"בכיתי, לא יכולתי לדבר": שי גראוכר על המפגשים המרגשים ברגעי הכאב

היא אמרה לי, "תדע לך דבר אחד, אני לפני 7טובר, אם הייתי רואה מישהו כמוך ברחוב, או שהייתי עובר צד, או שהייתי צועקת עליך, עכשיו אני רק רוצה לחבק אותך. אדם אנחנו מדברים ואני מגיע ואני בוכה. אני לא יכול לדבר. קשה לדבר באמת. זה לדעת שבארץ ישראל יש אנשים שם בקיבוצים שבלי השביל אוקטובר אני בחיים לא הייתי דורך שמה, לא הייתי מכיר אותם כל החיים. והיום אני פשוט מחבק אותם שפתחו את החדשות במוצאי יום כיפור. ובתל אביב יהודים לא יכלו להתפלל כי הפריעו אחד לשני. הם כתבו זה יביא אסון עלינו. איך אפשר לחזור לחיות את אותם חיים? יש פה פצע פתוח עמוק. אנשים שיום יום שעה שעה פשוט לא מפסיקים להילחם על ה על ההסטרדות, על

החיים שלהם. לא רק שזה לא נגמר, זה לא יגמר. אני מקבל טלפונים כל יום, גם מתורמים, גם מאנשים פה בארץ. נו, נגמר. זהו, הפסקת אש. מה? מה? 720 יתומים זה נגמר. יש יתומים שרק שעוד לא נולדו. איש העסקים שהיגראוכר איש החסד על זה הגענו לדבר מה שלומך ברוך השם איך אתה עם הכותרת איש החסד היא לא כותרת שאני נתתי לך היא כותרת שאתה קיבלת אות הנשיא צי עליה. זאת אומרת זה כבר מה שנקרא בגושפנקה. אתה יודע, אנחנו פחות עסוקים בכותרות ויותר באמת באמת בעשייה ובאמת זה זכות ש אפשר באמת באמת אתה יודע חסד זה מילה חסד אבל זה הרבה הרבה יותר מהחסד ויש הרבה מובנים ל למציאות ולעשייה ולמה שקורה גם דברים שאני אישית לא רואה ולא יודע

ואני מגלה כל יום דברים שלפני מאות ימים ו אתה יודע זה זה מרגש שאנחנו יכולים להתעסק בחסד אז אם אם אתה נתפס על המילה הזאת זה עמותת כלל ישראל שאתה עומד בראשה שגם קיבלה את אות הנשיא א גם אם אני לא טועה משר המורשת נכון גם היה כן גם קיבלנו משר המורשת מתי הוקמה 2016 17 פחות או יותר ובשב באוקטובר בר 2023 שמחת תורה תשפ"ד היא יש איזה תחושה שאתה כבר שנים אבל היא כאילו פרצה לחיינו פתאום בבום הודות במרכאות לטווח היא משנה את אופי הפעילות שלה היא מתאימה את עצמה פתאום לשנה הזאת כן ודאי זה משנה ב 180 מעלות את כל הפעילות אנחנו לא ידענו גם ולא ציפינו איפה הולכים להגיע מה הולכים לעשות איפה הולכים לגעת אבל אז מה

היא הייתה וראשיתה ומה היום אז בעצם הפעילות התמקדה בעיקר במשפחות שאיבדו את יקיריהם בפיגועי טרור, אזרחים חיילים, משפחת שוטנשטיין ומשפחת בוק פשוט היו כל משפחה היינו הולכים לתת להם 10,000 דולר שזה 36,000 שק היינו מגיעים למשפחה לפעמים היו עוזרים גם בשבעה בדברים אחרי זה וכמובן אתה יודע חתונות אברחים יתומים אלמנות פעילות שגרתית של עמותה היה את הנקודה הזאת שמשנת 2017 מחלקים לכל מישהו שנפגע בטרור 10,000 דולר. מה הדגש הזה של טרור? למה זה הג'וק שלך? לרוב כשאנחנו מדמינים חסד אנחנו מדמינים נזקקים, יתומים, אלמנות למה? מאיפה הגיעה התפיסה ספציפית לטרור? זה לא הגיע ממני. זה הגיע מהמשפחת שוטן של משפחת בוק שהם

גרים בארצות הברית הם פילנטרופים שמגיעים הם ציונים אנשים שאוהבים ארץ ישראל כואב להם שיש מלחמות הם באים לישראל כולם בורחים הם באים מביאים מביאים את השותפים שלהם מביאים פה הרבה מאוד כספים הולכים לצבא מחלקים מה שהם יכולים נושא אייפדים שהיו במלחמה חילקנו אייפים במלחמות קודמות כבר זה לא משהו שהתחלנו את האייפדים עכשיו את המענק של קרן גיבורים הנופלים. נכון שזה משהו חדש, אבל הדבר הזה היה קיים בשקט מוחלט. אף אחד לא ידע שום דבר. ובאמת מה-שיבה באוקטובר, כמו שאמרנו, שמחת תורה תשפ"ד, העמותה הזאת שאני שואל את עצמי לפני, למה דווקא טרור לשמחתנו, אנחנו כבר לא בימי הפיגועים של אוסלו בשנת 95, פתאום 7 באוקטובר

