עברתי שנה מטלטלת

המון שנים הלב שלי היה חסום כי חיפשתי את התשובות האלה וואי מה צריך מה רגע והייתי במוד שליטה ואני חייבת לדעת ואני חייבת ואני חייבת והיום אני במקום ממש שמנסה כזה להרפות ולהרגיש את זה בלב שלי ממש ל לפרוץ את המחסום הזה שהוא כזה גם כשאני לא מבינה אני יודעת שיש פה משהו גדול מאיתנו וזה גם קצת קצת מקל עליי גם תפילה זה זה משהו שהיה מאוד קשה. תמיד רגשתי שאני צריכה, שאני צריכה, שאני צריכה, שאני צריכה. וואלה היה בא לי. ואני יכולה להגיד לך שהמון פעמים ששחררתי את זה דווקא באמת היה תקופות שפשוט אמרתי יאללה עזבי את זה כאילו זה לא בא בכוח ודווקא במקומות האלה פתאום אני מוצאת בבוקר נכנסת לרכב פשוט מתחילה להודות

לו. אני אומרת לו וואי תודה שיש לי רכב תודה שאני שיש לי משפחה שאוהבת אותי גם אם מוכר היא מביאה הרבה יותר פנימית כן ממש בדברים הקטנים ופתאום יש לי יותר רצון פתאום שכמה פתאום בא לי וזה לא היה לפני כשהגעתי למקום שצריך וצריך וצריך וצריך וזה אפילו קרב אותי זה