עונג שבת - עונה 3: פרשת צו - תוכנית מיוחדת לפורים (עם כתוביות בעברית)

פורים שמח, פורים שמח! תודה רבה לכם שאתם שוב איתנו. התוכנית היא תוכנית בהחלט מיוחדת. חג שמח לכולנו. הרב אסוס איתנו, הרב שטרנליב, אלעד כהן, הסטנדאפיסט, הזמר, הפייטן. יהודה שוקרון, וכרגיל, יעקב חמו. תודה רבה לכם שאתם איתנו. -אני מבסוט טבעי. פורים שמח. בהחלט לחיים. -לחיים. לחיים. -לחיים טובים ולשלום. אז אנחנו, בעזרת השם, בפרשת צו, הפרשה השנייה בספר ויקרא. והיום יש לנו תוכנית, כמו שאמרתי, חגיגית ומיוחדת לכבוד החג. אין ילד שלא מתחפש בפורים. אנחנו מתחפשים ומחכים לחג הזה כדי להשתטות, כדי לשתות, כדי עד דלא ידע. אנחנו נדבר על הכול. אנחנו נעמיק ונדבר על הדברים שלכאורה הם פשוטים עבורנו, הרעשן... עד דלא

ידע... זהו. אנחנו נקבל לתוכנית הזאת משמעויות חדשות לדברים הללו. אנחנו מתחפשים כל השנה, אגב, שלושתנו, כל השנה מתחפשים. אנחנו נבדוק אם זו תחפושת או שזה האדם עצמו באמת. אני פעם שמעתי רב שאמר שהאדם מתחפש בפורים למה שהוא רוצה להיות כל השנה. וואי, איזה יופי. -אנחנו נדבר על הכול. ושוב תודה שאתם איתנו. וזהו, אני רוצה להגיע לשאלה הראשונה שלנו, כרגיל, שאלת השאלות לתוכנית הזאת. אז אנחנו בפורים קוראים את המגילה, מגילת אסתר. אז הרב אסוס, אם התכנסנו פה היום בשביל השאלה הזאת, זה כבר היה שווה. מגילת אסתר. למה לא מגילת מרדכי? מי כתב את מגילת אסתר? -מרדכי. יפה. מי כתב? -מי כתב את המגילה? מרדכי. לא. -מרדכי

היהודי. גם מרדכי. הגמרא במסכת בבא בתרא, הגמרא אומרת שאנשי כנסת הגדולה הם אלה שכתבו את מגילת אסתר. אז לא מתאים שזה ייקרא מרדכי. מרדכי בעצמו כתב, כן? לא, זה לא כל כך נכון בגלל ששאר הנביאים כן קראו את השם של הספר על שמם, שהם כתבו אותו. אז למה זה באמת נקרא אסתר ולא מרדכי? כי מי שכנע את חכמים לכתוב את המגילה? חכמים לא רצו לכתוב את המגילה. אסתר זו היא ששלחה לחכמים, כך הגמרא אומרת במסכת מגילה, "כתבוני לדורות." זה נס כל כך נפלא, בוא נכתוב אותו. רב הנסתר על הגלוי שם בהרבה דברים. -הסתר פנים. -נכון, נכון. גם על זה אנחנו נדבר תכף. -אבל למה קוראים לזה אסתר על שם אסתר המלכה? היא זו ששכנעה את אנשי כנסת

הגדולה לכתוב את זה. אנשי כנסת הגדולה אמרו: מה פתאום. מה, את מעוררת שנאה בין האומות. מה אנחנו צריכים את הבלגן הזה עכשיו, להוציא להם לשון, להגיד להם: ניצחנו, עשינו את זה, חה חה חה? למה? את מעוררת עלינו שנאה. אמרה להם אסתר: צריך לכתוב. בדקו וראו בתורה שכתוב: "כתוב זאת זיכרון בספר ושים באוזני יהושע." לומדים מכך שצריך לכתוב את זה גם בתורה, גם בנביאים וגם בכתובים. אבל אסתר המלכה עשתה פה מעשה יותר גדול מאשר לעשות בשביל לכתוב את המגילה. כאשר עם ישראל היו בצרה הצרורה, מי זו שאמרה "צומו עליי?" מי זאת ששכנעה את עם ישראל לצום? -אסתר. אסתר המלכה. -"צומו עליי שלושת ימים." אבל היא לא רק שכנעה. מה היא אמרה?

"וגם אני ונערותיי אצום כן." נאה דורש, נאה מקיים. -יפה מאוד. היא עשתה גם את הקיום, היא עשתה דוגמה אישית. היא יכולה להגיד: שמע, אני מלכה, אני צריכה להיראות טוב לפני המלך. תצומו אתם, תתפללו עליי, אני כבר אסתדר, אני אוכל יפה. לא. "גם אני ונערותיי אצום כן." אישה שהיא לוקחת... כל אדם שלוקח על עצמו כל מה שהוא אומר ברצינות והוא בעצמו עושה את זה, על שמו צריך לקרוא את המעשה. המעשה נקרא על שמו, לכן מגילת אסתר ולא מגילת מרדכי. מגילת אסתר: מגילה - מלשון גילוי, אסתר - מלשון הסתר פנים. תרתי דסתרי. -תרתי דסתרי. נו? -צריכים לגלות את הנסתר, כמו שאמר לנו אלעד המתוק. -רבי יהודה. רבי יהודה. -זה בסדר, כולם

מתבלבלים בין אלעד כהן ויהודה... אלעד שוקרון ויהודה כהן... -לא מתבלבל, גם וגם. גם וגם. זה טובים השניים. זה טובים השניים. עוד מעט נשמע אותם. יש לנו נגלה בתוך הנסתר. אין לנו שם הויה בתוך מגילת אסתר. נחפש שם אלוקים, הויה, קל - אין. לא כתוב. איפה זה נחבא? -המלך. -המלך. כשכתוב "המלך" - הכוונה למלכו של עולם. סתם "המלך", מלכו של עולם. -יפה מאוד. אבל יש לנו גם כן בראשי תיבות. איפה ראשי התיבות של י-ק-ו-ק נמצאים? יהודה. -יהודה? תוציא את ה-ד', יצא לך י-ק-ו-ק. אבל אין לנו יהודה במגילה. נכון. -אבל יש פה את יהודה פה. כל הזמן התימנים הזקנים אומרים לי את זה. התימנים. יש לך י-ק-ו-ק... -שימו לב טוב, יש לנו את

