
לא האמנתי שבמצב כזה יכולים לקרות ניסים. וזה קרה! השוטרות של אופקים בתיאור מרטיט
מתוך משדר יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה בערוץ הידברות
יום הזיכרון הוא יום קשה וכואב לכל אדם במדינת ישראל אבל השנה נוספו למעגל השכול עוד אלפי משפחות שיקיריהן הרצחו בטווח הנורא ב7 באוקטובר ובמלחמה שפרצה אחריו אלפי משפחות של חיילים כוחות ביטחון ושוטרים נוספו היום למעגל השכול אני נמצאת בתחנת המשטרה של אופקים ממנה יצאו שוטרים ושוטרות להילחם בשבעה באוקטובר וחלקם לא שבו מירה שוטרת בסדיר מוצאת את עצמה מוציאה נשקים נשקיה כל אותו לילה משי פז שוטרת צעירה בסדיר מוצאת את עצמה באותו לילה עונה לטלפונים ביומן ומתפללת שהשם ישמור עליה ועל משפחתה איפה היית בשביעי באוקטובר אני סיימתי משמרת לילה בא ללכת הביתה בש ו30 מתחילות התראות צבע אדום אזור אשקלון גם פה אני
מרגישה שמשהו בתחושה שלי לא לא נינוח אח תי שאני נשארת אני מתקשרת לחברה שלי אדי שתחזור באמת באתי חניתי את הרכב נכנסתי לתחנה איך שנכנסנו לתחנה התקבל דיווח על מחבל באופקים ברחוב דרך הטיסים מתן הראש משמרת לילה יצא הוא צרח בגל שהוא רואה טנדר לבן עם מלא מחבלים הוא צריך סיוע אתם קולטות תוך כדי מה מה מה המשמעות של זה או שזה עוד לא נתפס כל האירוע עדיין לא נתפס כי את בטוחה שאת הזירה המרכזית כרגע ש כאן באופקים התחיל הקרב הראשוני ומאז הגל לא שתק כאילו זה מגיע מכמה כיוונים שונים שאיין מצב שבן אדם עובר נגיד מבהרים למפתחים בקצב כזה מהיר מגיעים כמות של שוטרים מטורפת מכל האזור ואני מחלקת להם נשקים ואני מחלקת
קשרים ואני מוציאה ציוד אני מוציאה כדורים אני מוציאה מחסניות ופתאום נכנס ליומן ילד קטן פצוע עם אבא שלו שהוא צורח שאני אטפל בו ואז אני מבין שזה בסדר גודל שהוא לא קטן בראש שלך זה רק להציל את חברים שלך שבאמת יבואו ויגידו השטח נקי הכל בסדר התושבים בסדר החברים שלך בסדר את שומעת בקשר ש אני שומעת צרחות בקשר צרחות צרחות צרחות צרחות של מי של השוטרים תבואו תעזרו לנו תסייעו לנו שומעים ששוטרים נפגעים כן מה חיזק אותך באותם רגעים אמרתי שמע ישראל והתפללתי להשם שיחזיר אותי לאמא מתי רשת לעצמך להתפרק אני חושבת בשעה א בצהריים שוטר לשעבר כאן בתחנה חרג אלי מלא שיחות הוא הוא רצה לברר על חמו הי גלילו זכרונו לברכה
אמרתי לו אני לא יודעת ואז שוטרת אחרת עוברת לי אומרה לי מה הוא רוצה אמרתי לה תת מה עם איגל ואז היא אמרה לי ש איגל נרצח כאילו נפל א חושבת ששמה זהה הפעם הראשונה שהתפרק י הכרת את דבי כן בטח אני ודבי היינו יחסית קרובות דבי הייתה היו נאית בתחנה יצא לי להחליף אותה הרבה היא עשתה לי את החניכה שלי מה קרה לה היא נרצחה במסיבה באמת שהיה לי מאוד קשה הייתי מאוד מחוברת אליה דיברת על זה עם מישהו על הקושי הזה מאז לי ספציפית יותר נוח לפתוח את זה עם מאשר איש מקצוע כאלה ואחרים מתגעגעים אליהם ל תמיד כל יום כל דקה כל שנייה מרגישים באווירה את את החוסר של השוטר של מי שנש כ השוטרים האלה מאוד דומיננטים צה לנו הרבה לדבר
