''אנחנו עומדים ליד קיר הדממה'' אריה מועלם סמנכ"ל משהב"ט בריאיון מצמרר בלעדי להידברות בהיכל ההנצחה

ברוך הבא. ברוך הבא. ברוך הנצה. תודה שהסכמת לקבל אותי לכאן. ברוך הבא. תודה רבה. מה זה המקום הזה? המקום הזה למעשה זה התחייבות של מדינת ישראל לזכור את הנופלים לנצח. מה שקורה פה במקום הזה קורה משהו שהוא בלתי אפשרי. זה למעשה לקחנו את המושג זיכרון שהוא מושג מופשט. אי אפשר לגוע בזיכרון אבל אצלכם המשפחות השקולות כל יום הוא יום זיכרון. אתם כל הזמן עם הזיכרון. ומה שעשינו עם הזיכרון אמרנו לחברה הישראלית, אמרנו לאנשים שנכנסים פה אנחנו לוקחים את הזיכאון והופכים אותו מזיכרון מופשט לזיכרון מוחשי כדי שהמשפחות השקולות והחברה הישראלית יכירו את הנופלים החללים שכאן זה רק חיילי צבע גנל ישראל החללים שמונצחים כאן

זה חללי צבא הגנה לישראל השוטרים של משטרת ישראל החיילים האלמונים של המוסד והשבק האנשים הנפלאים של שירות בתי הסוהר ולאחרונה גם הקבאים לוחמי האש שנפלו בעת פעילותם. אז בעצם כאן זה בעצם משפחת השכול הגדולה. כאן למעשה זה חללי מערכות ישראל כולם. לכאן אנחנו מביאים את ראשי המדינה להתייחד עם הנופלים. לכאן אנחנו מביאים את החברה הישראלית לזכור ולדעת שאנחנו כחברה כעם. מה שאנחנו עושים פה זה למעשה ממשים את החוב המוסרי שלנו כלפיכם משפחות יקרות. לכן מה שהחלטנו לעשות פה זה בכל יום לעשות טקס הזכרה לחללים של אותו יום ממש הזכרה הזכרה ממש הזכרה עם קדיש עם חזן צבעים אל מלא רחמים חקקנו את שמות הנופלים על גבי קיר

הלבנים הארוך לצערי ארוך מדי ולצערי רב מדי ליד כל שם שמנו נר זיכרון ובנינו מערכת ממוחשבת שמדליקה את הנר ביום ההזכרה של החלל ועל המסכים שבתוך ההיכל רואים את את הפנים של החלל ולמעשה בתחילת הטקס מזכירים את שמו של החלל. זו התחייבות שלנו כמדינה יום יום לכל הנופלים של אותו יום. אתה יודע שזה היה אחד החששות הכי גדולים שלי כהורי שקול שישכחו את תמיד ולא מי שיקריא עליו קדיש. אני שומע אותך שפה יש קדיש זה נורא מנחם. זה בדיוק הסיבה שהקמנו את המקום הזה. הסיבה שהקמנו את המקום הזה שגם בגיל 120 ימשיכו להגיד קדיש עלמית. ימשיכו לקרוא בשמו. ימשיכו לזכור אותו. מה זה הדבר הזה? מה שאנחנו רואים כאן זה אש תמיד. אש תמיד

שדולקת לזכרם של כל הנופלים לצערי מעל 25,300 נופלים מאז 1860 עד היום. האש הזאת דולקת 24 ימים, 24 שעות, שבעה ימים כל ימות השנה. והיא למעשה מביאה לידי ביטוי את המחויבות שלנו לזיכרון, את המחויבות שלנו להדליק את הנר, את נר הזיכרון לזיכם לא רק ביום השנה, אלא כל ימות השנה. גם במקרא, גם בירמיהו כתוב הבן יכיר לי אפרים כי מידי דברי בו זכור הזכרנו עוד. ולמה שמנו את הפסוק הזה פה? כי אמרנו ככל שנדבר על הנופלים, ככל שנספר עליהם, ככל שנביא לידי ביטוי את הפעילות שלהם, את הקדושת השם שלהם, לזכור אותם עוד ועוד. וזה הציווי שיש לנו מהמקורות והציווי שאנחנו במשרד הביטחון, ביחידה להנצחת החייל, באגף המשפחות, לקחנו על

