הרב מרדכי מלכא - פרשת ויגש - הכחשה עצמית

שבת שלום מבורך לכל הצופים והמאזינים היקרים שלנו השבוע אנחנו קוראים פרשת ויגש ואני רוצה לעמוד על ההכחשה העצמית שבן אדם יכול לחיות במשך החיים שלו פרשתנו מספרת לנו במפגש של יהודה עם יוסף והגש אליו יהודה והוא אומר לו ליוסף כדי לשכנע אותו שנמצאה הגניבה אצל בנימין ונאמר אל אדוני יש לנו אב זקן וילד זקונים קטן ואחיו מת ויוותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו ואתה כבואי אל עבדך אבי והנער איננו איתנו נפשו קשורה בנפשו והיה קיר אותו כאין הנער ומת והורידו עבדך את צבת עבדך אבינו ביגון שעולה כי איך אעלה אלבי והנער איננו איתי פן נראה ברע אשר ימצא את אבי ולאחר כל המשא ומתן לא יכל יוסף להתאפק הוציאו כל איש מעליי ואז

מה אתם מה ה אומר להם ויאמר יוסף אליכ אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו חב לענות אותו כי נבהלו מפניו אלה פסוקים שבעצם מתארים את המפגש את הוויכוח ואת ההתגלות של יוסף לאחו כותב רשי מה זה לא יכלו אחו לענות אותו כי נבהלו מפניו אומר רשי ממילה אחת מפני הבושה כמה המילה הזאתי כוללת אין לך מושג כמו שנבאר בעת השם הגמרא במסכת חגיגה בדף ד' עמוד ב אומרת הפסוק המרכזי של הפרשה שלנו מספרת הגמרא רבי אלעזר כמט להיקרא בכ ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו זאת אומרת רבי אליעזר כשהיה קורא קוראים כל שנה את פרשת ויגש מגיעים לפסוק הזה ויאמר יוסף אליך ואני יוסף העוד אביחי ולא יכלו אחו לענות אותו כי נבהלו מפניו היה

יושב ובוכה ובוכה זה הפסוק המרכזי של הפרשה זה הפסוק הכי מרגש אותו למה למה הפסוק הזה כל כך זעזע אותו וכל שנה לחזור ולבכות מה הוא שכח את הסיפור משנה שעברה מה הוא לא ידע את הסיפור אז למה צריך לבכות עוד פעם פעם אחת תתרגש פעם שנייה כבר אתה יודע שהסיפור יחזור על עצמו זה היסטוריה לא הוא היה בוכה כל פעם שמגיעים לפסוק למה במדרש יותר מזה מבואר במדרש רבה א אבא כהן ברדלה אמר אלנו יום הדין או אילנו מיום התוכחה בלעם חכם של עובדי כוכבים לא יכול לעמוד בתוכחת של הונו שהרי כתוב אצל בלמה אסכן הסכנתי לעשות לך כו ויאמר ללא החמור הוכיחה את בלם מה עשיתי לך פעם בעיות לא התבייש ויאמר לא וסף קטנם של שבטים היה ולא יכלו

לעמוד בתוכחה שלו כמו שהתורה מעידה לא יכלו אכו לענות אותו כי נבהלו מפניו אז אומר אבא הכהן ברדלה לכשיבוא הקדוש ברוך הוא ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא שנאמר הוכיח והרכה לעיניך הל אחת כמה וכמה זהו דברי חזל על הפסוקים האלה כהקדמה והשאלות הם ברורות כמו שהתחלנו כבר מה קרה לרבי אליעזר שבוכה כל שנה והפסוק הזה תופס אותו כל כך מרגש אותו מה מה הנימוק של הדברים ולא רק זה אם אנחנו קוראים את הפסוק מה אמר להם יוסף הוא לא אמר להם למה מכרתם אותי למה התעללת בי אין מילים אין שום מילה סך הכל הוא התגלה להם אמר להם אני יוסף העוד אבי חי זהו לא אמר שום מילה פוגענית שום מילה עוקצת עו דקירה כלום אז איפה התוכחה מה קרה

