הרב ברוך רוזנבלום - פרשת צו התשפ"ו - Rabbi Baruch Rozenblum Parashat Tzav 2026

פרשת השבוע שנקרא בעזרת השם שבת זו פרשת צו שנת תשפו נקדיש את השיעור לרפואת רבי אברהם יעקב אליעזר בן זלדה גיל חי בן יאל דבור השנדל בתקהא מלכה אסתר בת פרל רחל ולהבדיל לעילוי נשמתו של מורי ורבי רבי שלום מאיר בן מרדכי זכרו לברכה שנפטר במוצאי שבת פרשת ויקרא והייתי רוצה בפתח השיעור לומר כמה וכמה דברים לעילוי נשמתו בשנה האחרונה בפתיחת השיעורים תמיד הזכרתי את רפואתו השלמה של מורי ורבי רבי שלומיר ולח זכר צדיק וקדוש ד לברכה שחלה בשנה האחרונה ונזק לרחמי שמיים מרובים במוצאי שבת מיד בצת השבת הוא נפטר לבית עולמו ועלה בסערה השמימה והנה נועם נשבט במוצאי שבת ידועים חז"ל מה שנאמר בתורה בפרשת שמיני שנקרא מיד

לאחר חג הפסח כתוב ואחכם כל בית ישראל יבקו את השר שריפה אשר צרף השם נדב ואביהו לא היו מוכרים בעם ישראל אמנם אל משה אמר עלי אלי ואהרון נדה ואביהו ושבי מזקני ישראל כך נאמר במעמד הר סיני אבל נדם ואביהו פחות היו מוכרים בתוך עם ישראל רק מהם היו בצילם של משה ואהרון שהם היו המנהיגים לכן לכן הדמות של נדה ואביהו לא הייתה כל כך מוכרת. לכן בשעה שהסתלקו נדביהו אמר משה רבינו, בכל בית ישראל יבקו את השריפה אשר שרף השם. היות ולא כולם הכירו את הדמויות שנדה ואביהו. אמר להם משה ראוי לכל בית ישראל לבכות את השריפה אשר שרף השם. ולכן בשעה שמשה רבינו ניחם את אהרון הכהן אמר לו יודע הייתי שיתקדש הבית או בי או בך שהרי

הקדוש ברוך הוא אמר בקרובה יקדש יודע הייתי שהבית תתקדש או בי ואך עכשיו שאני רואה שהקדוש ברוך הוא לקח אותם ביום חנוכת המשכן אני רואה שהם גדולים ממני וממך ישנם אנשים שהם מפורסמים בגדלותם ובעירתם אבל ישנם אנשים שכל חייהם עובדים על עצמם להשתיר את עצמם. הם עובדים למרות גדלותם וידיעתם המופלגת בכל מחמני התורה בכל רז לאסלי. זאת אומרת יודעים כל דבר שאתה שואל אותם בתורה פרוס לפניהם כשמלה חדשה. עם כל זה לא רבים בכלל נאותים לאורם ולא הרבה מכירים אותם כיוון שהם נוהגים להשתיר את עצמם. הם לאותרים את עצמם באיצלה דרבנן. הם נראים כאנשים שמהלכים בצידי דרכים אבל הגדולה שלהם מבהיקה למרחקים בצירוף מידת הענווה כשהכל

נעשה ללא פרסום וללא רעש ולפעמים אנשים אפילו לא יודעים במה מדובר ולכן כשאומרים וכל בית ישראל יבקו את השריפה אשר שרף השם כל בן אדם שמסתלק לבית עולמו בוכים על פטירתו חלק אתר למשפחה לאישה לילדים לנכדים דים לשכנים אם הוא עבד במקום מסוים במקום העבודה שלו במסגרת שבה הוא עבד השכנים אז זה צער אבל יש עבדה אמר משה רבנו לכל בית ישראל יבקו זה צריך להיות לכל ישראל וזו העבדה הזאת שהעבדה הזאת הייתה מבחינת נשטר מבחינת העבודה שלו לא התפרסם התפרסם למי שחיפש תורה ידע ללפת לאיפה לפנות ולכן האדם הזה היה מושלם בכל התורה כולה. אין דבר ששאלת אותו והוא לא ידע אותו. בכל דבר אני מדבר אתכם בבלי וירושלמי וטור ושולחון ערוך

וניגלה וניסטר וזוהר ורב חיים ויטל וארי הקדוש בכל מה ששאלת אותו הכל הוא ידע. לא רק שעם ישראל איבד אדם גדול, אני הבדתי רבי, אני הבדתי מורה ורב ומורה דרך. תורתי היא תורתו. את הדרך שלי בעבודה של עולם התורה למסור דרשות קיבלתי ממנו. הוא זה שהדרכתי מה אומרים ואיך אומרים ועל מה שמים דגש ועל מה לא שמים דגש, איך בוטים חומר, איך בונים שיעור. עבורי הוא היה רבי ומורה דרך על כל צעד ושל. שנים שזכיתי ללמוד איתו חברותה כל יום שישי וזה איבדתי איבדתי את הרב והמורה דרך שלי שבמשך שנים נעותיתי לאורו ואת זה איבדתי מבחינת זה לא רק רב מבחינתי זה אבא זה אבי אבי מורי מורי הוא גם היה לי למשען בכל עץ צרה וצוכה הוא תמיד

בפניו הייתי שוטח את כל הבעיות והייתי מדבר איתו על זה ולכן שאדם כזה משתלק לבית עולמו אדם שלם בכל התורה כולו אני אומר לכם בתורה כולו כולו אני ביוידי ומקירמינה לא שאני יודע את כל התורה כולה אבל איפה ששאלתי אותו לא היה דבר אחד שהוא אמר לא מכיר אין כל דבר הוא יקר כל דבר הוא ידע שהגמרא אומרת במסכת במסכת סותטה אומרת הגמרא מי שמת יוסי בן יועזר ויוסי בן יהודה בטלו האשקולות שואלת הגמרא מה יש קולות אומרת הגמרא איש שהכל בו מה זה איש שהכל בו הכל יש לו גם תורה תורה וגם גמילות חסדים וגם עבודת התפילה הכל בכל מכל כל בשעה שלו אותו במוצאי שבת בשעת חצות לילה נזכרתי בדברי מדרש מופיע בירושלמי בכמה מקומות מופיע

בירושלמי בברכות בפרק ב' כאשר נפטר רבי שמעון ברזביד לבית עולמו שבד לו רב ליה רב ליה נשא הספד ורב ליה בהספד שהוא אמר הוא אמר פסוק שמופיע בספר איוב בתחילת פרק כ"ח יש יש כסף מוצע ומקום לזהב יזוקו ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה זה הפסוק שמופיע בתחילת פרק כ"ח בספר איוב מה פירוש הדבר יש לכסף מוצא. אם אדם נאבד לו כסף, אני מדבר המתכת שנקראת בשם כסף, יש מקום שמשם אפשר לחצוב מחדש את ה את החומר המתכתי הזה שנקרא כסף. ומקום לזהב יזוקו. אם נאבד לך מטילי זהב, אפשר לחצור מהאדמה. מאותו מקום שמש מוציאים את הזהב, אפשר להביא זהב. ברזל מעפר יוקח ממקום ששם חוטפים את הברזל, אם נאבזב לך הברזל, אפשר לקחת משם ברזל,

אומר איוב ואבן יצוק נחושה, אפשר גם לייצר נכושת מאותם מקורות שמייצרים נכושת, אם נאבד לך נכושת, אפשר לייצר נחושת. אבל אמר רב ליה על רבי שמעון בן זביד, אמר, אם עבדו תל מידך, אם עבדו אלה המתכות, יש להם חליפים. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו? מי מביא לנו תמורתו? ככה אמר לכל אלה, מה שמנינו קודם, לכסף ולזהב ולברזל ולנחושת, יש תחליף, אפשר לחצוב. אבל תלמיד חכם שמת, מי יתן לנו חלופתו? מי יתן לנו תמורתו? אף פעם לא הבנתי את הדבר הזה. מה הוא סופד לו? אפשר למצוא תכלית לזהב? אפשר למצוא תכלית לכסף ולנחושת ולברזל, אבל תלמיד חכם מי יתן לנו תמורתו? מה זאת אומרת? דור הולך ודור בא. לא עלמן ישראל. אומרים

חז"ל, שמואל בדורו כמשה בדורו. ברוך השם יש תלמידי חכמים בכל דור. יש תלמידי חכמים לא על מען ישראל. יש דולי תורה, יש מנהיגי דור. ממשיכים להנהיג אותנו. ברוך השם עד משיח תדקנו בקרוב.

אז מה פירוש הדבר? שאין מלמיד חכם מי יתן לנו תמורתו חשבתי אולי לומר דבר שם יכפר בעדים טעיתי יש תלמיד חכם שהוא בחינת כסף יש תלמיד חכם שהוא בחינת זהב יש תלמיד חכם שהוא בחינת ברזל ויש תלמיד חכם שהוא בחינת נחושת כלומר יש כל מיני סוגי תלמידי חכמים יש תלמיד חכם אחד שהוא יודע את כל התורה כולו מה זאת אומרת אומרת הוא מגיד שיעור בדף היומי והוא מכין דף היומי וכבר אומר שיעורים כבר 20 מחזורים שהוא מדבר בדף יומי אחד בבוקר ואחד בערב וגמר כבר כל כך הרבה פעמים את הש"ס וברוך השם בסיעתא דשמיא והוא בקיא בכל הדף היומי לומדים מנוכס עכשיו הוא יודע מנוכס ויודע בית המקדוש ולמד את זה אתמיר אותו באמצע הלילה שואל אותו

שאלה בש"ס הוא יודע בעל פה יפה מאוד אבל תשאל אותו שאלה בשולחן ערוך וטור לא בטוח שהוא הוא יודע לעומת זה יש לך תלמידי חכמים מופלגים שלומדים שולחון וטו תשאל אותם שאלה בשרים שקשורים באלוכי יגידו לך את התשובה אבל אם תשאר אותם שאלות בדברים שקשורים באגדה לא בהלכה תשאל אותם בסוגיות שנמצאים באגד אתש בש"ץס לא בטוח שהם ידעו אז מה אחד מתמחה בנושא של כסף אחד מתמחה בנושא של זהב יש תלמיד אחד שמה יודע יודע מוסר והגודל תשאל אותו משהו בענייני מוסר, בענייני אגדה, יגיד לך מיד איפה זה כתוב במצילתי שורים, איפה זה כתוב באוכ צדיקים, יגיד לך איפה הרב דסלר מדבר על זה ואיפה רבי ירוח ממיר מדבר על זה וידברו איתך, יראו לך

חופץ חי, כל דבר ודבר וכמובן שמכירים את כל הגמרות שסתובבים לעניין יש תעומת זה אנשים שההתמחות שלהם בענף הקבלה יודעים קבלה מתמחים בזוהר הקדוש במארכו בפסחי שורים לומדים יודעים קבולת ויודעים הכל לכל הצדדים וכל המינים וכל דבר בנושא קבלה הכל מבינים אז יש תלמיד חכם אחד שמתמצא בכסף ויש אחד בזוהוב ויש אחד בברזל ויש אחד בנחושת אבל כאשר רב ליה ספד לרבי שמעון בן זביד הוא אמר הוא תלמיד חכם שאין לנו תמורתו למה כי היה כל היה בו היות והכל היה בו אז הוא אומר תשמע זה לא דבר שיש לו תכל תחליף אפשר למצוא תחליף לאחד שיודע שיודע דף היומי יש תחליף יש מגידי שיעורים יש אחד שיודע טור שולחונור הלך אחד שמתמחה בתור

שולחונור וא אחר במקומו שמתמחה אבל כיש לך גדול בתורה שיודע הכל והכל מכל קול ו שאני אדבר על הכל מכל קול ולא רק הכל בקל רק למנהגי האשכנזים זה אחד שיכלת לשאול אותו על כל מנהג שבני דות המזרח נוהגים ויכלת לנהג ולשאול אותו כל מנהג שהחסידים נוהגים בכל אחד מהחסידיות שנמצאות בארץ הקודש ולא רק שיודע את כל הש"ס בעל פה בבלי וירושלמי ולא רק אחד שיודע שולחן ערוך וטור ולא רק אחד שיודע דברי אגדה ומוסר על כל צעד ושעל וכל כתבי הרב דסטר ורבי ירוח ממיר והרב חיים פרידלנדר וכל דברי המוסר שישנם בדור הזה רבי סרול צלנטר באור ישראל ותקחו את הספר שלו שנקרא עומק הדין על הימים הנוראים שלו תראו איזה בטיעות עצומה כשהוא עבד

