"הטיל הראשון עבר לי מטר מהחלון, הטיל השני פגע בדחפור"

לא מוכן למות כמו עוף על הגריל להשרף אני יוצא החוצה יש לי כמעט 60 כדורים ברוה אני יורה בכל מי שאני פוגש כדור אחד שמתי כאן אני לא יודע אם זה אקט הרואי או הזוי כדור אחד הכנסתי לשיניים אמרתי לו את הכדור האחרון כשנגמר לי את מי לרסס אני מכניס לרובה תוקע כדור בראש וייקחו אותי שומה עשו ממני שווארמה יקחו אותי מת יקחו אותי מת לא נורא קוראים לי יוסף חיים עמית נולדתי בעיר באר שבע בן יחיד ילד יחיד חייתי בבאר שבע עד גיל 16 תיכון חילוני בגיל 16 עזבתי את הבית לכפר נוער חקלאי של הנשיא מקום מדהים לפני הצבא שכרתי דירה במקום אחר וגרתי בקיבוץ כמה שנים לפני הצבא ובזמן הצבא אה הסיפור שלי מתחיל סביבות גיל 16 א הייתי

הגרעין היותר חילוני בכל החבורה של החברים שהיינו אני זוכר שישבנו בבית של אחד החברים שלי שהוא דווקא ההורים שלו שאומרים שבת והיה לו אפילו אח אחד אברך והתנהל הוויכוח המסורתי סביב דעת ואלוקי ו אם זה נכון או חלילה להפך או וכל אחד הביע דעתו אה וכל החברים שלי צמים בכיפור צמים בכיפור ולא לא כל כך זכו לשמור שבת א ואני בתור אדם שמנסה לכוון לרציונל בחיים לא קיבלתי את הפרדוקס הזה ששומרים שבת שלא שומרים שבת צמים ביום כיפור כי אם השם יתברך הוא אמת והתורה אמת אז צריך לקיים את כל התורה ואם לא אז לא ואני הבאתי את עמדתי והתווכחו מרתי להם שכולכם שקרנים אם התורה היא אמת אז איך אתה חי כחילוני ועושה חלק מהמצוות חלק

מהמצוות לא עושה אז אומרים לי נו אז מה אתה למה אתה לא עושה כלום תם אני חסר לי את האמונה הבסיסית שהשם יתברך קיים וברא את העולם א ואם הייתה לי את האמונה הזאת הייתי אורז תיק ותזכרו את המשפט הזה כי הוא התקשר לסוף הסיפור הייתי ורז תיק ואומר לכולכם הייתם חברים טובים כל טוב שלום אני פונה לאזור 100 שערים להתחזק באמת ולהיות יהודי טוב ואם זה הדבר הי טוב שיהודי יכול לעשות זה לשות ישיבה וללמוד תורה ללמוד את הכל מהתחלה את כל מה שפספסתי א ועם האג'נדה הזאתי והגישה הזאתי התגייסתי לצבא הייתי ביחידה קרבית בהנדסה קרבית א יחידה ש מפעילה ציוד מכני כבד א דחפורים בן השר גדולים מאוד שקוראים להם דיניין של קטרפילר הצבא

ממגן אותם ואיתם הולכים לפרק בתים של מחבלים ולעשות כל מיני פעילות מבצעית יחסים איתם ל לעזה ולשטחים לכל מיני פעילויות וזה בעצם הכלי הזה הוא ה כשהצבא נכנס עם טנקים ועם כל מיני כניסה כבדה קרקעית אז הכלים האלה הולכים ראשונים תקופה של 2004 התגייסתי סיימתי את ההכשרה הצבאית ובאותה תקופה ב-2005 חטפו את גילת שליט כל הציבור בטח זוכר את הסיפור חטיפה המפורסם הזה היותר צירים בטח שמעו חטפו אותו הצבא נכנס לעזה שם פעילות מבצעית רחבה כדי לנסות גם להתר אותו גם להילחם בטרור שם א ובתקופה של אחרי כמה ימים או שבועות חטפו עוד שני מלוים ניקים בלבנון חיס בלה רה להם טילים על ה על הרכבי סיור למפריע גילינו שהם חטפו אותם

