איך עושים קוסקוס אמיתי ומהו הטיפ של סבא? | עדן הראל מארחת את לירי סינה - במטבח של עדן פרק 18

שלום שלום וברוכים הבאים לתוכנית שלי, "במטבח של עדן". איזה כיף ששוב הצטרפתם אליי. פרשת השבוע שלנו "ויגש". יש הרבה מה לדבר, אבל זה בהמשך התוכנית. וכמובן, יש אוכל טעים. לירי סינה, מה נשמע? תודה שבאת, איזה כיף. -מה קורה? כבר אנחנו נשמע מה את מבשלת, מה את עושה, מה קורה בחיים. בואו נתחיל. לירי, איזה כיף שאת שוב אצלי בבית ושוב אנחנו מבשלות לנו ביחד. ממש ממש משמח. אז מה איתך? -הכול טוב. -אני אספר לצופות שלנו שבעצם את מייצרת תוכן בוואטסאפ. -נכון. -נכון? את כאילו אמרת "אני הולכת על הכשר". -אמת. מה את מייצרת, איזה תוכן? האמת שאני עושה כל מיני דברים. אני משתפת מחיי היום-יום שלי. אני שרה, אני משתפת קצת

מהיצירות המוזיקליות שלי, אני מורה להיפ הופ. -וואו. מה, בחוג כזה ממש? -כן, בבתי ספר, ומורה למוזיקה גם. -מדהים. -כן. מה את מנגנת, איזה כלים? אני מנגנת בגיטרה, אבל אני לא מלמדת כלים, אני מלמדת יותר שירה. אה, יפה. -פיתוח קול וכאלה. מקסים. -כן. אולי תעשי לי אחר כך חימום... מה, מה, מה! יאללה. -אוקיי, אבל לפני החימום, בואי תספרי לי מה אנחנו הולכות לבשל. היום אנחנו הולכות לעשות ארוחת קוסקוס. בעצם לקחנו מנה כזה של בית. מצד אחד הייתה לי סבתא שמבשלת קניידלך וקרפלך וזה... איזה קטעים. -והסבתא השנייה קוסקוס ומפרום ובשר ואוכל הכי... טעים. -מזרחי וטעים שיש. אז היום הלכנו ככה על הצד הזה. -למרות שאני חולה על

קניידלך. כן, האמת שכן. אנחנו נכין מנה של קוסקוס עם מרק בשר. נכין חמוצים, גזר חריף. בקיצור... -זה מושלם. אז יש לנו ארוחת קוסקוס. מה המנה השנייה? יש לנו את החמוצים ואת הגזר החריף, והמנה האחרונה תהיה בננה בטמפורה עם מייפל, כן. -אוקיי, בואי נתחיל עם הקוסקוס. יאללה, אז אנחנו מתחילות בעצם בציר של המרק שלנו. אנחנו נשים בסיר שמן. כבר דיברנו על זה, תפתחי. -כן, כן. בואו לא נגזים. נטגן לנו את הבצל עם הירקות. את כל הירקות נשים בצד אחד של הסיר. זאת אומרת, יש לנו דלעת, תפוח אדמה. בטטה. -בטטה ובצל. ובצד השני של הסיר נשים את הבשר שלנו. היום אני הרתחתי את הבשר בעצם כדי להקל לנו תהליכים, אבל אפשר גם לשים בשר

צלעות בלי עצמות, שהוא עדיין לא מורתח במים ולהרתיח אותו יחד עם המרק. באיזה בשר את השתמשת? -בשר צלעות בלי עצם. אה, אוקיי. כן, אנחנו נטגן אותו קצת, ומצד אחד את הירקות. עושים את זה ביחד שזה גם ישאב את הטעם של הירקות. אני חושבת שנכין כבר את הקוסקוס שלנו. יש לנו פה קילו. -של סולת. -של סולת. שבררנו אותה כבר. אנחנו שמים שמן, בערך חצי כוס. מערבבים את הסולת טוב טוב טוב, לפני ששמים את המים. בעצם כדי שזה לא יהיה עיסה אנחנו פותחים את הסולת עם השמן. תכלס אני יכולה לעשות את זה בחמש דקות בתנור שלי. יש לי תנור אדים. -נדיר. כן. -גם אני עושה את זה. -אה. ומלח. אני צריכה מים. אג'י הנה. את יודעת מה זה אג'י הנה?

