ניגון הבריאה - פרק 8: פרק עא "אל תשליכני" - הרב זמיר כהן ודוד ד'אור (עם כתוביות בעברית)

שלום לכם. שלום לרב זמיר כהן. - שלום וברכה לעם היהודי קיימת ברית מיוחדת עם הקב"ה מאז ימי אברהם אבינו ועד היום, ברית המילה. לפי ההלכה היהודית, תינוק בן שמונה ימים נימול. מה שמעניין, שלמרות שבמשך השנים היו אסכולות רבות שטענו נגד האקט הזה שנראה לכאורה פגאני, מחקרים מצביעים היום על כשליש מאוכלוסיית העולם, המקיימים את המנהג העתיק ועושים ברית מילה. איך ניתן להסביר זאת? ולעניין אחר, כפי שידוע, במטבח היהודי, המטבח היהודי, ישנם חוקים הנקראים כשרות. מה שאומר שלא כל דבר נכנס אליו, זה מותר באכילה. היום הרב, רציתי לשאול אותך דווקא לגבי חיה שאנחנו אוהבים לצפות בה, יפה, אצילית - ג'ירפה. האם מותר לנו לאכול

ג'ירפה? לתשובותיו של הרב, אנחנו נמתין קצת בסבלנות כי עכשיו אני רוצה לדבר עם הרב על פרק תהילים שמאוד התחברתי אליו, שיש בו את הפסוק המוכר שהולחן שתמיד כששומעים אותו, אנו מרגישים צביטה קטנה בלב: "אל תשליכני לעת זקנה "ככלות כוחי אל תעזבני". הרב, דוד המלך פונה לאלוקים ומבקש ממנו, הוא אומר לו: ברגע שאני אהיה הכי הכי חלש, הכי חשוף - אז אני צריך אותך. היהדות מתייחסת לזקן בכבוד מאוד גדול, זקן זה גם מילה נרדפת לחכם הרבה פעמים, לבעל ניסיון, מה החובות החברתיים שלנו, של העם היהודי לזקן? בתורה כתוב: "מפני שיבה תקום, "והדרת פני זקן". המשפט הזה בעצם אומר הכל כי כשאנחנו קמים בפני אדם, אנחנו בעצם מבטאים סוג של

הערכה כללית לאישיות הזו. כשאדם נכבד: ראש ממשלה, מלך - נכנסים, אנחנו עומדים בפניו. והתורה מלמדת אותנו שאפילו אדם שנחשב אדם מן השורה, כשהוא מגיע לגיל מסויים, "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן". 'ספר החינוך' מסביר שאנחנו בעצם מבטאים את הכבוד ואת ההערכה לניסיון החיים ולחוכמה של אותו אדם שרכש בעצם כל ימי חייו. בניגוד גמור לתפיסה של צעירים שבעצם, אני המבין הגדול, והזקן שייך לדורות עבר. ' -העולם שייך לצעירים', אתה מכיר? העולם ממש לא שייך לצעירים. - אדרבה, תמיד אני אומר לצעירים "אם יש לך סבא זקן בבית אבות או שיושב שם בבית, סבתא זקנה, "לגשת, לשבת איתם ולנסות לדובב אותם: 'תספר לי קצת, תלמד אותי', "תחכים

אותי", כמה חוכמת חיים אפשר ללמוד מהמבוגרים. זקנה ביהדות, בדרך כלל זה חוכמה, נכון? מה הכוונה כאן, "אל תשליכני לעת זקנה?" בפסוק בתורה, כשכתוב: "מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן", חז"ל אומרים, הרי אין כפילות מיותרת, שיבה עניין של גיל. "והדרת פני זקן", זקן - זה קנה. מה הוא קנה? קנה חוכמה, קנה ידע. ככל שהוא יותר תלמיד חכם, יותר בקיא בתורה, אפילו אדם צעיר אבל למד הרבה תורה, אנחנו בעצם קמים בפניו. אבל כשדוד המלך אומר: "אל תשליכני לעת זקנה", הרי לפני כן, הוא מתאר מצב שבו יש לו אויבים, הרי לדוד המלך היו אויבים גם שהיה בגדולתו, וגם כשהיה... מחוץ ומבית היו לו. - כן. ודוד המלך אומר, יש כאלה שמייחסים את כל..

