סיפורי אי שם: מעשה בשעון זהב

במקום קסום ומיוחד אי שם גרו שלושה אומנים אחד צייר השני מוזיקאי והשלישי מספר סיפורים מה זה זה טוף שאני קורא לו דגם אינסוף. הוא נראה כמו שמונה אינסוף. הסיפור שלנו מתרחש לפני הרבה הרבה שנים אי שם במרוקו. מאסטרו מוזיקה. בעיר קטנה במרוקו, ממש ממש בלב העיר הייתה חנות בגדים קטנה. החנות הזאת הייתה שייכת ליעקב החית, איש פשוט, טם וישר, אשר ירש אותה מאביו. יעקב היה תופר את הבגדים בעצמו ומוכר אותם בחנות. החנות אמנם הייתה ברחוב הראשי. אבל היא הייתה חנות קטנה ולא בלתה לעומת שאר החנויות שהיו באותו רכוב. אנשים רבים מכל האזור הגיעו לרחוב הזה. הם היו מטיילים בין החנויות, מביטים בחלונות, נכנסים לחנות אחת,

יוצאים, קונים באחרת. לפעמים היו חוזרים שוב ומתמכחים על המחיר. מכיוון שרוב החנויות היו מפוארות ומשכו את הקונים, לא נכנסו הרבה קונים לחנות של יעקב. שלום אדוני, בוקר טוב. אולי אתה רוצה עניבה יפה בשבילך, בשביל הבן שלך? חליפה משהו. רבותיי, כל החנות היום במבצע. רק היום מבצע. حفות שעיפים חלח משה שלה שבחלחר שבח מושג לו רוצה אולי עניבה עניבה יעקב פנה מדי פעם אל העוברים והשווים אבל הוא לא ממש הצליח. המוכרים האחרים הכריזו על הסחורה שלהם בכולי קולות אבל יעקב היה ביישן, הוא היה צנוע, לכן הוא לא בלט. ומכיוון שגם החנות שלו לא בלתה, מעט מאוד קונים היו נכנסים אליו. הפרנסה שלו הייתה קשה. יעקב היה אדם ישר. אם

אחד הקונים לא מצא אצלו מה שביקש, הוא לא היה מתווכח איתו. הוא היה שולח אותו ישר אל סוחרים אחרים. שלום אדוני. בוקר טוב. בבקשה. המכנשהם האלה אפשר להיכנס איתם ליער? אלי לא בשבילי. אמלה בדייר שלך במלח מהמים. לא אתה יודע מה? פה בחנות ממול אצל זק יש שלושה מכנסיים למים תודה רבה לך רגע אדוני אולי אתה רוצה זה עניבה מסובחת זה יופי תראה תראה זה עניבה ממשיך זה לא לא ממשי אבל תראה איזה בד מסובח זה יתאים לך גם לשבת תראה איזה יופי ככה עליך ק אה תודה רבה אדוני אבל אם זה משר לוקח שתיים אני לא אוהב לו משה אני קונה רק מש אה אבל זה ב משובח תודה רבה אני אני אוהב עניבות ממשי תודה רבה שתהיה ברי ככה התנהלו העניינים

בחנותו של יעקב תמיד הוא היה ישר עם הקונים לא ניסה להתחכם ולהפליק במחיר הוא לא היה כל כך טוב בעסקים עד שיום אחד קרה מקרה שהשפיע עליו מאוד. מעבר לחלון הרעבה, הבחי לפתיעקב באדם הלבוש באידור. הוא נעצר להתבונן בבגדים המוצגים בחלון. ניכר היה בו שהוא היה איש עמיד. יעקב קיבו שהאיש הזה יקנה משהו בחנות ומהר לצאת אליו. שלום כבודו. כבודו אולי מעוניין באיזה חליפה. הנה תראה איזה חליפה יש לי רגסתכל תסתכל איזה יופי תתעים לך מצוין רוצה לא לא תודה אין לי צריך מהסי יום טוב אדוני האיש העמיד המשיך וחלף על פני החנות מבלי לקנות דבר יעקב המאורזב חזר לשבת ליד שולחנו. פתאום הוא הבחין במשהו מנצנץ ליד הפתח של החנות שלו.

