
"אם אין קריית שמונה – אין מדינת ישראל": דורון שנפר על האתגר להחזיר את התושבים הביתה
עודד הרוש משוחח עם דורון שנפר, דובר עיריית קריית שמונה, על חזרת התושבים ועל הדרכים לחזק את העיר. שנפר ותושבים נוספים מתארים את הקשר לקהילה ולנוף, לצד החששות הביטחוניים והצורך בפיתוח שירותים ותעסוקה.
עודד הרוש פגש את דורון שנפר, דובר עיריית קריית שמונה, ושמע ממנו על המשפחות שהחליטו לחזור לעיר, על הפתרונות שיתרמו לחיזוקה, וגם – מה חושבים התושבים על עתידה של קריית שמונה?
פרקים בסרטון:
עיקרי הדברים
- לדברי שנפר, מספר תושבי קריית שמונה ירד מכ-25 אלף לפני המלחמה לכ-15 אלף.
- שנפר מציע לחזק את העיר באמצעות השקעה בתעסוקה, בבריאות, בחינוך ובהטבות כלכליות.
- הרוש מעלה את השאלה אם שיפור תחושת הביטחון קודם ליכולת למשוך תושבים לעיר.
- תושבת שחזרה לאחר הפינוי מתארת קשר למשפחה ולקהילה לצד רצון בביטחון ובפיתוח העיר.
- תושב נוסף שמח לשוב לחבריו ולמשפחתו, אך מתאר גם חשש שנמשך לאחר החזרה.
עודד הרוש פוגש את דורון שנפר, דובר עיריית קריית שמונה, לשיחה על החיים בעיר ועל האתגר להחזיר אליה תושבים אחרי הפינוי. מול החשש הביטחוני, שנפר מתאר את הקהילה והנוף שמושכים אנשים למקום, ומציג את השינויים שלדעתו יחזקו את העיר.
בין הנוף לחשש
השיחה נפתחת בתצפית על קריית שמונה, הנחלים, ההרים והשטחים הירוקים שסביבה. הרוש מעיר שהשקט עלול להטעות, משום שהמציאות הביטחונית עשויה להשתנות ברגע. שנפר משיב שסיכונים קיימים גם במקומות אחרים, ולדבריו הוא ומשפחתו בוחרים לחיות בעיר לצד תושבים שנשארו או חזרו לאחר פינוי ממושך.
לדברי שנפר, לפני המלחמה חיו בעיר כ-25 אלף תושבים, וכעת חיים בה כ-15 אלף. הוא מדגיש שאין לו טענות כלפי מי שעדיין לא חזרו, ומעדיף לדבר על מי שבחרו לשוב ועל משפחות שמגיעות מאזורים אחרים בארץ. הוא משווה את העיר למניה שערכה ירד ומביע אמונה שבעתיד ערכה יעלה.
תוכנית לחיזוק העיר
שנפר רואה בקריית שמונה מקום בעל חשיבות למדינה כולה, אך אומר שהתושבים אינם רוצים להרגיש שהם משמשים מגן אנושי. לדבריו, חזרה על מדיניות העבר תוביל לאותן תוצאות, ולכן הוא מציע השקעה רחבה בעיר, הטבות מס משמעותיות והקמת מפעלים שישמשו מוקדי תעסוקה.
לדבריו, לצד המצב הביטחוני, גם התעסוקה ושירותי הבריאות משפיעים על הבחירה אם לגור בעיר. הוא טוען שרופאים ומורים נמשכים למרכז הארץ, ומעלה כדוגמה תגמול גבוה למורה שיבחר לעבוד בקריית שמונה. לשיטתו, גידול האוכלוסייה ומשיכת בעלי מקצוע יוכלו לשנות את היחס לעיר ולהביא להשקעה נוספת בה.
ביטחון ואיכות חיים
הרוש מעלה את האפשרות שהרחקת הגבול מן העיר תעניק לתושבים ביטחון ותעודד משפחות להגיע, ושואל אם כסף יכול לגבור על החרדה מפני אזעקות. שנפר משיב שהשאלה מלווה את המקום זה דורות: הוא מספר שגדל במקלטים, שגם את ילדיו גידל כך, ומביע תקווה שחיי נכדיו יהיו שונים.