מה חזל אומרים אוי לנו איזה תוכחה לא היה שום תוכחה לכאורה גם הקשה הגאון רבי רפאל ברדוגו המלאך רפאל ממרוקו יש לו ספר מ מנוחות וגם כיוון לזה הבעל בית הלבי גם כן כיוון לשאלה הזאת למה הוא שואל אותם העוד אבי חי הרי הרי בסוף פרשה הקודמת כשהם חזרו מיעקב הוא שאל אותם ישבו לסעוד איתו ושאל אותם העוד אביכם חי אמרו לו כן ומאז הרם נמצאים איתו הם לא חזרו לבית לא השתנה המצב והמידע שלהם ממה שהיה במפגש האחרון כי מאז שמו להם את הגביע תפסו אותם והם נמצאים שמה עם הוויכוח אז למה צריך לחזור עו פעם לשאול העוד אבי חי זה מיותר אתה יודע שלא חי אז מה זה מה מה השאלה הזאת בנוסף לכך תשימו לב ללשון של התנא בכהן ברדלה אוי

לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה למה פעמיים יום יום אוי לנו מיום הדין אוי לנו אוי לנו מיום הדין והתוכי למה צריך לעשות הפרדה כזאתי לכל אחד במה נפרדת מה גם אם נדקר בלשון דין ואחר כך תוכחה ראיתם כזה דבר בבית משפט באיזה מקום שפוסקים קודם את את הפסק דין ואחר כ תביא לי הוכחות מי פוסק פסק לפני שמוכיחים הסדר הוא קודם כל מביאים הוכחות עדויות ועל פי זה פוסקים אז למה מה הוא לא יודע לדבר אוי לנו מו הדין אויה לנו מיום התוכחה קודם כל איה לנו מיום התוכחה ואז או לנו מיום הדין שאלות פשוטות נכון מוריי ורבותי בואו נתבונן ביחד צופים ומאזינים יקרים כל אדם אתם יודעים האדם נולד עם שכחה אם אתה תשאל את החבר שלך תשאל

את עצמך אפילו מה אכלת אתמול אתה זוכר לא תמיד זוכרים אפילו מה אכל אתמול ואם הוא זוכר מה אכל אתמול נו הזיכרון שלו קצת טוב מה אכל לפני שבוע הוא כבר לא יודע ואם הוא יותר חד מאכל לפני חודש ודאי הוא כבר לא זוכר ולא לפני שנה האדם חי בשכחה הוא לא זוכר ולא מחבר את המציאות מה שהיה אתמול או שלשום או שבוע או חודש או שנה לפני הוא לא מחבר את הדברים ואז מה קורה מורי ורבותיי אם אנחנו נתבונן תשימו לב מה שקורה האדם במציאות שלו הוא חי סתירות עצמיות והכחשה עצמית משהו מזעזע האדם יכול לעשות הכל דבר והיפוכו להתהפך כשזה נוגע לאחרים הכל רע כשנוגע לעצמו הכל מצויין אותה פעולה אותו מעשה אותו דיבור האדם חי בסתירות עצמיות

אדם חי כל הזמן בהכחשה עצמית שהוא לא יודע להודות על האמת והוא טועה והוא חי בטעות והוא שלם עם זה גם קחו את הפוליטיקאים לדוגמה כמה אתם רואים כשיש בחירות צהירים והצהרות ועושים לך פורסים לך את כל האג'נדה שלהם מה הוא הולך לעשות מה הוא הולך לחלל איזה מהמהפך הוא הולך לעשות כל זה רק דיבורים לפני הבחירות כשמגיע לפועל הכל יכול לעשות הפוך מה קרה אבל משמיעים לו תשמע מה אמרת אה מה אתה עושה הפוך אתם זוכרים את חוק ההתנתקות של של כל גוש כתייף הרי אל שרון שהיה ימיני ימיני אין כזה דבר לתת שטחים לגויים ובסופו של דבר עם כל ההכרזות שלו והמלחמות שלו עד שעלה לשלטון הלך ועשה חוק ההתנתקות והחזיר את גוש כתיב שתפח על

פנינו עם טרגדיה שאנחנו עדיין בתוכה שלצערנו אין יום שאין דם שנשפך אוי ולפני כן אומרים לו אבל אתה כל הזמן נלחמת פיסת אדמה אני לא אתן להם לא מה שרואים מכאן לא רואים מישם קשה מאוד כשמעמידים את הבן אדם בסתירות האלה שאדם סותר את עצמו זה הדבר הכי קשה כי זו הכחשה עצמית אתה פעם כך ופעם כך והדברים האלה באים לידי ביטוי מוריי ורבותיי בכל אורח החיים בין אדם למקום ובין אדם לחברו בין אדם למקום אדם יכול להראות קשיים כשהוא מגיע לחפצי מצווה ניקח לדוגמה רוצה לקנות תפילין רוצה לקנות מזוזה מה זה מאוד מאוד יקר מה פתאום למה צריך כל כך הרבה כסף למה הוא כל כך לא ח הסופר הזה כל כך הרבה אבל כשאתה מגיע לעשות את האירוע