מה זה יכול להיות? האם נפל מטבע לאותו אדם עמיד? מה מנצנץ לו שם על רצפת הרחוב? בסכנות גדולה ניגש לפתח החנות והרים את החפץ הנוצץ. שם, מחוץ לדלת הכניסה על הרצפה, היה מוטל שעון זהב. יפה יפה. כולו עשוי זהב. יתברך שמו. איזה שערון. כולו מזהב. איזה שעון יפה. אולי זה של האיש העשירו. אולי לא. יעקב לא היה בטוח של מי היה השעון היקר שמצא בפתח חנותו. הרחוב הזה היה רחוב מרכזי. המון אנשים עברו שם במשך היום. אבל אם זה בכל זאת של אותו איש פלוני שעמד ליד החנות, אולי כדאי שימאר אחריו יחזיר לו את השעון. יעקב לא בזבז רגע אחד, התחיל מיד לרוץ בעקבוד האיש שעמד ליד החנות. אדון, רגע, השעון שלך. באותו רגע הבחין יעקב

שהאיש נכנס לקרכרה שלו הרטומה לסוסים. הוא רץ אחריו אך לא הצליח להשיג את הקרכרה. יעקב חזר לחנותו. הוא החזיק חזק חזק את השעון שלא ייפול מידיו. הוא הדביט בו בהתפעלות. שעון כזה לא רואים כל יום. ליעקב אמנם היו קשיים כלכליים מאוד קשים אבל הוא היה אדם ישר. הוא ידע שהשעון צריך לחזור לבעליו. השעון היה יכול להיות של כל אחד מהאנשים שעברו ברחוב. הוא לא היה בטוח של מי השעון. מה הוא עשה? כתב מודעה. נמצא שעון זהב עם שרשרת זהב. ניתן לקבלו על פי סימנים. יעקב הסתכל שוב על השעון בהתפעלות וחשב אם היה לו שעון כזה יקר, הבעיות הכלכליות שלו היו נפטרות. הוא עטף את השעון בבד והתמין אותו עמוק עמוק בקופסה שמורה. את

הקופסה נעל במפתח ואת המפתח שם בתוך הכיס. כעבור ימים אחדים נכנס אלבר הצורף אל תוך החנות של יעקב שלום אדוני או איזה חשעל ברוך הבא משלום חולד הילדים תודה לאל מה שלומך אתה מרולי ברוך השם אין תלונות תודה לאל אלבר הצורף היה אדם עשיר הייתה לו חנות תכשיטים גדולה מאוד במרכז העיר כשראה את המודעה על שעון הזהב הוא הסתקרן מאוד ונכנס לחנות של יעקב מה משילבל אתה רוצה שאולי נתפורש לך חליפה לפי המידה שלך לך משהו יפה לא לא לא עכשיו אדון יעקב אני לא בעניין הבגדים אני באתי בעניין השעון אני חושב השעון שלי בכבוד מי שילבר בכבוד אם זה שעון שלך אני מחזיר לך אותו אני לא יודע מתי אבל אני איבדתי שעון אני חושב זה השעון

שלי אולי אולי אין בעיה תן לי בבקשה סימנים סימנים כן תן לי סימנים שזה שעון שלך שנוכל יוכל להחזיר לך את העבודה כמו שכתוב בתורה נותנים סימנים מחזירים עבדה שלא ימשר וחלילה שעון של מישהו אחד למישהו האחר אה אה בסדר אז ככה השעון הזה הוא שעון כן אה מזהב כן מה עוד יש לו שרשרת ככה כל מה שאמרת אמת לעמיתה אבל זה מה שכתוב במודעה משעלבר תן לי עוד קצת סימנים יש משהו שם איזה סימנים מיוחדים איזה שימנים זה שעונים שרשר זהב יש הרבה שעונים כאלה אה יש לו יהלום קטן למעלה אה לא אה התבלבלת סליחה יש לו פנינה פנינה ככה אבן טובה פנינה גם לא בסדר יש לו שמנים מיוחדים כן בסדר זה לא השעון שלי לא נורא מישבן לא נורא לא נורא