מי שקורא את הפסוקים שלפני, אומר דוד שרואים בי סוג של דוגמא, סוג של דמות, ויש כאלה שמייחסים את העניין הזה אליי, כאילו שאני חשוב, שאני מסוגל, שאני יכול ואני יודע שזה לא נכון, הכל ממך. לכן, הוא אומר לו בפסוק שלפני: "ימלא פי תהילתך", כלומר, במשך כל ימי חיי אני מודה ומהלל ומספר את הגדולות שלך, של הקב"ה, אני מודה על מה שהיה בעבר, ואני מבקש גם לעתיד, "אל תשליכני לעת זקנה" כי אם לעת זקנה אני אפול, יבינו כולם שבעצם בצעירותי, באמת הכל היה תלוי בי וכעת אני חלש ואין לי כלום. אבל אם לא תשליך אותי לעת זקנה, יבינו כולם שכל ההצלחות שלי למפרע, נזקפות רק לזכותך. זה קצת כמו מה שקורה היום בעולם המבולבל שלנו, שבו

נדמה שבעצם צעירים הם השולטים. אתה יודע, כל הסמארטפונים למיניהם, כל ה... הרבה פעמים המבוגרים נעזרים בצעירים כדי להבין בכלל מה קורה פה, אתה יודע, זה בלבול גדול, נכון? - כן, רק זה לא בהכרח מעיד על החוכמה של הצעירים. - ברור, אבל הם חושבים ככה. דווקא בפסוק הזה, אנחנו רואים גם דבר מעניין, שהרי לכל אדם יש בקשות, יש משאלות מאלוקים, וכאן דוד המלך מלמד אותנו - לפני שמבקשים, צריך להודות על העבר. הוא מתחיל בזה שהוא מהלל ומודה ומשבח לקב"ה על כל הטוב שעשה איתו, עד היום, ואז הוא ממשיך לבקש. אדם שיודע לומר תודה על מה שהוא קיבל ומבקש עוד - מקבל עוד. אבל אדם שרק יודע לבקש ולבקש בלי להודות, אז בעצם לא מגיע. אז

כאן צריכים ללמוד גם כן את הצירוף של שני הפסוקים שגם הלחינו אותם יחד, מלמד מוסר השכל לחיים. איך אנחנו מחנכים את הדור הצעיר באמת, לכבד את המבוגר, לכבד את הזקן היום? לפי דוגמא אישית. הדוגמא האישית שלנו כלפי המבוגרים היא חוקקת בנפש הילדים יותר מכל שיחת מוסר אחרת. הרמב"ן כותב על הפסוק "כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך", מה הקשר? נראה מן שכר שאלוקים נותן לאדם. אבל הרמב"ן אומר שמסתתר כאן גם סוג של מהלך טבעי שלו, כי הוא אומר: שים לב שזה קשור, כי אם אתה מכבד את הוריך, וילדיך רואים כיצד אתה מתנהג להורים הם רואים שאצל אבא ואמא - הוריהם הם בבחינת קודש קודשים. גם אם הסבא והסבתא זקנים, וגם לא בדיוק

מתפקדים כמו בעבר, ולפעמים גם השכל לא צלול כמו בעבר ובכל זאת, מכבדים אותם כי יודעים שהם אבא ואמא, אז גם כשאתה תזקין, ילדיך יתנהגו איתך באותה צורה, ואז יאריכון ימיך. כבד את אביך ואת אימך כדי שתטופל טוב לעת זקנה ואז יאריכון ימיך. זה סוג של רמז כזה אבל יש בזה מוסר השכל. הדוגמא האישית שלנו - לא רק בעניין של כיבוד הורים או כבוד לזקן, בכל תחום דוגמא אישית משפיעה על הילדים הרבה יותר. תתאר לך שאב שמדבר בטלפון עם לקוח בבית והוא מקלל אותו ונוזף בו, ואחר כך שומע שהילד מקלל את אחיו הקטן, כועס עליו: "איך אתה...?" איך אתה מעז? - אתמול אתה אמרת בדיוק את המילים האלה. הדוגמא האישית נחקקת יותר, כך גם בצפייה,

יושבים הורים עם הילדים, צופים בניבולי פה, בתכנים שליליים, והילדים רואים, רגע, בעצם, אם אבא ואמא יושבים ולא מגיבים, כנראה שזה בסדר, אז למה שגם אני לא אעשה את זה? אבל כשהילד עושה, ההורים כועסים. הם לא מבינים שזה מאוד קשור לדוגמא האישית. יש את העניין של הכבוד, באמת, אבל יש גם את העניין של ההבנה. זאת אומרת, כבוד זה דבר שבאמת אפשר לראות את הוריך בגיל מבוגר ולראות כיצד הוא מתנהג ואז לאמץ את התכונה הזו, אבל הבנה שהזקנים הם באמת חכמים, שהם באמת בעלי ניסיון, שהם באמת ראויים, את ההבנה הזו, יש לנו דרך ללמד את ילדינו? זה כבר שייך יותר להסברה. אני חושב שאפילו לימוד הלכות, כשלומדים הלכות, ה'סטייפלר' היה

