"נולדתי לשני הורים עם צרכים מיוחדים": צחי שי דיכנר בריאיון מעורר השראה

אז קודם כל אני נולדתי לשני הורים צרכים מיוחדים. ההורים שלך הם הם המפגרים. אמא שלך היא המפגרת ואבג של השכונה. זה ביטוי ששגור על אשם של הילדים. כן. אז כן. אז מה יצא מילד כמוך? אתה ההורה, אתה אחראי ומישהו פגע באבא שלך והוא לא יכול להגן על עצמו. אתה הולך לעשות את זה. אתה מגן על הכבוד של המשפחה. אתה מגן על הכבוד של האבא שלך. כיבוד אב ההם כיבוד אבאם היא מצוות עשה מדאורייתא הדיבר החמישי בעשרת הדיברות מצווה זו יחת מתוך שתיים שהתורה פרטה שכרה שלה מקיימה למען אני אריכון ימיך על האדמה אשר השם אלוקיך נותן לך צחי שי דיכנר שלום

אלן שלום וברכה

למה מכל המיליונים שיש בעולם בלי עין הרע דווקא איתך אנחנו בוחרים לפתוח את השיחה בערך ה שהוא רלוונטי לכולנו כבד את אביך ואת אמך מי אבא מי אמא ספר לנו וככה ניצור לסיפור הבאמת נדיר ונתתי פה חתיכת פרומו

אז קודם כל אני נולדתי לשני הורים מצחים מיוחדים אה אבא שלי הוא היה מובחן הוא היה מלאך על פני אדמה כנראה משהו על ה אם היה צריך לעבור איזה אבחון אז אולי עלה רצף בתפקוד גבוה ואמא שלי היא יש לה מוגבלות שכלית ואני הבן היחיד שלהם שנולד למרות שההורים שלהם

הסבא והסבתא

כן משני הצדדים לא רצו שהם יביאו ילדים

תהיו בזוגיות אבל א לא נכניס עוד נשמות לקלחת הזאת

כן כן ואמא שלי מספרת שהיא זרקה את הכדורים כי היא רצתה ילד והנה הגעתי לעולם

תגיד אתה משתמש במונחים שהם כל מונח כזה הוא עולם לא על הרצף מוגבלות שכלית מה זה אומר ביום יום תאר לנו את אבא תאר לנו את אמא

ראשית אבי עליו השלום הוא נפטר כשהייתי בן 10 אבל ממה שאני זוכר ממנו הוא עבד בעבודה רגילה הוא היה בן אדם מאוד מאוד שקט מאוד מופנם כמו סוג של צדיק נסתר ואני הולך על דרך השלילה שאני אומר אף פעם לא תמצא מישהו שיגיד עליו מילה רעה הוא תמיד היה אה מתוק, מתוק כזה כמו אה ביישן והוא עבד בעבודה רגילה, הלך לעבודה חזר א היה לו לראות כדורגל באצטדיון בקריאת וזהו. אמא

למה הוא התחתן עם אמא?

א קודם כל החתונה ביניהם הייתה שידוך. אמא שלי יש לה מוגבלות שכלית, זאת אומרת שהיא מתפקדת ביום יום א יש לה את הדברים הקטנים כמו עניין של כסף או דברים כאלה שנראים טריביאליים לי ולך אז יש לה אתגרים בזה אבל מעבר לזה היא בכל מה שקשור לדברים החשובים בחיים היא מסטרית זאת אומרת היא מסטרית בתקשורת היא מסטרית ב תשב איתה לשיחה בוא נגיד אם היא הייתה חיה בחברה מתוכנת שבטית היא הייתה שמן של הכפר, הרבנית של הכפר, אבל בכסף וכל הדברים הכביכול פחות חשובים היא לא מסתדרת. א סבתא עליה שלום היא הייתה מקבלת אנשים לתפור שמלות אצלה בבית והאמא גרה הייתה ואחת מהלקוחות אנחנו מדברים לפני הרבה שנים שראתה את אמא אמרה תשמעי

א בעלי יש לו אח שיש לו איזה מוגבלות מסוימת ונראה שהם יכולים להתאים ושיתחו ביניהם והם א רצו להתחתן התחתנו ומאז הכל כל היסטוריה. תגיד, אנחנו שוכחים רק אתה ואני, אבא נפטר ואמא לא נמצאת כאן איתנו בשיחה. אז אני שואל את זה הכי אה הכי שיפוטי, אבל כדי לשקף לצופים שלנו, מי שפוגש את אבא, פגש בזמנו, מי שפוגש את אמא אומר מיד הוא לא 100. סליחה שאני אומר את זה ככה. נכון, אנחנו זה באזורים האלה.