אני מאחל לך שתמצא את השעון שלך ולא נורא בסדר אז אולי לראות את השעון סתם ככה שקרנות אפשר אה לא לא מי שיעלבר יהיה אפשר אני צריך שבא להעבדה יבוא ויהיה א יגלה את השימנים שלו. אם אני אגלה לך את השעון איך הוא נראה או אולי מישהו אחר יגלה את השימנים יבוא יקח השעון לשלו נחכה קצת נראה אולי מישהו יבוא לחפש את השעון שלו אדוני שלי אולי אתה מוכר לי אוטו א חשוך לילה זה לא שלי אני יכול למכור משהו שהוא לא שלי לא יכול תראה אדוני שולה יני אני צורף יש לי חנות תחשיטים תמכור לי אותו אני אמכור אותו בחנות שלי את השעון עשינו עשק לא עשינו שום עשק אז אולי אף אחד לא בא בשביל השעון הנה שם את המודעה באו אף אחד לא בא אני

אתן לך חמישה דינרי זהב יאללה קדימה בוא נעשה עש לא שום חמישה דינרים עוד לא ראית את השעון איך אתה מציע כבר חמישה דינרים אתה אז תן לי לראות אותו נראה כמה הוא שוונת לך 10 מדמאות מה אתה אומר? ווא ווא ווא יעקב שמע את הסכום הגדול ולרגע התבלבל אבל מיד התאשת דינרים הוא סחום גדול מהוד יכול יכול לסדר אותי א ברוך השם יאללה סגרנו יאללה בוא תביא משברט לא יכול זה לא שעון שלי 11 דינרי זהב מי שיעלב זה לא יעזור גם אם אתה תציע 20 דינרים מה שלא לא שלי, לא שלי. תגיד אדוני זולי איפה מצאת אותו? כאן בחוץ שלי עד הדלת שלי פה בחנות. בחוץ כאן בחוץ. אה, זה שלך. אף אחד לא בא בשביל השעון. יאללה, בוא נסגור. תביא לי, תראה

אותו רגע. תראה אותו. אדונל ברור לי. אתה רוצה שאני תפו לך חליפה טובה? יותר טוב? ככה עזוב. נו, מה אתה אומר? אה, הצורף לא היה מעוניין בחליפה. הוא היה סקרן מאוד לגבי השעון שיעקב מצא. מעניין. איזה סימנים מיוחדים יש לו. הוא המשיך לנסות לשכנע את יעקב שימכור לו לפחות יראה לו את השעון. אך יעקב לא הסכים. הוא חייב להחזיר את השעון לבעליו. והצורף המאורכזב יצא מהחנות כלעומת שבה. איש הגוניה החיית יעקב דכל הלך תמיד זאת הייתה דרכו בפתח חנותו שעון נדיר מצא חיפש מהר שייך למי לא חמד ליבו טי להייל לילה להילי לילה לילה לילה לילה לילה להלי ลלה לילה לילה להלה לילה לילה לילה לילה לילה במשך אותו שבוע נכנסו אנשים שונים

לחנותו של יעקב והתעניינו בשעון חלקם טענו שב עבד להם שעון, חלקם כמו הצורף הציעו לקנות אותו, אבל איש לא נתן את הסימנים המיוחדים שהיו על השעון וכולם התלחשו, איזה סימנים מיוחדים, מה כבר יכול להיות? ובעל העבדה לא נמצא. חלפו עוד מספר ימים ושוב הגיע אלבר הצורף לחנותו של יעקב. שלום يعقوب ברוך שלומך ברוך השם תודה اخبرك مزيان مزيان השם הילדים בסדר ברוך השם אין תלונות נו אדוני שולי אני רואה המודע ז פה ואין דורים א באו דרשו אבל לא נתנו את השימנים יש סימנים מיוחדים יש שימנים מיוחדים אולי כבר תמכור לי אותו נתני לי את השעון בוא נסגור כבר אדוני צורף לא לא הוא לא שלי הוא לא למכירה למה אתה מתעקש ככה לא נורא

