
הרב רונן חזיזה: שמים וארץ - פרק 5 HD
בין סימטאותיה של עיר הקודש צפת חיו גדולי הפוסקים והמקובלים. בצפת נכתב השולחן הערוך, ספר ההלכה המרכזי שכל בית ישראל הולכים לאורו. הצטרפו עם הרב רונן חזיזה למסע בין סעיפי השו"ע, ביאורה של תורת הסוד וגלגוליה של העיר צפת.
בין סמטאותיה של עיר הקודש צפת, קבעו משכנם גדולי הפוסקים והמקובלים של עם ישראל. שם בתוך אוויר ההרים הגלילי, נכתב ספר ההלכה המרכזי שכל בית ישראל הולכים לאורו - השולחן הערוך. הצטרפו למסע בין סעיפי השולחן ערוך באורה של תורת הסוד ובניגוניה של עיר הקודש צפת. אנחנו נמצאים ברחבה שמעל מקווה האר"י וקברות הצדיקים האר"י הקדוש, רבי יוסף קארו. לידנו כאן נמצא בית הכנסת האר"י הספרדי ואנחנו ניכנס אליו. בית הכנסת האר"י הספרדי היה סגור במשך שנים רבות ולא היה ניתן להיכנס אליו. הייתה מסורת שמי שנכנס אליו, חלילה לא היה גומר את שנתו. עד שהגיע לכאן רבי ישראל אבוחצירא שנקרא הבבא סאלי, וכשהוא הגיע לכאן, רצה להיכנס
למקום. אמרו לו: "הרב, המקום סגור." "מה זאת אומרת המקום סגור? תקראו לגבאי שיפתח." אמר לו הגבאי: "כבוד הרב, זה מסוכן. במשך שנים המקום סגור." אמר לו הרב: "תן את המפתח." פתח את הדלת, נכנס ואמר הרב: "מעכשיו כולם יוכלו להיכנס." אז הנה, אנחנו כאן. החדר הזה, מקובל שהאר"י ז"ל היה יושב כאן ועוסק בתורה עם אליהו הנביא. ממנו למד את סודות התורה וגילויים נרעשים מהשמיים. עד היום אנשים באים לכאן, יושבים, מדליקים נר, מתפללים לה,' ובזכות הקדושה של המקום, התפילות מתקבלות. נלמד כהרגלנו סעיף בשולחן ערוך. כותב השולחן ערוך: "טוב לומר פרשת העקידה, פרשת המן ועשרת הדיברות." כאן השולחן ערוך ממליץ לכל יהודי לומר בכל יום
שלושה קטעים מתוך ספר התורה. הקטע הראשון הוא פרשת עקידת יצחק. אנחנו יודעים שאברהם אבינו נתנסה בעשרה ניסיונות. הניסיון העשירי שהיה הקשה מכולם, היה לקחת את בנו אהובו יצחק ולהקריב אותו לקב"ה. כמובן שמעולם הקב"ה לא התכוון שדבר כזה יקרה בפועל. זה היה ניסיון לבדוק עד כמה אברהם מוכן להתמסר לבורא עולם, עד כמה הוא מוכן לתת לו את הדבר הכי יקר ואהוב עליו. ובאמת, ברגע שהגיע זמן האמת, מה שנקרא, אברהם אבינו בא לשחוט את יצחק, והקב"ה אומר לו: "אל תשלח ידך אל הנער." עכשיו זו הוכחה לכל העולם שידעו למה בחרתי בך. אתה מוכן לתת לי את הכול. זו פרשת עקידת יצחק. ולמה השולחן ערוך ממליץ לקרוא את זה בכל יום? כיוון שאנחנו
משיגים בזה שני דברים. דבר ראשון, מעוררים את זכות אבותינו. זכות אברהם וגם זכות יצחק, שהיה בגיל 37 ובכל זאת הסכים להיעקד על המזבח. ולא רק שהוא הסכים, הוא אמר לאבא שלו: "אבא, קשור אותי חזק חזק "שלא אפסל בשחיטה, וחלילה שלא אתן לך מכה ואזלזל באבא שלי." לכן אנחנו מעוררים את זכות אבותינו. סיבה שנייה: כשאנחנו קוראים את פרשת עקידת יצחק, אנחנו מעוררים בתוכנו את הרצון לתת לקב"ה את הכול, להתמסר לעבודת ה.' זה הקטע הראשון. הקטע השני שממליץ השולחן ערוך לקרוא זה פרשת המן. לא, לא מדובר כאן על המן הרשע. מדובר על מאכל שנקרא מן. מן זהו מאכל שירד משמיים בזמן שבני ישראל היו במדבר. ארבעים שנה הלכו כ-6 מיליון אנשים
בתוך המדבר. היום אדם יוצא לטיול של יום אחד, לוקח צידניות ולוקח תיקים ולוקח חטיפים ולוקח קרח. אם הוא הולך למדבר, בכלל. 6 מיליון אנשים עם נשים וילדים ותינוקות מה הם אכלו שם ארבעים שנה? בורא עולם הוריד להם מן משמיים, אוכל שמימי. שאגב, מה בירכו עליו? "המוציא לחם מן השמיים." זה היה אוכל מיוחד שהגיע. ולמה השולחן ערוך ממליץ לקרוא את הפרשה הזו בכל יום? אלא יש ניסיון אחד שכולנו מתנסים בו במשך החיים, הניסיון של הפרנסה. אדם צריך להשיג פרנסה, להשיג כסף לבני ביתו, אוכל, צרכים. יש הרבה דברים שאדם צריך בחייו. ואדם תמיד דואג, "מאיפה אני אשיג את הפרנסה? איך יהיה לי? איך אני אסתדר"? וכשאדם קורא את פרשת המן הוא
