"גופות על הכביש, רכבים שנשרפו": סיון משיח על הטיפול בפצועים תחת אש

את ראית עגלה של תינוק את ראית בוסטר מגועל בדם את ראית רחבים שנשרפו עד אפר כמו שעושים מדורה בלג בעומר ובסוף נשאר הלבן הלבן הזה ש של הסוף ככה הרכבים האלה והיו בהם אנשים לפני כי הם חטפו אפג סיבן משיח היקרה אנחנו ממש ממש שמחים שאת איתנו ברוך השם זכות גדולה בשבילנו גם לי תודה רבה אז ברוך השם את נשואה ואמא לחמישה ילדים פיזיותרפיסטית שיקומית את גרה באלעד ואת שמונה שנים פרמדיקית באיחוד ההצלה נכון נכון איחוד הצלה וואו איחוד הצלה סליחה וואו איזה מדהים ברוך השם אייזה ברם תפקיד מרגש ביותר ועם הרבה אחריות וחובה וזכות ובאמת יש כל כך הרבה איך לתאר את התפקיד הזה ואיך הגעת בעצם לתחום בואי תספרי לנו איך ככה

השתלשלו את הדברים א מלכתחילה זה היה מעין שאיפת חיים כזאת מגיל מאוד צעיר ת1 רציתי ללמוד רפואה כן א ודי כיוונתי לעצמי את את הדרך א בגיל 15 הלכתי להתנדב במדה א מיונים פעם ראשונה לא עברתי אין יאוש בעולם כלל גתי פעם שנייה ברוך השם פעם השנייה עברתי ונכנסתי להתנדב וגיליתי עולם מדהים ומתוכו נולדה שאיפה ללמוד קורס פרמדיקים ובאותה תקופה הקורס הפרמדיקים הצבעי היה ממש בחיתוליו זה היה קורס שני וזכיתי להתקבל לקורס הזה והתחלתי את ההכשרה בצבא שרטתי פרמדיקית בצבא א ומשם עוד אפילו היה חלום להשלים את זה לרפואה והתחלתי את כל תהליך ההשלמות בגורי פסיכומטרי וכולי ממש לקראת הסוף אמא שלי זכרה לברכה בחוכמתה הרבה אמרה

לי סיבן אני חושבת ש אם תרצי להיות אמא טובה כמו שאת רוצה להיות וגם רופאה טובה כמו שאני יודעת שתרצי להיות נראה לי שתצטרכי לבחור את אחד מהדברים וואו כי ביחד זה לא הולך א ווא איזה עמרה חכמה האמת שכן וגם זכיתי להקשיב לה אפילו שזה גיל שאתה פחות מקשים להורים בכמה היית הת 20 וקצת 21 שתי וברוך השם באמת גם הקשבתי ובחרתי להתמקד בפרמקולוגיה ה טראומה המיידי הרפואי וגם העולם השיקומי שזה העולם המשלים שלי בתחום הפיזיותרפיה וואו איזה מדהים זה יש לך איזשהו סיפור מסוים לספר לנו ככה בגבות כמה שנים את כבר מתעסקת בתחום א שמונה שנים צס הל מסגרת גילי כ 24 שנה ואו 24 שנה אז אני מתת לעצמי שב-2009 היא ביקשה מאמא שלה

שתכין לה טיי ואייך שהיא הסתובבה האמא היא שומעת בום ומסתובבת ו רואה שהילדה התמוטטה אה והילדה במצב החייתי וברוך השם כאילו היה שכן מלמטה שעלה מאוד מהר והתחילה חיאה וויש מקרים שלא הכל מסתדר לא מוצאים את הבית המספר לא מדויק ופה הכל היה מאוד מדויק הגענו בשניות מצאנו את הרחוב לינו לכתובת אנחנו לא נתקלים בהרבה מקרי ילדים שזה אומר שהרבה פעמים לא תמיד אנחנו הכי מיומנים במקרי ילדים אבל ברוך השם האינטו בציה הצליחה בשנייה ו ארוי הצליח בשנייה והכל היה כל כך טוב מה שנקרא ושינו 45 דקות אחיה בבית ולא הצליח לחזור קצב ובסוף פינו אותה תוך כדי החייה לבית חולים ואני כל הזמן חיכיתי לשמוע מנהג אמבולנס מה מה הסתיים