נוהג לומר להורים שבאים להתלונן על ילדיהם שהם מעדו בעניין מסויים, אם לוקחים כסף מהארנק שלא כדין, או לא מכבדים את ההורים, הוא היה אומר שימצאו דרך איך לחבר חברותא, איזה אברך או אפילו ההורים עצמם, לא באופן שהילד ירגיש מותקף או שרוצים לנזוף בו אלא בוא נלמד ביחד, נלמד את זה ונלמד את זה ואז מכניסים גם את לימוד ההלכות. לימוד ההלכה מכניס מודעות, רואים עד כמה יש לדקדק בהלכה, עד כמה יש להקפיד בכל עניין. ההסברה ולימוד ההלכה, היא משנה את התפיסה הפנימית ולא רק הדוגמא האישית כי זה בא לו 'בילט אין', זה בא לו מבפנים, הוא כבר לא צריך, אתה יודע הוא יכול גם לחכות את כמובן את התנהגות ההורים אבל הוא כבר מבין באמת

כי הבנה היא עוצמה גדולה, ברגע שבן אדם מבין אז הוא נוהג על פי הבנתו. כן, רק יש שאתה יודע, שיודעים... בידע יכולים לדבר מאוד יפה, אבל בחייהם הפרטיים מתנהלים אחרת. - נכון. אבל דוגמא אישית נחקקת בלב הילד. תודה רבה, הרב. אני מזמין אתכם עכשיו לשיר איתי את הלחן הידוע והמוכר של אביהו מדינה, שבאמת הצליח לגעת לדעתי פה באיזה לחן שתואם את המילים בצורה מושלמת, וכל פעם מרגש אותי מחדש - "אל תשליכני לעת זקנה". "ימלא פי תהילתך "ימלא פי תהילתך "ימלא פי תהילתך "כל היום תפארתך "אל תשליכני לעת זקנה "ככלות כוחי אל תעזבני "ככלות כוחי אל תעזבני "ימלא פי תהילתך "ימלא פי תהילתך "ימלא פי תהילתך "כל היום תפארתך "אל

תשליכני לעת זקנה "ככלות כוחי אל תעזבני "ככלות כוחי אל תעזבני. "אל תשליכני לעת זקנה "ככלות כוחי אל תעזבני "ככלות כוחי אל תעזבני. "ככלות כוחי... "אל תעזבני "אל תעזבני "ימלא פי תהילתך "כל היום תפארתך." אני לא יודע מה יש לי עם זקנים באופן אישי אבל אני ממש נמשך אחרי ילדותי, כנראה אולי זה קשור לסבתי עליה השלום שאהבתי מאוד לבקר אותה, וכל פעם... היא הייתה דמות מאוד דומיננטית בחיי. משהו בדור הזה של - אני חושב של הדור של הסבים והסבתות שלנו, הייתה בו איזושהי אמת שאני לא יודע מאיפה היא באה, אנחנו ככה קצת התערבבנו פה, ניסינו כזה... עירבבו אותנו יותר נכון, וזה במקום הזה כשהגענו לארץ ישראל, ופתאום ההורים

שלנו היו צריכים לפעמים להתבייש במוצאם, לפעמים, אתה יודע לשנות אפילו את שפתם או את מחשבתם, כי כאילו אם זה לא... כל דבר אחר נחשב לגלותי כמו מוסיקה מהמקורות הרבה פעמים, שלא היו מוכנים לשיר אותה כי היא נחשבה לגלותית, 'בואו נמציא מחדש את הגלגל'. ודווקא הדור שלנו ושל הילדים שלי, אני מרגיש שיש בו איזושהי התעוררות כזו עכשיו שהוא אומר: "לא, אני גאה בזה, אני שמח, אני לא מתבייש, "זה לא נראה לי גלותי, זה השורש שלי." זה כמו שאני אומר עכשיו לזמר אירופאי: אל תשיר מוסיקה קלאסית. מה זאת אומרת לא לשיר מוסיקה קלאסית? אני אשיר גם מוסיקה קלאסית וממנה אני אצמח. אותו דבר לגבי השירים המופלאים האלה ששנים רבות לא זכו