המקום הכי גבוה של המן. המן מגיע לדרגות עצומות: עושר, כבוד, הכול טוב ויפה. מתי השיא, השיא של הגובה שלו? "יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר אעשה להם." זה שיא הגובה שהמן מגיע אליו אחרי הכול, והוא מספר לאשתו את רוב בניו ואת אשר גדלו המלך, "ואף לא הזמינה אסתר המלכה כי אם אותי"! אני הכי חשוב בעולם. -עף על עצמו. שם זה רשום. ראשי תיבות "יבוא המלך והמן היום": י-ק-ו-ק. וואו. -אבל מתי המפלה של המן? כאשר אסתר אומרת: "איש צר ואויב המן הרע הזה", נכון? מה כתוב אחר כך? מה ראה המן? "כי כלתה אליו הרעה מאת המלך." נכון? סופי תיבות: "כי כלתה אליו הרעה," סופי תיבות י-ק-ו-ק. בשיא הגובה של האדם צריך לדעת ששם הקב"ה

נמצא. בשיא המפלה, הקב"ה נמצא. לפעמים שואלים בן אדם: תגיד לי, איך הצלחת? איך הצלחת? אתה ענק. מה אתה רוצה? יש לי סוללה של עורכי דין, יש לי יועצים. תדע לך, גם בשיא הגובה - הקב"ה איתך שם. ולפעמים בשיא המפלה, גם כן... -בסוף, כשהוא נופל, הוא אומר לך: יש לי סוללה בבטרייה... יפה מאוד. אם נשים לב לדבר הזה, כשכתוב לנו, אנחנו קוראים את זה בפורים, קראנו את זה היום בבוקר: "כי יד על כס י-ה, מלחמה לה' בעמלק, מדור דור." מה חסר ב-י-ק-ו-ק? ו-ק. נכון? י-ק, "כי יד על כס י-ה", י-ק, אבל ו-ק, חסר. למה? כתוב: אין השם שלם עד שיימחה זכרו של עמלק. למה דווקא ו-ק חסר? למה לא ה-י-ק? למה חתכנו את שתי האותיות האחרונות? שימו

לב טוב, יש לנו י"ב צירופי הויה: י-ק-ו-ק זה ארבע אותיות, אפשר לשחק איתן 12 פעם. -בשתים עשרה תצורות. יפה מאוד. זה ראשי תיבות ביצה: י"ב צירופי הויה. מעניין מאוד. -יפה. כן? שימו לב טוב, מאיפה יוצא לנו י-ק-ו-ק ישר? מהפסוק: "ישמחו השמיים ותגל הארץ," י-ק-ו-ק. נכון? "ישמחו השמיים ותגל הארץ." עמלק מסכים שהקב"ה נמצא בשמיים, אבל הוא לא משפיע על הארץ. אז ישמחו השמיים - י-ק, זה נמצא אבל "ותגל הארץ" - הם לא מאמינים שהקב"ה פה משפיע על הכול. זה מה שחסר. מדהים. -מדהים. אתה יודע, אתה יודע, תראה מה זה, הוא ספרדי, הרב אסוס, ואתה יודע, הספרדים אוהבים את כל העניין של סודות, פשט, רמז, נכון? אוהבים את כל הדברים

האלה. איך אנחנו יודעים? ספרדים, ראשי תיבות: סוד, פשט, רמז, דרש. מה זה י' ו-מ?' יותר מאשכנזים. -גדול! יפה מאוד. יישר כוח, הרב אסוס. ...השנה, בהתחייבות. איתנו יהודה שוקרון, מגיע לו שוב מחיאות כפיים. -לא צריך, עוד, עוד. מגיע לו מחיאות כפיים כי הוא הצחיק אותנו עוד לפני שבכלל התחלנו לצלם את התוכנית. הרב יהודה היקר, קודם כול, תודה שבאת. -תודה רבה לכם על זה שהזמנתם אותי. אתה דמות מוכרת גם כן בהידברות. -ברוך השם. והיום אתה דמות מוכרת בכלל בעולם, בעולם היהודי, ובקהילות ואתה מוזמן בכל הארץ, בכל העולם. בכל הארץ, בכל העולם. -משמח. כן, כן, בהחלט. אנחנו... -יש לך תוכנית משותפת עם אלעד. היינו בקהילה הבוכרית

היהודית בווינה, בניו יורק ובכל מיני מקומות, אנחנו אוהבים אתכם. תעשו שמח, בוכרים בווינה. הקב"ה זיכה אותנו וחנן אותנו בכישרון הזה, ואנחנו משתדלים ומרגישים, גם אלעד וגם אני, "טובים השניים," גם יעקב חמו, הסטנדאפיסט המתוק, מרגישים היום צורך, מחויבות לשליחות של שמחה. אנשים היום לפעמים עם ראש כזה נפול כמו מלפפון חמוץ במיקרוגל, איזה פרצוף כזה ככה... ואתה מרגיש היום שליחות לעשות שמח לאנשים. יותר מזה, הרבה פעמים אנחנו מגיעים לפני שידור רדיו, יש לנו ברדיו "קול חי", לא שאני מתכוון לעשות פרסומת, אבל "קול חי", בין ארבע לשש, כל יום, אלעד ואני. שתי דקות לארבע, חטפנו דוח מפקח, פקח עירוני, חטפנו דוח. באים,

הפרצוף שלנו, אתה יודע, פרצוף חמוץ במיקרוגל, אמת או לא? -כן. אתה מתחיל לעשות שמח, אלעד, אתה מקבל שמחה מהקהל. אתה בעצם... כמו שרבי נחמן מברסלב: על ידי הפעולות נמשכים הלבבות. הלב שלנו הופך להיות שמח. תפסיק לבכות, תפסיק לבכות. קח, תשלם. מוריי ורבותיי, אני פונה ללב שלכם, דוח של 100 שקלים, רבותיי. יהודה, כמה זמן אתה עושה את מה שאתה עושה? אני זוכר אותך עוד מבני ברק, כמה? 15 שנים כבר? יותר. יותר. -יותר, נכון? תקופת "קול צופייך." מה זה? זה לימודי משחק? זה בא מהבית? זה בא מבית הכנסת? קודם כול, אני... -בבית ספר הצחקת את התלמידים, מה? אני, בכובע שלי, חוזר בתשובה. למדתי משחק ב"בית צבי," בית ספר למשחק הכי

בכיר בארץ, אבל מגיל שש היה נענע... סלק ירוק בשכונה ברמת אליהו בראשון. אני לא גדלתי, אני לא צפונבוני, וגדלתי בשכונה של כאילו, אתה יודע, שלא היה מי יודע מה, מה לאכול גם בבית, ואני אומר את זה בגאווה. היום, ברוך השם, כשאתה נולד עני, אתה שמח שאתה לאט לאט... היום אני טייקון. בקיצור, בשכונה היו את כל הניואנסים של הנענע... סלק ירוק, אני הולך. זה שמוכר את הנענע, פעם היה לפני ה"גוש קטיף", ואף פעם הוא לא הולך, שעה וחצי מסתובב, הוא גם עושה לך פרומו כאילו הוא הולך ותרדוף אחריו. הוא מחכה שירדפו אחריו. משם התחילו גם החיקויים, אני זוכר, של נועם גיל-אור. רשת ג', נועם גיל-אור. הייתי שומע צליל, ישר יורד עליו,