והייתי בטוחה שהוא הולך להגיד לי שזהו כאילו קבעו את את המוות של של הילדה ואחרי אזה זמן הוא מתקשר וא אומר לי סן את לא מאמינה חזר דופק אומרת לו מה וואי ברו אזה יכול להיות אז הוא אומר לי חזר דופק אני אומרת לו נו נו יערון ד ע השטויות הוא אומר לי חזר דופק עכשיו א חוזר דופק הילדה מתאשפזת במחלקת טיפול נמרץ ואני הולכת לבקר את הילדה שהיא מאושפזת בבית החולים ואני פוגשת ההורים ואנחנו מדברים וכולם לי תקווה שבעזרת השם תהיה ישועה ואחרי כמה ימים אני שומעת סך הכל כמעט שבועיים שילדה נפטרה ולא הייתה ישועה וואו ואני מגיעה לנחם את ההורים והאמת שהגעתי ממש סוג של אבלה וחפוי ראש כי הרגשתי שנש עשית אבל את עשית את

המקסימום שאת יכולה וכן הצלחת לא הצלחנו כי הילדה נפטרה אבל זה לא היה בידיים שלך מה שנקרא כן אבל כאילו התוצאה סופית היא שהילדה נפטרה ועוד הייתי מאוד צעירה ב בתחום לא בתחום הפרמדיקים כמו בתחום ה שאתה פרמדיק צבאי או פרמדיק במדה אתה נתקל במקרה ואז אתה מסיים את הקריאה כביכול כשהמטופל נכנס לבית החולים בודדים המקרים שאנחנו ממשיכים אחר כך לעקוב ולהיות בתוך העניינים כשנכנסתי כפרמדיק באלעד אלעד עיר לא מאוד גדולה היום היא כבר גדולה אבל בזמנו היא הייתה פחות ואז זה כאלו משפחה כזאתי את מכירה את כולם בסופו של יום ז שאת שומעת שילדה נפטרה את לוקחת את זה יותר למקום האישי שלך נכון נכון ואני באה לנחם המשפחה ממש

חרדית אפילו חדרי ניחום נפרדים והכל ואני נכנסת ככה מיניים למטה ואבא מוצא אותי והוא משאיר לי מבד בעיניים שזה בכלל מאוד תפס אותי כי אדם חרדי שמסתכל עליי ככה ממש ואומר לי אני רוצה להגיד לך תודה ני אומרת לו על מה יש לך להגיד לי תודה אנחנו לא הצלחנו להציל את לאה אז הוא אומר לי אתם נתתם לי מתנה כי אם לא הייתם באים לפה ומצליחים באחיה באותו נקודת זמן לילה היייתה נפטרת בבית ואם היא היייתה נפטרת בבית אני לא הייתי יכול לעמוד בזה אבל בעצם העובדה שהצלחתם בצורה חלקית והיו לי שבועיים להתכונן לקבל את הבשורה אני אצליח לחיות אחר כך והמשפחה שלי תצליח להשתקם ובאותו יום אני למדתי שגם לפעמים אם אנחנו לא מצליחים

כאילו ב המישור הפשוט של הצלח סופית מה שנקרא כן יש לנו הרבה דברים בדרך שצריך לבדוק אותם ולהורים האלה הייתה הכנה ואם שנים למדתי שכנה הזאתי יש המון המון משמעות וואוו בדיוק דיברת על המקום הזה של ההכנה ואני בדיוק חושבת על זה שבאיזשהו מקום כל מה שלמדת וכל מה שעשית וכל הניסיון שצברת וגם שדיברת כמה זה חשוב ההכנה בעצם מה שהקדוש ברוך הוא הכין אותך לקראת הפטירה של אמא שלך נכון כונה לברכה י את אומרת את זה ו כולי ת ממורת כי זה משפט שאני ממש אני ממש מאמינה בו במה שאת אמרת עכשיו א בורא עולם יעד אותי בתפיסה שלי לרגע הזה שאמא שלי חלתה חלתה בסרטן לבלב והיא נפטרה בתוך פרק זמן של פחות מחצי שנה והבקשה של המשאלה