עצמנו. אגב, אם אם יש אנשים שהם לא משפחה שקולה, הם יכולים לבוא לבקר כאן? המקום הזה פתוח לכולם, לכל הציבור. זה לא כסף. הוא פתוח בכל יום, משה 9: בבוקר, עד 6: בערב, יש פה צוות מדהים של חיילים שמשרטים פה, שמלווים את המבקרים, מלווים את התלמידים שמגיעים פה, מלווים את ההלים שמגיעים לפה, עושים להם סיור מוד. זאת אומרת שאפשר לבוא לכאן גם קבוצות וגם יחידים. אפשר גם קבוצות וגם יחידים. שישה ימים בשבוע ביום שישי משעה 9 עד 12 בכל יום השבוע מת עד 6 בערב ולמעשה המקום הזה מביא לי לידי ביטוי את מה שאתם רוצים את מה שאתם רוצים לא לשכוח את הנופלים וזה מה שקורה פה כבר מדהים יש סיפור על המזוזה הזאת מה הסיפור המיוחד

שבה נכון בארוחה אתה צודק המזוזה הזאת היא מזוזה מיוחדת לכאורה מזוזה לא מפוארת אתה רואה פה אפילו שהיא קצת חלודה אבל יש לה סיפור יש לה סיפור שמביא לידי ביטוי את המקום הזה שחנכנו את המקום חיפשתי מזוזה מזוזה מיוחדת כיהל המקום הזה כיאל הנופלים ואז שלחתי את מנהל ההיכל לך תביא לי את המזוזה של בית המקדש המנהל להסתכל על ההסתומם מזוזה של בית המקדש לפני למעלה מ-4,000 שנה אמרתי לו כן לך לרב רבינוביץ' הרב של הכותל תביא את המזוזה אז הוא התחיל לחפש והביא לי מזוזות אומנותיות מזוזות מכסף מזוזות זאת מזהב ואף מזוזה לא מצא חן בעיניי ואז בצר לו הוא פנה לרב הראשי לצעל ואמר לו שהוא מתחיל תפקיד חדש והוא קיבל משימה

להביא את המזוזה של בית המקדש אבל אין מזוזה כזאת אז מה הוא עושה ואז הרב הראשי לצעל אומר לו אני מבין את הבקשה שביקשו ממך ביקשו ממך להביא מזוזה מיוחדת אני זוכר שב-1967 בעת מלחמת ששת הימים הרב גורן אחרי שתקע בשופר הוא קבע חמש מזוזות זאת על חמשת שערי העיר העתיקה בירושלים. אחת מהן משערה ו נמצאת במרתפי הרבנות הצבאית ברכיון של הרבנות. אם תגיע אליה ותביא את המזוזה הזאת אולי זאת המזוזה שהמניה שלך יסכים לשים על בכניסה להיכל. ואכן הוא הגיע לי ביום מסוים עם המזוזה חלודה. מסתכל על המזוזה אני אומר לו אתה השתגעת? ואז הוא אומר לי לא יש סיפור מאחרי המזוזה הזאת. והוא מספר לי את הסיפור וכמובן שאמרנו לעצמנו זאת

המזוזה החלפנו לה את הקלף אחרי 2000 שנות גלות זאת המזוזה שהייתה בירושלים זאת המזוזה שהייתה בירושלים החלפנו לה את הקלף שמנו קלף כשר והנשיא קבע אותה ביום חנוכת הזיכרון למעשה המזוזה הזאת ראתה את הסנחנים נכנסים לשערי העיר העתיקה וקופשים את העיר העתיקה במלחמת ששת הימים אגב כבור 50 שנה ב-2017 50 שנה אחרי מלחמת ששת ימים קבענו את המזוזה פה בכמה ימים לפני יום ירושלים מדהים מה זה הסרטון הזה למעשה זו יצירה אומינותית אבל תשאל מה עושה יצירה אומנותית בהיכל הזיכרון לגמרי באמת שהייתה לי הרבה מאוד התלבטות האם להכניס אומנות לאכל הזיכרון להם לוחמי א צהל וחללי מערכות ישראל אומנות ולכן התלבדתי פגשתי את האומנית

