הרב זמיר כהן - הבדלים נפשיים: הדרכה מעשית על פי הרמב"ם

נעבור לפירוד ההדרכה המעשית על פי הדרכת הרמבם בפרק טו מהלכות אישות. לגבר אומר הרמבם יהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו. כלומר, גבר אמור להרגיל את עצמו, להפנים בכל מה שנוגע לכבוד, עליי לכבד את רעייתי יותר מאשר את עצמי. מכבד את אשתו יותר מגופו. באהבה לעומת זאת אומר הרמב"ם, אוהבה כגופו. כבוד מלשון כבד. דבר כבד הוא דבר שיש לו משקל. אומר הרמב"ם לבעל, בכל מה שנוגע לכבוד, לעולם הרגשות הפנימי של רעייתך, מכבד את אשתו יותר מגופו. משום שהאישה לפי טבעה בעלת רגישות חברתית גבוהה יותר, משפחתית גבוהה יותר. ולכן אם ניקח כדוגמה במצב שבו המצב הכלכלי אינו מאפשר לרכוש בגד חדש לאירוע הקרוב גם עבורו וגם

עבורה אלא רק עבור אחד משניהם. אומר הרמבם היא קודמת לך. ובאמת נבחן את הדברים מבחינה מעשית. אם הבעל יכנס לאותו אירוע עם אותם בגדים שהוא רגיל במשך כמה שנים להגיע איתם לאירועים, לאחר שהוא נכנס לאולם הוא לא שם לב מה הוא לובש. כך אצל רוב הגברים. אבל האישה לעומת זאת, אם היא תגיע לאותו אירוע עם אותם בגדים שהיא רגילה להגיע בשנים האחרונות לאירועים, היא עלולה לשבת עם עצמה בתחושה כל כך לא נעימה, כמעט מקוות בתוך עצמה, משום שמטבעה היא יותר רגישה חברתית, כפי שהזכרנו את המחקרים הקודמים. ולא ניכנס כעת להסברים הפילוסופיים מדוע קיימים הבדלים אלה? זוג שרוצים שלום בית, רוצים זוגיות מוצלחת, פורחת, הבעל יזכור את

המשפט הזה מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו. במה שנוגע לאהבה, הרמב"ם אינו דורש מהבעל לאהוב את אשתו יותר מגופו, אבל לאהוב אותה כגופו. באחד הפרקים הבאים נקדיש פרק מיוחד לנושא האהבה ונסביר מהיא ההגדרה של אהבה כיצד מביאים אותה לידי ביטוי, כיצד מרעננים אהבה לאחר כמה שנות נישואין, אבל כעת נתמקד בהדרכתו המעשית של הרמב"ם לבעל, מכבד את אשתו יותר מגופו, אוהב כגופו. בהמשך, כשהוא מפרט את ההוראות לבעל, מוסיף הרמב"ם ואומר, "ויה דיבורו אמה בנחת." כלומר, גבר לא יכול לומר, אם היא הרימה עליי את הכל וצעקה עליי, אני מגיב באותה מטבע, באותה צורה בדיוק, משום שהיא יותר רגישה חברתית ומשפחתית. הפגיעה שלה בך לא תהיה

דומה לעולם בפגיעה שלך בה. אם נניח היא לקחה קילו של מילים קשות והטיחה בך ואתה תיקח קילו של מילים קשות ותטיח בה, היא לא מקבלת קילו, היא קיבלה 10 קילו. לכן אומר הרמב"ם, גם אם היא דיברה שלא בנחת, תקפיד אתה לדבר בנחת. והוא ממשיך ודורש מהבעל שישדר שמחה בבית. גם אם הוא עצוב בגלל עניינים של עבודה. בבית תאיר פנים ולא יהיה רגזן, לא יהיה כעסן בבית. אם נשים לב, כל אלה סובבים סביב הציר של הרגשות הפנימיים של האישה. לעומת זאת, לאישה, אומר הרמב"ם מבחינה מעשית, תכבדי את בעלך ביותר מדי. כך לשונו שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדי. ניסוח לא שגרתי. מה פירוש ביותר מדי? אומר הרמב"ם לאישה, אם תכבדי את בעלך על פי התחושה

שאת צריכה, תעניקי לו את מנת הכבוד שאת צריכה לקבל, הרי הוא ירגיש עדיין שהוא לא מכובד מספיק. הוא נברא עם יותר אופי חיצוני, יותר אופי שאמור לשדר סוג של עוצמה כלפי העולם, כפי שראינו קודם את המחקרים בפרק השני. לכן הוא זקוק יותר לקבל כבוד עם תחושת הערכה וחשיבות מעבר למה שאישה צריכה. לכן הוא אומר לאישה, תכבדי את בעלך ביותר מדי. תוסיפי לו עד כמה שאת חושבת שדי בכך, תוסיפי עוד, תרוממי אותו. תאמר האישה, אבל אני לא יודעת איך עושים את זה. אף פעם לא הייתי גבר. ממשיך הרמב"ם ואומר לאישה, כל דבר חשוב שצריך לעשות בענייני הבית. לא כל עניין פאות, אבל בנושאים חשובים. תשתפי אותו לפני, תשאלי אותו מה דעתך אתה מעדיף

כך או מעדיף אחרת? למשל החליטו לקנות מקרר במקום המקרר שהתקלקל והיא רוצה מקפי שיעמוד למטה או בצד לא כמו הקודם תשתפי אותו תשאלי אותו מה לדעתך עדיף כך או כך הרי ברוב המקרים על רוב השאלות הבעל יענה תעשי מה שאת רוצה מה שעדיף לך לי זה לא משנה תאמר האישה אז למה לשאול כשאת שואלת את מעבירה מסר שאת מחשיבה אותו את מייקרת את דעתו את משתפת אותו בבית את מעבירה אליו את התחושה שאני רוצה שאתה פה תהיה שותף או תכלית אפילו בענייני הבתיה וכאשר הוא מקבל את תחושת החשיבות הזו של השותפות, של הניהול והוא אומר לך לי זה לא משנה, תעשי מה שאת מבינה, מה שעדיף לך, הרי המסר שהוא העביר שאני מודה על כך שאת מעניקה לי את הבחירה,

את ההחלטה, אבל אני רוצה שאת תחליטי. ואז היא מנהלת את הבית כרצונה והוא מרגיש את החשיבות, את השותפות, את הרוממות שהוא כל כך מייחל וזקוק. כשבני זוג מקפידים הוא מעניק לשפע של חום ואהבה, רגש וצומת לב. תמיד הוא רגיש לרגשותיה, מנסה לעשות אותה מאושרת והיא לעומת זאת מרוממת ומחשיבה את בעלה ומייקרת אותו. הרי אז כל צד מקבל את הצרכים הנפשיים שלו וכבר יש לנו את הבסיס האיתן לשלום בית אמיתי. เ