שנפר אומר שהוא סומך על הצבא ומבקש שהדיון יתמקד גם באנשים, בתעסוקה, בחינוך ובבריאות, ולא רק בקווי הגבול. הוא מתאר את יתרונות החיים בעיר: עלויות מחיה נמוכות יותר מאשר במרכז, נוף, שכנות קרובה וקהילה חמה. לדבריו, החינוך בעיר מגיע להישגים, אף שהוא זקוק לחיזוק, וגם בתחום התעסוקה האיכותית עדיין קיים מחסור.
התושבים מספרים
תושבת שפונתה לנתניה מספרת שהשתעשעה במחשבה לעזוב, אך התקשתה לדמיין שלא תחזור למשפחה, לחברים ולעסק שלה. היא מתארת את הפשטות, הקרבה והתחושה המשפחתית בעיר, לצד המורכבות של החזרה לאחר המלחמה. לדבריה, תחושת ביטחון אמיתית ותנופה בפיתוח העיר חשובות לעתידה, והיא מעודדת אחרים לחזור ולהישאר.
בהמשך שנפר והרוש מבקרים בנחל הזהב, ושנפר מתאר כיצד אנשים מגיעים אליו במהלך יום העבודה וגם בשעות הערב. תושב נוסף, שפונה לטבריה, מספר ששמח לחזור למקום שבו נולד ושבו נמצאים חבריו ומשפחתו. לצד זאת הוא אומר שעדיין מפחיד בעיר ושאין בה שקט מלא, אף שהוא וחבריו ממשיכים להגיע לנחל.
שימו לב, הסיכום הארוך נוצר באמצעות בינה מלאכותית. יתכנו אי דיוקים.
אז אולי נכון שקירת שמונה תדרוש כמו שדרשו בקרם שלום אנחנו יותר לא הגבול תראה אנחנו דורשים את זה כבר עוד מהתקופה שהייתי ילד בן שנתיים
דורשים אני נולדתי במקלטים סבא וסבתא שלו במקלטים ההורים שלי היו במקלטים גידלו אותי במקלטים אני לא מאמין שאת הילדים שלי אני גידלתי במקלטים ואני מתפלל שאת הנכדים שלי בעזרת השם שיהיו לי אני לא אגדל במקלטים כפי שאני גדלתי
יפה בשקט פה. שקט הוא יחסי. אתה יודע, אנחנו נמצאים בגבעת שחומית, משקיפים על קריית שמונה כמו הסיפור של בן אדם שפותח את החלון, אחד רואה את הבוץ והשני באותו חלון רואה את השמש ואת הזריחה אבל תמיד מגיע מפה זה נראה רק שמש בזיפה רואה את קריאת שמונה היפה את הארץ פלגי מים נחל שחוצה אותה החרמון מצד ימין הרן נפטלים מצד שמאל הכל ירוק עמק
שאתה יודע אם הייתי עוצים לך את העיניים מביא אותך לפה פה היית אומר באיזה ארץ אני נמצא? אתה לא נמצא בחול אתה נמצא בקריית שמונה לא סתם אנחנו נקראים השוויית של המזרח התיכון.
