"גם כשהוא לא בחיים, הוא מאוד נוכח": אחיותיו של יהודה בכר הי"ד על הרגעים האחרונים בחייו

העניין הזה של האולי הוא פצוע איפשהו המשפט הזה אולי הוא פצוע איפשהו עשה לנו כל כך חוסר מנוחה פנימי שאנחנו חייבים אם הוא עכשיו שוכב בשיחים פצוע וכואב לו והוא צריך חזרה אין סיכוי שנלך לישון ולא נחפש אותו נעמה ומיכל היקרות קודם כל תודה רבה שאתם כאן אתם החיות של יהודה הבחר הש מקום דומו שנרצח שהוא רק בן 24 במסיבת רים בטבע הנורה והמזעזע התוודעתי לראשונה אליו שראיתי את הסרטון שרץ ברשת הסרטון המדהים שהוא שאר אלוקי נשמה ואני אומרת לעצמי אני זוכרת שהסתכלתי ובהיתי בו אמרתי וואו איזה בן אדם מאמין איזה אדיקות כאילו בבורא עולם במקום הפנימי והאמיתי במקום השורשי של ה של החלק באמת של אלו ק מימל ממש זה לא משנה

איך אתה נראה וזה לא משנה מה אתה עושה זה לא משנה מה אתה מדבר זה משנה מה אתה מרגיש בפנים פשוט הרגישו את האהבה ואת הלת הזאתי לבורא עולם זה היה פשוט מדהים ככה לפח זה מה שאני הרגשתי שראיתי את זה כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך אז בוא נחזור ברשותכם לאותה שבת אתם בכלל בעצם אף אחד לא ידע שהוא נמצא שם מהמשפחה מתי התוודעה לכם ש יודע היה שם שמשהו שקורה מתי שמעתם את הקולות הראשונים שרגע אולי היה שמה אולי לא עד שממש ידעתם שהוא היה שמה וגם על הימים האלה שעד שקיבלתם את הידיעה הברורה שקרה מה שקרה א בעיקרון עד לצאת השבת לא ידענו כלום כי אנחנו משפחת דתיה כולם שומרים שבת

היינו גם מפוזרים בכל הארץ אני הייתי בירושלים עם אמא שלי היינו באיזה מלון וככה הגעתי למלון זה ואני פותחת את הפלאפון אני רואה מלא שיחות שו נענו ואז אני רואה ודעה מחבר שלו מ מיחל אל תדברי עםם אף אחד לפני שאת מדברת איתי טוב נבהלתי מתקשרת אליו ואז הוא אמר לי שיהודה היה במסיבה בדרום וה שמה פיגוע מאוד גדול והוא לא עונה וזה היה כאילו בבוקר ומאוד נבהלתי מאוד וככה לאט לאט כל אחד בכל מקום שהוא היה התחיל לשמוע על זה ועד יום חמישי בעצם א היינו בחיפושים אחריו ניסינו להבין האם הוא נהדר האם הוא שבוי או האם הוא א לצערנו לא בן החיים וזה הודיעו לנו ביום חמישי בערב השבוע הזה כל יום היה סרט בפני עצמו זה לא היה

אנחנו יושבים וממתינים לתשובה כאילו מה קורה איתו בעצם מה זה תשובה כאילו אח שלי מסר dna ואז כאילו הבנו שמי שמזהים אותו לפי ה dna אז מתי שבאים להגיד לו שזיהו את הנפטר אבל בעצם כל יום היה גם איזה תקווה כזו שעלתה ונגנז נגיד א קודם כל אולי התקווה כביכול הראשונה שהייתה זה היה בחורה ש היייתה עם אחי ברכב הם היו שלושה ברכב א אחי חבר שנרצח איתו ועוד אחת והיא ישבה מאחורה והיא ניצלה מה שבסופו של דבר הבנו זה שהוא היא ראתה שיורים בו והוא השתתק הוא שמט כאילו את ה את ה הוא נשמט על ההגה נשמט על ההגה ואבל היא לא יידעה להגיד גיד לנו אםם הוא נפטר כי יכול להיות שהוא פצוע הי רק הוא השתתק והוא שעתיים ככה בזמן שהיא