כבר הרוגים לצערנו והצבא נכנס ללבנון שירתי במלחמת לבנון השנייה עשינו שם פעילות מבצעית רחבה ואחרי המלחמה שאחרה בערך שלושה שבועות ש שלוש וחצי שבות ות חזרנו חזרה לאזה היה הרבה אקשן אני זוכר שנסענו בשיירה והתפקיד שלי להכניס את הכף חצי מטר בתוך האדמה בתוך התחלה וליצור כמו תעלה בתוך התעלה הזאת נוסעים כל הטנקים וכל האכזריות וכל הכלים של הצבא כדי שיהיה ממוגן ממטענים נכנס מבצע לכיוון בית חנון כבר עיר הבוקר ואני נוסע בתוך התעלה שאני חופר והרבה טנקים אחריי הרבה אכזריות אחריי והם סומכים על ה על הפעילות של ה חפירת התעלה שאני עושה שהם יחפרו בתוכה הוה אומר שאם אני פספסתי מטען אז הטנק מאחוריי חטף אותו ו חבל

מאוד אזה הרבה אחריות על הכתפיים לעשות את זה בצורה מקצועית שלא תקרא שום תקלה והפקודה היייתה לעלות על איזשהו גבעה שמשקיפה על שכונת בית חנון עליתי על הגבעה והגעתי לשלב שאני כבר לא יכול להוריד את הכף מספיק לתוך בתוך האדמה בגלל ה התליות של הגבעה והופל עליי מטען צד וחטפתי את המטען צד הכל היה בסדר והתקדמנו לגבעה וכולם כבר הבינו כל המפקדים וכל החיילים שהיו הבינו שה שטח ממולכד וצריך מאוד להיזהר עלינו על הגבעה חטפתי על לגג של הדינין אני לא חושב שזה רימון יד כי היו רחוקים מאיתנו לדעתי פצצת מרגמה פגע לי ב בגג של הדינין ירדתי מהגבעה אחרי שהטנקים עשו תצפית וחטפתי עוד איזשהו מטען צעד רק לציין האווירה בתוך

המבצע הזה היייתה ש אווירה מאוד מתוכה היינו לא לא מפחדים אבל חדורי המון המון אדרנלין המון המון אדרנלין להכניע את האויב לעשות טוב לעם ישראל אה וכל ה כל אותו לילה מרגע שנכנסתי השיר לפים מכוון ומדויק על החלונות שלנו ואני יושב בתוך הכלי בתוך הדינין ושומע אזה שבע שכבות של חלונות ממוגנים ירי ואני ששמע בתוך הדינין טיק טיק טיק טיק טיק טיק טיק כדורי צלפים ביקשתי מהמפקד שלי שיהיה קצת בשקט כיביתי את הקשר אמרתי ל אני רוצה לעשות טלפון לאמא שלי לגמור יפה כי לא שפחדתי אבל היה לי הרגשה שאם אני נכנס פנימה אנחנו פסר תותחים כי הפקודות לצערנו בצבא הם ש אסור לראות אם לא רואים לא מזהים מטרה ברורה עם נשק חם לבריחה

אז אסור לטנקים לראות לכיוון בניינים כי לכאורה יש שם האזרחים אז הטנקים עומדים ומסתכלים ולא עושים כלום ואנחנו חוטפים אש מכל מיני מקומות שאנחנו לא יודעים והבנתי ש המטענים הם בכניסה לשכונה אז אם אני אכנס לתוך השכונה כבר נהיה מטווח טילים וחזרנו חזרה אני מתקשר לה מתוך עזה מתוך שכונת בית חנון ואני אומר לה אמ יקרה אני נמצא בגבול לבנון ואני אוהב אותך והכל בסדר וסיימנו את המבצעים וכולם שמחים ואף אחד מהיחידה שלי ברוך השם לא נפטר הם זוכרים היו המון המון עשרות הרוגים במלחמת לבנון אף אחד מהיחידה שלי ברוך השם לא נפטר א ואני אוהב אותך והכל בסדר ואמא שלי אומרת לי אני יודעת שאתה בתוך בית חנון אני מרגישה שאתה

נמצא בעזה ואני יודעת שאתה בבית חנון אין לי שום מושג איך היא ידע את זה לא היה לה שום קשר עם אף אחד מהמפקדים ומה החיילים שלי ואני אומר לה אמא איך את יודעת אני אומר לך שאני בגבול הצפון היא אומרת לי אתה יצאת מהבטן שלי ו בתן שני מרגישה שאתה בבית חנון ואני מרגישה שאתה בסכנת חיים ותשמור על עצמך א אנחנו נכנסים והחמס עשה לנו תרגיל הסכה נכנסנו לבי ל אזור של כמו חניה של בית ספר א כלפי הגיעו משהו כמו 300 400 ילדים ונערים עם מקלות ואבנים לא עם נשק חם זורקים עלי מקלות זורקים על הבנים מנסים לטפס לי על על הדחפור אה למפריע הבנו שזה זה תרגיל השכה כדי שנתעסק איתם אני עולה מול הטנק אני אומר להם הם מפריעים לי