מיכה רובנר שהיא אחות שקולה שהאח שלה נהרג אחרי 1973 והיא הציעה לי לעשות לקחת תמונות מקרבות שונים תמונות מאז הגדודים העבריים תמונות של הבריגדה תמונות של לוחמים ממלחמת השחרור תמונות של לוחמים ממלחמת סיני תמונות של לוחמים משש תעמים ועד היום ולנסות לעשות איזשהו פסיפס של תמונות ולהרכיב מהם תמונה אחת שמתארת את נופי מדינת ישראל ויקרא להם נופי ארצנו ולמעשה אם תתמקד בדמוד אחד אתה תראה שהדמות מתקדמת הולכת ונעלמת ושוב חוזרת ובכך היא אמרה שמביאים לידי ביטוי את המשפט ולא ידעו אם הם ירויים או חיים אז תתבונן בדמות אחת 10 שניות תראה שהיא נעלמת וחוזרת. כן. איזה מדהים. ואחרי שראיתי את היצירה הזאת השתכנעתי שזה

מקום שאפשר בהחלט להכניס בו את היצירה וזה המקום הראוי לה. פשוט מדהים. המבנה הזה כל כך מיוחד ויש פה את החדר הזה שהייתי רוצה לשמוע את הפרטים איך נולד החדר הזה בכלל החדר הזה למעשה זאת החלטה היסטורית פעם הראשונה מאז הקמת המדינה שמונצחים פה נחים שנפטרו לאחר שירותם אלה אנשים לצערי שנפצאו בקרבות ונפטרו כעבור שנים מחמת הנחות שלהם ולא הייתה להם הנצחה. לצערים נסעו על גופם לאורך חודשים ולאורך שנים את כאב המלחמה ולאחר מכן לצערי נפטרו. ופה בפעם הראשונה החלטנו להנציח אותם באותו דרך שאנחנו מנציחים את חללי מערכות ישראל. תמצא פה במקום הזה את השמות שלהם, תמצא פה את הנרות שלהם. ואם נתקרב לנרות הדולקים אנחנו נראה

למעשה. בוא תסתכל רגע על השם של שמואל ברקוביץ'. שמואל נפל היום לפני שנים בגלל שזה היום נפילה שלו, יום ההשכרה שלו. כפי שאמרתי קודם, הנר ליד שמו נדלק. וכך אם תסתכל בתוך קיר השמות אתה תראה נרות דולקים בצורה אקראית עם כל יום לפי יום הנפילה וכל יום דולק הנר לאותם הללים שזה יום ההשכרה שלהם. וכמובן כפי שאמרתי מתבצעת ההשכרה לנופלים של אותו יום. מה שעשינו פה זה למעשה תיקנו איזשהו אולי אפילו עוול היסטורי שהנכים האלה שנפטרו לא נמצחו מעולם ופה חשבנו שזה המקום המכובד להנציח אותם להביא לידי ביטוי את המחיר שהם שילמו אמנם הם נפצעו בקרבות אבל לצערי הם נפלו כעבור כמה חודשים וכעבור שנים מחמת פציאתם זה פשוט מדהים

יש פה שמות גם לא של ודים אני רואה פה בסל יש פה את גנם זאת אומרת יש פה בעצם את כל האנשים שהם קשורים למערכות ישראל לצבא גנה לישראל זאת אומרת ודי ולא יהודי זה לא רק המקום של יהודים למעשה כפי שהצבא הוא כיתוך של החברה הישראלית ויש לנו בחברה הישראלית יהודים ושאינם יהודים גם הלא יהודים הבדועים הדרוזים שמשרטים בצבא ולצערי שילמו את המחיר מונצחים כאן באופן שווה ואחיד מה שמוביל פה פה הערך שמוביל אותנו וש הוביל אותי בבנייה של המקום הזה זה ערך האחידות והשוויוניות. אם אתה מסתכל על הקיר הלבנים של כולם באותו גודל. האותיות שבה הם חקוקים הם באותו גודל. הצורה שבה הם מונצחים זה בדיוק באותה צורה ולא משנה אם הוא

