"אני יודעת שצריך לסלוח — אבל הלב עוד כואב” | משיבת נפש | עם הרבנית צילה אלחנתי והרבנית פרי כהן

שלום וברכה. ברוכים הבאים לתוכנית של משיבת נפש. שאנחנו כאן ביחד כדי להשיב את הנפש לשאלות שלכם, לשאלות שעולות בנו, לפרק נושאים תאונים, נושאים שמחבידים לנו על הלב ועל הנפש ומפריעים לנו לפעמים בלי שאנחנו נדע בתפקוד שלנו ביום יום, ביחסים הבן אישיים שלנו, ביחסים שלנו עם עצמנו. קודם כל אז התוכנית שלנו היום תעסוק בנושא ש איך אני אומרת על כל נושא אבל זה אמיתי שנוגע לכולנו של צעקה פנימית שהיא מושתקת היא מודחקת אבל היא עולה מתי היא עולה ברגעים שאנחנו הכי לא רוצים ואז אנחנו מגלים שיש בתוכנו גלים של כעס פנימי כעס על עצמנו כעס על העולם כעס כעס על אילו רק הייתי עושה אחרת כעס על אחרים על איך שהם הגיבו על

מערכות יחסים על דברים שרציתי שיקרו ולא קרו כמו שרציתי מה עושים איך מתמודדים ויש לזה עוד ענף לא פחות כבד הענף של הטינה הטינה הזה שנתקע לנו ממש בגוף ממש בנפש והרבה פעמים לא נוטת לנהר החיים לזרום. אז איך מתמודדים? האם יש לזה פתרונות? האם הפתרון הוא אמונה? האם יש גם כלים פרקטיים על השאלות שלכם שקשורות בנושא הזה ועל כל השאלות שעולות בכם בעולם הנפש. אנחנו נשתדל בעזרת השם להשיב כאן דרך ההודעות שאתם שולחים למספר שמופיע לכם על המסך בהודעת וואטסאפ. אנחנו כאן בשבילכם ביחד עם הרבנית פרי מרצה ומטפלת רגשית שנמצאת לצידי כאן כמו בכל תוכנית ערב טוב פרי

ערב מבורך

מה שלומך

מצוין ברוך השם מה שלומך את

ברוך השם נושא א טעון שאין מה לעשות אם אנחנו נהיה אמיתיים מעורר מעורר בנו כל מיני דברים מהעבר דברים מההווה התמודדויות אני חושבת שזה נושא זה שהוא גם מסקרן בנוסף לזה שהוא טעון ושדרך הנושא הזה של כעס של טינה של איך מתמודדים מה עושים עם זה האם אפשר בכלל לנקות את זה אפשר לגור הרבה דברים על עצמנו

נכון את אמרת קודם א משהו שחשבתי שהוא ממש מדויק רג רגש אנחנו אפילו לא יודעים שהוא קיים

כיוון שאנחנו כועסים או אנשים כועסים עלינו ואז כשאנחנו מסתכלים עליהם אנחנו אותו אותו אדם שהוא כועס הוא מרגיש שיש פה הבן אדם שם הוא לא הרגיז אותו מאוד אבל הוא לא מבין שמתחת לכעס יש רגש אחר שהוא אפילו לא מודע אליו ועל הרגשות האלה אני רוצה לדבר כיוון שהכעס הוא תוצאה כעס הוא רק תוצאה

הכעס זה לא רגש שורשי זה לא רגש מה שנקרא שנמצא בהתחלה של הדברים שכשאנחנו רוצים לחפש מתחת לעוד הרבה הרבה רגשות אנחנו מגיעים לכעס.

לא, כעס הוא תוצאה והיא תוצאה מאוד מאוד מעניינת. כתוב שאדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו. חשבתי על שלושת הדברים האלה ואמרתי לעצמי מה בעצם המשותף לזה שמודדים את האדם שניכר בכיסו, בכוסו ובכעסו. מה יוצא מהאדם כשאנחנו מודדים אותו בכיס? מה יוצא מהאדם כשאנחנו מודדים אותו בכעס? מה יוצא מהאדם כשאנחנו מודדים אותו אמ אמ בכוס שלו ואז בעצם אנחנו מגלים משהו מאוד מעניין בשלושת הדברים האלה אנחנו מקבלים אדם שכשנוגעים לו בנקודות האלה הוא מאבד שליטה והאיבוד שליטה הזה עליו אני רוצה לדבר כן א

אין אין א שלבי אמצע זאת אומרת א העיבוד שליטה הוא נקראת את הביטוי הזה פטיל קצר זה זה אומר שאין לנו כאן שלבי אמצע. אין איזשהו תהליך או שזה תהליך שהוא קורה פשוט מאוד מאוד מהר שלא מספיקים לתפוס.

אז השאלה האם כל האם כעס הוא באמת פטיל קצר זה חוס זה אדם שהוא לא מאופק הוא לא יודע להתאפק הוא ישר קופץ השאלה האם כעס הוא חוסר איפוק? ויש פה משהו מאוד מעניין. אנחנו נראה בחוסר איפוק יכולה להיות גם תוצאה של כעס. ואני אוהבת את התוצאה הזאתי ועליה אני רוצה לדבר אבל שנייה לפני שנדבר על הכעס אני רוצה לדבר על כן

אוקיי

לצערי כשמגיעות אליי בנות והם מספרות לי שהם שתו אז אני שואלת למה שתית אז הם אומרות לי יש בנות אומרות אני רוצה לשכוח בסדר זה מובן מובן לנו למה אנשים שותטים ומשתקרים כדי לשכוח ויש בנות שאומרות רציתי להיות משוחררת כי במצב רגיל אני לא מסוגלת לצחוק להנות אז רציתי להיות משוחררת ושתיתי ושיימי וזה משהו מאוד מאוד מעניין שקורה כשאנחנו כועסים. ישנם אנשים שלא מסוגלים להתבטא או להגיד את מה שהם חושבים למול האדם השני. זאת אומרת, יש אישה שהיא מאוד עדינה והיא נמצאת למול בעלה והיא לא מסוגלת להגיד לו מה שהיא חושבת כי היא מפחדת לפגוע כי היא מפחדת שהוא יכאס. ז כבר אמא מול הילד שלה נורא נורא מפחדת שהיא תעשה צעדים

שהם לא נכונים אבל ברגע אחד של כעס פתאום יוצא הכל כביכול הכעס הוא איזשהיא עוצמה מאוד מאוד מאוד מאוד גדולה שמביאה את כל מה שהיה בפנים האדם נמדד בכיסו בכוסו ובכעסו כשאדם שותה אז הוא כבר משוחרר אתה יודע בדיוק מה היה שם שהוא היה מאופק ולא לא הוציא את כל זה.

איך אומרים? השד יצא מהבקבוק,

בדיוק בכעסו. הוא פתאום נותן, יש לו הוא קיבל המון עוצמה שאין לו אותו לפני זה והוא פתאום יכול להגיד את הכל. ויש אנשים שנורא אוהבים את הרגע הזה כי הרגע הזה נתן להם אפשרות לביטוי של עוצמה מאוד גדולה שהם לא יכלו לתת אותה קודם. אלא אם כן הם היו לוקחים חומרים משנה תודעה כמו האותן שלי

כן או שהם באמת אנשים שמסוגלים כן לבוא ולומר את מה שיש להם יש אנשים בוודאי שיכולים לבוא ולומר אני אני זה מפריע לי זה אכפת לי או כך וכך וכך וכך

מה זאת אומרת זה היום זה הכי א בלי פילטרים זה אני הכי אוהבת את זה אני אמיתית אני אומרת את מה שיש לי

רגע אבל שנייה מה מה זה אני אומרת את מה שיש לי

לא אולי לא כדאי בוא נחשוב בדיוק, בדיוק. אבל אם אנחנו מדברים באמת על הכעס ונדייק אותו רגע, אז הכעס נותן לנו עוצמה מאוד מאוד מאוד גדולה. הכעס הוא בכלל איזשהו רגע שנותן לנו הוא הוא שייך למשפחה הזאתי של הרגשות שמאפשרים לנו את היכולת לשרוד. ולמה? כשאנחנו רואים למולנו אדם שהוא מאוד מאוד כועס, יש לו כעס מאוד מאוד גדול. הכעס הוא הביטוי. אבל ביטוי למה? למה? מה הבן אדם הזה? כשהבן אדם הזה כל כך כעס עכשיו, מה הוא מבטא?