עצמו אתה מחפש את הלוקסוס אתה לא אומר זה קר הפוך אני מחפש משהו מפואר למה אתה לא אומר מה קרה לו למה אתה גונב הנה ההוא עושה ב100 שק למה אתה לוקח לי 200 תשמע הוא מפואר הוא הרבה יותר מקום מאוד מאוד מרווח המנה שלו ברמה יותר גבוהה את זה אתה לא יודע ר כשזה נוגע לחפצי מצווה כשאתה הולך לקנות תפילין אתה לא אומר את זה כשאתה הולך לקנות ארבעת מינים אתה מחפש איפה הכי זול כל הנושא של קיום התורה והמצוות שמה הבן אדם נופל למה כי לעצמך אתה הולך לקנות בית אתה הולך לקנות ביגוד אתה הולך לקנות ריות אתה מחפש את הלוקסוס אתה מסתכל לא מתווכח אפילו והיא מתווכח אבל אתה הולך על הטופ פתאום כשאתה מגיע לפה אתה מחפש את

המינימום וזה לא מגיע ולא צריך אלה סתירות שאדם יוכיחו לו את זה אחד מול אחד וכך בן אדם לחברו אותו דבר בן אדם יכול להיות לרג כשזה נוגע אליו כשנוגע לשני הכל הפוך הוא יכול לזלזל בשני יכול לפגוע בשני יכול לגזול מהשני בענייני הרכוש כי הוא מורה יתר עצמו כשזה נוגע אליו הוא צורח גנבים גזלנים אתה לוקח לדבר שלי ואצל אחרים זה הכל מוותר האדם חי הרבה הרבה בחיים עם כל מיני טעויות והוא שלם עם זה כי הוא רואה צדקת דרכו האדם חושב שהוא צודק כי כל מה שנוגע לו הוא חושב שזה הכל בסדר זה המבחן של האדם ההכחשה העצמית הזאתי היא קשה מאוד כמו שנסביר שכשיהיה כשעמית את הבן אדם על הדברים האלה זה קשה מנסו כמו שנסביר ונתחיל עם

הסיפור של דוד המלך הסיפור של דוד המלך הוא אותנטי בדיוק לנושא ודוד המלך בשמואל ב' פרק יב מסופר שהקדוש ברך הוא שלח את נתן הנביא לדוד המלך ובא נתן הנביא דוד המלך והוא שואל אותו תשמע יש שני אנשים בעיר אחד עשיר ואחד מסכן עני לעשיר יש לו צון ובקר לרוב ואילו לעני יש לו רק כבסה אחת שממנה אותה כבשה היא ממש כמו הילדה שלהם כי ממנה הם שותים חלב ממנה הם עושים גבינות ממנה הם גוזזים ומוכרים ומזה מתפרנסים זה כל החיים שלהם והנה פתאום איזה אחד הזדמן לו איזה אורח מכובד הוא היה צריך כבסה החליט לגנוב איזה כבסה לאיפה הוא הלך לגנוב הוא לא הלך אצל העשיר לגנוב עשיר לא לא לא כדאי אני לא מתעסק עם העשיר איפה הוא הולך את

כבשת הרש הלך גנב את הכבשה של הרש שזה כל החיים שלו איזה ר איזה רשע זה מילא אתה גונב לאדם שיש לו לרוב צון ובקר החסר לו כבסה אחת לא נחרב לו העולם אבל אתה לוקח לרש שזה כל החיים שלו מה עושים עם כזה בן אדם איך איך דנים כזה בן אדם כך נתן הנביא שאל את דוד המלך מה עושים אמר לו דוד המלך זה רשע זה רשע בצורה כזאת תשו לב את הלשון של דוד המלך ויחר אף דוד באיש מאוד ויאמר אל נתי חי השם כי בן מוות האיש הזה אחד כזה זה לא שאלה ממונית גנב לו כבסה זה מגיע לו מוות כי הוא רוצח אכזרי ולא רק זה ואת הכבשה ישלם 4ר לא כפול ולא פי ש שלוש פ ארבע למה איך הוא מסוגל לא לחמול ולהיות אכזרי גם אם אתה רוצה לקחת למה אתה לוקח

