הרב ברוך רוזנבלום - פרשת בהעלותך התשפ"ו - Rabbi Baruch Rozenblum Parashat Beaalotcha 2026

פרשת השבוע שנקרא בעזרת השם בשבת זו פרשת בעלותך שנת תשפו נקדיש את השיעור לרפואת אביבה בת רומיה חי גיל בן יאל מלכה אסתר בת פרל רבי דוב הכהן בן שושנה בעזרת השם ולפורת כל חולי עמו ישראל פרשת השבוע שנקרא בעזרת השם בשבת זו פרשת בעלותך שנת תשפו זו הפרשה שנקרא בעזרת השם בארץ ישראל ובחוץ לארץ קוראים השבת פרשת נסו היות ביום שבת שעברה היה להם יום טוב שני אז הם קוראים השבת שבת נסו היינו רוצים לדבר קצת אז היום היה היום האחרון רון של ימי התשלומים כידוע לכולם עדיין בזמן שבית המידה שהיה קיים היה היה אפשר להביא עדיין תשלומים ולכן היום לא אמרנו תחנון מחר בעזרת השם יום שישי ערב שבת קודש נחזור בחזרה להמרת תחנון

וכמובן שזה שאנחנו אומרים אנחנו עדיין נמצאים בימי התשלומים פירוש הדבר שהשפעת החג עדיין ממשיכה עלינו בימים האלה בגלל שבדרך כלל כאשר יש לנו את חג הפסח לאחר מכן יש לנו חול המועד יש לנו את חג הסוכות לאחר מכן יש לנו חול המועד בחג הסוכות יש לנו גם את שמיני עצרת בשביעי של באר פסח יש לנו את שביעי של פסח לחג השבועות אנחנו נערכים 50 יום של ספירת העומר מתחילים את ספירת העומר החל מ למחרת חג הפסח אנחנו מתחילים לספור וסופרים 50 יום, 50 ימי הכנה לקראת חג השבועות. אמנם הרמ"בן כותב שהימים שבין פסח לבין עצרת נקראים ימי חול המועד. כך כותב הרמבן בפרשת אמור. אבל בכל אופן אין לנו איזה שם פעולות מסוימות שאנחנו עושים

בחג השבועות, חג העצרת, עוצרים את עצמנו מהעבודה. אז זה לא אבל שאנחנו מחזיקים ארבעת המינים או שאנחנו יושבים בסוכה אוכלים מצה. אין שום פעולות. כל מה שאנחנו עושים זה הכל מנהגים. אכילת עוגות גבינה זה זה מנהג. יות נאורים בלילה זה מנהג. זה הכל מנהגים. מדאורייתא זה חג העצרת מידים. ברגע שאתה עוזב את החג אתה נופל מיד לימי החולין. אתה חל נופל מיד לימי החולין ואין לך את ההשפעה הגדולה שיש לך. גמרת את חג הפסח. אתה ממשיך הלאה בימי חול המועד. הנפילה. אתה יורד ישר לתוך ימי החולין. ולכן אדם צריך לדעת שניתנו לנו שבעה ימים לתשלומים לקורבן חגיגה כדי להמשיך עדיין את קדושת החגו חג באבותים על קרנות המזבח לא ליפול

ישר לתוך ימי החולים ועד כדי כך שיש שיטה אחת שאמנם ממשנה ברורה אומר שלא פוסקים כמותו שבתוך שבעת ימי התשלומים האלה מי שאומר מי שהתעורר או ישן בחג השבועות מסיבה כזו או אחרת יכול להגיד שחיינו בימים האלה שיש תשלומים התשלומים האלה של שבעת הימים, אדם שישן בחג השבועות, עבר ניתוח והיה מורדם, התעורר יומיים אחרי זה יכול להגיד שחיינו. כך אומר הספר חוק ליעקב וכך מביא הבאריטב. ואומר שכל מי שלא בירך שחיינו כל החג, יש לו תשלומים כל שבעת הימים שלאחר החג. המשנה ברורה חולק עליו ואומר שזה נאמר רק בפסח וסוכות מתי שיש לנו חול המועד. אבל אחרי שבועות שאין לנו חול המועד אז לא. כך אותו פוסק המשנה ברורה. אבל בכל אופן

שנדע שההשפעה של הימים האלה היא להשפעה שאנחנו ממשיכים את העלייה הרוחנית שהייתה לנו בימים של חג השבועות במשך כל שבעת ימי התשלומים אלה הדברים שאנחנו נמצאים בהם בסיעתא דשמיא ככה לאחר שלמדנו את זה רק נאמר דבר נפלא זה שאנחנו לא אומרים תחנון ולא אמרנו תחנון בימים האלה זה מראה שהימים האלה הם ימים מרוממים אין לנו היום בית מקדש שמביאים תשלומים אבל בכל אופן מבחינתנו אנחנו אנחנו עדיין קשורים אל החג. זה פירוש הדבר זכור חג באבותים על קרנות המזבח. אנחנו עדיין עם שאין קשורים אל המזבח עדיין קשורים לעבודת השם אלה הדברים שיש לנו. אמנם החזון איש אומר שאנחנו כן אומרים תחנון במי התשלומים. כך אומר החזון איש. רבי

מושה פיינשטיין זכר צדיק לברכה כותב שכמו שאתה לא אומר בפסח שני. אותם אנשים שהיו ותמים לנפש אדם ולא יכלו לעשות את הפסח מפסח שני אנחנו לא אומרים תחנון. למה? כי יש מועד שני לאותם אנשים שהיו טמאים. אותו דבר. גם יש מועד שני לאנשים שלא יכלו להביא קורבן חגיגה נותנים להם ימים אז לא אומרים תחנון. החזון איש אומר אומר שכן אומרים תחנון וגם בפסח שני אומר החזון איש אומרים תחנון זה לא סיבה לא להגיד תחנון כך אומר החזון איש אבל רוב הציבור כן נוהג לומ שלא לומר תחנון בימים האלה היות ואנחנו נמצאים עדיין תחת השפעת החג הייתי רוצה להתמקד רק בנושא אחד שניקח לעצמנו משהו מתוך חג השבועות הזה אל ימי החולין הבאים עלינו

לטובה בראשונה צריך לדעת שבפרשת פרשת שבוע שעבר שקראנו פרשת נשוא שבני חוץ לארץ יקראו בשבת הזאת עוסקת התורה בפרשת נזיר. פרשת נזיר זה אדם שקיבל על עצמו נזירות ושתם נזירות היא 30 יום ובנזירות הזאת של 30 יום אדם נוהג כמה וכמה דברים שאסורים עליו. כל ענייני היין כמובן גפן זה ענבים כל ענייני היין אסורים עליו ומעבר לכך אסור לו להשתפר ואסור לו להתמא למתים. אלה הדברים שאדם שקיבל על עצמו נזהירות נוהג. רבותיי, דבר פלא, לאחר שנגמר, לאחר שנגמר הנזירות, אומרת התורה, ביום מלות ימי נזרו יביא אותו תתח אוהל מועד. אומר רש"י, מה זאת אומרת? במלט ימי נזרו יביא אותו. את מי תביא? אומר רש"י, יביא את עצמו. אז למה יביא

אותו? להגיד יביא את עצמו. תכתוב יבוא ביום מלות ימי נזרו יבוא פתח ועל מועד. מה זה יביא אותו? אומרים המפרשים, אתה יודע מה זה יביא אותו? פירוש הדבר שאחרי שהיית 30 יום בהתרוממות, שלא הסתפרת ולא נטמת למתים ולא שתית יין, אתה לא אותו בן אדם. קודם קראו לך דוד, עכשיו קוראים לך דוד הנזיר. אז שדוד יביא את דוד הנזיר, תביא אותו. את אותו אדם שהתעלה וקיבל דרגת נזירות, תביא אותו. זאת אומרת התרוממת, התעלית בימים האלה, היית 30 יום בנזירות בבקשה תביא אותו, תישאר בהתרוממות הזאת. ההתרוממות הזאת אשור לה שתלכת. ברגע שבן אדם מתרומם, אסור לו להשיג את זה. מאיפה אתה רואה את זה? למשל אברהם אבינו אחרי העקדה. אחרי שנאקד

יצחק אבינו, מה כתוב? איפה הוא שלח את יצחק אבינו? מחלוקת בחז"ל. הוא שלח אותו לישיבת שם ועבר, או שהוא שלח אותו לגן עדן להיות שם שלוש שנים על פי מה שכותב הזוהר? למה הוא צריך לשלח אותו לישיבת שם ועבר? אחרי העקדה תחזור בחזרה הביתה. אומר, אין דבר כזה. התעליתי, הייתי קורבן עולה, עליתי לפני הקדוש ברוך הוא, הייתי מוכן להקריב את עצמי מול הקדוש ברוך הוא. אבא, תקשור אותי חזק שאני לא אשתולל. ואמר, תקשור אותי בידיים וברגליים. אני בחור בן 37, אני יכול להתפרע. זה לא בידיעתי, בבקשה קשור אותי חזק חזק. זה מה שאמר יצחק אבינו. אז היה מוכן לעלות על המזבח בלי שום עיכוב של רגע אחד. היות הוא היה מוכן לעלות על המזבח

בלי שום עיכוב של רגע אחד. אז איך אתה לוקח את זה? מה אתה עושה? אתה ממשיך הלאה את אותה השפעה אתה ממשיך הלאה אז לאיפה הוא הלך? הלך מיד עם ההתרוממות הזאת הלך לישיבת שם ועבר הלך לשם לשבת תלמוד או על פי מה שכותב הזוהר עלה למרום לשלוש שנים בשעת שם עד גיל 40 שחזר מתי שרבקה הגיע אז הוא חזר בחזרה כמו שכותב הריבה עם הראש כלפי מטה אז כל זה הייתה עלייה שבאה כתוצאה ממה כתוצאה מעקדה מה עשה אברהם אבינו שב אל נעריו וילכו איפה הם הלכו לבאר שבע אבל מה עשה אברהם בבאר שבע אומרת התורה והייתה אשת בבאר שבע ויקרא שם בשם השם כלעולם דהיינו מה הוא הלך לעשות? התרוממתי, התלתי, הייתי מוכן למסור את הבן שלי וישכם אברהם

בבוקר, הלך בחזרה לעקוד אותו. מה אתה עושה אחרי הדבר הזה? חוזר הביתה, ברוך השם, עמדתי בניסיון, אתה מסמן והיא לא הולך, אני מקים יותר בתמחוי, אני הולך להפיץ את דבר השם בעולם, יש לו פעולות שהולך לעשות. זה לא דבר שעובר ככה הרב גררה, אלא מה הוא הולך לעשות פעולות כדי להנציח את העלייה שלו. אם אני התרוממתי להיות בדרגה כזאת שאני יכול לקחת את הבן שלי ולהעלות אותו לעולה אז סימן שאני מוכן למסור את החיים את הדבר הכי חשוב לי בחיים את הבן שלי למסור אותו לעקידה איך אנחנו עושים להפייס את דבר השם בעולם עוד יותר לרומם את שמו יתברך בעולם זה לא דבר שעובר לסדר היום נזיר מה רבותיי מה עשה נזיר לא הסתפר 30 יום רבותיי

מי שלא מתגלח לא הולך לספר כל 30 יום נכון ברוך השם מחזיק מעמד אנחנו מספירת מתחילת פסח עד אחרי פסח מי שנהג כשיטת הארי 50 יום לא הסתפר אז מה מה קרה קרה משהו אז מי שמתגלח כל יום זה פרוצדורה אבל מי שיש לו זקן אז הוא לא הולך כל יום לספר אז עובר עליו 30 יום בלי תספורת לטמא למתים אם אתה לא נמצא בלוויה ליד קרבה מת אז מה יש לטמא למתים גם אם אתה הולך ללוויה לא כולם צריכים להתאמים מה הדבר העיקרי יין יין יין זה לא צריך חודש שלם לא שותה יין זה לא עדיף מה שאני אומר 30 יום לא לדבר לשון הרע זה קבלה יותר קשה מאשר 30 יום לא לשתות יין. אם אתה לא שטיין כרוני, אם אתה לא מה שנקרא גדלת על תרבות היין, אלא מה אתה גדל

על תרבות נורמטיבית שאתה שותה מים, אז הכל בסדר גמור. אז זה לא היין, אז לא יהיה לך חודש, תעשה קידוש כי הבן שלך יוציא אותך ידי חובה. תעשה קידוש על הפת, זה לא דברים נוראים. מה אומרים לנו חז"ל? אדם כזה שגמר את הנזירות, סיים את הנזירות שלו, אני לא מדבר אדם שנטמע באמצע, מדברים על אדם שסיים את הנזירות שלו, עבר את הנזירות וסיים אותה. מה הוא עושה? אומרת התורה, אם הוא גמר את הנזירות שלו, הוא מביא שלוש קורבנות. מה הוא מביא? כבש לעולה, כבסה, כבשה לחטאת ועיל לשלמים. הוא מביא שלוש קורבנות. הוא מביא שלושת הקורבנות שהוא מביא, מה הוא מביא? הוא מביא כבש לעולה וכבשה וכבשה לחטאת ועי לשלמים. ועם כל זה מה הוא מביא?