של האחרונה היייתה להיפטר בבית בהוספיס בית בהוספיס זה דבר קשוח קשוח מאוד וא אני כל הזמן אומרת שבורא עולם הכין אותי כל החיים בשול שאני אוכל להגשים לאמא שלי את המשאלה האחרונה שלה ואו אנחנו ידענו שמהרגע שגילינו את המחלה ידענו שיש לאמא מעט זמן נתנו לנו בין ארבעה חודשים לחצי שנה זכינו לחמישה וחצי ואמא שלי הייתה אישה מאוד חכמה זכה לברכה והיא קיבלה מאוד מהר את ההחלטה שמכיוון שלרפואה אין באמת מה להציע לה בנקודת זמן זמן שגילינו והכל היה בסגנון א אנחנו נשתדל אנחנו לא יכולים להבטיח אולי זה יהיה ככה אז היא פשוט באה לרופאה ואמרה לה דוקטור אל תיפגעי ממני את מאוד מלומדת ומאוד חכמה אבל יש לי רק רופא אחד הרופא

שלי זה בורא עולם ואני מבינה שאין לכם רפואה לתת לי אז כל מה שבורא עולם יתן לי אני אקח בשתי ידיים וכשהוא יגיד שהזמן שלי הגיע לסיומו אני אקבל את זה באהבה וככה זה היה וואו זה גדלות נפש מהרגע שבעצם הבנו אנחנו עשינו לנו כמעט ארבעה חודשים של שמחת חיים היייתה לנו משימה שאנחנו נעשה את הכי טוב והכי שמח לאמא והיא היייתה מביעה משלות ואנחנו היינו מגשימים אותם וואו היא רצתה ללכת א להופעה של חנן בן ארי אז הלכנו להופעה של חנן בן ארי כ באמת וואו איזה מדהים הלכנו לים הלכנו לבריכה עשינו ניצלתם את הרגעים האחרונים מה שנקרא ממש א מסתכלת בטלפון שלי זה כאילו ארבעה חמישה חודשים של רק הנאה עד החודש האחרון שכבר ממש

הדרדרה היא פשוט ניצלנו ונהננו ממנה מהנכדים ואז פתאום הייתה לה הערה כמו שאומרים שחודש לפני הנפטר יודע שהוא הולך להיפרד ופתאום הייתה לי הערה והיא אמרה לי סיוני אני יודעת שהזמן שלי קצוב יש לי בקשה אליכם הילדים אני רוצה שתישארו מאוחדים אבל אני יודעת שלא נשאר לי פה עוד הרבה זמן ואז ממש השיח התחלף תה לנו שיחה מאוד פתוחה לה והיא אמרה לי מה היא רוצה ואיך היא רוצה אני אמרת שאם היא תנהג יפה ו לא תעשה לי בעיות רפואיות אז אנחנו נצליח להגשים והיא הייתה אלופה עד הרגע האחרון ואנחנו זכינו כי כשהייתי בלוויה שלה אומנם אבדתי אמא אבל הייתי מלאה תודעה לבורא עולם שהוא תפר את הסיפור הזה כמו שהוא תפר אותו זכינו לדעת

זכיתי להכנה מוקדמת זכיתי להיפרד זכיתי לבקש סליחה שאני יודעת שיש הרבה אנשים שהם לא זוכים לבקש סליחה בכמה תאונות האיתי שפתאום בן אדם הוא יצא בבוקר ובת עם הבן זוג שלך ולא דיברת איתו ובסוף היום הוא לא חוזר וביקשתי סליחה על כל מיני דברים בילדות שינו קצת חצופים לפעמים ו זה היה מושלם היא נפטרה במיטה שלה בנר שני של חנוכה ממש בזמן שלה בן הדלקת נרות לחצי שעה שאסור לעשות כלום שאסור לעשות מלאכה שם אני נפטר עכשיו הייתה לנו שנה ממש לפני שבועיים ו ווא אני ממש מודה לך ששיתפת אותנו במקום הפנימי הזה במה שעברת קה שזה יתן כוח לאנשים ש אני בטוחה שזה יתן כוח גם יש בשורה קשה צריך לדעת איך לקחת אותה למקסימום ולהיות