יהודי או שאינו יהודי. אבל יש רק הבדל אחד. בתיאומים עם היושבי ראש יד לבנים הבדוי והדרוזי. התאריך שמופיע והנר נדלק זה התאריך הלועזי כי לאוכלוסיה הזאת אין משמעות לתאריך העברי כל השער אין הבדל החידות מלאה ליהודים שאינם יהודים לרב אלוף ולטורי ולמעשה הערך של השוויוניות הוא אחת המוטיבים המשמעותיים במקום הזה זה כמו בקריות הכרית של של הקבר אותו דבר בדיוק כמו הכרית אותו גודל אותיות אותו גודל כרית אותו מבנה של קבר וזה בגלל שאנחנו חושבים שכולם שווים, כולם צריכים לקבל את הכבוד הראוי ממדינת ישראל ולפי הערך הזה אנחנו פועלים בכל אחת ואחת מההחלטות שאנחנו מקבלים. קיר הדממה, אני קורא לזה ככה פה. קיר הדממה למעשה

זה המילה המתאימה למקום הזה. אנחנו פה ליד השמות הכל כך רבים של החללים שנפלו מאז השביעי לאוקטובר. לצערי מאז השביעי לאוקטובר הוספנו מעל 1000 שמות על הקיר. וואו. גם כאלה שנפלו בתאריך עצמו בשביעי לאוקטובר ובימים הראשונים וגם כאלה שלצערי נהרגו בתמרון ולצערי מאז גם כאלה שנהרגו בתאונות וכאלה שנפלו בכל אותם פעילויות מאז השביעי לאוקטובר. אתה רואה את הלבנה הזאת? זאת הלבנה האישית שלי הפרטית הקטנה שלי של הבן שלי. תשמע, אני רוצה להגיד לך שהעבורי כועה שקול מבחינתי זה ה הכותל השני שלי. זה הכותל השני שלי. זה דבר שהוא מאוד מאוד מחבר אותי, מאוד מאוד נותן לי נחמה, סוג של נחמה, שאני יודע שהשם הזה תמיד ישאר פה

לעד. גם כשאני לא אהיה כאן בכלל, הוא תמיד יישאר פה לעד. והיום ברוך השם יש לי כבר שני בנים נוספים שהם יבואו לכאן יחד עם הילדים שלהם והנכדים שלי תשמע לי כאילו שם זה גיע והם יבואו לכאן לדוד שלהם לדוד שלהם הוא כבר יהיה דוד והוא הבן שלי והוא יהיה הדוד שלהם ברוך תספר קצת על העמית א איך הוא היה בתור א עמית כילד יחיד הוא היה ילד אני ונבוה נפרדנו כשהוא היה תינוק א גודל בשני בתים נפרדים בעלי אותם ערכים מצד אחד יהדות ומצד שני ציונות והוא היה ספורטאי בכלל הוא היה אלוף ישראל באטלטיקה והמהפך שלו היה בעקבות המסע לפולין א הוא נסע לפולין והוא התקשר אליי משם אחרי שהוא ראה את מיידנק את אושוויץ את בירקנה הוא אמר

לי אבא אין מצב שאני הולך כספורטיים מצטיין אני רוצה לכת ליחידה קרבית אמרתי לו עמית אתה בן יחיד שלי איזה ועוד בתקופה היא לא הייתי נשוי לא היה לי עוד ילדים לא היה לי כלום חוץ מהילד הזה ואמרתי לו אמית אתה לא יכול לעשות את זה מה פתאום ואז הוא אמר לי דבר שלא יכולתי להתמודד מולו אמר לי אבא אתה ואמא חינכתם אותי כל החיים לאהבת ישראל לתורת ישראל לחגי ישראל מה קרה כשמדובר בבן שלך הפרטי הכל הכל זז הצידה אמרתי לו אמי תחזור חזרה לארץ נדבר חודשיים משא ומתן עד שיום אחד הבנתי שאין לי אין לי סיכוי ואז הוא אמרתי לו אמית זה מה שאתה רוצה הוא אמר לי כן נסעתי תולת השומר חתמתי לו והוא התחיל לרקוד ולשמוח. חייבתי אותו