אומרת התורה, צל מצות צולת חלות בלולות בשמן ורקי מצות משוחים בשמן. את כל זה הוא מביא. כמה אומר רש"י? הוא מביא 20 לחמים. רבותיי, אני רוצה לשאול אתכם. אדם שלא הסתפר 30 יום ולא אכל ענבים 30 יום, הוא הולך עכשיו להוציא, ברוך השם, 5,000 ש₪ קורבנות שהוא סיים להיות נזיר. מה הסיפור? לא הבנתי. קיבלת על עצמך 30 יום להגיד כל יום ספר תהילים. לוקח לך שעתיים וחצי להגיד ספר תהלים קיבלת 30 יום מה אתה עושה אחרי שגמרת את ה-30 יום אתה עולה לירושלים להביא אי לשלמים ואתה מביא כבש לעולה מה מונח כאן ו20 לחמים מה מה השמחה הגדולה שיש לך כאן זה נראה דבר לא לא מובן כל הדבר הזה למה אדם בסך הכל קיבל על עצמו קבלה קטנה מה

אומרת התורה נזר אלוקיו על ראשו יש לו כתר של הקדוש ברוך הוא על הראש לא פחות מה קרה מגלכים לו את השיער שמים את זה תחת המזבח תחת הדוד שמחה ושסון. על מה קרה? 30 יום ימי קבלה. מה התשובה? אומרת לך התורה, אתה לא יכול לחזור לשגרה. התרוממת, אתה לא יכול לחזור לשגרה. נהיית נזיר. נכון, לא קבלות גדולות, אבל קיבלת לעצמך פרישות מדברים המותרים לך. היה מותר לך לשתות יין, הפרשת את עצמך. מותר לך להשתפר, לא השתפרת. מותר לך להתאמ למתים, לא נתמת. כל זה התרוממת במעלה מסוימת. אתה לא אותו בן אדם בכלל. אתה לא דוד שלפני חודש. אתה דוד הנזיר ואחר שתה הנזיר יין זה לא מטה הנזיר הוא כבר לא נזיר אבל התרוממת לדרגת נזיר אז

מאחר שתהיה הנזיר יין אתה בן אדם במהות אחרת המהות שלך שונה לגמרי זה פירוש הדבר שקרה כאן כל בן אדם שמתעלה אומר אתה לא חוזר לשגרה גמרת את הנזירות אתה עולה לירושלים ומקריב קורבנות ויש לך קורבן שלמים ויש 20 לחמים ואתה אוכל את זה ביחד בציבור עם הכהנים ביחד ואכל הכהן את הזרוע בשלה הולך שמה פרוצדורה נעשה מה רוצים לרומם אותנו שכל קבלה שנקבל על עצמנו, כל פעולה שנקבל על עצמנו אחרי שבן אדם מתרומם ברוחניות תהיה לזה חותם להרבה זמן. ברוך השם ספרנו 50 יום ספירת העומר. 50 יום התחלנו בחסד ועברנו לגבורה ולתפארת ולנצח ולהוד וליסוד ומלכות עלינו לאט לאט שעד שהגענו למלכות של מלכות והגענו ליום חג השבועות יום קבלת

התורה. אז מה אתה עושה עם זה? אתה יורד עם זה לסדר היום, חוזר בחזרה, נשאר לך עוד גבינה במקרר ואתה אוכל אותה בימים הקרובים. זה מה שנשאר לך מחג השבועות. אומרת התורה, תמשיך הלאה את התשלומים, תרומם את זה, אל תעזוב את חג השבועות בלי שקיבלת עליך קבלה. ואחר אשתיה נזיר יין, ואחר זה שהיה בחג השבועות, תמשיך את התרוממות. היית ער בלילה. היית ער בלילה. נכון, ישנת אחר כך שבוע רצוף, אבל היית ער בלילה. תקבל עצמך להיות ער חצי שעה. כל יום תלמד עוד חצי שעה. ראית מה זה תוספת של לימוד? אל תעביר את זה ככה אלא מה? ואחר אשתיה נזיר יין. זה מה שהתורה רוצה ללמד אותנו. ולכן כמו שעושים סעודה לגומרה של תורה, כמו שאדם שמסיים

מסכת או מסיים סדר עושה סעודה לגומרה של תורה, אדם שהתעלה במעלות רוחניות ממשיך הלאה. עושה סעודה עולה לירושלים ועושים קורבנות ואוכלים אותם. זה סעודה לגומרה של מצווה. וזה מה שהתורה רוצה ללמד אותנו בדרך כלל שקוראים פרשת נשוא. לאחר חג השבועות זה המסר התמון שם ללמד כל אחד ואחד מאיתנו כמה אדם צריך להתעלות ולקחת איתו ועשיינו את ברכת מועדיך צריך להתרומם עם החגים ביחד ורמם אותנו יזכרו חג באבותים על קרנות המזבח וישאר מחוברים אל החג הזה ולא לעזוב אותו נכון אנחנו עכשיו נפרדנו מחג השבועות אבל צריך לדעת להמשיך אותו כל אחד באיזה קבלה זה קיבלתי בעזרת השם בחג השבועות תוספת של לימוד גמרא תוספת של לימוד משנה עוד

כמה דקות שאתה מקבל. זה המהות הגדולה של התוספת החג הזה לאחר חג השבועות. אנחנו אבל בעזרת השם השבת נקרא אנחנו כאן בארץ ישראל נקרא פרשת בעלותך וכמובן בעלותך יש לנו כמה וכמה נושאים, הרבה נושאים על מה לדבר אבל בחרתי בנושא אחד מתוך כולם. הנושא שאני רוצה להתמקד בו בעזרת השם הוא נושא שנקרא פסח שני. זה הנושא שאני רוצה לדבר בו ואנחנו בעזרת השם רוצים להקדים לו כמה וכמה הקדמות לפני שנגיע אל היעד. התורה מתחילה בעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות הנושא הזה של הנרות שהתורה מדברת עליהם כאן ועל אותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו הוא נושא שהתורה כבר דיברה עליו לא לפני הרבה זמן אנחנו נמצאים

בפרשת בעלותך בפרשת אמור סוף פרשת אמור עוסקת התורה בענייני המנורה ודיברנו על כך בהרחבה שבתוך מערכת החגים כותב רבי אליעזר מגרמייזה הרוקח כותב שאחרי שסיימנו את מערכת החגים הוסיפו לנו עוד שני שני דברים הוסיפו לנו גם את המנורה וגם את לחם הפנים שמה הם באים לעשות מה הם באים לומר הם באים לומר דבר אחד תוספת של חנוכה שזה המנורה ולחם הפנים רומז לפורים כך כותב הרוקח דיברנו על זה בפרשת אמור אז כבר קראנו על הנושא הזה של המנורה מה התורה חוזרת עוד פעם על המנורה כותב רש"י במקום לפי שהביאו כל הנשיאים את הקורבנות חלשה דעתו של אהרון שהוא לא היה בקורבנות לא הוא ולא שבטו אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שלך גדולה משלהם

שאתה מדליק ומטיב את הנרות זה הבטחה זה מה שקדוש ברוך הוא אמר לו מה קיבלת חלישות הדעת אתה מדליק ומתמנורה כל יום אלה הדברים שכתוב ברשי הקדוש של קוחים מהמדרש ברמבן במקום על הפרשה שואל הרמבן אני לא מבין מה הוא ניחם אותו בעניין של המנורה מנורה רק חצי ממנה עושה כהן הטבת הנרות צריכה כהן הדלקת המנורה כשרה גם בזר אומר הרמבן יכל לנחם אותו בדברים שרק הכהן יכול לעשות לעשות אותם. הדבר שנקרא קטורת. אף אחד לא יכול לעשות את זה מבלדי הכהן הגדול. לא את ההטבה ולא את ההקטרה, שום דבר לא. קטורת רק הכהן עושה אותה. כהן פעם אחת בפעמיים ביום מקטיר קטורת. על מה נאמר עליו? כל השבח של הכהנים זה בעניין הזה. ישימו קטורה

באפך וחליל על מזבחיך. ישימו כתורה באפך וחליל על מזבחיך. זה הדבר שעליו נאמר על הכהנים. אז זה הדבר המרכזי שנאמר כאן בנושא הזה שלימוק תורה באפך. נו למה הוא לא ניחם אותו בזה? שואל הרמבן יכל לנחם אותו ב בעבודת יום הכיפורים. מי עובד ביום הכיפורים? הכל על הכתפיים של הכהן הגדול. הוא הוצא את הקורבנות הוא נכנס לפניי ולפנים. פעם אחת בשנה כהן גדול נכנס לקודש הקודשים אחת בשנה. שואל הרבן למה הוא לא ניחם אותו במנחת חביתין? מנחת חביתים עושה הכהן הגדול כל יום עושה מנחת חביתין. כהן שנכנס לעבודה עושה פעם אחת בחיים מנחת חביתים ביום שהוא נכנס לעבודה. וכאן כל יום הוא מביא מנחת חביתין. אז למה הוא לא ניחם אותו בדבר

הזה? למה הוא ניחם אותו דווקא בנושא של המנורה? כך שואל הרמבן. אומר הרמבן, ואם תאמר שהיה מאוד קשה לאהרון הכהן, למה? לפי שהם הביאו בנדבה וכל מה שנאמר כאן זה קורבנות שעושים בחובה, אז כאב לו שהוא לא עשה בנדבה. אם אומר, אם זה כאב לו, אז מה הוא ניחם אותו במנורה? גם המנורה היא חובה. אז מה הוא ניחם אותו במנורה? גם המנורה היא חלק מהחובה. אז מה הוא ניחם אותו? בא הרמבן ואומר את התשובה הידועה שלו שהנחמה הייתה בזה שבעזרת השם בעוד כך וכך שנים יגלה בעזרת השם נספח שמן בחותמו של כהן גדול והנפח השמן בחותמו של כהן גדול הוא יביא בעזרת השם את זה שידליקו נרות חנוכה במשך שמונה ימים ובזה הוא ניחם אותו שאף על פי שבית

המקדש יחרב ולא יהיה בית מקדש ולא תהיה לא יהיו יותר קורבנות ולא יהיה קטורת ולא יהיה עבודת יום הכיפורים רחמנא ליצן כבר 1950 שנה שאין לנו בית מקדש אבל אפשר לנחם אותו במה הוא מנחם אותו מנחם אותו במרות חנוכה בעזרת השם שנדליק בכל אחד בבית שלו בגלל הנס שקרה עם פח השמן בחותמו של כהן גדול מתיטיהו כהן גדול ואחר כך באו בניך לדביר ביתך הופינו אתך לך והדליקו נרות וחצרות קודשך בזה הוא ניחם אותו אמר לו גם אם בית המקדש יחרב שני דברים אתה תמשיך לעשות גם בבית המקדש בחורבנו האחד הוא ברכת כהנים והשני זה הדלקת המנורה בכל בתי ישראל בימי החנוכה. כך אומר הרמבן זה מה שהוא ניחם אותו. אני רוצה ללכת קצת יותר לעומק

ברשותכם סביב העניין הזה לדבר על חלשהת דעתו של אהרון הכהן. הוא קיבל חלישות הדעת. רבותיי מתי הוא קיבל את חלישות הדעת הזאת? מדובר כאן בימים האלה שבין א' בניסן ליב בניסן. בעצם כל הנשיאים רצו להביא את כל הקורבנות ביום אחד. ביום אחד כולם כל ה-12 נשיאים ביום חנוכת המשכן כולם בבת אחת יביאו את הקורבנות יהלים 60 עתודים 60 כבסים בנשנה 60 כולם ביום אחד יביאו את כל הקורבנות הקדוש ברוך הוא אמר לו לא לא נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום בעצם היה אפשר לגמור את הכל ביום אחד אפשר להביא את כולם ביום אחד ולגמור באיזה יום ביום שבו נכנח המשכן היו מביאים את כל הנשיאים אחד את קורבנותיהם והיה נגמר העניין זה נמשך 12 יום.

