"לא יודעת למה זכיתי בזה": סיפור התשובה של לאה ביסמוט

את יודעת שזה שיש לך יהודיה בבית זה אומר שיש לך הרבה ברכה בבית יש לך זכות ואז היא אמרה לי את זה שהיא חשבה על זה ויא אמרה את יודעת באמת המון המון ברכה הגיעה הביתה מאז שהגעת אליי טוב הבית שלי היה בית חילוני לחלוטין א גדלנו עעל אולי קצת מסורת היה חנוכה א חג כזה של נרות וסופגניות היה ראש השנה ארוחה של כל המשפחה לפים נסענו לסבא וסבתא אבל מעבר לזה לא היה ממש ליל הסדר אז היינו עושים איזה קצת קורים באגדה ואוכלים כמובן האוכל היה בעצם העיקר אבל מעבר זה לא היה לנו באמת איזשהיא גישה או איזה קרבה ליהדות היינו ממש בית חילוני לגמרי ההורים שלי התגרשו כשהייתי קטנה היינו שישה ילדים אה שהייתי בת שבע הורים שלי

התגרשו אז חשבתי על היהדות באמת בבית כמו שאמרתי ההרגשה ש רק מי שיש לו קושי או מה שנקרא הדת של ה של העם זה מישהו שהמציאו את האלוהים ובעצם עובדים את השם אנשים שהם ממציאים את הדבר הזה בשביל עצמם הם צריכים את הדת ולא הדת קיימת יהדות זה היה משהו מלמעלה כזה אנחנו יהודים פשוט ידענו ש יהודים נולדנו בארץ אנחנו ההורים שלנו יהודים הסבא וסבתא יהודים אבל לא היה לנו שום משמעות מעבר לזה א בהבנה אחרי הצבא שעשיתי צבא והייתי משקת חינוך ואחרי הצבא החלטתי לנסוע לטיול למזרח הרחוק הייתי בהחלטה של לקחת את התרמיל ווו טיקט אני הולכת ולא יודעת מתי אני אחזור מבחינתי ארץ ישראל או מדינת ישראל לא קשור אליי אני נולדתי פה

במקרה ההורים שלי חלתו לגור פה נראה לי מאוד מאוד מיותר לחיות במקום כל כך קשה ונסעתי נסעתי למזרח התחלתי מסרי לנקה והודו ונפל והיו שם המון המון ישראלים אבל היה לי דרכון זר אמא שלי הייתה אמריקאית ולי היה דרכון אמריקאי והחלטתי לנסוע למקום שאין בו ישראלים לא יכולת לראות יותר את השלטים בעברית ואת הדיבורים בעברית וכל מיני דברים שקרו שמה עם הישראלים אז התי פשוט להתנתק מישראל ונסעתי לי לאינדונזיה עם הדרכון הזהר שלי א ובאמת לא ראיתי ישראלים לתקופה מאוד ארוכה הייתי א טיילתי שמה במקומות מאוד יפים ונורא נורא נהניתי מהאנשים השפה ישר קסמ לי למדתי מאוד מהר אינדונזית והתחלתי לגור שם פשוט הסתובבתי שם הייתי בשנת

2000 ב למדתי רפואה סינית הייתי מטפלת וככה במשך כל השנים ו כשסיימתי את הלימודים ב99 החלטתי לנסוע לסטאז' באינדונזיה המצאתי לי שם בית חולים רפואה סינית הלכתי להיות שם עכשיו הדרכתי טיולים באינדונזיה אז בעצם עשיתי לי טיולים ואז נשארתי טיולים ואז נשארתי אז כשטיילתי בפעם האחרונה שבאתי ב-99 הכלתי להישאר לסטאז' אחרי הלימודים חמש שנים של לימודים ובאתי לאיזה עיר ששמה נכנסתי לגור אצל איזה משפחה ששו ההכרתי אותם והאישה שגרתי אצלה בבית קראו לה בודה והיא היתה הייתה חברה מאוד טובה שלי ומאוד עזרה לי ככה הייתי אזה תקופה שקצת הייתי חולה ולא לא הרגשתי כל כך טוב והיא מאוד היייתה שם לצידי והיא אמרה לי בזה התקרבנו