אני אגיד לך, כש כשאנחנו באנו לעסוק בנושא הזה, אני הייתי בטוחה שאנחנו נוגעים בשורש. זאת אומרת שכעס הוא מה שנקרא התחתית. אם אנחנו כל פעם מחפשים למצוא מה הרגש שמפעיל ומעל זה יש הרבה הרבה שכבות והרבה רגשות שהם תוצרי לוואי אז אני חשבתי שהכעס הוא שורש זאת אומרת כשהגענו לכעס הגענו לשורש רגשי שהוא יכול להיות אוצר של עוד כל מיני דברים אבל אבל הוא שורשי וועכשיו אנחנו בסיור מוכין הזה שאנחנו עושות עכשיו את בעצם בא ומגלה לנו שיש כאן בעצם משהו שעוד נמצא שיש פה עוד מלא כלף עוד מתחת

נכן נכון הרעיה קוק אומר מאוד יפה שה הכעס יש לו א הוא נובע מהרצוי והמצוי אני רוצה משהו אחד וזה לא מתחבר לי עם המציאות ולכן אני כועס קשה לי לקבל את המציאות שהיא שונה מהרצון שלי ולכן אני כועס אני חלילה לא באה לחלוק על הרועקוק מי אני אבל א זה גם יכול להתבטא בתסכול זה יכול להתבטא בעוד כל מיני צורות

נכוןתכול כעס הוא תוצאה של תסכול הוא השלב הבא אחרי

אוקיי

אוקיי כעס זה כבר התפרצות של כל הזה אבל אני רוצה לתת דוגמה כדי שנבין בעצם שכעס הוא ה הוא הסיום של המון המון המון המון תחושות לפני זה כך לדוגמה אמ א אישה שהיא מאוד מדויקת בזמנים ובעלה קצת יותר מפוזר. כן. ובכל פעם שהם קובעים שהם עומדים לצאת לאיזשהו אירוע, היא עומדת, מוכנה, מאופרת, מתוקתקת ליד הדלת והוא נכנס להתקלח כשהיא סיימה לסגור את העגיל שלה. זאת אומרת היא כבר באמת בקצה והיא מחכה קצת והיא מחכה עוד קצת והיא מחכה עוד קצת ותמיד זה יגמר בכל תרועה רמה והיא תוציא באמת את כל מה שהיא חושבת היא נורא נורא נורא כועסת וכשאנחנו ניקח אותם ונתחיל לפרק איתם נשאל למה את כל כך כועסת כי לא זה והוא לא מוכן בזמן

ומה זה מראה לך שהוא לא מוכן בזמן אבל אני עמדתי כאן ואני הייתי כולי מוכנה ולאט לאט כשנראה על השורש אנחנו נוכל לגלות כל מיני אפשרויות אבל אני אתן אפשרות כן, היא תראה שהוא לא מכבד אותה,

שזה נובע מזלזול.

שזה נובע מזלזול. אז בוא נלך רגע מה התחושה הזאתי של זלזול, מה אומרת לך? וככה אנחנו נלך עוד ונלך עוד ונלך עוד ונלך עוד.

אז אנחנו מגיעים סליחה לזה שבעצם כשהיא מרגישה את הזלזול הזה כי הוא לא מת בזמנים אז היא מרגישה א שלא רואים אותי, שאני לא ראויה. וזה בעצם השור שלה. בדיוק. היא רואה שיש פה מתקפה מתקרבת הזלזול זה דבר מפחיד קחי לדוגמה הזוג שישב אצלי האישה הייתי לך בבעלה השבוע שזהו זה היא סוגרת את הכל והיא מתגרשת זהו אני לא יכולה יותר גמרנו אני מתגרשת ואני רואה את הזוג הזה ואני אומרת באמת זוג כזה מתוק מה מה יהיה שמה וכשאנחנו מתחילים לרדת לעומק מאיפה באה הצעקה והזה אז היא מרגישה ש היא על פניה לא אני רוצה להתגרש מה זאת אומרת לא לא יכולה כשנכנסנו לעומק הדברים גילינו שהקרקע שלה בתור ילדה הייתה כל כך לא יציבה שהיא נורא

נורא מפחדת ממצבים של אי יציבות ולצורך העניין לא יודעת מה הם ההורים של בעלה נכנסו בסיפור והיא היא יושבת ומחכה לרגע הבשורה שהוא יגיד לה שוב שהקרקע שלה נשמטת בדיוק כמו שהיא הייתה ילדה קטנה ושמעה את אבא ואמא מדברים כבר על גירושים אז הפחד הזה והכאב הזה לא רוצה להיות שוב פעם במצב של הילדה הקטנה עדיף להוד מודיע שהיא המתגרשת על אף שיש לה זוגיות מדהימה כדי לחסוך את הבה שיכולה להגיע עם בעלה שאמא שלו אמרה לו עליה משהו רע הבעלה הזאת יכולה לקפוץ את זה קודם לפני שזה בדיוק בדיוק ואז

ומה וזה נעשה מתוך א צורך מה להגן על עצמה

בודאי

אבל היא לא מגינה על עצמה היא מביאה את עצמה לאותה סיטואציה

שהיא חותה בילדות

נכון נכון נכון? וכשאנחנו כועסים, כעס זה רגש א ראקטיבי, הוא רגש שאין עליו שליטה. אפשר, תכף נראה איך אפשר, אבל אין עליו שליטה. הוא נובע מהכאב בטן. וכאב בטן אמרנו כבר המון פעמים, כאב בטן נובע לא מהיום. כאב בטן יושב על התת מודע. הוא סימפטום בעצם הוא התת מודע בעצם גר את זה ואגר את זה ואגר את זה וכשקרתה הסיטואציה תתמודה אמר זה היה נורא כואב באמת זה כל כך כואב אני אדאג שזה לא יקרה בחיים עד כדי שכשהיא תגדל ותהיה אישה בוגרת ותכעס כל כך על בעלה ותטיח בו כך וכך וכך זה נובע מקרקע לא יציבה כשהייתי ילדה קטנה כעס הוא בעצם החוסר חיבור בין המציאות ויותר מזה הם מדברים גדולי ישראל על זה שזה חוסר ההפנמה של

המציאות. מה זה חוסר הפנמה? זה לפעמים בן אדם הוא מגיע למצב של כעס, לא מספיק שהמציאות לא הסתדרה לו כמו שהוא תכנן, הוא גם נכנס עם הראש בקיר. זאת אומרת, אנחנו מוסיפים לעצמנו את הכאב ראש שלהתנגש עם המציאות בנוסף לזה שהמציאות לא קרתה כמו שאנחנו רוצים.