הקדוש ברוך הוא לא ישאר להביא את הקורבנות ביום אחד. נשיא אחד ליום, נשיא אחד ליום. מי הקריב את הקורבנות האלה? מי הקריב את הקורבן של נחשון בין המנדב? מי הקריב? אהרון הכהן. הוא הקריב את הקורבנות האלה. ביום השני נתנאל בן צוהר. מי הקריב? אהרון הכהן. ביום השלישי אליאב בן חלום? מי הקריב? הוא אותו דבר. הכל. אהרון הכהן. 12 יום. אז מה חלשה דעתו? יש לך 12 יום שמביאים לך קורבנות ואתה מקריב אותם. מה חלשה דעתו? אתה רואה שכולם מביאים תביא בבקשה גם אתה עילים חמישה תביא גם אתה עתודים חמישה כבסים מן השנה חמישה מי מפריע לך להביא מישהו אמר לך לא להביא מי אמר לך לא להביא יכלת להביא אמרו לך לא להביא הם הביאו את זה

בן דבר היוזם של האירוע הזה היה נתנאל בן צוואה נשיא שכר הוא היה היוזם של האירוע הוא הביא כולם הלכו אחריו אז מי מפריע לך תלך לקני עטודים חמישה כבסים חמישה תביא את זה בשלום על ישראל מה מה אתה אומר לך חלשה דעתו מה הוא הבין שהשבט שלו לא צריך להיות שמה למה כי כולם הרגישו באותו רגע שנתל בן באותו רגע שנתלל בן צוהר יזם את היוזמה כולם הרגישו את הצורך להתחבר אליו והביאו אומר אני לא הרגשתי אם אני לא הרגשתי אז הוא אומר סימן שמה שאני לא מביא קורבנות אז הוא קיבל חלישות הדעת למה אני לא הייתי בפרשה הזאת אני כן רוצה להביא את הקורבן הזה אז חלשה דעתו רבותיי אני רק רוצה לעמוד על נקודה אחת אתם יודעים מה המצב של

אהרון הכהן בימים האלה חצי מהמשפחה שלו נעלמה חצי מהמשפחה שלו נעלמה שתי בנים ביום אחד נדבירו והוא חוזר לעבודה הוא מקריב את הקורבנות של נחשום בן המנדה ומחר נטלן בן צוואה כשהוא יודע ששני הבנים שלו נמצאים עכשיו בתוך הקבר נמצאים בקבר נכון הקריבו עש זרה הכל בסדר גמור יין כל מה שאתם רוצים אבל חצי מהמשפחה שלו נעלמה הוא חוזר הביתה במקום ארבע ילדים יש לו שניים שני ילדים נדב ואביו שני ילדים שהיום הורים לרשת אותו ולהנהיג את עם ישראל נעלמו מהמפה אינמות חצי מהמשפחה נקחדה אתם יודעים מה זה הוא בא לארוחת ערב הוא בא לארוחת בוקר הוא מגיע הביתה אין ילדים חצי מהמשפחה לו הוא מקבל את הבצורה הזאת מה כתוב בתורה וידום

אהרון מה זה וידום אהרון דומם שום דבר לא וידום רק שקט מלשון דומם היה דומם כמו קיר שום דבר לא איך עושים דבר כזה זאת הייתה המידה של אהרון מה זה המידה של אהרון לקבל דין שמיים באבה לקבל ל צידוק הדין באהבה. זו המידה של אהרון הכהן. ריבונו של עולם, אם זה רצונך, רצונך הוא רצוני. אני לא מתנגד למה שאתה רוצה. אם כך רצית, אני אחריך. אין לי שום בעיה. זו המידה של אהרון הכהן. רבותיי. זה לא רק המידה של אהרון הכהן כאן בפטירתם של נדב ואביהו. כשמשה רבנו אומר לו, אתה אמרת, אתה אמרת, אני לא אמרתי לך. אתה אמרת. אומר, כן. אתה הולך למות. מה עושה בן אדם שעולה בהר ויש לו עוד 20 דקות לעלות בהר כדי להגיע אל המוות שלו? מה הוא עושה?

בבקשה תנסו לדמיין לעצמכם. עולים להר אתה הולך ביחד עם גדול הדור. לך לאיפה אנחנו הולכים? אומר אתה הולך לסיים. מה אתה עושה באותו רגע? מה הבן אדם נורמלי עושה באותו רגע? שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד. ואהבת את השם אלוקיך אדון עולם אשר מלאך. אשמנו בגדנו וגזלנו. נכון? זה מה שאתה הולך להגיד. לא. אתה הולך להתוודות לפני שאתה מת. לא, אתה לא מתוודה. אם אתה זוכר להגיד מה על חטא שחתן לו לפניך, על חטא שחתן לו לפניך, יש שמה 44. אתה זוכר אותם, אתה אומר אותם, הכל בסדר גמור. גמרת, אתה מבקש סליחה ריבונו של עולם, מחטאתי לפניך, תהיה מיתתי כפרה על כל עוונותיי. יש נוסח מיוחד שאתה אומר ובזה אתה מסתיים את החיים שלך.

אין לך מה לעשות. אהרון הכהן לא מנסה להתווכח רגע אחד. אומר, "רגע, משה, אני הולך למות. זה בסיפור. למה אתה לא הודעת לי את זה למטה? צריך להגיד שלום לאשתי אלי שבע נכון אני נצוי איתה 100 שנה אסור לי להגיד לה שלום אני רוצה להגיד לה שלום נפרדתי ממנה נכון אין סיכוי אהרון הכהן לא פגע בהרך לבקש ממנה שיחלי אם רבי שלהם מזל אוח לא אמר אני לא מבקש שיחה מאשתי כי מעולם לא פגעתי בה אז אהרון הכהן שהיה אוהב שלום רודב שלום לא היה צריך לפגוע אז כל בן אדם צריך לבקש סליחה כי לא היה יום שהוא לא פגע בה נכון אבל אהרון הכהן הוא ברוך השם אומר אין לי מה לבקש סליחה להגיד שלום לאלעזר הוא אמר לו יש לו 20 סנדקאות באותו יום גם

הוא לא מוזרך אותם יש לו 10 פדיון הבן באותו יום הסנדקאות לא כי לא מעלו במדבר אבל אם כזה בשבט לוי כן מעלו אז יש לו 10 סנדקות יש לו שם פדיון הבן כן יש לו שם נו רבותיי מה יש לו 20 שלום בית רשומים להיום מאחל משעה 9 עד 11 בלילה יש לו 20 שלום בית מה עם זה שום דבר תודיע שום דבר עולים להרעצר רגע אחד ולא אומר ריבונו של עולם לא הבנתי ויכל משה את פני השם אלוקיו מה והתחנן אל השם והיית אלמור משה רבינו 515 תפילות מבקש להיכנס לארץ ישראל אהרון אפילו לו תפילה אחת תפילה אחת לו ריבונו של עולם אתה לא רוצה שאני אכנס זה רצונך הכל טוב זה אהרון הכהן זה אהרון הכהן מה חלשה דעתו מה חלישות הדעת שיש כאן לא זכית להיות בסדר

גמור אם הקדוש ברוך הוא היה רוצה היה מכניס לך לראש ותיקח כמו שהוא הכניס להם לראש ראש היה מכניס לך אז מה חלישות הדעת ראיתי באחד המפרשים דבר נורא אהרון הכהן ראה שהמעשה הזה שלעת הקורבנות זה לא משהו נקודתי זה לא אירוע אחד פעמי שקרה עכשיו זה אירוע שממשיך כבר 3350 שנה זה אירוע מתגלגל שממשיך עד עכשיו איפה זה מתגלגל איפה זה נמשך אתה יודע איפה זה נמשך זה נמשך שעד היום שנת תשפו החל מראש חודש ניסן 12 ימים לא אומרים תחנון, 12 יום לא אומרים תחנון. למה לא אומרים תחנון? כי היה קורבנות הנשיאים נחשום בין המנהד יש לך זה לכן לא אומרים תחנון מקורבנות שהיו בשנת 2449 לבריאת העולם היום אנחנו נמצאים בתשו לא אומרים

תחנון בגלל שנחשון בן המנהדיו הביא בראש חודש ונתלל בן צואה הביא בבת ואחרי זה כל אחד מה זה אומר אהרון זה לא מעשה נקודתי זה לא דבר חד פעמי שקרה זה דבר שיש לו השפעה 3350 שנה קדימה ואני לא הייתי שם שם ההשפעה של המעשה שלי לא ניכרת לדורות, חלשה דעתו. למה אני לא נמצא באירוע הזה? אם האירוע הזה נמשך לכל כך הרבה שנים, למה אני לא נמצא שם? הקדוש ברוך הוא ראה את החלישות הדעת שלו. אמר לו אהרון, "הכל בסדר. ההשפעה שלהם תהיה רק בחוסר אמירת תחנון. זאת ההשפעה שלהם 12 יום. ההשפעה שלך תהיה בשמונת ימי החנוכה. לא רק שלא יגידו תחנון, מה יגידו? הלל יגידו, הלל שלם, יגידו על הניסים. ידליקו נרות חנוכה בעזרת השם יאכלו

סופגניות בעזרת השם יהיה בעזרת השם חלוקה לדמי חנוכה בעזרת השם שמחה ושסון יערכו טישים האדמורים וישירו שירי הלל והודעה לקדוש ברוך הוא אתה אומר שזה לא יחרט לדורות הצער שלך החלישות הדעת שלך יצרה חנוכה יצרה בעולם זה מה שקרה כאן בחנוכת המזבח יצרה חנוכה חדשה זה המהות החדשה בא הגאון רב דוביד הקשר ואומר יש סוד נפלא ביותר יותר חלשה דעתו של אהרון הכהן אתה יודע מה עשה החליש הדעסדות אומר דבר נפלא כמה שנים חלפו מהחלישות הדעת הרות של אהרון הכהן עד מן חשמונאים איך 1100 שנה עברו מעז עד שהגענו למה חשמונאים מה קרה אז מה קרה אז היוונים נכנסו לבית המקדש וטימו את כל השמנים וכשו כתבי גרף איתי על הקירות אי אפשרה

לעשות עבודה בבית המקדש בבת אחת נעצר הכל כמה שנים הייתה עבודה עבודה מושבטת. 50 וכמה שנים הייתה עבודה מושבטת בבית המקדש. אז מה קרה פתאום? מה קרה פתאום? מתיתיהו כהן גדול אמר מה? אין עבודה בבית המקדש בגלל היוונים האלה. תפס את הכוחות שלו גיא 13 איש. אומר רש"י בפרשת וזאת הברכה אומר רש"י ברך השם חילו הופה על ידיו תרצה. מי זה חיילו? על מי מדובר פה? מי זה החיל המדובר? החילה הזה זה שבט לוי שיצאו 13 אנשים להילחם כנגד היוונים. 13 אנשים בצר הכל ברך השם חילו שבט לוי לא יוצא לצבא מחילו יוצאים למלחמה 13 אנשים הכניסו לפילים הכניסו להם חרבות הרגו אותם ופתאום התהפך קוד הגלגל ונכנסו לבית המקדש ומשאו שפר שמן

בחותמו של כהן גדול והדליקו בבת אחת השתובב הגלגל אומר הרב דוביד קשר ממה כי במה הכל נולד מחלישות הדעת של אהרון הכהן שהוא לא היה לא הוא ולא שבטו יצר חלישות הדעת אצל מי אצל חתיהו כהן גדול. איך יכול להיות שעבודת בית המקדש מתרחשת ועדיין הכל מושבט? איך יכול להיות שהיוונים עצרו את בית המקדש? החלישות הזעת הזאת שהוא לא היה אמר אני לא יכול לשת אמר מתיתיהו כהן גדול שאין כאן עבודה בבית המקדש. החלישת הדעת הזאת שהייתה לפני 1100 שנים השפיעה 1100 שנים מאחר יותר. זה למד אותך את ההשפעה. מה אנחנו עושים בחנוכה? בחנוכה אנחנו קוראים את קורבנות הנשיאים בכל יום. עד היום השמיני שנקרא זאת חנוכה ששמה אנחנו עושים את

הסיכום. מה זה קשור חנוכה לעניין קורבנות הנשיאים? בגלל שכאל בגלל קורבנות הנשיאים נולד חנוכה. כל החנוכה הזה נולד מקורבנות הנשיאים. היות וחלשה דעתו של אהרון הכהן. מה זה שחלשה דעתו של הארון הכהן, מזה נולד חנוכה. זה המהות של חנוכה. שהחלישות הדעות הזאת של אהרון הכהן הביאה את חלישות הדעת הזאת אצל מתיטיהו כהן גדול ובניו. אלה הדברים שאומר הרב דוד אקשר. רעיון נפלא ביותר. אם ככה רבותיי אחרי שלמדנו את היסוד הזה נוכל בעזרת השם להגיע לנושא שאנחנו רוצים קצת לעסוק בו אומרת התורה וידבר השם אל משה הקדוש ברוך הוא מדבר אל משה ומצווה אותו לעשות פסח וידבר השם אל משה פרק ט פסוק א' וידבר השם אל משה במדבר סיני בשנה