ואמרתי לו אמית שמור על עצמך. הוא התגייס לחטיבת גולני. מהר מאוד הולך לסייר את גולני והילד הזה זה פתאום משתנה לי מול הפנים. אני רוצה להגיד לך משהו שאולי יפתיע אותך. יש לי שני ילדים חדשים שאלו אותי האם אני אסכים לחתום להם ללכת ליחידה קרבית. אמרתי להם כן מהסיבה הפשוטה להמית לקח לי חודשיים לאורחי ולשי. דקה אני חותם להם. ולמה? כי אני מאמין באמונה שלמה בצווה גנה לישראל, בעם ישראל, בארץ ישראל. אין לנו אין לנו מדינה. שבטים האלה שאתה אומר זה בדיוק הדברים שמחזקים אותנו כעם שמחזקים אותנו כמדוני ירבו כמוך. אז לכן זה הדבר שהוא א אתה יודע אתה מעורר השרה הברוך. תגיד לי המבנה הזה כל כך מה זה כל הלבנים האלה

אחד על השני כזה? מה שאנחנו רואים פה אנחנו רואים פה למעשה איזשהו מבנה שאולי כמעט בלתי אפשרי שהוא יעמוד. אתה לא רואה פה הרבה מאוד תמיכות. אתה רואה לבנים, לבנים, לבנים שלבינה אחת מחזיקה את השנייה. ולמעשה מה שיש פה זה איזשהו דימוי של החברה הישראלית, של האחדות של החברה הישראלית שכולנו מאוחדים, כולנו תלויים האחד בשני. עכשיו כשבנינו את המבנה, אף קונסטרוקטור לא רצה לחתום על המבנה המיוחד הזה, על הדבר הבלתי אפשרי הזה. זה מדהים. והיה לנו הרבה סיעתא דשמיא. ובאחד הימים שאני הולך עם התוכניות בתוך הבניין בטל השומר, השכן שלי לבניין זה הראש מנתק מנהלת טנק המרכבה ואני אומר לו תגיד חברי הטוב ירון לבנת תת אלוף

ירון לבנת חוץ מלבנות טנקים אתם יכולים לעשות עוד משהו מסתכל עליי אומר לי מה אתה על מה אתה מדבר אמרתי לו תקשיב אני בונה בניין הצחה בירושלים יש שם איזשהו אלמנט שמורכב א מלבנים משהו מאוד מאוד מאוד מיוחד ועדיין אין לי חתימה של קונסטרוקטור עליו כי יש פה איזשהו משקולות מאוד מאוד מיוחדים שצריך פה באמת איזשהי תוכנית מיוחדת כדי שהמבנה הזה יבנה ואז הוא אמר תביא לי תוכניות ובאמת נתתי לו את התוכניות כאבור כמה ימים יצר לי את הצורה הזאת בא אליי ואז הוא אומר לי אנחנו אנשי הצבא שבונים את הטנקים בצבא נבנה את המיזם הזה של ההנצחה ובאמת ככה היה מה שאתה רואה פה זה לא לבנים זה סגסוגת של מתכת שממנה בונים את טנק

המרכבה אבל צבענו את זה בצבע של אבנים והאנשים המדהימים האלה במנתק במנהלת ענק המרכבה הרכיבו את הדבר הזה ויצרו לנו את הדבר המופלא הזה וכאות הערכה למפעל הזה שלהם שמתי עליהם את הפסוק פה א מתחת למבנה המיוחד הזה א מתוך ספר ישעיהו וחיטטו חרבותם לעתים וחניתותיהם למזמרות לא ישה גו לגוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה אני מאוד מקווה ומתפלל ביחד איתך בערוך שנגיע לימים האלה אני רוצה להגיד לך שביום כשחנחנו את ההיכל אה התחושה פה הייתה התרוממות רוח ואי אפשר היה לבטא את התחושה לא שלי שאני אחראי על ההקמה של המקום הזה ולא של המשפחות חודש הקולות וזה הזכיר לי א פסוק כי חיפשתי איך לבטא את התחושה הזאת וחיפשתי מילים בשפה