נכון. והשאלה אם יש באמת דרך אחרת להתמודד עם זה כי כשיש התנגשות

בין הרצוי לצוי כמו שהבאת בין מה שתכננו לבין מה שקורה בפועל בין מה שהתמונה שאנחנו ראינו בחזון שלנו לעומת מה שאנחנו פוגשים במציאות כביכול איך אפשר אחרת אם אנחנו לא נכנס זה כאילו לא אנושי אז כשזה עולה לנו ואנחנו כועסים קרה מה אנחנו עושים אחר כך באותו רגע של כעס אין לנו אפשרות לבוא ולומר לא לא אל תכעסי לא תספרי עד 10 הספירה עד 10 תהפור בדיוק היא תהפוך אותך לעוד יותר עצבנית עכשיו לפני רגע את ה את היית כועסת עכשיו את כועסת פלוס 10 כאילו זה ממש ממש את סיימת שיגיע ה-10 הזה ואת גם כועסת לזה שחיובו אותך לעשות את זה כי זה רגש מתפרץ אבל

וזה תוך כדי שלא קיבלת ת את המציאות ונכנסת בקיר וכואב לך המצח כן כן ואז את כבר ממש עצבנית ואת ממש ממש ממש כועסת כי יש פה עכשיו איזשהו רגש מתפרץ עם שמביע תסכול גדול מאוד מאוד מאוד הפתרון הוא לא בשעת הכעס הפתרון הוא לאחרי הכעס אם בזמן שכעס את יודעת שיש פה רגש מאוד מאוד חזק שיכול להיות שהוא לא בסדר אבל את תתני לו רגע להתפרץ

אה תתני לו להתפרץ

תתני לו רגע להתפרץ כי באותו רגע את לא יכולה לעצור אותו עוד הפעם אמרנו צפרי עד 10 רוצים תעצמיני עוד יותר

לא צפרי עד 10 אבל בוא נגיד תוציא את עצמך מהסיטואציה תציא החוצה תנשמהו יש לי מים קרים

צדיקה גדולה צדיקה גדולה צדיקה גדולה בסדר נגיד ש

צדיק זאת אומרת יש נקודה שכשהיא קוראת

את לשיטתך אין אין דרך חזרה

תכף אנחנו נראה אם יש או אין אבל רגע כבר היה הרגע של הכעס וצעקת והשתוללת ונגמר שאני ממש לא בעד להשתולל וממש קשה לי עם זה עם אנשים שמאבדים שליטה עוד הפעם זה אלה שלושת הדברים האלה שאנחנו בוחנים את ה את את העיבוד שליטה הזה אז ולא סתם כתוב כל כל כל מיני גיהנום שולטים בו

זה ממש

כי כי באמת זה מצב מאוד מאוד מאוד קשה כשבן אדם כועס התחושות של התסכול הבלבול והרגע שמתפרץ על זה זה באמת השוואה למיני גיהנום הבן אדם הזה כרגע סובל מאוד מאוד מאוד מאוד אנחנו יכולים להגיד כל מיני גיהנום שולטים בו שעצם זה שאתה כעסת אז עכשיו אתה תקבל גיהנום ואנחנו יכולים גם להגיד שכל מיני גיהנום שולטים בו זה אלה תחושות של גיהנום ממשי אני רוצה לקחת את זה מבחינת הסבל לקחת את זה לשם סבל

אבל כבר קרה וקעסת שאנחנו לא בעד בכלל ודכף נחשוב על פתרונות החשוב הוא כשיצאת מהכעס לזכור שזה נובע בגלל משהו כואב בפנים זה לא שאתה כועס כי מישהו עשה לך עו שהוא בלתי ישוער ובאמת אין דרך להתמודד עם זה. זה לא זה העניין. העניין הוא שהכעס הזה בא לספר לך שאתה סובל מכאב מאוד מאוד מאוד גדול בפנים, אחרת לא היית מגיע. וכגודל הכעס, כך גודל הכאב.

ווא. ואם אתה מבין את זה ואתה מבין שאתה כועס כי יש שמה איזשהו משהו פנימי ולא זה שנמצא מולך הוא העשם אלא זה שאתה עכשיו כואב כל כך אז אין פה אשמים יש פה מצב שלך שאם אתה תעזור לעצמך ותרפא אותו אתה לא תהיה כזה כועס אבל מה קורה אנחנו רגילים להיות כל הזמן במיקוד שליטה חיצוני מי מרגיז אותי היא הרגיזה אותי היא עשתה לי הוא עשה לי הוא לקח לי הם יפלו אותי הם לא נתנו לי אנחנו כל הזמן מסתכלים על האחרים ולא נכנסים פנימה. ואם אנחנו ניכנס פנימה אז לא רק שאנחנו לא נכעס על אחרים והם ירוויחו, אנחנו לא נכעס. זאת אומרת שלא נהיה כל כך כל כך כהובים ואז יהיה לנו בעצם פתרון לבעיה שלנו. זה מעניין. זה באמת מעניין כי יש

פה תהליך שכשאנחנו נמצאים בכעס, כשאנחנו נמצאים ברגע הזה של ההתפרצות, כמו שאת אומרת, אני כל כך מתחברת לזה שזה לא זה לא הזמן לעבוד. זה לא הזמן הזמן לעבוד על זה. אני חושבת שזה פוגש אותנו בהרבה בכל תכונות של עבודת המידות אבל בכעס זה באמת הנקודה הזאתי שהיא נקודת על חזור. שזה כבר

בעיה בכעס שבעצם אנשים נפגעים מסביבנו ויכולים להיות זוגות שחיים באמפטיה מטורפת וממש טוב להם ביחד אחד עם השני והכל ופתאום ברגע אחד של כעס שלצורך העניין בין הזוג לא היה בכלל אשם יכול להיות שהוא עורר טריגר אבל אם הסתכלו עליו אח אם הסתכלו על המעשה אחר כך בפרופורציות הגיוניות אז לא היה שמה שום דבר מעבר לטריגר שהקפיץ את בין הזוג השני ובין הזוג הגיב בהיסטריה ובכעס ויש כל מיני סוגים של כעס יש כעס שקט ויש כעס קולני. אבל אם אנחנו נלמד לראות את עצמנו ונשים לב מה קורה איתנו, אנחנו נראה שהכעס הוא בעצם ביטוי לאיזשהו חולי פנימי אצלנו, לאיזשהו כאב אצלנו, ואנחנו ניתן לו את המענה ואז ממילא אנחנו לא לא א ניצור

מערכות מקולקלות עם אלה שנמצאים לידינו, עם הזוג שלנו, עם הילדים שלנו וכולי. בעצם זה שאנחנו נלמד לתת ריפוי לעצמנו ולא נחפש את ההשם בחוץ ואנחנו נבין מאיפה זה נובע וזה כל כך זה זה פועל כל כך מהר כשאנחנו מבינים ומכירים את את השיטה ועוברים למיקוד שליטה פנימי זה עובד כל כך מהר אנחנו לאט לאט מגלים מה הם המקומות שמתסכלים אותנו מה הם המקומות שכואבים לנו אנחנו לומדים לרפא את עצמנו אז אנחנו כבר לא צריכים שום דבר מעבר כי טוב לנו כולנו רוצים

אנחנו תמיד תמיד א מוציאים את התשובה בסופו של דבר דבר או בתחילתו של דבר בתוכנו וכל החיפושים האלה מסביב השמות ה אפילו לכעוס על אחרים שגרמו לנו לכוס מכירה את את ההשמה הזאת

זה זה אתם אתם אתם כס אני אני בסדר אתם גם אתם הבאתם אותי לזה קראה את זה זה כשלמו מתסכל

וזה טיפשות זה ממש טיפשות וצר לי לומר שזה ממש ממש ממש טיפול

מה זאת אומרת יש לך גיבוי מחז"ל מי שכועס הוא רבים החובים לרשע ווכל העניין הזה של הכעס ושהגיהנום פה שולט זה לא בא ממקום של שכל או של דעת זה הפך הדעת נכון וגם גם אתה אתה האדם הופך להיות ממש עלוב אתם גרמתם לי לכעוס אתם הבאתם אותי למצב הזה מה אתה כזה בן אדם קטן שיכולים ככה להביא אותך לידי כעס לידי זה וזה ממש חבל כי האדם שנמצא מולך יודע שהוא לא עשה דבר שגרם לחוסר פרופורציה הזאת.

כן.