על האגדה של פסח של רבי צדוק הכהן מלובלין חמש שנים הוא עבר על כל כתבי רב צודק הכהן כדי לכתוב את האגדה של פסח אז גם יודע מנהגים של אשכנזים גם ניתאים גם חסידים גם ספרדים גם תימנים גם כל מה שאתה רוצה מכל המינים וגם מתמצא בתורת החסידות בתורת הבעל שם טוב בתודעת תורת על תודות יעקב יוסף ותורת כל החסידות של שנאים לדרשות של רבי נחמן מברסלב וכל מה שרצית לשאול את הכל הוא עבר והכל הוא למד ושתה בצמה ומשער הלך לכל כתבי החידה וכתבי הבן איש חי וכתב הגדול של פסח למעלה מ-50 על כל אחד ואחד מהרבנים שהיו בדורות האחרים אם זה מתורת הבעל שם טוב ועם רבי נחמן מברסטלב ועם הגאון מוילנה ואם הרב שח זצל ועם הרב אלישיב זצל

ועם רבי חיים קנייבסקי זצל כל דור לקח את התורה שלו ועשה מהתורה שלו הגדה של פסח ואם צריכים את תורת הקבלה אז גם בתורת הקבלה ועם הגדה האחרונה שהוא הוציא ממש בתקופה האחרונה לחייו הגדה של פסח של הרב גמליאל רמינוביץ' פירוש דבר אין דבר שהוא לא למד ואין דבר שהוא לא ידע אומרים לנו חז"ל אדם כזה מי יתן לנו תמורתו אתה יכול למצוא תחליף לדבר אחד תרצה לשאול מישהו בחסידות אתה יכול מישהו בחסידות אתה רוצה לשאול מישהו בנושא של תורת ה תורת המוסר יש לך למצוא מישהו בתורת המוסר תרצה לשאול הלכה תמצא מישהו הלכה תרצה לשאול מישהו שולחן ערוך תמצא לכל דבר תמצא כדי למלות את התפקיד שלו אתה צריך 10עשה אנשים שיודעים את כל

התורה כולה על זה שפת רב ליה לרבי שמעון בר סביבית אמר תלמיד חכם שמת מי יתן לנו תמורתו כי העבדה היא כל כך גדולה והבדה היא קוק גדולה כדי אדם כזה שהקיף את כל התורה כולו על כל דבר זה הדבר הנורא שאיבדנו בענווה המיסטורית שלו הענווה המיוחדת שלו אין דבר ששאלתי אותו ומיד אמר אני יודע אמר דבר ראשון אני לא יודע אבל אולי אפשר להגיד ככה וככה הכל הוא ידע אבל מיד בענובת חן זה הדבר הנפלא הייתי רוצה לדבר לא רק על השלמוס בטוירו שלו גם על השלמות במידות שלו סיפר הבן שלו הרב חיים שליטה סיפר שהוא לקח אותו בכל בחולמו את סוקת אושן ערבה הוא לקח אותו לכותל המערבי להתפלל בסיקים בכותל המערבי הגיעו לזמן חביתת הערבה ואיזה

ילד אחד פרץ בבכי הוא לא מצא את הערבות שלו כדי שיוכל לחוות כמנהג הנביאים חמש חביתות ערבה הוא לא מצא והיות והוא לא מצא הוא פרץ בבכי הילד הביא איתו ערבות וכנראה שמישהו בטעות לקח לו אז אז הרב זכר צדיק לברכה מיד נתן לו את הערבות. אומר לי ילד למה אתה בוכה? אומר אני לא מוצא את הערבות שלי. עבדו לי ערבות. אומר אני מצאתי. ונתן לו. אז הבן שלו שאל אותו מה זאת אומרת? עכשיו הולכים לחוות את הערבה. למה נתת לו את הערבות? אמר לו הרב ויש מצווה בחג הסוכות ושמחת בחגך. אתה רואה ילד בוכה הוא עובר עליו של ושמחת בחגך. לתת לו את הערבות שיפסיק לבכות. זה מצווה מדאורייתא של בסמחת בחגך. לחוות חביתת הערבה זה מנהג נביאים.

אז מה יותר חשוב? ושמחת בחגיך או חביתת הערבה? זה מבט של אדם שחי שולחן ערוך. זה בן אדם שחי את הלב של השני. זה תלמיד חכם מי יתן לנו תמורתו. כמובן שלא מספידים בחודש ניסן כמו שידוע בהלכה וגם אותו לא סבדו בהלוויה שלו. כמו שכל חייו הוא חי בעצניה. הקדוש ברוך הוא סיב שמה שהוא יפטר בחודש ניסן שלא מספידים לא מספידים גם גם לא ספדו בו אבל התורה שהוא השאיר היא האור שלנו המעיין שהוא השאיר מעיין השבוע ומעיין המועד ומעיין האמונה וכל הספר הספרים שהפיצו את מעינות התורה שלו ללא הפסקה או ללא גבול אי אפשר שלא לומר איזה מילות שנלמד מתורתו י רצון שיהיה מליץ יושר על בני המשפחה שלו ועל כל התלמידים הרבים שהוא הם מיד כל

התלמידים שבאו ללמוד אתו וכל התלמידים שלמדו בתורתו ושמעו את שיעוריו אלפי שיעורים יש מתורתו בכל הלשון י רצון שיקויים בנו בילה המוות לנצח ומכה השם אלוקים דממה על כל פנים וקוויים בנו בניצן יגלו בניצן עתידים להיקאל ונזכה כולנו בזה החודש להיגאל בתשועת עולמים ובדחיית מתי ישראל ורחמים אמן ואמן

פרשת השבוע שנקרא בעזרת השם שבת זו פרשת פרשת צו השבת האחרונה לפני חג הפסח כותב הטור כותב הטור בסימן ידוע שלו פגדו ופסחו ובמעוברת סיגרו ופסחו מה זה פיקדו ופסחו במעוברת סיגרו ופסחו כותב הרב תמיד פרשת צו באה לפני פסח פגדו ופסחו ובמעוברת כאשר זה יוצא בשנה מעוברת סיגרו ופסחו סוגרים את המצורה ואחרי זה פסח. מה הוא בא לומר בזה? הוא בא לומר שתמיד שבת שלפני החג יש לה רמז בשבת שלפניו. החג שמגיע באמצע השבוע יש לו רמז בפרשה שלפניו. אז פגדו פרשת צו ואחרי זה פסח. זה מה שמצאנו. מה יש בפרשת צו? עסקנו את זה בעבר. אני לא הולך לחזור על זה. רק לפתוח בנקודה בפרשת השבוע. השבת התורה עוסקת על קורבן תודה. אם על תודה

יקריבנו. מי מביא קורבן תודה? קורבן תודה מביא אדם שעבר אחד מארבעה דברים. עוברי ימים, הולכי מדבריות, חבוש וכולי. אלה ארבעה אנשים שמביאים קורבן תודה. כותב המרשה, בחג הפסח אנחנו לוקחים ארבע כוסות בליל הסדר כדי להודות לקדוש ברוך הוא על ארבעה דברים. לכן יש לנו ארבע כוסות. לא רק בגלל והוצאתי והיצלתי וגעלתי ולקחתי ולא רק בגלל ארבע כוסות שנמצאים בחלומו של צר המשקים אלא כנגד ארבע הכוסות כנגד ארבעה צריכים להודות ולכן יש ארבע כוסות בחינת ישועות עשה אומר המרשה ביציאת מצרים כולו יתנהו הכל יש לנו יצאנו ממצרים זה יציאה מבית האסורים אחד אחרי זה עברנו את ים סוף שתיים תיית ים סוף זה דבר שני קריאת ים סוף אחרי זה

מה הלכנו במדבר ואחרי זה במעמד הר סיני התרפו כל החולים אז ממילא כל ארבעת הדברים שיש ארבעה צריכים להודות יש לנו בפסח אז לכן תכים ארבע כוסות וארבעת הקוסות זה החיוב להודות הקדוש ברוך הוא וזה באמת העבודה שלנו בפסח בני עדות המזרח קידוע לכולם השיר שלהם בכל חול המועד אתד פסח מה הוא זה המזמור הזה של ארבעה צריכים להודות יודו להשם חזו ונעותיו לבני אדם כל המזמור הזה שמופיע מזמור קז בתהילים ששם מופיע עוברי ימים והולכי מדבריות חבוש וחולו חולה זה אומרים בפסח זה השיר של יום של בני דות המזרח כי זה הדבר המרכזי שעלינו להודות ולהעלל לקדוש ברוך הוא בעניין שלנו בהודעה על הנס הזה של יציאת מצרים אבל היות ואנחנו

נמצאים בערב שבת קודש שבת הגדול הייתי רוצה לדבר קצת על שבת הגדול ומכאן להיכנס לאיזה של נושא שבעזרת השם יחבר בר אותנו לחג הפסח הבא עלינו לטובה. שבת קודש כותב התור כותב השולחן ערוך השבת שלפני פסח נקראת בשם שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו. כך מופיע בתור ובשולחן ערוך. אומר המשנה ברורה ומעתיק כדברי הטור מה הנס שנעשה בו. בשנה שיצאו ישראל ממצרים היה עשרה בניסן ביום השבת. מתי שעם ישראל יצאו ממצרים היה י בניסן היה יום השבת בדיוק כמו בשנה זו בשנה זו גם בעזרת השם י בניסן יהיה בשבת ולקחו כל אחד מישראל ש לפסחו כל יהודי קנה ש לפסחו לעשות ממנו קורבן פסח וקשרו בכרי המיטה קשרו את הכבש בקרי המיטה כמו שכתוב בעשור

לחודש הזה ויקחו להם איסל לבית אבות צל הבית והמצרים ראו זה ושעלום למה זה לכן? והשיבו לשוחתו לשם הפסח במצוות השם עלינו והיו שיניהם כהות על ששוחטים את אלוהיהם ולא היו רשאים לומר להם דבר מני שהיה אז עשירי בחודש בשבת על כן קבעו לקרות שבת שלפני הפסח לעולם שבת הגדול מה קרה כל עם ישראל יצא בשבת לקנות כבסים והמצרים שאלו מה קרה אמרו להם בעזרת השם ביום רביעי אנחנו נשחוט את הקורבן פסח וזה האלוהים של מצרים כידוע לכולם הם היו עובדים לזה הם שמעו את זה היו שיניהם כינאות כהות הם רצו לפגוע בעם ישראל והקדוש ברוך הוא עשה שהם לא יפגעו בהם לכן על הנס הגדול שהרע בו קוראים לו בשם שבת הגדול המפרשים שואלים למה קוראים

לו שבת הגדול תקרא לו שבת הנס למה לקרוא לו שבת הגדול הנס הגדול שהרע בו אבל העיקר זה הנס שהרע בו תקרא לו שבת הנס לא הגדול ככה שואלים המפרשים רבותיי מה זה היו שיניהם כות הכל בו בסימן מז מביא הכל בו בדיוק כמו דברי הטור אבל עם תוספת מה הוא כותב בשעה שהם הלכו לקנות את הפסח אמרו ישראל מה אנחנו נקנה את הפסח ניקח נגיד למצרים שאנחנו הולכים לשחוט את הפסח נשבח את תוהבת מצרים לעיניהם ולא יזכלונו יהרגו אותנו אמר להם הקדוש ברוך הוא אתה תראו הנס הגדול אשר לכם הלכו ולקחו איסא לפסחו להיותם למשמ שמרת עד יום יד בחודש ניסן. וכשראו המצרים כך, חגרו איש חרבו על ירכו. המצרים ראו שהיהודים באים לקנות קורבן פסח, חגרו

איש חרבו על ירכו ויבקשו להשמיד, לערובד את כל היהודים. והשם ברחמיו הגן עליהם והחלה את מצרים בתחלואים. כל מצרים קיבלו חולי והם החולי הזה השכיב אותם במיטה ולא יכלו לזוז והיות והיה להם נס כתוצאה מזה ונידונו הם כותב הכל בו בייסורים גדולים ולא יכלו להזיק את ישראל והשם שנעשו להם ניסים גדולים לישראל באותה שבת שהיה לפני פסח נקראת כל שבת שלפני פסח בשם שבת הגדול אלה הדברים שכותב הכל בו עם תוספת שהקדוש ברוך הוא עשה אותם חולים ונתן להם אכלות והם הם חלו במחלה קשה שמה שנקרא השקיבה אותם במיטה ולא יכלו לזוז וככה עם ישראל נמצא השנה הזאת אנחנו שוב פעם בעזרת השם חוגגים כמו שהיה ביציאת מצרים כאשר השבת הזאת י

