חשבתי שאני בגאולה והתברר לי שאני ממש בשיא העבדות. איך יוצאים לחירות? אפרת ברזל בשיחה מיוחדת לפסח

רגע ואיפה למדת ביסודי ממלכתי בת אז את בעלה תשובה בעלה תשובה אין כמו בעלות תשובה חמודות אנחנו נכון חיפשנו את אלוקים what מצאנו נכון תוח חג מיוחד אנחנו הולכות לחקור היום בעומק הנשי הגאו של עצמנו שני נושאים שני רגשות עומק כזה של תוכנו אנחנו הולכים לחקור בפתוח החגי שלנו היום את הגאולה תוכנו מתי היא מבצבצת מתי היא נוצרת מתי נעקוב אחריה ואנחנו הולכים לחקור שמחה בואו נתחיל עם גאולה שלום איילה אלבז שלום מפרט נעים מאוד נעים מאוד משוררת סופרת וסית קלינית בואי נדבר על הדבר העמוק הזה שהוא כל כך נשי כל כך חג וכל כך קל לפספס אותו בתוך א חיי עצמנו נכון ני כמה מילים על מאיפה באת לעולם אני גדלתי בבית חילוני

בית שהיה בו הכל בית טוב באמת הורים טובים שגידלו אותי עם כל מה שאפשר ובבריאות באמת באמת בבריאות אבל היייתה איזשהי תחושה כזאת של חוסר פנימי עמוקה נורא ש שלא משנה את יודעת איפה אנחנו מטיילים בעולם ואיך אנחנו מה אנחנו מנסים לעשות ולתרום לחברה וזה לא התמלא א ו כמובן שהלכתי לחיפוש הטבעי בהודו א זה לא הספיק זה בכלל לא הספיק ומצאתי את עצמי ככה חוזרת בתשובה גם עם בן הזוג שלי שהתחתנו התחתנתם חילונים הכרנו חילונים ועברנו את הגלגולים שלנו ביחד לחוד ביחד לחוד ביחד לחוד ואחרי חמש שנים התקבלנו יצאנו בסופו של דבר כמו כמו שצריך א ואז ואז גם התחתנו א וכל אחד מאיתנו עה איזשהו מסע רוחני אחר את מדברת על גאולה וא

אני מרגישה שבמקום שכל הזמן דחק החוץ את החרדים ואת ה מנסים ככה לשמור עלינו על הרוח החופשית ועל ה ועל השאלה הזאתי של של הדרור והחופש ושל להיות פתוחים להכל בתוך כל זה לא הכירו לנו את את אלוקים את מה שבאמת היה צריך להכיר יוא את מעלה פה נקודה ממש מעניינת איילה כי הרבה פעמים כשאני נתקלת בין העולמות אז הפחד הכי גדול הוא הפחד מחוקים ומשהו שיכול אותך שאנחנו מדברים על חק של חופש נכון ועל מקומות של יציאה אל מעבדות לחירות זה כל כך מעניין לראות שדווקא אחרי שם מתאמצים לצאת אל החופשי גם מדת פתאום מחפשים בחזרה להחזיר לעצמנו חוקים ממקומות אחרים אבל אז הם לא אלוקים כל כך נכון אבל אנחנו זקוקים לכללים האלה אני

עובדת בעבודה טיפולית ש שאני עושה אני פוגשת כל כך הרבה נערות שמשוואות לגבול שגם אם מבועתות את הגבול של ההלכה וגם אם הם הם עדיין כמובן שמרות על איזה קשר חם עם הקדוש ברוך הוא אבל אבל גם אם הם מרחיקות מעצמם את הגבול של ההלכה את שומעת איך כשאין גבול יש משהו נורא נורא ריק משהו נורא חסר והגבול יכול להיווצר בצורה מלאכותית אבל אני חושבת שההלכה שומרת עלינו איסור של ייחוד שומר עליי מטפחת הזאת הלוו זה שומר עליי אני מרגישה שם הרבה הרבה יותר בטוחה להיות חופשיה אני פוגשת את זה גם אצל החוזרים בשאלה מה שנקרא שהם חושבים שהנה אני אפטר מהחנות ואז הנה אני הולכת אל גאולה הם מרגישים איזשהו חופש איזשהו דרור אבל אחרי

כמה זמן רגע אז מה משמעות החופש הזה ו אם אני הולכת על אל העבודה הטיפולית שלך לעבודה היצירתית שלך קודם כל מתי את מוצאת את עצמך כי לכתוב בין שירה ובין ספרות יש קשר ישיר הרי בין הכוח הפנימי הזה יש בו גאולה נשים יוצרות עוברות תהליך של גאולה בתוך תהליך היצירה וזה קשור מאוד גם לצד הטיפולי נכון זה מעניין מה שאת אומרת כי אני ידעתי מילדות שאני צריכה לכתוב טוב כן אמא שלי החזירה לי לא מזמן עשתה איזה סדר כזה במחסן וזה פסח או לא פסח בדיוק נתנה לי מחברת מחברת עטופה עם סרט כזה וזה מה הספר הראשון שכתבתי בכיתה ד' היומן הסודי כמובן א מאוד ev כמובן ראיתי שם את הדמויות של אחותי הגדולה ו שהשתמשתי בהם ו האהבה הזאת

הייתה שם היייתה שם ונקברה היייתה שם ונקברה עוד לפני התשובה איפשהו שהתפתחה הביקורת העצמית שלי אני חושבת ולמדנו להתיל ספק בהכל אז גם גם בזה גם באיכויות הכתיבה שלי ושנים שלא כתבתי ונכנסתי לעולם התשובה אה ובניתי את עצמי מקצועית מבחינה טיפולית וכולי אבל הייתה שם בהרה היה שם חיפוש שהיה צריך להתבטא ולצאת החוצה ואז הכרתי את דרך האומן את מכירה את דרך האומן לא ספרי דרך האומן זה שיטה מופלאה היא מדברת על זה שבכל אחד מאיתנו יש איזשהו אומן נפש יצירתית וזה לא משנה אם זה אומנות שאני עושה בעבודה או אומנות גרפית או מוזיקלית אני חושבת שגם רוחניות היא אומנות כזאתי נכון והדרך הזאתי אפשרה לי בעצם לפתוח א את הערוץ

הזה מחדש לבטל קולות פנימיים של ביקורת עצמית שכמובן היייתה שם כל הזמן כי בגיל 16 החלטתי שאני לא אתחיל לכתוב לפני שאני קוראות את כל הספרים שיש החלטה של גיל 16 ידעת כמה אנשים מזדהות איתך עכשיו שמבקשות ליצור שמבקשות להביע וזה שוטר פנימי אומר להם את לא טובה את לא יודעת לכתוב זה לא מספיק טוב אני משאת חיי ותפילתי לבורא עולם זה לאפשר לנשים לדבר ולתת את ה את את המל לזה החוצה נו נו להעיז אני חושבת שבשבילי זה היה הרבה להעיז קודם כל למחוק בראש שלי את הסטיגמה על מי זה אומן וומן המיוסר ומן מאוד מאוד נפוץ לא לא אנחנו לא שם אנחנו כבר לא שם ואני חושבת שמבחינתי זאת הייתה גאולה להתחיל לעשות להסכים לגלות עוד