דווקא את כבשת הרש שאצלו זה כל החיים יפה מאוד משפט צדק נכון או לא ככה אומר נתן הנביא דוד המלך אומר לו אתה יודע מי זה האיש אתה רוצה לדעת מי זה האיש שעשה את זה אומר לו זה אתה דוד המלך אני לא נגעת בכבשים למה אני אומר לו לא לא בכבשים אתה לא לקחת כבסה אבל לקחת איך היית מסוגל לקחת הקדוש ברוך הוא שלח אותי להגיד לך כה אמר השם אלוקי ישראל אנוכי משכתיך למלך על ישראל אנוכי הצלתי מיד שאול ויתנה לך את בית אדוניך ואת נשי אדוניך חקיך ויתנה לך את בית ישראל ויהודה והם מעט והוסיפה לך כהנה וכהנה מדוע בזית את דבר השם לעשות הרע בעיני השם בעיני את אוריך איתי הקת בחרב ואת אשתו לקחת אתה הלכת לקחת אשת אוריה חיתי שלחת

אותו לחזית שימות כדי לקחת את אשתו את כבשת רש להוריה לא היה לו כלום בחיים רק אשתו אתה יש לך הכל איך אתה מסוגל דווקא את זה לעשות חטאתי איזה ביזיון זה כשמעמידים בן אדם ככה מראים לו איך הוא טועה איך הוא חי בהכחשה עצמית איך כלפי אחרים הוא נראה כאילו הכל בסדר וכלפי עצמו זה כלפי עצמו הכל בסדר כלפי אחרים בן מוות זה למעשה הפשט ממשפט דוד אנחנו למדים מה שמתכוון אבא ברדלה אוי לנו מיום הדין ואוי לנו מיום התוכחה יש דין ויש תוכחה אתם יודעים איזה דין לא הדין שדנים בשמיים הדין שמזמנים לאדם הקדוש ברוך הוא קודם כל כמו משפט דוד מזמנים לו מקרה שאתה שפט אתה תחרוץ את דינו ואומרים לו מי זה זה אתה הנה עשית בדומה לכך

אז מה מתחילים עם בן אדם כדי לדון אותו קודם כל נותנים לו מקרים שהוא ישפוט שהוא ידון כשזה נוגע לאחרים הוא שופט הוא דן הוא פוסק את גזר דינה בצורה הכי אכזרית אז אומרים לו נו עכשיו נוכיח אותך עכשיו אנחנו מוכיחים אותך נו תעשה עשית את זה אתה חרצת כבר את המשפט שלך אתה חי בטעות אתה חי בהכחשה עצמית אתה חושב שאתה צודק בצדקת דרכך תסתכל מה שעשית וזהו בעצם שצריך דין לפני תוכחה וצריך דין בנפרד ותוכחה בנפרד מיום הדין ומיום התוכחה ובדומה לכך שימו לב בפרשתנו התורה מספרת על השבטים כל הנושא של השבטים עם יוסף במשך 22 שנים זה לקח הסיפור הזה מגיל 17 תשימו לב עד גיל 30 שהיה יוסף מלך 22 שנים היה פער בין המכירה של

יוסף לבין מלכות יוסף ומפגש עם אכף כל אותם שנים הם החליט ו שצריכים להרוג אותו צריכים לזרוק אותו לבור למכור אותו לעבד לא משנה כל הצורות זה אחת התוצאה שצריכים להרוג אותו כי הוא נקרא בשבילהם כמו רודף רוצה להשתלט עליהם וחייו בצדק חשבו שהם צודקים בדרך שלהם והם הרגישו כן שלמים עם עצמם בכל מעשיהם תחשבו שבטי י צלחו לחבר את השכינה הם היו תשעה אחים הרי בנימין לא היה איתם וגם כן יוסף הרי רק אחר כך בא היו תשעה והם עשו כדי שיהיה חרם בעשרה שיטפו את השכינה שלא לגלות את זה לאבא שלהם איזה כוח עליון יש להם אנחנו מדברים על מלאכים ואם הכל הם חיו בהטעייה 22 שנה ובצדק דרכם שהם עושים הכל בסדר ככה במשך 22 שנים עד

שהתגלה יוסף שהרי בגלל זה השכינה לא היייתה עם יעקב אבינו לא היה לו רוח הקודש נסתלקה ממנו היה לו צער 22 שנה עוד יותר מכך מוסיף הרב זר פיג'ו בספרו בינה לעיתים ומוסיף שעוד יותר אם נסתכל על כל ההיסטוריה על כל המפגשים שלה הם רואים שהרי פתאום מתעללים בהם אתם מרגלים אומרים להם הנה כחות כסף בעמ תחתיכם והם באים אומרים לא אנחנו הבאנו עוד כסף מביאים אותם לבית יוסף הם הולכים לעוזר מה אולי בגלל הכסף אנחנו הכל בסדר כלום הם לא רואים עדיין שהם טועים תחשבו 22 שנה מגיעים ממש עד הפתח ועדיין מנסים ולא רק רק זה עוד ממשיך יהודה לקום הרי אתה רק בסוף הפרשה הקודמת אמרת מי שימצא בידו ימות אוקיי לא ימות אמרת כולנו נהיה