ואין לי שדה רעיה רחיק אותם ממנ תירה לאברם לפחות והוא אומר לי אין לי אישור לראות לאברהם כי הם לא חמושים ואסור לעשות כלום והם התחילו להתקרב וכבר כמעט לנסות לטפס הוא התחיל לראות קצת לכיוון הרצפה להרחיק אותם והם מתרחקים ואז הטיל הראשון עובר לי מול השמשה מהצד מכיוון צד שמאל לצד ימין עובר איזשהי רקטה לא יודעתי rpg ובסיטואציה ברגע ש rpg נכנס לזירה אז אם יש פגיעה ישירה מהניסיון המבצעי שלי אם ה rpg פוגע בכלי אז במקרה הטוב אדם גומר קטוע גפיים אם זה פגיעה בפל גוף תחתון וברוב המקרים אז זקה נכנסים להוציא אותו אז ככה שהמתיחות היא גבוהה ואדרנלין גבוה ומסתכלים על כל החלונות ועל כל הבתים ולנסות לראות מאיפה

מישהו מוציא את הראש א ואנחנו קצת נכנסנו ליותר דריכות ואני עולה מול מפקד המבצע שהיה מפקד שריון בטנק ואני אומר לו תתחיל לראות תיראה על אל תיראה על חלונות תיראה על בתים תייצר אש תייצר הרתעה תעשה משהו הטיל הבא כאילו אני כבר לא פה אתה לא פה אחד הכלים כבר לא פה א והוא אומר לי אין לי אישור לראות אני אומר לו אבל מה עושים אבל יש אפג בטירה תראה לשמיים תעשה משהו תראה כאילו אנחנו מזהים משהו שיהיה איזשהי הרתעה מבצעית ווא אומר לי אין לי אישור לראות ולצערנו זה עדיין הנעלה פתיחה באש ב מדינה או בצבא שלנו עד כמה שאני מנסה להתבטא בצורה מכובדת שהם יותר מסכנים חייי אדם של חיילים מחיי אדם של מכבלים א ואז אני רואה

שהטיל עובר ל ממש עבר לי מטר מהחלון כמעט פגעו בי והבנתי שהטיל הבא כבר חבל מאוד התחלתי לחלץ אחורה א וכל ה הערבים שמה תומכי מחבלים או מחבלים בעצמם כבר קלטו שיש טילים בזירה ורצו חרי הטרקטור שלי וניסו לסבך וציס את כל העסק והטנקים מאחורי משהו מרחק של 150 מטר ואני מנסה לסוע רוורס לחלץ לאברם ואז הטיל השני פוגע לי בקבינה ופה מתחיל הסיפור להיות יותר הדוק טיל השני פוגע בקבינה אני יושב עם קסדה עם שכפץ קרמי ושחפת רגליים גם שאמור להגן בפגיעת רסיסים למרות שברוב המקרים זה לא תמיד עוזר הטיל פוגע בקבינה האינסטינקט הראשון זה אלה מכם שצופים שעשו צבא וחטפו פגיעה יודעים שנסי את הראשון זה לתפוס את הידיים ולבדוק

שהכל מחובר ואת הרגליים ולבדוק שהכל מחובר כי מרוב אדרנלין אפשר לאבד גפיים ואפילו לא לשים לב בכמה שניות הראשונות אז אז אני מחובר והמפקד שלי מחובר ושנינו יושבים בתוך הקבינה וקודם כל לא מבינים איך שנינו חיים מפגיעה טיל ישירה כל הכלי רעד הזדעזע עפו המון רסיסים המון פיח והתחילה לפרוץ שריפה בתוך הכלי וכאן מגיע הקטע הכי אינטנסיבי ולא נעים בסיפור התחילה לתפו שריפה בתוך הכלי יש 300 400 אנשים בחוץ שקלטו יש לי שריפה בתוך הכלי והם מחכים שאני אצא החוצה כדי לעשות בלינץ' והשריפה התחילה לשרוף את המושבים והתחיל להיות בדורה ענקיית והקצין כבר פגע בצד של הקצין הטיל הקצין קפץ כבר התיישב על הרגליים שלי מחוסר מקום