מאחורה מתחה הוא לא הוציא עגב ופה ו אבל היא לא ידעה להגיד לנו והיה אני חושב שזה היה ביום ראשון היה איזה בית חולים שהתקשרו אלינו ואמרו שהם רואים חושבים שמזהים את יהודה לפי התמונה שנבוא לראות ולפי מה שאני הבנתי לפחות כשדיברתי עם אמא אז א זה הה מדובר במישהו חי פצוע כאילו והיה לי מאוד תקוה אני לא יודעת נראה לי היחידה המשפחה כל הזמן חשבתי שהוא חי לא היה לי היה לי תמיד פחד כזה וואי מה יהיה אם אני אקום בבוקר ויגידו לי שהוא נפטר אבל לא היה לי כאילו זה ה נשמע לי סתם מופרח כאילו היה לי סוג של איזה ביטחון פנימי שהוא חי לא חשבתי אפילו אחרת הכי גרוע מבחינתי היה שהוא בעזה שלא רציתי לחשוב זה א זה הכי גרוע

כאילו שני הייתי בשערי צדק איפה שהבחורה היייתה בעצם אבל הם לא נתנו לנו לדבר איתה וזה היה ביום ראשון ביום שני כבר קיבלנו הקלטה שהיא אומרת שהיא ראתה שיהודה נפגע היא לא אמרה שהוא נורא וזה אז הבנו שהוא פצוע אחרי שזה זה גדיל את הלחץ של למצוא אותו כי אם הוא איפה שהוא וא זה עניין של חיים ומוות וביום שלישי או רביעי כבר שמענו הקלטה יותר מפורטת שהיא ממש אומרת שהוא נורא בחזה והוא לא לא דיבר שעתיים ואז כבר כאילו אני לפחות הבנתי שכנראה הוא לא חי ועדיין עד שאיין וודאות אין ודאות אז כאילו עד יום חמישי עדיין כאילו ניסינו כל תקווה אפשרית לאחז בה וזהו כאילו ומה קורה בזמן ידיע לא אז בוא נגיד עוד לפני הידיעה חשוב

כן להוסיף את זה כי מבחינתי לפחות זה היה חווייה מאוד רצינית העניין הזה של האולי הוא פצוע איפהשהו המשפט הזה אולי הוא פצוע איפשהו עשה לנו כל כך א חוסר מנוחה פנימי ש אנחנו חייבים אם הוא עכשיו שוכב בשיחים פצוע וכואב לו והוא צריך זרה אין סיכוי שנלך לישון ולא נחפש אותו ובאמת אבא שלי ירד כמה ימים ברצף לשטח א לא אכפת לו מה הוא היה פשוט הלך נתנו לו להיכנס לשם כי בדרך כ נו ל תנו לו אבא שלי גם הוא לא בן אדם כ בגל שליבו אותו חיילים גם וגם בעיקרון הוא כן מאוד זעיר וכאילו מלכתחילה ללכת למקום כזה אבל בגלל שזה הבן שלו והוא כל כך היה על זה לא אכפת לו כלום פשוט הלך לשם ופשוט עשה את זה וחיפש אותו לבד והיה גם

זמנים שהוא היה לבד כן והוא הלך יפס אותו בשטח מה שהוא אמר לי עבר משיח לשיח ממש כאילו יהודה צועק יודה הוא חזר עם שריטות אבוקות פסיכים הוא פשוט חיפש אותו בשיחים כי הוא אמר לי זה שטח נק והצבא לא עובר יסודי כמון כמו שאני יכול לעשות אז זה סתכלו כזה מלמעלה והוא מתעכב מתעקב מאחוריהם בודק זה לא יודעת אם הוא לא יכול לדבר אם הוא פצוע צריך לבדוק טוב תוב השיחים וזה זה היה ממש עצוב כאילו בכלל לחשוב איך הוא הולך למחפש אותו זה היה כזה וואו וואו וואו ומה קורה באמת בזמן שפתאום אמרו לכם את הדיה עצמה אז היה זמן שאיך שהוא מישהו שמעורב מה שהיה בשורה שהיה המחנה של ה הגופות שם כאילו שם את הגופות אז הוא בא לאבא שלי