תביאי. ממש למלא את זה כמו למרק? -כן. כן, אבל לא ממש הרבה. כן, כי זה לא סיר, זה ג'ארה. -כן, ממש. זה לשבעה ילדים ועוד שמונה נכדים. -בדוק. זהו. עוד קצת. -זהו? אוקיי, אנחנו נוסיף בעצם מים. שתי כוסות בערך על הקילו, אה? -כן. את רוצה להגיד לי, קוסקוס מהיר הכנה לא בא בחשבון? בא בחשבון. אני עושה לפעמים גם בתנור אדים. אבל זה, יש לו טעם... של קוסקוס. -מיוחד, כן. טוב, לשבת צריך לעשות מיוחד. -כן, נכון. תגידי, מאיזה יום את מתחילה לבשל לשבת? האמת, שישי. אני מבשלת רק ביום שישי. כן. -כאילו, את מבשלת כמו הצד האשכנזי? לא, ממש לא. אצלנו אין שבת בלי 12, 14, 17 סוגי סלטים. -אז איך את מספיקה? זריזה. בעלך עוזר לך?

-לא. בעלי פחות במטבח. יש לו את התפקידים שלו. נשים את זה ככה על הרשת. יש לנו בעצם סיר של קוסקוס, שזה רשת של הקוסקוס שהיא מגיעה ככה, על הסיר. אנחנו נעביר את הסולת לבפנים. אוקיי, אז שמנו את הרשת על זה וסגרנו? -נכון. סגרת אותו, ומהאדים... מהאדים הוא יתבשל. -כמה זמן זה צריך עכשיו להתבשל? בערך 20 דקות. 20 דקות, אנחנו עושים את זה בסבב של פעמיים. כל זה כי לא רצית לפתוח שקית קוסקוס. אוקיי, סבבה. יאללה, מהמם. אז עכשיו נעשה.... מה זה הגזר החריף הזה שאמרת? יאללה, בואי נכין אותו. יש לי אהבה לעשות את זה עם הקולפן הזה. הוא סופר מיוחד. הוא עושה את הגזר פסים, וזה ממש יפה ואסתטי כזה. נעביר את הכול לפה. בינתיים

נקצוץ אולי פלפל. קצוץ או עיגולים? -כן, קצוץ, קצוץ. וואו וואה, מדורה. כן? הוא חריף הפלפל? -כן. אני... את קולטת אותי, כן? אני לא... אין לך את זה עם חריף. -לא, לא. היה לי. פשוט גמלתי את עצמי מזה ומאז אני... למה? בגלל בריאות? -זה לא כזה בריא, כן. סתם עושים מזה כאילו זה איזה... בואו, זה לא בריא. זה לא טוב לקיבה, זה לא... זה לא טוב. והילדים שלי, תביני, אוכלים פלפלים ברמות... אם אני לא עושה אוכל חריף הם כאילו מתבאסים עליי. -די. "עלק חריף..." כן. כמו אצל חמותי. באתי בשבת הראשונה שהכרתי את בעלי, אכלתי את הדג. תקשיבי, נהייתי... אדומה? -סגולה. לא הצלחתי לדבר. והם אומרים לי: "מה יש לך? למה את ככה?" והיה