ווהאדם שעומד מולך אומר ממש חבל. עכשיו יש זה כשאני מדברת על זה אני מדברת באמת עם אנשים שאני אני ככה כל הזמן עם התוכניות שעוברות אז אני מרגישה שאנשים שנמצאים איתנו בתוכנית הזאתי זה זה כבר כבר אמרנו שלב של מטיבי לכד זה כבר אנשים שנכנסו לתודעה כבר נמצאים במצב של מודעות ולכן אני יכולה לדבר גבוהה אבל

יש כאילו איזה תהליך שהם עושים איתנו אז את מרצה את זה כן כן אבל אבל אם ניקח אנשים שהם בתחילת הדירך כן עומד גבר למול אשתו שצעקה עליווציא ציע את כל מה שהיה לה. ויהיו פה שתי אפשרויות. או שהוא יגיד באמת כאילו אני כל כך לא בסדר או שהוא יגיד לעצמו בואנה האישה הזאת לא נורמלית. כרגע

מסביר להניח שאם היא כועסת אז היא כועסת עוד פעם ואז היא לא נורמלית על בסיס קבוע.

תראי העניין הזה של הכעס הוא אי אפשר לתייג את הבן אדם. כל אחד מגיע לכעס ברמה כזו או אחרת. זה אנושי. השאלה באמת איזה רמה זה מגיע א מה התדירות של זה ועד כמה זה פוגע ביום יום באיכות חיים ב

נכון נכון אבל אם תסתכלי כשאנחנו מסתכלים על בעלי החיים ואנחנו א רואים אריה כועס מאוד איך זה בא לידי ביטוי הוא הוא ממש א מתרעם כרגע הוא ממש שואג ברמות ואנחנו מסתכלים עליו אנחנו אומרים וואו הוא בטח רעב ואז אנחנו ניתן לו אוכל ונתייחס בסלחנות. אבל זה אריה שאנחנו יודעים שאין לו אין לו שום אפשרות לטינה ולא מעבר. אז הוא לא יכול גם להטיל בנו מום או פגם. בעצם זה שהוא עכשיו שואג זה לא כי אני אולי אולי מנהל גן אחריות יגיד לעצמו וואו הכרתי ב החרתי בזמן של הארוחה הוא ירגיש לא נוח למול האריה. אבל

אתה תרגיש לא נוח מול האריה כי הוא רואה אותך בתור ארוחה עכשיו. כן, אבל הוא אבל מאחורי כן אבל הוא מאחורי הכלוב שלו אז אתה פחות דואג

בסדר

חד משמעית אבל את מסכימה איתי ש זה גם אם עריות הולכים על שניים יכול להיות עכשיו שאת פוגשת בן אדם

ואת נקראת בדרכו ואת הארוחה שלו

ואת הארוחה שלו אז עכשיו אז כשאנחנו לוקחים את האריה שהוא בעל חיים שאנחנו מבינים שהוא לא חושב יותר מדי הוא או רעב או צמא או שלא יודעת אולי לא נראה לי שהיה לוחם מדי בסדר אלה התנאים הבסיסיים שאנחנו חושבים מה שיש לאריה בסדר אז לא יכולה לחשוב ש מדיכן אז אז אה אז זה זה זה המקום שבו הוא נמצא ולכן אנחנו לא נפרש אותו גם יותר מדי אנחנו גם לא ניקח ללב הוא או רעב או צמא ואנחנו ניתן מה שו

זה הנקודה שאנחנו לא ניקח ללב

בדיוק בדיוק מנהל גן החיות כן ניקח ללב כי מנהל גן אחיות יגיד וואו אני קשור בזה מתי אנחנו לוקחים ללב כשאנחנו מרגישים קשורים ואז אנחנו א א מתחילים להיות מעורבים רגשית והערבוב גוב הרגשי הזה מביא אותנו למצב שאנחנו נגררים לידי רי ומדון. עכשיו עומד בן אדם שהוא לא אריה ועומדת מולו זוגתו שתחיה והיא רואה אותו כרגע שואג כאחד האריות ויש לה אופציה לומר לעצמה כואב לו כרגע משהו אני שותקת. כואב לו עוד מעט זה יעבור. אולי נדבר על זה אחר כך אני לא אקח ללב. אפילו שהכעס הגדול מופנה כלפיי והוא טוען שאני זאת שהדלקתי אותו. אולי תני לו משהו לאכול הרבה פעמים זה

כן אבל אבל נגד שהוא אחרי ארוחה טובה ועם כל זה הוא השתולל אוקיי

אתם נמצאים במסעדה והוא הזמין לעצמו משהו ואת בחרת משהו אחר והוא יוצא מדעתו בוא נתאר את הסיטואציה הזאת הוא יוצא מדעתו ואת אומרת אבל מה בסך הכל רצינו רצינו ערב של כיף רצינו זה מה קרה אז לא רציתי לאכול את מה שהוא רוצה מה לא בסדר מה לא בסדר וכשאת יכולה להכיל את המצב הזה ואת אומרת לעצמך יכול להיות שזה זה מעלה לו איזשהו זיכרון כי זה חייב להיות. חייב להיות.

אה באמת

חייב להיות. כעס מראה שהיה פה טריגר ואחר כך תשאלי אותו תרגי אותו. אולי את לא חייבת לוותר על מה שאת רצית? את יכולה לקחת ועם כל זה לומר אחר כך אני באמת מבינה שהיה פה משהו שגרם לך לכעוס כל כך. אני ממש מבינה את זה. עכשיו מה קורה לנו בדרך כלל? הוא כעס ואת נעלבת. מה בסך הכל רציתי? רציתי ערב של כיף? רציתי שיהיה לנו נחמד או נעלבת או מתגוננת או בורחת. כן כי את מעורבת כי את מעורבת כן ואז המגדלה שלנו מקבלת איתותים שמשהו פה לא תקין ואנחנו מתחילים להתגונן ומתחילים לעשות משהו כי אנחנו רוצים להגן על עצמנו בעוד שאנחנו לא מבינים שגם הוא הגן כרגע על עצמו מה הוא הגן ואת אומרת שחייב להיות פה טריגרים כי כי בעצם זה

הפעיל אצלו משהו וזה גם מסביר למה אנשים שונים כועסים על דברים שונים משהו שאחד זה יעבור לו ליד האוזן השני ירתח ולא לא ירג גם איזה שבוע,

נכון? עכשיו, כשאנחנו חיים במיקוד שליטה פנימי, זאת אומרת אמ אותו אדם שכעס על זה שנמצא מולו ולא הבין שיש לו כאב פנימי, אז נאמר שהוא כבר כעס, עומדת מולו זוגתו שתחיה. והיא גם נמצאת בביקוד שליטה חיצוני, כרגע נהרס להערב, כי בעלה לא אוהבת מה שהזמינה במסעדה. אם היא נמצאת במיקוד שליטה חיצוני, שוב באמת נהרס לה, אבל אם היא נמצאת במיקוד שליטה פנימי והיא אומרת עצמה, תקשיבי, כרגע הוא במצוקה וגם לך כנראה זה מציף משהו, את רצית שיהיה ערב טוב, לא יודעת מה, חשבת, חלמת על משהו, אבל תרגעי, זה בסדר, זה לא קשור אלייך, זה קשור אליו את תעזרי לו עכשיו קורה פה משהו שהוא אחר לגמרי עכשיו דברים יכולים להתרפא

דווקא מהמקום שזה מתפ

דוקה מהמקום הזה אז הנה אנחנו מקבלות כאן שאלה שהיא בדיוק א קשורה לנושא אלא אם כן א אני חתוך

אה אז ככה תודה על התוכנית איך אני מחזירה ובונה את הביטחון העצמי שלי שמתפרק כל פעם מחדש כשאני כועסת מהדיבור של חמותי מהשליטה על דברים בחיים שלי אני מגיעה לבכי אני מרגישה שהיא מקטינה אותי אני עובדת ומצליחה בעבודה אבל לא מקבלת פרגון ומרגישה שליטה על החיים שלי. איך אני בונה את הביטחון העצמי ומרימה את עצמי? אשמח לשמוע.