עליהם שהם חסרים ואם הם היו אז הדברים היו נראים אחרת במיוחד להגיע ליומן זה קשה כי דבי הייתה יומנאי בתפקיד שלה היא כל היום היא הייתה כאילו סוג של האחראית של היומן אז הכל היה עובר דרכה היא היייתה מסדרת ה חוסר הת פונה אליה פתאום את מגיעה ואיין יותר דבי כל מי שמרת לילה את מחכה ל8 וחצי אמורה להתייצב והיא לא מגיעה מה זה יום הזיכרון בשבילך היום זה יום קשה אבל עכשיו הוא פי כמה וכמה יותר קשה זה מזכיר את כל החברים שכבר לא נמצאים איתך את כל החילים שעדיין נלחמים יום עצור איפה האמונה פוגשת אותך ביום הזיכרון אניא חושבת שביום הזה אני מדברת הרבה עם אלוהים לפעמים אני גם אומרת לו למה ל למה הוא לקח לנו את החברים
שלנו כנראה שלכל דבר יש סיבה וש דברים שאנחנו לא יודעים משתדלת להתפלל ביום הזה במיוחד ללכת לבבא סאלי אם יש לי הזדמנות כזאת או אחרת התחזקתי בעקבות מה שקרה כן מה לקחתי על עצמי יותר בדעת א אם זה להקפיד על ברכות השחר בבוקר לטיילת ידיים אשר יצר אחרי שירותים כל פעם לקחתי על עצמי קצת העובדה ש אני נמצאת פה ונשארתי חיה ובמקרה פספסו את התחנה בפנייה אחת מה שהשאיר אותי חיה אני בטוחה שאם א היייתה איזשהי נדת נוספת והייתי יוצאת לא בטוח שהייתי נשארת בחיים פחדים קורה כן פתאום אני יכולה להיכנס לאיזה כף לחץ של וא אני פה לבד כל הלילה ואם קורה משהו ואני פה לבד הבקשה של לסיים את המשמרת כמו שהתחלתי אותה מה את מדברת
איתו את אומרת לו ריבונו של עולם כן חד משמעית מה אני אומרת לו כמו שהגעתי למשמרת בריאה ושלמה תחזיר אותי ככה שיפרה בוכריס אמא לעשרה ילדים ולוחמת מגב מוצאת את עצמה מצילה עשרות אנשים מהמסיבה ומטווח ומאמינה בכל רגע ורגע שהשם שומר עליה מלמעלה השבעה באוקטובר פגש אותי בבית שבת בבוקר שמחת תורה קיבלנו הקפצה של כל מגב דרום לקח לנו המון זמן להבין מה קרה כל פעם עוד אסימון שנופל ואז אנחנו מקבלים דיווח על חבר'ה שהם פצועים באזור ראים ואנחנו יוצאים לכיוון ואז פגשתי אזרח בתחנת הדלק בהורים והוא מראה מיקום של החברה שלו ואומר לי אנחנו אלפי אנשים שברחנו ממסיבה ויש מחבלים בעצם מאותו רגע התחלנו סוג של סגה של חילוצים
א בעם ישראל כמו בעם ישראל הטלפון שלי התחיל לעבור כנראה ל לכולם ואני מ התחלתי לקבל מיקומים ואני מתחילה לעבור בעצם ממיקום למיקום אבל תוך כדי זה שמחבלים פרוסים בכל האזור וירי כן יש כל הזמן ירי אבל לא היה לי מצב של התקלות של מחבלים מולי עברתי שניות איך את מסבירה את זה סיעת דשמיא את הולכת כמו כמו בני ישראל בתוך הים בחרבה זה זה נשמע כמול הכל קורה סביבך ויש איזה משהו איזה בואה שמגינה עלייך ששומרת עלייך ג לגמרי כל כך הרבה ניסים היו ביום הקשה הזה ומבחינתי זה הנס האישי שלי שאני חזרתי בשלום הביתה חברה שהיו במקביל אליי לא חזרו לא היה לך איזה רגע מחשבה שרגע אני ע ל ילדים בבית אני דווקא בגלל זה מה זאת