השנית לצאתם מארץ מצרים בחודש הראשון לאמור ויעשו בני ישראל את הפסח את הפסח במועדו בארבעה יום בחודש הזה בין הארבעים תעשו אותו במועדו ככל חוקותיו וככל משפטיו תעשו אותו וידבר משה בני ישראל לעשות את הפסח ועשו את הפסח בראשון ב-14 יום לחודש בן ארבעים במדבר סיני ככל אשר ציווה השם את משה כן עשו בני ישראל הקדוש ברוך הוא מצווה את עם ישראל לעשות פסח ולמה שלא יעשו פסח הקדוש ברוך הוא מצווה אותם להניח תפילין הלכו עם תפילין למה צריך לצוות אותם למה מה השתנה באותו רגע שהתחילו להניח תפילין אז מניחים תפילין אז למה צריך לצוות אותם לעשות את הפסח ודאי הגיע תאריך יד בחודש ניסן בשנה השנית וצאתם מארץ מצרים עושים פסח

הקדוש ברוך הוא ציווה אותם לעשות כל שבת לעשות שבת ברגע שהוא ציווה אותם על השבת במרא התחילו לעשות שבת אתה רוצה לדעת איזה דינים יש אז נכנס לך במעמד הר סיני נכנסו דינים יפה מאוד אבל מה צריך להקות רב פסח ודאי ציוו אותם לעשות פסח תמיד מגיע יד עושים קורבן פסח אז מה החידוש הגדול משה רבינו נו מצווה את עם ישראל בשם הקדוש ברוך הוא לעשות את הפסח. מה קרה פתאום עושים פסח? מה מונח כאן? זו השאלה המתבקשת. בא אדונינו הרמבן ואומר דבר פשוט מאוד. הקדוש ברוך הוא לא רצה שיעשו פסח במדבר. הקדוש ברוך הוא היה בטוח שברגע שעם ישראל קיבל תורה, נוכל מיד להיכנס לארץ ישראל ואת הפסח הראשון נעשה בארץ ישראל. זו הייתה התוכנית

המקורית. אומר הרמבן, ויתכן שהוצרך למצווה זו. בעבור שלא נצטוויה בעשיית פסח דורות אלא בארץ ישראל. הקדוש ברוך הוא רצה בהתחלה שכל העניין של פסח יהיה אך ורק בארץ ישראל וכתיב והיה כי תבואו אל הארץ אשר השם אשר יתן השם לכם כאשר דיבר ושמרתם את העבודה הזאת דהיינו חג הפסח יהיה אך ורק בארץ ישראל ועוד נאמר שם פרק יג פרשת בו פרק יג פסוק ה והיה כביך השם אל ארץ הקנעני ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה זה הקדוש ברוך הוא רצה שנעשה את העבודה הזאת מתי כיוך השם לארץ הקנעני מתי שתבוא לארץ ישראל אז אתה עושה את קורבן פסח במדבר לא עושים פסח נו אז מה קרה עכשיו ועכשיו יש שינוי בהוראות רצה הקדוש ברוך הוא וציוה שיעשו אותו

כדי שהיא תהיה שכר גאולתם והניסים שנעשו להם ולאבותיהם נהק להם מן האבות ומה הרואים לבניהם ובניהם לבניהם ובניהם לדור אחרון והנה אמר תחילה והיה כי תבואו אל הארץ לומר שאין מצווה זו נוהגת בחוץ לארץ אורות ועכשיו ציווה שינהגו בה במדבר יש שינוי באורות בהתחלה הייתה הוראה שעושים את הפסח רק בארץ ישראל ועכשיו קיבלו הוראה לעשות אותה במדבר וזה היה שינוי בהוראות לכן הקדוש ברוך הוא אומר וידבר השם אל משה ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו למרות אם נשארנו במדבר תעשו בבקשה את הפסח מוסיף הרמבן ועל דעת רבותינו לא עשו אותה אלא בשנה זו בלבד עשו את הפסח רק בשנה הזאת בלבד בשנה לאחר מכן למרות שהיינו אחרי זה במדבר עוד 38

שנים לא עשו את הפסח למה לא עשו אלא לא היו יכולים לעשותם אומר הרמבן למה לפי שנולדו להם בנים ועבדים ואי אפשר היה למול כי לא היה רוח צפונית כמו שאומרת הגמרא במסכת יבמות דף עז אז היות זה לא היה רוח צפונית אז מקום ברית המילה לא התרפא תרפא אז לא נימולו אם יש לך הרל בבית אתה לא יכול לעשות קורבן פסח אז יותר לא עשו קורבן פסח אל דברי הרמבן בפרשת השבוע שלנו בעזרת השם בסיעתא דשמיא בא רבנו עובדיה ספורנו ואומר מה פתאום צריכים להגיד לך לעשות פתום פסח הוא אומר מלבד מה שעשו בשמיני למילוים וחנוכת הנשיאים יעשו גם את הפסח מה קרה אומר הרמבן היה חשש גדול כולנו יודעים שבשעה ששלמה בנה את בית המקדש, מתי הוא חנך אותו?

בתאריך חודש תשרי נחנך בית המקדש. אז מה הוא עשה? שבעה ימים הוא עשה חג חט טי יא יב יג יד עשה שלמה המלך חג. ברגע שהוא עשה חג אז מה היה ביום כיפור? חגגו ביום כיפור. אכלו ביום הכיפורים. אם אכלו ביום הכיפורים סימן שלחנוקת המקדש קבע שלמה המלך שאפשר לאכול. אם הוא קבע שאפשר לאכול, אומר הבן עובדיה ספורנ חבו עם ישראל, אם נחנך המשכן עכשיו במשך ש 12 יום הביאו הנשיאים קורבנות ויום יג מה יהיה? יסרו חג שלהם. אז זה חג של הנשיאים. עכשיו אנחנו נעשה שבעת ימי חג. ממתי? מיד אנחנו נעשה שבעת ימי חג ולא נביא קורבן פסח. כמו ששלמה המלך ביטל את יום כיפור, התבטל גם חג הפסח. אומר הקדוש ברוך הוא, לא לא. גמרתם לחגוג. כנסים

גמרו לאבי בבקשה לעשות את הפסח במועדו אותו דבר אתם עושים אותו שבעה ימים כותב כאן הרשבן במקום לפי שפסח מצרים היה רק יום אחד תחשוב אולי אם זה היה יום אחד אז גם עכשיו במדבר תעשה אותו יום אחד אומרת התורה לא בשום פנים ואופן לא אומרת התורה ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו ב-14 לחודש תעשו אותו במועדו בדיוק כמו שקבעתי לכם שבעה ימים ואתם לא משנים אלה דברי הרשבם במקום בא המשך חוכמה ואומר דבר נפלא. בעצם לא היה צריכים לקיים את המצווה הזאת של פסח במדבר, רק בארץ ישראל. אז מה השתנה? כותב המשך חוכמה, דבר נורא לפי שבמצרים אומר המשך חוכמה שלא נשטו לעשות את הפסח בארץ. לא היה ציווי לעשות את הפסח בארץ, אלא רק לאחר

14 שנים של כיבוש וחלוקה. רק אחרי שעברנו כיבוש וחלוקה, אז אנחנו עושים את הפסח. דהיינו 14 שנה רק אחרי זה עושים את הפסח והטעם שנצטוו נראה שמצאנו כותב ספר משך חוכמה שבכל מקום שהובדלו מעבודה זרה לעבודת השם יתברך שמו אז מה היו עושים על ידי פסח כשעם ישראל עבד עבודה זרה מיד אחרי שעבד עבודה זרה ציווה אותם על הפסח כמו שמצאנו בחזקיה המלך אחרי שביערו את כל הטומאה והוציאו הנידה והביאו קורבנות לכפר על שיגגת עבודה זרה עשה עשה פסח לשם כי הפסח מורה על השגחה פרטית אשר מצוינים בישראל מכל העמים אשר הבדיל השם בין עמו ישראל לבין אומות העולם ובין בכור לאשר אינו בכור וכן הוא אומר ביושיהו שתי רת יהודה וירושלים מן

העשרים מיד עשה פסח להשם ולכן אחרי שעשו ישראל את העגל עם ישראל עשה את העגל ב-17 בתמו ציווה הקדוש ברוך הוא בשנה השנייה לעשות את את הפסח. אף על פי שבהתחלה הוא אמר שפסח עושים רק בארץ ישראל. הוא ציווה כאן לעשות את הפסח להרחיקם ולהבדילם ולטהרם מגילולי עבודה זרה ואהביהם. וכן בשנת ה-40 כותב לנו המשך חוכמה שטאו בבעל פאור. כדור לכולם עבדו בעל פאור ונצמדי ויצמדו ישראל לבעל פאור. ציווה השם יתברך לעשות פסח בגלל אף שזה היה קודם כיבוש וחילוק. והקדוש ברוך הוא בהתחלה ציווה שפסח יעשו רק הרבה אחרי 14 שנה שיכנסו לארץ אבל מיד אחרי שעבדו לבעל פאור ציווה הקדוש ברוך הוא לעשות את הפסח אלה הדברים שיש לנו כאן בדברי

רבותינו בסיעתא דשמיא בא משך חוכמה ומביא עוד דבר פלא הוא אומר עשו את הפסח במדבר כמה כהנים היו שעשו את הפסח כמה כהנים היו שלוש כהנים מי היה אהרון ואלעזר ויתמר אלה היו אנשים שהיו שם כמה כמה קורבנות צריכים לשחוט? מדובר על שתי מיליון אנשים. שתי מיליון אנשים שצריכים להקריב את קורבן פסח. כמה קורבנות זה? אלפי קורבנות שצריך לעשות לקורבן פסח. ממתי? מערב פסח בין ה-40 מתחילים לשחות קורבנות. איך יכולים שלושה אנשים להקריב אלפי קורבנות? שואל הרב המשך חוכמה, תסביר לי איך עושים את הדבר הזה. אז בבית המקדש היה לך אלפי כהנים או מאות כהנים שעשו את העבודה הזאת במהירות הבזק והזהרה ראשונה ועוד פעם מה שנקרא עוד פעם

ואחרי זה הזהרה שנייה איך אתה עושה את זה כאן הרי בשעת ששים קורבן פסח צריכים לומר גם הלל איך מספיקים שלושה כהנים לעשות את כל העבודה הזאת זה דבר שהוא בלתי הגיוני כל הדבר הזה אומר המשך חוכמה צריכים לומר שמה שהיה כאן נסלמלא נס זה לא היה קורה לכן זה נעשה באמצעות הנס והיה כאן נס גלוי ששלושה אנשים הספיקו לעשות כל קורבנות פסח. בא ספר אוצר פלאות התורה ואומר דבר מאוד מעניין. ישנה משנה במסכת פאה. אומרת המשנה שבזמן שבית המקדש היה קיים היו מביאים את הכבשים תמידים. כבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בן 40. כמה שוקל כבש? כמה שוקל כבש? 50 60 70 קילו? כמה הוא שוקל? אז כבש אלה החקלאים שרוצים לטפת הם יודעים

להרים את הכבשים. תופסים להם שתי רגליים, נכון? מאמיסים אותם. יש הרבה תמונות של חקלאים עם כפסים על הכתפיים. אומרת המשנה במסכת פאה שמה הכבשים היו כל כך גדולים שהיו מביאים גמלים. כך כתוב היו מכופפים את הגמלים, שמים עליהם את התמידים ו היו מתרוממים הגמלים כדי לקחת את הקמידים לבית המקדש. עדיין היו נגררים הרגליים של התמידים על הרצפה. עדיין היה נגרם. זאת אומרת שמה זה לא היה כבסים זה היה מה שנקרא פרות זה היה מה שנקרא חתיכה גדולה להתקבל אומר אם אלה היו גם הכבשים שהיו במדבר אז מה אז כבש אחד לא מספיק ל-100 אנשים אז כבש אחד מספיק ל 1000 אנשים אז אם כבש אחד מספיק ל1ל אנשים אז לא צריכים להקריב אלפי קורבנות