באמת חדורי אמונה להאמין שהכל טוב מעם בורא עולם לעשות את הכי טוב מזה אז אם דיברנו באמת לעשות את הטוב מכל סיטואציה לעשות מקסימום שאנחנו יכולים אם אנחנו נתחבר לטווח הנורא הרית פרמדיקית וישר קיבלת את ההתראה בואי נחזור לאותה שבת איך כל זה היה מה את עשית מה התפקיד שלך היה בכל זאת היית שמה יום וחצי או יומיים יום וחצי סך הכל חמישה כמעט חמישה ימים היי שם וואו זה המון וואו אז בואת תראי לנו איך הכל התחיל עד שחזרת הביתה א אז בעצם בוקר של שמחת תורה אנחנו בבית באלעד א בלד לא הייתה הזקה ככה שבעצם אנחנו לא ידענו שמתחולל משהו כל כך חריג א ובעלי העיר כשהוא שמע את היירוטים של המרכז מהבית שאנו רואים ושומעים א

והוא מיד אמר לי סיבה נראה לי שמשהו לא טוב קורה פה כאילו תהי ביקון א אני זוכרת שבשתי עליו שעיר אותי כזה מוקדם א ובאמת אחרי פחות משעה כבר קיבלנו הודעה בוואטסאפ מפרמדיק דתי שבאיחוד הצלה השבת הוא עניין די משמעותי ככה שההודעה הבהירה לבד שיש פה יש פה משהו רציני וביקשו מאיתנו להיות בכוננות כי יש מתקפת טרור משולבת על דרום הארץ ירי טילים מחבלים יריחי חטיפות היה כבר סוג של מה שהידה ך שקיבלתי את כל הידיעות הידיעה הזו הגיע באזור שנ בבוקר א ובעצם מתחילות להגיע כל מיני ידיעות ובאזור 11 אני מקבלת 11 11 וחצי אני מקבלת טלפון מאחד ה מאחד החבר'ה באיחוד הצלה שמבקש ממני אם אני יכולה להצטרף לאמבולנס ש של איחוד

הצלה ולרדת לדרום לא היייתה הרבה שאלה המשפט יש הרבה פצועים והרוגים ואין מספיק כוחות רפואה עשה את שלו ופשוט החלפתי את הבגדים בדי חג בסופו של יום וירדתי דרומה וואוו ומה קורה שם אז בעצם בשלב הראשון אננו כל המצב בשלב הראשון אנחנו בעצם מגיעים לנקודת כינוס ששם אנחנו מתחילים לקבל את הפצועים ומיד לאמבולנס שלנו תוך שניות מגיע פצוע הראשון שהוא בדיעבד תושב כפ עזה חבר כיתת כוננות שהגיב מיד לתקיפה למתקפה והוא פצוע באורח קשה יש לו פגיעת חז זה יש פו פגיעה בגפיים אייפה אתם י מדתם בעצם לא יכלתם להיכנס ממש פנימה לא בשלב הזה היינו בצו מתחלת שזה היה נקודת כינוס ומיד אנחנו מפנים אותו לבית חולים ברזילאי וכשמגיעים

לברזילאי הם מתחילים לראות את הסביבה ואת כל מה שקורה מתחילים להבין שמתבשל פה משהו הרבה יותר גדול באירועים רבי נפגעים א יש תכנות אחרת בביתי חולים כולם וסטים רופא ממיין מקבל אותך בכניסה מיתות מוכנות את מתחילה להרגיש לפי ההתרחשות בפנים שמשהו גדול קורה במד אנחנו נכנסים לחדר הטראומה ואחריו נכנסים שני חייל פצועים באורח קשה מונשמים ואני מתחילה להבין שמשהו עוד פעם זה כאילו מרגע לרגע הבנו יותר ויותר עכשיו בדרך לדרום לא פתחנו את הטלפון ומצד אחד אני יכולה להגיד לעצמי ואלה איך לא פתח טלפון לדעת לאיפה את הולכת כי בקשר לא ידעו להגיד לנו מצד שני כל הזמן אמרתי לעצמי סיוון שבת את לא מחלת שבת אעם אין סיבה