תשמע אבל זה זה שקט א א מדומה הוא יכול להטות כי אני אישית מפה נכנסנו ללבנון רק לפני פחות מחצי שנה א זה ברגע אחד יכול להיות שורירי וזה אולי מה שהופך את המיגורים כאן לחתיכת אתגר. אתה יודע גם ברגע אחד אתה יכול להיות מעל ערב הסעודית מתאילנד לישראל והמטוס נחטף לך אתה יכול ללכת לתל אביב ולהיפצע חץ וחל להרג בתאונת דרכים אנחנו חיים במדינה ובעולם מאוד בעייתי אנחנו אם ניתן לפחדים שלנו להוביל אותנו אנחנו לא נהיה במקומ במקומות שאנחנו רוצים להיות אנחנו כאן אני כאן ממשפחה שלי עם התושבים הגיבורים של קריית שמונה שהחליטו להישאר ולחזור אחרי פינוי ממושך בגלל מה שאתה רואה פה
ועדיין תספר לי על המספרים כי לצורך העניין אפילו עוטף עזה אני מכיר אחוזים מאוד מאוד מאוד גבוהים בקרם שלום ובבארי שחוזרים וכאן תקן אותי אתה איש המספרים כמה אחוזים חזרו לכאן
אנחנו ערב המלחמה היינו 25,000 תושבים לצערי היום אנחנו בצבות 15,000 וואו
אבל אתה יודע במקום לדבר על אלה שלא באו ואין להטענות אליהם סו השיקולים שלהם אני רוצה לדבר על אלה שכן באו אלה שמאמינים במקום על עשרות משפחות ממרכז הארץ מהדרום שמגיעות לקריית שמונה קריאת שמונה היום כמו מניה שנמצאת בירידה מתי קונים מניות שהם בשיא לא קונים מניות שהם למטה מי שיבוא לקריית שמנה בתקופה הזאת יעשה את האקזיט של החיים שלו מחירי הדירות פה הם לא מהגבוהים האיכות חיים פה היא מעולה ועוד שנתיים שלוש שתבוא לפה תבין שאי אפשר אפילו לקנות דגירה בקריאת שמונה כי הכל יעלה אני מניח שיהיה פה שקט אחרי שתהיה אולי עוד מיני מלחמה ככה לסגור את הסיפור ואני מאוד מאמין מין במקום הזה כמו שאמרתי קודם כמו מניה
שבירידה לות אותו היא עושה את האקזיט שלה תשמע הנוף פה הוא הוא משקר זאת אומרת מפה אנחנו רואים את א את קריית שמונה העיר פה אני רואה כבר אגמים פה מרודים מדהימים של ארץ ישראל היפה אני באמת רוצה להבין הסיבה היחידה שלא נוערים לכאן בהמוניהם עם ישראל כי זה מקום מעלף מדהים זה רק החשש שאולי החזית של לבנון לא נסגרה. דיברת על כל כך הרבה דברים יפים, אבל אם נראד לתוך העיר, תראה דברים הרבה יותר יפים. תראה את הנחלים החוצים את קריאת שונה, את הארץ פלגי מים, את הירוק בכל מקום, את העון האנושי, את האנשים הכי חמים בעולם שנמצאים פה. וכן, לצערי בקריית שמונה, מה ש מאז שהיא הוקמה, 250,000 איש עברו בה ולא נשארו בה. 250 א000 איש ואם אם היו נשארים פה היינו
זה כישלון של קירת שמונה או של מדינת ישראל או גם וגם
תראה מדינת ישראל צריכה להבין שאם אין קריית שמונה אין מדינת ישראל אם הגבול לא יעבור כאן כאן בצפון 100 מטר מכאן 100 מטר אווירי הוא יעבור בחצור אחר כך בטבריה בחיפה ויגיע גם לאזריאלי אנחנו המגן האנושי של מדינת ישראל אבל אנחנו לא רוצים להרגיש ככה
אז זה בדיוק השאלה אולי זה מה שמפחיד את האנשים הם לא רוצים להיות מגן אנושי