מספיק לך כמה לך כמה אלפים אתה צריך את לא צריך להתעשרות אלפים אז הוא אומר אולי זה היה הנס שהיה שם אלה הדברים שהוא כותב שמה ואומר שהוא אמר את החידוש הזה לגאון הגדול רבי דובב לנדו שליטא וקלצה יומר הוא מאוד העריך את התירוץ הזה כך הוא כותב בספר שלו טוב נפלא גמרנו את הפסח הראשון אומרת התורה ויו אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות את הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרון ביום ההוא ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה אני גרה לבלתי הקריבת קורבן השם במועדו. מה קרה כאן? ויאמרו האנשים האלה אליו כתוב הם באו לפני משה ולפני אהרון. מה כתוב כאן ברשי? ששניהם יושבים בבית המדרש באו

ושאלו. הם באו שניהם לבית המדרש. שם ישבו שניהם ושאלו אותם. רבותיי אני רוצה לדעת שאלה פשוטה. אם כתוב ויהיה אנשים אשר היו ובאו לפני משה ואהרון מה זה ויאמרו אליו? איך היו צריכים לומר? עליהם

וימרו עליהם למה ויאמרו אליו דיברו למשה רבינו לא דיברו לאהרון למה לא כתוב ודיברו עליהם ראיתי תשובה כמדומני בספר אוזניים לתורה אני לא זוכר במדויק אבל אני חושב זה אוזניים לתורה שכותב דבר נפלא אומר הספר אוזניים לתורה דע לך היות והחלק מהשואלים שהיו טמעים לנפש אדם על פי מה שהגמרא מביאה במשכת סוכה מי מדובר מדובר במישאל ואל צפן מי זה מישאל ואל צפן אלה שלקחו את הגופות של נדה ואוויר. הם באו לשאול אותו, אנחנו טמאים לנפש אדם למה אני גרע? מי בא? מישאל בצפן. לא היה להם נעים שאהרון נמצא שמה ומגיעים לשאול שאלה אנחנו טמאים לנפש אדם שחבנו את הילדים שלך וקברנו אותם. כדי לא לצער את אהרון הכהן. אז מה הם עשו?

וימרו אליו. דיברו רק למשה רבינו כדי שלא יהיה כאב לאהרון הכהן. לכן הם דיברו אליו. כך כמדומהני ראיתי בספר אוזניים לתורה בעבר. טוב. אלה הדברים. אני חוזר בחזרה. אנשים שהיו טמעים לנפש אדם ולא יכלו לעשות את הפסח ביום ההוא. מה זה ביום ההוא? ביום ההוא לא יכלו. אבל למחורת כן יכלו. כך כתוב. ולכן מה? הם מבאים לפני משה רבנו ומבקשים ממנו בקשה. למה ניגרה לבלתי הקריב את קורבן השם במועדו בתוך בני ישראל? ויאמר עליהם משה עמדו ואשמעה מה יצווה השם לכם. בא כאן הספורנו במקום. בא כאן אור החיים הקדוש. בא אותו דבר מופיע גם בשם ישמואל שנת תרשעב כולם אותה שאלה כולם אותם דברים מה השאלה שהם שואלים מה אתם רוצים אמרתם

במפורש שאתם טמאים לנפש אדם אז מה אתם אומרים למה אני גרע אתם טמאים לנפש אדם הסברתם יפה אנחנו טמעים למה אני גרע אז מה השאלה הזאת למה אני גרע אמרתם אתם טמעים לנפש אדם אז מה השאלה הזאת למה אני גרע הסברתם יפה מאוד אתם ניגרים איזה מין שאלה זאת מה קורה לבן אדם שישן בחג הסוכות תורה עלינו ולא עליו חד מישראל עבר ניתוח לב פתוח בערב חג הסוכות הוא היה מורדם מונשם עד יום כג בחודש תשרי התעורר פתח את העיניים עבר למחלקה כולה בשמחה וששון הכל בסדר גמור אומר רבותיי תיקחו אותי הביתה אני רוצה לשבת בסוכה אומר לה תשמע סוכה אמרתי אבא סבא כבר עבר סוכה אני קניתי את רוג ב1500 שק אומר טוב מאוד נעשה לך מזה ריבה אתה תאכל

בעזרת השם מזה בטו בשבט אי אפשר לעשות מזה ריבה כי גם לא בירחו על זה אז ממילא לא נעשה מזה ריבה תשמור לך את זה אומר אבל קניתי אתרוג את האתרוג יפה מאוד אין מה לעשות עם זה מה אני רוצה למה אני גרם מה קרה ישנתי עשיתי ניתוח אני רוצה לשבת בסוכר מה אתה יכול לשבת בסוכר אתה יכול לקחת ארבע מינים הכל בסדר גמור מצווה אין לך אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה מה את אומרת למה אני גרע אמרתם מה אתם רוצים לייצר צורה חדשה למה אני גרע נולדה לי בת תחילה אני רוצה לעשות פדיון הבן ברוך השם אחת מה אתה יכול לעשות נולד תודה לך בהתחילה יש לך אופציה אחרת תתחתן עם עוד אישה ואז יהיה לך אולי פדיון הבן כרגע במצב הנתון זה מה יש אז מה

אתה שואל למה אני גרם מאיפה זה נולד למה אני גרם אמרת מפורש את טמא בא רבנו עובדיה ספורנו ואומר תירוץ השאלה שלהם הייתה אנחנו לא עשינו דבר מיוזמתנו לא נטמנו בגלל סיבה צדדידדי אורו לנו להיתמר אמרו לנו להוציא את הגופות שנדב והביאו החוצה עשינו שליחות של משה רבנו אם עשינו מצווה בזה או לא עשינו מצווה עשינו מצווה. אז יש לי שאלה פשוטה. מצווה גוררת מצווה, מצווה לא גוררת עבירה. לא יכול להיות שכל עם ישראל יעשו קורבן פסח ואנחנו לא עושים קורבן פסח. זה לא ייתכן כדבר הזה. לכן הם באו ושאלו שאלה למה ניגר? אנחנו רוצים להביא קורבן פסח. אומר אור החיים הקדוש היה להם טענה הרבה יותר חזקה. מה קורה עם כל עם ישראל טמאי

מתים? כולם טמאי מתים. עושים פסח בטומא או לא? אומרת הגמרא במסכת פסוכים עושים פסח בטומ. באו, אומר האור החיים הקדוש, באו אותם אנשים ואמרו ריבונו של עולם, אנחנו לא עשינו פעולה בשבילנו, עשינו פעולה בשליחות כל עם ישראל כדי שהמשכן יוכל להתחיל לחזור לעבודה ויהיה בחזרה עבודה ואהרון יוכל לעבוד משם. אז היו צאנו את הגופות כדי שעבודה בעם ישראל, אז היינו בשליחות עם ישראל. אז לא נתמנו בטומאה פרטית, נתמנו בטומאה של כלל ישראל. אז יחשב לנו הדבר כאילו מה? כאילו אנחנו עושים קורבן פסח בטומא תן לנו את האפשרות כולם יהיו טורים אנחנו נאכל פסח בטומא אפשרות אחת אפשרות שנייה אומר האור החיים הקדוש הם ביקשו לעשות את קורבן

פסח בכל המועד במועדו תן לנו את הקורבן פסח נעשה אותו לא אנחנו לא יכולים לעשות ביד אנחנו נעשה את זה בעזרת השם בכל המועד ביום טז נעשה ביום יז נעשה מתי שאנחנו יכולים ביקשו מועד ב אלה הדברים שכותבים גם הספורנו גם אור החיים הקדוש ואותו דבר השם ישמוע בשנת תרשעב הולך באותו רעיון בעזרת השם בסיעתא דשמיא לאחר שזה נאמר בדברי רבותינו אומרת התורה באים חז"ל הקדושים ואומרים תדע לך אומר משה רבנו עמדו ואשמעה מה יצווה השם לכם אשרי ילוד אישה כותב רש"י אשרי ילוד אישה שכל פעם שהוא רוצה לדבר עם הקדוש ברוך הוא יכול לדבר עם הקדוש ברוך הוא איזה קשר עמדו חכו רגע אני שואל שאלה ומקבל תשובה יש לך מושג מה זה משה רבנו? זה

לא תחכה עד שהקדוש ברוך הוא ירד על הר סיני. לא, חכה רגע, אני שואל שאלה. יש תשובה. אבל רש"י מוסיף עוד דבר אחד. וראיה הייתה פרשה זו להאמר על ידי משה כשער כל התורה כולה. אלא שזכו אלו שתאמר פרשה זו על ידיהם שמגלגלים זכות על ידי זכאי. היות ומגלגלים זכות על ידי זכאי. פרשה ירדה לעולם. פרשת מאתים שיש להם מועד פסח שני זכו למקום הזה הדברים שזכו כך אחד מחמש הפרשיות שמשה רבינו לא ידע אותם והם ירדו לעולם באמצעות אנשים אחרים שניים יש לנו כאן בפרשת השבוע שלנו יש לנו את פסח שני בפרשת שבוע הבא יש לנו את המקושש המקושש יש לנו בפרשה שלח יש לנו בפרשה סמו את המגדף נוקב שם השם יש לנו בפרשת פנחס את מנות צלובחד ויש

לנו גם את העניין של כוסבי בצור שמשה רבינו נתעלמה ממנו הלכה ופנחס אמר לו לימדתנו בדתך מנהר הבואל ארמית כנאים פוגעים בו אלה חמש הלכות שמשה רבינו נתעלמה ממנו הלכה אומר הגאון מוילנה ולזיכרון אם אתה רוצה לזכור מה הם חמשת הדברים האלה אל האותיות הסופיות שיש לנו בתנך מה האותיות הסופיות נקראות בשם מן צפח מנצפך צופים אמרו אומרת הגמרא במסכת מגילה אותיות של מנצפך מה הם? אומר הגאון מבינה מ זה מקושש נ זה נוקב שם השם פרשת אמור צלובח פ זה פסח שני וכ זה כוסבי בצור אלה החמישה אותיות שמשה רבינו לא ידע אותם אותיות מן ספר כך מופיע בגאון מונה אלה החמישה האלה טוב משה רבינו שואל את הקדוש ברוך הוא ומקבל תשובה וידבר

השם אל משה לאמור דבר אל בני ישראל לאמור איש כי טמא איש איש כי טמא מל הנפש או בדרך רוכה לכם או לדורותיכם ועשה פסח להשם מתי בחודש השני ב1 יום לחודש בין הארבעים יעשו אותו על מצות ומרורים יאכלו לא ישאירו ממנו עד בוקר ועצם לא ישברו בו ככל חוקות הפסח יעשו אותו עד כאן הדברים שיש לנו קיבלו מועד שני מתי ביד לחודש אייר קיבלנו מועד חדש בא בא הבעל הטורים ושואל ולמה דווקא ביד בחודש אייר מה מונח כאן אומר בעל התורים בוא תעשה חשבון מאוד פשוט מתה אומר תראה בוא תראה אם אתה מאבר את השנה נכון יש לך שני אדרים אז מה קורה הגיע האדר ראשון ומחליטים לאבר השנה אז מתי נהיה אדר שני אדר שני נהיה ניסן נכון אם אתה מאבר את

השנה אז באדר ראשון אתה מאבר את השנה קיבלת עוד אדר אז איזה חודש אתה לוקח אתה לוקח את ניסן ומעביר אותו לאדר ואז מה קורה? והזייר הופך להיות ניסן. לכן הקדוש ברוך הוא נתן אותו ביד. כי בשנת העיבור כאשר אתה מעבר אותו, אומר בעל התורים, אתה מזיז את החודש הזה. אז יוצא שיד דיר יש בו משהו מיד ניסן. לכן זה נקבע התאריך הזה. אלה הדברים שכותב הרב בעל התורים כאן במקום. בספר של היבץ בסידור שלו, בית יעקב כותב היבץ שגילו לו מהשמיים. כך הוא כותב גילו לו מהשמיים שהתאריך הזה זה התאריך שבו קלתה החררה הפסיקה חררה הרי הוציאים ממצרים סא סעודות וקלתה החררה ביד בחודש אייר לכן נקבע פסח שני בתאריך הזה כך כותב הרב יעבט