כן. אפשר היה גם על אבא וגם

צריך להיות איזשהו מאבחן מאוד מאוד גדול כדי להבין שיש פה משהו שהוא לא

כן תראה בזמן ש של אבא הוא לא התגייס לצבא ומי שאז לא התגייס לצבא לא מבחינה זאת אומרת מבחינות א אישיות או משהו כזה זה

שטור נפשי

כן ואם בקלות אפשר לראות את זה עליה

לא זה אי אפשר לפספס את זה

נו

מתי אתה כילד קולט את זה מה הזיכרון הראשון שלך שאומר אבא שלי לא כמו כולם, אמא שלי לא כמו כולם.

מאז שאני זוכר את עצמי, זאת אומרת לא רק זה שאני זוכר שהם לא כמו כולם, אלא אני הייתי צריך להיות בתפקיד הורי או תפקיד מגונן א על אמא ואבא. זאת אומרת, גדלתי בשכונה שהיו חלק מהילדים מציקים להם. א אז במקום שאבא יגונן עליי, אז אני הולך לגונן עליהם. אתה הולך והם סיפרו למשל שהכניסו להם גפרורים במלאול של הדלת והוא לא אחרי עבודה הם לא יכולים לפתוח את הדלת אז אני יורד למטה

מהסקונדס של ילדים

כן ואז אני הולך ומגונן עליהם אני הולך לארס של השכונה שאני רואה אותו צוחק ו ומבלי עושה לו משפט במקום וילד קטן הייתי בן בגיל שמונה הוא היה בן 14 15 הוא היה כולם היו מפחדים ממנו ואני פתאום משתנה ורודף אחריו ו עושה בו שפטים מה שנקרא קרא מכעס

קודם כל זה כמו קודם כל הייתי ילד אז מותר בתור ילדים א

כן אבל אף ילד לא אוהב שמישהו פוגע באבא שלו אה אצלך יש יכול להיות הרגשה גם נלות זה לא פייר אני יודע שאבא שלי לא יכול להתמודד עם מה שאבא של כולכם כל החבר'ה יכול להתמודד ואתם מנצלים את זה לרעה

כן כן זה זה אפילו זה לא זה לא בצורה סחלטנית כמו שאתה מתאר את זה אבל יש שם משהו ממה שאתה מתאר וזה אפילו עוד יותר עמוק. זה משהו אינסטינקטיבי כזה. זה משהו שאתה הופך להיות אתה ההורה, אתה אחראי ומישהו פגע באבא שלך והוא לא יכול להגן על עצמו. אתה הולך לעשות את זה. אתה מגן על הכבוד של המשפחה, אתה מגן על הכבוד של האבא שלך. אתה צריך להפסיק עם זה כדי אתה צריך להראות להם שזה פעם ראשונה ואחרונה שהם עושים את זה. וזה כך זה כך זה קרה. זה גם הגיע בגילאים מאוחרים יותר. למשל, כשהייתי בן 18 התגייסתי ליחידה קרבית בצבא, מסול קרבי בחיל המודיעין, חזרתי הביתה עם הנשק ואמא מספרת שאחד מהחבר'ה בשכונה בדיוק השתחרר מתקופת

שירותו בכלא. הוא ישב עם החברים שלו וקרא לה בכל מיני שמות. ואז אני שם עליי את הנשק ואני הולך אליו הביתה בלי עכשיו אני לא בן אדם באופן כללי באופן שלי שהוא מסתכסך או שהוא רב או שיש בי איזשהיא נטייה לאלימות או משהו כזה אבל באותם רגעים אני מגיע אליו אני דופק לו בדלת אשתו פותחת את הדלת ואני שמה מסדר את העניינים ומשאיר בסוף מסכם איזשהו איום שהוא יראה אותה הוא ילך לצד השני של הכביש ביום יום זאת אומרת אם זה לא היה להגן על אמא זה לא היה משהו משהו שבכלל הייתי מעלה על דעתי לחשוב עליו שלא ליישם אותו.