בניסן ופסח הבא לנו לטובה יהיה ביום חמישי בעזרת השם ידוע לכולם כותב הספר אהבת יונתן בפרשת ניצבים אנחנו אומרים בקדושת כתר בשבת אין גאלתי אתכם אחרית כראשית כותב הרב יונתן הרב יונתן איבשית אין גאלתי אתכם אחרית כראשית כמו שהראשית מה היה יציאת מצרים הייתה ביום חמישית גם האחרית בעזרת השם שהקדוש ברוך הוא גל אותנו בקרוב גם זה יהיה ביום חמישי כולנו תקווה הלוואי וזה יהיה השנה אבל מתנו רבי יונתן בשיץ אומר שנאמר אם גאלתי אתכם אחרית כראשית שהגאולה העתידה גם היא תהיה ביום יום חמישי בשבוע כמובן שזה רק בעיתה אם זה לא בעיתה אז מה שנקרא מתי שזה נופל זה נופל אבל אלה הדברים שכותב רבי יונתן אבשית נותן לנו תקווה לצפות ולכלח אולי בעזרת השם נזכה בזה עוד השנה

בגמרא במסכת פסחים בדף צו אומרת הגמרא בא פסח מצרים לפסח דורות מה ההבדל בין פסח מצרים לפסח דורות אומרת הגמרא פסח מצרים מקחו בעשור ואין פסח דורות מכחו בעצור. כלומר פסח מצרים שיצא לו מצרים היו צריכים לקנות את השא בעשירי לחודש ניסן. בפסח דורות זה לא ככה. רק בפסח בפסח דורות זה לא ככה רק בפסח מצרים. שואל המאירי האם שהתורה אומרת בעשור לחודש הזה ויקחו להם איס לבית אבות האם זה דווקא בעשירי או אפשר כבר מראש חודש? הרי מתי משה רבינו אמר לעם ישראל? מתי משה רבנו אמר לעם ישראל שיקנו את הכבשים? מתי זה היה? זה היה בראש חודש ניסן. אם זה היה בחודש ניסן, האם הקדוש ברוך הוא אמר עד העשירים לחודש שלכולם יהיה כבסין

או שלא? רק בחודש בראש בי בניסן ולא קודם. שואל המאירי מה אומר המאילי? אני אומר לך שאין לקיחתו קודם עשירי. זה לא כמו שאתה משלם שובר. אתה משלם שובר בבנק הדואר אתה אומר אפשר לשלם עד העשירי לחודש אומר לא בעשירי לא קודם אף אחד לא יכול לקנות כבסים לא בח ולא בטך ורק בי' אם ככה שואל שנשאל את השאלה למה דווקא בי' למה דווקא בי' ואי אפשר לקנות את הכבשים קודם כולם באו בבת אחת בי לא שאחד ילך בד ואחד ילך בה אז הוא יהיה קשור למיטה במשך 10ה ימים מה קרה מה מה מונח כאן שדווקא צריכים לקנות כולם דווקא בי זו השאלה שאלה שאנחנו בעזרת השם נשיב עליה לקראת סוף השיעור. בא הבית יוסף ושואל שאלה על דברי הטור. למה קוראים רק

לשבת הגדול? שבת הגדול? הרי הניסים שהיו במצרים היו בשבת בראשון, בשני, בשלישי עד רביעי ששחטו את הקורבן פסח. אז איך צריכים לקרוא לימים האלה? ימים גדולים. לא שבת הגדול. זה שבת וראשון ושני ושלישי ורביעי. אז למה אתה קורא לזה שבת הגדול? אלה כל הימים האלה הם ימים גדולים. כותב הבית יוסף שתי תירוצים. תירוץ אחד הוא אומר שאחרי השבת בשבת היה עיקר הכעס שלהם אבל אחרי כיוון שדש דש כיוון שזה כבר עבר והגיע יום ראשון ויום שני אז זה כבר עבר. על פי מה שהקולבו אומר זה רק ביום הראשון היה כעס אחרי זה הם כולם נהיו חולים אומר הקולבו אז ממילא רק אפשר להרוג אותם רק ביום הראשון ועוד מביא אתה בית יוסף מביא תשובה נוספת

שכתובה בתוספות במסכת שבת דף פז מה כתוב שם כתוב שבשעה שהיהודים באו לקנות קורבן פסח שאלו המצרים מה החגיגה מה פתאום כולם קונים אמרו במצוות השם עלינו אנחנו קונים עכשיו ביום רביעי נשחוט את האלוהים של מצרים ונעשה מזה אצלי אש וביום חמישי אנחנו יוצאים ממצרים בלילה הקדוש ברוך הוא נותן מכת בכורות ויהרוג את כל הבכורים של מצרים שמעו את זה כל הבכורים שהם הולכים למות מתי ביום רביעי בלילה הם הולכים למות הם יצאו מיד למלחמה כנגד המצרים שישחררו את ישראל ואז מה קרה התפתחה תגרה בין הבכורים לבין מצרים ומתו רבבות מהמצרים רתו בזמן הזה וזה מה שכתב דוד המלך בהלל הגדול שאנחנו אומרים בכל שבת למכה מצרים בבכוריהם כי

לעולם חזו מצרים קיבלו מכות מהבכורים שדרשו לצאת וכך מתו מהם עשרות אלפים וזה היה הנס הגדול אומר הבית יוסף שקרא בשבת קודש לכן נקראת השבת הזאת בשם שבת הגדול על שם הנוץ הזה כך מביא כך מביא הבית יוסף בא הלבוש ושואל שאלה מאוד יפה מעולם לא נקבע חג או תע תאריך מסוים לגבי היום בשבוע שזה קרה אף פעם זה לא קורה מתי קרה חנוכה מישהו יודע בכפה בחודש כסלב איזה יום זה היה בשבוע אני לא יודע מתי שיוצא חי בכסלב אנחנו מתחילים לחרגוק חנוכה אם זה יוצא בליל ליל שבת אז אנחנו מדליקים ראשון ביום שישי בלילה יצא מוצאי שבת אז מוצאי שבת יצא ביום שלישי מתי שזה חל אנחנו מדליקים נרות ממתי אתה בודק באיזה יום בשבוע זה היה אנחנו

תמיד בודקים את התאריך מתי היה פורים אתה יודע באיזה יום בשבוע אין לנו שום מושג יד אנחנו חוגגים פורים בטו במוקפים אנחנו לא יודעים באיזה יום זה היה אם ככה שואל הלבוש שאלה מאוד יפה אז למה אתה קורא לזה שבת הגדול תקרא לזה י בניסן זה התאריך תמיד תחוק בניסן אם השולחן ערוך אומר ששבת שלפני פסח קוראים אותו שבת הגדול לפעמים יוצא שבת הגדול ביד בניסן למה מוצאי שבת במוצאי שבת יהיה פסח ושבת קודם היא שבת הגדול. פירוש דבר איך זה מסתדר? זה לא י בניסן. שבת הגדול האמתי היה בי בניסן. אז למה אתה קורא לו שבת הגדול? תקרא לו י בניסן. כך שואל הלבוש. הרבה תשובות נאמרו בעניין. נאמר את התשובה של הלבוש. אומר הלבוש תשובה

יפה. כל הנס וכל מה שקרה קרה בעקבות השבת. למה? כי יהודים לא יצאו במהלך השבת. בשבת כולם ישבו בבתים. למה ישבו בבתים? כיוון שמשה רבינו סידר להם יום חופש במצרים. שמשה רבינו עוד היה בחור אצל פרעה בבית, שהוא ראה כמה היהודים עובדים, הוא אמר לפרעה, "לא יתכן דבר כזה שהפועלים האלה יעבדו שבעה ימים בשבוע, הם ימותו בסוף צריך לתת להם יום חופש. כל אדם צריך לנוח יום אחד." אמר לו, "בקשה, תבחר להם חופש." מה בחר להם משה רבנו? בחר להם את השבת מבלי לדעת שזה שבת. בחר להם יום חופש ואמר זה ביום הזה לא הולכים לעבוד. במקרה הוא בחר להם את השבת. כותב הטור שלכן אנחנו אומרים בשבת בתפילה ישמח משהו

במתנת חלקו. מה זה מתנת חלקו? שהוא בחר את יום השבת ובסוף במרא הקדוש ברוך הוא נתן לנו שם את מצוות השבת. כמו שכתוב בפרשת בשלח. שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסאו. שם הקדוש ברוך הוא נתן לנו את מצוות השבת ושם קיבלנו את המצווה הזאת. ולכן הוא אומר קיימנו את לשבת בבתים בשבת אבל לא ידענו מצוות איסור בורר ואיסור דש כל העבירות כל הלט מלאכות לא ידענו עדיין אז מה עכשיו ישבנו בבית פתאום כל עם ישראל יוצא בשבת קודש מהבתים שלהם תמיד הם נחו בשבת ועסקו במגילות מגילות כמו שכתוב בחז"ל פתאום כולם יוצאים בבת אחת בשבת שאלו המצרים מה קרה לכם הרי שבת אתם תמיד בצפונים בתוך הבתים לא יוצאים החוצה אז מה קרה שכולם יוצאים החוצה

אמרו להם במצוות השם עלינו הקדוש ברוך הוא אמר לנו ללכת לקנות כבסים כי בעזרת השם ביום רביעי אנחנו נשחט אותם ביום חמישי אנחנו יוצאים ממצרים יוצא שכל מה שעורר את התמיעה של המצרים והרצון שלהם לפגוע בעם ישראל היה בתוצאה ממה כתוצאה מזה שהם יצאו לרכוש מתי בשבת היות הם יצאו לרכוש בשבת לכן נקראת השבת הזאת בשם שבת הגדול הפרי שאומר שהם גם ראו שהמתעסקים מבעלי חיים וגם קשרו אותם הם ראו שהם עושים פעולות בשבת שבדרך כלל הם לא עשו לכן זה היה נראה להם קצת שונה כך כותב הפרישה אבל הרב מושה פיישה שואל עליו אומר אף אחד לא ידע שם שאסור לקשור כל ההלכות האלה שישנם היו רק בשלב מאוחר יותר בא הספר בית דוד באור החיים סימן

קב ושואל איזה מן הלכה זו ששבת שלפני פסח קוראים אותו שבת הגדול למה זה בדיוק משנה במה הטור לא כותב לנו מנהגים הטור כותב הלכות שבת שלפני פסח קוראים אותו שבת הגדול. למה זה משנה? התשובה נאמר את התשובה על המקום למרות שיש את זה גם המשך. בעזרת השם בעזרת עוד כמה שעות שתיכנס השבת כשנאחל אחד לשני ונאמר שבת שלום כמו שאנחנו אומרים בכל שבת. בשבת הזאת אנחנו צריכים לומר שבת הגדול שלום. ושהוא עונה לך מה הוא עונה לך בחזרה? עונה לך שבת שלום ומבורך. תגיד לו שבת הגדול שלום ומבורר. פירוש הדבר צריכים להוסיף בברכה שאנחנו מברכים בשבת הזאת. אם אתה רוצה אין לזה עוד פעם. בעזרת השם עד שנה הבאה אין לך עוד פעם שבת הגדול.