בסידורו גילו לו מהשמיים אגם שבמפסיק תזוטרקה כתוב שהמן פסק ביום טו הרי יצאו בטו ויהיה מזון סא סעודות אז החשבון הפסוק טו אז הוא אומר שגילו לו מן השמיים לכן לכן עשו את זה בתאריך הזה. אמנם פסח ראשון ופסח שני או כפי שהוא נקרא בלשון רבותינו פסח גדול ופסח קטן יש ביניהם שינויים זה לא אותו דבר מה זה לא אותו דבר הגמרא במסכת פסוחים המשנה בפסוכים צדיקי אבל צריך לדעת דבר מעניין שהבית הבחירה המאירי בתחילת מסכת פסוכים שואל המאירי שאלה מאוד יפה שואל המאירי למה אין לנו מסכת מגילות ומסכת סוכות יש צוכה אחת מסכת סוכה ויש מסכת מגילה אז למה פסחים יש שתיים תכתוב מסכת פסח. למה פסחים? אומר הרב המאירי, לפי שיש לנו פסח

גדול ופסח קטן, לכן נקראת מסכת פסחים. כך הוא כותב ממש בתחילת המסכת. כך כותב המאירי. בדף צי כמדומני. במסכת פסחים הגמרא, המשנה מדברת שם על ההבדלים בין פסח גדול לבין פסח קטן. בפסח גדול יש איסור של בעל יראה ובעל ימצא. בפסח שני אין את האיסור הזה. בפסח שני חמץ ומצא עמו בבית. הוא לא צריך עוד פעם לקחת את אשתו ולהתחיל לגרד את הבלטות. יש לך ברוך השם הכל ממשיך כרגיל. יכול להיות החמד בבית. עד כדי כך הראשון תלול תלוי הראשון תלוי בהלל באכילתו והשני אינו תלוי בהלל באכילתו אלא רק בעשייתו. בשעה שעשו את הקורבן פסח היו אומרים הלל גם בעשייתו וגם באכילתו. כמו שאומרת הגמרא במסכת פסחים שהיו אומרים את ההלל בשעת אמירת

הל הגדה של פסח, מה היו אומרת הגמרא? היו אומרים את ההלל בשעת בשעת אכילת קורבן פסח פק האיגרה. מה זה פק האיגרה? אומרת הגמרא, הגגות היו עפים מרוב הקולות של ירושלים, אומר רש"י, לכל המולת ההמון מהלל היה דומים כאילו הגגות מתפקים. כמו שאתה אומר, הרצפה רעדה. הגג רעד כל כולו מהשירה ששארו בירושלים. בפסח שני אין הלל רק בעשייתו ולא באכילתו. אלא אחד מההבדלים שישנם בנושא הזה. הקדוש ברוך הוא נתן כאן הגלות הקלות גדולות מאוד לפסח שני. אם היו שואלים אותי הייתי אומר פסח שני תנקה עוד פעם מחדש. אתה לא עשית. צריך עוד פעם לנקות את הבית לעשות אותו דבר. מה קרה? לא. הקדוש ברוך הוא אומר לא פה חמץ ומתה איתו בבית. מי

שמדבר על זה בהרחבה גדולה הוא המהרל בגור אריה. הוא מנסה להסביר את העניין סליחה בגבורות השם הוא מנסה להסביר למה זה נקרא פסח קטן ולמה פסח גדול למה פסח גדול שבעה ימים ופסח קטן יום אחד הוא כותב שפסח גדול נועד לעם ישראל בכללותו עם ישראל בכללותו יכול לעשות פסח גם כולו בטומאה אם כולם טמאים עושים פסח זה המעלה והמעלה של עם ישראל כי הקדוש ברוך הוא שוכן איתם בתוך טומותם אז דם אם כולם נמצאים בטומ וזה הכלל אפשר לעשות עשות פסח. פסח יחיד הוא של אדם יחיד. אדם יחיד לא יכול לעשות קורבן פסח בטומא. לכן מה? אדם צריך לדעת שהכלל יש לו הגנה מיוחדת. לפרט לא. יחיד בודקים כל אחד ואחד. כמו שאומרים חז"ל, מעשיך יקרבוך

ומעשיך ירחקוך על פי זהדנים. ולכן אומרת הגמרא שתפילת יחיד לא מתקבלת רק אם היא נעשת בכוונה. ותפילת רבים מתכוונת גם בכוונה וגם שלא בכוונה. זה הזכות של ציבור. אז לכן אומר המהרל, העניין של פסח ראשון הוא פסח של ציבור, לכן הוא בשבעה ימים ולכן אפשר לעשות אותו בטומ. פסח שני של יחידים אומר לו זה מהות אחרת לגמרי. עד כאן הדברים שמביאים רבותינו. לא ניכנס להסביר את הדברים אם אתם רוצים. החינוך במצווה שפ כותב, "ואם תשאל ביני, ולמה לא ישבו ביניהם פסח גדול ופסח קטן?" שאומר החינוך, הרי הוא למד עם הילד שלו. ספר החינוך נולד מה שאבא למד עם הילד שלו טעמי המצוות אומר אם תשאל אותי בני הקירי למה יש הבדלים בפסח גדול

ואז הוא מתחיל להסביר סם שנידע איך לומדים עם הילדים איך מסבירים להם מה הבדל בין זה לזה והוא מסביר את זה בהרחבה גדולה טוב אחרי שלמדנו את זה אנחנו רוצים בעזרת השם להיכנס לתוך סוגיה להכנס להדביר את הדברים למה יש רק מועד בפסח אין מועד בסוכות אין מועד בראש השנה אין מועד ב ליום כיפור. מה קורה לחולה שלא יכל לצום? אומר ריבונו של עולם למה אני גרע? אני רוצה כפרת יום הכיפורים. אומר אה יום הכיפורים בי' בחודש חשבן תצום יהיה לך בעזרת השם יום כיפור. מי שהיה חולה ולא יכל עצום עושה יום כיפור בי בניסן. היית חולה לא שמעת שופר. היית בכלא לא היה שופר. בעזרת השם יצאת משם בראש חודש חשבן אתה לוקח שופר ותוקע 100 קולות

בן פורת יוסף ואתה יוצא ידי חובה וברוך השם סיעתא נשמע אין מועד ב לא לראש השנה לא לסוכות שום דבר לא אין שום תוד לא ליום כיפור כלום לא באו פסח ואומרים אנחנו אנחנו רוצים פסח שני קיבלתם מישור גש מועד ב מה קרה מה השמחה הגדולה את השאלה הזאת שואל החינוך במצווה שפ והוא כותב שעניין הפסח כך הוא כותב כותב הוא עיקר חשוב מאוד בעיקרי הדת. כך הוא כותב עניין קורבן פסח וכך הוא מסכם את זה בסוף. הוא כותב בסוף שלו ולפי שהוא יסוד גדול בדעת הגיע חיוב גם כן אף על הגר שנתגייר בין פסח ראשון לשני ואף קטן שהגדיל בין שני הפסחים שחייבים לעשות פסח שני. מה זה קשור? קטן ש שהיה לא שמה תקיעת שופר צריך לעשות אין מועד שני יש לך

רק מטר או מועד הראשון אבל לא פסח עיקר גדול והוא מסביר למה מצווה שפ משורשי המצווה לפי שמצוות הפסח הוא אות חזק וברור לכל רואה השמש בחידוש העולם כי עד בעת ההי עשה אמנו הקל ברוך הוא ניסים ונפלאות גדולות ושינה טבע העולם לעיני עמים רבים וראו כל עמי הארץ כי השגחתו ויכולתו בתחתונים ואז בעת ההי האמינו הכל הכל ויאמינו כל הבאים אחריהם לעולם באמת שהוא ברוך הוא ברא את העולם יש מעין בעת שרצה והיא העת הידועה ואף על פי שבריאת היש מן העין הוא דבר נמנע מדרך הטבע אי אפשר לעשות את זה בדרך הטבע כי כמו כן נמנע מלבכוע בצולות ים עד עבור בתוכו עם כבד ביבשה וישובו למקומה הקדוש ברוך הוא קרא את הים עברו את הים ולהחיות

עם גדול ורב 40 שנה מלחם היורד מן השמיים יום יום הקדוש ברוך הוא נתן אוכל במדבר וסיפק צורכנו במדבר 40 שנה ויתר האותות והמופתים שעשה לנו בעת האיש שכולם נתחדשו בהפך הטבעים ועניין חידוש העולם הוא העמוד החזק באמונתנו ובתורתנו כי למאמיני הקדמות אין תורה וחלק לעולם הבא עם ישראל ידוע הדבר אין להעריך במפורסם על כן היה מרצונו ברוך הוא לזכות במצווה זו הנכבדת כל איש מישראל ואל יעקבה הוא אונס ואל יעקבה חוק חוק מקום מהצותה כי מקרה הוא עוון שנאנש בחודש הראשון ולא זכה באים הקודמים יעשה אותה בחודש השני ולפי שהוא יסוד ועיקר בדעת אלה הדברים שכותב החינוך במצווה שפ רבותיי תכף אנחנו נראה טעם נפלא נוסף שמופיע בספר

שערי הורה רבותיי מי היו אותם אנשים שבאו לשאול אנחנו טמעים לנפש אדם למה ניגרם מי הם היו אותם אנשים אומרת הגמרא במסכת סוכה דף כה רבי יוסי הגליליה אומר נושא ארונו של יוסף רבי עקיבא אומר משאל ואלצפן אמר להם רבי יצחק לא מבין אותכם אם אתה אומר לנושא ארונו של יוסף כבר היו יכולים להטאר למה מתי עשו את הפרה האדומה הראשונה אומרת הגמרא במסכת גיטין דף ס עמוד א' למטה שורה אחרונה דף ס עמוד ב אומרת הגמרא ביום חנוכת המשכן ניתנו להם הם ניתנו לעם ישראל שמונה פרשיות חדשות. כך אומרת הגמרא, שמונה פרשיות חדשות קיבלו עם ישראל ביום א'. חוץ מ-10 אתרות שנטל אותו יום שהגמרא מביאה במסכת שבת ורשי מביא אותם בשם סדר עולם.

יש לנו עוד דבר נפלא. נתנו לנו שמונה פרשיות. מה הם הפרשיות? פרשת כהנים ופרשת לביאים ופרשת טמאים. פרשת טמאים ופרשת שילוח תמאים. הוא פרש מה זה פרשת תמאים? מי שטמא נגע במת זה ניתן להם מתי? בראש חודש ניסה ניתנה להם ההלכה הזאת. כך הוא אומר פרשת שילוח מהם, פרשת אחרימות, פרשת שטוי יין אחרי שמתו נדב ואביהו פרשת נרות ופרשת פרה אדומה. מתנאי ניתנה להם פרשת פרה אדומה. אמנם במרה כבר ניתן פרה אדומה. כך כותב רש"י בפרשת בשלח. שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסאו. שם הוא נתן להם שבת דינים, כיבוד אבהם ופרה אדומה. אבל מתי משה רבנו פתח את פרה אדומה? לעזות עליהם בשלישי ושביעי. זאת חוקת התורה. אדם כי ימות באוהל, כל הבא אל

האוהל וכולי וכולי. מתי זה ניתן להם? אומרת הגמרא במסכת גיטין, פרשת פרה אדומה נאמרה להם בא' בניסן אחרי הלוויה של נד ואביהו ניתן להם פרה אדומה. מתי עשו את הפרה האדומה הראשונה? אומר רש"י במקום בשם הירושלמי בא' נצטוו ובב עשו פרה אדומה הפרה האדומה הראשונה שעשו אותה הייתה שם החזיקה עד כ תקופת עזר הסופר 1000 שנים השתמשו עם פרה אחת פרה אחת אלף שנים זה מה שהיה עם הפרה האדומה הזאת וכל הפרות שעשו אחר כך הכל ערבו בהם מאפר פרה שעשה משה רבנו כי הוא היחידי שידע טעמה של פרה אדומה היות הוא היחידי שידע טעמה של פרה אדומה ציווה הקדוש ברוך הוא לקחת מהאפר של משה רבנו ולערב אותה בכל אחד מהפרות האדומות. רבותיי, פלא

פלאות. כל הטמאים שהיו עד עכשיו, מתי נתרו? ביום ב' בחודש ניסן. ביום ב' בחודש ניסן. כך אומר רש"י. כך מופיע בירושלמי. אם זה נעשה בבית בניסן, יזו עליהם שלישי ושביעי. צריכים שעמיים לעשות. שלישי ושביעי. עד מתי הם נתרו? שבעה ימים התחילו בבת. מתי הם נטרו? בט ב'. וכולם היו תורים יפה מאוד מה קרה אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגר מי זה היה נושא ארונו של יוסף שואל רבי יצחק לא הבנתי כולם נטרו בבית ניסן מה עשיתם עד עכשיו מה זה נושא ארונו של יוסף מה זה נושא ארונו של יוסף יכלתם להתאר אני רוצה לשאול שאלה מה זה נושא ארונו של יוסף ויקח משה את עצמות יוסף אמו מה כתוב בחז"ל ביחד איתו הוא לקח את הארון של יהודה וישכר

וזבולון וגד ועשר ונפטלי מה אז זה נושא ארונו של יוסף. אם נושא ארונו של יוסף נטמעו, אז גם נטמעו נושא ארונו של יהודה וגם הנושא ארונו של גד וגם הנושא ארונו. לא הבנתי מה הולך כאן. אם נטמעו נושא ארונו של יוסף, משה רבנו לא נטמע. משה רבינו לא נטמע. ויקח משה את עצמות יוסף אמו. כי הבעיה השביע פקודות בפקוד אלוקים אתכם וליצ. אז לקחת את הצמות של יוסף. אז אתה גם טמא. אתה גם טמא. רבותיי, אני רוצה שת שאלה. מכת חושך, אתם זוכרים מה קרה? מכת חושך? שלושה ימים, מה קרה? היה חושך, שלושה ימים לא זזו. מה קרה בשלושה ימים של חושך? מה עשה הקדוש ברוך הוא? הרג את כל אלה שלא רצו לצאת ממצרים וחמושים עלו בני ישראל מארץ

מצרים. מה זה בחמושים? אחד מחמש, אחד מ-50. רבותיי, ארבע חמישיות מעם ישראל לא יצאו ממצרים. כולם מתו מכת חושר. מי קבר אותם? מי קבר אותם? מי קבר אותם? הבנים קברו את ההורים, ההורים קברו את הילדים, חפכו בורות, הכניסו אותם קבר אחים ונגמר הסיפור. הם היו טמאים או לא טמעים?