האישה הזאתי סובלת מפחד מפני שליטה. מפחדת שישלטו בה. כן? היא מנסה טיפה להרים את הראש ולהגיד ואני גם מצליחה בעבודה שלי ותראו אני גם משהו אבל אני כועסת כי אני מתפרצת. היא היא נורא נורא מפחדת מזה שישלטו עליה והיא מפחדת לאבד שליטה בעקבות זה ולכן כל דבר שחמותה תאמר חמותה מאוד חזקה בעיניה מאיזשהיא סיבה כן וכל דבר שחמותה תגיד היא יערער אותה ומעבר לזה אם היא לא מקבלת מחמאות היא אמרה פה עוד משהו ואני לא מקבלת פידבקים כל פעם שהיא לא תקבל זה לא יחזק אותה ואנחנו באמת זה בדיוק לתוכנית הזאתי של מיקוד שליטה פנימי אנחנו צריכים להפסיק לחכות שהסביבה תיתן לנו תחבק אותנו לנו אנחנו מביאים את החיבוק מבפנים ולא

מחכות שזה יבוא מבחוץ כי כשאנחנו נחכה שהדברים יקרו מבחוץ הם לא יקרו לעולם לעולם כיוון שדומה מושך דומה אם את בטוחה בעצמך וטוב לך עם עצמך ואת יודעת להגיד לעצמך שאת טובה כל העולם יגיד לך את זה גם כן אבל אם את לא יודעת להגיד לעצמך שאת טובה ואת כל הזמן מחכה שיגידו לך תמשיכי לחכות אף אחד לא אוהב שמחכים לו שימי לב אם אומרים לך לצורך העניין א אמ נו איך העוגה ואת אומרת וואי ממש טעימה אבל איך טעימה טעימה איך העוגה אבל לא בסמס לך די כאילו כמה את יכולה עוגה טעימה מה לא אמרת משהו ש שבתסרית פספסת כנראה משהו להגיד שזה היה בתסרית של השואל

ומצפים ממך ואת זה את לא סובלת אף אחד לא אוהב לעשות את מה שמצפים ממנו אנחנו לא לא אוהבים את זה

אני קוראת לזה שמתסרטים אותנו

כן את כאילו את מצפה שאני אגיד משהו אז בואי תגידי

נכון טוב תארי לך שהגעת ביתה עכשיו אחרי היום עבודה ובעלך בטח בבית עם הילדים והוא עשה לך הפתעה הוא הבריק את הבית אין דברים כאלה הכל שטוף ועומד עם סינר מטבח שלך כן יש לך כזה הוא עומד בכניסה לבית

עם הקדשה לי

כן והוא עומד ככה והוא מסתכל עלייך מה קרה למה את לא מדברת מה זאת אומרת ל אין כזה דבר שאני לא מדברת את לא יכולה אני לא אם אני לא מדברת זה כי נעתקו המילים מפך

בודאי שנתקו המילים מפך כי את יודעת שהוא עומד בצד מחכה שתגידי לו מה מה את חושבת עכשיו אם תיכנסי הביתה והוא לא

תראי הית אצלי בבית אני רוצה שנייה להבין

באת איתי אחרי תוכנית

פה מחשבות מחשבות כי זה בדיוק כלת בול

אז אם נכנסת הביתה והוא לא עומד בכניסה עם הסינור והוא ישב תחמיא בטח שתחמיא חדשמע

בלי הפסקה גם לא תתחי בבית ותגידי וואי ומה גם פה עשית וואי גם פה זה רמז אני מקווה

לא לא אם את פתחת את זה עליי אז אני אני אגיד לך בכנות איתי זה מאוד קל בין אם הוא עומד ככה ובין אם הוא על הספה אני קל איתי קל איתי באמת אני

אבל אם תדעי שהוא יושב והוא מחכה שתגידי בדיוק את מה שהוא רצה

זה מעצבן

הבנת

למזלי הוא לא כזה

אז אנשים אז אנשים אני מקווה שהוא יקבל את הרמז את פתחת את הזה שהוא יראה לפני ש

אין לו זמן הוא עם הילדים עכשיו לא אני פה עם הנחנו נרמוז מה הוא צריך לעשות בבית אוקיי אז אז בעצם כשאנשים מבקשים מאיתנו לעשות משהו והם כותבים את התסרית כמו שאת אומרת ואנחנו צריכים לעמוד ולהקריא את זה אף אחד אין לו סבלנות ולכן אנחנו צריכים לכתוב את התסרית שלנו ליים אותו לשחק אותו להפסיק לחכות שאנשים יעשו את זה בשבילנו

אבל אני רוצה שנייה לחזור לתשובה שלך דווקא ולהתעכב על זה כי יש כאן נקודה שהיא היא קריטית בעיניי אה אמ כשאת אומרת אם את תגידי את זה לעצמך אז זה מה שגם הסביבה תגיד לך נכון אז אז מה זה אומר אם את שומעת מהסביבה דברים שהם לא כמו שאת מצפה ואגב אני אני באתי להקריא עוד כמה שאלות כאלה של במקרה מה שיקרנו זה העניין של של חמותה אבל א יש פה עוד כמה כאלה שזה באמת חוזר על עצמם שכבי כביכול הסביבה לא סופרת אותם, הם לא מקבלים את הפידבק שהם מצפים, הם הן. כן א ו ותסכול תסכול וכעס על הסביבה עכשיו מה מה את רוצה להגיד בזה? זה הסביבה כביכול אין לנו שליטה על זה לא זה לא מדוייק ואני אגיד לך למה הסביבה תמיד תהיה רעה

אלינו אם אנחנו לא נדעי לדרוש את זה. תסתכלי, את הולכת עכשיו א את הולכת ברחוב ואת רואה אישה שבאה למולך מאוד מוזנחת ואת רואה אישה שמגיעה למולך מאוד מטופחת. על מי תסתכלי? א תשמעי זה הכל תלוי כאן שחק העין והשנייה גם תסתכלי עליה ברחמים

כן

וזה בדיוק הדוגמה למה שקורה לנו בחיים כשאת כל הזמן נבך אז בסדר זה מה שמגיע לך דעת יש א

אז גם עוד פעם זה דיברנו על זה גם האפקט הזה של המראות שזה משתכף החוצה וזה מה שאת רואה אז

אבל אנחנו מחכים כל הזמן שהסביבה תיתן לנו את הפידבק אבל תשמעי זה זה כאילו איך איך אומרים הילדים הכל חוזר אליך זה להחזיר את זה לעצמנו וזה נשמע כל כך אבסורדי כי כביכול אני לא שולטת במה הסביבה אומרת או לא אומרת

נכון לעולם את לא תשל לא את לא אתה יהיה סביבך המון המון אנשים כן שאתם יכולים לדבר מהיום עד מחר ואת תצטרכי להתחיל בזה כי בתחילה הסביבה תמשיך להיות מה שהיא עכשיו סביבה לא בשנייה משתנה את חייבת להשתנות כדי שהסביבה תשתנה למולך. ואת תגידי לעצמך שאוקי, הסביבה יכולה לדבר והסביבה יכולה להגיד כל מיני דברים, אבל אני החלטתי שאני עוצרת ולא מסתכלת כאן, מסתכלת כאן. פרשת השבוע מביאה אור החיים על זה שמתחיל מתחיל מתחילה הפרשה וכל יוצא ירך א יעקב 70 נפש ויוסף היה במצרים. אז אור החיים אומר, מה נשמע? כאילו למה? מה זה קל? קודם כל הוא אומר קל שהם כולם היו שווים. במה הם היו שווים ויוסף היה במצרים אז הם כולם שווים

