מעבר לתגובות

"אני אותו הילד עם העיניים הבורקות" סיפורו של איתמר צור שממחיש את מה שקורה איתנו עכשיו

4 אלף צפיותלפני שנתיים

הכל התחיל בגיל שש הערב ששינה לי את החיים ערב תשעה באב בדיוק סיימנו את הארוחה אבא התכונן לצאת לבית הכנסת ואני ילד קטן עם עיניים בורקות ולב נקי וטהור שאלתי בתמימות אבא למה אתה נראה עצוב למה אתה עם נעליים כאלה מוזרות למה אמרת שלך ולאמא אסור לאכול היום אבא התחיל להסביר לי חמוד שלי היום תשעה באב לפני שנים רבות נכב לנו בית המקדש הבית של השם הבית ממנו יצא אור אדיר שהעיר את העולם מאז ועד היום החיים של העם והעולם מורכבים ומלאים בקשיים מלחמות ומחלות שינאת חינם ומחלוקות ובני אדם כבר לא יודעים להבדיל בין רע לטוב הרגשתי שהלב שלי פשוט נשבר הרגשתי שאני כל כך עצוב שאין להשם ולנו את הבית הזה אבא ראה את העצבות

שקטה בי ואמר בקל רך אל תדאג חמוד שלי אנחנו עכשיו צמים כדי להראות להשם שלא שכחנו אותו הוא ייראה את הכאב שלנו הוא יבין שאנחנו רוצים אותו גם ואז נשמע שופר חזק ויבוא המשיח והגל אותנו לא הבנתי כל כך למה הוא התכוון אבל משהו בעוצמה של המילים חדר לתוכי והדליק בי תחושת שלווה פנימית וחום מי זה המשיח הזה שאלתי מה הוא יעשה אבא המשיך והסביר המשיח הוא בן אדם כמוך וכמוני בן אדם ענב עם לב זהב ורצון אמיתי וטהור שיהיה טוב השם יבחר בו להנהיג ולהוביל את עם ישראל ואת האנושות כולה הוא יהיה המלך של העולם והוביל אותו לטוב האמיתי והמוחלט לא תהיה יותר עצבות העולם כולו יהיה מלא שלום שמחה ואהבה יכולתי לשמוע את הלב הקטן

שלי דופק מהתרגשות אבל אבא שאלתי מתי הוא כבר יבוא בעזרת השם עוד היום עד שתשקע השמש הוא יגיע אמר ויצא אני לא זוכר מתי בחיים התרגשתי ככה כל אותו היום בהיתי עם חיוך וציפיה זה היה היום הכי ארוך בחיים שלי עברה שעה ועוד שעה לקראת סוף היום יצאתי למרפסת הסתכלתי על השמש האדומה יורדת עוד רגע נעלמת הלב פעם במהירות אדירה הנה עכשיו הוא חייב לבוא אבא אמר שהוא יבוא השמש שקעה היום נגמר והוא עוד לא בא ומה אייתי היום אתם שואלים היום אני כבר בן 30 אני כבר לא אותו הילד עם הלב הטוב והתמים היום אני קשוח ומחוספס החיים לימדו אותי כבר כמה שיעורים אותם עיניים שבעבר היו בורקות אבדות הראייה מאכזבות וכישלונות ועכשיו

בתקופה כל כך קשה הזאת שאנחנו עוברים פתאום יצא לי לעצור לרגע את המירוץ של החיים התחלתי לחפור שם עמוק עמוק בפנים היה איזה רגע של מן דממה כזאת ארוכה סוג של הערה רוחנית כזאת ואז מעבר למבט הקשוח מצאתי ניצוץ ברע קטן שחבוי לו מאחורי האישונים מצאתי מחת איתה תפרתי בלב את הפצעים פתאום הבנתי אני אותו הילד אותו הילד עם תקווה ועיניים שבורות אותו הילד שהרצון הכי פנימי שלו זה שיהיה לכולם רק טוב אותו הילד זה אני רק עם אינספור קליפות שמסתירות את התמימות הטהורה שנמצאת עמוק עמוק בתוך תוכי ברגע אחד ניקיתי את כל ההב שהצטבר לי על הנפש במשך השנים והרגשתי שהנשמה החוזרת להעיר חזרתי לאותה הנקודה מאותו הערב הערב ששינה

לי את החיים זה ש עוד לא הגיע לא אומר שמאוחר זה שעוד לא הגיע לא אומר שסוף הסיפור הזה חייב להיות מר היום אני בן 30 אני כבר ילד גדול במקום רק לפנטז אני יכול לעשות גם מעשים קוראים לי אית מרצ וזה ה הסיפור שלי סיפור אישי קטן שמבטא את שורש הנשמה האדירה של כולנו של כל העם היהודי ועכשיו בימים האלה שאנחנו מתאבלים על הכאב והחורבן כששוב קמים עלינו לכלותינו אנחנו לא נפחד כי יש לנו על מי להישען בואו נתאחד ונכניס חזק ללב את האמונה והתקווה נרעיד את העולם ונקרא את השמיים בזעקה אבא אנחנו אוהבים אותך ורוצים את מל ותך תשלח כבר איש ישר שינהיג את העולם והאנושות בדרך הישרה והטובה רוצים אחדות רוצים שלום ואהבה רוצים לראות את הבית שלך שמפיץ אור זח שמאיר את כל העולם ונותן שפע ושמחה בואו וביחד נביא את הגאולה א

התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.

פורסם ביום ראשון, ז׳ באב התשפ״ד (11.8.2024). משך: 5:02

0 תגובות

תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.

עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.