אמיתית וואי איזה קשה זה המקום הזה שמצד אחד אתה מחלל כי אתה יודע שזה פיקוח נפש מצד שני אתה לא הגבולות האלה זהו זה מאוד דק זה בכיס כזה מקדימה ואת אומרת אני פותחת אז כמה זה סקרנות וכמה אני באמת צריכה לדעת את המידע בחרתי שאני אני הולכת עם השבת עד הסוף ואני באמת מאמינה לא אפילו כעסו עלית אחר כך מה לא חשבת כי כאילו את הולכת לשם את אמורה לדעת מה קורה את אמורה היצר יכול בכיף להגיד מה זאת אומרת זה המחויבות שלך זה חלק מהעבודה שלך מהתפקיד שלך את צריכה לדעת זה מאוד קל לתרץ את התירוצים אז איך עמדת בזה פשוט אמרתי לעצמי אני חושבת שהסקרנות גדולה פה מהסכנה אני הולכת עם בורא עולם עד הסוף ואני אומרת לך שאני

מאמינה בזה בכל כולי חות השבת שמרה עלינו כי כשהגענו לאיפה שהגענו זה היה אזורים שבדיעבד היו מחבלים בכל מקום והיה ירי נט והיה חטיפות באותו אזור היינו בתחנה בסדרות ובעצם בתוך התחנה עדיין התרחשו חילופי אש ובורא עולם שמר עלינו מכל משמר ואני בטוחה שזכות השבת י עמדה לנו מים זהו ואחרי בר זילה אנחנו בן חסני סדרות א שזה עדיין תחת מתקפת טילים אש יריות הכל אתם נכנסים אנחנו נכנסים לסדרות שבתכלס את לא רואה אש חיה כרגע מתנהלת אנחנו נכנסים מתחילים לראות את גודל הס המחבלים אבל עדיין היו שם אנחנו לא ראינו אותם סביבנו אני לא יכולה להגיד שראיתי מחבל מולי או ירו עליי חד משמעית לא אבל אני כן יכולה להגיד שבאיזשהו

שלב עמדתי באיזשהי נקודה ובגבה מאחוריי התנהלו חילופי אש והתקלות מחבלים וצועקים נו לשכב על הרצפה לשים ידיים על הראש ואת עם כשדה ואפוד קרמי ואת אומרת לעצמך י שמע ישראל אני בתוך מלחמה שמ ישראל שאני קמה שאני חוזרת לילדים שלי אני זוכרת ש בצד שבת התקשרתי לבעלי והוא אומר לי סיבן מדברים על איזה 100 200 הרוגים הי אומרת לו אבל אני ראיתי מעל 500 אתה לא יכול להגיד לי שיש 12 בעיניים שלי בהתחשב בזה שאני לא הגעתי לכל המקומות של המתקפה רק חלק מהם וראיתי מעל 500 מה שעברת חת הידיים שלך זה היה מעל 500 הרוגים שוב אני לא נגעתי בכל אחד מהם אבל את רואה אותם מפוזרים היה שם את הכביש 2 ש2 כן שזה הכביש שמחבר בין סדרות

לכיוון בארי כפר עזה ראים זה כביש דמים זה כביש מוות עכשיו בשוטף זה אחד האזורים הכי יפים בארץ שמה רום אדום פסטיבל רקפות ושמה מלא סינגלים של אופניים זה אחד האזורים הכי יפים בבינת ישראל אבל אתה ראית ה כביש לפני שהגענו לכביש הזה הנג אמבולנס אומר לי סיבן תתכונני אני אומרת לו חי מה יש להתכונן אני כבר פה משעה ראיתי כאילו הכל אז הוא אומר לי לא לא את מה שתראה עכשיו את עוד לא ראית ו והוא צדק כי זה כביש שוא הוא סיפר סיפור היו בו אין סוף מכוניות ואינסוף הרוגים וכל רכב סיפר את הסיפור של האנשים בפנים את ראית סל פיקניק הבנת שאנשים האלה היו בטיול את ראית שמשיה של הים הם היו בדרך לים את ראית עגלה של תינוק את