עבדים גם זה שנמצא גביה בידו עכשיו גם את זה אתה לא רוצה לתת אתה גם עליו נלחם תראה לאיפה איפה איפה החשבון נפש מה מה למה כל זה קורה אומר הרב עזר פי תראה עד כמה בן אדם יכול לחיות בטעות ומתי כל זה תגלה חקר מת במשפט אחד אני יוסף העוד אבי חי אתם יודעים מה פירוש המילים תשימו לב אתם באים להתווכח איתי שאם אתם תחזרו בלי בנימין איך יבוא אל אבי והנער איננו איתי ונפשו קשורה בנפשו הרי הוא ימות אומר להם יוסף בשתי מילים אני יוסף מה חשבתם אז העוד אבי חי חשבתם עליו אולי הוא ימות כשאתם תעשו את זה לא חשבתם אז אז לא עשייתם שום חשבונות החלטתם למכור אותי לעבד לכל הוא לא אמר שום מילה הוא רק אמר את המציאות אני יוסף

האם אז חשבתם אבי עוד אבי חי כך כותבים המפרשים לבאר את העניין איזה בושה אתם יודעים איזה בושה זאת לא י אכו לענות אותו מפניו מרוב בושה הדיבור שלהם נעתק מדרש נחומה אומר פרכה נשמתם למה תבינו דבר אחד הבושה שאדם מעמידים אותו בצורה הזאת בצורה ברורה איך הוא מרמה את עצמו איך הוא חי במרמה איך הוא חי בהכחשה עצמית כותב הרמבן בהקדמה לפירושו בספר איוב שאיסור הנפש הם קשים יותר מ-70 שנות איסורי איוב לגוף שמעתם איזה הגדרה כך כותב הרמבן איסורי נפש יותר קשים מ-70 שנה של איסורי איוב לגוף בושה אתם יודעים מה זה בושה לא קרה לו כלום לא הציפורן שלו לא לעיניים ולא לרגליים ולא לבטן ולא לגוף לא פגעו בגוף אל הנפש אין איך

אפשרות לעמוד מהבי הזה איך בן אדם יוכל לעמוד בבושה הזאת שמראים לו תופחים לו על פניו מראים לו מראה תסתכל את הפרצוף שלך תראה איך אתה נראה זה הדבר הכי קשה יותר מגיהנום זה קשה זה הגיהנם הכי גדול זה העונש הכי קשה ולכן רבי אליעזר כל שנה היה בוכה מחדש כל שנה הוא בכה תראה עד כמה אדם יכול לחיות בטעויות ולרמות את עצמו ולהאמין בצדקת דרכו אם השבטים כך מה אנחנו נאמר ואדם חי בהטייה כזאת בהכחשה עצמית וכשראו לו את עצמו במראה הוא חפש קבר לקבור את עצמו מי יכול לעמוד בתוכך הזאת לכן רבי אליעזר כל שנה בוכה מחדש כל שנה בוכה מי יודע כמה טעויות עשה אדם עושה טעויות הוא לא זוכר מה עשה אתמול מה עשה לפני שבוע מה עשה לפני

חודש מה הצעיר לפני חודש ופתאום אתה עושה הכל הפוך כמה אדם יכול לחיות בהכחשה העצמית ובמרמה עצמית על זה אוי לנו מיום הדין ומיום התוכחה כמה האדם יוכיחו אותו וייראו לו דברים שאדם בעצמו איך הוא מתנהל בחיים שלו קחו למשל בן אדם למקום כמו שאמרנו אדם כשהוא הולך לקנות את כל חפציו הוא לא עושה חשבון הוא מחפש את הדברים הכי יפים הכי מושלמים הוא לא בא ומתלונן למה זה יקר כי הוא מבין שהוא מחפש את הטופ מחפש את הדברים המיוחדים ולא משנה אם זה בבגדים או ריות וכדומה אדם הולך למשל צריך נצרח חס וחלילה שאף אחד לא יצטרך הולך לפרופסור הוא יודע לשבת איתו כמה דקות הוא צריך לשלם סכום גבוה הוא לא אומר תשמע מה למה למה אתה