לא היית ילד. זה האמת.

אני ילד עכשיו.

עכשיו אני ילד. א

א

לא, אתה עדיין אמא שלך לאורך ימים ושנים איתנו. הדאגה היא על כתפיך באופן מוחלט.

נכון. אבל אמא נמצאת כבר בלמעלה מעשור במסגרת מאוד טובה. מסגרת הכי טובה, אפילו אפשר להגיד הכי טובה בעולם שנמצאת בארץ. קיבוץ א קישורית, זה קיבוץ לאנשים צרכים מיוחדים אה מאוד מאוד איכותי וזה אפשר לי לנשום א זה אפשר לי לעשות את הדברים שאני רוצה לעשות ושאני יודע בראש הקט שיש שנמצאת במסגרת שהיא אהובה ומוגינת

תגיד אתה מכיר עוד אנשים בסטטוס שלך הוא מאוד נדיר אתה יודע ישבו פה על הכיסה הזה כל כך הבהורים ל ילדים עם בעיה כזאת עם בעיה אחרת פה פתאום יושב ילד על הכיסא. יש מעט מאוד מקרים בעקבות זה שהסיפור שלי התחיל להתפרסם אז יצרו איתי קשר כאלה שההורים שלהם

נזכיר העלית בזמנו מופע עם אמא שלך

א מופע עשו עלינו גם סרט דוקומנטרי שנקרא לגדל את אבא ואת אמא

איזה כותרת

כן ואנחנו התפרסמנו הפכנו להיות סלבס בתחום של מוגבלויות שכליות אה אז פנו אלינו יותר ויותר אנשים אה א גם שהערנו להם את הרגש ונתנו להם השראה וגם כאלה שהם אומרים תשמע אני גם נולדתי לסיפור כזה אבל אני התביישתי ואני אני לא אני לא רוצה לחסוף את עצמי ואני התמודדתי עם אתגרים שאתה נותן לי תקווה ונותן לי השרעה א ואתה מחזק אותי אז אין הרבה סיפורים באמת שילד מה שנקרא נורמטיבי נורמלי שנולד להורים צרכים מיוחדים יש יותר כאלה שהם משפחות שיש להם ילדים צריכים מיוחדים

כן או או ילד שנולד להורים ע עם מוגבלות פיזית זאת אומרת ילד שנולד לאבא עיוור או לאבא עם נחות מסוימת אבל רמת התקשורת היא 100% סוף אבא או מישהו לבוא לספר לו שמישהו ירביץ לך לספר לו שמישהו יהיה מליך כך בעולם מתוקן צריך זה זה באופן עקבי הפוך

אמא בעצם קיבלה אישור מהחברה אישור מהמדינה ש שיש לה מוגבלות אתה אין לך למי לבוא בטענות כשגם שאתה רוצה לכולנו יש איזשהיא טענה כזו או אחרת לגבי ההורים שלנו כי מטבענו כהורים אנחנו עושים טעויות עם הילדים והלחת כמה וכמה אם יש לך הורים מוגבלויות או עם נחויות או עם דברים ש מאתגרים אתה יכול לבוא אם אין לך אם אין לה ר מוגבלות שכלית אתה יכול לבוא בטענות לאמא ולהגיד לה למה עשיתי ככה למה התנהגת אליי ככה את יודעת איך זה גי אם אמא יש לה פטור מה

זה נכון השאלה מתי צחי מבין את זה צחי הילד מישהו לקח אותך לשיחה הסביר לך אתה יודע אמא לא יכולה להבין שמי מי הגיע לאשפת הורים לדברים שהם שהם ניואנסים שלא כל הורה נורמטיבי יודע להתמודד איתם סליחה שאני אומר ככה

אה יש לי חבר שהוא

קופת חולים שיחה עם רופא שיחה עם אחות

כן

זה דברים שהם היו קיימים גם כשאתה היית ילד

נכון אתה יודע אני אספר לך משהו מוזר יש לי חבר,

כל מה שסיפרת עד עכשיו מוזר, אבל תמשיך. עוד זה רק הולך רק ילך ויתגבר.