יושב עליו טוב, אמרתי: שמע, אתה צריך לעשות עם זה דברים. זה המשיך כמובן לסטנדאפ, כל דור הסטנדאפיסטים. וייאמר לזכותו של - גם בקטע הרוחני - הייתי שואל אותו, את שלום אסייג: מה שלומך? -ברוך השם, שוקרון. מה קורה? ברוך השם. הוא הכניס אותי ל"קאמל קומדי," משם התגלגלנו לבית ספר למשחק, חזרנו בתשובה ו... -איך חזרת בתשובה באמת מכל זה? איך חזרתי בתשובה? -במונית. אני, לאפוקא מאחרים, אני גדלתי בבית של יהדות. זאת אומרת, היה לי את היהדות, איזה חבר מסוים שהוציא אותי מהמעגל. בקצרה, אי אפשר לפרט את זה יותר מדי, אבל החבר שהוציא אותי מהבית, הוא זה שבגלל אשתו חזר בתשובה, ואני הרגשתי מסר משמיים: על מי תלית את כל

ה"חילוניות" שלך, במירכאות, לתקופה קצרה? על פלוני אלמוני? פלוני אלמוני חזר בתשובה. הקב"ה אומר: בוא עכשיו, הוא חזר בתשובה, עכשיו אתה תבין את המסר, והבנתי את המסר. -הגיע הזמן שלך. -הגיע הזמן שלך, בדיוק. וואו. -תודה לאל, היום אני רואה, ייאמר לזכותו, ואני אוהב לתת את הקרדיטים. אגב, בעולם החרדי, ייאמר באמת לזכותו, עם כל החיקויים שאני מחקה אותו, אבי בן ישראל, הוא הכניס אותי להופעות הראשונות, שתבוא, יהודה, תבוא להופיע. עזוב, סגרתי לך הכול. ביי, ביי. תבוא, ביי. אז אבי בן ישראל, עופר הלוי בתיאטרון, בעצם נתן לי להרגיש שכאילו הקב"ה נתן לי כישרון, הוא ידאג גם לדרך לבטא אותו. ברוך השם. מי שמוותר אף פעם לא

מפסיד. אני חייב לספר לכם, בכל כך הרבה צמתים שנפגשתי עם יהודה, אם זה בשיחות טלפון, אם זה במפגשים אישיים, תמיד יש לו מה לספר טוב על האחר, תמיד. ותמיד הוא מחפש לעשות את העניין הזה של השלום ולחבר אנשים... לכף זכות. -ואני מכיר... ממש, ממש. כל הכבוד. אני אוהב אותך, יובל. -אני מת עליך. לב טהור. -לא סתם, לא סתם יושב לידך אלעד, כמו שאתה כבר ציינת ועשית לעצמך פרסומת, שאתם משדרים ברדיו יחד. גם אותה עניבה, גם אותו צבע. -אל תחתכו את זה בעריכה. יש לכם גם מופע משותף יחד שנקרא "טובים השניים." ו... טוב, זו לא חוכמה כי אני עוקב אחריכם. אז אני יודע בדיוק את כל מה שאתם עושים, אבל כדי שהצופים שלנו בארץ, בעולם, גם

כן ישמעו ויראו, אנחנו... אתם תיתנו לנו איזשהו קטע קטן יחד. -כן, בשמחה רבה. אבל אלעד, אני רוצה שתספר לנו קצת על עצמך. גם אותך אני מכיר ואותך זוכר משחק גוגואים ברחובות בני ברק, ומאז, בלי עין הרע, גדלת והתפתחת. כי זוכר כל הנשכחות אתה. -ויש לך תוכנית משלך, יש לך תוכנית מצליחה משל עצמך היום, אתה מבוקש בארץ, בעולם, בשמחות. -ברוך השם. אז אנחנו התחלנו, באמת, אתה יודע, כתוב: בדרך שאדם רוצה ללכת, בה מוליכים אותו. אני לא אשכח את עצמי בתלמוד תורה, בתור ילד קטן בכיתה, היינו יוצאים להפסקות, והיינו ככה שלושה ילדים, ממש כל הפסקה, כל יום, שלושה ילדים, אחד לוקח את הסרגל ואת העיפרון ומתופף על השולחן, והשני

עושה: פודודודודו, ככה, צלילים של גיטרות מהפה, ואני הייתי שר, ותמיד, לא יודע, היה לי בראש שכשאני אגדל בעזרת השם, השם ייתן לי את הזכות לשיר בחתונות, בשמחות. תמיד נמשכתי לתחום הזה ואהבתי את זה מאוד. אפילו זכיתי בתור ילד להיות כמה פעמים במקהלה שלך, יובל, יובל טייב הגדול. איזו נוסטלגיה... -אם זה בהילולות של הרב אדרי ואם זה "פלורנטין" ועוד כל מיני דברים. כן, צילמנו תוכנית טלוויזיה אחת, את "פלורנטין." נכון, ואני זכיתי להיות אצלו במקהלה בתור ילד קטן, ותמיד זה היה לי כמו מין חיידק כזה בראש. ועם השנים, זה ברוך השם באמת הלך והתפתח, צבר תאוצה. התחלתי ברדיו, אנחנו היום מגישים את "טובים השניים." באמת

התחלתי ברדיו בכלל בקטע מוזיקלי. הביאו אותי רק כדי להגיש תוכנית מוזיקה מזרחית, לא מעבר לכך. ואני הייתי משדר בשלוש. -בדיוק. הוא היה משדר בשלוש, אני הייתי בארבע, ואז לאט לאט ככה קם בינינו... -פה חיקוי, שם חיקוי. -פה חיקוי, שם חיקוי. פתאום התגלה בי גם הכישרון שגם זה, בסייעתא דשמיא, עוד חיידק. -עוד איזשהו חיידק מסוים. -כדאי לכם להתחסן, חבר'ה. גם בתור ילד קטן, זה גם היה נמצא בי הרבה, וזה חיידק החיקויים, מה שנקרא. ויהודה, ייאמר לזכותו, לא סתם אני מכנה אותו באמת מורי ורבי, כי הוא זה שבאמת לקח את הדבר הקטן הזה שהיה חבוי בי. איזה יופי. כמה פרגון, אה? -לא רק הוא מפרגן, גם הוא מפרגן. איזה יופי. -הוא עוד

פיתח את זה בי. כאילו, זה היה... -מי כמוך יודע, יובל, ששניים על הבמה, אם אין פרגון ואין התבטלות אחד לשני, אז אין פינג פונג, אז הכדור נופל פשוט. פשוט. -נכון. אנחנו בסעודת פורים, אלעד, תשמח אותנו. יאללה. -"תפרחן" אותנו. מה תשיר לנו? יש איזה שיר, יש לו המון המון לחנים, כל מיני כיוונים, כל אחד לקח אותו לכיוון אחר. אני אתן אותו בלחן הפשוט שכולנו מכירים, ואתם מוזמנים כמובן גם להצטרף. הבית הולך: פורים, פורים, פורים לנו, ברוך אשר בחר בנו. בבקשה, עם התזמורת הנפלאה של יובל. -אלעד כהן. לחיים. לחיים. לחיים. לחיים. לחיים. לחיים. -לחיים. לחיים טובים ולשלום. -חיים טובים. -בוא'נה, איזה קול יפה יש לו. לא ידעתי