גונב אותי מה מה עשית לי ישבת איתי כמה דקות בשביל זה צריך כזה סכום הוא לא שואל כאלה שאלות אתה רוצה להגיע לרופא מומחה כמה דקות שלו שווים סכום גדול את זה הוא לא עושה בחפצי מצווה שמה יש לו את כל הקושיות כשהוא מגיע לנושא של המצווה את זה יראו לו יראו לו מול הפרצוף איך תשים לב איך אתה סותר את עצמך למה פה כך ופה כך א אומר שאתה מזלזל בכל הקיום התורה ומצוות יראו לו איך אתה בעצם אתה מתלונן על השכן שהוא לקח לך הוא גזל ממך יראו לך איך אתה גוזל ואתה מרגיש שיש לך צדק יש לך הסבר שאתה צודק שאתה עושה כמה קורה למשל בבעיות עם שכנים עם נזקים של שכנים ח כל מיני דוגמאות אני פשוט לא מרחיב דוגמאות כל אחד יכול לחשוב

לעצמו לב יודע מרת נפשו אבל זה התביעה שתהיה התביעה הקשה שבן אדם יעמידו אותו במקום יתפחו על פניו מתוך מעשיו יוכיחו אותו מהמעשים שלו יתנו לו לעשות את הדין ושהוא יחרוץ את הגזר דין ומשמה הוא ידע לקבל את התוכחה על מעשיו לכן באמת הגמרא אומרת מסכת ברכות בדף טז תמיד כשהיה גומר להתפלל היה אומר יהי רצון שלא נכתב ולא נבוש ולא נקם ככה בירושלמי ככה עוד גמרות יש על זה שבעצם אנחנו צריכים להתפלל לבורא עולם שלא ניפול בטעויות האלה זה אחר כך הבושה היא קשה מנסו אי אפשר לעמוד בבושה הזאת אם אם השבטים נשמתם וכך של יוסף הקטן מה נוכל לעשות לפני בורא עולם חובתו של האדם זה אומרים הרב נפתל טרופ אומר שאני במשך 20 שנה גודל

הייתי עם החפץ חיים מעולם לא ראיתי שום דבר שהוא סתר את עצמו דרכו היייתה דרך ישרה זה עוצמה שההוא היה מחושב בודק את עצמו היה מעשה בטמן ראיתי בספר חכימה מעשה בטמן שהיה שני יהודים שהיה ביניהם קטטה מריבה אחד פגע בשני ודיבר בקיצור בצורה מאוד קשה העליב אותו והוא הלך הפגוע הלך לטבוע אותו אצל מורי רדסון מנגמי ככה קראו לו לדיין אז הוא זימן את הפוגע זימן אותו אמר לו שכדי שאני אכל לו אני מבקש ממנו פיצוי על הדבר אמר לו אוקיי שלם לו איזה דמי פיצוי לא מוכן לא זה לא בשבילי אז מה אתה כן רוצה אני רוצה שני דברים אני רוצה חצי מהרכוש שלו שייתן לצדקה ולא רק חצי מהרכוש שייתן לצדקה אלא שיעמוד בבית הכנסת בשבת לפני כל

הציבור ויבקש סליחה לפני כולם יספר איך הוא פגע בי שמע את זה מורי רצון אומר לו לנפגע אמר לו צא החוצה צא החוצה מהחדר הוציא אותו ואז הוא תופס את הפוגע אומר לו תגיד לי אתה לא נכשלת בחד תאים לפני בורא עולם לא עשית איזה טעו אצל בורא עולם תגיד לי את האמת אתה נכשלת או לא אומר לו כן מה אני אגיד חת אני מזכיר היום היה לי פעם שבאתי ביום שישי ונתקעתי בדרך וממש נכשלתי בחילול שבת באתי עם הסוס בשבת והייתי צריך להוריד את כל הסחורה מה אני אעשה הייתי אנוס אמר לו מורה רצון אומר לו תגיד לי האם אחרי שחת כזה חטא לבורא עולם חילת שבת לקחת חצי מהרכוש שלך נתת לצדקה לא מה מה פתאום לא לא נתתי אוקיי אולי עמדת ב בית הכנסת ו

התוודת לפני כל הציבור איך חטאתי לשם נכשלתי בחילול שבת אומר ללא מה פתאום אני ביני לבין בורא עולם לא צריך לשתף את אף אחד אמר לו אתה שומע מה שאתה אומר אתה כזה חטא עשית ואתה לא לא ביקשת סליחה לפני הציבור לא ית בישת לא הקדשת חצי מהרכוש שלך לצדקה נו אז למה פה אתה רוצה ממנו בגלל שהוא נכשל אם אתה לעצמך ככה אתה פסקת דין של עצמך הוא לא צריך לתת לצדקה והוא לא צריך לעשות את זה בפו הוא בקש ממך סליחה יפצע אותך שלום כמה האדם כשנוגע אליו יודע למצוא את הפרשנות שלו כשנוגע לאחרים יש לו את כל התלונות אדם צריך תמיד לעשות את החושבים עם עצמו איך הוא יעמוד לפני בורא עולם היה מסופר ראיתי סיפור יפה שפעם פעם אחת היה