ועוד ועוד רבדים בנפש שלי להסכים להעיז לצאת מדפוסים ככה של אמנות ושל א ולנסות וככה התנסתי ו אז דרך האומן פתחה דבר ראשון מצאתי איזה חברות את כתיבה כתבתי את ספר הילדים הראשון שלי לילו גוץ א שהתחיל מ ראשי פרקים כאלה במחברת על איזה גנב שגונב כל מיני דברים כי הוא רוצה להשיג את הזהות שלו הוא גונב את ה סוכריות של הגבאי והוא גונב את ה יומן של השדכנית חייב להיות שם יד של שתכנית את הסרט לשיער של הילדה הכי יפה את העוגה הכי ט כל מיני דברים שבאמת אין אנשים כילו יש צורך בהם אבל לא לא בעלי ערך חומרי כל כך גדול הוא מחפש את הזהות שלו אז התחלתי באותו דרך האומן באותו תקופה פשוט ח שמתי לי ראשי פרקים והתחלתי ככה

לחשוב על מה אני הולכת לעשות ושמתי את זה במגירה כמובן יחד עם עוד הרבה חומרים ויומנים ש רגע אני בדמות הזאת אי אמרת שקוראים לה קוראים לה לי ל גוץ היה הילד אבל הגנב קוראים לו אל תגלי אבל קוראים לו מוטל השקוף אמאל'ה לא אבל אני חושבת שנייה מבחינה טיפולית על הדמויות שהוא ניסה להשיג או לקחת אז קצת כל אחד מאיתנו במהלך התפתחות האישיות של עצמו הוא רוצה להבין בזהות שלו מי הוא או מה כדאי לו לבנות או מה הוא צריך אז נכון הוא אנחנו כאילו לובים מאנשים שהיו פה קודם א חלקים שאולי נאמץ ואולי במהלך א התקדמות השנים את פתאום אומרת וואלה את זה אני לא צריכה נכון זה לא שלי כן זה לא שלי חשבתי אולי אבל זה סתם מעיק עליי

זאת אומרת יש פה איסוף של נתוני נפש ואחר כך שחרור שלהם לגמרי וואו וקודם כל הקרה באמת הרי מה שבעצם הגנב הזה עוזר ל לכפר תמיד הגנבים עוזרים במשהו והוא עוזר בכל אחד בזהות מי הוא באמת מה הוא באמת מה חשוב לו באמת ו וכל אחד יש לו איכות אחרת לגמרי בשבילי זה התפר הזה שבין טיפול וכתיבה אני חושבת המקום שבו אני מצד אחד יכולה לדבר אני עושה דוקטורט בקרימינולוגיה אז אני יכולה לדבר קצת על על נפש של גנב אבל יחד עם זאת לכתוב את זה בצורה פיוטית ש נעימה שעוברת ככה לכולם ו ואני מוצאת בזה את ה את הרפואה שלי ואת המקום שאני יכולה להשפיע להשפיע בסביבה ן אזה גאולה קודם כל גאולה חד משת רגע זה סיכום ביניים מחשבות שיש

לנו ואנחנו אל גאולה אנחנו בימי גאולה היא חיה ונושמת בימים אלה פסח א ודאי כבנות ודאי נשים שגלו ועתידים עתידות לגאול א אז אנחנו אומרות רגע שבו את מבינה שיש בך משהו לתת לעולם ואת יכולה לתת אותו התחלת גאולה הנה זאת אומרת מבין משהו מתוך עצמ אז אני יוצרת עם מה התחלת אקי כי הרבה דיברת קודם על חוסר הביטחון של נשים שרוצות לכתוב וכולי זה צריך מיומנות גם צריך ללמוד את זה הלכתי ולמדתי עשיתי קורס כזה ועוד קורס ועוד קורס וחברות ה שככה נותנת לי פידבקים ואם זה מדברים על ספר ילדים נתתי לילדים לקרוא מה עובד מה לא עובד אחר כך עריכה שצריכה להגיע לשם אז ממנות צריכה להיות שם כדי להיות לא רק אומן אלא גם אמן נכון

נכון נכון ואז הספ ורגע ואחר כך יש לך את הזכרת גנבים וישר קפץ לי ספר אחר מאוד משמעותי שלך שקשור לסוג שעבוד וגאולה אחר ספר לילדים שאבא שלהם אפשר להגיד או אמא היו בכלא ומה עובר ילד כזה כשאבא משתחרר או בתוך כל התהליך כשאבא משתחרר בעיקר א זה נורא נין כי לספר הזה כשאבא חזר הביתה עשיתי תחקיר מאוד רציני דיברתי גם עם עשירים משוחררים ודיברתי עם ילדים של סירים ודיברתי עם המון עובדות סוציאליות פתחו לי את השערים ככה שאני אוכל באמת גם להיכנס ולגלות וראיתי שבינינו בכל חברה יש המון ילדים שלא יודעים שאבא שלהם ישב בכלא שלצערנו זה משהו שהוא מאוד נפוץ כי האסיר רוצה מאוד לשמור על הילד שלו הוא רוצה שכשהוא יחזור אז

אזת ג לא תהיה ככל כך גדולה והוא לא יפגע והקשר לא ייפגע נכון ולמעשה בדרך כלל כל הסביבה יודעת אנחנו מכירים מפורסמים שבאים ואומרים הבן אף א לא סיפרתי לילדים שישבתי בכלא אבל כולנו יודעים אני יודעת אני לא מכירה אותך בכלל ו בקליניקה פגשתי את זה לא פעם ולא פעמיים ילדות שאומרות אני גיליתי אני גיליתי שהוא ולא יכולתי לפתוח את זה וזה נשאר סוד אצלי והסוד הזה גורם לאוכלוסייה הזאת להיפגע פעמיים הרי פעם אחת הם נפגעים כי אין נוכחות של האבא הפעם אני לא אדבר על אמהות כי מאוד זה בדרך כלל סירות המשפחה מתפרקת שם לחלוטין אבל אצל הסיירים אז פעם אחת הילדים נפגעים כי אין אבא פעם שנייה כי יש סטיגמה ברגע שהסביבה יודעת

יש מרחק מה זה זה ילד של גנב אני אני אשלח את הילדים שלי לבית אני יודע מה קרה שם לא יודע מה קרה שלמה הוא יושב ומי יודע באמת למה הוא יושב וכל מיני כאלה וכש וכש שהילד בטח לא יודע את זה אז גם יש יש כאן איזה סוד שהולך מאחוריו ואז האמון נשבר מתרסק לרסיסים כלומר הילדים הם לא מספיק פצועים גם עכשיו עם הסוד הזה ומגלים את זה א אז מה נשאר כלומר איך אתה בונה קשר מחדש עם עם הדמות ההורית עם הסמכות האורית במקום כזה זה הסתרות על הסתרות על הסתרות נכון נכון ולכן אני חושבת שכל כך חשוב לתת רגע את המבט הזה גם גם להורים שייקראו וידברו על משמעות של סוד כי אנחנו סוחבים איתנו המון סודות ו וסוד מרחיק אותנו מרחיק אותנו