אז השבת כל יהודי שאתה פוגש אותו תגיד לו שבת הגדול שלום. שבת הגדול שלום. וככה תצא לקיים את דברי התור בסימן תל. המרם אלשך בספרו בפרשת בו שואל מה זה העניין הזה שהקדוש ברוך הוא אמר במקחו בעשור לקחת את הכבש ארבעה ימים קודם ולקשור אותו לקרי המיטה מה מונח כאן בכל העניין הזה כותב המהרם אלשך כי הנה חטאו ישראל במצרים בעבודה זרה והנה העוון ההוא יש בו חילול השם בעוון הזה שלקיחת צה ולקחת אותו ולהשתחוות לצא חילול השם כי ברבים עזבו את השם בתבנית שור אוכל עסב. אנשים הלכו והתחילו לעבוד לכבשים. כבש זה הייל של מצרים, תלה אז של מצרים. פתאום פרסו סדין והשתחוו לפני הכבש הזה באמצע רחוב. ועכשיו אחרי שעבדתם עבודה

זרה, צריכים לתקן את החטא הזה. איך מתקנים? ובא אלוקים למראה כוון ישראל ולטהרה מאשמותיהם. על כן, על חילול השם, לעומת זה, יקדשו את השם ויערו נפשם בארבע ימים שהיה עשה קשור. בקרא מיתתו מסתכנים למות בידי המצרים כי כולם יכבצו בפתחי ישראל לאמור מה זאת המצרים באים אומרים תפתח את הדלת מה יש לך כבש קשור לקרי המיטה מה זה עושה פה אתה הולך לשחוט את האלוהים שלי ואומר לו היהודי כשרטיב לקרא המיטה לשוחותו לשם אלוקיי אני בעזרת השם ביום רביעי שוחט אותו לכבודו של הקדוש ברוך הוא והמצרי יראה וכאס המצרי יראה ויכעס שיניו יחרוק ונמס נגד איש הישראלי לנתחו לנתחיו ועל מנת כן שם הישראלי את נפשו מנגד למות על קידו שמו יתברך

תחת אשר חיללו והיה ארבעה ימים אלה נגד ארבע אותיות הוויה אשר חיללו ובסכר זאת אלוקים לא עזבו ביד מבקש נפשם אלה הדברים שכותב האלשך אומר לנו האלשך רבותיי חילול להשם איך כותב רבנו יונה בגמרא במסכת יומא דף פו אומרת הגמרא עבר אדם על מצוות עשה ועשה תשובה מוכלים לו עבר אדם על לא תעשה תשובה טולה ויום הכיפורים מכפר עבר אדם על מיתות בית דין אומרת הגמרא תשובה טולה יום הכיפורים טולה וייסורים מכפרים עבר אדם על חילול השם אומרת הגמרא אין לא ביד תשובה ולא ביד יום הכיפורים ולא ביד ייסורים אלא מה עד תמותון עד יום המוות רבותיי יוצא שלקן את חילול לשם זה דבר קשה מאוד גם תשובה וגם יום הכיפורים וגם ייסורים וגם אז צרי

לחכות עד יום המוות רבנו יונה בספרו שי תשובה כותב ומצאתי פתח תקווה מצאתי פתח תקווה מה עושים אדם שמקדש את השם יכול לכפר על עוון חילול השם כך כותב רבנו יונה בשרי תשובה הוא האבא שלנו בהלכות תשובה אומר מצאתי פתח תקווה כך אומר רבנו יוני האמת היא שהעריף רבי יושיהו פינטו כותב שיש דבר יותר מקידוש השם. כשאדם עושה תשובה מאהבה הוא כותב אז מה? אז זדונות הופכים לו לזכויות. אז בעצם החילול השם הופך להיות קידוש השם. רבנו יונה כותב צריך תשובת המשקל. אומר לנו האלשך בזה שעבדנו עבודה זרה וזה היה ביזיון שודי עובד לעבודה זרה. כמו שכתוב שחנניה, מישאל ועזריה לאחר שיצאו מכבשן האש אז אנשים ירקו עליהם. ככה אמרו יש לכם

אלוקים כזה ואתם עובדים לעבודה זרה אז ירקו עליהם כך כתוב בחז"ל ללכת יש לך קדוש ברוך הוא ואתה עובד לכבשים איזה חילול השם זה אז מה עושים לתקן את זה עכשיו שקנו את הכבש ושכבו אותו וקשרו אותו לקרי המיטה כדי לבזות אותו ושמו אותו ככה והשפילו את האלוהים של מצרים היה בזה קידוש השם כי הם מסכרו נפשם למות כי מה היה קורה אם המצרי היה מגיע אליו הביתה ומכה אותו אז לכן מה רשו כן כנגד זה היה תשובת המשקל בזה שלקחו אותו ועשו את הפעולה הזאת. זה תשובת המשקל. אדונינו החידה רבי דוד הזולי כותב שהיה כאן עוד דבר מסוים. לא רק הוא אומר שקשו את הכבש לקרי המיתה, גם כולם נימולו. ברגע שכולם נימולו, הם כולם שכוונ כי כידוע

לכולם שלישי למילה מה זה? זה מצב ששמעון ולוי הרגו את כל צבי שכם. אז כל הגברים בבית כולם נימולו. כולם שכבו על מה? שכבו על ה על המיטה בלי יכולת הזוז. עכשיו תאר לעצמך שמגיע מצרי ומה עושה המצרי? המצרי שמגיע תופס אותך ותופס אותך ולוקח אותך עכשיו שאתה שוכב על המיטה בחיצרון כוחות כשהאלוהים שלו קשור לקרי המיטה הוא הולך להרוג אותך. גם לא תכל לתת לו מכה בחזרה. למה לא תוכל לתת לו מכה בחזרה? בגלל מה? כי אתה שוכב על המיטה וחסרונים. אז היה כאן מסירות נפש כפולה. אומר החידה, יש עבירה שאתה עושה עם היד, יש עבירה שאתה עושה עם הפה, יש עבירה שאתה עושה עם העין, יש עבירה שאתה עושה עם הרגל, יש עבירה שמכף רגל ועד ראש.

מה זה עבודה זרה? אומר החידה זה מכף רגל ועד ראש. אז איך מתקנים אותה? כדי לתקן את העבירה הזאת, מה צריך לעשות? תיקון שהוא מכף רגל ועד ראש. איך? מסירות נפש. הוא אומר זה מצווה שאתה מתקן אותה מכף רגל ועד ראש כשאתה מוצר את כל הנפש שלך. ועם ישראל במצרים שקנו את הכבשים ואחר כך נימלו ולא יכלו לזוז תיקנו את החץ הזה והיה מבחינת מה מסירות נפש שלהם והמסירות נפש שלהם הזאת היא זאת שעזרה להם לתת מתוך העבדה של עבודה זרה אומר הלבוש באור החיים סימן תל בעשרה לחודש היה שבת ולקחו להם כל אחד צלפסחו וגררו על הקרקע לבזותו לעיני המצרים שמחזיקים אותו לאלוה גררו אותו על הרצפה וזה גם היה ביזיון לאלוהים של מצרים ועכשיו מה

שנקרא קודם הם השתחוו לפסל הזה ועכשיו הם ביזו אותו זה היה הכפרה אז יש כאן מסירות נפש בקיחתו ויש כאן מסירות נפש בקשירתו בבית וגם לימול הוא כותב החידה אז יש לך כאן עוד מסירות נפש בא הספר להעיר להורות ולהתכיל ושואל שאלה מאוד יפה ומפיע גם בחוברת שיצא מתוך דבריו חוברת שנקראת למען ספר שמי ושם זה מופיע באחד המאמרים הוא שואל על ההשך שאלה מאוד יפה. הרי הוא שואל שאלה. הרי לא אחד כל אחד שחט כבש, לא אחד שחט אז אלא מה? אחד שחט לחבורה שלמה. כמה אנשים נמנו על צה? כמה נמנו על צה? 100 אנשים 100 אנשים נמנו על צה אחד אכלו מכבש אחד. לא שחטו כל אחד כבש. אין לך מה לעשות כי ואם ממתיות מסא, אם אין לך מספיק אנשים

למנות על עשה, מה עושים? ולקח הוא הוא שכנו הקרוב אל ביתו. אתה הולך ומנמנה ביחד עם השכנים. אתה אוכל ביחד עם השכנים קורב פסח. כל השנה אתה אוכל את השכן שלך. בחג הפסח אתה אוכל איתו ביחד. ככה אמר הקדוש ברוך הוא. לא פלא ולא יותר, לא פחות ולא יותר. זה לא רק במקלטים חיים ביחד, גם בקורבן פסח נמצאים ביחד. נו, נפלא ביותר. אז אם אתה עושה 100 איש. שואל הרב, שאלה מאוד יפה. אז אחד קנה ל-100. אדם אחד קנה ל-100 אנשים, אדם אחד שחט ל-100 אנשים, אדם אחד צל ל-100 אנשים. אז איך תכפר עוון עבודה זרה לאותם אנשים שלא שחטו, אותם אנשים שלא הלכו לשוק ואותם אנשים שלא שרפו את עצו אותו. איך זה מתכפר להם? אם כותב לנו רבי משה

אלשך שאחד שהלך לשוק וקנה וסיכן את החיים שלו אחד הלך לשוק וקנה סיכן את החיים שלו וכתוב שמה הוא הביא אותו הביתה וקשר אותו לקרי המיטה סיכן את החיים שלו כי המצרי נכנס הביתה ואומר מה זה אומר ביום רביעי יתבחל כבש אנחנו שוחטים את הכבש שלכם את האלוהים שלכם והוא המצרי מצדן אומר חכה חכה אני הולך להביא עכשיו אז מה אתה נכנס אלחה אחד היה מי כל בניין יש ממונה משה בבניין מספר 15, דוד מספר 17, זה מספר 19 כל אחד במספר שלו. יופי. אז כל אחד יש ממונה. אומר, אז איך מתכפרים כל הבניין? איך מתכפרים? הרי נכנסים איתך חמש משפחות לאותו כבש, איך הם מתכפרים? שאלה מאוד יפה. הרי אחד שוחט, הרי אחד קונה ואחד עושה את הצלי. הוא

הולך וקונה את השיפוט של רימון ושם אותו על ראשו ועל קרה ועל קרבו. רק אחד. אז איך מתכפרים עוד 99? איך הם מתכפרים? שאלה מאוד יפה. ויש על זה תשובה נפלאה שהוא מביא מהמארל צונץ בספרו מלא העומר. עוברת התורה בפרשת בוא פסוק ג'. דברו אל כל הדל לאמור בעשור לחודש הזה ויקחו להם איסלב אבות צל הבית. כותב שואל המערד צון שאלה יפה. המילה לאמור מיותרת. היה צריך לומר דברו אל כל הדעת ישראל בעצור לחודש הזה ויקחו להם מה זה לאמור המילה לאמור לכאורה מיותרת כך שואל הרב המהרל צונץ הוא אומר תשובה נהדרת אומר המהרל צונץ הקדוש ברוך הוא ציווה מי שקונה ש על ידי שהוא קונה את השאפר על עוון חילול השם למה הוא הולך לקנות את השאקן

את החיים שלו הוא גורר אותו הביתה כמו שאומר הלבוש גררו אותו ואחרי זה לקחו אותו, קשרו אותו לקרי המיטה ואחרי זה הוא מעל את עצמו ניתנח טפח של סיכון אבל מי שלא קנה את עשה ומי שלא שחט את עשה ומי שלא קשר אותו לקר המיטה הוא צריך לי מויר הוא צריך להגיד לאחרים מה הוא אומר לאחרים מושטפה אתה יודע ביום רביעי אני שוחט אומר את מה אתה שוחט דוד מהבניין שלי קנה כבש אנחנו אוכלים ביחד יום רביעי בערב אנחנו יוצאים בעזרת השם כולה במקום אחד נכנסים לבית לא יוצאים מן הביתחו החוצה כולם נסגרים בממד בעזרת השם כולם מרחב מיגון מי תביא נכנסים כולם בתוך הבית לא יוצאים החוצה כל הבטח פתח אסור לצאת מפתח הבית במצרים כולם יושבים

בבית בעזרת השם ושמה אנחנו נאכל את הצלי אומר האלוהים שלכם אנחנו הולכים לשרוף אותו ובעזרת השם לצות ממנו צלי שהמוטפה היה שומע אומר אתה קנית אומר לא אני שותף איתו היה המצרי עצמו מתפוצץ לשמוע שמה שהיהודי הזה עושה את זה וכל יהודי היה צריך לפגוש מצרי להגיד לו פרוק אתה יודע אני בעזרת השם יום רביעי שוחטים אלוהים מ אתה שוחט אומר לא השכן שלי דוד הוא שוחט הלו שיסי אתה יודע אנחנו ביום רביעי אנחנו עושים אומר מי אתה אומר מה אני עושה עם יעקב יופי ברבו איזה יופי והמצרים היו מתפוצצים אומר המהרלצון דבר את כל הדד בני ישראל לימור מי ששוחט שוחט מי שקונה קונה מי שצולה צולה אבל מי שלא עושה מה עושה? לימור תגיד למצרי

הלו הרי הם היו שכנים שם הלו אתה יודע מוספה אני יוצא בעזרת השם יום רביעי יתבחל כבש אנחנו שוחטים את הכבש למה מה קרה אומר אני יוצא ביחד עם עם יחזקאל וככה התפרסם שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם אלה הדברים שאומר אומר הרב תוספת נפלאה על פי זה אומר תבין דבר נפלא מתי היהודים אמרו את זה למצרים כל השבוע כולו מה הם עשו כל השבוע כולו הם עבדו במצרים רק בשבת היה להם חופש. אה, תגידו שהגמרא אומרת במסכת ראש השנה שבראש השנה פסקה עבודה מאבותינו במצרים. כותב המשנת רבי אליעזר בפרק יט, כך כותב העמק דבר בפרק ו פסוק ו שמה? שכאשר אמנם עבודת פרך לא היה, אבל עבודת לא פרך כן המשיכו לעבוד, אז מתי היהודים יכלו לדבר עם המצרים?

