"הוא הספיק להגיד 'נפגעתי', ונהרג במקום": סיפורו של יהודה נתן כהן הי"ד שנפל בתחילת המלחמה

אנחנו חמש אחיות א פילי תהילה היא הבכורה יהודה האחיין שלנו נהרג בתחילת המלחמה יהודה הוא הבן השישי של א של טילי והוא נולד במקביל הבן השני והבן הבת הראשונה שלי ממש נולדו תוך בפער של חודשיים א ובעצם הגידול היה משותף עוד פעם זה אצל זה הייתה בת ראשונה הצלתי לי אבל אה אבל הם גדלו ביחד הם היו מין חבורה כזאת אה שכבת גיל בכל המפגשים אצל א אצל ההורים בטיולים המשפחתיים הם היו מין חבורה כזאת אליזה שגם מעל ומתחת ו אה היה ילד עם המון מרבה שמחת חיים א מאוד מאוד פעיל הוא אהב א כדורסל הוא היה שחקן שחמת ממש מכונן הוא היה תולעת ספרים נכון היה קרה הרבה ו ובאמת כאילו לי יש שלישיית בנים הוא היה בן נה באמצע זהו

וכשהוא גדל הוא כאילו אנחנו ממש רואנו את ההתפתחות שלו א הוא אחרי זה הלך לחספין ואחר כך לאלי ובנה את עצמו והאמת ש כאילו אני אני תמיד אמרתי חזרתי את זה כמה פעמגוע שלי זה ליהודה אחיין שהכרתי אחרי זה הכרנו אותו כמפקד כמפקד לחיילים ווואו סיפורים שלי מגיעים ולא מפסיקים הם מדהימים אבל באמת כאילו בסוף זה זה לילד הקטן הזה שגדל עם הילדים וואו היה הכי אהוב ידע גם גם לנו לתת תשומת לב יכול לשלוח לנו הודעות יש לי כאילו בפלאפון דודה מה נשמע אני עובר בזיכרון אבל אני לא יכול להיכנס אני כאן עם החיילים אולי אצליח לקפוץ א פעם שלח לי יודע ד שיש לו חייל מזכרון והוא אה א ממש יש שם קושי כלכלי והוא מגיע בסופי שבוע

הביתה אני יכולה לסדר לו עבודה כאילו צו ממש עם לב ענק לנשמה תמיד א בעלי היה אומר או גבר יש במשפחת כהן ממש אה הוא עבד ברפת הוא היה לו רגילה בין תפקידים אז אה חלט כזה אז אה הוא אמר אתה יודע שלושה חודשים טוב סע למזרח תטייל אמר לו אני עובד ברפת יום באלי יום שחמת יות בבית עם אמא עם אבא הוא לא שכר דירה היה בן 25 הוא היה רווק הוא אמר אני רוצה להיות בבית ליד אבא ואמא זה כאילו נתן להם את החודשים האחרונים ממש היה איתם.

אפשר להגיד ש כאילו האדמה נשמתה מתחת לרגלינו, רידת אדמה, כל הן כאילו המשפחה השתנתה לעולם, לתמיד. אין יום שהוא לא פה וזה כמו ששלמית אמרה, זה האדמה נשמתה. זה זה משהו שלא הכרנו.

זה התפרקות. הוא יום שישי היה מגלגל קובות עם אמא שלו במטבח. כל יום שישי הוא הייתה במטבח. הוא יודע שהוא חוזר מהצבא פה הוא היה חוזר מגלגל קובות והוא היה קולע את עצמות יפה ואז של החלות ואז הוא היה מצלם ושולח לאחיות שלו לאחים שלו שבאים לשבת תמונה וכ מחכים לכם. הוא היה נורא נורא משפחתי. היה מאוד משפחת. המשפחה שהיא הייתה היא הייתה מאוד מחוברת לפני משהו שם עלה בלא יודעת בכמה קומות. התחושת א ההבנה הזאת שבסוף אנחנו אנחנו אחד. משהו שם א באמת בנה אני חושבת קומות אחרות של א של א של אחווה של קשר של מחוייבות של באמת עוצמה של קשר. יש לי הקלטה אפשר לשמוע אותה. א ממש מ שהיא מאוד היא מאוד מאוד עסיונית לו א מכל המועד סוכות