יפה מדינת ישראל צריכה להבין בין שהיא צריכה להשקיע בקריית שמונה. אם היא תעשה עוד מאותו דבר, אנחנו נגיע לאותם מספרים ולאותה נקודה. קריית שמונה צריכה לקחת את קריית שמונה, להרים אותה, לתת פה הטבות, לא התאבות של שקל וחצי ולתת מנקים לאנשים. אנחנו לא רוצים את המנקים, אנחנו לא מסכנים, אנשים פה חזקים לעשות פה עיר פטורה ממיסים, עיר עם סכר חופשי, להביא לפה מפעלי עוגן שיקבלו הטבות לא כמו ביוקם. היום יפעל בקריית שמונה וביוקנם מקבל את אותם תנאים. אז למה לבוא לקריית שמונה? המצב הביטחוני הוא סיבה אחת. מצב שני הוא מצב תעסוקתי. מצב שלישי מצב הבריאות. יותר לצערי הרב יותר מתים בצפון ובקריית שמונה שישורד הרפואיה
הם פחות טובים ממרכז הארץ. ברגע שהרופאים הטובים הולכים למרכז, המורים הטובים הולכים למרכז, בסוף לא נשארים פה כוח אדם איכותי. וכדי להביא לפה כוח אדם איכותי, צריך לתגמל אותם. אם מורה למתמטיקה או בוא נגיד מורה לפיזיקה או לאנגלית בתל אביב מקבל בדיוק כמו מורה לפיזיקה בקריאת שמונה הוא יעדיף את תל אביב ליד הפקולטה שלו
אבל השאלה אם כסף יקנה את הדבר הזה
אם מורה לפיזיקה בתל אביב שמרוויח 20,000 שק ידע שאם הוא בא לקריית שמונה הוא מרוויח 60 אלף שק הוא קודם כל יחשוב בבית האם הוא עובר מה שהוא לא עושה היום
אין סיכוי שאשתו תגיד לו עם כל הכבוד לכסף המדהים שאתה עושה זה לא שווה לי חלילה את החרדות ואת הטיפולים שהילד יצטרך מהזקות שיו פה אבל ברגע שאנשים האלה הגיעו לקרית שמונה במקום 24,000 תושבים 24 א000 תושבים נהיה 60,000 תושבים מדינת ישראל תתייחס אלינו אחרת אם יהיו פה יותר אנשי הייטק רופאים פיזיקאים כבר התייחסו לקריית שמונה לא כנקודה מפה אלא מקום עם עוגן שצריך להשקיע וצריך לתמוך בו וזה הנקודה
תגיד למה שתהיו בכלל הגבול באמת אני שואל אני זכיתי ואני אומר זכיתי זכות להילחם פה צפונית לפה בבינ'בל כבשנו אותה אין אין היום בינצ'בל, יש שם מה שנקרא קו צהוב. מה אומרים לך ראשי מדינת ישראל, ראשי מערכת הביטחון, יש איזה תוכנית להתקפל מהקו הצהוב או שלמעשה מדינת ישראל כר ביצרה גבול חדש? ואז כמו בדרום בקרם שלום שהם כבר לא הולכים להיות הגבול, יש קו צהוב, גם פה קריית שמונה כבר לא תהיה הגבול. תשמע, אני שומע יותר מדי בחודשים האחרונים, קו צהוב, קו אדום, כו ירוק, קו כחול. את מי זה מעניין? אתה תושב ממוצע אכפת לו מהקווים תושב הממוצע התושב הממוצע התושב הרגיל כמוני רוצה שנפסיק לדבר על קווים ונתחיל לדבר על
אנשים נתחיל לדבר על פרויקטים נתחיל לדבר על תעסוקה נתחיל לדבר על חינוך תאמין לי אם יהיה פה חינוך טוב אם יהיה פה שירותי בריאות אם תהיה פה תעסוקה איכותית
אין לי בעיה לגרום 100 מטר מהגבול שי מטר מהגבול אם תהיה לי פה איכות חיים כי בסוף איכות חיים מביאה גם ביטחון אבל אם אין לי ביטחון ואין לי חינוך ואין לי תעסוקה אז אנחנו מדברים על קווים אני לא רוצה לדבר על קווים אני רוצה לדבר על פרויקטים רוצה לדבר על תוכנית לאומית לחיזוקה הכון אולי הכיוון הוא בדיוק הפוך
אולי אם יהיה ביטחון ואם יבטיחו לתושבי קרית שמונה אתם כבר לא הגבול הגבול הוא שמונה תש 10 קילומטרים בתוך לבנון עם מוצבים של צהל אז אזרחים יוכלו לדעת שהם יכלו פה ב בבריאות ובאיכות חיים בנוף המדהים הזה ואז אולי הם יבואו כי בסוף יכול להיות שכסף לא יכול לקנות את החרדה של ילד שמתעורר להזקות אז אולי נכון שקירת שמונה תדרוש כמו שדרשו בקרם שלום אנחנו יותר לא הגבול