באמת להכרה ופתאום עכשיו קם דור שלם, שלא רק שהוא לא מתבייש בהם, הוא גאה בהם, והוא מביא אותם כזה באופן עדכני, ואני, כל פעם כשאני שר את 'אל תשליכני' סבתי עליה השלום עולה ככה אל מול עיניי אתה יודע, אהבתי אותה אהבה גדולה. נושא חדש: בספרך החדש 'המהפך 4', כתבת על מחקר שנערך ברחבי העולם, המגלה כי כשליש מהאוכלוסיית העולם נימולים, זה די מפתיע, לא? למה הם עושים זאת? למעשה ניתן להוסיף שלאחרונה יצאה גם קריאה מטעם משרד הבריאות בארצות הברית, - למול? המלצה לכל תושבי ארצות הברית למול מטעמי... ולא יצאו כאלה התנגדויות והפגנות המוניות כאלה של אנשים שאומרים: "לא לא לא"? כשלא מרגישים מאויימים, לא מרגישים צורך לצאת

ולהפגין כנגד. פה בארץ יש כאלה שמרגישים משום מה מאויימים מהתורה ומהיהדות ולא יודעים, כפי שציינת, שבעצם, אלה השורשים שלנו, אלה המקורות. כמה אנשים ישנם, שרק כשהגיעו למזרח מעידים שדווקא הגורו או הדלאי למה הוא זה שאומר לו: "אתה יהודי, אז מה אתה "עושה כאן? יש לך את המקור, לך לשם". ואז באמת מגיעים ומגלים שהאושר שכל כך חיפשו נמצא מעבר לכביש, שם, בבית הכנסת. היו צריכים להגיע להודו כדי לחזור שוב לספריית הספרים היהודית. אבל לעצם העניין, ההמלצה של משרד הבריאות האמריקאי, ובכלל, הגישה הכלל עולמית הזו, ההמלצות בעולם כולו, בפרט במדינות אפריקה, יש תופעה מאוד נרחבת של ברית מילה, באה כמובן מסיבה שונה מהיהדות,

שם הסיבה היא לתועלת בריאותית. התברר שתינוק שנימול חוסך מעצמו המון מחלות בעתיד. סיכויי ההתדבקות שלו בוירוסים שונים כולל האייצ'.איי.וי - האיידס ועוד, הכל פחות בהרבה ביחס לאותם שאינם נימולים. אצלינו בעם ישראל נקודת המוצא כמובן, היא שונה. אנחנו עורכים את ברית המילה כי הקב"ה אומר שזה אות, סוג של חותם ברית קודש בבשרו של האדם. ולכן אנחנו נימולים. אבל כמו שהרמב"ן כותב כלל גדול: "בכל מקום שאלוקים ציווה "אותנו לבצע מצווה מסויימת, נכון שהיא נועדה בעיקר למימד הרוחני שבאדם, "לחיי העולם הבא, לחיי נצח, אבל הוא סידר בכל מצווה תועלת גם כאן." כך שכאשר האדם מבצע את אותה מצווה, אז נכון שהיצרים הראשונים אומרים

לנו אל תעשה, תעשה מה שאתה רוצה, אל תתן שיגבילו אותך, אבל כשנצמדים להוראות יצרן מגלים שאנחנו מרוויחים גם עולם הזה, לא רק את חיי העולם הבא, אלא גם בעולם הזה. וניתן לתת אינספור דוגמאות. יש רווח בכל מצווה בעצם, רווח ממש שנראה לעין, והוא גלוי ולא... יש שמיד אתה רואה כמו ברית מילה, כשמחקרים בהמוניהם מצביעים על העניין הזה, כמו שמירת שבת, שמי ששומר מרגיש שבעצם הוא החליף הנאות שהוא יכול לעשות כל השבוע בעונג ברמה הרבה יותר גבוהה שאי אפשר להשיג דווקא בגלל המגבלות שיש בשבת. בשר בחלב שהתברר שמזיק לבריאות. אבל יש מצוות שתשאל מדען, הוא יאמר לך: אני לא בדיוק מבין מה התועלת שיש כאן. כמו לא להתגלח בסכין,

להתגלח במכונה. בספרי הקבלה יש הסבר שזה צינורות שפע של האדם שלא יעקור בידיים את השורשים, הסכין הרי מתחככת עם העור, אבל אם תשאל מדען הוא יאמר לך שהוא לא מבין על מה מדובר. אבל כשאנחנו יוצאים מנקודת הנחה ברורה לכל אחד ואחד מאיתנו, שאלוקים אוהב אותנו כמו שהוא עצמו אומר: "אהבת עולם אהבתיך", והוא חפץ בטובתינו, אנחנו גם יודעים שבכל מצווה ישנה גם תועלת לאדם, תועלת עניינית. מה לנו, העם היהודי, ספציפית המשמעות של ברית המילה? בעומקם של דברים, בתלמוד כתוב, שכאדם הראשון נברא הוא היה מהול. כלומר, לא היה מהול אלא לא הייתה עורלה, כן? ככה הוא נולד, כן? לא שמלו אותו. כלומר, הצורה המקורית של גבר היא ללא עורלה.

