"זה דיני נפשות": רחלי הומינר על האתגרים בשידוכי נפגעי טרור

לבחור בחיים בהמשכיות זה ממש הפך את המספדי למחול זה אנשים שבדרך כלל עברו ככה קברת דרך עד שהם הגיעו למעמד הזה לאו דווקא בזמן אפילו במסע שהם עברו בדבר הראשון בשחול ובפרידה ובכאב ובעובדן ובאבל ואז ככה לאט לאט בהתאוששות ובכימה מכל הדבר הזה הזיכרון תמיד נשאר אבל א יש איזשהו רצון בן אדם בשביל עצמו וגם בשביל הילדים שלו צרר הרב רב הרבה פעמים נתקלת מזה שאנשים ככה מתביישים ולא יודעים ומאססים אבל אה תראי סביבך כל כך הרבה מקרים וסיפורים של אלמנים ואלמנות שבסופו של דבר כן מוצאים

א את החצי השני שלהם עם מי להתחתן ועם מי להמשיך לחיות את החיים בשמחה וב ככה חיים טובים כמה שאפשר וזה אפשרי אבל צריך פה רצון