מרוב מרוב השריפה ואנשים מתחילים לטפס על הכלי ומחכים שאני אצא החוצה ואז אני מבין בעצם שאנחנו בין הפטיש לסדן אני עוד לא יודע איך אני חי בכלל ואני מבין שאנחנו בין הפטיש לסדן כי אם אני אשאר אני נשרף חי אם אני יוצא אז או שעושים לי לינץ' או שצלף פוגע בראשון כי הירי צלפים לא מפסיק או שעוד כמה שניות יגיע הטיל הבא ואני אצא מהקונפליקט ובכלל לא תהיה בעיה כי אני לא איהיה פה והתחיל דיוון הוא יושב לי על הרגליים והאש כבר מתחילה לגדול ומתחיל להיות לנו חם וכבר מתחילים לטפטף והמון המון פיח והמון עשן והמון בלאגן כבר לא הצלחנו לנשום פתחנו חלון גג סנרוף כדי שיכנס אביר לדנ שנוכל לנשום והאש קיבלה החמצן ומהר מאוד

נהיה הרבה יותר אש אה התחלנו לחלץ רוורס לכיוון הכוחות ואני פותח את החלון חלון צד אני רוצה לצאת החוצה היה לי מחסנית צולבת איזה מחסנית שמחוברת למחסנית א ואני אומר לו תמות נפשיים פלישתים לא מוכן למות כמו עוף על הגריל ולהסרה אני יוצא החוצה יש לי כמעט 60 כדורים ברוה אני יורה בכל מי שאני פוגש כדור אחד שמתי כאן אני לא יודע אם זה אקט הרואי או הזוי כדור אחד הכנסתי לשיניים אמרתי לו את הכדור אחרון כשנגמר לי את מי לרסס אני מכניס לרובה תוקע כדור בראש ויקחו אותי שווארמה עשו ממני שווארמה יקחו אותי מת יקחו אותי מת לא נורא לפחות אני אמות כמו גיבור ולא ימות כמו פחדן אם אני כבר צריך למות אז איך כמו שחז אומרים

ברור לך מיטה יפה ואהבת לרכה כמוך אחד הפירושים במסכת סנדרין ברור לך מיטה יפה אז לפחות נמות גיבורים אני פותח את החלון הוא סוגר את החלון אני פותח את החלון כבר יוצא חצי גוף ההוא סוגר את החלון והוא צועק עליי היה שם הרבה מאוד דרני הוא צועק עליי אני קצין בצהל ואני פוקד עליך ואיזה פקודה ואתה מס אמרתי לו איזה פקודה מטומטם אנחנו הולכים למות איזה פקודה א אני אעשה עם הפקודה שלך אני תכף מת אתי יושב פה אני אני פותח וסוגר ופותח וסוגר איכשהו אין לי מושג איך הספקנו לחלץ אחורה זה פשוט ניסים לא פגעו בי עוד טיל רציתי לצאת החוצה בסוף אמרתי לו שאני מוכן לוותר לו וממש בשנייה האחרונה בנשימה האחרונה אני אפתח את החלון

ואני אקפוץ החוצה ויהיה מה שיהיה אתה רוצה לחכות נחכה עוד לא יודע כל הסיפור הזה זה דקה נחכה עוד 10 שניות עוד 15 שניות עד שכבר תחיל לא יודע תחיל להשרף לי הטפ והיד כבר בצד שמאל אני תחיל להרגיש שאני ממש נשרף ואני קופץ החוצה אני לא לא מוכן למות ככה חילצנו חזרה לכוחות האש כבר נתה גדולה מאוד ופה אחרי כל ההשגחה הפרטית הנפלאה שכבר פגע ביתי ואני לא יודע איך אני לא מת מהטיל ואני נוסע עם הדינין בתוך שריפה ויש לי 400 אנשים מחוץ לכלי שרוצים להרוג אותי ויש צלפים ויש מחבלים עם rpg שכרגע הם לא יורים עוד rpg ואני לא יודע למה בכל הסיטואציה המורכבת ומסובכת הזאת פתאום פשוט נעשה לי נס ש את הנס הזה הייתי צריך כי אין