כשאכל מעץ הדעת, ואז הרבה קלקולים נעשו בעולם, אחד הקלקולים - נוצרה עורלה. כלומר, העורלה היא בעצם סוג של גידול. היא לא מצב טבעי באדם אלא סוג של יותרת שבאה בעקבות החטא. כשאנחנו מלים את הילד, אנחנו מחזירים אותו בעצם לצורה של אדם הראשון המקורי לפני החטא. לכן, דרך אגב, אם נכונה השמועה שבצבא הפרופיל הוא 97 ולא 100 בגלל ברית המילה, צריך ללמד אותם שבדיוק הפוך, שזה ההיפך ... -לפני שהוא נימול הוא 97 לאחר הברית, כעת הוא נהיה 100. - יש אנשים שנולדים נימולים יש לזה משמעות? - כן, בהחלט. אדם שנולד נימול הרי הגוף, הוא סוג של מעטפת לנשמה. בספר 'שערי קדושה' כתוב שיש לנו לב, ריאות, עיניים, בעצם הגוף בנוי על פי

המבנה של הנשמה, מה שיש לנו בגוף, יש בדיוק בנשמה. ותינוק שנולד מהול, זה מעיד על נשמה שבאה מקומה יותר גבוהה. מדרגה רוחנית יותר גבוהה. יש בזה מעלה גדולה, אבל מאוד מחייב וגם לפעמים אפילו מאוד מקשה. זה אומר שהאדם הזה קיבל מנוע עוצמתי שאם הוא יקח אותו לטוב, הוא יעלה לגבהים, ואם לרע, אז הוא יתרסק יותר מאחרים כי הוא עם עוצמה - מנוע של מטוס. ויש משמעות לשמונה ימים? למה דווקא שמונה ימים? למה לא יומיים אחרי הלידה? המהר"ל מציין שלכל מספר יש משמעות ביהדות. המספר שואב את כוחו מהאותיות. המספר 6 מבטא את עולם החומר שמוגבל בשישה צדדים: מזרח, מערב, צפון, דרום מעלה ומטה. המספר 7 מייצג את החיבור שבין החומר לבין

הרוח, למשל, נשמה בתוך גוף, הגוף הוא 6, מוגבל בשישה צדדים, המימד הפנימי הוא 7, זו הנשמה. גם במגן דוד, משולש ישר שמצביע כלפי מעלה מייצג את הרוח, מצביע כלפי מטה, המשולש ההפוך מייצג את החומר. כשמאחדים אותם, אנחנו מקבלים שישה צדדים וחלל שביעי מרכזי שכולם אחוזים בבחינת נשמה בגוף כי הקו של היהדות הוא לשלב בין חומר לרוח, ליהנות מכל מה שאלוקים ברא בעולם אבל תמיד עם קדושה, תמיד עם רוחניות, תמיד עם איזון. זה בעצם הסוד של ה-7, לכן ביהדות בעיקר יש שביעיות, אין הרבה שמיניות. ברית המילה היא אחת המצוות היחידות שהיא מעל הטבע, המימד השמיני, שמונה זו רוחניות טהורה, ללא חומר כלל. מלאך למשל, הוא ללא גוף, אנחנו

בני אדם שייכים למימד של ה - 7, אבל המלאך שייך ל - 8. לכן, ברית המילה שמחזירה את האדם למצב של לפני החטא, כשהבריאה כולה הייתה טהורה ונקיה, אומרת התורה: "וביום השמיני ימול בשר עורלתו", אפילו בשבת. כלומר, ה - 8 כאן גובר על ה - 7. בשבת הרי אסור להוריד דם, אם לא משום פיקוח נפש אבל אדם שמוציא דם בשבת, זה איסור גמור מהתורה. ומה עם ברית מילה? - אבל ברית מילה, דווקא ביום השמיני, ברית מילה שנדחתה למשל מחמת מחלה או כל סיבה אחרת, אם בכל מקרה לא מלים ביום השמיני אז אסור לעשות בשבת, רק... כי אין כאן את ה - 8. ה -8 גובר על ה - 7. וגוי שנימול יש לו איזושהי ברית גם עם הקב"ה או זה רק למטרות בריאותיות? למעשה כך,