מעצמנו מרחיק אותנו מהקדוש ברוך הוא מרחיק אותנו מהחברה אז רגע של גילוי הוא בעצם התחלה של גאולה נכון זה פתיחה משהו נכון אם אנחנו משתמשים ברגשות שלנו כמו שצריך אני חושבת שזה אחד הדברים ש שאני אוהבת כל כך לעשות בעבודה טיפולית עלה רגש מצאת איזשהו סוד את יכולה להרגיש בושה אבל יכולה לשאול גם רגע הבושה הזאת איך היא באה להפעיל אותי עכשיו מה מה מה אני אמורה לעשות עכשיו כדי להרגיש פחות בושה הרגשות הם באו כדי לתת לנו מפה מפה רגע רגע פה פה צריך לבוע בי טובן שאני מנגנת טה טה טה טם פה פהפה פה את אומרת פה משהו שנייה זאת אומרת גאולה הרי היא תמיד קוראת בתוך פנימיות שלנו גאולה א אישית אנחנו חוקרות את הרגש הזה

כאן בחג הזה בעצם איזשהו שעולה בו רגש שאולי פעם התביישנו בו או רצינו להתעלם ממנו או בכלל התכחש לעובדה שהוא חלק מהחיים שלנו הסתרנו אותו או דילגנו עליו או הדחק אותו בכל מיני תהליכים של התנהגויות רגע של גאולה יכול לקרוא בחדר הטיפול יכול לקרוא פתאום בתוך תפילה יכול לקרוא פתאום במטבח ליד הקומקום שאת אומרת וואלה אני אניני אני קולטת א אני בודקת א אם הבנתי כן הגיע הרגע ש זה במקרה הזה שדיברנו על אסירים של בושה אבל אבל כל אחד אסיר בתוך רגשותיו שלו לפעמים ואז את אומרת רגע שנייה יש לי איזשהיא דרך חדשה או ניצת דובדבן כזאת של התחלה של הבנה שאני יכולה לטפל להתייחס לרגש הזה אחרת אני יכולה להתייחס לרגש הזה בין

אם הוא חיובי או בין אם הוא שלילי כמפה כמנוע כלומר אם הורג שלילי מה אני צריכה לתקן בשביל להרגיש יותר טוב איפה אני לא ממוקמת נכון דיברת קודם על על זה ש שיכול להיות שאנחנו עושים משהו שהוא לא שייך לנו שבכלל היה ציפיות של מישהו אחר או חיים של מישה אחרים אישיות חלקי אישיות בדיוק לא רצינו לד לא לא שייך אלינו כינה זה אחד מהדברים שאנחנו דוחים אם אנחנו מסתכלים על זה כאיזה שהו מנוע לפעולה מה אני צריכה עכשיו לשנות כדי שהרגש הזה זה ישתנה מה אני צריכה עכשיו לשפר הרגש הזה בא לספר לי סיפור נכון יוא את מרגשת אותי להגיד לך למה כי הכינותי מראש כמו בת י הוזיאל פה את זוכרת אותה כן ברור א אני אני מורידה את

המשקפיים כי זה לא מולטיפוקל ואני כבר סבתא אז תראי משהו א זה את עושה לי עולה יורד כי יש כאן משהו שניסיתי לבדוק בחיים שלנו ובגלל שאנחנו בעלות ובגלל שאנחנו אוהבות עברית ובגלל ש זה ספר זה ספר האחרון שלי שבו אני מדברת עם חברה חילונית שלי על כל מיני דברים על זוגיות על הורות על אישיות ואני אומרת לה את יודעת שיש הבטחה אצל בורא עולם אלינו בני האדם זה שואלת קוראים לה לירי איזו הבטחה אז אני אומרת לה את מכירה בהגדה של פסח את והי שעמדה את השיר ברור מי זאת ההיא אני שואלת אותה חשבת עליה פעם איזו הי זו שעמדה האי הזו היא הבטחה הבטחה לאבותינו ולנו איזו הבטחה ואז אני אומרת לה אני יכולה להגיד לך משהו יהודי לא ת

לא תגידי שאני חפרנית היא אומרת לי כן יאללה את עדיין מפחדת ממני בענייני יהדות ואז אני אומרת לה גלות וגאולה יש שם איזה קשר קדוש בין המקומות שהם סגירת גלגל סגירת מעגל גלות שנה גלות שנה הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן איפה שהיה לך קשה רגשית בגלות שם תבוא גאולה ולידה יבוא רגש שלא מרבי מדבר עליו אבל קוראים לו רגש של גילה ת ש בחופה אומרים רינה דיצה נכון גילה הא אני חושבת איזשהו חוט דק של גאולה שאת פתאום מגלה על עצמך תוך כדי עבודה נכונה מה זאת הקופסה הזאת זה גלוייה הופה קולטת בדיוק הנה מה שמה שיש משהו שצריך בשביל גאולה שלמה להיות מאוד גלוי נכון טה טה טהה כולם ראו שעם ישראל נגאלו כולם כולם זה עדיין

רשום לנו בתוך הרגש שלנו והגאולה הזאתי הפיסות א פיסות זמן פיסות מקום פיסות תובנה אני חושבת א יכולות להיות גלויות ואני חושבת שהם נעות ויפות וזה מה שעשיתי פה בספר השירה שלי החלטתי להוציא אותו על גלויות ור אפשר לפרק אותם ארת משמה גלוי הנה רגש גילה רגש גלוי כי אני אקריא לך אחד ואז תביני קדימה אוקיי קוראים להשיר קהילה רק עלים צפופים הם קרקע רכה לוחשים אחריך אם תלך לבד תאבד רק עלים צפופים הם שם ובית וכל גבעול בודד דוקר וואו גאולה היא לא רק גאולה פרטית גאולה צריכה לקרות ביחד נכון אנחנו עם ישראל תדין להיגאל לא רק אנחנו בגאולה הפרטית שלנו אלא בתוך הקהילה ואני חושבת שהבדידות שלנו דוקרת מאוד מאוד מאודו

ועם כל מה שקורה אנחנו רואים כמה הנחמה היחידה שיש היא היא באחדות הזאת היא בקדוש ברוך הוא שרגע אוסף את כולנו ביחד לאיזה שם אחד לדבר אחד החלטתי להציא אות תני לי אתזה שנייה זה זה אם תלך לבד תנה רגע שנייה את יש מה שהסברת עכשיו על גאולה כן אנחנו מתעמק בזה אז את יודעת גאולה גאולה בעברית היא היא בינוני הפועל היא היא משהו שיבוא מלמעלה אבל הוא לא יבוא אם לא תהיה תנועה מלמטה כן כמו גשם שהמים מתעוררים קרתו נכון בול בול אז מה התחלת להגיד התחלתי להגיד ש שאת הספר השירה הזה רציתי להוציא אותו מפורק כי כי יש בו הרבה פיסות מתוך התקופה האחרונה מהמלחמה ממה שעבר עלינו מהכבד הזאת הי גם דברים ש אני רוצה להעניק במתנה