לי שום דרך הגיונית להסביר מה קרה ומה נעשה ובאותו רגע פשוט האש היה חתיכת מדורה אין הרבה מקום בקבינה לאיפה לברוח היה היה חתיכת מדורה עד גובע התקרה ואש רצינית על כיוון כל הכיסא וכל המערכת שהייתה שם עכשיו בטח שואלים את עצמכם איפה המטף לכבות את השריפה אז גם בזה הייתה השגחה פרטית יש מערכת אלקטרונית שזמני אני לא יודע אם זה עדיין כים הצבה נקראת ספקטרוניקס זה גלי עשן אוטומטי כשהוא מרגיש עשן מתף אוטומטית שמחובר לכלי פורק ומתפוצץ ופורק את כל האבקה ובזה ניצלים איפה המערכת הזאת היייתה בתיקון בדיוק לקחו אותה אז יש גם מתף ידני גיבוי אבל הוא היה ריק באותו רגע השם יתברך פשוט פשוט עשה לי נס לא השגחה נס אותו

מדורה פשוט אני אנסה להסביר לצופים כבר היייתה משהו כמו גובה כזה עד גובה הקבינה עד גובה התקרה של הקבינה והאש הלהבות של ה רוקדות כדרך שאש מרקדת ופשוט בשנייה אחת האש עלתה סגרה על עצמה ירדה ככה למטה היה מן רעש כזה והכל נעלם לא נשאר לא משהו שבעיניים הוא אל טבעי לא אש שהלכה ודעכה פשוט האש לכה סגרה על עצמה קיבתה עם מין רעש כזה מוזר ולא היה אש ולא היה עשן וגם ריח של שרוף לא נשאר ואני מסתכל קצין והקצין מסתכל עליי בתקוה שלא נקבל לו טיל כי כבר אני כבר לא חייב לצאת החוצה חילצנו כבר הגענו לכיוון הטנקים נכנסנו ביניהם אז זה מקום קצת יותר בטוח הקצין מסתכל עליי והוא תופס אותי ומנהר אותי אומר לי היה לנו נס היה

לנו נס אלוקים הציל אותנו ואני לצערי במקום וב מציאות חיים שגדלתי בה אני לא ידעתי מה זה נס הבנתי שזה משהו לא צפוי ולא מוסבר אומר לי נו ואתה למדת כימיה ולמדת בפיזיקה ולמדת כל מיני מדעים ולמדת ה ביולוגיה נו תסביר לי מה קרה פה בתוך אזה אנחנו מתווכחים ואני אומר לו תשמע פיני אני לא יודע מה קרה פה אני לא יודע אך להסביר מה קרה פה אבל א נעיין בזה בהמשך בואו נתקדם ונראה איך אנחנו יוצאים מכאן וכולי וכולי וכולי והוא התלהב ושמח ואמר לי צריך לברך הגומל ואני עוד הייתי בתהליך של עיכול של מה שקרה לי לא ידעתי להסביר את זה לא הייתי בשוק או הלום או משהו קיבלנו פקודה באותו רגע כיוון שהכלי נפגע לצאת בש חזרה לכיוון

הארץ לכיוון שטח ישראל א על בשטח ישראל גם היה מחבל שניסה למלכד מטען גדול מאוד על הגדר ותצפית זיתה את זה ושלחו לו מתנה חמה ממסוק אפאצ'י הוא קיבל טיל והתעדה ונשאר בור ונכנסו חזרה ברוך השם שהציל אותנו ונכנסנו חזרה ל לשטח הארץ והלכתי עם הסיפור הלא פטור הזה עברו עוד שנה שנה וחצי בצבא השתחררתי נשארתי כמות שאני וה נקודה שרציתי להמחיש ש כש נס בלי התבוננות הוא הוא דבר טוב ונפלא והיה לי היה לי נס גלוי שאני לא יודע אם כמה יהודים עושים להם כאלה ניסים ואני לא אומר את זה ממדרגה של א זאת אומרת בתור מדרגה אני מרגיש בזה פחיתות הייתי צריך שייעשו לי נס בשביל לפתוח לי את העיניים אבל השם יתברך רחמן אוהב את עם