לי... כאילו, התפדחתי להגיד: "אני מתה, אני... אימא'לה, "מתעלפת עוד רגע מהחריף", אבל כן, היא עושה גם אוכל חריף ברמות. נוסיף את הפלפלים לגזר. נוסיף לו שתי שיני שום שכתשתי אותן בכותש. טיפה פלפל צ'ומה, ראית שאני אוהבת. שמן. לימון. טיפה'לה מלח לימון. מלח. מלח לימון, נשמה? אני מנקה איתו אבנית. טיפה כמון. וואי, לא ידעתי שיש יותר רציניים מבעלי. אני רואה שאת... -ראית? הנה. טוב, ערבבתי טוב טוב עם היד, והסלט שלי מוכן. אה, ככה? -כן. סלט קליל. הוא תמיד טעים עם הקוסקוס. -חריף טיל, אני מרגישה את זה באף. כן, כבר סיכמנו שאת מגזימה עם החריף. והמזגן. חריף ומזגן, אני מגזימה. בסדר, אני רגילה. את ממש תשתלבי בבית

שלי טיל, ממש אחת מהילדים. אוקיי, אז הסלט הזה, טוב לתת לו ככה קצת לנוח, אפילו במקרר. להכין אותו כזה ביום חמישי או שישי ממש בבוקר, שהוא ישב, וככה בקידוש הוא יספוג את כל הטעמים והוא... יוצא מדהים. את יודעת, בפרשה שלנו, פרשת ויגש, יש את הקטע שיהודה אומר... יש את כל הבלגן, שמאשימים אותם שהם גנבו ויוסף כאילו עושה את הכול דווקא קצת בשביל באמת להעיר אותם אולי, את האחים. הוא פוגש אותם, הם לא מזהים אותו. הוא מזהה אותם. הוא אמר: "אתם גנבתם", והם מוכנים כאילו... הם היו, בראש שלהם, זהו, הם היו מאוד מאוד חזקים. זאת אומרת, אם הם היו מחליטים, כל האחים ביחד, להיכנס, מה שנקרא, היו יכולים למוטט את הארמון. אבל

פתאום יהודה, יהודה היה הראשון שהבין שקורה פה משהו, שמשהו פה לא ברור, לא ברור, ואז מגיע הרגע שהוא מסתכל על יוסף ואומר: "בי אדוני". והמשפט הזה "בי אדוני", יש לו כל כך הרבה פירושים. אחד הפירושים האהובים עליי מאוד מאוד מאוד, שה"בי אדוני" הזה אומר: אתה נמצא בתוכי. וכאילו יהודה עשה רגע של מה שאנחנו קוראים לו היום "התבוננות". הסתכל רגע במעשים שלו ואמר: "למה הוא מתנהג אליי ככה? איפה אני מתייחס אליו באותה הדרך? "איפה אני לא אוהב אותו? איפה אני..." צריך לשנות בעצמי משהו, ברגע שאני אשנה בתוכי גם הבחוץ ישתנה. הרבה פעמים בחיים שלנו אנחנו מאוד טובים בלהאשים את הבחוץ. היא אשמה, הוא אשם, הבעל אשם, הילדים

אשמים. כולם אשמים, רק לא אנחנו. -אני בסדר. אין, אנחנו כל כך... אומרים: "אין אדם רואה נגעי עצמו". למה? הקב"ה עשה ככה שאנחנו לא נראה את הבעיות שלנו, את הנגעים שלנו, אבל איך הוא כן מראה לנו? בחסד, ברחמים, בסביבה שלנו. אז כל אחד צריך להסתכל, איזה ניסיונות אני פוגשת. מישהו כועס עליי בכביש, מישהו מצפצף לי, חסר סבלנות, ישר אני צריכה להגיד... לא להגיד: "איזה נהג! איזה זה!" לא, להגיד: רגע, איפה אני חסרת סבלנות? איפה אני מצפצפת בכביש? איפה אני צועקת? כל הזמן לחפש את עצמנו. ברגע שאנחנו מוצאים את הדבר בתוכנו, כבר 80 אחוז מהבעיה נפתרה. נכון. -ויש דרך מדהימה של הרב יובל הכהן אשרוב שנקראת "עין הבדולח". הוא

