לא להיות מושפע מהערות של אנשים? - הרב זמיר כהן HD

מזה צריך ללמוד מוסר השכל לעצמנו, אם משה רבנו מפחד ממילים קשות שהוא שומע, והוא רואה שזה השפיע עליו לרעה, אחר כך הוא הפיק מזה לקחים, ופה הקדוש ברוך הוא צריך לחזק אותו, 'אל תדאג, לך לפרעה ואם יהיו בעיות, 'אני אתך. בוא אל פרעה, אני גם נמצא שם.' כמה צריך ללמוד לעצמנו, לשמור על עצמנו לא לתת לאוזניים שיקלטו דברים שמורידים אותנו. אדם שרואה שניים שמתלחשים עליו, יש כאלה בעבודה, הוא רואה, הוא חושד אולי מדברים עליו, הולך לוחץ, 'תגיד מה הוא אמר עליי'? בשביל מה אתה צריך לשמוע מה הוא אמר? נניח שהוא דיבר עליך. אבל זה רק יעשה לך לא טוב. הרי יש לך המון שפע של טוב, של דברים טובים שאתה עושה. האדם הזה, שהוא מקנא

בך, מתנכל, לך תדע מה החשבונות שלו? הוא מחפש דרכים כדי להנמיך אותך. למה אתה צריך לשחק לידיים שלו? למה אתה צריך לשמוע שאתה לא בסדר ואז תקבל הרגשה לא טובה!? הרי דרכו של האדם, שכשהוא שומע שמעליבים אותו, הוא פתאום שוכח את כל שפע הטוב שיש בו. מצד האמת, גם אם אמרו לו מילה מעליבה, פוגעת, על פי האמת הוא היה צריך בכלל לא להתייחס. שידברו! הרי אם הוא יעשה רשימה עם דף ארוך, כל שפע הטוב שיש בו ויש לו גם איזה חיסרון, נניח שמי שדיבר עליו צודק שיש לו את החיסרון הזה. אבל למה אתה נפגע?! למה אתה נעלב!? בגלל שהוא דיבר? אבל טבעו של אדם, שכשהוא שומע עלבון מאדם אחר, הוא שוכח את כל הטוב שיש בו ומתמקד כאילו שהוא שלילי

לחלוטין ונהיה עצוב וננעל בתוך עצמו ולא טוב. אז למה אתה רוצה לשמוע את זה? הרי זה רק מזיק לך! אומרים שפרופסור אחד רצה לעשות מבחן לתלמידים, פרופסור לפסיכולוגיה. נתן לסטודנטים שלו דפים של מבחן, הדף הפוך, שלא יראו את השאלות, רק כשהוא נותן הוראה, צריכים להפוך ולראות את השאלות. נתן הוראה, הפכו את הדף - הדף ריק. יש שם רק נקודה אחת שחורה. הסתכלו עליו, "איזה מן מבחן זה"? אמר להם: "המבחן - תגידו מה אתם רואים בדף." כולם אמרו במקהלה: "נקודה שחורה." אמר להם: "כולכם נכשלתם. יש פה דף לבן! "רק נקודה אחת שחורה! "למה התמקדתם בנקודה השחורה? "תסתכלו במה שהכול לבן." אבל זו הטעות של רוב האנשים, שמסתכלים בנקודה

השחורה ושוכחים את כל שפע הטוב שיש. משה רבנו, עם כל גדולתו, לא רצה לשמוע דברים לא טובים, כי אנחנו בני אדם, ובני אדם מושפעים מדברים שהם שומעים. זה במה שנוגע לשמחת חיים של האדם. יש כאלה, עשו עליהם איזו כתבה בעיתון, עם השפלה, היו כאלה ששלחו יד בחייהם. לפני כמה זמן, בכיר בביטוח הלאומי שלח יד בנפשו, אומרים שהוא היה אדם בעל חסד גדול. למה? כי התקשורת השמיצה אותו, שהוא הציק למישהי שבאה, איזו לקוחה שם, בגלל שצבע העור שלה כהה - אז הוא "גזען." וכתוצאה מכך הוא לקח את זה ללב, עד ששלח יד בנפשו. על פי האמת, מה הוא היה צריך לומר לעצמו? כל חיי עשיתי טוב לאנשים, ואני יודע את האמת שזה לא כך, כך אומרים אחר כך