אבל יוסף במצרים לא. יוסף זה שהיה במצרים שווה עם כל מי עם כל האחים שלו וולא לא נפגם שום דבר. לא באהבה שלו אליהם ולא בתוהרה שלו אף על פי שהוא היה במצרים. ופה הוא נותן לנו איזשהי הצצה מדהימה על הרעיון הזה של הוא יכל לרדת, הוא יכל לשנוע אותם אבל הוא לא. ואנחנו יודעים שבעצם יוסף היה עסוק במיקוד שליטה פנימי יוסף פעם אחת שהוא יצא החוצה הקדוש ברוך הוא כעס עליו פעם אחת שהוא פנה אל שער האופים פנה פעמיים פעם אחת הקדוש ברוך הוא אמר לו השתלות פעם שנייה הוא פונה לשרער האופים שער המשקים ואומר להם תקשיבו אתם יוצאים החוצה אז רק אל תשכחו לזרוק מילה ועל זה כועס עליו הקדוש ברוך הוא זה לא אתה זה לא אתה אתה יוסף הצדיק אתה דבק בהשם

מדהים

וזה מה שאנחנו צריכים לעשות אנחנו צריכים את המיקוד שליטה שיהיה כאן

זה תקשיב תקשיבי מה שאת אומרת בעיניי זה מהפכני כי במקום א לבוא ו המיקוד שליטה הפנימי הזה הוא שליטה על החיים שלנו כי במקום

לא לתת לאף אחד לשלוט לך על החיים

זה זה אפילו עוד יותר זה לתת לעצמי שליטה ממש בכוח הבחירה של איך אני רואה את עצמי ואיך אני רואה את החיים שלי ווזה מה שיהיה נכון

זה ליצור לעצמי לא רק את העולם הפנימי שלי אלא גם את העולם החיצוני שלי וזה נשמע כמו משהו שהוא הוא מטפיזי זה נשמע כמו משהו ש שמה מה זאת אומרת מה יש לנו כוח על מה אם אני אחשוב על עצמי עכשיו טוב אז אז אנשים יתחילו להגיד לי את זה כל כך פשוט אנחנו הרבה פעמים בחיים

מצפים לצעדים ענקיים לדבר דברים מהפכנים, לאיזשהם תהליכים גדולים, כי זה נשמע לנו משהו גדול. לשנות את הסביבה, לשנות את מה שאחרים חושבים עליי, לשנות א אך רוח כזה ש שאת כביכול מושפעת מאחרים. מה את עכשיו את יכולה לשנות את חמותך? כמו בדוגמה של האישה, לא לכעוס עלי כל החמיות, אבל את יכולה אז מה שאת אומרת פה

זה בפשטות. כן.

נכון

וזה כל כך פשוט.

תראי מה עושה יעקב אבינו. יעקב אבינו מצליח לשנות גנטיקה של בעלי חיים על ידי ההסתכלות. הוא לוקח את המקלות, מגלף אותם ויוצר לעצמו תלאים מנוקדים.

נכון?

על ידי הסתכלות.

האפיגנטיקה הראשונה בהיסטוריה בעצם.

מה? אבל תשימי לב, הכבסה מה עושה? הכבסה מפוקסת על מקל. היא לא הסתכלה מסביב כי היא אכלה להסתכל מסביב על הכבשים השניות ואז היא הייתה נהיה היא הייתה הופכת להיות מנוקדת או מטולעת. לא, היא עכשיו אני עסוקה באי מטולעת או תלועה. א היא מסתכלת על מקל. המקל בעצם ממקד אותנו את העיניים שלנו לדבר אחד ואנחנו מפסיקים להסתכל לבחוץ. אנחנו מסתכלים למשהו שהוא מאוד ממוקד. וזה הרעיון. אני רואה המון אנשים שראש מוד בחרתי בעצמי ופוסט מרגש מפול לטפריה ואיך היא בחרה בעצמה אחותי לא בחרת בעצמך אפילו לא לדקה עצם זה שת הפוסט הזה ויש לך 35,000 צופים וכולם רואים איך בחרת בעצמך את לא בחרת לעצמך את רק מחכה ללייקים שיביא לך

הפוסט הזה כשהוא נורא נורא מרגש ואת גם מוחקת במשנה וזה ומדייקת לפי דעת הקהל ואת כבר יודעת מה אוהבים בחוץ ולפי ומה יתן לך את התגובות הגדולות ביותר אז לא בחרת בעצמך

איך את יודעת

לבחור בעצמי מי זה לא להיות צריכה שאנשים מסביב יגיבו לי?

או או

בחרתי בעצמי. בחרתי בעצמי. זאת אומרת שרק התגובה שלי מעניינת.

זאת אומרת אם את היית רושמת את הפוסט הזה מה היית רושמת? בחרתי לעצמי.

כן.

א בחרתי בעצמי. שתי מילים לא מפה עד טברים. מה זאת אומרתכ

חזק ביותר. תקשיבי פרי באמת זה תובנה משנת חיים בעיניי. אני אני לא צ

אני חושבת שאנחנו באמת הפכנו להיות מאוד מאוד מאוד אנחנו מפחדים משליטה ונשלטים ללא הערף 24 שעות ביממה

טוב תקשיבו אנחנו צריכים הפסקה כדי לאבד את התובנות משונות חיים האלה אז אנחנו נצא להפסקה ואנחנו ממשיכים השאלות שלכם אז לא להפסיק לשלוח הפסקה וחוזרים

الله الله يا بابا بابا يا بابا الله الله يا بابا بابا يا بابا بابا ודו לך כל רעיוניי בך אזמח כל ימיי ושניי אני אשיר

שיר ומזמור בבא סליננו האדמור אל יא בבא סליבה אל الله יא בבא סלי יא בבא סליחזר סליחזר לך הארוך עללבי

לכבוד החכם הסידי

קדוש הוא וגם בעל מעשים רביע

الله يا بابا בבסلي بابا الله الله يا بابا يا بابا המצר לי עלמר

סולת נקיה

ומורנו

ראש בערה

נפוע

שמו בגבורה

הוא הארה الله يا بابا ماسالي يا بابا الله يا بابا ماسالي يا بابا سالي حصيره سالي يا ابو حصيره اه يا ربي اه يا ربي حزره اه يا ربي اه يا ربي اه يا ربي اه يا ربي اه يا ربي اه يا ربي ابو حزرا يا سيدي كانبرير ربي يصحك وربي يشحك طواك يبغيني انا يا سيدي كنبغي ربي يزح وربيح هو كيبغيني اه يا ربي يسحق اه يا ربي يسحق محسرا اه يا ربي صح اه يا ربي سير يلا يا الاخوان نمشي بالتما لبلاد كرامه بلاد الصحراء بلاد الصحراء خلق سيدنا وقرا التراب اقرا التراب ربي يسحى ابو حصران اه يا ربي اه يا ربي اه يا רבי יצחק היה רבי יצחק אבשרם יחידרם יערות חוסף את שבי ישראל יאסף ארי בן ארי לא משפטה בכורה ומורנו רבי מאירה זרה הלה

הלה יא בבא בבסלי יאבא אל יא בבסלי בסליي רבי יעקב רבי דודר מלבחה חקרה חזרנו אליכם אני מקווה שלקחתם את ההפסקה קצת להירגע מכל הכעס מכל הטינה אנחנו עוסקים בנושא הזה שהוא באמת רגיש והוא מעלה לטריגרים, אבל אנחנו כאן כדי לפתור את הכל בסיעתא דשמיא ולענות על השאלות שלכם. אנחנו כאן רואים את ה את השאלות שאתם שולחים לנו והרבה פעמים כמו שהרבנית פרי אמרה כאן שזה כמו גל כזה דומה מושך דומה אז הרבה פעמים יש שאלה והרי בוואטסאפ אתם לא רואים אחד את השאלות של השני אבל זה מדהים לראות איך א נושא שסביבו כולם מרוכזים וכולם מרגישים הזדהות וזה מושך א הרבה הרבה הרבה שאלות שהם דומות. אז ענינו כאן לפני הפסקה, רבנית פרי

ענתה כאן לפני הפסקה על הנושא של ביטחון עצמי ואיך להשיב א סליחה ביטחון עצמי אל מול א תגובות לא טובות מהסביבה, התמודדות עם אפשר לקרוא לזה גם ביקורת. גם ביקורת זה משהו שמעלה כעס ומעלה אמלא תחושות של תסכול.