הביא את זה מהבעל שם טוב מתורת המראות, שכל מה שבחוץ באמת קורה בתוכנו, אבל מה שיפה זה שהוא לקח את זה עוד צעד שבעצם יש עניין של הניקוי, שזה בעצם... אפשר לחזור לרמב"ם ולהגיד, זאת התשובה, שכל דבר שאנחנו רואים, אנחנו מבקשים מהשם, אומרים: "תודה שהראית לנו". קודם כול, תמיד אנחנו בהודיה. נכון? גם על הדברים הלא טובים. אומרים תודה רבה. תודה שהראית לנו את הדבר הלא טוב הזה בתוכנו. סליחה שזה קיים בנו, כי מה, אנחנו עכשיו סגרנו איזשהו קשר איתך, התנהגנו בצורה שהיא לא מקרבת אותנו אליך, אז סליחה. תודה, סליחה ותמחל. תמחל לנו על זה, תנקה את זה מאיתנו. אנחנו לא יודעים איך לנקות. אנחנו לא יודעים איך להוציא את

הדברים הלא טובים מאיתנו, אבל הקב"ה יודע, אז תנקה את זה מאיתנו, קח את זה מאיתנו ברחמיך המרובים. אנחנו אוהבים אותך. תמיד להזכיר לעצמנו ולקב"ה שאנחנו אוהבים אותו ואנחנו מחוברים אליו ובחרנו בדרך הזאת, ונכון, יש נפילות ונכון, אנחנו... מי לא נופל במקום הזה של: "זה בעלי", "זה הילדים". "אני בן אדם..." איך המרוקאים אומרים? "אני לא מתעצבן, מעצבנים אותי". זהו, אז זה לא ככה. הכול בתוכנו. אז באמת צריך לראות איך אנחנו כל הזמן עושות עבודה עם המקום הזה, לוקחות אחריות ומנקות את הדברים הלא טובים. יפה. -שנזכה, מה שנקרא. -אמן. אוקיי, אז מה עכשיו אנחנו נעשה? -עכשיו נעשה את החמוצים. אני הולכת לגלות לכם את הסוד של

סבא שלי. הופה. -של החמוצים שלו, של סבא אהרון. סבא אהרון, אל תכעס. אנחנו שמים את הכרוב. בעצם את כל הירקות, בקערה. יואו, איך אני אוהבת את הסלט הזה. -כן. יחד עם פלפל חריף. קצת שום כתוש. מלח ופלפל. ולימון. -לימון, כן. הרבה. -וואי, צריך מלא לימון. -כן. נשים גם שמן זית. ככה, כמו שצריך. ונתחיל לערבב עם היד. חשבתי על זה ש... נכון העניין של ברסלבים זה תמיד השמחה? נכון. -נכון? שרבי נחמן באמת מדבר הרבה על להיות בשמחה ואיך השם אוהב את השמחה. גם בפרשה שלנו, כשמספרים ליעקב שיוסף חי, אז הוא ממש... כאילו, הוא ממש... אומרים שחזרה לו החיות. אומרים: "מה זאת אומרת 'חזרה לו החיות'?" אז מפרש רש"י שהשכינה, כשהוא

היה עצוב, עזבה אותו. השכינה הייתה תמיד שורה עליו, וכשהוא היה בעצבות, זהו, היא לא יכלה להיות איתו והיא ממש הסתלקה ממנו, וכשהוא שמע את זה הוא כל כך שמח והתרגש, ועוד הראו לו את כל הקרונות והדברים שיוסף שלח לו ממצרים, שהוא שלח שיבואו לקחת אותו ושיבואו למצרים. הוא כל כך התרגש וכל כך שמח שמהשמחה והתרוממות הרוח חזרה אליו השכינה, ובאמת... תראי מה זה הכוח של השמחה. -השמחה, השמחה, וכמה זה... כמה זה קשה. זה לא פשוט. בכלל לא. זה נשמע כזה כמו סלוגן, אבל... -"מה הבעיה להיות שמח?" -כן. אבל זה כל כך... מאוד בעיה להיות שמח. -ברור. אני אוסיף טיפה חומץ. לא הרבה, כי יש לו טעם... חזק. -חזק, בדיוק. אבל זה חמוצים,

