האם השם אוהב אותי?

כל התמודדות אמורה לשמש כמכשיר כושר שאמור לבנות את האישיות של האדם. תמיד צריך לזכור את מה שהמשנה אומרת בפרקי אבות. העולם הזה דומה לפרוסדור בפני העולם הבא. התכן עצמך בפרוסדור כדי שתיכנס לטרקלין. אם רואים את התכלית בעולם הזה שזוהי תכלית החיים אז באמת זו אכזבה כשיש לאדם התמודדויות וקשיים וצרות. אבל אם הוא יודע שזה פרוסדור בסך הכל כאן הוא בונה את עצמו. אז אדרבה לקחת כל ניסיון, כל קושי להיבנות על ידו. למשל אדם שסובל מחרדות, מפחדים, אמר לעצמו, יש כאן מכשיר כושר שנועד לבנות אותי, לחבר אותי יותר לאלוקים באמונה, בביטחון, בקשר טוב עם הקדוש ברוך הוא, לסמוך עליו, להישאן עליו. יש אנשים שהיו במקומות רוחניים

נמוכים ביותר ודווקא הצרות שקיבלו רוממו אותם למבט חדש על החיים, שבעצם העולם הזה הוא הבל. ומה התכלית של החיים? אז בכל ניסיון תמיד צריך לראות את הטוב ולהתרומם משם והלאה.