שיש לו כזה קול יפה, ישתבח שמו לעד. יפה מאוד. שמענו אותך, יהודה, ואחרי זה אנחנו שומעים אותך, אלעד. קודם כול, תענוג, ממש. -ברוך תהיה, ברוך תהיה. איזה כיף לי להיות פה איתם. אני כאילו... -ממש, ממש. אני מרגיש ממש קטן לידם, באמת. -לא... נשמה. לא, פשוט בגיל, אני בן 30. אנחנו רוצים עכשיו, אחרי ששמענו אותך בנפרד ואותך בנפרד, אלעד, לשמוע אתכם יחד, טובים השניים. -חיבור. -כן. אז שוב, אני עוקב אחריכם, אני כמעט יודע... מכיר את התוכניות שלכם בעל פה. -מי עושה מה. -בדיוק. אוקיי, אז אולי נלך ככה עם משהו שהוא קשור לציבור, שאתה יודע, לא מזמן גם עבר מהטלוויזיה הרגילה, לערוץ הידברות, ברוך השם. דווקא ניקח, במקום את

אבי מימרן החרדי, ניקח את רפי רשף. אז רפי, יש לו כזה מין חימום קולי, איזה רבע שעה שהוא מתחיל. אנחנו רוצים לדבר עכשיו עם השר אריה דרעי, שר הפריפריה, התשתיות, הנגב והשטויות, הנגב הלאומי ודרום ספסופה. שלום. -שלום וברכה, רפי, לך ולכל הצופים. כן. תגיד, אתה פורש או מתרגש? -לא הייתי אומר שהמילה פורש היא נכונה, כן? קודם כול, אני לא פורש, וב' כול, גם המילה מתרגש לא כל כך נכונה. אני רוצה לספר לך קוריוז ממשהו קטן שקרה לנו השבוע, כן? כן. -כאשר מגיע אלינו למשרד אחד מגדולי ראשי הישיבות ואומר לי: תשמע, כבוד השר, אני ברוך השם זכיתי... -כן. שהגיע אלינו השבוע לישיבה אחד מהתורמים הגדולים, כן? -כן. ותרם לנו

לתלמידים משאית גדולה, מלאה בקוסקוס. -אוקיי. כבוד ראש הישיבה אמר: ברוך השם, עכשיו אני כבר לא צריך לדאוג, לא לארוחת בוקר ולא לארוחת צוהריים ולא לארוחת ערב. יש לי משאית שלמה של קוסקוס, אני נותן לתלמידים שלי לאכול בבוקר קוסקוס, בצוהריים קוסקוס, בערב קוסקוס. והתלמידים, איך אומרים בפורים? לתלמידים הייתה אורה ושמחה. -אז מה קורה? -התחילו לאכול. מה קורה? נו, אז אני מספר לך. עד שניגש לפתע אחד הבחורים לכבוד ראש הישיבה ואומר לו: כבוד הרב, מה מברכים על הקוסקוס הזה? אומר לו הרב: וכי אתה לא יודע מה מברכים על קוסקוס? אומר לו התלמיד: כבוד הרב, אני יודע שעל דבר שיוצא מהאדמה מברכים בורא פרי האדמה. אני יודע שעל

דבר שיוצא מהעץ מברכים בורא פרי העץ. אבל עם כל הכבוד, אני לא יודע מה מברכים על דבר שיוצא מהאף. כמה אני יכול קוסקוס, קוסקוס, קוסקוס? עכשיו, יש קטע שיש לו... אם כבר התחלתי עם רפי רשף, אז נזרום עליו. הוא קצת כזה טיפה מרדים בחיקוי הזה, אבל הוא יכול לראיין בן אדם שעומד לקפוץ עכשיו הרגע קפיצה אחרונה, "משה בלא רז'ה", אומרים ביידיש, ממגדלי עזריאלי. ואז הוא אומר לו: אתה חושב לקפוץ, בהצלחה. עכשיו ההוא... לא הבנתי... עכשיו, אוקיי, בוא, בוא, תפס אותי הקול הזה. פותחים לכבוד אכסניה, כבוד... ברכת ראש הממשלה לצופי הידברות. אתה יודע, קצת, בכל זאת, פורים. אפשר להשתחרר יותר. בשמחה. -אני רוצה להגיד לכם, רבותיי,

הקטע של הפאוזות שאני מדבר ככה עם הידיים, אני ממלא את הפאוזות האלה. אני רוצה להגיד לך, באמת, אין לי ספק, אין לי ספק שמה שאמר אריה דרעי, שר הפנים, הרי הקמנו ממשלה נוספת ביחד, אני לא יודע מה יהיה, אבל על כל פנים, אני רוצה... אני רוצה להגיד לך שאני באמת מתרגש ממה שאתה עושה, אני... כל דבר, כל דבר. תראה, יובל, יובל, היית אצלי בבית ראש הממשלה, אתה עשית על הכיפ כיפאק, תדע לך. יובל, אני רוצה להגיד לך שכל דבר שאני עושה, אני מתייעץ עם שרל'ה אשתי, אני הכול לוקח מיד שרה, הכול מיד שרה, אני משאיל את כל הכלים העומדים לרשותי מיד שרה. וכשאני אהיה, באמת, איך אומר בוז'י? כשהוא יהיה גדול, הוא יהיה ראש ממשלה? אז

אנחנו באמת ניתן לרב בניזרי להעביר את הדיבור אחר כך לבוז'י. הרב שלמה בניזרי, למה לא תחזור לפוליטיקה? -קודם כול, אני היום כבר לא בפוליטיקה, ברוך השם, כבר מזמן אני לא בפוליטיקה, ואני לא נושא על עצמי שום תפקיד רשמי כזה או אחר, אבל אני קודם, לפני הפרסומות, שמעתי אתכם מדברים פה על עדות, על מרוקאים... -זה היה באופן חד וחלק? כן, ברוך שיש לי היום גם תוכנית מסוימת ברדיו שנקראת "חד וחלק," אבל שמעתי אתכם מדברים על עדות ועל גרוזינים ועל מרוקאים, אז מספרים שבאמת איזה מרוקאי אחד, אשתו הלכה לאיבוד, בר מינן, לא עלינו, לא על אף אחד מעם ישראל. אז הוא מתקשר למשטרה, הוא אומר להם: תשמעו, רבותיי, אשתי הלכה לאיבוד,