ישראל ועשה לי נס והייתה חסרה לי את ההתבוננות את ה את הניצוץ והתבוננות הזאת קרתה כשהייתי מאבטח אה סיימתי את הצבא התחלתי לעשות איזשהי מכינה ותוך כדי הייתי סטודנט ותוך כדי זה עבדתי בהבטחה אציין שבמקום שבו גדלתי א לעולם לא פגשתי לעולם לא הייתה לי התקלות או או איזשהו סיג ושיח נחמד עם הציבור החרדי כל ה ה כל ההקשרית שלי אליהם וכל ה השגחות שמצאת את עצמי נתקל בציבור החרדי תמיד נתקלתי בעוינות ותמיד נתקלתי בדברים פחות נעימים ובגיל 23 פעם ראשונה בחיים פגשתי חרדי נחמד שאיר לי פנים ואהב אותי כי אני יהודי ולא כי אני קרוב לדעות שלו שמע את הסיפור שלי בצבא באחד הלילות ואמר לי תקשיב יהודי יקר אתה צריך לעשות

חשבון נפש עם עצמך מה קרה לך כי סיפרתי לו את כל המפגש שלי עם חברים שלי וכולי שאני הוא אומר לי בעצם אז למה אתה לא מאמין אז אמרתי אוכי אני מחכה לסימן אז הוא אמר לי שבת עסה חשבון נפש אולי השם יתברך זה הסימן שתקבל בחיים שקיבלת ותקבל בחיים שלך והשם יתברך זרק לך גלגל הצלה והוא רק מצפה ש תשחה תשב בתוכו ואחרי אחרי התבוננות ואחרי הרבה חשבון נפש יצאתי לקחתי את עצמי בלי להיות שומר שבת או אפילו תפילין עוד לא זכיתי להניח לקחתי את עצמי ליער הייתי הרבה וב לטייל אה ביערות ובמקומות ולעשות מסעות וכר עצמי ליער להרבה הרבה ימים של התבוננות פנימית שלי עם עצמי א באותו זמן הייתי מפתח במתקני משטרה מפתח אזרח במתקני

משטרה סטודנט א במקום להביא כל מיני שיעורים בפיזיקה וכל מיני שיעורים בכימיה לבודקה ששמרתי בו שמתי את הכל בצד הודעתי שאני מפסיק את הלימודים שלי השם חיבר אותם חיבר לרב מאוד מאוד מתוק עם הרבה סבלנות והרבה אהבהה ישב איתי לילות ללילות והסביר לי הלכות והסביר לי השקפה וממש נטה בי זרעים וניצנים של של השקפה ודת יהודית בריאה והוא הסכים שאני אשאל ממנו ספרים מהספריה ופשוט הייתי לוקח הרמה של ספרים ועובר עליהם בלילה דברים פשוטים הלכות פשוטות וסיפורי צדיקים וכל מיני דברים מתוקים וביאורים על רשי על פרשת שבוע וממש להתחיל ללקט לאסוף את ההתחלה של היהדות תוש ושב בבוטקה כולי מלא גילים עם תספורות מוזרות ותפילין על

הראש בבוקר ומתפלל שחרית וה נכנסים שוטרים דתיים ומסדרים לי את התפילין מסדרים לי את הטלית וככה עברתי תקופה של שלושה ארבעה חודשים עד שלאט לאט התחזקתי ולאט לאט העגלים ירדו והכיפה הגיעה ואותו חבר שביקשתי שאז הייתי אצלו אותו חבר דתי שסיפרתי בתחילת הסיפור אה ראה את התהליך התקרבות שלי כ מציעה גדולה והציע לי לעשות את השבת הראשונה בחיים בבית שלו הכניס אותי לבית עם עוד שלוש חברים שלי ושלושת שמענו את השבת הראשונה בחיים שלנו הייתה אז אני זוכר שבת אחרונה ושלא שמרנו ואמרתי להם טוב חברים תתכוננו כי שבת הבאה זה כבר לא יהיה ככה אני לוקח את שלושתכם עם כיפות ולבית כנסת מספיק אם ככולנו הבנו את האמת אז מספיק לקחתי

אותם אנחנו לבית של החבר הרביעי ושלושת שמענו שם את השבת הראשונה בחיים ותודה רבה ל השם יתברך זה היה לפני א 13 14 שנה ומאז ברוך השם לא פספסתי מאות השבת לא פספסתי שלושה ארבעה חודשים של התקרבות זריזה ואחרי זה כבר אותו רב שרציתי חרף התנגדות רבה כי כמו שרבי נחמן אומר שאדם רוצה להצדיק את עצמו מלמטה זקים עליו את הדין מלמעלה ויש כל מיני מונעים וכל מיני מעכבים מצאתי בן אדם אחד ואותו רב מתוק שקירב אותי שהסכים א לממש את הרצון שלי להיכנס לישיבה ומכל מקום הם רק ניסו למנוע אותי כי ראו בי פוטנציאל אקדמי ותעשה תואר ואתה תצליח ואתה היית ילד מכונן ובעבודה אמרו לי תשמע נכון התקרבת תישאר כזה דתי וזה מספיק וזה נחמד