לכריסטמס לחג המולד שלהם של הנוצרים אמא שלה והחיות שלה היו נוצריות אז היא אמרה לי בואי ניסע אליהם נבקר אותם נשמח אותם ובואי נלך לראות הם נורא ישמחו לראות יהודיה וישראלית שמדברת אינדונזית דברתי שוטף ובאנו אליהם הביתה ואז האחות שלה בלילה ישבה דיברה איתה ואז היא סיפרה לי שאחותה אמרה לה את יודעת שזה שיש לך יהודיה בבית ז אומר שיש לך הרבה ברכה בבית יש לך זכות ואז היא אמרה לי את זה שהיא חשבה על זה יא אמרה את יודעת באמת המון המון ברכה הגיעה הביתה מאז שהגעת אליי והייתי שם בערך חודשיים והתחיל תפרט לי בעלי ואני אף פעם לא היינו בשלום בית כזה מדהים תמיד היינו רבים ותראי כמה דבר כמה דברים התחיל להסתדר

בינינו הפרנסה מליים הייתה כל כך טובה ומאז כמו מגדל כלפים התחלתי להבין כי עד אז לא הבנתי איפה אני אלך לגור בחיים אם אני אגור בישראל או א אני אגור באינדונזיה יש לי את זה מצד אחד ואת זה מצד שני יש לי כל כך נעים וכל כך קל וטוב באינדונזיה ומצד שני כל כך קשה אבל מאתגר וכל כך שייך לי בישראל ואז התחלתי להבין את השייכות שלי לישראל ואז התחלתי להבין את השייכות שלי ליהדות והבנתי את השייכות שלי לזה שאני לא רוצה להקים משפחה באינדונזיה אני רוצה להקים משפחה בישראל ואז התחלתי את החיים פה עכשיו זה לא מהרגע להרגע לא חזרתי בתשובה בכלל באותו רגע עוד עברתי כמה שלבים הייתי צריכה להיות בארץ להתרגל אבל הרגשתי שאני

רוצה להתקרב ליהדות ומצאתי לי הגעתי לגור בפרדס נה מצאתי לי איזה חוג בית נחמד שהתנהל בבית של של הזמר מאיר אריאל וככה התחלתי לאט לאט צעד אחרי צעד א אפשר להגיד שזה היה ההתחלה של ההתקרבות שלי ליהדות אבל זה עוד לא היה חזרה בתשובה זה היה רק הסכמה להתקרב לשם לקבל באהבה לתת איזשהו אני קוראת לזה התקרבות התחזקות וחזרה בתשובה אז זה היה שלב ההתקרבות אחרי שבע שנים כאלה של בארץ ובדו בארץ וב פרדסחנה באווירה מאוד נעימה מאוד מקבלת מאוד מחבקת אנשים שהם מאוד רוכנים כאלה תוך כדי הדבר הזה גם הייתי באיזה סוג של זוגיות שגם הבאתי בילד נהייתי אמא וזה חיזק אותי קצת יותר ויותר עד שעברתי לגור בקיבוץ גבעת חיים דווקא

מהמקום הזה התקרבתי עוד יותר הייתה לי שכנה טובה ש הייתה גם כן בתהליך תשובה והיא היייתה גם כן סוחרת בקיבוץ אנחנו לא היינו קיבוץ נקיות היינו סוחרות דירה בקיבוץ שתינו היינו חד הוריות אבל היא כבר היייתה כבר בשלב קצת יותר מתקדם של קיום מצוות ואותה חברה הציעה לי באיזשהו שלב ללכת לאיזה סמינר כזה שישי שבת של איזה התקרבות של התקרבות ליהדות וכמובן שבסופו של דבר החלטתי שאני הולכת על זה ואני חושבת ששמה באמת היה לי את המהפך אני חושבת שהייתי נורא עצובה בפנים כל חיים שלי כל החיים שלי הרגשתי שאני כל הזמן לא מסופקת שמשהו בפנים מאוד לא לא שמח אני כמה שהכל היה יכול להיות נחמד וחברים ונעים וכיף זה משהו שמה לא היה

זה וזה לא שהיום כיף לי כל מה שאז היה לי אז היה לי אולי יותר כיף באמת יכול להיות שהחיים היו יותר כייפים כאילו עשיתי חיים אבל לא חי תי חיים בכלל אני לא היה לי שום קשר לדבר המהותי הזה שכל כך מכניס לי תוכן וכל כך מכניס לי משמעות א וזה לדעת שהקדוש ברוך הוא בעצם מנהל את העולם הזה שאני יכולה להרגיש את ה את התחושה מאוד ברורה שמישהו שומר עליי שאני לא לבד הייתי נורא לבד לפני זה מאוד מאוד לבד אני אף פעם לא לבד יותר גם כשאני עצובה וגם שקשה לי וגם שהפרנסה וההוא והזה צרות אבל השם שם הצא נמצא הוא נמצא כל הזמן החברים לא תמיד נמצאים המשפחה לא תמיד יכולים להיות שם לא כל אחד יכול להיות שמה קשוב אליך אבל השם