אז חייב. -זה מתאים. -כן. וואי, איזה יופי. זה מהמם. זה נכון מה שאומרים על הברסלבים, שכל מי שהוא ברסלב יודע שהוא צריך להיות בשמחה, אז הם בדרך כלל האנשים הכי עצובים? לא. -לא? האמת שאנחנו משפחה שלמה, ואבא שלי... -אבל מה? אתם כל הזמן בשמחה? זה קשוח, לא? לא, אנחנו בעבודה יום-יומית. אני חושבת שזה לא הדבר היחיד שרבנו אמר. יש לו כל כך הרבה תורות עם כל כך הרבה מוסר. -כן, ברור. אבל כמו כל אחד, זה עבודה. אני מכניסה את זה לתוך שקית. -למה? וקושרת, ככה תוך חצי שעה זה נהיה חמוצים כמו שצריך, זה בעצם הסוד של סבא שלי. -די! איזה טריק. זה הטריק? זה הסוד? -זה הטריק, זה הסוד. יפה, סבא אהרון, אהבנו. -אהבת? אהבתי

מאוד. -אתה רואה, סבא? היא אהבה. יא אללה. -הכנסנו לתוך שקית, קשרנו, ככה חצי שעה בערך, זה נהיה... אוקיי. -ממש טוב. אז עכשיו מה? לוקחים את הקוסקוס? עכשיו כן, אנחנו נסנן את הקוסקוס פעם ראשונה במסננת של הקוסקוס. אבל שנייה, אנחנו דיברנו על זה שאין לנו זמן, וחוסר סבלנות ויאללה, יאללה, יאללה. זה נכון שאפשר לעשות את זה במעבד מזון? כן. אפשר, יאללה. בואי נוריד אותו. עכשיו אנחנו גם מסתכלים על המרק... שהוא בסדר, ונתחיל להוסיף לו... תבלינים. -תבלינים. מלח. -טיפה'לה מלח. גם את הירק. נוסיף סלרי קצת. אז אם כבר דיברנו על רבנו, את מצליחה למצוא נקודות טובות בכל אחד? וואי, את יודעת שבדיוק דיברתי על זה עם בעלי

בשבוע שעבר, ואמרתי לו שאני חושבת שהדבר הכי יפה שרבנו לימד אותנו זה התורה הזאת של לראות בכל יהודי... -איזו תורה זאת? רפ"ב. -רפ"ב, נכון. לראות בכל יהודי נקודה טובה. והוא אומר, אפילו רשע גמור, אפשר למצוא בו נקודה טובה. תראי כמה... אפשר להסתכל על הדור הזה בכלל, שמדברים עליו: "איזה דור קשה" ו"מה הוא עובר" ו"כמה קושי". בכל אחד, בכל מה שהוא עובר, בכל מקום שהוא נמצא, ובאמת, אנחנו רואים באמת מה קורה, במקום להגיד "איזה דור קשה" ו"איזה דור שעובר" ו"יואו, איך ירדו הדורות". להגיד: "איזה דור מוצלח, כמה הוא מתגבר על כל הקשיים שיש בו, "כל מה שהוא עובר, מחפש את האמת". עדיין יש אנשים שחוזרים בתשובה, שמתחזקים,