אני אבוא עוד פעם בשופ אתה תמכור אלבר הצורף לא התייאש לאחר שבוע הופיע שוב בפעם השלישית ודחק ביעקב למכור לו את השעון. אבל יעקב היה איתן בדעתו. אתה יודע מה? אני אגיד לך משהו. תן לי לראות את השעון. אולי זה שעון שאני פעם מחרתי בחנות שלי? תביא תביא. אם הוא קנה אותו אצלי ידע של מי השעון. אתה יודע מה? מי שילבר? יש צדק בדברך. אולי לפי השמנים אתה תדע של מי הבעלים של השאון. אתה רואה? בבקשה. יעקב הוציא לאט לאט את המפתח מכיסרו, פתח את הקופסה ושלף משם את השעון שהיה עטוף בבד. בזהירות רבה מסר אותו לאלבר הצורף. איזה שעון יפה מאוד. הנה אתה רואה? אה, הנה. ופה זה הסימנים. הנה. בבקשה. אוה ו אוה רגע אלבר הוציא

מכיסו לופה לופה זה מזכוכית מגדלת שצורפים משתמשים בה כדי לבחון בדקדקנות אבנים והוא בחן את השעון זה כתוב עליו האותיות דב דב מי זה יכול להיות מה של דוד בושקילה לא יכול להיות לא יכול להיות הוא דווקא היה פה לא אמר לי שום דבר על השעון כן החולצה הלך זה לא אני חושב אני יודע מי קנה את השעון הזה הוא היה אצלי בחנות אוהו הרבה שנים מוזר מה מוזר אני חושב השעון הזה שייך לדוד בן לולו האדון דוד בן לולו. הראשי תיבות דב זה דוד בן לולו. הוא קנה את זה מזמן. אני חושב 20 שנה 30 שנה הרבה שנים השעון עתיק זה איך הוא הגיע לכאן זה מה אתה בטוח אבל האיש הזה שהיה פה ליד החנות שלי היה בן אולי 25 היה צעיר אולי זה לא שלו א

דוד בן ל לאדם מבוגר אולי 80 יש לו ווא וואו הוא עשיר כמה הוא עשיר ווא ווא זה שעון שלו אין בכוח שבונ נלך אליו יתן שימנים נחזיר לו את העבדה איך נלך אליו הוא לא גר פה הוא גר ברבא תראה בירה רחוק מפה הוא כבר זקן הוא לא יחפש בחיים את השעון שלו יגיע עד פה אין לו כוח גרחוקה ברבת אני רוצה להגיד לך אתה מחכה פה לחינם הוא לא יחזור לפה לקחת אותו בכלל הוא יוותר עליו אתה יודע איזה עשירו ווא ווא איזה עשיר יש לו עוד 10 כאלה דוד בן לולו אה נו אז זה עכשיו אתה מבין מה אני מבין שעדיף שתמכור לי את השעון שתהיה ברי אתה מה שאני מבין אני צריך להחזיר את השעון הזה לבעלים שלו לדוד בן לולו מה זה סליחה אני לא יודע איך אבל

זה שעון שלו צריך להחזיר לו את השעון שלו וזה הכל אדון יעקב למה לך הוא בטח כבר שכר הוא הלך לקנות לו 10 שעונים כאלה חדשים איפה עכשיו תמצא אותו ברב לי זה לא מבין זה אני משבר לך אני נותן לך כסף מסדר אותך אחר ככה כולם מרוויחים תשמע מסי אלבר אם אני הייתי מאבד משהו הייתי רוצה שמישהו יחזיר לי אותו כמו שכתוב בתורה בדיוק אתה לא היית רוצה את זה שמישהו יעזיר לך את מה ששייך לך כן תלוי לא יודע תלוי במה אם זה משהו קטן הלך לאיבוד אזה לא חשוב הלך זה לא העניין אני לא משנה אם הוא צריך את השעון הזה או לא צריך את השעון הזה אני אכפת לי מה אני יעקב עזולי איך אני מתנהג אני צריך להתנהג ביושר צריך להחזיר עבדה לבעליה

