הרב זמיר כהן - מידה כנגד מידה (כתוביות)

כתוב בפסוק: כלומר, אדם שנזהר על הפה חוסך הרבה צרות מעצמו. לפי פשט הדברים, הכוונה שאם הוא לא נכנס לסכסוכים, לכעסים, לריבים עם אנשים, מדבר בנחת, גם אם מישהו אמר איזו מילה שקצת פוגעת בו, הוא לא עשה מזה עניין, אלא הגיב ברוגע, בשלווה, אז הוא חוסך הרבה צרות בחיים של בעיות בשלום בית, סכסוכים בין שכנים וכן על זה הדרך. זה בפשט הדברים. אבל יש בזה עומק הרבה יותר גדול. חכמי הסוד אומרים שהקב"ה דן את האדם ב: כמו שכתוב בפסוק: השם הוא כמו הצל שלך. צל, כשאתה סוגר את היד - גם הצל נסגר, פותח את היד - גם היד נפתחת. הקב"ה מתנהג איתך כמו צל, איך שאתה מתנהג כך גם הוא מתנהג איתך. אדם שרגיל לשפוט את האחרים לכף חובה,

מדבר לשון הרע, עצם זה שהוא מדבר לשון הרע על אחרים, זאת אומרת שהוא רואה אותם כאנשים שליליים, הוא לא דן אותם לכף זכות. גם כשהוא עושה איזה מעשה מסוים, בשמיים דנים אותו גם כן לכף חובה. מידה כנגד מידה. הוא לא מחפש נקודות אור אצל אחרים אז גם לא מחפשים אצלו. משל למה הדבר דומה, שני שופטים, האחד היה קפדן גדול, על כל דבר קטן נותן את העונש הכי חמור שרק אפשר. השני, במידת הרחמים, הוא תמיד מנסה להבין מה הרקע שלהם, מה עבר עליו בחיים. אם היה רואה שיש מקום לדון לכף זכות, האדם הזה עבר קשיים, התמודדויות, צריך לגלות יותר הבנה, אז היה מצמצם את הענישה למינימום שנדרש על פי החוק רק כדי לא להזיק לחברה, אבל האדם עצמו,

הולך איתו במידת החסד, מידת הרחמים. והנה אחרי עשרות שנים התברר שהייתה איזו מעילה גדולה, איזו עוולה גדולה שעשו במערכת החוקית של המדינה, ושני השותפים לכל העניין הגדול הזה היו שני השופטים האלה. כשהגיע הזמן לשפוט את שני השופטים האלה, חברי הוועדה היו מאוד נבוכים: מה נעשה איתם? אנשים מכובדים. נכון, מעדו, הייתה להם מעידה, אבל מה להעניש אותם? בסוף החליטו ברוב קולות שהם לא ישפטו את השופטים, אלא השופטים ישפטו את עצמם. פתחו את פסקי הדין של כל עשרות השנים שהם שפטו ואמרו: נבדוק מתי בהיסטוריה בא לפניהם מקרה דומה למקרה הזה של העוולה שהם עשו. ראו שהשופט הראשון כשהגיע לפניו מקרה כזה, הכניס אותו למאסר עולם ועוד

הוסיף לו כמה מלקויות. השני על מקרה דומה נתן קנס כספי מסוים ועבודות שירות. אמרו: כל אחד, איך ששפט - זה מה שיקבל. זה קיבל מאסר עולם על אותו פשע, על אותו חטא. השני קיבל איזה קנס כספי קטן עם קצת עבודות שירות. למה? ככה אתה שפטת. זו הפסיקה שלך במצב כזה, זה מה שיתנהגו איתך. אותו הדבר בשמיים מתנהגים עם האדם, אם הוא תמיד מסתכל על אנשים בעין חיובית, בעין טובה, דן לכף זכות, גם אם ראה שמישהו עשה מעשה לא טוב, לא הולך מספר לכולם, אלא אם כן זה לתועלת. על פי ההלכה, אם אתה יודע שמישהו עלול להינזק, צריך לספר לו שלא יינזק. אבל סתם לדבר רע על אחרים אפילו שההוא היה לא בסדר, וכי אנחנו כן מושלמים? כל אדם יש לו את

ההתמודדויות שלו, את הניסיונות שלו, את הנפילות שלו, כל אחד לפי דרגתו. אבל ללכת ולדבר על אחרים ולהכפיש את שמם, גם בדברים נכונים יש הלכות לשון הרע. אז כשהוא שופט אחרים לכף זכות גם מבחינת איך דנים אותו בשמיים, אדם כזה שומר את עצמו מכל מיני צרות.