אה, יש לי חבר שהכרתי באימוני א של אומנות לחימה, שהוא פסיכולוג, מבוגר וגם היה מרצה בתחום הזה והוא אמר לי, תשמע, המקרה שלך שנחספנו למקרה, היינו באיזשהיא סוף שבוע כזה של אימוני ריטר כזה, רק אימונים של של אומנות לחימה. ושהוא נחסף לסיפור אמר תשמע אני רוצה סוכח איתך על העניין הזה בוא ניפגש באופן אישי כחוקר זה עניין אותו והוא אמר לי תשמע היית פעם אצל פסיכולוגים שוכחת עם עובדים סוציאליים אמרתי לו לא אף פעם לא הוזמנתי ואף פעם לא הייתי בשיחות אצל פסיכולוגים אף פעם לא התייעצתי אומר תשמע אני לא יכול להאמין איך מישהו עם עם חווית חיים כמו שאתה חווית עם הורים כמו שאתה בסיטואציה מגיל 10 יצאתי לפנימיות לא היה

מטופל בצורה כזו או אחרת ולא הלך לשיחות ייעוץ עם פסיכולוג או עובד סוציאלי. אז אף פעם לא הייתי. אבל בעידן הנוכחי אין סיפור כזה שמישהו א גם אם יש ילד שמתמודד או עם סיפור חיים דומה לשלך הוא יבלא מקליניקה לקליניקה. היום אנחנו בעידן שבו הטיפול הוא פתוח לכל גם למקרים הרבה יותר קלים.

נכון אבל יש גם מקרים אה אה ספציפיים. זה תלוי איך השם מכוון את הדברים. לא אתה החוסן הנפשי שלך הוא תלוי דור גם בסוף אתה יודע זה לא רק זה אבל יש לפעמים אני רוצה לשאול אותך צחי ישו תחושה כי כי כל הסיפורים שלך עד עכשיו הם יושבים על הבנה מאוד מאוד בוגרת כבר כילד לכן אמרתי לא באמת היית ילד להבדיל את מזכיר לי סיפורים על על ניצולי שואה שהם בגיל 11 קולטים את הסטטוס שלהם שהם לבד בעולם ואתה רואה את זה אצל כולם כל אחד אומר הבנתי שאני לא בן 11 הבנתי מיד שאני בן 25 בן 30 ואני מפתח יכולת הישרדות. זה דברים שאי אפשר לדמיין כיום. אז לא לא בסטנדרטים כאלה אבל כן יש את המקום של הילד של וואי איזה פדיחה זה אבא שלי

זה אמא שלי א אני קצת מתבייש עכשיו אני צריך לבוא עם אמא שלי מה הוא יגיד מקום מאוד מאוד ילדותי וטבעי אנשים נשארים עם המקום הילדותי הזה גם בגיל 40 לפעמים לא היה את זה

היה את זה בטח כשהייתי ילד וכשהייתי נער אז גם שאלתי את השם

וואו

אה בשיח הפנימי שלי למה זה קרה לי א, בהרגשה שלי אני נולד עם חוויה שאני שייך לאליטה. יש חוויה כזאת שמשהו בי מיוחד. ועדיין פתאום בקונטרסט הזה נולדתי לאמא עם מוגבלות שכלית, אבא אעוגבלויות שלו א חלש וסבא וסבתא שסבא שלי עליו השלום הגיע מרומניה, גדל באיזה כפר אפילו לקרוא ולכתוב לא ידע. אז איך זה יכול להיות שזה כל זה קרה לי? למה? איך זה כאילו וו שאלתי את עצמי? שאלתי את השם באיזה סיטואציה זה היה? כי מישהו הלייב אותך? כי מה הטיש אותך?

אי אפשר לתאר כמה סיטואציות עברתי בחיים שהביאו אותי למקום של תסכול מתגובות של א אתה יודע קודם כל את כולם בשכונה יודעים מי זה אמא שלך ואבא שלך.