תראה אנחנו דורשים את זה כבר עוד מהתקופה שהייתי ילד בן שנתיים
דורשים אני נולדתי במקלטים סבא וסבתא של היו במקלטים ההורים שלו היו במקלטים גידלו אותי במקלטים אני לא מאמין שאת הילדים שלי אני גידלתי במקלטים ואני מתפלל שאת הנכדים שלי בעזרת השם שיו לי אני לא אגדל במקלטים כפי שאני אני גדלתי אבל עוד פעם א מצב הביטחוני הוא בכל המדינה מצב אתה יודע בעייתי מאוד אני רוצה לעשיתי את הביטחון בצד אני סומך על הצבא שעשה את העבודה בסוף אנחנו בוחרים לגור פה מבחירה לא או כי מישהו מכריח אותנו אבל אם אנחנו כבר רוצים לגור פה והחלטנו לגור פה ולא לברוח ולהישאר כאן אנחנו רוצים שמבר לביטחון שדבר בסיסי שמדינה מחוייבת לאזרחיה רוצים את המינימום האפשרי זה שירותי בריאות טובים זה שירותי
חינוך טובים זה תעסוקה איכותית דברים פשוטים כמו שכל אזרח לא רק במדינת ישראל כל אזרח בעולם מצפה לו כי אתה רואה אתה רואה את הדבר הזה אתה לא תמצא אני חושב לאף מקום בישראל אתה עומד פה מעבר ל
ל לרוח החורפית החרצי חורפית תראה איזה נוף כמו פוסטר דבר שאתה לא יודעים בשום מקום בחר בעולם אני יעזוב דבר כזה
ממה אני צריך לברוח ממי אני צריך לברוח בינתיים בינתיים מי שבורח זה הם לא אני
לגמרי תגיד ואם שומע אותך כרגע זוג צעיר שהתחתן לו מזמן ורוצה לחשוב או זוג מבוסס. מה אתה יכול להגיד לו שיגרום לו כן לעבור לקרית שמונה? תשמע, לחיות בקריית שמונה זה הרבה יותר זול מאשר לחיות במרכז הארץ בתל אביב. כמו שאמרתי קודם, אתה בא למניה שבירידה, היא רק יכולה לעלות. אין להן אין להן לרדת. החינוך פה הוא חינוך טוב שצריך לחזק אותו, אבל הוא חינוך טוב. ילדי קריאת שמונה זוכים בהישגים ארציים ובינלאומים. בשנים האחרונות הנוף הפסטורלי הוא מדהים, חסר לנו פה תעסוקה איכותית ועל זה אנחנו נלחמים אבל זה בדרך. לפני המלחמה היו פה 26 חברות הייטק שלצערי לא כולם חזרו. א עוד פעם אם אתה זוג צעיר ורוצה להנות מאיכות
חיים ולגדל את הילדים שלך בלי הפחד של מה שקורה מסביב אם חוזר בלילה או לא חוזר בלילה כמו שאני הדלת פתוחה הילד נכנס הילד יוצא לא חושש משום דבר אחר עם כל הכבוד למצב הביטחוני הפשייה במרכז במקורות אחרים הרבה יותר מסוכנת מאשר המצב הביטחוני פה לישון עם דלת פתוחה א להקריא את השכנים הטובים איכות חיים אנשים חמים קהילה שהאיכות של קריאת שמונה זה הקהילה הלב החם אתה נכנס לכל דלת פותח יושב קהילה שלא תמצא בשום מקום בעולם וקהילה וחינוך טוב ונוב פסטורלי ואיכות חיים מושכים בסוף את האנשים וגם לא יקרה כלום את הגר בשכירות או בקנייה של בית עם נחל שעובר א בפתח של הבית ואם הנחל עובר בפתח של הבית אתה רץ 30 מטר אתה רואה
את הארץ פלגי מים וזה היופי בקריית שמונה תבואו תאמין לי מי שיבוא לפה הוא יבוא בגלל ציונות אבל ישאר בגלל איכות חיים אותי שכנת אחי ואני לא צוחק אני לא צוחק
אז יש לי כמה דירות לראות
אני אשמח תכבה המצלמה אני רוצה סיור אלן חן קודם כל אוויר מדהים יש פה בקירת שמונה איזה כיף כמה זמן את בקירת שמונה מה?