תמיד נמצא והתובנה הזאת זה הדבר הכי טוב שקיבלתי מתוך התשובה טוב אז האתגר הקשה כמובן הכי אני חושבת מתוך כל הדברים זה היה המשפחה אני מודה שזה לקח הרבה זמן אני ממש התביישתי לספר להם שאני מאמינה זוכ שסיפרתי לאבא שלי שאני הולכת לאיזה סמינר כזה של התקרבות הוא נבהל מה מה את עושה עד היום הוא שואל את עצמו מה עשיתי לו בסדר הדבר השני היה האתגר השני זה היה הזוגיות היה לי מאוד קשה עם הזוגיות היה לי כל החיים סוגים של זוגיות עד שהבנתי שאני אני עושה פוס משחק ואני מחפשת משהו באמת שיהדות נותנת לי המון כלים שלא היו לי היו לי כל מיני משחקים בדרך שניסיתי גם ההורים שלי היו גרושים זאת אומרת לא היה לי שום וודל מה

שאני נקרא לא היה לי שום מודל לחיקוי שיכולתי באמת לראות אותו ולהגיד שיש לי איזה זוגיות טובה שאני יכולה להסתכל עליה באמת טוב אז כמובן שעברתי כל מיני שלבים עם היהדות איפה היא למי אני מתחברת יותר למי פחות אני בגלל שאני באה מרפואה סינית והייתי תלמידה הרבה שנים של הרב יבל אשרו ועד היום אני רואה את כתלמידה של הרב יובל אשרוב אה אז גם מקצועית אבל גם יהודית אני מאוד מתחברת ל לדרך שלו א שבעצם הוא מסתמך על הרב אשלג אב אני מאוד מתחברת לרב יוב אשרוב ומצד שני אני גם מאוד מתחברת היום לכמו הרבה מהדור שלנו לרבי נחמן אני ראיתי הרבה ישועות בזכות בזכות ההתקרבות שלי לרבי נחמן וא א אני חושבת ש הדור הזה מאוד מנוחם

על ידי נחמן היום אני נשואה א כבר 12 וחצי שנים ברוך השם א בעל שהוא בעל תשובה גם כן יש לנו יש לנו ילדה משותפת הוא יש לו שני ילדים מלפני נישואים כבר יש לו שני נכדים ולבן שלי הבן שלי כבר בן 19 והוא חילוני עבר לגור בערד במקום אחר אבל הוא בקשר טוב איתנו ברוך השם ואני עובדת ברפואה סינית כבר 25 שנה א מטפלת וכל מיני שיטות של שיצו דיקור אן בדולח שלמדתי רב יבל כמובן א נשימה מעגלית עוסקת בכל התחום של הטיפול ועושה סדנאות הפרשות חלל לנשים א ערבים של נשים מכל הסוגים לפעמים עושים רבי ציצו לפעמים עושים רבי הפרשות חלה א כל דבר שמשמח נשים אני שם אני חושבת שעשיתי בחירה מאוד טובה בשינוי הזה שינוי מאוד מאוד גדול

ומשמעותי הרבה חברים איבדתי בדרך כי זה באמת כבר לא שייך לא מתאים לא בקשר עם גברים א עשיתי כל מיני שינויים בחיים שלי שאני חושבת שהם היו באמת מאוד קיצוניים אבל לאט לאט מצד אחד ומצד שני אני מאוד שמחה בשינוי הזה כי אני מרגישה ש חזרתי למקום מאוד בטוח ונכון ואמיתי שלי עם עצמי וברוך השם שהקדוש ברוך הוא נמצא בחיים שלי אני מאוד מאוד שמחה שזכיתי זכיתי לחזור בתשובה ו מרגישה כמו שהשם בוחר בפינצטה את מי שהוא בוחר כי אנחנו שישה ילדים בבית אף אחד בכלל לא בכיוון ואני לא יודעת איך זכיתי בזה כנראה זכות טבות אה תמיד אומרים שיש לנו זכות אבות ה כל המשפחה שלי באה מרבנים וכל מיני דברים כמו כולנו אז א אני בטוחה שיש שם איזשהו סבא או סבתא שגרמו לזה לקרות