רק בשבת קודש. יוצא שבשבת קודש היו שני פעולות. לא רק שקנו את הכבשים, גם מי שלא קנה את הכבשים מה עשה? פרסם את הנס הגדול בשבת. לכן נקראת השבת הזאת בשם שבת הגדול. אלה הדברים שהוא מביא דבר נפלא ביותר. אם ככה רבותיי, אחרי שנלך לתלך לעוד תשובה אחת שכותב שכותב הבך. אומר הבך, יש כאן דבר נוסף. מה הדבר הנוסף שיש כאן? שהיהודים אמרו למצרים שלא רק שאנחנו שוחטים כאן למטה, אנחנו גם שוחטים למעלה. כי ברגע שאנחנו עושים כאן את השחיטה, אז גם במרום הקדוש ברוך הוא שוחט את מה? את האלוהים של מצרים. אז יש כאן גם למעלה וגם למטה. ובזה נתגדל ונתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם. על ידי זה שאמרו ששחוטים למטה ולמעלה, היה

קידוש שם השם. לכן נקראת השבת הזאת בשם שבת הגדול. אלה הדברים שאפשר לבאר בתוך הדברים שכותב כותב הבך בא בני ססכר במאמרי שבת הגדול באות ב כותב הבני ססכר מצאתי ראיתי טוב טעם בשוט שמן אמור בשם גדול ספרדי אחד שנקרא מהרי זאבי השם שלו מהרי זאבי בספרו הורים גדולים הנה נאמר הוא בכלל לא קושר את זה שבת הגדול בכלל לא קשור לנס הגדול גדול שהיה במצרים בי בניסן הוא קושר את זה למשהו אחר לגמרי בעזרת השם ביום חמישי בלילה בשבוע הבא בצת החג כולנו נברך בעזרת השם בשמחה גדולה את ספירת העומר ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדישנו מצלותיו וציונו על ספירת העומר ונספור את היום הראשון היום יום אחד לעומר אומרת התורה

וספרתם לכם ממכורת השבת שבע שבתות ממוותיינה עד ממחורת השבת השביעית תספרו 50 יום מתי מתחילים לספור אומרת התורה ממכורת השבת מה זה מורת השבת מה פירוש דבר מורת השבת אנחנו מה שחכמינו אמרו במחרת הפסח שבת הקריא פסח הקריא שבת מה אמרו המינים והפיקורסים מה הם אמרו לא צריך לחכות לשבת הבאה ורק במות שהיה שבת אחרי זה מתחיל מצפות אז זה היה הוויכוח שהיה בין המינים והכופרים לבין חמישראל. ולכן עשו את העניין שקצירת העומר, עשו את זה בכל רעש גדול כמו שמופיע בחז"ל. אומר הרב זאבי, כמו שמביא יודע בני סוסחו מה הוא אמר? אומר היה כאן נס גדול ביותר. למה? כי על חז"ל הקדושים קוראים התורה קוראת מה? ממוכוס השבוס. למה הם

קוראים אחרת השבת? גם פסח נקרא בשם שבת. אומר היות ואנחנו לא נטעה לחשוב שפסח נקרא שבת מתכורת השבת הכוונה למה לשבת הבאה לכן קראו לשבת לפני זה בשם שבת הגדול כי במהלך השבוע יהיה לנו עוד שבת אחת איזה שבת תהיה במהלך השבוע שבת קטן למה זה נקרא שבת קטן כתוב וספרתם לכם מכורת השבת איזה שבת זאת זו שבת קטן לעומת השבת הגדול כך הוא כותב ואם אנחנו קוראים לשבת לפני פסח שבת הגדול מכלל דעיקה שבת קטן בשבוע הבא והיינו יום טוב ראשון של פסח שנקרא גם כן בשם שבת ששביטתו קטנה משביטת יום השבת כי מותר אוכל נפש וכדומה ולדעתי כותב הבני סוסכו טעם זה הוא חשוב ונחמד מאוד כך הוא כותב הבני סוסכו נותן ציון לפירוש הזה ממשיך

הבניסוסו ואומר תירוץ נוסף והנה ידוע שמפרשת בפסח קיבלנו בראש חודש בארץ חודש ניסן שם הקדוש ברוך הוא נתן לידינו לקדש את החודשים אבל השבת הרי כביעה וקיימה מששת ימי בראשית ויכל אלוקים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה מתי הקדוש ברוך הוא גמר את המלאכה ביום השביעי ולכן אנחנו מקדשים את יום השביעי והיות ואנחנו מקדשים את יום השביעי ומברכים אותו אז יום השביעי תגדל ויתקדש בזכותו של הקדוש ברוך הוא לכן אנחנו בשבת אומרים ברוך אתה השם מקדש השבת ואילו בחג אנחנו אומרים ברוך אתה השם מקדש ישראל והזמנים מה ההבדל בין שבת לבין זה כי השבת כביעה וקיימה על ידי הקדוש ברוך הוא לכן זה ברוך אתה השם מקדש השבת אבל אבל יום טוב

אנחנו מקדשים אותו למה כי הקדוש ברוך הוא נתן קידש אותנו ונתן לנו את האפשרות לקדש לכן אנחנו אומרים ברוך אתה השם מקדש ישראל והזמנים מקדשים אומר הרב הבניסכר תראו רץ משלו. זאת אומרת שהשבת היא הרבה יותר גדולה. למה השבת היא יותר גדולה? כי השבת היא הקדוש ברוך הוא קבע אותה ואת החגים אנחנו קובעים. לכן קודם בו יום מועד הקדוש הראשון שברגלים שבכל השנים נקרא בשם השבת שלפניו שבת הגדול להורות את החילוק שבין קדושת שבת לקדושת יום טוב. נו נשאל את השאלה אז למה שבת לפני שבבועות לא נקרא בשם שבת הגדול? כי מהלך אח גם יהיה בשם שבת. אבל המושג של שבת מופיע רק לגבי פסח וספרתם לכם ממכרת השבת מופיע רק לפסח אז לכן כאן זה

מופיע בא הספר שמן ראש ואומר תשובה מיוחדת מאוד אומר השמן ראש בחלק ג עמוד קכביא דבר נפלא למה נקראת השבת הזאת בשם שבת הגדול אומר לנו התור מה אומר הטור שבשבת הגדול יצאו עם ישראל לקנות כבסים ומה והיו שיניהם של המצרים כהות אבל הנס הגדול שהרע בו קוראים אותו בשם שבת הגדול. ידוע לכולם שנאמר כולנו בעזרת השם יודעים מה שחז"ל הקדושים אומרים שיציאת מצרים הייתה ביום חמישי. הייתה ביום חמישי אבל צריך לדעת שבסדר עולם מופיע עוד דעה נוספת שלא יצאו ביום חמישי אלא ביום שישי. אם יצאו ביום חמישי אז היא השבת הגדול? בשבת י בניסן. אבל אם אתה אומר שיצאו ביום שישי אז מתי קנו אותם על פי זה? ביום ראשון. יום ראשון אין שום

בעיה. אז אם ככה נשאל את השאלה אז למה קוראים לזה בשם שבת הגדול? אם אתה אומר שמה שיצא הנס הגדול שהרע בו אז ממילא הנס הגדול שהרע בו היה בשבת לכן זה שבת הגדול אבל בשם בסדר עולם מופיע דעה נוספת שמה שעם ישראל יצא ממצרים ביום שישי אז אם כך ה בניסן היה ביום ראשון אם זה היה ביום ראשון אז אין נס אז למה קוראים זה לשבת הגדול זה שאלה אחת שהוא שואל אבל השאלה היא הרבה הרבה יותר עמוקה ובוא ניכנס בעזרת השם לתוך הנושא הזה ידוע לכולם וכולנו בעזרת השם השם צריכים להכין את עצמנו לליל הסדר כבר אין הרבה ימים צריכים לקחת את עצמנו כי בליל הסדר יש מצווה של והגדת לבנך והגעת לבנך לספר לילדים ולספר לילדים זה סיפור יציאת

מצרים לא ורטים יפים אלא סיפור יציאת מצרים מה זה דם ומה זה צפרדע ומה זה כינים ומה זה ארוב ומה היה שמה ולספר להם על השיעבוד של מצרים מה ימים מררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבונים כל הדברים האלה צריכים לדבר עם הילדים ולספר להם בהרחבה גדולה. כל מילה שאתה מוציא מהפה, אם אתה סבא זה לנכדים שלך ואם אתה אבא זה לילדים שלך, אתה מקיים מצווה של והגדת לבנך. זה המצווה שאתה מקיים בעקבות זה שאתה מספר לילדים. היא שאלה אותך הילד שלך, אבא כמה זמן לקחה כל מכה? כמה זמן לקחה כל מכה? מה תגיד לו? מה תגיד לו? שבוע. נכון, שבוע. אבל מה היה שלושה שבועות קודם? מה היה? התראה

התראה יוצא שבזמנים ההם התראה לקחה שלושה שבועות לא שש דקות דבר ראשון היה התראה שלושה שבועות קודם אבל יש עוד דעה במדרש מה הדעה נוספת במדרש שהתראה הייתה שבוע והמכות היו שלושה שבועות שתי דעות במדרש אז אם אבא שלך הבן שלך ישאל אותך אבא כמה זמן הייתה התראה במצרים אז תגיד לו עכשיו זה התראה שש דקות קודם נכון אז כאן יהיה לך התראה למדה אחת שבוע ואחד אומר היה שלושה שבועות עצה. יפה מאוד רבותיי על פי החשבון הזה כל מכה הייתה חודש נכון החשבון פשוט בניסן היה מכת בכורות מכת חושך הייתה בחודש אדר מכת הרבה הייתה בחודש שבט ומכת ברד מתי הייתה בתבת יפה מאוד מה אומרים כולם מפרשים כולם בדרך יפה אומרים היות במכת הרבה

הייתה בחודש שבט והרבה אכל את כל העסב ולא נשאר הסבי ואנחנו חוגגים בשבט מה? טו בשבט. מה זה טו בשבט? שמחה לאילנות. נכון? יפה מאוד. טו בשבט הגיע חג לאילנות. אז ממילא יש לך חג לאילנות. אז זה שהיה מכת ברז אכלה את זה. יש לך חג לאנות. יפה מאוד. מה היה ב בחודש אדר? היה מכת חושך. נכון? מה היה? ולכל בני ישראל היה

אור במושבותם. ומה יש לך בפורים? ליהודים הייתה

הורה ושמחה. אז יש לך כנגד זה הורה ושמחה. יפה מאוד. מכת בכורות מתה הייתה בליצן איזה יופי הכל מסתדר טוב בא הרב רמבן ואומר דבר פלא אומר הרמבן מכת הרבה הייתה בתחילת חודש ניסן אם בערב חודש ניסן יומיים לפני ניסן אומר סיבה פשוטה מאוד למה כי הקדוש ברוך הוא ציווה את הרבה לאכול מה את כל הפירות ואת כל העצים ואת כל הדשא ואת כל העסב הכל מצריכים לאכול מתי יש עצים מתי יש פירות מתי יש דש שמתי הכל גודל? מתי? בחודש ניסן. נכון? הרואה אומרת הגמרא יוצא בן ניסן ורואה אילנות מלבלבים מברך מה? ברוך שלא חיסר בעולם וכולי וכולי. יפה מאוד. פירוש הדבר שמתי הברכה הזאת באה? בראש חודש ניסן. אז אז הכל פורח. מה יש לך לאכול

במכת הרבה שיש לך בחודש שבט כאשר העצים עדיין תרדמת החורף? מתי מתחילים לצאת החוצה? היוצא בימי ניסן ורואים לנות מלבלבים. אומר הרמבן, תחילת חודש ניסן הייתה מכת ברד. דח לא ברד, מכת הרבה. יפה מאוד. מתי זה? אם בערב או בערב שני ימים לפני ראש חודש, בכל אופן אז זה היה. וזה נמשך לתוך החודש של ניסן. נכנס לניסן, מיד לאחר מכן התחיל מכת חושך. ותוך יום אחד היה מכת בכורות. אלה הדברים שהוא כותב. דבר נפלא. אומרת התורה במכת הרבה והיה לה הרבה על כל ארץ מצרים. ויהנך בכל גבול מצרים כבד מאוד לפניו לא היה כן הרבה כמוהו ואחריו לא יהיה כן הרבה היה פעם אחת לא יהיה אה שואל רש"י כן היה בימי אוהל כך שואל רש"י מה אומר רש"י

בימי אוהל היו הרבה מינים כאן היה רק מין אחד הקדוש ברוך הוא הביא מין אחד של הרבה משהו רציני כזה F35 משהו בומבסטי הביא לא איזה כתבמים קטנים משהו רציני אז לכן מה הקדוש ברוך הוא הביא מכת הרבה מיוחדת לכן לא היה כזה. אומר בעל התורים כתוב וינחה הרבה. מה זה וינח הרבה? אומר בעל התורים בכל התנך מופיע פעמיים המילה וינח. איפה? פעם אחת וינח הרבה ופעם אחת וינח

ביום השביעי. מלמד שנח הרבה בשבת, שבת הרבה לא עבד. שישה ימים בשבוע עבד תחן כמו שצריך. איך נכנס השבת? הוא שמע את הסופרים ששרים בגושן על כניסת שבת. וזה אמר זהו נכנס שבת הפסיק לעבוד זהו כל הצרצרים כל ההרבה ישב בשקט כך אומר רבותיי למה הקדוש ברוך הוא אמר מכת חושך הקדוש ברוך הוא אמר שהיא רק שישה ימים נכון תשאלו את הילדים בליל הסדר כאיזה מכה הייתה רק של שישה ימים מה יגידו

מכת חושך שלושה ימים לא ראו ושלושה ימים לא קמו איש מתחתם כך כתוב בתורה זה רק שישה ימים איפה היום השביעי הרי כל מכה הייתה של שבוע איפה זה חדש שהקדוש ברוך הוא שילם מתי?