מגיע וזה טרור במקסימום. העמותה בכלל ארוחה לכזה דבר, למבול הטיפול, גם בזמן שאנחנו מדברים אתה מגיע מאוד ביכורים, זאת אומרת זה לא נגמר. לא יודע אם להגיד אם לצערנו או לשמחתנו החסד הזה לא נגמר. לא רק שזה לא נגמר, זה לא יגמר. אני מקבל טלפונים כל יום, גם מתורמים, גם מאנשים פה בארץ. נו, נגמר, זהו הפסקת אש. א מה 720 יתומים זה נגמר? יש יתומים שרק שעוד לא נולדו שתבין. יש עוד שישה אלמנות שעוד לא ילדו. עכשיו רק חגגנו ליתום שנולד לפני שבועיים ברית אז מה זה מה זה נגמר עוד לא התחיל החיים שלהם יש פה מציאות כואבת פצע פתוח וכואב אני יושב אני מגיע עכשיו אני עכשיו מגיע מכפר המכביה יושב עם משפחות החטופים יושבים שם

לצהריים ומדברים ועם משפחות שכבר ילדים שלהם חזרו והם אצלהם ביד ומחפקים אותם ולא יכולים אבל הלב והרגש והזה לא נותן להם להמשיך בחיים כי יש את אותם שעוד לא חזרו אז הפסקת אש לא כל כך רלוונטית למציאות של האיש חסד של החסד כי החסד הוא דבר שלא יגמר רק הבוקר אנחנו יושבים פה עכשיו שתיים בצהריים כבר שלושה ימי הולדת של יתומים כל יתום ואלמנה במלחמה אנחנו הולכים עד הבית זה פעם לפעמים ארבע חמש ביכורים כבר בבית הזה מאז שאבא נהרג על קידוש השם ומגיעים עם עוגה ובלונים ומתנה יפה ומכתב וגם לבתי ספר ואותם ילדים כמובן אתה מבין שהם עוברים טיפולים אם זה בטרפיה בסוסים ואם זה במוזיקה ואם זה בשחייה או כל טיפול אחר

ומגיעים עם עוגה 10 דקות שרים צוחקים ואתה לגבי טלפונים מהבית ספר מהמנהלת תקשיב הוא 10 11 12 חודש בטיפ מה שעשיתם ב-10 דקות זה זה משהו שאני לא יכולה להסביר והמציאות ההיא זה יום יום, זה שעה שעה, זה לא נגמר. מטבע הדברים ואופי האסון שפקד אותנו בשמחת תורה שנה שעברה, הרבה מה מהאנשים שחטפו אותו בצורה הישירה והקשה ביותר זה יושבי הקיבוצים בעוטף עזה. פתאום כשמגיע אליהם תורם חרדי, כיפה שחורה, מחבק אותם גם פיזית, גם נפשית, גם בתרומות, הם מופתעו מהדבר הזה. מה לך ולנו? פיפה בן אדם חרדי מגיע עכשיו? אז אני אגיד לך שאת ההפתעה הראשונה הייתה באמת באחד הבתי חולים בארץ שנכנסתי ל חייל במצב מאוד קשה ואמא שלו הסתכלה

ונכנסנו כחיים אתה יודע עם הגלה של מתנות ואמרנו מה את מה מה שאתם רוצים תיקחו ממש התחילה לבכות היא אמרה לי היא אמרה לי תדע לך דבר אחד אני לפני 7 אוקטובר אם הייתי רואה מישהו כמוך ברחוב או שהייתי עוברת צד או שהייתי צועקת עליך עכשיו אני רק רוצה לחבק אותך. ואז הגיע שביל אוקטובר והרגשתי, תשמע אני מכיר הרבה אנשים הרגשתי את הסי. מה שבאמת היה הדבר הכי קשה וזה מספרות לי עלמנות ומראות לי כתב יד של הבעל שלהם ש נרצח בשביל אוקטובר חיילים שפתחו את החדשות במוצאי יום כיפור ובתל אביב יהודים לא יכלו להתפלל כי הפריעו אחד לשני הם כתבו זה יביא אסון עלינו ניבו ולא ידעו מה ניבו יש מכתבים ולראות את זה זה אתה יודע זה