טמאים. אז מה זה אנחנו טמאים לנפש אדם? כולם טמאים. כולם טמעים. למנדה אמר שהמקושש היה לפני מעמד הר סיני. למה? כי רש"י אומר, שבת אחת שמרו ובשבת השנייה חיללו. איזה שבת שמרו? איזה שבת שמרו? על פי רש"י במורו במרק קיבלנו שבת אז השבת הראשונה שמרו, בשנייה לא. אז המקושש מישהו קבר אותו או נשאר תלוי על העץ? קברו אותו. מי קבר אותו? חבר'ה כגיש מדבר. אז קברו אותו. איפה הם? אנחנו טמאים לנפש אדם. למה אני גרם? מי זה נושא ארונו של יוסף? מה אתם שונים? איפה נושא ארונו של יהודה? איפה נושא ארונו של יסכר? איפה נושא ארונו של זבולון? כולם נשו מה זה נושא ארוןס יוסף מה התלבשת עליו בא רבי יצחק ושואל שאלה לא הבנתי יכלתם

להתאר בבית בניסן הלביאים הרגו את כל אלה שעבדו בעגל הלביאים הרגו הרגו עברו איש מאיש משר במחנה הרגו שתחיו ושת קובו הם היו טמאם מתים היו טמם מתים או לא

כן איפה הם נטמעו איפה הם נטרו איפה הם נטרו אומר המדרש פרשסנוסו את כל הלביאים שהרגו היו צריכים טהרה. מתי הם נטרו? בבית בניסן. אז מה קרה? מה קרה? שואל רבי יצחק, לא הבנתי, נושא ארונו של יוסף, מה קרה נושא ארונו של יוסף? לא יכלו להטאר בבית בניסן? לא שחבו את הארון של יוסף. איך שואל המלבים? עם ישראל מתי הגיע להר סיני? מתי הגיעו להר סיני? מה התאריך? אתם לא זוכרים? ראש חודש סיוון ביומה הזה באומד ברנ כך אומרת התורה בפרשת סרטון מתי זה היה באחד לחודש השלשי נכון באו מדבר סיני כך כתוב מתי זה היה ראש חודש סיבן יפה מאוד כמה זמן היו שמה מהיום שנחתו שם ראש חודש סיוון כמה זמן היו שמה

שנה פחות 10ה ימים נקרא השבת בתורה ב-20 לחודש השני עלה ענן 20 לחודש אייר בעזרת השם שנה פחות ות 10ה ימים מה עשו עם הארונות הגיעו ביום ראש חודש סיבן הגיעו להר שיניים מה עשו עם הארונות של גד של אשר של דן נפטלי של יוסף מה עשו שמו אותם מחוץ למחנה מחוץ לג' מחנות עשו יוטה כאן בית קברות זמני עד מתי שאנחנו הולכים שמו שם את הארונות היה כתוב ארונו של יוסף ארונו של גד ארונו 12 ארונות שחפו איתם ממצרים כולם היו שמה יפה מאוד רבותיי כולם היו שמה חוץ מבנימין בנימין הוא נקבר שם בתכ השבטים 11 שבטים היו שמה יפה מאוד 11 שבטים נמצאים מסביב ליוטה כאן הוא קם בית קברות זמני אז למה רק נושא ארונו של יוסף מה יש ליוסף

הצדיק עם העניין הזה איפה נושא ארונו של יהודה מה הם שחפו אותו עם כתבם מה לא הבנתי מה אתה מדבר איתי ארונו של יוסף מה שחבו אותו שואל המלבים אחרי ששמו את זה שם בראש חודש יותר לא הגיעו לשם שמו את זה שם ונגמר על ישראל מי הולך להשתובב שם בבית קברות אז מה זה נושא ארונו של יוסף אומר רבי יצחק מה אתה אומר לי נדב ואביהו מה נתה ואביהו נדב ואביהו מתי נפטרו בראש חודש ניסן ביום בית איזור מאפר פרה אדומה אז מי עיקב אותם להתאר באפר פרה אדומה בשלישי ושביעי ונגמר לא יכול להיות אומר רבי יצחק אתה יודע מה מדובר מדובר במת מצווה מת מישהו גם צריך לדעת מה זה מת מצווה שואל המל מלבים בין ספירה ראשונה לבין ספירה שנייה לא

מת אף אחד. כך שואל המלבים. אף אחד לא מת. אז מה זה מת מצווה? מאיפה נולד מצווה? צריכים לומר שמה צריכים לומר שזה גר צדק אחד שאין לו קרובי משפחה נכון? ומי היה? אז חבר'ה קדיש שבא כמה אנשים שתיים שלושה אנשים לקחו על עצמם לטפל במת מצווה הזה. יפה מאוד. אז זה הדבר היחיד. אומר רבי יצחק, אין לך שום תירוץ אחר. שום תירוץ אחר. מה התירוץ שיש לך? רק אחד. מה התירוץ? מת מצווה. אחרים יכלו להתאר. אלה הדברים שאומרים לנו רבותינו בעזרת השם. אחרי שלמדנו את זה אני רוצה להיכנס לדבר נפלא. רבותיי כדי להבין את העניין הזה נוכל לומר תירוץ והתירוץ הזה פשוט שופך אור על כל העניין. בתוספות במסכת בבאב בטרא בדף נח דן התוספות דבר

נפלא. כתוב שרבי בנע הלך לציין מערות קבורה. ומד את מערת המכפלה כדי לדעת מאיפה עד איפה הקבר של אברהם אבינו. הרי יש שמה מערה לפני ממערה. הוא רצה לדעת קבר של אברהם אבינו ושל יצחק אבינו ושל יעקב ועבר מאחד לשני. שואל שם תוספות. לא הבנתי מה הוא הולך לבדוק. אומר תוספות הרי טומאה טומאת מת לא הייתה בעולם עד מעמד הר סיני. אז אין טומא. מתי נולד טומאה? רק אחרי שנצתוינו בהר סיני על עניין טומאה. לפני זה אין טומא. כל אלה שקברו את המתים במכת חושך אין להם טומא. מה כתוב? אדם כי ימות באוהל. כך נקרא בעזרת השם בפרש זכו כז. מה זה אדם כי ימות באוהל? אומרים חז"ל אתם קרועים אדם ואין אומות העולם קרועים אדם. אז מי זה?

רק עם ישראל נקרא בשם אדם. מתי נקראנו עם ישראל? מתי נקראנו עם ישראל? במעמד הר סיני. קיבלנו מעמד של עם ישראל. אז אני עם ישראל, אתם קרועים אדם. לפני זה אין מצב שאנחנו קראים אדם. אז כל אלה שקברו אותם לפני מעמד הר סיני, הם לא מטמאים. אין להם שום טומאה. אז זה כמו שהרכת בן אדם שאין לו טומאה. למה אברהם אבינו לא מעל את עצמו? למה הוא מול? עד שהקדוש ברוך הוא לא אמר לו שזה אורלה, אז זה נזה אורלה. עד שהקדוש ברוך הוא לא אמר לך שמת מטמא זה לא טמא זה לא טמא אז כל אלה שהיה לפני הדיבור אומר תוספות זה לא מטמא אז שואל תוספות אז למה הוא הלך לבדוק את המערה של אברהם אבינו אומר תוספות לאברהם אבינו קוראים אדם איפה

הוא נקרא אדם בספר יהושע קוראים לאברהם אבינו איך קוראים לו האדם הגדול בענקים אז אברהם אבינו נקרא בשם אודום אז הוא מטמא עוד לפני מתנטירה למה כי הוא נקרא אודום אדום מה כתוב אתם קוראים אדם מי נקרא אודום אברהם אבינו נקרא אודום יש עוד אחד בבריאה שקוראים לו אודום אתם יודעים מי קוראים אדם אומרים חז"ל בשמות רבה פרשה כ ויקח משה את עצמות יוסף אמו עצמות יוסף אומרים חז"ל היו מחזרים ישראל במדבר 40 שנה העצמות של יוסף הלכו הם יחד עם כל השבטים העצמות של יוסף אומר הקדוש ברוך הוא ליוסף אתה אמרת אמרת לאחיך אנוכי עלכל אתכם ואתפכם חייכם אתה נפטר מן העולם ויצמותיך מחזרין עמהם במדבר 40 שנה שנאמר ויהי אנשים אשר היו

טמאים לנפש אדם ואין אדם אלא יוסף למי קוראים אדם ליוסף הצדיק שנאמר כתוב בפסוק בתהילים עח אוהל שיכן באדם ויתוש משכן שילו אוהל שיכן באדם וכתוב וימעס באוהל יוסף כתוב על האוהל הזה אוהל יוסף זה מה שכתוב מה אוהל שיכן באדם איזה אוהל של יוסף הצדיק ובזכות עצמותיך אנחנו עושים פסח שני בזכות מי זכינו לפסח בזכות יוסף הצדיק מדרש רבא שמות רבה פרשה כות יט אומר המארזו במקום אתה חלקלת אותם במשך כל השנים וסבלת אותם כך הם סבלו אותך 40 שנה במדבר ובזכות זהכ ישראל לפסח שני. אז מי עוד נקרא בשם אדם? אדם נקרא יוסף הצדיק. לכן כתוב נושא ארונו של יוסף. כי נושא ארונו של יהודה לא צריך להיטהר. נושא ארונו של יסכר לא צריך

להטהר. נושא ארונו של זבולון לא צריך להטהר. למה? כי הם לא קרועים אודום. למי קראו אודום? יוסף הצדיק. מי שנקרא בשם אודום אברהם אבינו נקרא בשם אודום הוא מטמא. אז זה המהות של יוסף. הוא נקרא בשם אודום. אלה הדברים שאומרים רבותינו. אם ככה רבותיי נחזור בחזרה לגמרא במסכת סוק. בא רבי יצחק ואומר, רבותיי מה אתם מדברים? נושא ארונו של יוסף שמו אותו שם בראש חודש סיבן אף אחד לא ניגע בו. למה הם לא נתרו? לא יכול להיות. אתה מדבר על נדביהו. מתי הם מתו? בבית בראש חודש ניסן. בבית תזו מפרה אדומה. אמרנו קודם נאמרה להם פרשת פרה אדומה. אפשר היה לעשות להם שלישי ושביעי והיו ניתרים. אומר רבי יצחק, לא מדובר כאן למת מצווה.