ביום שלישי נראה לי כבר או שני בלילה שליי בערב אני חושבת כן והוא אמר לו שיש לו מידע שיהודה שם שהוא נפטר ו כנראה שהוא כן ידע את זה יח בודאות אבל לא במ כאילו לא עכשיו היה בלאגן ולא רשומי אז אבא שלי כאילו אמר לו מה זאת אומרת כנראה כאילו מיד הוא פשוט חוש שזה היה בלילה שהוא בא ואז על הבוקר ממש הוא נסע לשם לשם ואז הוא בא אלי והם בודקים אומרים לו לא הוא לא כאן הוא לא זה אז טוב אז כנראה שהוא לא כאילו שוב תקווה שוב זה טוב אז הוא לא נפטר אז הוא כן כל שבוע זה היה כמו פינג פונג ממש בנפש לעבור את זה כ משה מי לא מי כן לא גם יש את ה לך ידיעה ברורה כאילו ה והבחורה שפתאום כן מדברת וזה ומשם ובתי חולים וה יש את

המקום הזה שגם כאילו אנחנו בתור משפחה מאוד רוצים שוא יהיה חי אז אנחנו נורא בקלות מקווים אבל אז גם נורא בקלות כאילו מבין את יודעת מתאכזבים ואני אכולה אפילו להגיד לך לספר לך שכשהוא היה בשטח שכאילו היה יריות ואנשים מבינים שיש פה כבר כאילו מרצח כאילו ממש כאילו אז הוא היה עם איזה בחורה שזה סיפור בפני עצמו שנכה לנו אחר כך את ההתכתבות הזאת שלהם ברגעים האחרונים של חייב כ ברגע שהית הזכות אז א היה שמה את יודעת בנים בנות וזהו יש שמה איזה בחורה שהיא הייתה בלי סוודר לה נורא קר והא נורא נבעלה אז יהודה הגיעה אלי והיה לו כזה סוודר שהוא בדיוק היה באומן לפני זה מאוד אהב אותו הוא הוריד הוא הביא לה שלא יהיה לה קר

ואמר לה השם איתנו גם במצבים כאלה הם שועלי השם שומר עלינו אל תדאגי הכל יהיה בסדר הכל בסוף יהיה טוב הוא ממה שודד אותה וחיזק אותה ואז היא אמרה הא פתאום היא ראתה גם שההיא בלי הנעליים שלה היא אמרה ווא אני בלי הנעליים והם היו צריכים לברוח כי הזכות אז היא אמרה טוב לא נורא בסדר כאילו זה פה קרוב אני אברח בלי הנעליים אומר לה מה פתאום והוא הלך איתה ביחד והוא חיפש את הנעליים מסה לה את הנעליים ובסוף היא עלתה היא עלתה פרסום שזה מה שעזר לה להנצל כי אחרי זה היא רצה בשדות שלוש שעות ורק בזכות זה שהה נעליים הי יכלה לברוח ווזה לא רק זה בשמונה ומשהו ה רואים בזה של הוואטסאפ אז היא שולחת לו לא הוא שולח מה איתכם

איפה את כאילו מה מה איתכם לכתם לברוח אז היא לא זוכרת מה היא הגיבה אבל הי כת כן אנחנו בסדר מה איתך מה איחה אז הוא זה הי בשמונה ומשהו כאילו כנראה דקות לפני אז הוא אומר לה אנחנו עדיין בשטח שפע גדול כאילו כן אפילו אומרת לך זה המילה השנייה שלו הוא כאילו מבחינתו זה ככה בורח לכולנו יום מלא בברכה שפע שמחה א תודה רבה שזכינו לקום ולהיות בכוכב לכת הזה תודה רבה על השפע הגדול תודה רבה רבה רבה על הכל תודה רבה אה אבא שלי מספר שבחג סוכות אה ככה ממש ימים ספורים לפני שבאמת הוא נרצח הוא ככה במיטה אבא שלי בבוקר ואז הוא שומע את יודה הוא קם מוקדם שומע אותו שר את ההלל בסוכה בכזו התלהבות לבד יום וככה כאילו במשך החג