כן שאת יכולה הנה אני יכולה להעניק לך את השיר חלום למשל אה כי אפשר אפשר לפרק ולהרכיב מחדש ואני חושבת שה האפשרות הזאת הא לקחת את עצמנו לפעמים לא כל כך ברצינות כן ספר על מדף הספרים אני רוצה להיות זה ודוקטור לפעמים אפשר גם לשחק בגלויות קצת לפעמים אפשר גם לגלות את הרגשות שלנו ואת הדרך שלנו ב בשברי מילה ואני ואני חושבת שזה מה שאני מנסה לעשות באומנות שלי ולכן היא גאולתי כי היא מסכימה להיות והיא מסכימה להישבר ולהיבנות מחדש והיא מסכימה ליצור פיסות פיסות ואחד דברים שאני ככה מאוד שאלת אותי קודם עם הלוז ועם הזה מה מה שאלה שעוד לא נהנתה כאן ואני אומרת אני חושבת שניצור בעצמנו את הפיסות האלה פיסות של אומנות

אם זה ב על מדף הספרים ואם זה בתוך היומיום שלנו זמן מסוים שבו אני יוצרת כותבת מתפללת מתחברת זאת הגאולה נכון גם ההקמה של בית בישראל וגם הרבה מטרות שאני רוצה להגשים אבל בתוך זה הפיסה הזאתי של עבודה הפנימית או של יצירה אני חושבת שבסופו של דבר היא מה שהופך אותנו לאנשים גם גלויים ולא חיים בהסתרה ולא מסתירים את עצמנו וגם הרבה יותר חופשיים וואי איילה אלבז אני מסכימה איתך ויש איזה רגע אחד שאת פתאום מחזיקה א ספר או או או שיר ואת רואה אותו אני נשים ששולחות לי פתאום ניגון או רעיון חדש ש מפיצות זה רגע של גאולה להסתכל יצא ממך משהו כבר לא סוד חולקת איתו אותו עם האחרות ומודה בחג שכולו חג האהבה זה חג האהבה

בין בורא עולם לעם שלו אז נולד באותו רגע רגש חדש והתפתחות רגשית של רגש שהיה לו סיפור איך אמרת ופרק חדש ב אופרציה הזאת נכתב עכשיו לגמרי את יודעת זה זה מעניין מה שאת אומרת כי התבוננתי ככה עם ישראל מקבל את מקבל את התורה אנחנו ככה בספירת העומר מתחילים לספור לקראת הקבלה של התורה עם ישראל אומרים קפל כפל הרכי גיגית מה מה זה הסיפור הזה אני אני חושבת כתבתי אחד השירים שלי מתעסק בזה ה הרצון שלנו לאדון הוא רצון פנימי הרצון שלנו להנהגה הרצון שלנו לביטול מול מול משהו שרגע יכול לסחוף אותנו זה רצון מאוד מאוד פנימי ואני חושבת שזה משהו שטבוע בתוכנו וככה אני קוראת את את קפה אליהם הר כגיגית שעדיין באיזשהו מקום יש

לנו רצון שינה להנהגה נכונה למקום שבו כ לנוח רגע ב חזק הבנתי אותך הבנתי אותך זאת אומרת וזה מחזיר אותנו לאבדות ונותן גאולה עבדות גאולה עבדות גאולה זאת אומרת זה לא רק להשתחרר מכל מה שאתה חושב שכוב אותך אלא זה יש דברים בתוכך שאתה מחפש בהם גבולות וגם שם יש גאולה הבנתי אותך נכון לגמרי אני חושבת שזה העבודה הטיפולית שאנחנו עושים הרי אני לא מחפשת עכשיו לשבת על מא מנוחות כן כולם אומרים אני רוצה להיות שלבה מה פתאו מה פתא להות שה למה להיות שלבה לא אני צריכה להכיר את עצמי בעליות ואני צריכה להכיר את עצמי בירידות ואז הגעתי למקום הנכון כי אז אני מצליחה לבסט לאזן להשפיע טוב ליצור כי כי אני מכירה את נועדות

הנפש שלי נפש שלנו היא לא סטטית אסור שהיא תהיה סטטית לגמרי זאת אומרת גאולה בעולם הטיפול או בכל עולמינו שלנו זה החופש להרגיש את כל הרגשות כן איילה תודה רבה שנזכה לעשות את הדברים הלכה למעשה להיות בחופש אמיתי של מגוון האינסוף הזה שבורא עולם נתן בתוכנו אמן ולהיות עדות לגאול של נשים אחרות אמן שהגאולה הפרטית תצטרף ככה לגאולה קולקטיבית אמן תודה רבה חג תוד חק שמח פתוח חגיגי אנחנו ממשיכים לחקור היום לעו בתוך הנשיות שלנו בתוך הימים הקדושים האלה כוח מצווה גדולה להיות בשמחה שמחת החג ובכלל מה קורה ברגעים הפנימיים האלה כשאנחנו נדרשות לייצר שמחה יש אין מה נמצא שם בעומק ואת זה אנחנו הולכים לברר עם נומי נומי

קנובל שלום יקרה שלום איזה כיף להיות פה אני פשוט רואה את התוכניות כל כך הרבה שנים וחלום להיות כאן ובמיוחד על הנושא הזה שזה פשוט עבודה עצמית מדי יום ומח ממש כי את יודעת נומי הרבה נשים יגידו בלי להתבייש כבר אני מבינה את הכוח הזה אני רוצה להיות שמחה אבל אני לא יכולה הרי אין כפתור סודי שאת לוחצת על עצמך ת אומרת בום א אוף שמחה בואי נברר את את הדקות הזאתי אבל ספרי לי כמה מילים על עצמך בגדול אני אישה פשוטה ואני אוהבת לשיר אני אוהבת לשמוח אני אוהבת לשמח בעצם אני יכולה להגיד על בעלי שזה היה מה שמשך אותי אליו זה היה השמחה שלו שמחה הטוב הלב טובה זה זה עשה לי את זה ווד כנרה עוד כנערה ממש הייתי תסתכלי

בשנתון שלי בכיתה אחת ילדה שמחה תמיד נומי נומי תמיד מחייכת נומי שמחה וזהו ואני זכיתי לפני 26 שנה לעבוד אצל הרב מרדכי אליהו את המזכירה הראשית בעצם מזכירה שלו הצנוע גם אק היינו היינו ממש מדי יום יושבת עם הרב והוא נהיה לי הרבה יותר מרב הוא נהייה לי כמו סבא אפשר להגיד שתו רב זה סבא כן בגלל שיש יראה ויש אהבה ופשוט יכלתי לספר לו את הכל הוא הבין אותי בלי שדיברתי הרבה הוא היה עונה לי לפני ששאלתי אותו שאלות הוא קלט אותי זאת אמרת הרב מרדכי אליהו זצל הוא הפך להיות סבא קוצ'ר נכון כןכ כי מה היה המסר שלו על השמחה אם אנחנו בחג כזה מלא שמחה חד משמעי הרב מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד חשוב לו הדבר הזה של השמחה א