בעצם מבין דבר אחד: הקב"ה זן ומפרנס את האדם. ה' לא רק ברא את העולם עם כל היצורים שבו ועזב אותו, ה' גם מאכיל את כל יצוריו. "הזן את העולם כולו בטובו." ניקח משל. תינוק שישן, ישן כל הלילה ולא אכל, האם אימא שלו בבוקר תעיר אותו כשהיא יודעת שהיא לא הכינה לו בקבוק? ודאי שלא. היא תיתן לו להמשיך לישון שלא יבכה. אותו דבר בורא עולם. אם הוא העיר אותך בבוקר, סימן שהוא הכין לך אוכל. הוא לא יעיר אותך כשאין לך מה לאכול. כשאדם יודע את הידיעה הזאת שהקב"ה מפרנס אותי, יש לו ביטחון. יש לו ביטחון בקב"ה. כמובן צריכים לעבוד, צריכים להשתדל. מה לעשות, האדם הראשון קולל: "בזיעת אפך תאכל לחם." אבל אדם עושה את ההשתדלות,
ובכל זאת הוא מלא דאגות איך יספיק? מה יהיה? דע לך, בורא עולם מאכיל אותך. והיה תקדים: עם שלם קיבלו אוכל במדבר. הקטע השלישי הוא עשרת הדיברות. כולנו יודעים שה' התגלה בהר סיני ואמר לעם ישראל את עשרת הדיברות. באמת במשך הדורות הייתה תקופה שכל יום היו מוציאים את ספר התורה וקוראים בו את עשרת הדיברות, אבל חכמים ביטלו את המנהג הזה. למה הם ביטלו? כדי למנוע טעות של בני אדם, שלא יחשבו שרק עשרת הדיברות זה מה שיש בתורה. גם בדורנו נתקלתי, הייתי פעם באיזשהו מקום ואמרתי איזו הלכה. שאל אותי אדם: "איפה זה כתוב בעשרת הדיברות"? זאת אומרת, אנשים לפעמים חושבים שהתורה מתחילה ונגמרת בעשרת הדיברות, לכן ביטלו את הקריאה
הזאת בציבור. אבל השולחן ערוך אומר: כל אדם באופן אישי כדאי שיקרא את עשרת הדיברות כדי להתחזק באמונה. יש שלושה קטעים שהשולחן ערוך ממליץ לקרוא אותם: עקידת יצחק, פרשת המן ועשרת הדיברות. עכשיו נפתח את הסידור. בסידור אנחנו מוצאים את עקידת יצחק כפתיחה לתפילת שחרית, אבל את קריאת עשרת הדיברות לא מוצאים, וגם את פרשת המן בסוף מי שמעוניין. למה זה לא נכנס לסדר התפילה? הסיבה היא: בגלל המקום שאנחנו נמצאים כאן, בית הכנסת של האר"י הקדוש. האר"י ז"ל שלמד את תורתו מאליהו הנביא, הוא נמנע מלומר את הדברים הללו בכל יום. ולכן, אפילו שזאת המלצה טובה, אבל באופן קבוע זה לא נכנס לתפילה. אז בעזרת השם, נקווה שהחיזוק על-ידי
פרשת עקידת יצחק ייתן לנו את הכוח להתמסר לבורא עולם באהבה גדולה, אמן. כשאנחנו קוראים את פרשת עקידת יצחק, אנחנו מבינים כמה אהבה הייתה בלב של אברהם אבינו ויצחק אבינו, עד כדי מסירות נפש. "כי עזה כמוות אהבה." זה מעורר אותנו להגיד לה' שגם אנחנו אוהבים אותו. "ומים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה." "שימני כחותם על ליבך כחותם על זרועך "שימני כחותם על ליבך כחותם על זרועך "כי עזה כמוות אהבה קשה כשאול קנאה "רשפיה רשפי אש שלהבתיה "שימני כחותם על ליבך כחותם על זרועך "שימני כחותם על ליבך כחותם על זרועך "כי עזה כמוות אהבה קשה כשאול קנאה "רשפיה רשפי אש שלהבתיה "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה "מים רבים לא יוכלו
לכבות את האהבה "ונהרות לא ישטפוה, לא ישטפוה "אני לדודי ודודי לי "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה "ונהרות לא ישטפוה, לא ישטפוה "אני שלך ואתה שלי." עריכת כתוביות: אורטל זגורי
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום רביעי, כ״ז בסיון התשע״ז (21.6.2017). משך: 10:01

0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.