אה, כל החיים כמעט, אבל כל החיים זה נחשב.
והיו מחשבות בעקבות המלחמה לעזוב את קריאת שמונה?
א
בחנות
השתעשנו קצת עם המחשבה כן היינו מפונים לנתניה אה חשבנו אבל בוא נגיד שלא באמת ברצינות כאילו היה קשה לחשוב באמת לא לחזור לפה
ומה בסוף החזיר אותך לכאן? ברור שכן.
המשפחה, החברים אה העסק. אני קוסמטיקאית.
א
יש פה משהו אחר.
מה היית בנתניה? תקופה
הייתי. בנתניה יש הכל מהכל בשפע, בכמויות,
קניונים ושופינג וכולי. אבל מה אין שם שיש כאן? את הפשטות, את הרוגע, את הנחת, את הזה שהכל פשוט וקל וקרוב ולא לוקח מלא זמן ונגיש וכיף. יש פה משהו משפחתי, משהו אחר.
היה כיף לחזור הביתה?
כן.
אה,
אני שומע אבל
מורכב. זה לא חיוכים והכל טוב ויפה, אבל כיף, אין כמו בבית. והעיר הזאת באמת טובה ומהממת. יש כמובן דברים לשפר, לשנות תמיד. במיוחד אחרי תקופה כזאת אבל א כאילו יש פה עם מה לעבוד
יש חשש ששוב תשמעו פה הזקות שוב א
כן אנחנו כל היום שומעים פיצוצים ו
של צהל כרגע בעיקר
כן לפי מה שמספרים
כן כן זה של צל
אבל כל היום כל היום כל הלילה מטוסים ונמוכים וגבוהים מכל הסגנונות
מה יתן לך את הנחת שפה תקביאי סופית את מקום ה את הבית שלך שפה תרצי שהילדים שלך
יגדלו. מה מה יהיה הדבר הזה שאם הוא יקרה זה המקום המושלם? שאלה בגדול קודם כל אני חושבת שביטחון זה כבר אובייס צריך אנחנו צריכים להרגיש ולדעת שאנחנו באמת בטוחים פה באמת מישהו שומר ולא נכנס לשעננות שלפעמים אנחנו כן מרגישים שנכנסים אליה בחזרה ומעבר לזה צריכה להיות פה תנופה מטורפת של העיר ועשייה מטורפת ושיפתחו דברים ושיהיה פה כל מה שאנחנו צריכים אנחנו לא שווים פחות אז אין סיבה שנקבל פחות את גם בסוף בחרת להיות פה. זה לא שכן אף אחד לא חיח אותי. אני פה מבחירה.
טוב, אם יש זוג צעיר שמתלבט אם לעבור לקרית שמונה, כן או לא, מה את ממליצה לו?
כן, אני מאוד מדרבנת גם את הלקוחות שלי, לא לעזוב ולחזור ולהישאר וכן.
ולמה? למה לזוג צעיר? את אומרת כן תבואו?
גם לא לזוג צעיר. אני חושבת שפשוט א זה צב השעה. כאילו אנחנו פה, צריך להישאר, צריך להחיות את המקום, צריך כולנו ביחד בזה. מדהים תודה
בכיף
אתה מכיר עוד עיר בישראל שנחל כזה חוצא אותה פארק הזהב נחל הזהב פשוט חוצא את העיר עם מפלים הכל טבעי זה אני חייב להגיד לך הייתי המון פעמים בקריית שמונה וואלה לא ידעתי שיש נחל שזה חדש
זה לא זה מה זה שקריאת שמונה נולדה איך ש איך שקוראים לזה אתה יודע אנשים יוצאים מהמשרדים שלהם עם הלפטופ מגיעים לפה
מדהים
בתחילת היום באמצע היום עם קפה שמים פה את הלפטופ, מתחילים לעבוד פשוט תענוג. אתה מכיר מישהו בישראל שיוצא מהמשרד שלו לנחל ועובד ועובד עד סוף היום. אם היינו פה באור יום, היית פשוט א חולץ נעליים, מוריד בגדים ו משתכשך במים. מד שמע, היינו פה לאורך היום, הגענו כבר לערב. מדהים יפה. יפה
זה מקום מדהים. קפה. אנשים באים לפה בערב. בני זוג מוצאים פה נישואים, שמים פה תסדינים, מסתכלים אחד על השנייה,
מוצאים טבעת ועם הפסטורליה הזאת מתחילים את החיים בקריאת שמונה. תראה איזה אוויר.