תסתכלי על כל התמונות כל האנשים שמסביבו תביים כולם מחוייכים ושמחים וטוב להם וזה היה הגדלות שלו ש את עצמו שבגב העיניים כלנו לדבר איתו על הכל על הכל כי החיים שלך עצמם א רצופים ואת כזאת כנה ופותחת את הלב באמת רצופים באזורים שבד בו הם הם לא ממש שמחה את הת אלמנת לפני כמעט שמונה שנים וזה קשה קשה וזה מאוד מאוד כואב ווזה עניין של החלטה ברו להגיד אוקיי יש לי ילדים 100 ש 100 שהוא היה חולה שלושה חודשים סך הכל חייב להיות פה קבנית לספינה חייב להיות מישהו מישהי עכשיו ם אבא האמא חייבת להיות אני לא יכולה להיות האבא שלהם אבל להיות האמא שלהם במוע להכיל ולכלול ולאהוב ולהבין ולקלוט אני חייבת אני לא יכולה זה זכות

וחובה שלי את משתמשת המון בחיים ב את זמרת בואי נגיד את זה את זמרת את אשת מוזיקה את אשת במות וכדי לשיר ולשמח אחרים אנחנו ולכלות לחקור תכף להבין רגע בתוך צבות בתוך קושי אנחנו עם שעובר עכשיו המון המון דברים לא פשוטים ובכל זאת יש ימים שהם שמחים יש רגעים שהם שמחים ב בוא ננסה להבין אפילו קחי שנורקל את יודעת כמו ש צוללים בבריכה של רגע שהוא אנחנו לא מתעלמים מהעצבות שלנו ומהכחול בה לי רגע כזה שזה פשוט בשר שירים ע רקוד את לשמוח יש לנו בתוך התורה וכל ההלכות יש לנו מתי אנחנו צריכים להיות עצובים מתי צריכים להיות שמחים אבל בעצם יש ל את זה ביום יום העת הזה נכון אני לא עזבתי את בעלי במשך כל השלושה חודשים האלה

לשום הופעה ביטלתי ימין ושמאל אבל היה היייתה הופעה אחת שאני לא רציתי לבטל וזה היה בלג בומר אמרתי אני לא יודעת מה יהיה עד אז קבעו את זה היתי כבר בחודש אדר אמרתי נשיות זה אמרתי להם שבעלי חולה לא יהיה בסדר בעזרת השם אמן אמן אמן כמובן עם כל הלב ואת לג בעומר לא ביטלתי אמרתי אני אהיה שם רך אסים בסמינר 400 בנות ארקדה קרוב מירון לך לך עם בעלי תוכניות ובאמת בלק בומר יצאתי והוא היה מופז במכון שרט יצאת אל ההופעה ב ויצאתי להופעה פעם יחידה השארתי את ביתי שהיא הבינה במכלול ה שיכלתי להיות רגועה ש נשרת ואמרתי אני אלך נקיט נשמח נשמח נעשה כיף ונלך למירון להתפלל והביתה וככה אנחנו באמצעי רוקדים שמחים כיף את

וההבנות ממש ממש היה כיף ומי ש ארגנה את זה אמרה לי כשאת כשאת מגיעה ל אמרתי לה כשאת רוצה את השיר אחרון תגידי לי כי יש לי שיר אחרון לעשות בלי לחשוב על זה הרבה קודם ממש ככה בשלוף זה קורה לי כל הזמן עלבמה בשלוף אמרתי לה תגידי לי מתי השיר אחרון כדי לדעת מתי תסיימי את המופע כן כן ולא פתאום שהתל ותגיד אוקיי סיימנו וכל מיני וואז היא עלתה עמדה ל ידי ויא אמרה אוקיי עכשיו יהיה שרון אז אמרתי לה תכנאי תשימי את רקוד בלי לחשוב ואנחנו שרים ושמחים ריקודים ועורות וכיף כיף לא נורמלי מתחת לכיפת השמיים אחת בלילה ו במוזיקה אינטרלוד שיש רק מוזיקה תוך כדי אמרתי לה את לא תאמיני מאיפה אני בא ולאן אני חוזרת הימ אני

אומרת לה אני באתי ע מכון שרת בא לי מצב מאוד מאוד קשה ואני חוז הולכת להתפלל וחוזרת לשם אז ה הסתכלה עלי אמ רגע מה ה אמרתי אמרר איך את עושה את זה מהפה שלי יצא לא חשבתי עעל זה אני פשוט אמרתי לה את רקוד זה השיר ששמנו תגיד את המילים שלוק את ריקוד את לשמוח את מלחמה ואת שלום כי כי את יודעת חלק נומי מ אני מלמדת אותך על הבמה שם שרה את זה וד in your mind או שבעלך גוסס כן יודעת שיש פה משהו שהולך להשתנות בחיים ביג טיים כי אבא שיחד הורים לתשעה תשעה הולכת להיפרד ממישהו כאילו קצת הנפש הכינה את עצמה עם המון שמחה לאזור של פרידה יה משהו כזה זה כל הזמן שהוא היה חולה סיפור הזוי של הכחשה לא שלו של אנשים שהשפיעו

עליו א שהכל יהיה והכל יהיה בסדר אבל היה הרבה שמחה בבית אני הייתי כמו שתי אנשים הייתי עם הכאב שלי בעצמי והכרית יכולה לספר לך ובחו ב עשינו מאמץ עליון סתם ככה בית שמח כן ועשינו קומזיצים ולא נודי שמח וריקודים ולקחנו אותו והסתובבנו והלכנו לכברי צדיקים אבל הל דרך תמיד באו וקיו קונדיס וחוקים ומוזיקה כל הדרך שלא לא ניכנס לתוך המקום הזה של קי כי לבכות אני ידעתי שני אבכה עוד שאר החיים שלי אבל אז אז היה את רקוד וא זה היה יח אייר והוא נפטר בכב הרבה ימים אחרי זה וואו ועד היום אני שמחה שהיה את ה היייתה את ההזדמנות הזאת להראות את השמחה בשבילי כן תהלוכת תהלוכת שמחה ופרידה כאילו ביחד מש כזה אז אם אנחנו מנסות

גם בטוח היה שמח וזה אם הוא היה יודע רק הוא לא היה בעניינים כל כך הבנתי תמיד שח כי תשמחי אפילו אם זה על חשבונו ולנסוע ולנהוג ולקחת אותי לרים את הגברה וכל זה אתה הולך לשמח בגור אז אז אז כדי לשמח אחרות צריך לעבור גם תהליך בתוך עצמנו אני מדברת על הרבה אומנים ומופיעים גם פה כשאנחנו באולפן אנחנו רוצים להעביר איזהשהו מסר גם על האנשים שעל הבמה עם המיקרופונים והאוזניות עוברים תהליכים כאלה מה את עושה בדיבור הפנימי שלך כשאת רואה את כל הקהל הזה מולך כזמרת וצריכה לייצר איזשהו תהליך של שמחה כי יש משהו גם עכשיו עם הצופים שלנו בחג הזה וגם כשאת בלייב על במה לא יודעת אולי אני הרגישה הגדולה שאת יודעת להרגיש

