זו המלחמה שלי! כל עוד יש לי תחמושת אני לא מוותר! - סיפורו של מוצב כיסופים

מוצב כיסופים ה7 באוקטובר לוחם בשם תומר נגר עולה לעמדה שלו מרוחקת בערך קצת יותר מ-100 מטר מהמוצב עמדת בטון בשעה 6:29 מתחילים לשמה אזקות מטר של שיגורים מכיוון עזה נוחט על כל יישובי העוטף תומר נמצא בעמדה שלו והוא נמצא לבד הוא נמצא עם נגב פקל 675 כדורים התצפתניות שרואות מה מתקרב לתומר עולות בקשב ואומרות לו תומר תחזור למוצב תחזור למוצב אתה לא יודע מה נעמד מולך איזה כוחות גדולים פרצו את הגדר וחודרים ומגיעים לשירות אלינו ואתה לבד אין אף אחד איתך תום לו הוא מתייחס לעזרות הוא יודע הוא יודע דבר אחד פשוט כרגע אני קו הגנה אחרון לפני הכניסה למוצב בזמן שאני יטפעל את הנגב בזמן שאני אילחם זה יתן זמן לאחים

שלי שרק עכשיו הוקפיצו מהמיתות יתן להם זמן להתארגן המשפחות שבאו לעשות איתנו את החג יוכלו להיכנס למיגוניות. התצפתניות יוכלו להיכנס ולנעול את עצמם בתוך החמד. זאת אומרת, הזמן שאני אלחם זה זמן יקר מאוד שאחים שלי שנמצאים במוצב צריכים אותו כמו אוויר לנשימה והוא מקבל החלטה. זה הקו שלי, זה העמדה, פה אני אילחם ופה האויב ייצר. והוא יגמרי לבד והוא נלחם. בכל עוד יש תחמושת. לטומר האויב לא מצליח לעבור אותו. גלים של מחבלים, טנדרים אופנועים, כוחות רגלים, כולם מנסים לעבור לוחם אחד מחטיבת גולני ולא מצליחים. כל עוד יש תחמושת בנגב. האויב לא מצליח לעבור את תומר. אבל ברגע שנגמרה התחמושת, תומר היה גמרה לבדו. ותומר

נופל על משמרתו. הוא נופל בקו הגנה הראשון. אך לדעוון ליבנו תומר הוא לא היחיד לוחמים גדולים מגד 51 דוד מיטלמן המגיסט האגדי ברגעו שהוא שומע ברגע שהוא מפסיק לשמוע את כל הנגב של תומר הוא מבין שתומר נהרג ולכן הוא יודע שהוא עקב הגן האחרון הוא בעמדת השם ג' היום הזה גבע את חייהם של 27 לוחמים 27 גיבורים שלא היו מוכנים לוותר 27 נופלים שמס צרו את נפשם פשוטו כמשמעו. למען עם ישראל, למען הגנה על המוצא ועל המשפחות שקיימות בפנים, למען האנשים בתוך היישוב כיסופי, הם מסרו את נפשם בידיעה ברורה, כל עוד אני עומד על שני הרגליים ונלחם, האח שנמצא מאחור יכול או להתכונן או להתחש אבל דבר אחד ברור, הוא יהיה יותר בטוח.

ולכן הם שמו את חייהם מנגד ונלחמו עד הכדור האחרון. על מנת שהאחר יוכל לחיות. סיפור גבורתם נתן את הזמן ללוחמים שהיו מאחור להתארגן, להתחמש ולנסות לאדוף גל אחרי גל של מאות מחבלים צמאי דם שינסו לחדור למוצב. הם שילמו את המחיר היקר ביותר. הם מסרו את נפשם. הדבר שאנחנו יכולים לעשות זה לקרוא מזמור תהילים. ושוב לא כי הם צריכים את זה אלא בכדי שאנחנו לא נשכח את המחיר היקר ששלמו כדי שאנחנו נוכל להיות פה יהי זכרה ברוך ‏Ja.