הראו לי כתבה בעיתון 'מעריב', שכל הגברים במשפחת המלוכה הבריטית נימולים כי הוראת המלכה מאז שנחשפה למחקרים שעומדים על הבריאות שיש בברית המילה, כל תינוק שנולד, היא מזמינה את המוהל הראשי של לונדון, לאו דווקא ביום השמיני... - באמת? אני לא ידעתי את זה ודווקא היא רוצה את המוהל כי... - היא לא רוצה ניתוח. אגב, טוב לדעת גם לצופים, לפעמים שואלים אותי, אולי לקחת רופא, התשובה היא: עדיף לקחת מוהל ותיק, לא שעכשיו התחיל, מוהל ותיק בקיא במלאכת המילה הרבה יותר ממנתחים. כי המוהלים הותיקים יודעים להתמודד עם מצבים שונים עם צורות שונות, בדיוק איך למול. וכך היא עושה, לוקחת מוהל שהיא יודעת שהוא מוהל ותיק והוא מל בעצם

את כל בני משפחת המלוכה באנגליה. לא מפרסמים את זה בחוצות, אבל צריך לדעת שכולם שם נימולים. אני לא ידעתי את זה. - אבל למעשה ברית המילה שם שבאה רק מההיבט הבריאותי, אז מרוויחים בריאות, אין כאן סוג של קשר בין האדם לבין אלוקים. אבל כאשר ברית המילה מתבצעת מתוך רצון באמת שאני שייך לעם ישראל, גוי שמל מתוך מטרה להצטרף לעם ישראל אז יש את ברית המילה, את הטבילה, וקבלת מצוות, שלושת המימדים האלה, משנים מהיבט רוחני את המימד של אותו גוי, והופכות את הנשמה להיות נשמת יהודי. לכן, יהודי אף פעם לא יכול להיות גוי, אבל גוי כן יכול להיות יהודי. - אבל אז הוא כאילו נולד מחדש בעצם. הוא צריך לקחת על עצמו או לפחות להתחייב

- כך אומרים חז"ל: ש"גוי שמתגייר, "כתינוק שנולד דמה", כמו תינוק שנולד מחדש, כי הוא עובר בעצם שינוי רוחני, ואגב, זו הסיבה, ישנם שתמהים על הרבנות הראשית לישראל: מדוע מקשים על כל מי שרוצה להתגייר? אדרבה, הרי בנצרות מוכנים לשלם כסף למי ש... ובאיסלאם יש ג'יהאד, ואצלנו אנשים באים, ממתינים בתור, ואנחנו לא רוצים. נקודת המוצא היא שגיור חייב להיות גיור שיוצר שינוי רוחני מובנה, ואת השינוי הזה משיגים רק על ידי ברית מילה, טבילה, וקבלת מצוות. כשחסר אחד משלושת אלה, גם אם יש ברית מילה ומילה, ואין קבלת מצוות, יש את השניים האחרים בלי ברית מילה, השינוי הזה לא נוצר, אז חבל שנעבוד על עצמינו ונעבוד על כולם שכאילו

האדם הזה יהודי. הוא רוצה להיות גוי, לא מחייבים אותו, שישאר גוי אבל אם הוא רוצה להצטרף לאותו מועדון שנקרא יהדות צריך לעמוד בתנאי הקבלה. כפי שהבטחנו בתחילת התוכנית: הרב, מותר לאכול ג'ירפה? לא נעים, חיה נחמדה, סימפטית, לא... דווקא בנורבגיה כמדומני, הרגו ג'ירף צעיר כדי לדלל את אוכלוסיית הג'ירפים בעולם. הייתה סערה גדולה בעקבות ההרג הזה. לעצם העניין, הג'ירפה חיה כשרה. המעניין הוא שב'תרגום השבעים' כתוב על הפסוק, יש בתורה פירוט של החיות הטהורות, אותם בעלי חיים שמותרים באכילה אז בין השאר מוזכרים שם התאו וזמר, ושם הוא מסביר שהזמר, זהו גמל נמרי, כך תרגמו בתרגום השבעים. גם רבנו סעדיה גאון מציין שבעצם