וזה הכל זהו עכשיו אני גם מודה לך מאוד שאתה גם עזרת לי למצוא את הבן אדם הזה באמת עזרת לי מאוד תודה רבה לך מסי אלבר תודה רבה לדבר למחורת סגר יעקב את חנותו, עלה על הגה ונסע לרבת, ההיא הגדולה כדי לחפש את בעל השעון. למרחקים נסע שעון להשיב את העבדה לילה לילה לילה לילה לילה יעקב הגיע בפעם הראשונה אל רבת הוא לא דמיין לו שעיר יכולה להיות כל כך גדולה הוא לא ידע בדיוק איפה גר אדון דוד בן לולו מאיפה להתחיל לחפש בשוק בשכונות איפה הוא הלך לשוק ושאל את הסוחרים שם משם הפנו תנו אותו לבית של דוד בן לולו. יעקב הגיע לבית המפואר שעמד בקצה החורשה, נעמד מול השער הגדול וצלצל בפעמון. אחד מעובדי הבית פתח לו את השער.

הוא הביט ביעקב בחשדנות. מי אתה? מה אתה רוצה? שלום אדוני. שלום. אני באתי לבית של אדון בן לולו, דוד בן לולו, זה פה נכון? אדון עסוק, מי אתה? אה, אני יעקב החיד הוא לא צריך שום חייד לך שלום. לא לא רגע, אני באתי להחזיר לו את השעון שלו, אתה מבין? אתה רואה זה? הנה השעון. הנה, תראה זה השעון שלו. הנה. אתה רואה? תיכנס. תגנגף רגליים ותיכנס. מאיפה יש לך שעון? מי גנב את זה? חס וחלילה. אף אחד לא גנב חס ושלום. למה לדבר ככה? זה לא אף אחד לא גנב את זה. אולי השעון נפל לאדון בן לולו. אז טוב, תשאיר לי את השעון. תודה רבה. סליחה סליחה, אני עשיתי דרך חרוכה מאוד לכאן. אולי הדון בן לול יכול לצ'אט לרגע, לתת לי סימנים?

אני לא יכול לתת ככה את השעון. לא יכול. אולי רק יצא לרגע, יתן את השמנים, להחזיר לו את השלום ושלום על ישראל. פרמה הוא לא יזוז מפה פרמה חכה פה אני אגיד לו נמש כעבור מספר דקות הגיע בריצה אדון צעיר נשער מה זה שמעתי טוב אתה מצאת את השן שלי מחסי בוקו מונאמי מחסי בקו יעקב נרטה והסתיר מאחורי הגב שלו את השעון זה לא היה דוד בן לולו הזקן שאלבר הצורף סיפר עליו. לפניו עמד אותו בחור צעיר עשיר שעמד לפני החנות שלו. כמה שבועות לפני זה. יעקב לא הבין מה קורה פה. איפה אדון בן לולו? מי זה הצעיר הזה שטוען שהשעון שלו? אה, נכון, נכון. אני מצאתי שעון אבל א אני רוצה לראות את אדון בן לולו שהוא יתן לי סימנים. אני אתן לך