כל יום ממ החג עכשיו אני לא כזה כאילו אני מכירה אותו ככה גם אני שארתי איתו בפסח הוא היה אצלי ושרנו יחד את הלל כאילו תמיד היה לי כיף איתו נגד שירי שבת כל עניין של רג של של זה הוא הוא הוא היה לו שמחה כזאתי וו שגם בהלל זה בהודיה להשם זה בכל הצורות זה כאילו וואו התבטא אז דיברתם בעצם ע המקום של ההודיה שלו שהיא משהו שהוא באמת בלתי נתפס כמעט מעל האנושות זאת אומרת מעל האנשים הרגילים שחיים ככה ומודעים יש עוד איזשהי תכונה שאפיינה אותו שאנחנו בתור צופות ששומעות סיפורים עליו א מאוד אפיינה אותותו תכונה או פתאום ששמעתם סיפורים אחרים שהרחיבו לכם את המנעד עליו פתאום קלטתם עוד תכונות שהיו בו שאפילו לא הכרתם

דרך סיפורים של אנשים אחרים דרך חשיבה יש תכונה שהכרנו מאוד טוב לא ה קשה שלא הה ללא אהבת ישראל מאוד מאוד חזקה ואפילו עד עכשיו אנחנו שומעים באמת כמו שת אומרת על דברים שלא ידענו אבל זה הכל מתחבר לאהבת ישראל שכן ידענו עליה שהיא היייתה עוצמתית אצלו מה למשל יש לך סיפורים משתף אותנו אפילו הכי קטנים השכנות שהגיעו לנחם אמרו שהוא היה דופק אצלהם בדלת מבקש איזה משהו שאמא שלי רצתה ודבר ראשון הוא לא ישר הה אומר יש אפשר חלב מה שלומך איך את מרגישה הכל בסדר שואל כשות וכאילו אין לו שום קשר אליהם הוא בכלל כאילו הוא לא חרדי כמוהם הם פשוט היו מאבות בו כאילו כאילו לא כזה בביתר אבל מהפעמים הבודדות שהוא היה מגיע שבת

והיה דופק את בדת הוא חשוב לשאול מה שלומה כי דבר ראשון הוא ראה בן אדם אחרי זה הוא ראה את זה שהוא צריך עליו אז כאילו הה חשוב ו באמת כאילו הוא לא היה עושה את עצמו זה לא היה גינונים ונימוסים באמ באמת כאילו היה אכפת לו ממי שעמד מולו סתם סיפור קטנטן שכן של אבא שלי בבניין אז גם הוא סיפר ש בערך שנה יהודה גר יהודה היה גר שם בבית שמש וככה היו שכנים חדשים אז הוא אמר ש הם היו נפגשים המליץ היה הקירות שלו עם יהודה וככה כל פעם א זה כבר קרה כמה פעמים כאילו פגשו אחד את השנים במעלית וכל פעם כאילו כמו אנחנו בני אדם פוגשים את ה שחים ממעלית שלום כל אחד כזה עם עצמו עד שהוא יוצא עלית אז הוא אמר שממש קצת זמן לפני

שהוא נפטר היה להם גם מפגש כזה והוא השכן כרג לו אומר לו שלום ויודה גם אומר שלום ואז הוא מסתכל עליו מבת כזה נוכחות הוא אומר לו אבל מה שלומך מה נשמע וזה כל כך כאילו הוא הסיפור הזה כי היה אכפת לו כולם כאילו הרבה מאיתנו שואלים אותנו או אומרים לנו זה משהו לא יודעת לא כל כך נעים אז אנחנו מתוך אפילו נימוס או משתדלים כאילו לתת לבן אדם איזה צא הוא קצת להקשיב אבל הוא היה אכפתי ונתן את הלב הוא גם זכר את זה לאורך היום זה היה חשוב לו גם להבין איך היה בסוף ואני לא יודעת איך הוא הצליח כל כך להיות אכפתי בכל כך הרבה סיטואציות יום אחרי יום כל כך הרבה אנשים טוענים שהם חברים הכי טובים שלו לא יודע איך הוא הצליח