העברית להביא לידי ביטוי את התחושה הזאת וזה לקח אותי לשפתם של נביאי ישראל יש פיוט שקוראים אותו ב ערב ראש השנה ויש שם משפט מדהים והמשפט הזה זה בדיוק המשפט שהייתה שהיה תחושה של כל האזרחים שהגיעו לפה ושלנו של אנשי משרד הביטחון ואפילו של המנהיגים שהיו פה של א ראש הממשלה ומפקדי המפקדים הבחירים של צהל והמשפט עובר כך וזה בדיוק מה שקרה פה עין במר בוכה ולב שמח ולב שמח כשראינו את השמות כשראינו את כל כך הרבה שמות באמת הרגשנו תחושה של דמעות ולהזדהות איתכם להזדהות עם המשפחות שקורב אני רוצה לשאלות לך ש אבל אבל בתוך הלף התחושה שלי הייתה תחושה של סיפוק שבאמת מכאן וילך מדינת ישראל תזכור את הנופלים ותביא לידי

ביטוי את החוב המוסרי שלה ‏Ja. אנחנו מגיעים פה ללבנה אחת בלי שם, אבל היא לבנה מיוחדת. מה שאנחנו רואים פה זה לבנה שכתוב עליה כמה מדינת ישראל ה באייר התשח 14 לחל הזאת באה להגיד לומר למעשה כשאתה מסתכל קדימה או לאחורה בזמן אתה רואה שכל הנופלים האלה נפלו למען הקמת מדינת ישראל שאתה מסתובב ומסתכל לצד השני כל אלה שנפלו מכאן וילך מו באייר א תשח 48 נפלו למען הגנת מדינת ישראל. אלה נפלו למען הגנת המדינה ואלה נפלנו למען תקומת המדינה. ולמעשה אנחנו מנציחים פה גם את אלה שנלחמו למען הקמת המדינה המדהימה הזאת. אנשי המחתאות, תנועת המארי העברי, אנשי השומר וכל אותם נופלים שלפני הקמת המדינה. אנחנו מצליחים אותם בדיוק

באותה דרך כמו הנופלים שנלחמו לאחר הקמת המדינה, להגן על המדינה כדי שיהיה לנו פה בית. ופה אנחנו מגיעים ל1 עמודי התמונות. כפי שאמרתי ביום הזכרה של כל אחד מעבר לנר שנדלק ואתה רואה פה הרבה מאור נרות דולקים אתה רואה למעשה גם את התאונה אה של הנופל של הנופל עם תאריך הנפילה שלו שזה היום וזה למעשה התשובה של השאלה איך הופכים זיכרון מופשט למוחשי אז אתה רואה את הפנים שלהם אתה נוגע בשם אתה רואה את הנר דולק אתה מקריא את השם בתכס הזכרה אומר קדיש אומר אל מלא רחמים ולמעשה אנחנו מחיים את הזיכרון ומשאירים אותו בליבנו תמיד אני רוצה להדליק נר לעמית כן היית פה במקום הזה התרגשת אין ספק שהמקום הזה השאיר בך הרבה מאוד

רשמים השאיר בך הרבה מאוד זכרונות אבל איך יוצאים מהמקום הזה מקום עם הרבה מאוד מטען רגשי מקום עם הרבה מאוד ערכים כל כך הרבה שמות אבל שחשבנו חשבתי איך איך אפשר לצאת ממקום כזה אם מטען כל כך כבד ולמעשה שמנו פה מערכת שהמערכת הזאת מנדנה אותך להדייק נר זיכרון ולשתף בהקדשה לזכרו של עמית או לזכרם של כלל חללי מערכות ישראל מה שאנחנו נעשה עכשיו זה לדיקנר לדיקנר אישי נכתוב את השם של עמית עמית בניגל שנת נפילה 2020 נחפש את אמית הנה אנחנו רואים את עמיתכן ומה שאנחנו נעשה זה בוא נכתוב הקדשה לעמית דרישת שלום מאבא דש מאבא דרישת שלום מאבא ברוך תלחץ על הכפתור שמדליק נר אבל לפני כן תסתכל על הנר ותראה מה שקורה פה אתה