לא להמין שהם כתבו את זה ככה הרגשתי אחרי שראיתי את המכתבים של כמה וכמה חיילים שהאלמנות ראו לי, הרגשתי זה עוד יותר בפנים ואמרתי צריך לעשות מעשה. תשמע, אני לא יכול לפתור לאנשים בעיות והרבה רוצים גם אני לא יכול, אני לא שמה אבל דבר אחד אפשר. אפשר לשמח ואפשר לקחת כאב ועל ידי השמחה ולקיחת הכאב, אתה יכול ליצור איחוד. אתה מדבר על הקיבוצים, על אותם. אני לא יכול להגיד לך כמה פעמים הייתי גם בכפר עזה וגם בבררים וגם בכל המקומות ממש ממש עזוב קרם שלום עשרות פעמים קרם שלום המקום הזה זה מקום נטו של אחדות עם ישראל יש שם דת יש שם הכל ולהגיע למקומות האלה ולהכיר את האנשים האלה אתה יודע אני לא רוצה להגיד ב אבל

מבחינתי לדעת שבארץ ישראל יש אנשים שם בקיבוצים שבלי השביל אוקטו אומר אני בחיים לא הייתי דורך שמה לא הייתי מכיר אותם כל החיים והיום אני פשוט מחבק אותם אני אוהב אותם נכון אנחנו לא לובשים את אותה כיפה ולפעמים הם לא לובשים כיפה אנחנו לא יש לנו תפילות שונות יש לנו סגנון שונה אבל דבר אחד יש לנו לב ודי שאוהב אחד את השני הייתה לכולנו אווירה יום לאחר שמחת תורה שהעם הזה קיבל סתירה אבל היא עוררה אותו והוא לא חוזר על טעויות אתה עבר והוא מתחבק והוא מתאחד ויכולת לראות חרדים ליד אחים לנשק יוצאים לכבישים והנה אנחנו נמצאים כשנה וחצי לאחר אותו אסון נורא וקצת בכבישים כבר מתחילים לשמוע שיח אחר וקצת בשלטי חוצות

וקצת ברשתות חזרנו אחורה ואני שואל דווקא אותך כי אתה אתה באמת בשטח אמרה לי ספיר כהן ששוחרה היא דיברה הרבה, היה לנו הרבה שיחות, אבל אחד הדברים שהיא אמרה כל הזמן זה שהשבועים שלה אמרו, אנחנו רוצים לראות אתכם מפורדים, כי אז אנחנו יכולים עליכם, כי כשאתם ביחד, כשאתם ביחד, אין לנו סיכוי. אתה במעל שנה האחרונה נפגש גם עם משפחות שקולות וגם משפחות חטופים, אירוע אחד מכונן שאתה זוכר במיוחד שתפס אותך. תשמע, האירועים של הבריתות, של האלמנות, החיים החדשים. קשה לדבר, קשה לדבר באמת זה אתה יודע ויש נוסח של הרתוה שהוא כותב יהיה כפרה לאביו. זה רגע ש אתה יודע אני שמתי לב השבוע שהסתכלתי בבריתות ובברית האחרונה של מלקי

חזוות שמתי לב תמיד הסתכלתי על האמא היא לא בוכה כי בתפקיד האלמנות בדיוק אני ראיתי את זה על אשתי במלחמה האלמנות פתאום מקבלות תשמע הם מתפרקות בקבר ב פתאום מקבלות איזה כוח מטורף כולם כולנו מפורקים אחי מפורקים נכלים של דמעות אתה יודע אי אפשר לבכות וכל ברית עם עשירים לפני של אביבירו חמיך מתגוללים הקדוש ברוך הוא תרחם עלינו ומדברים על החטופים ומה לא אתה רואה איזה עוצמה תקשיב זה רגע שאתה אתה לא יכול שלא לבכות. ובברית האחרונה, בברית האחרונה אני בכלל התפרקתי כי אתה יודע סטטוסים בפלאפון שפתחתי את הפלאפון, את הוואטסאפ בהתחלה, בהתחלה רשמתי דרך אמונה, בחרתי, אני הייתי קרוב לרב חיים קניבסקי 18 שנה באמת זכיתי

בלב ובנפש להיות קרוב לרב חיים בפרט בשנים האחרונות אני מדבר איתך כל חג להתפלל שמה ולחיות וראית יהודי באמת שעם ישראל כלל ישראל לא עשה הבדלים נתן ברכות לכולם לא דיבר הרבה היה איש של עשייה בזריזות בלי בלי משחקים מיד צריך להתפל עשיו הגיע זמן תפילה מתפללים צריכים ללמוד לומדים אין משחקים ובדיוק בזמן הברית מילה אנחנו מגיעים לברית ואתה כבר יודע מי משתחרר ואז הגמברגר משתחררת וממש באותו רגע שאתה יודע אנחנו בשיא הברית מילה יוצא התמונה שלה על הלוח מחיק כמו שכתוב לי פה בפלאפון בדרך אמונה בחרתי ובדרך אמונה שבתי והקישור הזה שבזמן הזה ואנחנו משפחת ברגרים מאוד מאוד קרובים האמא שם והאבא והילדים זה משפחה תקשיב