בסנסור שלך בטח את האחר זה סוד של הקשבה וסוד של הקשבה עצמית תנסי לנתח בתוכך חייבים מה קורה כדי לטפס עם שמחה חדשה מתוכנו גם כשהילדים עושים קשה כי גם מה ילדים ש מושלמים ספר קצת על הילדים שלך לפני התשובה המוכה הילדים שלי ברוך השם יש את יש לנו הרבה אהבה והרבה שמחה בבית יש כאלה ש לא לא כל כך מתחברים לבית של הלכה ותורה ום מאמינים כולם מאמינים בהשם וכאלה אבל באנגלית אומרים off the הם לא על הדרך ויש אני אהבתי יותר ממה שמי ש אמר לי kids הם בדרך שלהם ואני מתחברת לזה ואני יודעת הנה זה פתוח אני יודעת שאם נשאיר את הדלת פתוחה אז הם יחזרו אבל אם אם אני אסגור את הדלת ואגיד לא אני לא לא לא פה ואת לא יכולה לבוא

לפה עם מכנסיים וחצי לבוש ובלי כיפות ו וכל החברים כל אני קניתי להם בירות עכשיו בשבת שבוע שהם יבואו החברים אלי הביתה כן ואני קניתי להם לפעמים גם כן כל מיני כן אני קניתי שיבואו בבית בבית לא לא לכת ל ליער וכאלה ולעשות שטויות בגלל שעברתי תהליך זה לא בא מיד זה עבודה בהתחלה יש את ה את ה כאב ואז את הכעס מה זה ככה לא גידלנו אותכם מה אתם מה אבא הוא היה כל כך עצוב יודע זה כאילו זה קרה קצת אחרי שהוא נפטר ו ואייך אתם עושים את זה לאבא ואז אמרתי אף אחד לא עושה שום דבר לאף אחד ככה אני וזה מה שאני מאמינה ואני ממשיכה לאהוב אותך מה שיהיה האם יש קווים אדומים יש יש אבל אפילו זה לא בלקסיקון שלי הקווים האדומים רגע

את אומרת פה משהו גדול מפני ש נומי כשיש איזשהו תהליך שבחיים שאנחנו מדברות על שמחה היום א הרבה מהתהליכים שנעבור בחיים שלנו לא רצינו אותם לא רצית בעלך יעבור מן העולם לא רצית שהילדים מה מה שנקרא יעשו את את הדרך שלהם כן כהורים יש לנו את מה שאנחנו חושבים שיהיה הדרך באמת הנכונה וזה כאב הכי גדול גם הגמרא אומרת לראות ילדים שהולכים בדרך אחרת זאת אומרת יש בתהליך השמחה going אליה אני הולכת על השמחה כדי כדי לחקור אותה זאת אומרת בהתחלה המציאות בא לנו בפרצוף כאילו אנחנו לא רוצות את שזה יהיה ככה ואנחנו אפילו מתנגדות לה אנחנו אפילו אומרות כל מיני מילים ומנסות להילחם כדי לשנות את האחר או ליישר אותו לקו שלנו

ואז יש איזשהו procedure כזה של רגע בתהליך שבו אתה פתאום מקבל משהו עובר עם עצמך ומוכן להגיד לילד בוא בוא ספר לי גם על הדרך שלך שם מתחיל ניסן אותיות ניצן איזה יופי לב חודשים חודש ניסן אביב אב יב איזה יפה שם מתחיל רנסנס אביו שהוא שמחה מאוד גדולה שבה הנפש הנה של אמא נומי יכולה להגיד אוקיי אני אשמח איתך בתוכי ואת מאוד מאוד משדרת את זה יש זה אמת כי זה אמת אני אני לא עושה את עצמי אתמול בערב בכאב גדול ובחיוך ענק לביתי את הבת שלי לשדה תעופה ה נסה להודו לשישה חודשים מה זה עושה לאמא והיא כבר היייתה פעם בדיוק אחרי שכל התהליך ובתוך הכס בתוך הזה ואז היא נסעה עד שהיא נסעה כבר נסענו נפרדנו בחיבוקים והכל אבל

הה קשה אני כל לילה התפללתי השם תשמעו עליה מה ילדה עושה שמה לבד היא ילדה מה בת 18 מה היא עושה שם ו וברוך השם היא חזרה וחזרה הא התה היא נסה עלי נידף היא נסה אחרי הפטירה של אבא שלה שלקחה מאוד מאוד קשה איזה קשר ש התחתנה לשבוע וואו והא עזבה את זה כי זה לא מה שהיא רצתה וזה היה מכלול של דברים שהיה מאוד מאוד קשה וראיתי שזה מה זה מה שהיא צריכה ממני אני איך אומרים אני אולי חלמתי להיות איזשהו דמות או איזשהו הי אמא שחלמתי שאני אהיה ובסוף אני זה הפך אותי בעצם להיות האמא שאני צריכה להיות ולא האמא שחלמתי להיות והשמחה והאהבה ולהכיל זה האלב של הכל בלי זה עם כלום ת שאת מדברת על זה נומי אני עוקבת ומקשיבה כשאת

מגיעה כל פעם בשיח שלך לאמת הזאתי א' העיניים שלך בורקות וב אני מרגישים שמחה אולי זאת הזדמנות כאן בפתוח לדבר על זן שמחה מתקדם יותר כי אפשר לעשות רש וצלצולים ולהגיד הנה א אבל אבל אבל יש את המושג הזה שנקרא שמכות קטנות זאת אומרת רגע שבו את מסתכלת לילדה שלך בעיניים ויש שם רגש של קרבה של היא לא רצתה ככה את לא רצית ככה או משהו ש אבל רגש חדש של א משהו של אהבה אמיתית שהוא שמחה שלא ידעת לחלום אותה אפילו או לא רצית אותה נכון אבל היא אמת עמוקה שלנו בתוכנו ו וזה זו דקות של שמחה נשית כי אנחנו בנות הבינה היתרה מבינות דבר מתוך דבר לגמרי לגמרי זאת אומרת אני לא אהבה כיתה ואני יש גבול לרגע שאת אומרת אני אתן לה

הוראות ואני אשנה אותה לא היא רוצה לסוע עכשיו להודו כן אז אני נוסעת איתה לזה התעופה בחודשים האחרונים הא התחילה להגיע כמעט כל ליל שבת ואני יודעת שאחר כך היא נוסעת הביתה לא ענייני את בע ל שבת את פה איתי בהדלקת נרות אני מברכת בקול ואני אומרת את התפילה של אחרי הדלקת נרות בקול כדי שאת תשמעי ותגידי אמן אין וכשאני מציעה לך בואי תשתי קפה והיא אומרת לו אני בשרית ואני מסתכלת עליה כאילו מה נסגר בתוכי אבל א אומרת אה באמת את בשרית ואחרי אחרי זה אני עזתי לשאול מה היהיה הקטע שלך קודם עם הבשרי בואי ארת לא ה אמ אמא אני לא מסוגלת לשתות קפה אחרי שאכלתי שניצל ואני אצלך בבית אפילו שאת לא ידעת מי זה לא מסוגלת זה לא