שוב, זה מפר לנו את המקום הבטוח. זה זה מפר לנו את המקום בטוח זה מגיע אם אנחנו נותנים לזה לחלחל וזה בדיוק הדבר הבא שאני רוצה להעלות אם אנחנו נותנים את זה להיכנס לנו בפנים ולחלחל זה מגיע לטינה עכשיו מה זה טינה טינה זה כמו שיש טין ששוקע במים ששוקע לצורך העניין אם החיים שלנו הם נהר אם הנפש שלנו צריכה להיות בזרימה במים טהורים שכל הזמן מתחלפים אנחנו כל הזמן זורמים מה שקורה, מה שתביא, אנחנו זורמים, אנחנו ממשיכים כי יש לנו כל הזמן את ההתחדשות של היום והיום זה לא מה שהיה אתמול וזה לא מה שיהיה מחר אז אנחנו כל הזמן בזרימה כי כל הזמן החיים הם דינמיים עד שמה עד שאנחנו מקבלים איזה ביקורת איזה הערה איזה

התמודדות עם קושי שגורם לנו לתקיעות ואז זה שוקע זה שוקע לנו בנהר של הנפש בנהר של החיים ואז מה איפה שהמים לא זורמים יש ירוק קת יש תקיות יש מים אחורים וזה ככה השוואה לנפש שלנו שהנפש שלנו היא היא לא נותנת לה דברים גם לצאת החוצה לרעילות הזאת לביקורת לדברים שמורידים אותנו למטה אם אנחנו מתייחסים ככה לכמה וכמה שאלות שהגיעו ממש על אותו נושא אז איך איך אנחנו יכולים לזרום כשאנחנו מרגישים שמשהו הוא מאיר לנו את ה את ה את המים הטהורים שלנו. איך? אז קודם כל אנחנו צריכים לדעת שטינה נותנת לנו כוח. כשאני נותרת טינה למישהו, הוא עשה לי רעה. לא שחררתי את זה. אני שומרת אצלי משהו, אני מחזירה לו. יש לי קלף עליו כביכול.

עכשיו השאלה אם זה שעשה לי רע, אני רוצה שיהיה לי קלף עליו. זאת אומרת אני רוצה להחזיק חלק ממנו אצלי ביד או שאני מוכנה לשחרר ולתת לו ללכת. אנחנו חושבים שעצם זה שאני שומרת לו טינה ומה שהוא עשה לי לא יעבור בשתיקה ואני אראה לו ולכל החיים אני לא אשכח את זה. אני חושבת שזה עושה לי טוב אבל זה לא עושה לי טוב כי אני משאירה חלק ממנו אצלי. תראי, אם אנחנו באמת ננסה לנתח את זה אם זה טוב או לא, אפשר להתווכח על זה. כי בסך הכל מה אנחנו כל הזמן אומרים כאן? שהכל זה הגנות, הכל זה מגננה. אז למה אני שומרת כזה דבר שהוא שלילי?

כי אני רוצה להגן על עצמי שזה לא יקרה שוב. אבל אז נראה לנו שזה בגלל ש שאני רוצה להגן על עצמי שלא יקרה לי שוב, כן? אז אני אזכור חזק חזק את מה שהוא עשה ואז זה ישמש אותי ואני לא אתן למישהו אחר לפגוע בי. אבל אם הייתי שומרת רק את הזיכרון של מה שקרה לי, כן, סליחה, אם הייתי שומרת רק את הזיכרון של מה שקרה לי, אז בסדר, אבל אני לא, אני שומרת אותו, כי אני שומרת לא טינה בתוך הלב שלי. אז אני מחזיקה את הבן אדם הזה אצלי במקום לשחרר אותו ולהגיד לו, תראה לך, אני לא רוצה שום קשר איתך, אתה עשית לי משהו רע, אני לא רוצה קשר איתך. עכשיו, לצורך העניין בזוגיות, כן? אישה שומרת טינה לבעלה. הוא עשה לך משהו ראה ואת שומרת

לו טינה. זאת אומרת, אני שומרת את המעשה שקרה כי אני לא יכולה לסלוח. הוא פגע בי. אין לי דרך להסביר עד כמה זה פגע בי. אז אני שומרת את המעשה שלו. עצם זה שאני לא סולחת לו, כרגע אני כביכול עושה לו רע. כל אחד מאיתנו מאמין שהוא בבפנים. אנחנו אומרים אני לא שווה, אני לא טובה, אני לא זה אבל אם א אה יש את המקום הזה של אה אני אוהבת אותך, אישה אומרת לבעלנו ואבת אותו, מה מגיע לך כיף כאילו מה אני אוהבת אותך? יודעת שאת האהבה שלה היא לא תיתן לכל אחד ולכן האהבה שלי היא משהו מיוחד ואני נותנת לך אותה ואת הכעס שלי אני אתן לך אם אתה תתנהג לו יפה נו ואז תכסי אז מה היא יודעת שהכעס שלה הוא כלי שיש לה ביד ולכן היא היא

שומרת את זה חזק זה הדרך שלה להחזיק משהו נגדו אבל בתכלס זה לא באמת משרט בעצמה בדיוק בתכלס זה ממש היא לוקחת את זה והיא מראילה את עצמה. עצם זה שהיא משאירה בתוכה משהו של כעס נגד מישהו כזה או אחר, היא מרעילה את עצמה.

תראי, אני כשבאים אליי להתייעצות ושואלים אותי ואומרים לי, בטוח מכירה את זה, אה אני סולחת, אבל אני לא שוכחת. איך זה סתירה בתוך המשפט עצמו? אני שר משקפת לה את זה. כאילו את לא יכולה להגיד את שני הדברים האלה באותו משפט כי הסתירה פה היא כל כך חזקה שאת שומעת את הבום. זאת אומרת את את לא אם אתחת אז למה שתזכרי את זה?

נכון?

אני ישר שומעת בתוך זה מה? הגנה. הגנה. אני אזכור את זה

שלא יקרה לי שוב.

נכון. ולכן

איך אומרים ביידיש? ק אני אזכור את זהצה

זהיש מדוברת כדי שבאמת זה אני אני לא אתן שזה יקרה לי שוב

זה ישר אני שומעת פה אם דיברנו על טריגרים

הייתה פה פגיעה כל כך חזקה שהיא היא לא רוצה להרשות לעצמה שזה יקרה שוב בדיוק התת מודע בא ואומר תקשיבי תשמרי את זה וככה לא תיפגעי יותר לעולם אבל אנחנו אומרים אם אני שומרת את זה אני מרעילה אותי אני לא רוצה לשמור את זה ולכן לכן כשדיברנו בלפני יום כיפור על האם יש סליחה ביהדות אז סליחה אומר המלבים אין סליחה יש מחילה כי את הנעשה אין להשיב אפשר לתת לזה את הלמידה של מה שהיה שם ומשם תצמך רגיעה בנפש אבל מה שאנחנו צריכים לעשות זה במקום לתפוס בכוח את הדבר שהכאיב לי ואיתו אני משתמשת אגב אני יכולה גם להשתמש נגד בין הזוג אני בכל הזדמנות אוכל לספר לו כמה הוא היה רע בכל הזדמנות אני אוכל להגיד לו כמה הוא לא בסדר

וכמה אני לא שוכחת את זה ולעולם אני לא אשכח לו את זה בעצם אני אומרת לו תקשיב טוב תיזהר אם אתה תעשה את זה עוד הפעם אני אזכור

זה נשק

בדיוק ואוקיי תזכרי ומה אף אחד מאיתנו לא רוצה שלמישהו אחר יהיה כלי עליו

ברור

שיהיה לו משהו עליו

גם בואי אנחנו לא רוצים להיות בזוגיות כמו במלחמה אם את מחזיקה נשק אז את כל הזמן דרוכה זה מאוד מעייף