בים סוף. שם הקדוש ברוך הוא עשה להם חושך אז הוא שילם להם. רבותיי, שואל הרב שמן ראש, שאלה מאוד יפה. מאיפה לקח הרבה את הדבר הזה לנוח בשבת? מאיפה הוא לקח? הצפרד נחו בשבת?

אה,

כינים נחו בשבת?

לא רק שנוחם בשבת, הם ממשיכים עד היום הכינים. אז לא נחו בשבת. אז הם לא נחו מכת הרוב נח בשבת דבר נח בשבת הכל עבד נו אז מה זה שבת הרבה לא עבד מה זה כך שואל הרב שמן ראש הוא אומר תשובה יפה מאוד האם מותר לבעל חיים יש לך בעל חיים יש לך קבצים בבית ויש לך בבית פרות אתה מגדל פרות יש לך רפת או יש לך דיר האם מותר לתת לפרה שלך לתת לראות בא אחו וללכת ללקות משם אז עשבים, סביונים, קלניות, עסף טרי או שלא. בשבת מה אתה עושה? אתה משאיר אותה בתוך הרפת, משאיר אותם בתוך הדיר ושם להם מה?

שם להם שם תבן, שם להם חציר, שם להם שם שיאכלו, שלא יצאו החוצה, אוכלים מן התלוש ולא מהמחובר. הוא שואל האם מותר לשחרר בעל חיים כדי שיטי בחוץ בשבת? ועל ידי כך שהוא מטייל בחוץ בשבת, מה הוא עושה? הוא טולש האם מותר או לא. כך הוא שואל. מה התשובה? אומר לנו רש"י בפרשת משפטים אומר רש"י, בוא נקרא את רש"י הקדוש. מה אומר לנו רש"י בפרשת משפטים? אומרת התורה, פרשה שהתורה מדברת על מצוות השבת. אומרת התורה, בוא נקרא את הפסוק בפנים, שלנו מול ששת ימים תעשה מלאכה, אומרת התורה, תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות למען ינוח שורך וחמורך וינפש בין המתך והגר. אומר כאן רש"י במקום, למען ינוח שורך וחמורך, תן לו נייך. מה זה תן לו

נייך? תן לו מנוחה. למען ינוח. מה זאת אומרת תן לו מנוחה להתיר שיהיה תולש ואוכל עשבים מן הקרקע דהיינו אתה משחרר אותו והוא הולך לטייל באחו ואז מה הוא טולה שם הוא לא אוכל מהחציר שאתה שם לפניו אלא הוא טולש עשבים ותולש כלניות וסביונים וכל מה שיש שמה או אינו אומר רש"י אולי לא אולי יחבשנו בתוך הבית אולי תסגור אותו בתוך הבית שיאכל רק מהחציר שאתה שם לו ביום שישי ויאכל מספיק ולא יצאל בחוץ. אומר רש"י, לא אמרת, אין זה נייך. זה לא מנוחה בשבילו, אלא מה זה צער? אם אתה סוגר אותו ואתה לא יוצא לטייל, הוא רוצה ללכת לטייל ואתה סוגר אותו, לא נותן לו לטייל, אז מה זה? זה לא מנוחה. מה זה? זה צער. יפה מאוד. שואל הרב,

אם ככה אני לא מבין, אז למה אסור להרבה לעבוד בשבת? הרבה הלך ואכל בשבת מן המחובר. נכון? לפני הרבה לא שמו חציר. מה היה הקדוש ברוך הוא אמר להם? לאכול את כל העס ולאכול את כל פרי העץ ולאכול את הכל. אז למה הם לא עבדו בשבת? הקדוש ברוך הוא אמר להם לשבות בשבת. למה פתאום הם הניחו לא לעבוד בשבת? בא הספר שמן ראש ואומר תשובה נפלאה. הגמרא אומרת שבמצרים הצפרדין עשו פעולה למעלה מגדר הטבע. מה עשו הצפרדים? הקדוש ברוך הוא לא אמר לצפרדים צפרדי א' בג איפה תיכנס? הקדוש ברוך הוא אמר לצפרדים הו באו בביתך ובחדר משכבך במשיך בכל מקום איפה שהם רוצים יכנסו איפה הם רוצים אתה רוצה לבית של פרעה אתה רוצה אתה רוצה בג'קוזי שלו

אתה רוצה להיות בלונה פראר כנס למכונת כביסה זה מסתובב פעם ככה פעם ככה תסתובב איפה שאתה רוצה אתה רוצה כנס לו למעיים תקרקר לו מבפנים וככה תפרדים דיברו מהבטן מה שנקרא אחד עם השני איפה אתה נמצא אומר אני בבטן של פרעו איפה אתה אני בבטן של פרוק וככה הם תקשרו אחד עם השני מתוך כל אחד איפה שהוא רצה אבל הקדוש ברוך הוא גם אמר להיכנס בתוך התנורים ובאו במשארותיך ככה הקדוש ברוך הוא אמר נו איך תיכנס לתנורים הסתדרו הצפרדים על מגשים של המאפיות שמה והתיישבו על המדפים כמו לחמניות הסתדרו שש לחמניות בשורה הסתדרו שתש צפרדים כפול ארבע צלרות והכנסו הכניסו אותם לתוך התנור ומה קרה התבשל שעה וחצי עד שיצא לחמניות טובות

יצאו יצאו כל הצפרדים חמים וחיים ברוך השם סיעתא דשמיא גם חיים דבריו חיים וקיימים איזה נס היה כל הצפרדים מתו ואלה הצפרדים שהיו בטהורים בתוך התנורים שמחו יצאו בשלום מהם אומרת הגמרא במסכת פסחים דרש טודוסי שכבר מי שמה שמהם למדו חנניה מישאל ועזריה להיכנס לתוך כבשן האש אם הצפרדים לא סתוו עשו את זה אנחנו ודאי הלחת כמה וכמה יפה מאוד אומר הרב הוא לדיתי גם הרבה עשה מסירות נפש למה הרבה מסירות נפש כתו הקדוש ברוך הוא אמר להרבה מה הם צריכים לעשות ויאכל את כל עסב הארץ ואת כל פרי הארץ ואת כל ולא נותר כל ירג בעץ ובעסב השדה בכל ארץ מצרים רק הכל כמה הרבה יכול לאכול כמה ביס של הרבה כמה זה מה יכול לאכול לתת ביס

במלפון וזהו הוא שבע הוא לא אוכל כמו שאנחנו שואבים ואבק אוכל מה שנקרא גרגיר קטן אחד וזה נגמר והם אוכלים כל הזמן בלי הפסקה כמה הוא יכול לאכול אז מה צריך לאכול להתגבר על הטבע שלו הוא נותן בסקתה והוא גומר לא הקדוש ברוך הוא אמר כל אז מה הוא עשה היא אכל או שהקי או שאכל עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר כמה אתה מסוגל לאכול אומר במצוות השם עלינו הקדוש ברוך הוא ציווה להשחיט את היקום נאכל עוד ועוד ועוד ועוד ועוד אז אכלו יותר ויותר זה מה שכתוב כאן אכילה גסה הם אכלו אומר הרב זה מה שכתוב ויה להרבה על כל ארץ מצרים ונח בכל מצרים כבד מאוד אשר לפניו לא היה כן הרבה כמוהו ואחריו לא יהיה כן מה אומר רש"י היה בימי

יואהל אבל היה כל מיני מינים הוא אומר לא לא צריך להגיע לזה כאן ההרבה הזה היה מיוחד שאכל בלי הפסקה אכל ואכל ואכל ואכל ואכל בלי הפסקה וזה מסירות נפש למה כי הרבה לא מסוגל לאכול כוח הרבה אז למה הוא אכל היות והקדוש ברוך הוא אמר להשחיט את כל האיבולים. לכן הוא עשה. שואל הרב שמן ראש, שאלה יפה. האם כשהתורה התירה למען ינוח שוכה וחמוכה, תן לו נייך, האם מדובר גם באכילה גסה? מותר לו לאכול. מה הוא כותב שביונים? האם מותר לו לאכול לשור הזה אכילה גסה או שרק מה שמנוחה? מה זה מנוחה? מעט אוכל. באו הרבה ואמרו, "לא יכול להיות. אם הקדוש ברוך הוא אמר לטלוש ולטלוש, מתי לטלוש ולטלוש? בימות השבוע אני יכול לאכול לפי

האוכל שלי, אבל בשבת קודש אתה לא יכול לתלוש אם זה לא לצורך סתם לאכול אז הם שבטו בשבת אז מה קרה בזה התקדש שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם במצרים שכל היהודים ראו שיש שבת שהרבה לא עובד ספרדי עבד בשבת כינים עבד בשבת הרוב עבד בשבת דב הכל עבד המכה היחידה שלא עבדה איזה המכה היחידה זה הרבה אז מה קרה אומר הרב דבר נפלא אומרת הגמרא בסנהדרין סה שאלתונוסופוס הרשע את רבי עקיבא מה יום יומיים למה בשבת אתם שופטים וביום חול אתם עובדים אמר לו מה כבר מגוברין מה ההבדל בינך לבין כל אדם אתה שר וכל אדם לך יש עיניים ולהוא יש עיניים לך יש ראש ולהוא יש ראש חי יש עדיין מה אתה שונה ממה זאת אומרת הקיסר מינה אותי לכן אני משונה

אז לכן אני משונה כי הקיסר מינה אותי ומה יומיומיים מה ההבדל בין שבת ליום שישי? אותו דבר. שמש זורחת אותו דבר ושוקעת אותו דבר. מה ההבדל ביניכם? מה התשובה שהוא אמר לו? אמר, "תן לך ראיה." אומר, כמו שהקיסר מינה אותך, ככה הקדוש ברוך הוא מינה את היום הזה. אומר, "הקיסר מינה אותי. רואים יש לי כובע של צער, יש לי למוזינה של צער, יש לי לשקה. מה אתה רואה בשבת? היא נראית אותו דבר." אמר לו, "לא נכון אפשר לראות שזה שבת?" איך? אמר לו, אתה יכול לראות בנהר שם בטיון שלא עובד בשבת. אתה יכול לראות שאי אפשר להוריד באוב בשבת. למה אי אפשר להוריד באוב בשבת? כיוון שהגיהנום שובט. לא עובד, אי אפשר להוריד באוב. ומה עוד?