לא מוצא אותה. שואלים אותו במשטרה: תגיד, יש עליה איזה סימנים, משהו? הוא אומר להם: עכשיו אין עליה סימנים, אבל כשהיא תחזור וואו, וואו, איזה סימנים יהיו לה... האמן לי, האמן לי... יש אחד, האמת, שהוא היום לא נושא אומנם תפקיד פוליטי, אבל עדיין יושב ראש הסוכנות, הוא היה לשעבר יושב ראש האופוזיציה, מר בוז'י הרצוג, בבקשה. אני רוצה להגיד לכם, זה היום עשה ה', נגילה ונשמחה בו. ביום זה, בו הוריי גדלוני - אני פשוט מתכונן לבר מצווה, עוד שלוש שנים יש לי בר מצווה, אני באמת, כן, אני... בוז'י, תהיה חזק, תעמוד על... אני לא מפחד, אתה לא מפחד, אתה כן מפחד, אני לא מפחד. אני רוצה באמת להגיד לכם שאשתי, אני לא יודע,

היא... היא לקחה לי את המובייל. איך יכול להיות שאני נשוי ויש לי מובייל של תינוק, של ילד בגיל שלוש? אבל יש לי עכשיו תקציב ויש לי מלא כסף לקנות ממתקים, חמישה עשר מיליארד שקלים לסוכנות היהודית, זה לא דבר של מה בכך, באמת. אפילו עמיר פרץ, אפילו עמיר פרץ, שבאמת... באמת תקופה ארוכה עמיר פרץ נחבא אל הכלים, נחבא לנו מהעין התקשורתית. אני רוצה להגיד לכם... -הו. -אני רוצה להגיד לכם, רבותיי היקרים, אין לי ספק שכל ה... אין לי ספק שבזכות הערכים הסוציאל-דמוקרטיים, למרות ששולחים לנו היום בלונים, וזה כבר לא היום הולדת מזמן, בלוני תבערה, בלוני קסאמים, אין לי ספק שבזכות הערכים ערוץ הידברות משתית ומושתת ומדובר,

ומדובר, אין לי ספק שבזכות זה איסמעיל הניה ויחיא סינוואר, זכותם תגן על עצמם, לא עושים לנו מסיבת קסאם מול העיניים, רק טיפין טיפין... בצורה ברורה. כל פעם הוא אומר "בצורה ברורה," אף פעם זה לא יוצא לו בצורה ברורה. אני אומר בצורה ברורה... יהודה שוקרון, אלעד כהן. אנחנו עוד נשוב ונשמע אתכם. תענוג. יעקב, תראה איזה יופי, אה? -ישתבח שמו לעד. יש לך חתיכת "פייט" להחזיר להם. שמע, זה... -אני רוצה אבל... -אני רק רוצה להתייחס למה שהם עשו פה. זה יותר דיאלוג, זה כמו מופע בידור. זאת אומרת, יש פה סטנדאפ בתוך מופע בידור וזה דבר שהוא מאוד מאוד קשה לעשות, במיוחד ואתה רואה, איך אומרים? את ה... -את החיבור. את החיבור

המיוחד הזה. -את החיבור היפה. תודה רבה, יעקב חמו. -יעקב הוא מקצוען. זה מיוחד מאוד שאתם ככה מפרגנים אחד לשני. אני לא יכול להגיד שיש את זה במגזרים אחרים, פחות או יותר, אבל ברוך השם שיש השם ויש יראת השם אז אנחנו רואים את הפרגון ואת ה... כל הכבוד לכם. אני רוצה, ברשותכם, לעבור לרב אייל ישראל. אני הבאתי לו מתנה קטנה, הוא יודע. כן, ברכב. -הכנתי לו. אלו שתי מתנות בעצם שהן מתנה אחת. ואני הכנתי לו מתנה מיוחדת, זה נקרא "כל אגדות ישראל." כי הוא מחמם לי את הלב, כמו כולכם, אבל אני מאוד מחובר לסיפורים ולאגדות. והרב אייל ישראל זה ממש המשביר הגדול לכל מה שקשור לזה. ותגלה לנו מה הכנת לנו, השבוע זה פורים שמח,

פרשת צו. -היום פורים זה יום כזה גבוה, כזה קדוש, כזה משמח. ואנחנו רוצים לראות איך הצדיקים הסתכלו על היום הזה. סיפור אמיתי שקרה לפני 200 שנה. פינחס'ל, פינחס. הוא היה בעיירה קוז'ניץ והוא הגיע לאדמו"ר מקוז'ניץ הידוע. אבל לא היה לו גרוש על הנשמה. אז הוא בא אליו אפילו בלי אוזן המן. אז הוא מגיע לרבי הקדוש והרבי מסתכל עליו, אומר לו: פינחס, אתה החבר הכי טוב שלי מכל העיירה. איך לא הבאת לי משלוח מנות? אמר לו הרבי: אפילו לסעודת פורים אין לי גרוש. איך אני אביא לך? הוא אומר לו: פינחס, אני לא מוותר לך. אתה עכשיו יוצא החוצה והולך להביא לי משלוח מנות. אבל אני רוצה לפני זה ללמד אותך משהו אחד. אמר לו: מה? אני

רוצה עכשיו שתגיד: פורים שמח, גוד פורים. טוב, אז פינחס אמר: גוד פורים. אמר לו: לא, לא, לא, לא ככה אומרים "גוד פורים." תגיד יותר חזק. אמר: גוד פורים. תגיד בכל הכוח. ואז הרבי בעצמו מתחיל לשאוג: גוד פורים! גוד פורים! עד שהוא ככה מחמם אותו, מחמם לו את הלב. עד שפינחס מתחיל לשאוג את כל הנשמה: גוד פורים! פורים שמח! פורים שמח! ואז הוא אומר לו: עכשיו לך תביא לי משלוח מנות. יוצא החוצה, מתחיל ברחובות: גוד פורים! גוד פורים! נכנס למכולת: תשמע, אני יודע שאני כבר חייב לך כבר איזה כמה אלפי רובלים, לא יודע מה, אני חייב משלוח מנות לרבי. תביא לי יין, תביא לי פירות, הכי טוב שיש. טוב, אף פעם הוא לא ראה אותו בכאלו

אנרגיות. הוא אומר לו: אני חייב להביא לך, אני סומך עליך. מביא לו, חוזר חזרה לרבי. אומר: רבי, הבאתי לך משלוח מנות. הו, ידעתי. יוצא החוצה, אומר: רגע, אבל הילדים שלי, אשתי, אין אוכל. חוזר למכולת: תשמע, אני שמחתי את הרבי, אבל לא יכול להיות שאת אשתי ואת הילדים אני לא אשמח. אתה חייב להביא לי עכשיו סעודת פורים הכי משובחת שיש, עליי, אני אחזיר לך הכול. היה משהו בקול שלו ששכנע אותו. אמר: אין בעיה, עליך אני רושם הכול. הביא לו סעודת פורים. לוקח את משלוח המנות הביתה, נכנס: פורים שמח! פורים שמח! גוד פורים! אשתו והילדים בחיים שלהם לא ראו אותו ככה. היא אומרת: מה זה? זה הבן אדם שהתחתנתי איתו? מי זה? לוקח אותם,