איזה אדם משולח שנסע לאוסטרליה לקבץ צדקות ואז מתקרב את שבת הוא מחפש איפה להתארח חיפש איפה להתארח החליט הוא אומר אני אלך לראות בשוק אולי אני אמצא שמה אנשים שאני אתרך לפחות בן אדם שאני אוכל לאכול טוב אצלו בשבת אז אני אראה לפי מה שקונים יש כאלה אתה רואה קונים רק את השאריות או קונים את החי בזול יש כאלה קונים דברים קרים אתה רואה שהם בעלי יכולת אז זה הכי טוב לחפש משמה מי יכול לבקש ממנו להתארח באמת הוא הלך לשוק פתאום הגיע שמה עם קרקרה איזה גביר שלוקח דברים יוקרתיים הוא פנה אליו אמר לו אדוני אולי אני פה פשוט נקלעתי פה למקום כי אני לצערי צריך לאסוף צדקות אולי אני יכול לתארך אצלך בשבת אמר לו בשמחה רבה

ברוך הבא חבוד תבוא אלי גמרו את הקניות לקח אותו הריח אותו בשבת כבוד מלכים נתן לו נהנה אכל הכל מצוין אבל היה לו דבר אחד מוזר לפני שהוא נפרד ממנו הודה לו הכל אומר לו רציתי רק לשאול אותך שאלה אני רואה שהבית שלך ברוך השם בית של עשיר הכל מטופ הכל ממש נאה ויאה אבל בוויטרינה שלך ראיתי בקבוק שבור למה אתה שם בקבוק שבור שמה מה מה מה מה מה שייך עם כל הכלי זהב והכסף אמר לו מה אתה מדבר אני אספר לך הבקבוק השבור הזה זה סיפור החיים שלי מה זה אומר לו פעם אחת הרי לצערנו הוא היה יתום מגיל קטן ונאלץ להפסיק את הלימודים מהתלמוד תורה יצא לעבוד כדי לפרס את האמא שלו ואת האחים שלו אז הוא התנתק כבר מהתורה וכולי כמובן

מתוך העסקים ברוך השם היה לו הצלחה אבל מצד שני הוא התנתק מהדרך והנה יום אחד הוא יוצא בדרך הוא עובר בדרך הוא רואה ילד בוכה ילד בוכה הוא פונה אליו רחם עליו מה מה יש לך ילד מה קרה אומר לו אבא שלח אותו שלח אותו אבא שלו לקנות בקבוק שמן לך תלוה כסף מפלוני ולך תקנה בקבוק שמן בשביל להדליק נרות חנוכה אבל תיזהר אל תרוץ מהבקבוק שלא ישפך שמן והנה לצערנו הרב למרות כל האזהרות וכל הזהירות שלו מעד ונפל והבקבוק נשבר והילד אומר לו אני בוכה איך אני אלך עכשיו הביתה איך אני אלך לאבא שלי בלי שמן איך שמע את המשפט הזה הדבר נגע לליבו הוציא כסף מהכיס נתן לילד אמר לו לך תקנה שמן גם בשבילי גם בשבילך חזר הילד בשמחה שהוא

הציל אותו מהבושה הזאת ואז הוא לקח את הבקבוק שמן שהוא קנה לו אבל לקח גם את הבקבוק השבור למה אומר ברגע שהילד אמר לי איך אני יכול לחזור לאבא שלי בלי בקבוק שמן זה עורר אותי בדיוק מה שאמר ראובן לשבטים או יהודה אמר ליוסף איך העלה אל אבי ונער איננו איתי התחלתי לעשות חשבון עם עצמי אם זה ככה מתביישים מאבא מפה משם איך אני אעלה לשמיים ועזבתי את כל הדרך שלי ראיתי ילד כזה מתוק איך הייתי אותו דבר גם אני לומד תורה הכל פתאום בגלל העסקים התנתקתי זה עורר אותי לחשבון הנפש עמוק איך אני אוכל הלאה להמשיך לסתור את עצמי כסף כסף אבל מה יהיה איתי איך אני אדבר עם אבא שלי אחר כך מאז קיבלתי על עצמי לחזור לדרך הנכונה