שלוקחים על עצמם דברים קטנים, לראות דווקא את הנקודות הטובות שבהם, וזה מדהים. ואפשר כל כך לשנות את הראייה ואת התפיסה על העולם עם התורה הזאת של רבנו. -אני חושבת שדווקא בתוך העולם הדתי, אני חושבת שחסר את זה מאוד. אני חושבת שדווקא בגלל שיש את העניין הזה של הזרמים, שזה משהו שלא הכרתי בכלל לפני שחזרתי בתשובה, חשבתי שכל מי שדתי הם מהממים וכולם זה, ואז פתאום אתה מגלה שיש זרמים. מה? מה זה זה? מה זה זה? מה זה? וכל אחד במלחמה... אבל איפה 70 פנים לתורה? איפה "כולנו אחים"? איפה לראות את הטוב? איפה... אז אני חושבת שזה משהו שצריך להתחזק בו בעם ישראל. לראות את הטוב, ובטח בתוך העולם הדתי. בעזרת השם. -אמן

שנזכה, בעזרת השם. -כי משיח תכף בא, שלא יהיו פדיחות. לא נעים, לא נעים. -ברור. אז... -לטריק. מעבד מזון. -מעבד מזון, כן. מאוד פשוט. נוציא את כל הסולת לבפנים. לאט לאט, כן. את רואה מה זה? בגיל 46 גם את, כבר לא יהיה לך חוש בידיים וכבר זה לא חם. חם זה לא חם, קר זה לא קר. -בדיוק. חריף זה לא חריף. זהו. -זהו. זהו. תראי, תראי. -מהמם, מהמם. -עכשיו זה ולסנן ו... -נשים בקערה. אחרי שסיננו את זה בעצם. עשינו את זה במג'ימיקס פעם אחת, נחזיר את זה לעוד 20 דקות. לא הבנתי, אז מה חסכנו? חסכנו את ה... עם הנפה. אה... -עושים ככה, שנשרפות הידיים. שיש כוויות. נוסיף עוד שמן. למה, עכשיו לא חם לך? -לא. -אוקיי. טיפונת מלח.

טוב, נוסיף עכשיו שוב מים, כמו בפעם הראשונה. תוך כדי נערבב ככה שזה ייכנס לכל הסולת. יפה. -זהו. לא צריך עוד יותר. -נחזיר את זה. לא. היית מדויקת. לפני שנחזיר את הסולת, נוסיף את שאר המצרכים למרק. בדיוק. -את התבלינים. נוסיף קצת מרק עוף. אני לא אוהבת מרק עוף הרבה. -למה? שייתן טעם ככה חזק. כף של רסק עגבניות. אפילו כף וחצי. יואו, זה חריף לי באף. את לא מבינה מה עובר לי באף. וואי וואי. מלח. ונחזיר לעוד 20 דקות. מקסים, אלגנטי. -ממש. עכשיו? עכשיו? עכשיו הגענו לרגע המרגש? כן, עכשיו. -יאיי. עכשיו נכין את הבננה המטוגנת. קודם כול, נחתוך אותה ככה לאורך. ולשתיים אפשר גם. שיהיו לנו ככה הרבה חתיכות. נכין בינתיים

את הטמפורה. נשים קמח תופח, קורנפלור. -אה, זה הקורנפלור. ביצה. סודה. -סודה? כן, מים מוגזים. טיפה... מלח לימון? טיפה סודה לשתייה. -אה, סודה לשתייה. -כן. -אוקיי. נערבב טוב טוב טוב. אני לא אשכח לך את המלח לימון הזה, נשמה. לא נורא, לפחות תזכרי אותי. -בדוק. מערבבים את זה טוב טוב, שיהיה חלק, ומחממים את המחבת. שמן, טיפה. זה מה זה מתכון קליל, והוא תמיד טעים ותמיד כיף לאכול אותו. בא לי להוציא את כל הכרוביות שיש לי והברוקולי. -כן? יאללה, יש מלא... אל תדאגי, אני אשמור את זה. -ברור. לכבוד שבת קודש. אפשר גם לעשות צ'יפסים. אהבת את הטמפורה. -יואו, אני חולה על טמפורה. מצוין. אפשר באמת לשמור את הבלילה? -בטח,