משמח אותם. משהו, פלא גדול. הרבי הקדוש באותו זמן עם רוח קודשו אומר לכל החסידים: ששש... בשמיים, בשמיים, כל השמיים עוצרים עכשיו והם רואים ושומעים את ה"גוד פורים" של פינחס. ובאמת, מה קרה שם? את זה אפשר להסתכל בספרי ההיסטוריה. מאז, באותו בוקר שאחר כך הוא נכנס לעשיר הכי גדול של העיירה, הוא אומר לו: תשמע, אתה חייב להלוות לי 10,000 רובל, ואני אחזיר לך תוך חודשיים הכול. העשיר מסתכל, הוא יודע מי זה פינחס, אבל פתאום זה פינחס אחר לגמרי. אמר: אתה יודע מה? אני סומך עליך. הוא הלווה לו 10,000 דולר. פינחס פתח עסק קטן ותוך זמן קצר מאוד הוא נהיה העשיר הכי גדול בכל פולין. וזה כתוב בספרי ההיסטוריה של קוז'ניץ,

שהיה איזה עני אחד שהוא נהיה העשיר הכי גדול בכל פולין. היו שלוש חסידויות: החוזה הקדוש מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ורבי מנדל מרימנוב, שהיו מאות אנשים שאכלו אצלם כל שבת, ופינחס היה מממן את כל הסיפור. ולא רק זה, כתוב שכמה שנים לאחר מכן היה איזה פוגרום שהאיכרים הפולנים רצו לעשות, וכבר באו ממש עם חרבות וגרזנים, ופינחס עם ה"גוד פורים" הזה של האדמו"ר מקוז'ניץ הגיע לשם ופשוט עצר אותם ואמר להם: לא יהיה. הממשלה, בכלל היא עושה עליכם פה... הם אשמים. הוא הצליח לעצור את הפוגרום. ופינחס הזה נהיה דבר גדול. -מה שהיה חסר לו זה רק איזו זריקה של עידוד ושמחה. -היה חסר לו בן אדם אחד, מה שלכל אחד מאיתנו חסר. -מה שאתה

עושה בדרך כלל כל השנה, זריקה של עידוד ושמחה. -מה שאתם עשיתם אחד לשני, בן אדם אחד שיאמין בי, יסתכל לי בעיניים, בלבן שבעיניים ויגיד לי: לך, סע. -מדהים. -אתה יכול, בכל הכוח. בפורים הזה זה מה שמתגלה. איזה כוח יש לסיפורי חסידים האלה. בכל יהודי... -זה הזמן, הזמן של פורים. של פורים, עכשיו, לקחת, להסתכל מה הכוח שלי ולא להתבייש, ללכת עם זה ולהאיר את העולם. "כל הפושט יד נותנים לו." -הלוואי, הלוואי, הלוואי. איזה יופי. הלוואי שיהיה לנו את זה כל השנה. אמן. -אמן. תהיה לנו את זריקת העידוד הזאת וזריקת שמחה כזאת. יעקב חמו... וואו! הוא עשה תותבות. יש לנו אותו כל השנה, תשמעו. הוא הזדקן, הזדקן. מה נשמע? -תשמח

אותנו. מוכן? לא, אתה יודע, תמיד אתה מתחיל לשיר את השיר הזה, פתאום אתה מגיע לשיר אחר לגמרי, נכון? אתה מתחיל כזה: אני פורים, אני פורים שמח ומבדח הלוא רק פעם בשנה אבוא להתארח לה לה לה אפצ'י לה לה לה אפצ'י לא יודע איך זה הגיע. לא, אבל באמת... -רגע, אתה זה נקרא "הגעתם לתיבה הקולית?" כי עשית תיבה קולית. אני אומר לך את האמת, אנחנו שותים פה הרבה יין, כבר נהיה לי חם ואני כבר לא יודע איך אני חוזר הביתה היום, ובאמת, תיזהרו, כי יש שוטרים בחוץ. יש שוטרים, לא נוהגים... לא מזמן באמת, שוטר עצר איזה... איזה שוטר, אתה יודע, עצר אותי וזה. הוא אומר לי כזה: אתה יודע, יש את הדבר שבודק אלכוהול. הוא אומר לי: תעשה

ינשוף. עשיתי לו: הו הו. אתה יודע למה קוראים לינשוף ינשוף. לא, למה? -כי ינשוף זה חיה מלשינה. איך ינשוף עושה? הוא, הוא, הוא שתה, הוא, הוא. לא, אבל באמת, היה פעם אחת איזה תימני שרצה להתחפש בפורים לשוטר. אז אבא שלו אמר: אל תדאג, אני אחפש אותך לשוטר, הכול יהיה בסדר, פיקס וזה, אל תדאג. בקיצר וזה, בא, הביא לו, אתה יודע, כזה אקדח אמר לו: זהו, אתה שוטר. אמר לו: אבא, איפה כל החליפה וזה? אתה שוטר סמוי, אל תדאג. גדול. לא, אבל באמת, אני רוצה... -השם ישמור אותך... אמן. תמשיך. -אני רק רוצה לעשות עם יהודה שוקרון איזה פאנץ' אחד קטן. בבקשה. -אתה מכיר את זה שאתה עושה עם מישהו לחיים והוא מייבש אותך? אתה מכיר את

זה שאתה עושה כאילו? ואז אתה צריך לעשות עוד "לחיים" קטן עם עצמך, נכון? תעשה איתי רגע לחיים. -לחיים. לחיים... לא, יש גם את אלה, הילדים הקטנים. אתה מכיר את הילדים הקטנים שהם חצופים? אתה מכיר את אלה? הם גם כזה... עוד. לא, אבל באמת... אתה מכיר את הילדים ששותים לכל האנשים? כאילו, האורחים הלכו מהסלון בבית, הם מתחילים לשתות מכל הכוסות? יש... אני אספר לכם סיפור אמיתי, קצת לחזק אתכם בדבר הזה. סיפור אמיתי. סבתא שלי נפטרה לפני שלוש שנים ב-ז' באדר. תראו רק את הדבר הזה. יום פטירת משה רבנו. עכשיו, לא סתם, כי היא גם הייתה אורה לוי. היא הייתה לוי, כמו משה, אורה - שמחה, וכל התקופה של השבעה זה היה בסוף בפורים,