ראית בוסטר מגועל בדם את ראית רכבים שנשרפו עד אפר כמו שעושים מדורה בלג בעומר ובסוף נשאר הלבן הלבן הזה של ה של בסוף ככה הרכבים האלה והיו בהם אנשים לפני כי הם חטפו אפג ואת רואה אופניים על גג של רכב וא הרוכב אופניים ירו יוג למטה רצפה ואת נוסעת בכביש ואת נוסעת בסללום כי את לא רוצה לדרוס את הגופות את לא רוצה לדרוש זה יהודים זה עם ישראל וזה היה ככה כמעט שלושה ימים שפשוט נסענו בסללום על הכביש כדי לא לדרוס את הגופות של היהודים שלנו של העם שלנו ואחר כך אנחנו מגיעים לכפר עזה באיזשהו שלב כי מגיעה ההבנה הברורה שיש שם המון פצועים ואין מי שיוציא אותם משם ואנחנו עומדים בכניסה לכפר עזה וכפר עזה זה מרחק ככה

ממך הסתכלות ואת שומעת ירי של מסוקים ואת שומעת ירי של פגזים ואת שומעת ירי של נשק קל יש לחימה לחימה אמיתית וכל כמה דקות יוצא פצוע אחר אנחנו מיד מקבלים אותו עושים סקירה ראשונית מחליטים בטיפול מפנים אותו זה מוסק זה רחוב זה לבית חולים היו מקומות ש ש את יודע שיש לך 30 שניות על הקרקע וחייב לפנות את הפצוע כיכי כי זה מסוכן אתה חטה שם והיה סיפור אחד שהוא מיוחד והוא סוג של אור מאוד גדול ביום הזה בדיוק באנו לעשות הבדלה אחד הנהגים אמר יאללה אני מביא הבדלה הוא מביא את הבסים והכל אנחנו מוציאים את האלונקה ואז מישהו אומר מגיע נומר מגיע נומר בואו מיד בואו תראו מה קורה ויורד משם יורד משם תומר המגד זכו לברכה של

גולני שהוא נהרג אחרי בעצם לפני כמעט שבועיים והוא יוצא עם שני תאומים על הידיים שלו את אומר גרינברג איזה בחור ואת מסתכלת עליו והוא מחזיק שני ילדים אחד עם חולצה ורודה ואחד עם חולצה כחולה ואת לא מבינה כאילו יורים אש פצועים דם ה ושה משת נקות על הידיים ואת מבינה בשנייה שהם תאומים ואז הוא בא והוא אומר לחיים הנהג שיטי אתם תוכלו להתמודד עם זה חיים אומר לו כן אנחנו יכולים מתמודד עם הכל ווא אומר לנו תדאגו להם אני אומרת לו איפה ההורים שלהם הוא אומר לי ההורים שלהם נרצחו את מקבלת צצה כזאת בלב נחנו לוקחים אותם עכשיו אחד מהם לב בחולצה ורודה ואני אמרת אוי זה בת ובן אני פותחת את החיתול לראות שהוא לא צריך

להחליף זה ואני מסתכלת ואני אומרת זה לא בת רגע זה ורוד לא זה לא בת זה שני תאומים בנים והם מושלמים ואין להם שריטה ואנחנו בודקים אותם והכל טוב איתם ואת מבינה שרצחו את ההורים שלהם בש ו30 שב בבוקר בשעה 8 בערב הם לא אכלו ולא שתו וואו ואף אחד לא החליף להם ואף אחד לא טיפל בהם כמה שעות 13 14 ואנחנו לוקחים אותם ומעבירים אותם לאחד הרחבים הצבעים ומפנים אותם לבית חולים סורוקה להמשך טיפול ושמה הסבא והסבתא מגיעים ולוקחים אותם תחת חסותם שתדעי לך שהם משפחות מדהימות אנחנו נסענו ללחם את שתי המשפחות האלה א הומים הלה אמנם אבדו את ההורים שלהם ואן כמו אמא ואבא אבל יש להם משפחה מדהימה משני הצדדים שעוטפים אותם