וואו. כולם בקריאת יודעים בקריה כולם יודעים מי זה ההורים שלך ההורים שלך הם הם המפגרים אמא שלך היא המפגרת ואבא של

של השכונה זה זה ביטוי ששגור על מים של ילדים כן אז מה יצא מילד כמוך מה זה וזה ידוע גם מגובה בהרבה מחירים פסיכולוגיים ש שהמורים שלך שהחברה שלך יש לה איזה ציפייה הם יודעים מי ההורים שלך אז יודעים גם מי שאתה תהיה זה כמו שהבן בן של הרב יודעים שהוא מיועד לגדולות והבן של השוטה הוא א במקרה אם יצא ממנו משהו אז אתה כבר אמור להוכיח פה קודם כל שאתה שווה משהו ואם אתה מגיע למצב שאתה שווה משהו אז לעבור את התקרה הזכוכית הזאת ולהראות שאתה מיוחד ושאתה יוצא דופן לטובה זה גם אתגר לא פשוט

עצפת אצלי משהו אגב בסוגריים אני בסטטוס של הבן של הרב

כן

גדלתי במושב שאבא שלי היה אמר הדאטרה הרב של המקום וכל כל ויכוח עם חבר או משהו כזה די תוותר אבא שלך רב זה היה כאילו טובענות מסוג אחר לא אה אני זוכר שמישהו שלב זה כבר הטיש אותי

היה בא לי דווקא להתנהג לא יפה נכון אבא שלי רב ואני רוצה עכשיו לריב איתך

אז אז אצלי זה בדיוק אותו דבר רק הפוך

תגיד אבל מה אתה אומר היום לצחי הילד מהמקום שלך כמבוגר בעיקר לא רק גיל הניסיון שצברת למישהו שהוא למרות שאני אני מאמין שילד בסטטוס הזה לא בהכרח צופה בנו, אבל אתה יודע, כאלה שעדיין קוברים את זה כמו שאמרת שפנו אליך ו והם לא מספרים את ה את ההתמודדות הרגשית של ההורים שלהם. אגב, זה יכול לצוף גם אחרי הלידה. זה יכול להיות מישהו שאמא שלו פיתחה א איזשהו דיכאון מאוד מאוד מאוד קשה שהוא שווה ערך במוגבלות למה שאתה מתאר. מה אתה אומר כיום לילד? אני רוצה ברשותך ללכת צעד אחד אפילו אחורה ולהקדים ולומר שברגע שאתה מקבל שום דבר לא קורה סתם הכל הרי נגבע מלמעלה ונכתב מראש ועם כל הם כל האתגר של הסיפור חיים שנולדתי

איתו א קיבלתי באותה עוצמה גם מתנות א גם מתנות של א של עזרה מהשם מכל מיני כל מקום שהגעתי ככל שהעוצמה של הסיפורים והדברים במרכאות היו שלילים, תמיד היו גם דברים חיוביים באותה עוצמה. ומגיל צעיר אני זוכר שניסיתי לדמיין את אה העולם ה הדמיון והתקשורת הבן אישית שלי או לא משנה אם נקרא לזה עם העליונים. תמיד היה מאוד מפותח. אז דמיינתי את עצמי כמבוגר. איך אני אראה כמבוגר? ואמרתי וואו אני בטח אהיה מבוגר נחמד מאוד כי א כי ראיתי את עצמי יחסית לאחרים. והיום גם עם הבן שלי עומר וגם עם הילד הפנימי שלי אני יודע שמה שקיבלתי זאת מתנה אז כל מי שצופה בזה וגם הילד הפנימי שלי וגם הילד הפנימי שלך או כל אחד אחר יכול

לדעת שככל השם לא סתם נותן לבן אדם סיפור חיים מאתגר יש פילוסופיה רוחנית מאחורי הדברים האלה וככל שאתה נכנס יותר לעומק בדברים זה יותר מעניין אבל אין רע יורד מלמעלה אז זה בתור

