"לא תפקדתי. נכנסתי לייאוש עמוק": אלי סימן על הרגע המכונן בחייו

פספסתי את הרכבת ואין כבר דרך לחזור לשוב לתקן ונכנסתי ליאוש עמוק קוראים לי אלי סימן אני גר ברחובות נשוי פלוס שבעה ילדים בלי עין הרה ואני עובד בתחום של הפיתוח תוכנה והסיפור שלי מתחיל לפני 23 שנים הייתי אז באיז איזשהי חברת הייטק הייתי מרוצה שם על מתב דתי היו רוצים ממני אבל החברה נקרה לי קשיים ולסוף היה נאלץ נאלצה להיסגר וכולנו פרנו כמובן אבל אמרתי בסדר כי באותו זמן פיתחתי איזשהי איזשהו רעיון לחידוש בתחום של הבטחת מידע אמרתי זה תחום חם כן הבטחת מידע אני ארוץ עם זה אז הלכתי לקנות הון סיכון בארץ ניסיתי לשבק את זה אמרו לי לא מבין דבר כזה מי ריך דבר כזה אז עם הזמן בינתיים איזשהו פרופסור במ עלה על

אותו הרעיון והוא מיד נחטף על ידי מיקרוסופט בגרף מיליונים אוקיי בסדר אמרתי נלך על הדברים הסטנדרטיים אז התחלתי לשלוח את הקורות חיים שלי ואמרתי זה לא יהיה בעיה כי הרי הייטק אין דבר כזה שלא מוצאים עבודה בהייטק אז הצרתי לשלוח עברו חודשים עברו שנים וזה לא קורה בפעמים במקרים הנדירים שהתקרבתי לזה תמיד היה קורה איזה משהו מטורף שמפוצץ אתזה פעם אחת עברתי את כל המיונים נתנו לי כבר את החוזה ביד ואז הוד עובדים החליטו ש מקפים את כל המסירות החדשות וזה נפל אוקיי המשכתי שלחתי שלחתי הפסקתי לספור אחרי אלף קורות חיים אבל אין לי מושג כמה הקורות שלחתי בסוף אבל כאמור זה לא לא צלח אמרתי אוקיי א נחפש בתחום של השכר

מינימום לראות מה מה אפשר שם א וחיפשתי וההצעה הכי ראלית הייתה אצל איזשהיא עמותה אמרו שיכלו לשבץ אותי משהו כמו שני שיבוצים ליום הייתי מרוויח משהו כמו 50 שק ליום בסדר אני לא אגיד שזה לא כסף 50 שק זה כסף וקצת קשה לפרנס משפחה על 50 שק ליום וככה עברו 20 שנה 20 שנה אני כבר מתקרב לגיל 60 וכידוע ההייטק זה תחום של הצעירים והסיכויים שחברה שבני שהם והבני ה20 שלהם יקלטו מישהו שהוא מתקרב ל60 זה שואף לאפס זה למעשה עבוד עבוד ומה שכאב לי יותר זה שלאורך כל התקופה הזאת הייתי כל כך עסוק בניסיון למצוא תעסוקה שלא הייתי שם עבור המשפחה שלי מספיק כומר שהייתי צריך כך שיצאתי כריח משני הצדדים ואז נפל לי הסימון שבשלב הזה

של החיים אני כנראה פספסתי את הרכבת ואין כבר דרך לחזור לשוב לתקן ונכנסתי ליאוש עמוק ואני התפללתי כמובן כל הזמן אבל הגעתי למסקנה שאולי התפילות שלי אינן רצויות אולי אני לא רצוי א ואז זה היה בליל חמישי של חנוכה לפני שלוש שנים אני יצאתי לכביש העוקף ברחובות הסתכלתי השממה ואמרתי אבא אני כבר לא יודע מה לעשות ניסיתי הכל ואני יודע שהקריירה זה לא הדבר הכי חשוב הכי וב הכי חשוב זה להיות אבא טוב ובעל טוב ואני כבר מרגיש שני מצב שאני פשוט לא מסוגל לתפקד גם באלה ואם זה מה שנגזר עליי אז אני אנסה איכשהו להחזיק מעמד אבל דבר אחד אני צריך אבה אם יש לי את האהבה שלך אולי אולי אני אצליח להחזיק מעמד אבל אם אין לי

האהבה שלך אין לי סיכוי לשרות אני פשוט התפורר כמו עפר ברוח והסתכלתי השמיים ואמרתי אבא האם אתה אוהב אותי אני פשוט חייב לדעת וחזרתי הביתה והבן שלי האחד הבנים הוא היה כבן 20 אז הוא היה שם על הספה משחק משהו עם הסמארטפון א אמר לי אבא אמרתי מה מה עוד פעם צחוקים רוצה כסף משהו כזה לא לי כוח מה מה מה אתה רוצה והוא מסתכל עלי מן הסמארטפון אומר השם אוהב אותך והוא חוזר לסמארטפון עוד פעם אני נדהמתי מה זה מה זה היה זאת אומרת שלא תבינו לא נכון הבן שלי הוא בחור טוב כן אבל זה לא לא דיבר עליי אף פעם בצורה כזאת ובוודאי תלוש מכל הקשר ככה שאלתי אותו מה מאיפה זה הגיע לך מה ל מה פתאום אתה שולף דבר כזה ההוא חייך קצת

מבייש אמר אני לא יודע פשוט יצא לי אז אני כמובן נדהמתי נדהמתי האם יתכן ש האדון העולמים שמע אותי אני הקטן ולא רק לשמוע אותי אלא גם הוא טרח להשיב לי ולא לא רק להשיב לי אבל איזה איזה תשובה עוצמתית כמו מים לאיזשהו צמח יבש במדבר ובאותו הלילה אותו הלילה אשתי אמרה לי קיבלת טלפון אני חושב מהמטה הזאת זה בקשר למשרה אמרתי בסדר גמור אם יש לי את האהבה של אבא שיהיה 50 שק ביום יאללה אז התקשרתי למחרת אמרתי שלום שלום מתקשר בקשר למשרה כן כן אבל משהו היה נשמע לי לא נכון ה שאלתי האם האם זאת העמותה ואמרו לא זאת לא העמותה אנחנו חברת הייטק והקורות חיים שלך הגיעו אלינו ואנחנו רוצים לזמן אותך לרעיון עבודה אם אתה זמין

היום אמרתי א כן אפשר למצוא לכם זמן היום והתריע ברוך השם בסדר ולמחרת הצעת עבודה וזה היה זה היה הרגע המכונן שלי אני 20 שנה הפכתי כל אבן כל גרגיר כדי למצוא משהו משהו ולא היה כלום ואז פשוט נופל לי מסרת החלומות שלי ישר לתוך הידיים כמו מן ממש כמו מן מן השמיים זה באמת נכון שאין יאוש בעולם אפילו אחרי עשרות שנים אני חויתי את זה