לכבד אותך אז מה השמחה פה זה הניצחון הניצחון זה מראה לי הצלחתי הצלחתי בגלל שאם היא מכבדת עד כדי כך לא הייתי יודעת שיפ שרית מה קטע אז הצלחתי שהיא תבין שאני אוהבת אותה בכל מצב בכל בלי תנאים וואו שזאת זה מה שאני הרגש שזה את שאת מסעותיהם של בני האדם תבדקי הם משאות חיפוס אהבה ואולי גם עבורך דיברנו על רגעי שמחה שהם אמת דקים שמחה שאפשר לקמט אותה חדשה אבל גם אצלה כשהיא עכשיו מסתובבת she is והיא מרגישה אמא אוהבת אותי אמא מקבלת את הדרך שלי את יודעת בעברית דרך היא לא זכר ולא נקבה כאילו יש את הדרך הארוכה ואני ציפור אבל דרך היא גם זכר במקורות החזרים שלנו כן גם מטבע למשל מטבע כן גם זכר גם קה יש מילים שהם גם

וגם מפני שלכל אחד יש את המטבע שלו שלה ולכל אחד יש את הדרך שלו השמחה חדשה א זה כמו סלוגן את יודעת הי היא הקרבה הזאתי שאין לה מחיצות שבה בני האדם מתקרבים אחד אל השני ולא זוכים לזה תמיד בקלות כי אנחנו עסוקים במאבקים שכאילו מבטלים מאיתנו את השמחה מבינה מה אומר עסוקים בלחשוב איך אני אגיד מה להגיד גס כן כן נגיד איך היא תקבל את זה אבל את זה כבר היום אני יכולה להגיד שאני יכולה קצת להזהר אם היא רוצה להביא איזה מישהו מסוים הביתה ש זה כבר הם עברו את הקו האדום ואני שמה קצת אבל הגעתי למקום שאני יכולה לשים את הגבול הזה והיא תבין אותי כשאת שרה על הממה יש סאונד והגברה את נזכרת בשמחות הקטנות האלה הם מניעות לך

את הסטרטר של אני אגיד לך מה מתניעה את הוואו וואו באמת למרות כלמו לאנשים מה שרת כאילו בבני נאומה נגיד זה זה הה וואו אבל את לא רואה את הקהל לא רואה ס יר כיף יש איזה כיף שאת רואה את הקהל מרגישה אותם ככה ני שמעת אבל אבל מאיפה אני שואלת את זה שוב זה מהרב שלי מהרב מורדכי אליהו זכרונו לברכה זכר צדיק לברכה שהוא נתן לי צבאה אישית אבא שלי נפטר מעט אחרי שאני חזרתי למוזיקה הייתי רק במוזיקה ע כל החיים מקלות להקות לפני לפני שהיו פלייבקים וכל הדברים האלה הכל היה בחי הכל היה אותנטי בלי שום כל הדברים מסביב ואז עצרתי ברוך השם כמה שנים עבודה ילדים ן רה אחד אחרי השני פוקון היה ואחד אחרי השני ו וזה בארבי כל הזמן

חזור אשירה בארבי רציתי רציתי מאוד רציתי מיש הזמין אותי ל לבת מצווה באתי שרתי ואמרתי זהו זה יצא אמרתי לבעלי אני חוזרת לזה אומר אני רואה שזה בורר בך הוא לא הבין את זה עד אז ואז הוא נהייה פרטנר שלי ר ויש פה עוד עניין של שמחה שאת מדברת עליו שגם עסקנו בו ואנחנו עוסקים בו בימים אלה יצירה של אישה שרוצה לתת זה זה מן רגע אני רוצה שעבור המאזינים שלנו הצופים שלנו הקהל שלנו שנדקר את זה שנייה נומק נובל כי שיש משהו שאת רוצה לתת לעולם הנה את דיברת זה ברבי השירה הז זאתי אני לא יכולה לא לתת אותה החוצה וזה באמת הקהל מרגיש את זה אז אז אז רגע של שיתוף האחרות ביצירה שנקראת שירה מגרוני מליבי נומי זה רגע של שמחה

מאוד גדולה כי את אומרת לו אני לא יכולה לוותר על זה נכון אם מישהי תגידי את שרת לי מהנשמה את נגעת בי בנשמה אין משהו שיותר משמח אותי שאני הצלחתי אני הקטנה הצלחתי לגוב בם מישהו בנשמה ש ומעניין אותי בדיוק נעמי מעניין אותי בואי ננסה לדבר על זה במילים מהוא הטיפוס הקטן הזה מתוך עולם של עצב שבאופן חד משמעי מישהו נפטר זה עצוב זאת פרידה זה תהליך שצריך לעבור ילד עוזב את הדרך זה עצוב מה מה מה אם אנחנו מנסות לנתח בחג הזה שהוא ימי חול המאד ימי שמחה מהו התהליך שפתאום ‏it's starting to cl inside of יש לי תשובה מאוד פשוטה קדימה לתת ונתנו ונת נוו הולך עוזר ונתנו ביס ורסה בעצה וזה מה שהרב אמר לי אחרי שאבא שלי

נפטר הוא אמר ממשיכה לשיר אמרתי הרב עוד לא משלמים לי אני שנת לך אחרי שלוש את חוזרת אמרתי לו למה אמר בגלל שאנשים ובמיוחד נשים צריכות שמחה עוברות המון המון דברים כל אחת עם הפקל שלה כולנו כולנו יודעות לשמוח ולחייך מי יודע מה קורה באמת אף אחד לא יודע מה באמת קורה צל השנייה אז נשים צריכות שמחה ואם את יכולה לתת את השמחה זה לא עניין של של אסור ומותר מצווה חן וחסד ביני אלוהיך ושמעי לך לשמח זאת אומרת לתת שירה פה לתת שירה לתת שמחה לתת את מה שיש לך תת וואו ואת נותנת ומתי ראיתי את זה אחי משהו מטורף ליל האחרון של ישיבה של הרב זכרונו לברכה ואצל הספרדים זה לילה גדול פדים אנחנו כל השבוע עבדנו על הספדים היינו

עדיין בשוק למרות שהוא היה חולה זה לא יקרה זה קרה כל אחת שיש לה אדמור ורב ש יודעת ואנחנו מגיעים ללילה ה שביעי וא יש לי הופעה מנהריה איך אני אלך לשמח ולשמוח אני שבורה אני גמורה אני כבובה אני רסיסים מה ואין לי את מי לשאול זחלתי החוץ אני אומרת לך אני פשוט לא סיפרתי לאף אחד לא לצוות לא לאף אחד נושים לנריה אני ורדת על הים מנחה שקיעה עומדת שם מסתכלת לשמיים ואני אומרת השם איך אני הולך לשמח נשים כשאני כל כך קובה ושבוע איך עושים את זה די זה כבר טו much ואז כאילו ודת את רואה כאילו בדימיון אני רואה את הרב מחייך אליי ועושה לי ככה רגע רגע רגע אני עכשיו בלילה של השיבה שלו אני הולך לשמח 400 אלמנות של זה לזה