בא הבן יויד וצועק גולדו אומר רבותיי, יש לכם טעות. מה יש לכם טעות? תדע לך אם אתה אומר שמשה רבינו קרא למישאל בלצפן ואומר סאו את אחיכם בקוונותם ושימו אותם מחוץ למחנה. אז מה אתה אומר מחוץ למחנה? ששמו אותם בחלקת האדמה ששם היו כל הארונות של יוסף ושל יהודה. שם כפרו. אומר רב יודה, יש לך טעות אתה יודע איפה קברו אותם? בהוראתו של משה רבנו נצטוו לקחת את את נדב ואביהו להור ההר במקום שבו עתיד להיקבר אהרון הכהן. אמר להם בבקשה תיקחו אותם לשמה כיניח לי לאודום שישכב ליד הילדים שלו וליד המשפחה שלו ובוראה משמיים ובוראה ברוח הקודש נצטוו נד נצתבו משאל ואלצפן זה משה רבנו לקחת את שתי המיתות האלה שתי הגופות של אנשים

היקרים האלה של נדבע ואביהו וללכת להור ההר אומר הבן יוידה הור ההר זה לא מרחק של חצי דקה הור ההר נמצא בכניסה לארץ ישראל שם נמצאים בגבול של ירדן שם זה נמצא הולכים שלושה ימים הולכים ארבעה ימים חוזרים ארבעה ימים אין להם אפשרות להיטהר השאלה של רבי יצחק הייתה מה פירוש הדבר למה הם לא נטארו אומר הרב הבן יוידה הם לא יכלו להיטאר כי הם לקחו אותו לאור ההר אם הם היו קוברים אותם במחנה יכלו להיטאר אבל היות זה לא קברו אותם במחנה אלא לקחו אותם להור ההריות זה לקחו אותם להור ההר לא יכלו יותר אלא הדברים שאומר מביא הבן יוידה על פי מי זה? אומר הספר מגדים חדשים בפרשה שמיני עושה חשבון מאוד יפה. אומר ואפשר שזו המחלוקת

בין רבי יצחק לבין רבי עקיבא. רבי עקיבא אומר שמה שקברו אותם באמת בהור ההר. אם קברו אותם בהור ההר אתם לא היו יכולים להטהר כי היו הולכים חמישה ימים וחוזרים חמישה ימים אז לא יכלו להטאר. הולכים ארבעה ימים חוזרים ארבע ימים. רבי יצחק לא אמר להם יקבור אותם מחוץ למחנה אז קברו אותם מבחוץ. היו יכולים להטאר. אבל רבי עקיבא סביר עלי שמה רבי עקיבא סובר שלקחו אותם להורר אז לכן לא יכלו להיטהר זה המחלוקת כך אומר המגדים חדשים ואפשר שזה המחלוקת בין רבי יצחוק לבין רבי עקיבא טוב נפלא ביותר בא המלבים גם בפרשת השבוע שלנו וגם בפרש השמיני וזורק פצצה חדשה רבותיי אף אחד לא יכל להיטהר לפני פסח כל הטמאה מתים לא יכלו

להיטהר לא הלבים אף אחד לא ועל פי החשבון הזה גם לא מו אף אחד לא למה אף אחד לא אומר הרב מלבים במקום בשם אדונינו איבן עזרא בפרש פקודה הוא מביא דבר נורא כתוב בתורה ויום השמיני קרא משה לאהרון ולבניו ולזכני ישראל מה אומר רשי מה זה ויום השמיני למה הכוונה ביום השמיני הכוונה לשמיני למילואים כך אומר רש"י מה זה השמיני למילואים אותו יום ראש חודש ניסן היה ונטל אותו יום 10 אתרות אומר האבן עזרא יש לך טעות ויהי ביו השמיני זה חטא בחודש ניסן מראש חודש ניסן היה משה רבינו מעמיד המשכן ומפרק מעמיד המשכן ומפרק עד שהגיע חטא בחודש ניסן אז התחילה העבודה חטא בחודש ניסן התחיל העבודה אבן עזרא פרשת סקודי אומר הרב האיבן

עזרא וזה המחלוקת בין רבי יצחוק לבין רבי עקיבא שמה אם נחנך בחודש ניסן בחטא בחודש ניסן אף אחד לא יכל יכל להטאר אף אחד לא יכול להטאר אז מה אתה עושה עם הלויים על פי החשבון שלו המדרש אומר בפשס נוסוי שהלביאים שהרגו איש את אחי ואיש את ראהו ואיש את קובו היו צריכים טהרה אז אין להם אפשרות להטהר אז מתה אלה שנצאו ארונו של יוסף גם לא יכולים להיטהר למה כי הוא כבר הוא אודום אז הוא מטמא אז גם גם משה רבינו רבותיי לפי הדברים של אבן עזרא עולה שאלה תמיה עצומה אני לא מבין איך לומד איך עומדים על זה מפרשים עמד בעצמו איך משה רבנו עשה עבודה בשבעת ימי המילואים? הרי הוא הקריב קורבנות. הוא היה כהן. איך הוא הקריב? הוא

נוסע ארונו של יוסף. אם הוא נוסע ארונו של יוסף ואמרנו קודם שהוא קראוי אודום אם הוא נקרא אודום הוא מטמא. ומשה רבינו ויקח משה את עצמות יוסף אמו. אז הוא לקח את אהרון. במדרש פרשת בשלח לא כתוב שהוא הביא איתו ארבע פועלים שסכבו. הוא שחב עם מי? עם מיכא. היה שמה מיכה. הם שניהם ביחד שחבו את האהרון שלו. אז הוא מטמא איך הוא עשה עבודה בשבעת ימי המילואים לא הדבר לא מובן אבל כך מביא המלבים וכך ראיתי בעיניי בן עזרא המלבים נמצא גם בפרש השמיני וגם בפרש השבוע אומר המכנחני המשכן נכנך ביום חייב ביום השמיני הכוונה לחטא הפלא הגדול שהמצפה איתן במסכת סוכה בדף כה מביא בשם הצלח שפרה אדומה לא נעשתה בט בניסן אלא בי בניסן

כך כותב המצפה עיתון בי בניצן בכלל נעשה פה רעדומו אז אף אחד לא יכול כל מי שהיה תממת לא יכל לעשות קורבן פסח אז זה לא שתי אנשים שלקחו את הקרון אהרון של יוסף זה לא מישאל ואל צפן וזה לא מתי מצווה אתה מדבר על מסה של אנשים של מאות ואלפי אנשים עם שבט ויקום הרגו איש את אחיו ואיש את קרובו כל אלה לא ניתרו והשאלה מתי הם נטרו אז זה לא שאלה נקודתית רק על אנחנו טמאים לנפש אדם אלא מדובר כאן בהרבה יותר אנשים טוב אלה הדברים בא הספר שרי אוירו והוא אומר תגיד מה הסיפור הזה שקורבן פסח מקבלים מועד שני לעשות קורבן פסח מה החגיגה אומר הרב דבר נורא כתוב בשיר השירים פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי אומרים חז"ל במדרש מה

זה אחותי זה לא אחות שנולדה איתך מאמא אחת אחותי פתחי לאחותי קרא הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל אחותי למה אחותי שנתעכו עם הקדוש ברוך הוא להיות אחד אחותי אני מאוחד עם הקדוש קדוש ברוך הוא. במה אנחנו מאוחדים עם הקדוש ברוך הוא? איפה האיחוד שלנו עם הקדוש ברוך הוא? לפי שהיתחו לפניו, אומר המדרש בשיר השירים בפרק ה פסוק ד אומר המדרש, איפה פתחי לאחותי? אומר המדרש, התכינו לקדוש ברוך הוא בדם פסח ודם מילה. שתי מצוות נתן לנו הקדוש ברוך הוא ביציאת מצרים. דם פסח ודם מילה. יכל הקדוש ברוך הוא לתת לנו מצוות צדקה ושילוח הכן. למה הוא נתן לנו את שתי המצוות האלה? ואעבור עלייך וירך מתבוססת בדמייך ואומר לך בדמיי חיי בדמיי

חיי מה זה מתבושסת בדמייך למה קוראים מתבושת בדמייך אומר הרב מלשון בסיס מתבוססת מלשון בסיס הבסיס של עם ישראל מורכב מדם פסח ודם מילה אלה הבסיסים רבותיי אומר הספר שערי הורה המשנה הראשונה בכריסס מונה את כל החייבי קריטות כולם מנועים שמה הכל הבעל אחותו הבעל זה רשימה שלמה שתיים יש שמה קריטות למי שעשה לא עשה מצוות עשה הכל זה לא תעשה עבר עליו הזה קריטוס עבר עליו הזה קריטוס המשנה הראשונה בקריטוס זה גם גמרא במסכת ברכות לא נק שני דברים שמי שלא מקיים אותם מצוות עסם חייב בקריטות מה מילה ופסח אחד שלא מל את עצמו ואחד שלא עשה קורבן פסח חייב קריטות בשבע אל תעשה שואל הרב תגיד למה למה? הוא לא עשה כלום. הוא לא מל

את עצמו. הוא לא עשה כלום. הוא לא אכל קורבן פסח. אומר הקדוש ברוך הוא לא קורט אותו. הוא קורט את עצמו. אתה רוצה להתחבר איתי? במה אתה מתחבר? פתחי לאחותי. במה אתה מתחבר איתי? חיבור איתי דם פסח ודם מילה. אין לך את זה. אתה לא מחובר איתי. אתה קורט את עצמך. לא אני קורט אותך, אתה קורץ את עצמך ממקור החיים. אז פתחי אחותי. אתה מאוחה איתי בשתי מצוות. דם פסח ודם מילה אתה מחובר איתי ולכן שתי המצוות האלה נתן לנו לקדוש ברוך הוא ביציאת מצרים כי בשתי המצוות האלה אנחנו מתחברים מתבוססת מלשון בסיס שהקדוש ברוך הוא מבוסס איתנו בשני הדברים האלה אומר הרב דבר נפלא פרשת השבוע וכי יגור איתכם גר ועשה פסח להשם כותב רש"י

יכול כל המתגייר יעשה פסח יכול להיות שכל אחד שמתגייר יעשה פסח תלמוד לומר חוקה אחת שואל הרב למה יאב מניש שיעשה פסח. למה מינה שיעשה פסח? אומר הרב תשובה פשוטה מאוד. למה? אם אתה אומר שגוי גר שמתגייר חייב מה? מילה ותבילה. למה הוא צריך לעשות מילה? הוא צריך לעשות מילה. אם מילה זה מתעכה עם הקדוש ברוך הוא. אם מילה זה אחותי אז גם פסח זה אחותי. אז צריך לעשות גם זה וגם זה. כי אתה אומר מתבושת בדמיי. זה הבסיס. יכול יהיה גר. צריך לעשות פסח. כי חיבור לקדוש ברוך הוא מבחינת אחותי יש בשתי מצוות. דם פסח ודם מילה זה האחותים מה שיש לנו אם ככה שתי המצוות האלה יכול שגרי יהיה צריך תמוד לומר לו ללמד אותנו ששני הדברים

האלה הם אלה שחיברו אותנו אל הקדוש ברוך הוא דם פסח ודם מילה לכן שהם באו ואמרו למה אני גרע ריבונו של עולם אנחנו מוכנים לוותר אם זה היה מצווה אחת שלא לבשנו ציצית אולי היינו מוותרים אבל להתאחד איתך יש לנו מצווה להיות מוחדים איתך בדם פסח את זה אתה רוצה לקחת לנו את המצווה הזאת למה ניגרה ריבונו של עולם אנחנו לא רוצים להיפרד ממך לרגע אחד אחת בשנה ברית מילה עשינו פעם אחת בחיים זה נגמר ביציאת מצרים אבל דם פסח יש לנו פעם אחת אפשרות להיות אחותי להיות מחוברים איתך בקורבן הזה גם זה אתה רוצה לקחת מאיתנו למה אני גרע על זה הייתה הטינה שלהם אה אתם רוצים להיות מחוברים איתי זה הרצון האמיתי שלכם להיות מחוברים

איתי אני אומר הקדוש ברוך הוא תגיד להם ויעשו את הפסח ביד לחודשי יער ניתן לכם מצב שני להיות מאוחדים איתי ולהיות מחוברים איתי זה המעלה הגדולה שיש כאן אם ככה רבותיי בוא נלך הלאה לעוד שתי נקודות ונגמור בא הספר תפארת שלום אל הרבי מירדומסק בפרשס מסי ואומר בוא ותראה יש עוד פרשה אחת שהייתה כתובה לפניו במרום והורידו אותה בנות צלובחד ותקרבנה בנות צלובחד בין מחיר בין מנשה למשפחות מנשה בן יוסף מה הם רוצות מה הם רוצות בנות תופחת בן חפר בן גילד בן אחרי בן בן השם נכון מה מי הם ואלה שמות דנותיו מחלה נוחה חוגלה מלקה ותרצה ותעמוד לה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני אנשים בכל העדה פתחול מועד אבינו מת במדבר והוא

לא היה בתוך העדה נועדים על השם דת קורח כי בחתו מת ובנים לא היו לו למה היא גרה שמעתם את השאלה למה היא גרה אתם מכירים את המילים האלה מאיפה אתם מכירים את המילה למה היא גרה פרשת השבוע למה אני גרה אומר התפא שלמה לא רק למה אני גרע מה כתוב בפרשת