אפשר לשמור אותה במקרר. מספיק, אל תבזבזי לי. סתם. שתיים מספיק, את אומרת. זהו, תראי איזה קליל. נטגן מכל הכיוונים, נוציא חם. נוסיף מייפל. -נוציא חם ונאכל את כל הארבעה ולא נעשה קאט. יאללה. סגור. אוקיי, להפוך? -כן. בואי נראה. מוקדם מדי? -זה היה הראשון. ניתן להם קצת מכל הכיוונים. -הוא אמור להיות יותר שזוף? -כן. בבקשה. תודה. גם בבית ככה חשוב לך שיהיה מצולחת יפה? -וואי, כן. כן? יפה. -הכול מגשי עץ, הכול... כן? -כן, מה זה? זה חשוב. -יואו, איזה יופי זה נראה. אז הנה המייפל. ניתן עוד קצת. -בטח, זה כל הטעם. פשש... וואי, מהמם. עכשיו אנחנו נסדר את החמוצים ששמנו פה בשקית. נכון. טוב, זה... וואי, זה ממש...

רואים שהוא נכבש. -כן. אוקיי, וסלט הגזר. בבקשה. וואו. יפה מאוד. אז עכשיו אנחנו הולכות לטחון את הקוסקוס. קוסקוס, נכון. בפעם השנייה. -במג'ימיקס עוד פעם אחת, וזהו, וזה מוכן. -נכון. -יאללה. בינתיים שאנחנו פותחים את הסיר, נוסיף את החומוסים. עוד טיפה'לה מהירק. זהו. עכשיו כאן הקוסקוס כבר מוכן. לא צריך עוד את ה... -לא, אפשר לצלחת כבר. אוקיי. אוקיי, אז יש לנו את הקוסקוס. נשים מהבשר, ניקח מצקת. וואי. או, זה אוכל! ממש. פשי... תקשיבי, מהמם. קדימה. -יאללה. שלא תתעלפי מהחריף רק. -וועליה. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי האדמה. תגידי אם זה חריף, אני... את יודעת, אדלג. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא

פרי האדמה. -חריף. אמן. וואו! יש לי מדורה בפה. יואו... -גם זה חריף? לא חריף לך, אה? -זה יותר. יואו, מזל שלא אכלתי מזה, הייתה לי הרגשה בחוש לא לגעת בזה. אוקיי, בואי נלך על ה... את יודעת, בטוח. -יאללה. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא מיני מזונות. טעים. את יודעת, באמת יש לקוסקוס טעם אחר. -כן? -כן. בואי נראה אם הבשר התרכך לנו. וואי, נראה טוב, רך. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו. -אמן. כן? חם. בהצלחה. ועכשיו הגענו לרגע המרגש. האם את מתרגשת? טוטו טוטוטו טוטו! לירי, את מוכנה? -מוכנה. קינוח נוסטלגיה. לירי, אני הולכת על היד, אני מצטערת. -יאללה. עוד ניגוב כזה בתוך המייפל. אני חולה על

הקינוחים האלה. אלה קינוחים של פעם. -כן? -טעים. איזה כיף. תיהני. -מי לימד אותך, אימא שלך? כן. -את רואה? אלה קינוחים של פעם. זה הקינוח שהיא הכי אוהבת. בטח אימא שלך בגילי. מקסים. כן. תודה, חמודה. מהמם ממש, טעים. גם זה. חריפים אני פחות טובה, אבל זה ממש טעים. תודה. -תודה. ביי. סתם. -ביי. לירי, תודה שבאת. היה לי ממש כיף איתך. נהניתי מאוד. -תודה שאירחת אותי. בטח, תודה ש... תגידי לסבא אהרון תודה על הטריק. -אני אגיד. אני אאמץ אותו. שבת שלום. -שבת שלום.