זה מה שרב היה אומר לי לעשות זה יהיה הספד שלי של הרב היום בלילה היום הזה והלכתי לשם ואיזה היה שמח מטורף בסוף ההופעה עושת את הגיטרה הבאתי כמה נערות איתי ואמרתי להם חבר'ה ביום יום שלי אני מזכירה של הרב מרדכי אליהו פתאום כזה מהקהל אמרתי בוא נעשה אייזה קצת שירי עילוי נשמה ביחד איתי זה הגיטרה חייבנו את ות אנשים עומדו מחובקות את שתיים בלילה זה ה בנופש זאת אומרת את אומרת נומי הבנתנו שלך הבנתנו יש בך משהו שאתה מוכשר בו שאתה יודע לתת אותו כדי להבין תהליך של צמיחת שמחה גם כשעצוב גםם גם מהפרדה של בעלך עצמ זהה עכשיו פטרן נכון יש לנו דוגמאות כל אחת יודעת על עצמה את תהליך היציאה תבדקו על עצמכם את תהליכי

יציאה שלנו ממצבים כואבים אל מצבים שמחים גם בפרידה מבעלך נתת את היכולת שלך לשיר הפעם וראית שמשהו קורה בתהליך השמחה של עצמך מחושך לאור כן כי כי בעצם אני בן אדם והכי רציתי גם בשיבה everybody leave me alone אני רוצה להיכנס למיטה שלי לשים את השמיכה לראש לא וצה ע אף אחד אבל יש לי ילדים יש לי ילדים ואני צריכה ופתאום התחילו גיע הטלפונים באמצע השיבה מה יהיה היה לי איזה שלוש רופות מיד אחרי שבועות מה יהיה ואמרתם תנו לי יום לחשוב ובסוף אחרי שעה אני חזרתי אליהם בעלי היה אומר לי ללכת לשמוח לשמח לתת אל תיכנסי למיטה אל תסחבי מעצמך אני כן קצת הפנמתי החברות הכי טובות שלי יכולות להגיד את זה כי אני הזנת את זה כן

קשה לי יותר לשתף היום אפילו שאני פה משתפת והכל ר קשה לי ב כל כך הרבה תהליכים עברתי שכל כך הרבה דברים ש אי אפשר אפילו לדבר עליהם ש שכן הפנמתי בדבר הזה ביני לבין החברות אבל בקטע של לצאת ולשמוח ולשמח זה זה לא זה אמרתי אני יוצאת ובאתי אנשים ידעו שבעלי הרגע נפתר אחרי 30 שבועות זה קטע את השבוע יומים אחרי אני עלבמה ואיך אני עושה את זה ושרתי באמת שיר שפעם יחידה שביקשו ממני לחזור שיר לחן שלי אל תסתר פניך ממני כיצר לי אומר עניני העללה שם אלוקים בשיר וזה לחן שעשיתי ובעלי עזר לי לכתוב את זה וממש שבועיים לפני שהתה שגילינו את המחלה נגיד וזה הפש אני אני אני חייבת לשאול אותך א תכף שאלה אחרונה על בעלך אבל

נשים שלא יודעות לשיר ורוצות פה פה פה גילינו את ה את התהליך של קשה את יודעת שאת יכלה לתת שירה השיירה מולידה משהו בתוכך של שמחה את נותנת את השיירה מפתחת בתוכך שמחה והנה את מתחילה גלגל של א אושר הפינס שמחה בתוכך ואישה שלא יודעת לשיר מה היא יכולה לתת אם היא מרגישה שהיא יודעת לשיר אז סבבה אה זה אני ז זה הישה זה כן אבל נשים שבאות לרקוד שמח ב שבה מרים טופים פסח מכלות החו ש זה החלום יש לי טו ויש לי שמלה ללבוש בעזרת השם בו שהרב אמר לי יש יש חלום שלי להוביל דבר כזה זאת אומרת לקח א לי שמחת ביתו שואבה וזה קשה להיכנס לסוכה לא יכולה להגיד לאף אחד מי שבמצב שלי יכול להבין מה זה כנס לסוכה בעלי לא שאפשר אז יש

לי שאלה אחרונה לשאל אותך עליו הי היא שאלה אישית ואם את לא רוצה תרגישי בנו לפעמים כשאת באה לקבר שלו ועומדת שם לבד את שרה לו אולי בלב אני שאר לו הרבה בבית לא בקבר אבל א כשאני בקבר שלו אני נזכרת איך שהוא יצא מהניתוח ואמרו לי שיכול להיות שלא יזכור אותי כי זה היה לו גידול בראש אמרו לנו מיד שזה סופ אני אולי יכולים עוד שנה שנתיים וזה היה זה מה שקרה ו ואני זוכרת שבאתי לידו ופחדתי שהוא לא יכיר אותי הוא לא ידע מי אני ו והוא גם לא רואה טוב אמרו לי שיכול להיות שהיא בד קצת מהאריה כי זהזה כבר הבת קצת ערייה כאילו מפה כבר לא רואה שום דבר ואני באה ככה ומה הוא עושה הוא הנה כמו הבן איש חי יושב כזה עם הזקן ועם

הטורבן על הראש בגלל ש ואני באה קרוב ואני שומעת אותו השאר לעצמו מי האיש לראות טוב טוב ואשר לעצמו שר לעצמו אני פשוט ואז חיכיתי שגמור את השיר לא רציתי להרוס את הקסם של הרגע הזה ואז לאט לאט אמרת לו יוסי פותח נ לאת לאט ואני לא יודעת מה לצפות נומי חיכיתי לך איפה זה היה כזה אם יש שיר שאני מחברת אליו זה בבקום זים זה אחד השירים שאני הכי אוהבת לה הם לא יודעות שאני הראש שלי במחשבות שלי שם בחדר תו ששות בנקרים אבל לראות טוב לראות טוב כ ה כל כך פחד שלא ייראה אז הנה וזהו אנחנו רואות טוב אז אנחנו משדות את שמחה ואת משדר שמחה תן חיוך זה מדבק נכון נכון תת שהרבנית קניבסקי אמרה שכש מביטים על משהו בעין טובה אז שני

דברים קורים אחד א את מייצרת מתוכך טוב ויכולה לברך בטוב בתוצאה כתוצאה מזה את האחר תודה רבה שבאת לחלוק איתנו תובנות של שמחה ושכל אישה ואישה באשר היא תשכיל תראה ותוכל בדרכה שלה לעשות איזשהו מעקב על איך נולדת בתוכה שמחה השמחה הפרטית שלה להוציא אותה החוצה לדבר את חוסרי השמחה ואת המילוי שלה לפחות קודם כל בתוך עצמנו אל אבא שבשמיים קוראים לזה תפילה להתראות חג שמח