לא נולדת בפשלה בניגוד לנתונים היבישים שאנשים נוטים להבין

לא רק שלא נולדתי בפשלה נהפוכו נולדתי לגדולה ובמיוחד לא סתם בתקופה הזאת של הגאולה

וכל הדברים האלה יהיו רק אתגרים שהכינו אותי ליעוד שלי להגשמה של מה שאני עושה ומה שאני עושה עכשיו ולמי שאני ואיך שאני מגשים ואיך אני עוזר לאנשים וההשראה שאני נותן גם בסיפור שלי וגם דברים אחרים שאני עושה. אז אני עובד גם עם הילד הפנימי שלי וגם עם הבן שלי האמיתי עומר שאני רואה אותו ממש העתק שלי ומה היה קורה אם אני הייתי גדל בשקט ובשלווה א ואני ועובד איתו ואני לא מתחלף איתו. זאת אומרת אפילו שאני רואה מה היה קורה אם הייתי נולד לשני הורים ממש תומכים ואוהבים אותו ונותנים לו את כל התמיכה שהוא צריך עדיין אני מעריך את את המקום שבו אני גדלתי אני רואה את ההבדלים

עומר בן כמה עומר כיום

עומר הוא בן 17 וח קרוב ל-18

יש שלב שאתה צריך להנגיש לו את המציאות עם מול סבתא

מאז שהוא היה קטן וגם אחותו הגדולה העמית א סבתא הייתה משהו שהוא טבעי לחלוטין. זה אין אין

אינטראקציה מסוג אחר לגמרי.

הסבתא תמיד לקחנו את אמא אמאית עברה לפני שנתיים בפסח בדיוק בפסח לפני שנתיים באופן ספונטני לחלוטין.

אבל עד אותו רגע ולכן היא דורשת איזשהו

100% זורון.

100% זיוון מאפס מלאפס ראייה לזה שהיא מסתדרת והוראה והכל טוב. כמה עיוורת יום אחד וקודם כל נותת לנו השראה במקרה הזה ספציפית לראות שלמרות הקושי שלה ולמרות העיברון היא רק הפכה להיות שמחה יותר ונותנת לנו ומחזקת אותנו ומראה לנו דוגמה איך להתמודד עם האתגרים הכי גדולים. יש הרבה מה ללמוד ממנה במקום הזה. אבל שבתות תמיד לוקחים את אמא לשבתות איתנו ביחד עם הילדים והולכים לבלות ביחד והולכים לטבע והולכים לפיקניקים עושים הכל ביחד אז סבתא חיה א היא היא משהו טבעי נכון יש לה אתגרים ויש לה אבל תמיד לקחנו לקחתי את הילדים להופעות שלנו ביחד

אני לא מכיר אותה אישית אבל נראה לי שאת המילה מגבלה היא לא מכירה

היא לא מכירה אם ה כל האנשים שקרובים האנשים שקרובים אליי יש יש לי גם א תלמידים, תלמידות, הם רואים את אמא שלי בתור מסטרית, שאני הייתי צריך לפעמים לעשות את ההפרדה כי זה היה זה פתח של דלת שלא הרגשתי תמיד נוח איתו, שהם ממש מעריצים את אמא שלי ויש על מה להעריץ. כל האנשים סביבה מעריצים אותה. יש בה יש לה כריזמה טבעית שהיא שהיא פשוט ממיסה לבבות. יכולה לעמוד מול 10,000 איש ולהופיע ולשיר ואפילו לזייף תוך כדי שירה וכולם יבקו ויבחו כפיים תוך כדי

מדהים מה אתה עושה בחיים האזרחים כשאתה לא עלבמה וכמה זה קשור לעבר שהיה עד היום

אוקיי אז קודם כל יש לי עכשיו בנקודת זו בזמן אני מדריך בקורס להתודה פיקודית במשטרה אה אני המדריך של של הקורס וזה קורס ששוטרים א מהמשטרה מהשבס ומקבה שזה מחבה אש ומהמגזר הערבי שהם מאוד אייכותיים וצריכים עוד קצת הכנה כדי להצליח בקורס צינים א במכלללה למשטרה זה נקרא המלמש ואני מדריך בקורס וגם בנוסף זה שאני מדריך אני גם מרצה בפניהם א בארבעה נושאים שזה עמידה בפני קהל מנהיגול תקשורת על כל התחומים, תקשורת בין אישית ופיתוח אישי קבוצתי. אז זה מה שאני עושה עכשיו כפרויקט בקורס הזה והעסק שלי באופן כללי נקרא מדריך לחיים. יש שמה ארבעה ענפים שאחד מהם זה כמובן ההופעות עם אמא. השני אני מקבל אנשים לייעוץ. יש לי

שיטת ייעוץ מיוחדת שהיא גם היא מבוססת על ניסיון חיים שלי האישי שלי. אני גם מודרך, אני גם מוסמך כמדריך טיפולי וחינוכי. יש לי קדים לתיאור וסינון מים באופן טבעי פטנט שלנו. ואמרתי ארבע.