אמר לו, "לך תראה את הקבר של אבא שלך שכל השבוע מה קורה לו? יש שמה יש שמה עשן מהקבר. בשבת הוא שוב." אז הוא נתן לו שלושה סימנים שהשבת שונה מיום חול. אומר הרב, דבר נפלא, במצרים עוד לא היה לא סמבתיון ולא נהר. מה היה? פתאום ראו שבת, הם לא ידעו בכלל שיש שבת בראשית. מה הם ידעו שיש? ידעו רק שבת אחת שיש. איזה שבת? שבת שמשה רבנו סידר להם חופש שנאמר, ישמח משה במטת חלקו. אז זה השבת שהייתה, זה הדבר היחידי שהיה. והיות וזה הדבר היחידי שהיה. לכן מה פתאום התגלה להם בתוך מצרים ממכת הרבה שיש עוד שבת? שאלו את משה רבינו למה הוא לא עובד אה השבת הזאת היא זכר למיסה בריש נאמר כאן וינח ונאמר וינח ביום השביעי כמו שהקדוש

ברוך הוא נח ביום השביעי ככה גם הרבה אז התגלה להם מה שיש מושג כזה של דבר שקוראים לו שבת ועל ידי זה התגדל והתקדש והתרומם שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם יוצא על פי זה ששבת אחרי זה הם כבר שמרו לא רק שבת חופש אלא שבת שהיא זכר למיסה ברישית לכן לכן התגדל לשבת שאחרי פסח, שלפני פסח, השבת הזאת נקראת בשם שבת הגדול. אלה הדברים שהוא מביא דבר נפלא ביותר. אם ככה נלך עוד נקודה אחת שהוא מאיר באמת הערה יפייפיה. אם אמרנו על פי היסוד הזה שאומר הרמבן שמכת הרבה מתי התחילה? בתחילת חודש ניסן. אז אם התחילה בערב ראש חודש אז מתי נגמרה? או שהיא התחילה בראש חודש מתי נגמרה? שישה ימים. שישה ימים. זאת אומרת מה? או שהתחילה בערב

ראש חודש ונגמר בה' בניסן ואז מה היה? היה שבת אחד שנחו, לא עשו שום דבר. שבת אחת זה השבת הגדול. על פי זה הוא רוצה לומר דבר נפלא ביותר. בואו תראו, אם הרמ"בן אומר שהיה שבוע ומיד אחרי זה היה מכת בכורות, אז היה מכת חושך. מתי זה היה? אם המכה הזאת נגמרה בשבת קודם והשבת הייתה בו או שהיא הייתה בה' אחד מהימים האלה התחילה מכת חושך. מתי הייתה מכת חושך? הוא רוצה לומר דבר חידוש שמופיע בספר חוט המשולש בשערים, מופיע בספר דברי יוהל בפרשת בוי, מביא את זה המאגדים חדשים בשם הפני יהושע בהובה בכובץ מוריה ניסן תשנב מכתב יד של הרב ידיד יויל מהפני יהושע פלא מופלא הוא כותב דבר נפלא הרי שלושה ימים לא זזו המצרים ושלושה

ימים היה להם חושך וכן זזו הוא כותב דבר פלא הימים שלפני י בניסן היה חושך והימים שאחרי י בניסן הם לא זזו. למה? כי רש"י שואל ולמה הביא עליהם מכת חושך? למה הביאה לי מכת חושך? מה אומר רש"י? אחד כדי להרוג את כל אלה שלא רצו לצאת ממצרים נכון? כל הרשעים מעם ישראל שלא רצו לצאת. מתי הקדוש ברוך הוא הרג אותם? בשושת ימי החושך. ואז היהודים קברו אותם והמצרים לא ראו בכלל שהקדוש ברוך הוא נעניש את כל היהודים שלו רצו לצאת. מתי זה היה? אלה היו בשלושה ימים הראשונים. בשלושה ימים הראשונים של החושך. אז הרגו את כולם. אומר הרב, חידוש עצום בשם הפני יהושע. זה איזה תאריך זה היה? ז'ח ות בניסן. בי י בניסן שנסתוו ללכת לקנות

את הכבסים. היה בחזרה אור במצרים. אז כולם יצבו לשווקים בחזרה והתחיל המסחר בחזרה וכולם באו לקנות כבסים. ביא, יב, יג עונש של חושך שהמצרים לא זזו. ואז מה? ואז היהודים יכלו להסתובב אצלהם בבתים ולראות מה איפה הם מחביעים את ה תכשיטים שלהם ואת הזהב שלהם. ואז ביד שהם באו לבקש מהם שיתנו להם שיתנו להם תכשיטים אמרו אין לנו מה אתה מדבר? ראיתי אצלך בבית ראיתי פה ראיתי שם ראיתי זהו נגמר הסיפור. פירוש הדבר שבאותו רגע שהם ראו את זה אז מה נתקן הדבר הזה שיכלו לומר למצרים כל דבר איפה הוא נמצא אומר הרב חידוש עצום בז'ח וט הרגו את מי את כל היהודים שלא רצו לצאת ביא יב יג המצרים לא זזו ואז מה אז קשור לקרי המיטה ואז

המצרים לא נגעו בהם כי הם לא יכלו לזוז רק בשבת קודש היה אור בשבת קודש הזאת היה אז המכה הייתה מחולקת שלושה ימים לפני שבת ושלושה ימים אחרי שבת כך הוא מביא בשם הפני יהושע ובספר חוטה משולש בשערים על פי זה הוא רוצה לומר חידוש מדהים אומר הרב למה הקדוש ברוך הוא ציווה מקחו באוסה למה הקדוש ברוך הוא ציווה שאת קורבן פסח יקנו רק בעשור מה שואל המאירי כתוב בעשור לחודש הזה שואל המאירי למה בעשור לחודש תקנה אותו בב בג בד בה עד הסור תקנה אומר המעילי לא מה בין פסח מצרים לפסח דורות פתח מצרים מקחו באוסי רק בעשור ולא ביום אחר ולמה כולם בעשור למה לא לחלק את זה מא' עד ג' בד לחודש מד עד ו כל יום יקחו קבוצה ויקנו למה

כולם בעליום כולם ביחד אומר הרב דבר נפלא אם היו קונים כבסים בבגד עוד לפני שמתו כל אלו שלא רוצים לצאת היו נמנים איתם גם אנשים כאלה בתוכו ואז מה היה קורה היה קורבנות פסח שהיה לך המנועים בתוכו אנשים שאחרי זה מתו וכמה מתו וח50 עלו בני ישראל מארץ מצרים אחד מח5 אחד מ50 אחד מ-500 זאת אומרת שמה אחד מ-500 יצא ממצרים אם היו נמנים כל אלה על השא של השכנים כל זה אחרך אחר כך כולם היו מתים אז לך קורבנות פסח בלי מלים אמר הקדוש ברוך הוא אף אחד לא קונה קורבן פסח לפני י בניסן למה כי הקדוש ברוך הוא יתברך שמו לעד ידע שהוא הולך להביא עונש על כל אלה שלא הולכים לצאת ממצרים הם ימותו מתי? בתריך זח וט ואז יקברו אותם מי

שישאר בחוץ הוא יוכל לקנות קורבן פסח אמר הקדוש ברוך הוא קורבן פסח מקחו באוסר למה כי בעשור לחודש כבר מתו כל אלה שלא רצו לצאת ועד עכשיו אפשר להימנות על עשה ומי שנמנא עם עשה באמת יאכל אותו אז מתי הנס הזה קרה זה קרה בשבת הגדול אלה הדברים ולכן אי אפשר לקחת אותו קודם ולכן נקראת השבת הזאת בשם שבת הגדול תרות נפלא נוסף עוד תירוץ אחד נפלא נוסף והוא מחבר אותנו בעזרת השם לחג הפסח הבעלו לטובה כתוב בהתרה שנקרא בעזרת השם השבת וערבה לשם מנחת יהודה וירושלים כמי עולם וגשנים קדמוניות שואל רב מושה פיינשטיין למה וערבה לשם מנחה ולא קורבן הי קורבן זה דבר יותר יקר ממנחה אומר משה פיינשטיין וערוה לשם מנחת יהודה

וירושלים כי ברגע שאדם מביא קורבן הוא יודע שהוא לא עושה כלום בקורבן שום דבר נולד הכבש, נכון? נולד העגל, מה אתה עושה? שום דבר. העגל יונק מהפרה והוא גוזל לאט לאט ואחרי זה בעזרת השם הוא נהיה לאילן הרב רבה והוא נהיה בעצמו פרה ונהיה אחרי זה שור ואחרי זה אתה לוקח אותו ושוחט אותו ויש בשר. מה אתה נותן לו? חציר. זה מה שאתה נותן לו. אתה עושה עבודה קשה, שום דבר. למה נקרא עשה נקרא בשם אשטרות צונך? למה קוראים לו אשטרות צונך? למה? כי הוא מעשירות את בעליהם. כך כתוב נהים עשירים דרך הכבשים. יפה מאוד. אז מה אתה עושה בכבסים? שום דבר. שם אותם, משחרר אותם למראה, הולכים מולדים, יש להם ולדות ויש להם צמר ויש להם חלב

ונותנים הרבה פירות. מה אתה עושה בשביל זה? כלום. קונה 20 פרות וחגיגה, ברוך השם, יש לך בסיעתא דשמיא, מתרבים שנה הבאה יש לך 150 120 האלה. זה ההתרבות שם אתה מבין שלא עשית כלום. אם קיבלת כזה מתנה, אתה מבין שזה הקדוש ברוך הוא, אתה מביא לו קורבן. אבל אם אתה מביא מנחה, כמה אתה תורח עד מתי שיש לך את המנחה? צריך לקצור. צריך אחרי זה מה לנח להשכוט אותו ולגדל אותו ואחר כך להביא אותו לבית ואחרי זה לזרוע אותו ואחרי זה לזרות ברוח ולמדוד אותו ולטחון אותו המלא עבודות שאתה עושה נותן לך איזה הרגשה של מה של כוי חיבוצם יוד עשיתי משהו עשיתי אומר אם אתה מביא ממך אומר הקדוש ברוך הוא אם אתה מבין שלא עשית כלום אם אחרי

כל מה שעשית אתה מבין שלא עשית כלום אומר על זה יש בערבה לשם מנחת יהודה מנחה חשובה כי מי עולם מוגשנים קדמוניות מה זה אומרים חז"ל כימי עולם כימי נחשנים קדמוניות כימי הבל שלא היה אז עבודה זרה בעולם לא היה עבודה זרה למה כי מי נוח כל העולם הושמד בימי נוח אם כל העולם הושמד אז לכן לא היה אף אחד בעולם הזה כימי נוח לא היה עבודה זרה הוקשנים קדמוניות כימי הבל שמה היה כימי הבל והוא דבר שאז בכלל לא היה זה ממש בתחילת הבריאה אז לכן היה משובח לפני הקדוש ברוך הוא ולכן הוא אומר אומר הליכוד חבר בן חיים בשם החתם סופר שאדם מקריב קורבן הוא יכול לחשוב אולי מה שנקרא לנתק אותו מעביד זורה כמו שאומר הרמבם אבל שאין עבודה

זרה בעולם מה אתה מקריב קורבנות רק לשם הקדוש ברוך הוא לכן וערבה להשם מנחת יהודה וירושלים כאשר כולנו בעזרת השם נזכה לביאת משיח שם מה יהיה הכל יהיה מה שנקרא הכי משובח שיש בעולם אלא הדברים שיש לנו אז אנחנו נקרא בהפטרה הזאת של וערבה להשם מנחת יהודה ורושלים מה אנחנו נקרא נקרא בפסוק לחד לפני הסוב ואחרי זה נחזור עליו, נקרא על הפסוק, הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בו יום השם הגדול והנורא והשיב לבבות על בנים ולב בנים על אבותם מה כתוב אינני שולח לכם מה כתוב לא כתוב לא כתוב בפסוק אנוכי אשלח אלא אנוכי שולח אומר החפץ חיים פירוש הדבר אליהו הנביא עומד מוכן תמיד למלא שליחותו לו לנו על הגאולה ולכן כתוב

ונני שולח לא אינני יש לך. הוא כבר יצא יצא השיגור שלו כבר יצא לדרך אליהו הנביא כבר יצא אומר החופץ חרים הוא כבר נמצא כאן אם ככה רבותיי נוכל להבין דבר נפלא אומר המתמוש בשם המרשל שלכן קוראים לשבת הזאת בשם שבת הגדול על שם הפסוק שנקרא בעזרת השם למפטיר הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני ביום השם הגדול והנורא והיות וחג הפסח הוא הזמן המסוגל ביותר לגאולה כמו שאמרו חז"ל בניסן ניגלו ומניצן עתידים להיגאל. לכן הגאולה העתידה היא גאולה שתהיה בעזרת השם בחודש ניסן כמו שהבאנו בשם רבי יונתן בשיטן גאלתי אתכם אחרית כראשית שגם הגאולה האחרונה בעזרת השם תהיה ביום חמישי כשטא ואולי נזכה לזה מה היה בגאולה הראשונה

בגאולה הראשונה מי שגאל אותנו היה משה רבנו בגאולה האחרונה מי שגאל אותנו היה אליהו הנביא אומר המדרש לקוד שמעוני כתוב בפסוק בהושע ובנביא האלה השם את ישראל ממצרים חיים ובנביא נשמר בן נביא הלה השם את ישראל ממצרים זה מושה ובנביא נשמר זה אליהו הנביא זכור לטוב אתה מוצא שני נביאים עמדו להם ישראל משבטו של לביא גם משה רבנו וגם אליהו נביא הוא הולך לשיטה הזאת של פנחס זה אליהו ולכן משה היה ראשון ואליהו אחרון ושניהם גועלים את ישראל בשליחות משה רבנו ולכן משה געלה ממצרים ואליהו הנביא הגל אותם בעזרת השם בקרוב אומר בספר ביזלובין גם במצרים היו שתי גואלים מי היה מושה ואהרון הם היו שתי הגואלים וגם בגאולה העתידית