הג'ירפה היא שייכת למחלקת החיות הטהורות שמוזכרות בתורה, ומה שהבאנו בספר 'המהפך', מחקר מאוד מעניין של פרופסור זוהר עמר בשיתוף הספארי כאן בארץ, כשהיו צריכים להרדים ג'ירפה בתקופת ההנקה לצורך טילוף, כשהטלפיים גדלות, הן עוברות שם איזה טיפול, הזמינו אותו והוא חלב את הג'ירפה כדי לברר האם היא באמת עומדת בתנאים שאמרו חז"ל כי אנחנו יודעים את הכלל שכל בהמה שהיא מעלה גרה ומפריסה פרסה, היא טהורה, והג'ירפה מעלה גרה, מפריסה פרסה. הוא חקר ובדק מהיבטים נוספים של סימני טהרה וכולם נמצאו בג'ירפה. הדבר היחיד שנשאר לו לבדוק - האם החלב של הג'ירפה מתגבן או לא מתגבן. כי בתלמוד כתוב שחלב של בהמה טמאה לעולם לא מתגבן, אי

אפשר להפוך אותו לגבינה. וחלב של בהמה טהורה מתגבן. עד היום אף אחד לא יכול היה לגשת לג'ירפה בזמן ההנקה ולחלוב ממנה, חיה די תוקפנית למי שמתקרב אליה אבל כשהרדימו אותה, זו הייתה הזדמנות ובספר ניתן לראות את המחקר ואת התמונות. למרבה הפלא, או לא הפלא, החלב התגבן בדיוק כמו חלב של בהמה טהורה. זה נכון שאנחנו בעצם לא אוכלים ג'ירפות כי לא באמת יודעים כיצד לשחוט אותן? איפה המקום שהכי פחות כואב להם בזמן שחיטה בגלל הצוואר הארוך הזה? משום מה, ישנה שמועה כזו באמת שהתפשטה בקרב קהלים רבים אבל כשרואים את הגדרים ההלכתיים, הסיבה שונה לחלוטין כי מבחינת הלכות שחיטה, כל הצוואר כשר לשחיטה. לכן, בכל מקום שישחטו את

הג'ירפה יהיה מותר לאחר מכן לאכול אותה. מה שבפועל לא אוכלים, היא חיה לא זמינה, היא יקרה, אני לא יודע עד כמה בשרה טעים, יש שרצו לומר שיש לנו בעיה של מסורת, שאין מסורת באכילה, אבל גדולי הפוסקים ציינו שמאחר שרבנו סעדיה גאון מציין שהג'ירפה כשרה הוא חי לפני כאלף מאתיים שנה, ויש לנו את 'תרגום השבעים' שגמל נמרי שזה בעצם הכינוי של הג'ירפה, אז יש לנו מסורת ולכן, למעשה אדם שירצה היום לאכול בשר ג'ירפה או לשתות מחלבה - מותר. למה דווקא פרסה, גרה, יש לנו איזה מושג מדוע אלה הסימנים ש...? מה מבדיל בין חיה כשרה לחיה טמאה? בספרי קבלה מסבירים יותר את ההיבט הרוחני של מה המשמעות של פרסה, של החלוקה הזו, שהפרסה לא

מאוחדת אלא דווקא מחולקת, מה המשמעות של העלאת גרה, מה המשמעות של העלאת גרה? סתם... - אז נדבר מהרובד יותר הפשטני, המעניין הוא, דווקא שמעתי מראש כנסיה בארצות הברית שסיפר לצאן מרעיתו שהוא מפסיק לאכול חזיר ומפסיק לאכול את החרקים שבים, חסילונים וכדומה, יש כאלה שאוהבים לקרוא להם 'פירות' אבל אין שום קשר בינם לבין שום פרי. אתה יודע שדרכו של היצר הרע לקחת דברים מכוערים ולתת להם מעטפת יפה ולשווק אם ירשמו בשלט 'חרקים ומקקים לאכילה', אנשים לא בדיוק יכנסו, אבל כותבים 'פירות' זה נשמע טוב, צבעוני, ויטמינים. - כן. על כל פנים, כך הוא אומר להם שם, ישנו סרטון שאפשר לראות, הוא אומר שהוא החליט להפסיק לאכול, ולמה?