נפל בפורים. עכשיו, שתבינו רק מה אני רוצה לספר לקהל בבית. חודשיים היא הייתה מונשמת, היא הייתה צריכה למות בכל רגע נתון. זאת אומרת, כאילו... והקב"ה לקח אותה דווקא ב-ז' באדר. אורה לוי - גם אורה ושמחה, גם לוי - כמו משה רבנו, ב-ז' באדר, ומתוך חמשת הילדים שיש לה, איפה עשו את האזכרה? אצל הבן שלה. איך קוראים לבן? מרדכי. ולמי הוא נשוי? לאסתר. וואו! -סיפרתי את זה לכל המשפחה, אמרו לי: יאללה, אתם החרדים, יא פאנט וזה. אמרתי לו: והנה, אתה המן. יאללה, בואו נשמע איזה שיר. חזק, אחי! -יעקב מחמם ומשמח אותנו כל השנה. אנחנו רוצים לשיר קצת. פורים שמח. דוד ביתן איתנו, יונתן בן סימון על הדרבוקה, אלעד, תנו להם מחיאות

כפיים, פורים שמח! כל הכבוד! כל הכבוד! פורים שמח. איפה מחיאות הכפיים? הצטרף אלינו הרב מרדכי לוי. אנחנו מיד נשמע אותך, הרב. פורים שמח. -פורים שמח, חג פורים שמח. אהוב ליבנו, הרב לוי. יעקב היקר והצדיק. -כן, אני חייב לתקתק כי אין לנו הרבה זמן. קודם כול, למה בכלל צריך לצחוק בפורים? חשבתם על זה? יש עניין להיות בשמחה. מה קשור שמחה בפורים? אז רבותיי, אני מקצר את הדבר הזה ממש בקיצור קצר. בוא ניקח את המילה "צחוק," נפרק אותה, מה יצא לנו? צא מהחוק. כל הזמן, כל השנה אנחנו אנשים רציניים. בפורים, בפורים... -אני כל השנה יוצא מהחוק, נשמה. צא מהחוק. זה צחוק, צא מהחוק. אז ביום הזה צריך לצחוק. וכך אומר "נימוקי

יוסף," מי שלא יודע, ביום הזה צריך לצחוק. "לא תקנו הנביאים... אלא לומר מילא דבדיחותא." מילא דבדיחותא - גימטרייה 916, כן? המן, אחשוורוש - גימטרייה 916, להראות לך שלצחוק, ליצנות ליד עבודה זרה זה הכוונה המן, אחשוורוש. גדול. -דבר שני, אחרון, סטנדאפ בגימטרייה זה 204. צחוק בגימטרייה זה 204. מי המציא את המילה "סטנדאפ?" הגויים. ותראה, איזה יופי, ישתבח שמו לעד, כי הקב"ה מסובב הכול שידעו שסטנדאפ זה צחוק אצלנו היהודים. אוקיי, שתדע. אתה צריך לכתוב ספר על זה. כן, כתבתי, ברוך השם. כתבתי את כל הדברים האלה בספר הזה. בעזרת השם, איך אומרים? 30% פרסומות... -להשיג בחנויות המובחרות. 1-800-50-40-50 -אין לנו זמן,

יהודה. תקשיב, אחת השאלות המרכזיות בספר היא האם מותר לצחוק על עדות. לא ניכנס עכשיו לתשובה הזאת, אבל אנחנו נסיים עם משהו אחר. מה כן מותר לצחוק, לכולי עלמא מסכימים? מותר לצחוק על שמות, למה? כי אין בזה שום דבר, עניין של להעליב בן אדם. מה הכוונה? לדוגמה, אנחנו, ברוך השם, היהודים, נותנים שמות עם משמעות, אבל גם רוסים נותנים שמות עם משמעות. איך קוראים לרוסי שנולד היום? ולד. איך קוראים לרוסי שנולד ליד ישיבה? ולדמיר. יש ישיבת "מיר." איך קוראים לרוסי שתמיד בוכה? דימה. איך קוראים לרוסייה שבעלה עזב אותה? נטשה. איך קוראים לרוסייה שהתחתנה עם חב"דניק? טניה. איך קוראים לחב"דניק שהתחתן עם הרוסייה? בעל הטניה

(בעל התניא). וכמו שאתם יודעים, יש אצל הרוסים, יש גם אצל האשכנזים, רבותיי. איך קוראים לאשכנזי שאוהב לעשות חופשה בצפון? צימרמן. איך קוראים לאשכנזי שהולך לו הכול בחיים? פוקס. איך קוראים לאשכנזי שאין לו שיניים? גרבר. אני מרחם, אתה יודע על מי אני מרחם? על זאת שכותבת את הכתוביות... :-) מסכנה, זה כל כך מהיר. איך קוראים לאשכנזי שאוהב לגור בצפון? קורלנסקי. זה גר קור, גם לן וגם סקי. וואי, וואי, וואי, חזק. איך קוראים ל... בואו נעשה קצת על מרוקאים. איך קוראים למרוקאי שעכשיו קנה בית גדול? אבוחצירא. איך קוראים למרוקאי שעובד במסעדה? אמזלג. -אמזלג. איך קוראים למרוקאי שתמיד משקר? שוקרון. סתם... נכון, אני

מערבב אנשים. -הרב מרדכי לוי, עם כל השמחה הזאת, מה הכנת לנו? חג פורים, פורים שמח. תראה איזו אווירה, איזה יופי. -כזה פאנל שמח. ישתבח שמו. -איך קוראים לרוסי העבריין? פשה. ולרוסי שאוהב דגים? דניס. בכבוד, הרב. בכבוד, הרב. אנחנו נמצאים בחג פורים. ידוע, מדוע זה נקרא חג פורים? כתוב במגילה: על שם הפור. המן הפיל פור, הוא הגורל. לכאורה, כל חג נקרא לא על שם הגזירה שהייתה, אלא על שם ההצלה. למשל, חנוכה, חנו ב-כ"ה, חג חנוכה. פסח - השם פסח על הבתים, יצאנו ממצרים. פור - הרי זה היה תחילת הגזירה, שהוא הפיל פור, כדי שחס ושלום, להרוג, להשמיד ולאבד את כל עם ישראל. אז ממתי קוראים לחג על שם האסון ולא על שם ההצלה?

אלא אומרים, אם נשים לב, הפור זה ההצלה עצמה. מדוע? משום שנראה בכל המגילה, ברגע שרצו להוציא להורג מישהו, עשו את זה תכף ומיד, לא חיכו. ושתי לא הסכימה לבוא, החליטו להרוג אותה, מיד הרגו אותה. אחר כך בגתן ותרש. -מה שנקרא וש-תיק תק. וש-תיק תק, בדיוק. אחר כך בגתן ותרש. -היינו בקטע הזה, כן. שמעו שהם רצו להרעיל - מיד תלו אותם. המן - רק המלך במשתה עם אסתר, פתאום הוא רואה המן נופל על המיטה וחרבונה בא ו"תלוהו עליו," הכול בשניות. עכשיו, המן, תראה איזה משוגע הוא. הוא רוצה מה? להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים. במקום שייכנס למלך, יגיד "אני רוצה להרוג אותם," קיבלת. למוחרת הורגים את כולם. לא. נכנס לו שיגעון