וללמוד תורה ולקבוע עתים לתורה ולכן הבקבוק הזה הציל את החיים שלי זה הבקבוק שמזכיר לי איך אני אעלה לבורא עולם ואני אוכל לעמוד בדין לפניו לכן שמתי את הבקבוק הזה כמזכרת כי זה מה שהציל אותי את החיים ובדרך כלל בן אדם זה ככה לצערנו כשזה נוגע לעצמו הוא רואה אחרת כשנוגע לאחרים הוא רואה אחרת אני אספר לכם מעשה קטן וזה אסיים מה עשה שהיה איתי לצערי הרב פה בעיר בעיר שלנו היה לנו היה לי יש לי כולל קרב העיר אז אני מחזיק כולל וכולל אצלי היה לי הרבה אברכים אחד האברכים היה בעל תשובה שהוא היה שם בכולל לנו יש מוסדות גדולים בנים בנות הכל בבית ספר בנות אז אצלנו המורות הם מחנכות שהם למדות בנות סמינר ובדרך כלל הם

לובשות פאות כי ככה גדלו וככה חונ ככה דרכו אותם היום קצת ודאי השתנה לאט לאט המצב משתנה אבל אני מדבר במשך השנים אנחנו מדברים גם על 20 שנה ומעלה והדרך היא שבעצם ככה גדלו חונכו בסמינרים לכן קשה להשיג מורות עם מטפחות אלא אם כן הם סתם בעלות תשובה שהם לא עברו את כל התהליך של הסמינר הם לא מסוגלות אין להם את הכלים לגדל ולחנך דור חדש אז בדרך ך כלל זה מורות עם פאה מה עשה אותו אברך הזה אצלי שלח מכתב לרב עובדיה שהרב מלכה הוא נגד הרב הוא הולך מביא מורות עם פאות מחנך נגד הפסק של הרב עם פאות כתב מכתב חריף נגדי לא ידעתי אני בגלל שהייתי הולך הרבה להתפלל אצל הרב עובדיה אז הוא קרא לי יום אחד קורא לי אחרי התפילה

כשהוא קיבל את המכתב והוא מדבר איתי כמובן הגישה של זה היה משהו מדים מדה מדים הוא לא בא להוכיח בצורה נוקבת וכדומה אלא בצורה עקיפה על כל פנים הוא אמר לי מה מה קורה עם זה איך אמרתי לו כבוד הרב הסברתי לו את הדברים שקשה להשיג מחנכות וכולי וכולי אומר לי אתה צודק זה הדרך הנכונה תעשה אני אומר לו דרך דרכנו צריכים לדבר אבל לא בקיצור הוא היה קיבל את הדברים כמובן לא היה שום בעיה ברוך השם אבל תשימו לב מה קורה מי כתב את זה התגלה לי כשהוא בא אליי ואמר לי הרב עובדיה מי כתב לו את המכתב אותו אחד הבעל תשובה הזה מנפנף בתפי שיש בעיה של הפאות הוא חסידות נכון ומה בסוף באים אליי מעידים לי שהוא מתעסק עם נשים עם אשת

איש ולאחר מכן עשו עליו לינץ' בתקשורת בטלוויזיה איך הוא הולך ב עם בגדי כאילו רעב והוא פושט צורה ולובש צורה רובית לגמרי מוריד את הכיפה את הכל והולך להתעסק עם עריות ועשו ממנו פרסומת נוראה תבינו את הכותבות לאחרים הוא חסיד מפריע לו איך ולמה אבל כלפי עצמו בשאול תחתית ובן אדם ככה יכול לחיות והוא מרגיש בצדקת דרכו הוא לא מתחרט על מעשיו וזה האסון הגדול שיכול להיות אצל כל אדם לכן צופים מאזינים יקרים נסיים בזה שאנחנו למדים מכאן עד כמה אדם צריך להיזהר לא לחיות בהכחשה עצמית צריך להיות ביקורתי על עצמו צריך לדעת שאדם לא תמיד יכול לראות את האמת תמיד צריך לקחת תעשה לך רע והסתלק מן הספק אדם צריך תמיד לבקר את

מעשיו ולראות עד כמה הם אמיתיים וכש בינו לבין כונו תמיד יחשוב ויעשה משוואה בין החפצים שלו לבין חפצי שמיים בינו לבין חברו כמו שהוא עושה מה שהוא לא רוצה שייעשו לו שלא יעשה גם לאחרים רק בדרך הזאת בעזרת השם נזכה שלא יצא מכשול מתחת ידינו ועל ידי זה לא נבוש ולא ניקל לעולם ועד שבת שלום ומבורך