אני מרגישה אשמה!

הרגשתי ממש את אותה גאווה כמו שאני הרגשתי אליו כל הזמן תמיד הייתי כותבת לו ואומרת לו שהוא כזה גאוה למשפחה כל הזמן תמכתי בו וכל התלבטות שלו אם להמשיך בצבע אחרי שלוש שנים אחרי תמיד לצאת לעוד קורס ועוד תמיד תמיד תמיד תמכתי בו ותמיד אמרתי לו שהוא הגאווה של המשפחה ושל המדינה וו גם כשהוא שקה להשתחרר אמרתי לו אדיר כדאי שתמשיך יש לך זאת אומרת צבא זה איזה מסגרת בטוחה ואתה גם כל כך אוהב את זה ואייך הרגשת אחרי עם ההמלצה הזאת שלך השמה השמה כי כי אות באותה מידה יכולתי גם אולי להגיד לו ש שישתחרר