אומרת קודם כל יש לי 10 ילדים שמתפללים עליי אין על תפילות של ילדים דבר שני הנושא של האמונה זה משהו שמאוד מקל עלי את החיים ידעתי שיהיה בסדר לא היה בי איזשהו חשש אנשים אמרו לי מאיפה האומץ אמרתי להם זה לא גבורה כי לא היה לי על מה להתגבר באמת אמיתי אני אומרת הייתי באמונה תמימה שאני במקום הנכון בזמן הנכון אני הבנתי שבזירה את מחליטה להפריד בין גוף של שוטרים לגופות של מחבלים זה כבר היה בשעות הלילה המאוחרות אחרי שכבר פינינו אזרחים ופינינו פצועים וכבר נשארו רק רק הרוגים והתחילו לאסוף את הגופות אחד הקצינים אמר אני אגיד לך איפה יש שוטרים כדי ש שנפנה את השוטרים לתחנה במקום לקחת אותם עד שורה כי אנחנו
יכולים לזהות אותם כי בסוף הנושא של הזיהוי כבר הבנו שהוא הולך להיות מורכב איזה קור רוח במחשבה באותם רגעים שעם ישראל נותן כוח אני מבינה גם באותם רגעים שיש לי הזכות לעשות פה משהו למען העם שלי מתי איבדת את הכה הרוח שלך חודש אחרי נסעתי בכביש וקופצת לי הודעה שיש לוחמת שנפגעה במגב ירושלים והבת שלי השנייה משרתת במגב ירושלים ופשוט התחלתי לבכות ככה לבד עם עצמי באוטו ואז הבת שלי עונה לי ממש באותה דקה לקח לה והיא כותבת לי אני בסדר ימוש אבל הלוחמת לא שרדה ובכלל כאילו פשוט כנראה בכיתי על כל ה אירועים האחרונים אני מסתכלת על העיניים של חברים שלי שהיו איתי שמה ואני פוגשת אותם היום ואני רואה את זה מה את רואה
את החוסר שינה הזה את החוסר שקט את החוסר שלווה את יותר דואגת לילדים שלך מאז תמיד דאגתי להם אני חושבת שאם כל ילד וילד אנשים חושבים שזה מתחלק הם לא מבינים שזה מוכפל גם אהבה מוכפלת וגם הדאגות מוכפלות אבל אני סומכת עליו אני מתפללת כל יום שיחזרו לי בשלום זה משהו שהוא הוא מלווה אותי כאילו כל דקה נגשה אלי יום אחד מישהי אמרה לי אני יכולה לתת לך חיבוק והיא נתנה לי חיבוק והתחילה לבכות והיא אמרה לי שהבת שלה נהרגה במסיבה ואמרתי איזה מלכת שבאת לתת לי חיבוק כאילו לא הצלחתי להציל לך את הילדה וזאת גדולה שאנשים כואבים כל כך עעם כאב אישי כזה גדול מצליחים לראות את ה את הטוב זאת העוצמה גם של העם שלנו יש לנו כן יש
לנו הרבה יש לנו הרבה עוצמה הרבה כוח העם הזה מגיע לו לשמוח מגיע לו אני אהיה עצובה על כל החברים שאיבדתי ואני אעשה את הקת ואני אגיד תודה על הניסים כי היו מלא גם שאלה אותי היום מישהי איך ממשיכים איך איך ממשיכים מה אני קודם כל אין לנו ברירה אין לנו ארץ אחרת תמיד הם יבואו עלינו לחלונו בסדר למדנו את זה זה לא חדש זה לא הפתעה והוא מציא לנו מידם ואנחנו עם הכוח שלנו ועם הרוח שלנו ועם האמונה שלנו ועם הערבות ההדדית המדהימה שיש בעם הזה אני חושבת שהעם הזה שווה את זה מגיע לו מגיע לו שני אלחם בשבילו ומגיע לו שני אשמח בשבילו והניצחון בעיניי על האויב זה הדברים האלה זה ע ללדת ילדים זה ע להתחתן זה לצחוק אנחנו חיייבים לקחת הנשימה הזאתי ו וכן כן לשמוח ביום העצמאות
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום ראשון, ד׳ באייר התשפ״ד (12.5.2024). משך: 11:27
0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.