שהתברר שהסיפור לא היה כמו שהציגו את זה. אני לא יודע, לא הייתי שם, לא יודע מה נכון. אני רק יודע מהניסיון, כל אדם שיבדוק בעצמו, אם פעם היית באירוע כלשהו, אם אתה מעורב בסיפור כלשהו, שאתה יודע מה קרה שם בדיוק לפרטי פרטים, אני מדבר אפילו אירועים יפים, אירועים טובים, של שמחה וכולי. אחר כך אתה קורא בעיתון איך דיווחו, יש כמה טעויות שאתה מסמן שם שזה לא נכון. ככה לא היה. זה בדוק. העיתונאי לא בדיוק היה שם. שמע סיפורים, שמע זה, צירף דברים, כתב. לא שהוא מתכוון להיות אדם רע, אבל מטבע הדברים לא הכול מדויק. מי שמכיר את כל הפרטים, את כל התמונה, יכול לראות שהכול אחרת. זו גם אחריות גדולה. יש אנשים שכשרואים כתבה

באינטרנט, מגיבים בתגובות למטה השמצות על אותו אדם. גם בזה היו כאלה ששלחו יד בנפשם כשראו את ריבוי התגובות שמשמיצות אותם. וגם נניח אחד שלא הגיע לשלוח יד בנפשו, למה להרוס לו את החיים? יכול להיות, קודם כל, שהוא בסדר ולא כמו שכתבו עליו. וגם אם באמת הוא לא בסדר, אז הייתה לו מעידה. בשביל זה צריך לבזות אותו ולהשפיל אותו ולהשמיץ אותו? ואם נאמר שהוא מגיע לו, כי הוא היה לא בסדר, אבל יש לו גם משפחה. למה המשפחה צריכה לקרוא את כל הביזיונות וההשפלות וכל מה שכותבים על אותו אדם שהוא קרוב משפחה, והוא מתבייש בפניהם והם מתביישים בו. זה נקרא בלשון התורה: 'מכה רעהו בסתר.' שהוא לא רואה מי מכה אותו, אבל הוא מכה אותו

בסתר. בתורה יש על זה דברים קשים. כתוב בפסוק: 'ארור מכה רעהו בסתר.' איזו אחריות זו. צריך להיזהר. בשביל מה? למה צריך להשמיץ ולהשפיל? אנשים לוקחים את זה ללב הרבה יותר מהאמת. טוב, זה לעניין של לא להזיק לאחרים. אבל גם האדם עצמו, אם קרה פעם שדיברו עליו, אמרו לו, כתבו עליו... צריך לסלק את כל הלחצים האלה מעצמו, להתמקד בטוב שהוא עושה. לפעמים אפילו שווה לקחת דף ועט, ולרשום לעצמו את הדברים - לא בשביל להתגאות בהם - אלא כדי לתת איזון לתחושה שלו שהכניסו אותו לעצבות שלא כדין. על פי האמת הוא צריך להיות שמח עם כל הטוב שהקדוש ברוך הוא נתן לו, עם כל הדברים הטובים שהוא עושה, צריך להיות מאושר בעצמו. לפעמים גם

היצר הרע - חכמי הקבלה אומרים - יש מצבים ששווה ליצר הרע להכשיל את האדם בחטא, ממש ממקד כוחות על חטא מסוים, עד שהוא מפיל אותו. אבל המטרה של היצר הרע היא לא החטא. המטרה שלו היא העצבות שתבוא אחר כך, והוא מכניס את האדם הזה לנעילה מרכזית. הוא אומר לו: אתה רואה שאתה לא שווה כלום? חשבת כבר שנהיית צדיק, נהיית בבא סאלי... תראה לאיפה הגעת. אז אתה לא שווה שום דבר. המטרה להכניס אותו לייאוש. בשבילו זה רווח הרבה יותר גדול מהחטא. כי הוא מביא אותו לייאוש, נעל אותו לחלוטין שהוא לא ירצה להתקדם, שום דבר. סוגר לו את הראייה בכל שפע הטוב שיש בו וממקד אותו רק בדברים השליליים.