נכון נכון נכון? ואם את כל הזמן דרוחה, כן, שוב זה נופל על משהו מפעם היה לי מקרה כזה מדהים בשבוע שעבר מתקשרת אישה שעוזבת את הבית, לא נפלו השבוע הזה באמת היה קריססים בזוגיות

והיא עוזבת את הבית אבל מה אשתו אחות של בעלה אמרה לה כשהתשארו שישי שבת באמת המצב שם היה ממש לא נעים בעלה מדבר לא יפה הוא התנהג ממש ממש ממש לא יפה ואני משקפת לה בעצם מה אני שומעת על הסיפור של בעלה עומדת אישה שבנתה את עצמה ועומד למולה הגבר שלא הצליח לבנות את עצמו ומאז שהוא נהר צעיר הוא נפלט ממסגרות והוא הוא לא הוא לא הוא לא פשוט לא ועומדת למולו האישה שבנתה את עצמה ובכל פעם שהוא רואה את הבנייה הזאתי אפילו שהוא הוא הוא הוא חיפש אישה שבנתה את עצמה הוא חיפש אישה שתבין ושביחד יבנו את עצמם אבל הוא לא הצליח להתקדם בסולם המעלות של הבנייה הזאת

היא באה ככה לנישואים

הם לא לא הבנתי יותר זה עדיין הייתה שיחת טלפון אז עדיין לא הבנתי יותר מדי לעומק אבל הם הגיעו שתיהם את יודעת בסת הקדוש ברוך הוא נותן לכל מין את מינו ובאמת הם יכלו ביחד לעשות עבודה

אבלים קורה שאחד ממני הזוג מתעכב בצמיכה ו ואז זה שעדיין שמתעכב רואה את זה שממשיך לצמוח וזה לא נעים זה גורם לו חלישות הדעת ואז הוא יוצא ואז הוא צועק ואז שוב פעם ואמרתי לה תראי מה היא אומרת לי מה את אומרת להישאר

לא רגע אמרת הגיסה אמרה תשערי ששבתי ששבת אז היא אומרת לי ישאר תראי אתמול הוא התנהג ז אמרתי כן תישארי

אוקיי

היא אומרת לי ו אמרתי לה תראי תשלי את עצמך אם את מסוגלת להסתכל עליו ולחשוב עליו במושגים של הוא יושב למולי רואה אותי צומחת והוא עדיין לא מצליח וזה נורא קשה אנחנו חושבים שבני זוג הם הם באמת חפים מכל קנאה מכל שנאה מכל בואנה אנחנו אנחנו בני אדם בסופו של דבר או אולי בתחילה לפני שאנחנו אנחנו בני זוג ולכל אחד יש נגיעות קטנות בסיפור וכשגבר שרוצה להיות זה שאחראי על הבית ומגן על הבית ועושה את הדברים כמו שצריך והוא לא מצליח לעשות את זה והוא רואה את אשתו כמה היא בעצם מתקדמת ומשאירה אותו מאחור זאת אומרת שהוא הגבר זה שאמור להגן על הטריטוריה ולאפשר איזה משהו מאוד בטוח וזה לא מאפשר את זה ויותר מזה שהוא לא

מאפשר הוא גם גורע ופוגע וצועק וגורם לתחושות לא נעימות בבית איך הוא מרגיש אף אחד לא רוצה לגמרת זה זה ממש לשים אותו במקום של סוג של קשלת ותפקידך

ויש גם מישהי שמשקפת לו את זה

נכון וגם אם היא לא שקפה גם אם היא לא אמרה שום דבר אבל עצם היותה משקף את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם אמרתי לה אם את מסוגלת לקחת לעצמך חודש שאת חיה בחמלה למול הגבר שנמצא מולך ואת מבינה שממש לא פשוט לו

מה זה אומר להיות בחמלה

להיות בחמלה להבין שכשהוא צעק וצרח עכשיו אין לו משהו אישי נגדי

אבל מה נראה לך שהוא רוצה שהיא תרחם עליו בדיוק ופה אנחנו נכנסים שוב למלקוד האם היא מוכנה להיות שם מתוך רחמים חמלה זה לא רחמים רחמים זה להגיד אוי מסכן תראה את המסכן העלוב הזה אני אזרוק לו עצם לא חמלה זה להכיל את הסיטואציה שבה הגבר שלך נמצא עכשיו והיא לקחה את זה על עצמה מתקשרת לי אחר כך היא אומרת לי תקשיב התקשרתי אליו אמרתי לו שאני אשארת בבית החלטתי שאני אשאר בבית אני אתן לו עוד צ'אנס והוא אמר לו תעשה מה שבא בא לך? היא אומרת אני שהייתי בטוחה שאני הולכת מזוודות ארוזות עומדת לעזוב את הבית נשארת בשבילו כי החלטתי להתמלא בחמלה ולהכיל אותו ואת הסיטואציה המורכבת שלו הוא אומר לי תשים מה שת רוצה אמרתי

בוא תראי לאיזה מצב שפל ביותר הוא הגיע הוא מבין שנמלכת בדעתך והחלטת לתת לו עוד צ'אנס והוא רואה שוב את האישה שהצליחה לעשות עם עצמה משהו שוב הוכחת שיש לך יכולות יותר מילה מו כל בערב הוא צעק, השתולל, החריב את הבית, הרים את כל הבית, אל ת עשה שם בלאגן ואף על פי כן את הבוגרת, לא מפרקת איזה תחושה. היא אומרת, האמת שאני רואה את זה עכשיו מכיוון אחר באמת. זה נקרא להכיל.

זה נקרא להכיל.

זה נקרא להכיל את המורכבות של השני. כשאנחנו מתחתנים זה לא רק לקחת. נישואים זה נסיעת הפחים. יש אותי ויש את ההפך שלי. לעתים הוא יהיה הפך גמור. ואם אני אהיה מסוגלת לנטרל את עצמי רגע ולראות אותו בסיטואציה אפשר יהיה לעשות משהו בלילה שלה במקרים זה חייב להיות הפך גמור רגע אבל תמשיכי אז היא שלחה לי בערב הודעה והיא רשמה את לא מאמינה הוא הגיע עם זרחים ושוקולד בחיים זה לא קרה מאיפה הגיע הזרפחים ושוקולד

מהחמלה חד משמעית מהחמלה כמה זה

לא מהרחמים כי אם אתה מרח מסכן הוא לא היה הוא היה יורד עוד יותר נמוך ככה הוא הרגיש שיש מישהי שמאפשרת לו לגדול בתוך הסיטואציה הזאת.

איך אנחנו נמצאים כל הזמן על הקווים הדקים הדקים של הנפש, של ההתמודדויות, של איך באמת לעצור רגע לפני שבית מתפרק ובחסדי שמיים לדעת לעשות את הצעד הנכון או להימנע מלעשות את הצעד הלא נכון. אז אנחנו כאן באמת צכינו לעסוק בנושא כל כך גדול וכל כך מורכב להטוף אותו בכמה כיוונים ולענות על השאלות שלכם. אני מקווה אנחנו מקווים שיצאתם נזכרים עם תובנות שמשנות חיים לטובה ולברכה. תודה שהייתם איתנו בעוד תוכנית. תודה לאלת זהבי, תודה לכל העוסקים במלאכה, תודה לבורא עולם על הזכות. אנחנו בעזרת השם ניפגש גם בתוכנית הבאה עם נושא חדש ועם השאלות שלכם שכמובן ממלות לנו את התוכנית ועוזרות לנו להגיע ולדייק את הנושאים שנוגעים בדיוק לכם ולענות על השאלות שבעצם אתם צריכים מי יודע אולי זה חוסך את הטיפול הבא שיהיה ברכה והצלחה ‏No.