נדירה משפחה של כולה קידוש שם שמיים בעולם עשינו להם בר מצווה והיינו שם בחדרים והכל הכל הכל זה אתה יודע אפשר רק לדבר על זה כל היום וכל הלילה ופתאום אתה רואה את המשפט הזה ואתה יודע אני רב חיים וזה בסטטוס ובדיוק בזמן הברית והכל ביחד. פתאום בעלה הלך להילחם בשביל להוציא חתופים והיא יוצאת ובזמן אתה יודע אנחנו אנחנו מתחילים קצת לשמוע מה היה שמה וזה מה שהיא מחליטה לכתוב זה מה זה מה שהיא מחליטה להעביר מסר בזמן שכל עם ישראל כל העולם אפילו הנשיא טראמפ איניהם נשואות כתוב למקרא מקרא מגילה ומתנות למסר והמסר הזה תקשיב מחלחל מחלחל מחלחל ושאני פוגש אותם לא רק את הצפיתניות גם כל המשוחררים האחרונים גם ד אנחנו

מדברים ואני מגיע ואני בוכה אני לא יכול לדבר כאילו איך איך אפשר לחזור לחיים איך אפשר לחזור לחיות את אותם חיים יש פה פצע פתוח עמוק אנשים שיום יום שעה שעה פשוט לא מפסיקים להילחם על ה על ההסטרדות על החיים שלהם וזה לא הנה הפסקת אש מה עם מה עם המנוף שנפל מה עם ה זה לא דברים ש זה דברים של יום יום שעה שעה ועוד אלמנה ושש יתומים ועוד סיפורים תשמע אנחנו צריכים לדעת דבר אחד וזה המסר לכל עם ישראל אנחנו בזמן ובדור שלא יעזור לאף אחד אתה רואה ששורדי נובה וניצולי נובה ומתים מהנובה וחיילים חרדים. כולנו חיים בסופו של יום במקום אחד ואנחנו חייבים לדעת להסתדר וחייבים לדעת לדבר. ואם אנחנו בתוכנו לא נהיה ביחד

ובאחדות, המסר שיוצא החוצה לכל העולם, לא רק לאלה שרוצים לרצוח, הוא הוא הוא נוראי. הוא נוראי. הוא אוכל אותנו מבפנים. אוכל אותנו מבפנים. תשמע, הייתי בשלומית בשבת. איבדו שמה ארבעה גיבורים, נכון? הייתי בשלומית בשבת. נסעתי גם שיש פורטיש וגם משפחת כהן וגם משפחת ביבי וגם משפחת בכור סוויט משפחת סוויט והלכתי לבית כנסת ותקשיב כל תפילה הולך חזן אחר עם נוסח אחר וכולם מכירים את כל הנוסחים ואתה יודע אמרתי הקדוש ברוך הוא תראה את את העם שלך ואנחנו לא רואים את רפיח אני יוצא מהבית כנסת אני רואה את רפיח תראה את העם שלך תראה את העם שלך תראה את הגיבורים פה וזה מדהים של של צבא. יותר מזה הגיבורים של שלומית נהרגו לא

בשלומית. הם נהרגו בברי גן. הם הלכו והרב שץ הרב שץ יושב מאחורי ואני אומר לו תגיד לי נפלתם על המוח כולכם עם משפחות רצתם אומר מה מה זאת אומרת? אני יושב אצל האלמנה ואתה יודע היא יודעת כבר לעשות קידוש עדיין עם ברכון אומרת לי אישה תעשה קידוש וכולי והיא אומרת לי אתה יודע עם כל הכאב הצער ויש שאלות ויש דברים הוא היה עושה את אותו דבר והייתי והייתי אומר לו לעשות את אותו דבר אבל הם נשארו לבד ועם כאב עצום אבל זה העם היפה שלנו של הערבות האדית שבן אדם הולך לחברו להציל אותו שהוא לא הכיר והוא לא ידע ואין לו מושג ואנחנו חייבים לדעת כמו שאמרתי בהתחלה שחייבים חייבים חייבים להרבות בחסד להרבות באהבת חינם בעין טובה

לראות את הטוב יש כל כך הרבה טוב בכל אחד ואחד ואם אנחנו נעשה את זה אז הכוח שהמשפחות מקבלות הוא אינסופי איך אמר לי שלום שטרית בכותל שיצאנו אחרי האשפוז שלו הוא אמר היה שווה כל הרגל שאיבדתי פה בשביל לראות את האחדות שיש בעם ישראל. ואסור לנו לשכוח את זה.