ודואגים להם הם חגו שנה ממש לפני שבועיים וזה מדהים לראות שלמרות האסון הגדול אז עם ישראל הוא ממשיך ממשיך בעוז והם יגיעו רחוק הילדים האלה אני בטוחה בזה בטוח בטוח מקודם אמרת לי שנכון שאמא שלך לא נמצאת כאן איתך כרגע אבל את מרגישה אותה שהיא כל הזמן מלווה אותך בכל צעד ושאל בחיים שלך את מרגישה גם את הנוכחות שלה הרגשת את הנוכחות שלה גם במלחמה בזמן שהיית בתפקוד מלא מה שנקרא אה ממש כן יש לי סיפור מאוד מרגש אפילו אני לא מאמינה שאני מספרת אותו לעצמי א ביום השלישי והרביעי אנחנו כבר פחות עסקנו בהצלת חיים נטו מה שנקרא הם פצועים ברוך השם כבר עם ישראל הצליח להשתלט והצבא וכל הגופי רפואה וכבר לא היו פצועים ממה

שנקרא באותו כאוס ועסקנו יותר במשימות הומניטריות הכנסנו ציוד רפואי לבסיסים מאוד מרוחקים הבאנו אוכל חם לחיילים היו המון תרומות של נשים צדיקות שבישלו ארוחות חמות א והיינו צם צריכים תפוח תיפה נפשית בחלק מהלוחמים ונכנסנו למוצבים מאוד מאוד פנימיים הרבה אחרי בארי ראי משהו כמו ישע שזה כבר בז לא סופה בפנים בפנים ואנחנו דברים על היום השלישי הרביעי למלחמה והאמת שאני פחדתי א אמרתי לנהג אמבולנס חיים תשמע אני קצת מפחדת מהמשימה הזאתי א אתה יודע יש בורא עולם איתנו והכל אבל גם מרגיש לי קצת להתגרות בגורל הלך לנו טוב למה למה להמשיך ואז הוא אמר סיוון תראי אני מאמין במשימה הזאתי כמו כל משימה אחרת שעשינו עוד עכשיו

בואי נמיס את האמבולנס והכל ואם תחתי בסוף שזה גדול עלייך נמצא לך משהו אחר לעשות לא חסר מה אוקיי ואנחנו ממיסים את ככל האמבולנס זה כבר נהייה ממש חשוך זה נהיה מפחיד ופתאום הוא אומר לי יאללה קרמלה מסעודה בואי נזדרז אני אומרת לו חיים איך קרת לי אז אומר לי קרמל מסודה בואי נזדרז אני אומרת לו אתה יודע מי זה קרמל מסודה אומר לי לא אני אומרת לו למה קראת לי ככה אומר אני לא יודע אני בחיים לא אמרתי את השם הזה ה אומרת לו קרומה למסות הזאת אמא שלי קרומה לה מסוד בתחנה והיא נפטרה לפני כמעט שנה הוא אומר לי טוב יש לנו שמירה אפשר להיכנס גם לתוך חזה וואו וואו כלומר את הרגשת בזה שאמא שלך איתך אני הרגשתי באותה שנייה

שהיא באה ממקום לא מקום אמרה לי סיון לכי על זה יהיה בסדר הוא לא מכיר אותי הוא מכיר אותי שלושה ימים הוא לא מכיר את הסיפור של אמא הוא לא יודע שהיא נפטרה הכרנו באותו שבת אני לא קוראת לה השבת השחורה כי החיבור בין שבת לשחורה הוא לא מתאים הוא לא נכון שבת הקשה שבת המורכב אבל לא שבת שחורה אצל בורא עולם אין שום דבר שחור יש לך איזה מסר לסיום משהו שחשוב לך מאוד להביר אותו הלאה שאצל בורא עולם הכל מדויק כחוט השיערה כל החיי רפואה האלה פרמדיקים פיזיותרפיה אין אצל בורא עולם ליד אין אצל בורא עולם בערך יש אצלו רק מדויק מי שזכ להצלה הוא זוכה לה ומי שחלילה לא לא ואם לי ניתנה זכות להיות שליחה טובה להצלה אז היא

ניתנה ואם לפעמים אני מפספסת והיא לא אז לא זכייתי באותו יום זה האמונה שלי הכל מדויק חות השיערה וואו איזה מחזקת את וואו תודה רבה סיבן משיח היקרה ממש ממש חיזקת אותי ואני מטוחה שלא רק אותי את כל מי ששומעת אותך כרגע תודה שהשם באמת יברך אותך ושיצא דרכך ממש אמן אמן אמן ואמן ממש תודה רבה לך תצליחי בכל מה שאת עושהו ‏ja