סימנים. אני אתן לך סימנים. אדון כבודו אולי תיקח אותי לאדון בן לולו שהוא יתן לי שימנים איך אתה מדבר עם אדון בן לולו דבר יפה זה אדון בן לולו דם בנו לו זה זה אבל אמרו לו בן 80 לא אתה בן 80 אתה נכון זה שבא שלי גם אני קוראים אותי בשם שלו דוד בן לולו זה השם של סבא שלי אני השתגעתי השתגעתי איפה חיפשתי את השעון הזה אתה יודע כמה הוא היה קר לי חיפשתי אותו בבית שלי בקרכרה איפה חיפשתי אותו מתחת למיטה אפילו לא מצאתי אותו בכלל איזה מה זה שמצאת לי אותו ווא ווא ווא עכשיו רגע בסדר בסדר אני אתן לך סימנים עכשיו אני אגיד לך בדיוק מה הסימנים שלו בתוך השעון היה חקוק האותיות ד שם שלי דוד בן לולו זה של הסבא שלי נו מה

אתה אומר זה זה זה זה הסימנים אדון בן לולו אני שמח לתת לך את השעון ששייך לשבא שלך ולך יעקב חייך בהכלה ומסר לצעיר את השעון הנה הנה זהזה זה הנה הנה ד אמרתי לך אה תודה רבה לך תודה רבה לך את עשיתי דבר גדולי מר אתה יודע מה זה השעון הזה בשבילי זה של סבא שלי העבדה חזרה לבעליה. אין אין אין אין. אתה יודע אתה מהיום אתה אורח שלי אני רוצה לתת לך תמורה על על המאמץ הגדול הזה שאתה עשית. אין זה זה אין אנשים כמוך. הלוואי כל העולם היה כמוך. אני לא רוצה לתת לך איזה תמורה. לא תודה. לא תשלח שום תמורה. תודה רבה. לא תשלח שום דבר. תודה רבה לך. אין דבר כזה. תכין לו ארוחה. ארוחה. אבל משהו טוב וזה אתה נשאר פה חבל על

הזמן מה זה לילה תודה תודה רבה לך תודה רבה אתה לא יודע מה עשית המשרטים הרכו לכבוד יעקב סעודת מלכים שכמוה הוא לא ראה בחייו למחורת כם מוקדם לפני שבני הבית התעוררו ויצא שוב לדרכו הארוכה חזרה הביתה אל החנות הקטנה שלו ול משפחתו בדרך חזרה עלו בירושו התמונות מאותם רגעים בהם החזיר את השעון לנכדו של בן לולו. איך הוא התרגש? והוא חשב שאין. אין כמו ההרגשה הטובה הזאת שעשית את המעשה הנכון, הטוב. הוא לא עשה את זה לא בשביל כסף ולא בשביל פרס. אני לא משנה לא אם הוא תשלח את השעון הזה או לא תשלך את השעון הזה. אני אכפת לי מה אני. יעקב עזולי. איך אני מתנהג? אני אצטרך להתנהג ביושר. שום דבר לא שווה את ההרגשה הזאת.

יעקב חשב שבכך נגמר העניין שכל סיפור השעון הושלם. אך כעבור יומיים בעודו יושב בחנות וממתין לקונים קרא לפתע דבר אשר הוא לא ציפל לו בכלל. אל החנות הקטנה נכנסו קונים עמידים ובראשם אדון בן לולו. מה קורה פה? דוד בן לולו הבין שיעקב לא רוצה שום תמורה וחשב איך הוא יכול להכיר לו טובה. הוא הביא את חבריו לקנות בגדים ולטפור חליפות אצל יעקב. יעקב התרגש והיה נבוך מאוד. השמועה שאדון בןו וחבריו קונים אצל יעקב החית פשתה, הביאה קונים נוספים ומאז הייתה פרנסתו מצויה בשפע. מאסטרו מוזיקה. שגונה היה החיית יעקב דרך אל הלך תמיד זאת הייתה דרכו בפתח חנותו שעון נדיר מצא חיפש מהר שייך למי לא חמד ליבו המרחקים נסע שעות להשיב

את העבדה אל ביתו חזר מהר ולא רצה תמורה למרחקים נסע שעול לשיב את העבדה אל בתו חזר מהר ולא רצה תמורה לילה לה ליילה להילי לילה לילה לילה לילה לילה להלהיל לילה להלילה לילה לילה لا