רואה את התמונה של עמית איזה מדהים וואו וואי ש תכף תראה את המסר שכתבת לעמית. הנה דרישת שלום מאבא. אבל אתה תכף תראה את זה עולה למעלה. וואי וואו מה זה קולה אותי? וואו. את המסר הזה ברוך שכתבת אנחנו נזכור במאגר הדיגיטלי ב של אזכור של המקום המדהים הזה ומכאן אנחנו יוצאים החוצה תגיד לי שאלה לי אליך אתה איש רב פעלים איש של עשייה איש של חלומות מה הדבר הבא הדבר הבא זה להקים את היכל הזיכרון הממלכתי הדיגיטלי לי לחללי מערכות ישראל. שזה אומר, מה שזה אומר זה להקים מאגר לאומי של הנצחה של כל חללי מערכות ישראל. אמית מונצח בגולני, מונצח אצלך בבית. יש לך הרבה מאוד זכרונות ממנו במכשיר הפלאפון, נכון? יש הרבה מאוד

פעילות של עמית בתוך היחידות השונות, בבית הספר, ברשות המקומית, בבית יד לבנים, באתר יזכור, אתר ממלכתי שהקמנו לזיכם של החללים. הכוונה היא לאסוף את כל החומרים האלה בענן דיגיטלי תחת השם עמית בן גל זכרונו לברכה ולאחר מכן להקים פה במקום הזה אולם שבתוך העולם הזה יהיו מסכים קירות תקרה רצפה ושולחן דיגיטלי וכשתקיש את השם עמית בן גגל כל המידע לגביו יעלה ב-360 מעלות וליד המסכים האלה יהיו אייקונים כמו אמית היה בגולני אז יש שם סמל גולני ואם תלחץ על על הסמק של גולני אתה תראה את כל הסיפור שלך החטיבה של גולני ועמית למד בבאר יעקב ויש שם סמ של באר יעקב הוא ש ברמתגן הוא קבו בבאר יעקב ברמתגן אז יהיה הסיפור של

רמתגן ובכל חבר אחת מהנקודות בחיים שלו שהוא היה בהם יש שם איזשהם אייקונים שתוכל ללחוץ ולקרוא על זה כולל הקו שלצערי הוא נפל בו באותו קו בשטחים תשמע זה מדהים מה החלום שלך מה התקווה יום יום הזיכרון מחר יש יום העצמאות מה אתה מה אתה מאחל למדינה אני מאחל קודם כל שהחתופים יחזרו כמה שיותר מהר לביתם כי אני חושב שאנחנו לא יכולים להמשיך בלי שהחטופים חוזרים הביתה אז הדבר הראשון שאני מקווה שהחתופים יחזרו במרה הביתה הדבר השני אני מאחל לאחדות אחדות בעם ישראל אחדות במדינת ישראל שנמשיך כולנו להיות מאוחדים ושעם ישראל יחיה לנצח. לסיכום הסיור הכל כך מרגש והמעצים הזה, השאלה של האמונה בקדוש ברוך הוא והאמונה של עם

ישראל וארץ ישראל. מה החלום שלך? החלום שלי בהקשה של המקום הזה זה למעשה מקום של הנצחה, מקום של זיכרון. וכמו שנכנסנו למקום הזה אני מקווה שנהיה ראויים לממש את הפסוק ששמנו בכניסה מספר ירמיהו כי מדי דברי בו זכור הזכרנו עוד אתה יודע שאני לוקח מהסיור הזה שיש לנו נחת סוג של נחת למשפחות השקולות שיש לנו מקום אחד לפחות שהוא יהיה עד 120 ואחרי 120 שלעולם הילדים שלנו לא ישקחו תמיד תמיד הם יהיו כאן ותמיד יהיה מישהו שידבר עליהם, ינציח אותם, יקרא להם פרק תהילים, חזן, יה קדיש גם כשאנחנו לא נהיה כאן. אני רוצה לתת לך חיבוק על הדבר הענק הזה. תודה רבה. ודקות גדולה. תמשיך בעשייה. תמשיך. עם ישראל חי שר כוח. תודה רבה. תודה רבה.