כן.

אני מניח שמי שצופה בך כמרצה במכלל הבטוח שגדלת להורים א ורבלים. עם יכולות אה

כן הדבר הזה הוא מדובר אצ זאת אומרת החניכים שלי השוטרים מכירים את הסיפור

מכירים את הסיפור אני א גם מביא אותו כדוגמאות להצלחה זאת אומרת שאם השם שולח לך למונים אז איך אתה עושה מהם לימונדה ואני מדבר לכל אחד ואחד מהם ואני אומר תשמעו אם יש לכם כל מה שאתם רוצים אתם יכולים להצליח ולהגשים בחיים שלכם

צחי בתוך הסיטואציה הכמעט בלתי אפשרית שנולדת אליה זה נשמע מהתרשמות של חצי שעה א שזה העבר הכי חלק שיכול להיות לך באופן אישי היו לפעמים מחשבות לקחת את זה לכיוון אחר אולי להתנתק לחלוטין

אה קודם כל

לבחור מסלול חיים אני אני מכיר את זה לצערנו מהעולם הדתי למשל או מהעולם הדתי לשני צדיו אנחנו מכירים אנשים שיעזבו את הדת ויעשו טעות בהתנהלות מול המשפחה ואנשים שחזרו לדת חזרו בתשובה ועשו טעות מול ההורים החילוניים לא ידעו לא ידעו לבסט את זה נכון מהם עם הרצון לפרוץ החוצה. אני בלי מוגבלות, אין לי שום מוגבלות שכלית, הכל טוב אצלי. מה זה שני התיקים האלה ש שהביאו אותי לפה? מה לי ולהם? תן לי לפרוץ קדימה.

לא הייתה לי את האפשרות הזאת בכלל. גם בחינוך שקיבלתי אצל הסבא וסבתא. כשראיתי מגיל צעיר איך סבתא וסבא דואגים לאמא. א אמא היא מאוד כריזמטית ואין דבר כזה היה אה לזרוק אותה לכלבים, מה שנקרא, ולעזוב אותה. גם כשהייתי למדתי אפילו התחלתי ללמוד תואר ביוטכנולוגיה לתואר מהנדס והיה איזשהו שלב שאמא שתפה את הבית והסבתא נפלה ושברה את האגן ואמא לקחה על עצמה את זה וניסתה להתאבד והייתה דרמה מאוד גדולה בבית

ואי אפשר אמא כל הזמן ניסתה להתאבד ולא היה מה אז עזבתי את הלימודים עזבתי את הכל וזה הדבר היחידי שהציל את אמא שהייתי איתה 24 שעות ביממה למשך תקופה ארוכה מאוד אה כדי להראות לה שאני לא מוותר עליה ולא מוותר לה וזה משהו שפתח בינינו עוד איזשהו משהו במערכת יחסים שכל פעם שעשיתי דבר כזה המצב של אמא השתפר זאת אומרת במהלך השנים המצב של אמא ראיתי השתפרות מתמדת כל הזמן כל הזמן כל הזמן בגלל שאני לא ויטרתי לה בגלל שאני לא ויטרתי עליה בגלל שהשם ראה שהיד דרתי במצווה של כבד את אביך ואמך. אז היה שם דברים מעל השכל שכל הזמן המצב שלי מה הלך והשתפר עד עכשיו. ולמרות העיוון זה היה בפסח כל החג 24 שעות הייתי איתה שם ולכן שוב לקחה את העייוורון בצורה כזאת שנותת השרה לכולנו.

תגיד אם אתה אזין לשיחה שלנו

כן

מה אתה רוצה לומר לה?

שאני אוהב אותה.

וואו.

ושאני שמח ומודה על הזכות. שהיא נתנה לי על השיתוף פעולה הזה שיש לנו בחיים המרתקים ועל השגרתיים האלה.

קבד אתך ואת אמך סחי שי דכנר. תודה רבה שבאת לפה.

בשמחה. תודה רבה על הזמן. ‏y