רועי, אתה יליד קריאת שמונה?
כן.
ואיפה לאן פוניתם במלחמה?
לטבריה.
לטבריה?
כן.
וואלה. ואיך היה בטבריה? מהמלחמה אחי מה אפשר לעשות
ושמחת לחזור לפה? ברור. מה זה? זה פעם נולדתי אחי, כל החברים שלי, כל המשפחה שלי פה.
אני אם עכשיו שומע אותך מישהו שמתלבט עם לבוא לקרית שמונה והוא רוצה מקום רגוע,
מקום שקט, מקום רגוע בינתיים, אבל אי אפשר לדעת, אתה יודע, כל יום יש פה משהו חדש
וזה שצהל כבר בעומק לבנון ונותן פה שקט, זה מרגיע?
לא נותן שום שקט.
כן.
אין שום שקט פה
כי מה יש פה?
מפחיד עדיין. אתה יודע, ראית משום מקום, הנה עכשיו נכנס דרך הגדר משהו. זה לא אין פה אין פה שקט
איך אתם בכל זאת באים לפה בערב משחקים בכיף בלי
כי אנחנו כבר לא מפחדים אין ממה לפחד בעברנו הכל האמת שביום שהייתי כאן א' הופטעתי מהפסטורליה כאילו מל שעובר מהנוף המדהים וזה שבאמת יש לך פה קניונים ושופינג והכל ובתי קפה כאילו הכל בקטן אבל יש מהכל
יש פה הכל ואפילו יותר כי אנשים טובים גיבורים עם לב ענק כמו אנשי קריית שמונה תשמע גם אתה יודע הצעירים שחושבים מה לעשות אתה יודע אחרי הצבא אחרי הטיול במזרח יש גם אוניברסיטה יצאנו בשבעיל העשירי עם מכללה מכלת אל חי היום חזרנו לקריית שמונה עם אוניברסיטת קריית שמונה
אז יש פה אקדמיה יש פה פשוט הכל הם עושים ציונות אמיתית מה גם גלידה טובה פה
לגמרי אחלה גלידה לחיים לחיים כן เ
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פרקים
8 פרקיםפורסם ביום חמישי, כ״ה בחשון התשפ״ז (5.11.2026). משך: 17:21

7 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
יחד עם הזדהות עצומה לתושבים בעיר ותפילות שדברים ישתפרו אי אפשר להתעלם מכך שהעורך מגיע משם וכל הזמן נותן לעיר במה בהידברות
כ"כ חשוב...ישוב ארץ ישראל!
כתבה חשובה! יישר כוח
אם יהיה פטור ממסים , הטבות, הנחות, ויותר כסף לאנשי חינוך ובריאות אין ספק שיהיו שם יותר תושבים איכותיים.
וכמובן שכל מה שאמר דורון שנפר (הי"ו) נכון וצודק. אבל אם תחשבו כל הזמן על 'ביטחון'- מה תגידו לכל היהודים הישראלים שעזבו את ישראל?!...בבקשה תחשבו על זה.
וואלה קצת באלי גם
בע"ה שקרית שמונה תתפתח ותתרחב ותהיה אבן שואבת לכולם! עלו והצליחו. קבלו עוד חיזוק: בכ"ו אדר ראשון תשנ"ב, מפקד הצבא ביישוב כתבו לרבי מליובאוויטש יחד עם שליח חב"ד הרב ציפורי על כך שהעיר סובלת מירי קטיושות, הרבי כתב, זו התשובה האחרונה שיצאה מהרבי!: "עירם עיר ואם בישראל אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה. הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל והזמן גרמא אדר א' וב' דבריא מזלי. אזכיר על הציון."