כי כשהתנ"ך ציווה לאכול רק מעלי גרה ומפריסי פרסה, הוא התבונן בדברים ונכנס לסוג של מחקר. הוא אומר: בדקתי, התברר שהחזיר - שהם כנוצרים, מותרים באכילה - ניזון מנבלות מאפילו... הוא אומר להם שהוא מתנצל שהוא מגעיל אותם, אבל אפילו כשבנו מת ומלא נגעים, הוא אוכל את בנו, את הרפש ואת הטינופת. והחזיר, כך הוא מציין באותה הרצאה, מעכל את המזון הרבה יותר מהר מכל בעלי חיים אחרים. כלומר, תוך ארבע שעות כל הטינופת שהוא אכל הופכת להיות חלק מבשרו ואז כשמגישים אותו לצלחת, זה בעצם מה שאוכלים. - זה משפיע עלינו הדברים שאנחנו אוכלים? בהחלט כן. האר"י ז"ל אומר שהגוף מקבל את החומר שבמזון והנשמה את הרוחניות שבמזון. וכשיש

רוחניות עכורה, היא משפיעה לרעה על האדם. אז אותו ראש כנסיה מציין ואומר להם שם שמעלי גרה ומפריסי פרסה, בהקשר לשאלתך, הם בעצם בעלי כמה קיבות. אז ראשית, הם ניזונים רק מהצומח אבל גם מה שניזון מהצומח התורה לא התירה את כולם כמו זברה וכדומה, רק מעלי גרה ומפריסי פרסה, הוא טוען שלאחר שהמאכלים הצמחיים שמעלי הגרה אוכלים, המאכל עובר תהליך של עיכול ועוד עיכול, העלאה וחזרה, הוא עובר זיקוק ועוד זיקוק. עד שהצמחים האלה, המזון הופך להיות חלק מבשר הבהמה חולפות לפחות עשרים וארבע שעות. ואז בעצם הבשר הוא הרבה יותר איכותי, הרבה יותר... אז הוא אומר להם: "אני עברתי לזה", כך הוא התייחס באותה הזדמנות לאותם חרקים שבים,

כך הוא אומר להם: "שהם בעצם חיים על קרקעית הים, והמזון שלהם, הוא בעצם הפסולת של כל היצורים, של כל הדגים וכל מי שמעליהם, כל הפסולת יורדת - ואת זה הם אוכלים, ומיד דגים אותם, והם נמצאים בצלחת", אז הוא אומר: "אני לא רוצה "לאכול את כל הטינופת הזו". - אז זה נשמע כאילו היהדות מובילה אותנו... תשמע, אני צמחוני, גילוי נאות, כן? אבל זה נשמע כאילו היהדות מובילה אותנו כמה שפחות לאכול בשר מן החי, זאת אומרת, הגבילה אותנו מאוד לגבי עניינים של כשרות, וגם בתוך ההגבלה הזאת, כמו שאתה אומר, שתי קיבות כדי שלא באמת יתערבב, לא כדאי לנו להיות צמחוניים וזהו? ישנו כלל כזה: אדם שרוצה להיות צמחוני מתוך נטיה או דחף או

רצון, אין בזה שום חסרון, שיהיה צמחוני. אבל אסור לנו להסתכל על אכילת בשר כדבר אסור, לאחר שהתורה כן התירה. דבר שהתורה אוסרת, אז אסור, אבל אם התורה מתירה אז הרי אלוקים חכם יותר מאיתנו. אם הוא אומר שמותר - מותר, רק האדם יכול לומר לעצמו: אני מעדיף לאכול את זה ולא את זה. - אבל זה נכון שאנשים שרוצים לגבוה רוחנית ושבאמת, רוב הצדיקים בעמנו, זאת אומרת, אלה שלפחות אנחנו כאן הכרנו זכינו להכיר, נמנעו כמעט לחלוטין מאכילת בשר - כמעט לחלוטין. אכלו בדרך כלל בשבתות וימים טובים, ומעט. כן. - בשבת, רק כדי לכוון... אבל ניכנס קצת לשורשם של דברים, בחז"ל כתוב שעד המבול, בני אדם נאסרו באכילת בשר. ההיתר התחיל רק לאחר

המבול, כסוג של ברירת מחדל. לפי מה שמוסבר שם, כשאלוקים ראה שבני האדם מזיקים זה לזה, ואת כל הרוע שבהם, הם פורקים אחד על חברו, אז העדיף שיהיו בעלי חיים מסוימים שיהיו מותרים באכילה, לגויים הוא התיר את הכל, לעם ישראל במתן תורה, יש מה שכן, מה שלא, אבל זה סוג של ברירת מחדל לאחר חטא המבול. אבל כשיבוא משיח, לדעת הרבה מהפוסקים, יחזרו להיות צמחוניים? - יחזרו להיות צמחוניים. זאת בשורה גדולה. תודה רבה, כבוד הרב. אז את הגי'רפה בינתיים נמשיך לבקר בגן החיות, תודה רבה לך, הרב זמיר כהן, תודה לצופים. נפגש שוב בעזרת השם, בתוכנית הבאה של 'ניגון הבריאה'. ואיזו מנגינה מופלאה זו...