התורה מגבילה אותנו לטובתנו בלבד
ניר ליצן רפואי מספר שבמסגרת עבודתו בבית החולים הוא הגיע למחלכה ופגשם ילד בן תשע ילד עם פנים חתומות כל הניסיומות של ניר להצחיק אותו לעודד אותו לשמח אותו עלו בטו חיוך לא עלה על דל שפתיו וניר לקח אותו פרויקט הוא לא ויטר עליו עוד פעם ועוד פעם ועוד פרצוף ועוד הצגה ובסוף הילד נפתח ובגדול ואז נהיה ביניהם קשר נהיה ביניהם חיבור והילד מספר ספר למר על המחלה שלו וכמה שהגוף שלו חלש וכמה שאסור לו מאכל חלב וכל מאכל חלבי יכול לגרום לו חס ושלום למשהו קשה מאוד והם הפכו להיות ממש מעין חברים יום אחד ניר מגיע לבית החולים והילד בן תשע אומר לו היום אני כבר לא צוחק יותר זהו שאל אותו ניר למה אז הוא מצביע לו על הרמה
של שוקולד מאחורי אומר לו תסתכל מה קורה פה מאחורי המיטה שלי הכל פה מלא שוקולד חלבי ובונבוניירות. ההורים שלי מאוד אוהבים אותי ואם הם כבר מרשים לסוע באופניים למרות הגוף החלס ומרשים לי כבר לאכול חלבי אז כנראה שהרופאים כבר אמרו להם שאין תקווה ואין לי כבר סיכוי לרפואה אז אני כבר לא רוצה לחייך יותר. אחים יקרים, גם ילד בן תשע מבין שאם אין הגבלות ואין סייגים ואין גדרים והכל מותר והכל אפשר, משהו לא בסדר. תורת ישראל באה להגיל אותנו לטובתנו הנצחית. זה תעשה, זה אל תעשה, אל תיגע, מזה, תתרחק, פה תהי יותר צנועה. הכל, הכל, הכל לטובתו הנצחית של האדם. ברוכים תהיו. M.
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום חמישי, י״ב בטבת התשפ״ו (1.1.2026). משך: 1:46
0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.