לעשות פור, הגרלה. זה היה בחודש ניסן. מתי זה יצא? עוד 11 חודש, עד חודש אדר. הוא אומר: זה הפור, זה הנס. רק בזכות זה היה לנו זמן לצום, להתארגן. הוא אומר: הפור זה ההצלה, לכן זה חג פורים. מה לומדים מזה? לפעמים בן אדם יש לו צרות בחיים, יש לו אסונות. הוא אומר: יואו, מה יהיה? הוא אומר: לא, הצרה שיש לך היא ההצלה. וזה מזכיר לי איזה סיפור יפה. קודם הרב ליצמן היה פה. סיפרו כשהרב ליצמן התמנה להיות במשרד הבריאות שמה, סגן שר, שר, סגן שר... ככה וִי?ֶר כזה. אז הביאו אותו לכל מיני בתי חולים. אז לא עלינו, יש גם מחלקות לאנשים, מסכנים, חולים בנפשם. אז הביאו אותו לקומה הראשונה. הוא רואה שמה איזה אחד מתחיל לצעוק

ודופק את הראש שלו בקיר. הוא צועק: אוי, גילה! אוי, גילה! אוי, גילה! שואלים אותו: מה זה? מה זה? -אני מדמיין אותו כאילו... הוא אומר: אל תשאל. מסכן, הבן אדם הזה הכיר בחורה, קראו לה גילה. קבעו להתחתן. ביום החתונה, בבוקר, ברחה לו, אמרה: אני לא רוצה להתחתן איתך. מסכן, קיבל את זה קשה, הוא נמצא פה עכשיו. הוא אומר: מה אתה אומר. טוב, מעלים אותו לעוד קומה. שמה זו מחלקה של יותר מסוכנים, ושם הוא רואה, יש אחד, נותנים לו כל שנייה זריקות, עם אזיקים, תופסים אותו שני שומרים, והוא: גילה! גילה! וממש משתולל עוד יותר. ו"גילה! גילה"! וכל שנייה זריקה, וזה לא עוזר. והוא משתולל. הוא אומר: וואי, וואי, מסכן. מה, גם זה

גילה עשתה לו? הוא אומר: לא, זה התחתן עם גילה. מה זה מראה? -היו שני חולים בבית חולים לחולי נפש. רגע, שנייה, שנייה. היו שני חולים בבית חולים לחולי נפש. אחד אומר לחבר שלו: אחי, אני המשיח. הוא אומר לו: מה פתאום. לא אמרתי לך שום דבר כזה. הוא אומר לו: אני אומר לך, אלוקים התגלה אליי. הוא אמר לו: כשאני אתגלה אליך, אני אודיע לך. רואים שגם מדבר רע יוצא טוב, לכן חודש אדר, אדר זה ראשי תיבות: אין דבר רע. אה, יפה! -וברוך השם... -אין על הרב מרדכי לוי! ולכן כאן בהידברות אנחנו משדרים לעם ישראל כל השנה: אין דבר רע. -אין דבר רע. -יפה מאוד. ברוך השם, הכול לטובה. וכשיש לנו את משמחי הלבבות פה, מה זה? מספר אחת,

ברוך השם. משמחים רק היום... -בכל מקום בארץ, כל השנה. על ידי השמחה מביאים הרבה הרבה תקווה. אין ייאוש. אין דבר רע, בעזרת השם. יפה מאוד. יישר כוח, הרב מרדכי לוי. אם בראשי תיבות עסקינן... -בוא'נה, אבל איזה קטע ש... כן? -אם בראשי תיבות עסקינן, אחשוורוש היה טיפש או חכם? הוא היה ראש הרי, לא? -מחלוקת, מחלוקת בגמרא בין רב ושמואל האם הוא היה שוטה או חכם. אחשוורוש - ראשי תיבות: אדם חכם, שוטה, וחולקים רב ושמואל. הפרסים קוראים לו... יפה מאוד. בתוך האחשוורוש כתובה המחלוקת על רב ושמואל. איך קוראים לרוסי שעובד בחנות צילום? -פיליפ. יישר כוח לרב מרדכי לוי. יישר כוח גם לכם. ממש דברים משמחים מאוד, התוכנית שמחה

ביותר. -ישתבח שמו לעד. ואנחנו... -הכול בזכותך. -הלוואי. זה בזכות הבית הגדול הזה, הידברות, שמגיע להם מחיאות כפיים. אני רוצה לסיים בדבריו של האר"י ז"ל הקדוש, שכותב שההארה שמתגלה בפורים היא יותר גבוהה מכל החגים, ואפילו מיום השבת, אפילו היום הקדוש ביותר בשנה, יום הכיפורים. אבל יום הכיפורים הוא רק כ-פורים. הוא לא פורים, הוא כ-פורים. והיום הגדול הזה שנקרא פורים, שבו אנחנו עכשיו בעיצומו, יום גדול. ויהי רצון שניקח את כל מה שצריך לקחת מיום כזה עם כל השמחה שבו, עם כל דברי התורה שהיו פה, ונתחזק בעזרת השם. אני רוצה לסיים עם דברי חז"ל, שבעזרת השם, בביאת המשיח ההארה תהיה כה גדולה עד כי הזיו של החגים יתבטל

לאור הזה, לאור של פורים, כמו נר שהוא אפסי ובטל לעומת השמש הגדולה. כל החגים לעומת פורים יתבטלו מההארה הגדולה הזו של חג הפורים. כמה הארה גדולה ועצומה יש בחג הזה. יהי רצון שההארה הזו תישאר ותישמר לנו לעד. ושנזכה שאורות החג והשמחה של החג יאירו את נפשנו באור יקרות שילך איתנו, בעזרת השם, במהלך כל השנה עד פורים הבא. אז אני רוצה לומר תודה לרב אסוס, לרב מרדכי לוי, לרב שטרנליב, לאלעד כהן היקר והמצחיק והנהדר. -תודה רבה לכם, תודה רבה. יהודה שוקרון, אני אוהב אתכם. -ברוך תהיה, גם אני. -תודה רבה לכם על הכול. אתם משמחים אותנו כל השנה. יהי רצון שתמשיכו בעזרת השם, שתתעצמו בעזרת השם, שבכל בית יהודי יהיה את

הדיסק שלכם. בעזרת השם. -יעקב חמו היקר והאהוב. -אתה תמיד לא מפסיק לשמח אף פעם, יובל. תודה רבה לכם. הלהקה שלנו: דוד ביתן על הקלידים, אלעד הראל - כינור ועוד. יונתן בן סימון - דרבוקה. תודה רבה ל"הטיב" פיצוחים, תודה רבה לבת-אל קייקס על כל השפע הגדול הזה. חג פורים שמח. תודה רבה לכם. אני רוצה לסיים עם משהו שמח במיוחד, "הלילה זה קורה לי." פורים שמח, עם ישראל. תודה רבה שאתם איתנו, וגם בעזרת השם בשבוע הבא. "הלילה זה קורה לי."