תודה מה המצב מירי מה שאתה אוכן אני עובר מצפי אילן אבל מרגיש לא נעים שלא נכנס אני טיפה קצר לזמנים בכל מקרה עוד חודש בערך אני עונה לפה לגזרה של כמעט חצי שנה אז יהיה הזדמנויות בעזרת השם תהיה לשלב אותם קבוע אבל זה היה ברביעי לאוקטובר. ברביעי לאוקטובר הוא שלח את ההודעה הזאת. שבאמתילי תמיד הייתה כזאתי נודניקית וכשהוא היה איכשהו באזור שלנו חצי שעה נסה תה מפילה אותנו תיסו תביאו לו חבילה ובאמת יש לנו הרבה תמונות שהבאנו לבקר אותו כל מיני חורים הבאנו לו כל מיני פינוקים בשביעי באוקטובר ערב קודם א טילי סיפרה שהם יושבו ודיברו על מלחמת יום כיפור איך זה קרה ושלא יקרה וזה שצריך להיות לא קונספציה וצריך לחשוב

ואז ואז הוא קם בבוקר ואמר לה אמא זה יום כיפור ולקח את האוטו וירד הרומה הם גרים בשדמות מחולה חתיכת דרך בדרך הוא היה שכתאי מכונן אז הוא הצליח לאסוף כל מיני אנשים הוא הגיע לנחל עוז וחילד שם משפחות ילדים א ואז הוא לא סיפר לנו הוא לא סיפר לה מה הוא עושה מה? לא סתם שמירות ואז פתאום התקשרו אלי החברות ואמרו ראיתי את יהודה הוא בעיתון בונט פרסמו אז היה איזה כתבה עליו על שלושה קצינים שחילצו בנחל עוז אה הוא לא הסכים שאף אחד יבוא אליו את יודעת היה פריסה נשואז בתקופה הזו אני רוצה לספר שנייה משהו שהופיע אני עליו בהקשר הזה א שהוא היה כל כך ח צנוע אחרי שעם החיילים והפלוגה הם חילצו מישהי שהוציא אותה לא זוכר את

השם שלה מהבית שלך להודעת תודה ושאלה מה אני יכולה לעשות בשבילכם אז הוא אמר אני מבקשת תכתבי הודעה שאני אוכל לשלוך לכל החיילים שלי כי התודה לא מגיעה לי מגיעה לכולם זה באמת ניסחה את התודה שלנו ככה את הצילום מסך והוא העביר את זה לכל חיילים כי כי הוא לא הרגיש שזה רק ממש זה משהו שיתן להמשך

כן שיתן כוחות להמשך ו

בא לי הצליח לראות אותו איזה 10ה ימים לפני שהוא נפל שהם התאמנו לפני הכניסה הקרקאית הוא ממש נפל בהתחלה בשלישי לנובמבר בשלישי בשלישי לנובמבר

א

הם כבר תיארו בתים א הבית היה מטורה ואז אז א לפני שהם נכנסו כל הלוגה להיכנס לשם המגד שלח אותו לבדוק מה קורה שם ונפתחה עליהם אש הוא הספיק להגיד נפגעתי ו

לתת מיקום

לתת מיקום והוא נהרג במקום ושני חיילים יחד איתו הקשר שלו ניצל אני הייתי באותה שבת אצל המחותנים שלנו ברננה וכל השבת כזה בטוב ואני לא יודעת משהו דיברנו שברעננה היה ממש על תחילת המלחמה נפלו הרבה לוחמים לא מכירים לא הכרתי אף פעם כזה דבר חייל באופן אישי שנפל ומוצאי שבת ממש ממש צת שבת אחותי מתקשרת אני אומרת לה טילי אומרת יהודה נפל ואני צרחתי צרחה שבחיים והבן של הנכד שלי אמר מי נפל מה נפל הילדים הקטנים בעלי הגיע אמרתי לו יהודה נפל ישר הרזנו היא ביקשה ממני שאני יודיע לכל האחיות ומאותו רגע ג נסענו עד אחרי השבעה לשדמות נכולה לא עזבנו אותם שורה אני מצאתי את עצמי המון א כולל בזמנים בימים רנורמליים לא סביב

אה מוצאת עצמי נוסעת באוטו פתאום מוצאת את עצמי משחזרת את הרג רגע עם אלה ששומעתי שלום מתקשר ווזה התחיל בי מה קורה שלום ואז הוא אמר מירי יש לי פעם אני אמרת לא לא לא רגע רגע רגע רגע שלמה רגע אל כאילו לא ידעתי מה הולך להגיד במי כל כך הרבה

אבל זה היה כזה עוד א רגע

תן לי עוד רגע

תן עוד רגע

ואני מצאת את עצמי משחזרת המון את הרגע הזה המון חוזרת מגיעה לעבודה ככה שטופתות מנגבת נכנסת קורות כל כך הרבה הרגעים האלה הם כל כך א כמו שמית אומרת זה כאילו מין קו שבר ש אחריו כאילו שום דבר לא יחזור להיות מה שהיה ‏Ja.