אל תעזוב את הלימודים ותישאר ככה ולהיות איזה משהו אני הרגשתי שהוא יותר מדי פרווה ודבקת באותו רב ואותו רב לקח אותי להתקרבות לסליחות בישיבת אור החיים למדתי שם שנתיים אצל הרב אלבז השם שמרו וחיו ם צדיקי הדור יהודי מדהים קירב אותי חיבק אותי לימד אותי הדריך אותי ו ממש בלב חם וגדול כמו אבא ואחרי שנתיים זכייתי להתחיל להתקרב למורי ורבי רב שלום ארוש ולהגיע לשיעורים בישיבה ולאט לאט להבין להתקרב לדעת רבנו ו מאז אני כבר 12 11 12 שנים פה בישיבה חיים מתוקים וטובים גן עדן ברגע שהגעתי לישיבה הרגשתי שזרח עלי אור השם ומצאתי שאבה נפשי בדיוק בהשקפה בניואנסים הקטנים בהתבודדות בנקודות טובות בשמחה הרגשתי ש אווירה

אחרת לגמרי של הרגשתי בלב שלי אבירה אחרת לגמרי והתחלנו לעשות א לעבוד על עבודת התבודדות ו כל הנקודות שרבי נחמן מברסלב מסביר ומנחיל ומקרב הייתי א שבע שנים בחור בישיבה שבע שנים אאבד בביטחה הקטנה ברחל א עד שזכיתי להכיר את אשתי התחתנתי בגיל 29 אשתי היייתה בת 19 השגחה פרטית נפלאה אם אדם ירצה לדבוק באמת ולשים את האמת למצפן המוסרי שלו עוברים בחיים עליות ועוברים בחיים ירידות ואדם רבנו אומר שככה הדרך בשמיים לפעמים מפילים את האדם כדי שאדם יתקרב ואדם יעלה ואדם יתחזק אבל ברגע שהאמת היא המנוע המנוע המצפוני של האדם אז לעולם לעולם לעולם מה שהוא יעשה הוא ישאר סמוך וקרוב לש שם יתברך היום א אני זוכה לעבוד

במוסדות של הרב שלום ארוש א באים בבוקר זוכים לטפל בישיבה ובמוסדות של רבי נחמן מברסלב על כל הצרכים גנים וילדים ותלמוד תורה וסמינרים וישיבות ישיבה כולל הרבה מאוד פעילות עמוסה ונ א בערב אני גם סופר סתם זוכה לעשות שזוכה לעשות ואחר הצהריים אני מפנ יותר את הזמן ל בישיבה תוך כדי העבודה כמובן שחוטפים מה שחוטפים ואנחנו משתדלים להיות יהודים טובים ואחר הצהריים משתדל יותר להקדיש את הזמן בתוך בן ומחוץ לכתיבה לה התבודדות ללימוד תורה כמובן להחזיק סדרים לזכות ללמוד יש הרבה ספרים הרבה סימניות בהרמה עעל השולחן וכל יום אני זוכה ללמוד מה שאני זוכה ללמוד וזה השגרה שלי והחי ורי אל תראו השם יתברך איתנו ו לפעמים צריך

לסתור בניין כדי לבנות בניין נעה יותר לא שאני מדריך אנשים להרוס את מה שהם עשו בחיים אבל אני הרגשתי שזה הדרך ובמבחן הזמן צדקתי קיבלתי חיים טובים ומתוקים ושלבים ו נפלאים ונכון לכל אחד יש את הניסיונות שלו ואת המעברים שלו ולפעמים הולך יותר לפעמים הולך פחות אבל אני מודה מודה מודה לשם יתברך לחיים הטובים והמתוקים שהוא נתן לי ועל הסוויץ שהוא עשה לי בחיים ועל כל האור והאמונה והטוב שגיליתי בישיבה ובתורה וב בפרט בבית של הצדיק של רבי נחמן מ ברסלב