להיות ח חבר כל כך טוב שכולם כאילו אני חושבת שפשוט ליודה לא היה כמעט שפיטה לאנשים עצם כאילו מסתכלים על כל מי שסבב אותו מהחברים ו צבעוניות כאילו היה לו חבר טוב שהוא היה אברך ם היו עושים ביחד חברותה מצד שני היה לו חבר טוב ש היה עם עגילים וקעקועים וצמות ועניינים הוא היה חבר טוב שלו ושלו את שניהם הוא מאוד אהב הוא אמר לנו הוא חבר טוב שלי והוא חבר טוב שלי ואני חושבת ש בגלל שבאמת כל הקטע של השיפוטיות לא היה לו את זה הוא היה רואה בן אדם אתם מספרות פה על אח שהוא ממש היה נוכח בחיים שלכם והוא ממש היה חלק בלתי אינטגרלי מכל המהות של המשפחה כיל מאוד מוחר באהבת ישראל ובחסד שלו ובאהבת דולת ו בהודיה שלו זה

משהו שכל כך הפיין אותו וש עכשיו שהוא לא כאן איתנו איך אתן מתמודדות איך המשפחה מתמודדת זה לא מישהו שסתם קרוב שלך זה מישהו שיה נוכח ש שיש לו סי ככה במשפחה מה איך זה עכשיו אני מאמינה שכאילו אני מרגישה שדווקא בגלל שהוא היה כל כך נוכח בחיים גם כשהוא לא בחיים הוא מאוד נוכח ואני יכולה למצוא את עצמי לכת ברחוב ולהרגיש להיזכר בזה סיטואציה שיודע מאוד נוכח בה וזה מן צביטה בלב שכאילו ריק וחוסר כאילו וואי כל כך נוכח ועכשיו כלום ואז אני אומרת לעצמי זה לא נכון אני נוסת אותה חווייה שאני זוכרת איתי בלב וזה ממלא לי את הלב הוא השאיר חותם הוא לא פשוט הלך והתעדה הוא השאיר חותם אז זה שאני מאמינה בעולם הבא ובעולם

הנשמות ושהוא הוא קיים וקיים אפילו יותר ממנו איפה שהוא כ כי זה רק הנשמה שזה הדבר הכי חשוב והכי חזק שיש וכאילו טוב לו והוא ואני יודעת שגם אנחנו ניפגש בתחיית המתים אבל אני מרגישה אותו גם ובד הרוחני אני מרגישה את ההוויה שלו תבינה את את הרוח שלו הרוח שלו אני מרגישה שה יותר איתנו פה מאשר א כשווה בחיים כשהה בחיים אז לא הרגשנו צורך להנציח או צורך לדבר או הוא שם זה תמינה אבל עכשיו כשהוא לא לא כאן באופן הפיזי הוא נורא איתנו ברובד ה הרוחני ו זה זה ממלא מאוד אני רואה שזה מחזיק את אבא שלי ואת המשפחה שלי ואת האחים שלי וזה מאוד מאוד מחזיק אותנו מה למשל עשיתם באמת להנצחתו או פעולות מסויימות ש קודם כל ההשפעה

שלו עם השיר הזה כל כך מעוררת עדים בלי שבכלל תכננו זה כאילו אני חושבת באיזשהו מקום זה נראה להם שהם אותו דבר כאילו מישהו אפילו אמר לי את זה בשיבה הוא אמר באתי אליכם זה ממש לא היה מקרה הבודד זה כל כך מפעם לפעם התפלאתי הוא אומר אני לא מכיר אותכם אבל איך שהוא ראיתי את סטון של יהודה ואני הייתי חייב קודם כל לראות את המשפחה והייתי חייב גם לבוא להגיד לכם ש זה פשוט הדבר היחיד שכל כך קירב אותי לבורא עולם אומר לי אני ככל נראה אותו דבר כמוהו שתינו נראים אותו דבר אבל אם הוא כך מחובר לבורא עולם אז גם אני יכול יותר להיות מחובר חיים שלי תניח תפילין והשם יברך אותך ויסדר אותך מה אתה דואג יש קבוצה של תפילין שאח