יהיה גם שתיים מי יהיה אליהו ומשיחמפרשים אומרים על הפסוק אם בחוקישית תלכו שגם הגאולה הראשונה היה א' מהם גם הגאולה האמצעית היה א' מהם וגם הגאולה האחרונה בגאולה הראשונה היה אליהו מושה אם בחוקו תלכו עם א' מ אהרון מושה הגאולה האמצעית הייתה אסתר מרדכי והגאולה העתידית תהיה אליהו ומשיח אלה הדברים שיהיה בעזרת השם חור לטוב נכון מלמד אותו לכיסאות של אליהו הנביא מה הגודל של שצריך לשים כתוב גדולה למה גדולה אליהו הנביא צריך לשתות הוא הולך בכל בית לשתות אומר המהרם חגיז אם הוא הולך כל בית לשתות איך הוא יכול לשתות גדולה בכל מקום אז מה הוא אוכל קצת נכון הוא שותה קצת אני זוכר שהייתי ילד קטן אבא זכרונו לברכה אמר

שאליהו הנביא מגיע לשתות בבוקר קמתי ראיתי אף אחד לא נג גע בזה אמרת אבא הוא לא היה אצלנו הוא אומר היה אבל הוא לא שותה הרבה הוא לוקח רק קצת טיפה אחת כי הוא צריך לעבור בכל הבניינים פה מה רצית שהוא יהיה שיכור הוא ייפול בדרך אז הוא אמר רק טיפה מכל אחד ככה גדלתי שהייתי ילד קטן לא יודע כמה הייתי חמש שש נו נפלא ביותר רבותיי איזה צריכים לשים גדולה למה כי זה הולך להיות למשיח לאליהו הנביא מה של אליהו הנביא מה הגודל של של אליהו הנביא אה שואלת הגמרא במסכת יומ ובדף עו כי הגמורה בפסוכים אומרת שלעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו לזמן מה הוא אומר אני לא יכול לזמן למה יש לי בן ישמעאל אומר ליצחק תזמן

אני לא יכול למה יש לי בן עשו יעקב לא יכול לזמן למה הוא לקח שתי אחיות משה רבנו לא יכול לקחת למה הוא לא נכנס לארץ ישראל יהושע לא יכול לזמן למה יש לו אין לו בנים רק בנות אמר דוד המלך תן לי אני אזמן אני אורח מזמן תן לי לזמן יפה מאוד נתן לו לזמן מה הגודל של הקוד של הזימון שלו לו כמה גול אומרת הגמרא במסכת דף עו 221 לוגים נכנסים בתוך שלו שנאמר כוסי רבויה רבויה בגימטריה 221 אם ככה כתוב לשים גדול לליהו הנביא לא אומר לכם 221 לוגים לא יודע אם יש כל כך הרבה יין בארץ ישראל אבל בכל אופן צריך לשים הרבה שיהיה גדולה אומר הספר שם דרך כי הסעודה הזאת של ליל הסדר זה סעודה של משיח, זה סעודה של מאילה לבייוסן

לסיזלובוי. איפה הקדוש ברוך הוא יתן לו לזמן? באיזה סעודה יתן לה לזמן? בסעודה של הלויין עם יין המשומר לצדיקים. אז זה הזכות הגדולה שיש לנו. מה אנחנו עושים? ממלאים של אליהו ומה אומרים לילד? תלך בבקשה תפתח את הדלת לאליהו הנביא. נכון? כך אומר תפתח את הדלת. הוא הולך לפתוח את הילד לדלת לכולם צועקים בקל גדול שפור חמתך. מה קרה עכשיו? קוראים לאליהו הנביא בזה הסדר. מה התשובה הפשוטה? כותב המשנה ברורה ונוהגים באלו המדינות למזור אחד יותר מן המסובים וקוראים אותו של אליהו הנביא לרמד. שאנו מאמינים שכשם שגאלתנו השם ממצרים הוא יגלנו עוד וישלח לנו את אליהו הנביא לבשרנו. ככה אנחנו מאמינים באמונה שלמה. אומר הרמו.

ויש אומרים שיש לומר שפוך חמתך קודם לא לנו. עוד לפני שמתחילים את ההמשך של ההלל כי הלל מחולק לשתיים שתיים אמרנו לפני הסעודה כי זה קשור ליציאת מצרים נכון ההתחלה שאתה מתחיל וגם אחרי זה בצת ישראל ממצרים את זה אומרים לפני הסעודה ואחרי הסעודה אתה אומר לו לנו השם זה החלק השני קשור כבר מה שנקרא לעתיד לבוא לכן זה נמצא בחצי השני כך מסביר הלבוש אז לכן מחלקים אותו לשתיים אז לפני שאתה אומר שפו חמתך אל הגויים העושים פותחים את הדלת ואומרים מרמים את ואומרים שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך והמלאכות אשר בשמך לא קראו למה פותחים את הדלת כותב הרמו כדי לזכור שהוא ליל שימורים ובזכות אמונה זו יבוא משיח צדקנו וישפוך

הקדוש ברוך הוא מתחמתו על המכחישים בהשם וכן נוהגים אלה הדברים שובבי דבר נפלא אם ככה רבותיי בוא נלך להסביר דבר נפלא בסיעתא דשמיא ראיתי בספר שמן שמן ראש הוא מביא דבר מאוד יפה למה דווקא אליהו הנביא בא לבשר כולנו יודעים דוד המלך בתהילים מזמור עח אומר אומר נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צוען כך נאמר בתהילים פרק עבח כמדומני פסוק יב אומר רשי אברהם יצחק ויעקב באו על הים אברהם יצחק ויעקב באו ועמדו על ים סוף והרע הקדוש ברוך הוא איך הוא גואל את בניהם. הם באו לעמוד על הים והקדוש ברוך הוא הרא להם איך הוא גואל את עם ישראל. וזה מה שכתוב בפסוק. מה כתוב בפסוק? נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שי צוה. אלה הדברים.

אז עמדו שם אברהם, יצחק ויעקהב עמדו שם והראה להם את הקדוש ברוך הוא מוציא אותם ממצרים ועושה קריאת ים סוף. אלה הדברים. כותב הרב דבר מאוד יפה. בגמורה במסכת ב מציאה בדף פה מביאה הגמרא מה היא מביאה אומרת הגמרא שאליהו הנביא היה מגיע לשיעור של רבנו הקדוש נכון היה מגיע לשיעור של רבנו הקדוש ומה עשה היה בא לשמוע את השיעור של רבנו הקדוש יום אחד אומרת הגמרא אחרי שיערך אהבה היה תחילת השנה ושהגיע תחילת החודש ורבנו הקדוש לא הגיע לשיעור היות והוא לא הגיע לשיעור למחורת הוא הגיע לשיעור שאל אותו שאל אותו רבנו הקדוש איפה הייתמול שמעתם אליהו הנביא לא היה בשיעור אז למחורת שאל אותו איפה היית בשיעור ללמד אותנו שאם

אתה מוסר שיעור והתלמיד שלך לא הגיע אתמול תשאל אותו איפה היית לא בגלל שאתה צריך לתת לו עונש על זה שהוא לא היה אלא מה הוא חסר לך תגיד לו שמתי לב שלא היית ידי הדבר הזה התלמיד יהיה לו חשק לבוא אלה הדברים שמופיע שם יפה מאוד שאל את הרבי למה לא היית אה אתמול היה ראש חודש אומר נו אז מה יש אם אתמול היה ראש חודש אמר בראש חודש הקדוש ברוך הוא שולח אותי לאיפה למערת המכפלה ומה אני עושה אני מאיר את אברהם אבינו מקברו הוא מתפלל שחרית ומוסף ואחרי זה אני משכיב אותו שם בתוך המיטה שלו ואחרי זה אני מאיר את יצחק אבינו מתפלל שחרית דמוצף ואחרי זה אני משקיב אותו במיטה שלו ואחרי זה אני מאיר את יעקב אבינו ואני מתפלל

שחרית למוסב ואחרי זה משקיב אותו וככה נגמר כל אחד שלוש שעות, תשע שעות נגמר היום. אומר לו רבנו הקדוש, לא הבנתי מה הסיפור שלך. תאיר אותם בסיקל, תאיר אותם בבקשה חמש, תאיר אותם בבוקר, רבע לחמש. שעה לפני וסיקן תאיר אותם ואז תאיר אותם שלושתם התפללו, תשכף אותם חזרה ותבוא לשיעור ב-1. מה צריך כל אחד שלוש שעות? אמר לו הקדוש ברוך הוא, לא מרשה לי להעיר אותם ביחד. למה הוא לא מרשה להעיר אותם ביחד? למה? בגלל שמה בגלל שאם יבואו שלושתם ביחד יביאו את המשיח יביאו את הגאולה ועדיין לא מתצמן לא הגיע הזמן והיות ולא הגיע הזמן הקדוש ברוך הוא לא מרשה להעיר אותם אומר הרב דבר נפלא ביותר שהקדוש ברוך הוא שולח את משה רבינו

לגול את עם ישראל מה הוא אומר להם אומר ויאמר השם למשה כ תאמר אל בני ישראל השם אלוקי אבותיכם אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב שלכני עליכם פרשת שמות פרק ג פסוק טו אומר הקדוש ברוך הוא תגיד למשה רבינו תגיד להם השם אלוקי אבותיכם אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב שלחני עליכם למה צריך להגיד את זה אומר הרב דבר נפלא ביותר אמר להם משה רבינו רבותיי הקדוש ברוך הוא לא מרשה לאבות הקדושים להתפלל ביחד למה הוא לא מרשה להם להתפלל ביחד כי הם התפללו ביחד הם יביאו את מה את הגאולה אם הם יביאו את הגאולה ושלושתם יתפללו ביחד תהיה גאולה. הקדוש ברוך הוא ישאר לאליהו הנביא להביא את אברהם, יצחק ויעקב שהתפללו לפני הקדוש

ברוך הוא לשחרר את ישראל לפני הזמן. אז איך יצא שיצאנו ממצרים אחרי 210 שנים ולא 400 בזכותם של מי? האבות הקדושים. אברהם, יצחק ויעקב. לכן הקדוש ברוך הוא אומר למשה, תקו תאמר את בני ישראל. השם אלוקי אבותיכם, אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב. שלכה ניהליכם. למה? כי הם השלושה התפללו. איך השלושה האלה התפללו? הרי הקדוש ברוך הוא לא מרשה לאבות הקדושים והתפלל ביחד. אליהו הנביא בא והיר אותם ביחד שלושה. על פי היתר של הקדוש ברוך הוא להאיר אותם שלושה. היות ואליהו הנביא העיר אותם שלושה. והיות והיר אותם ביחד הם התפללו יחד לאברהם, יצחק ויעקב. ברגע ששלושתם מתפללים אז מה הם עושים? מביאים את הגאולה. אז במקום זה

גאולה עדיין לא הייתה. אבל מה הייתה? ששעבוד מצרים במקום 400 שנה היה כמה זמן? 210 שנים יכלנו לצאת. וזהו שאמר הכתוב נגד אבותם עשה פלא. נגד האבות הקדושים הקדוש ברוך הוא עשה פלא להוציא אותנו במצרים ב-210 שנים. והיות ואנחנו רוצים להכיר טובה לאליהו שהאיר את האבות הקדושים שלושה לבוא להתפלל. לכן אנחנו מוזגים לא אליהו הנביא ואומרים לו בזכותך אתה הערת את האבות הקדושים ולכן יצאנו לפני הזמן לכן שותים את הזה של אליהו הנביא אלה הדברים שאומרים רבותינו בסיעתא דשמיא בא המרם חגיז ואומר אתה יודע למה בליל הסדר מגיע אליהו הנביא למה הוא לא מגיע במוצאי יום כיפור הרבה יותר טוב לא מוצאי יום כיפור לכולם נמחקו עוונות

תבוא לבקר אותנו נשים לך של יין לא הוא בא דווקא בליל הסדר אומר מאיר חז למה כתוב כל הר בו אחד שהוא הרל לא יכול לאכול קורבן פסח נכון אנחנו היום אין לנו קורבן פסח מה אנחנו אוכלים אפיקומן במקום קורבן פסח נכון אפיקומן זה האחרון בא במקום פסח ולכן אין מ