שלי פתח היה שמה בהתחלה 30 משתתפים 50 100 עכשיו כבר יש שמה קרוב ל1000 משתתפים קבוצת וואטסאפ ומלא אנשים כותבים שמה אני אישה אין לי מה לעשות שמה אב אני נמצאת שמה כא אני אוהבת לראות את ההודעות ש אנשים רושמים שמה התחלתי ניח תפן רק בגל יהודה וואו איזה מרגש תקשיבו ממה ש הצלחתם לרגש אותי ממש כלומר העברתם את התחושה של מי היה יודה באמת ואני חושבת שכל אחת מאיתנו ככה ששומעת את כל כל הסיפורים יכולה לקחת איזשהו נקודה לקחת איזשהי נקודה אחת קטנה אי אפשר להכניס את הכל כי הכל זה וואו זה משהו שננו בעצמ עוד לא השתלטנו על כל הדבר הזה שנקרא יוד קורה פה הוא נשמע מלאך הוא לא נשמע בן אדם אני חייבת לצים אז סליחה שאני

קטת תך לא סתם זה ממש בוער ו גם אתמול סיפרתי את זה לפרט באחד מימי השבעה אז הייתי אצל אמא שלי ואז כזה היינו שמה ישבנו בך 30 איש וניחומים ז נכנס איזה אדם ככה חזות חרדית ממש א ואז הוא התחיל ככה לדבר הוא אמר שהוא כן והסתבר שיש ליהודה חברותה חמש שנים אחורנית ממש נפגשו בדרך ניסית ממש גם מעניינת והם למדו והיו תקופות יום יום גמרא הוא מטאר את יהודה עם אהבה לבבא קמה בצורה שהוא פשוט אמרנו בהתרגשות ממרות שהוא מאחל לכל יהודי ועם ישראל לאהוב גמרא איך שיהודה היה אוהב גמרא וואוו עכשיו הוא היה שמה כמה שעות אצל אמא שלי וקודם ככל גם הביא לנו את גודל החיבור ביניהם את הקשר מסתבר שזה קשר נפרד מהחיים שלו יש את החיים

של יהודה ויש את התורה ואת יונתן ככה קוראים לו הם לומדים הוא היה הוא אומר שיהודה אצלו הערך לזמן כמה שיהודה הייהה ככה עושה דברים תוך כדי ופעלתן וזה וזמנים בשבילו הוא היה ככה הוא אמר שאיתו זה דמות רצינית אין לבזבז זמן ולדבר שיח קודם לימוד ואחר כך אם אתה רוצה לדבר משהו ע זה הוא היה הכי רציני לא מבחינתו לימוד התורה עם זה מה שהוא עושה מהרגע שהוא נכנס ליונתן וזה מה שקורה עד הסוף בחיבור ואהבה מאוד מאוד גדולה שלא הוא בעצמו הוא אומר כאילו אני כאילו לומד עם הרבה בחורים אני בעצמי הוא מתאר את הלימוד שלהם בצורה הוא אומר אני לא יכול להמשיך ללמוד את זה בלי יהודה הוא החבוטה שלי הוא הוא כן את קודת את הגודל

החיבור גם של הלימוד התורה איזה חיבור הזה צר ביניהם חברות כל כך אומרת לך הוא בוכה יותר מכולנו הוא חוה אותו כל כך דד חבר נפש כן וואו שנזכה באמת שנזכה להידבק ולובי קצת מהחיות האותנטית האמיתית שהיה לו באמת לחיים לקדושה לרצון לחיות לנתינה לחסד למה שלר ם הבורא כמה אהבה יכול להיות בקשר עם הבורא זה כן מדהים תודה תודה רבה לכן אהובות תוד ל