בין ישראל לעמים: עודד הרוש בשיחה אישית עם הרב שמואל אליהו (עם כתוביות בעברית)

זה ספר מרגש מאוד, אני אישית חיכיתי לקבל אותו לידיי ואני ממש מקבל אותו ברגעים אלה, שלושים נבואות שהרב כתב ואימת את התגשמותן, בימים אלה ממש, איך שאנחנו, הדור שלנו זכה לראות אותן. אחת מהן כמובן היא ההתגשמות של נוכחות העמים פה והיחס של עם ישראל לעמים. אני עוד אקרא את הספר, אבל לפחות בפרק הזה קצת נדבר על הנבואה הזאת, על ההתגשמות של... על היחס של עם ישראל לעמים, על היחס הנכון בהווה ולעתיד לבוא. הייתה פה היום בבוקר קבוצה של תיירים גרמנים, ואתה מסתכל, כאילו פנים כאלה קשוחות, אני אומר להם: אתם מרגישים פה את הקדושה? אותם שאלת. -כן. ומה הם ענו? כלום... אתה רואה את ההמוניות הזאת באמת, בעשרות השנים

האחרונות. היא לא הייתה קיימת לפני. אתה יודע, אתה מדבר איתם, אתה רואה את הסינים פה. אתה מבין? מה הם מחפשים? למה הם באים? הם באו מסין עד לפה, בשביל מה? מה יש פה שאין שם? הם מחפשים את ה... את הקדושה. הם ידעו להגיד את זה? אני חושב שכן. תשמע, 70 שנה סגרו להם את הכול, הנשמה צועקת אז הם באים. מה זאת אומרת "הם באים?" הם שילמו הון עתק בשביל להגיע עד לפה. עכשיו, צפת מלאה סינים, יש פה בלי סוף. כתיירים, לא כעובדים. כן, כן, תיירים, כמובן, כתיירים. הם פשוט באים והם... תשמע, בכל בן אדם, לא כל יהודי, יש נשמה אלוקית. אלוקים ברא כל אדם בצלם אלוקים וחלק מתהליך הגאולה שאנחנו מדברים עליו זה ש"נהרו אליו כל

הגויים." כל הגויים נוהרים לבית המקדש, נוהרים לארץ ישראל, נוהרים... כתוב ש"אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעובדו שכם אחד," זאת אומרת תהליך ימות המשיח, זה מציאות: הגענו לארץ, בנינו את ירושלים - טוב, מה הלאה? יש לנו תפקיד לגרום לכל אומות העולם לקרוא כולם בשם השם, לעובדו שכם אחד. כשבא אליך גוי, אנחנו ראינו את זה עכשיו, לא מזמן, באה אליך מישהי מסין ובירכת אותה. על מה אתה מכוון כשאתה מברך גוי? תשמע, קודם כול, למזלי נולדתי אצל הרב אליהו, וגם אליו באו הרבה לקבל ברכות, והוא היה מברך אותם. פעם בא אליו שגריר מצרים, לא היו לו ילדים, הוא בא לבקש מהרב ברכה לילדים. הרב אמר לו: תעשה טוב לעם

ישראל? הוא אמר לו: כן. בירך אותו, בירך אותו, שנה אחרי זה נולד לו בן. וואו! הרב היה מברך גם גויים, אבל זה לא חידוש, מה אתה מתפלא? מה אלוקים אמר לאברהם, המשפט הראשון? "ונברכו בך כל משפחות האדמה." מדהים פה, אה? רבי שמעון. וואו! "ונברכו בך כל משפחות האדמה." מה זאת אומרת? התפקיד של אברהם אבינו הוא להביא ברכה לעולם. וגם יעקב, הקב"ה אומר: "ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך," "והתברכו בזרעך כל גויי הארץ," זה חוזר על עצמו הרבה פעמים. אז זאת האמת, השאלה, אפרופו אברהם, האם אנחנו צריכים להיות אברהם העברי מהעבר השני? או עם הגויים ויחד איתם ולהביא איתם בשורה? זו תמיד הדילמה הזאת: אני העברי? אני מהעבר השני

או אני איתם? אברהם, למי הוא פותח אוהל עם ארבעה פתחים? ליהודים? אין, עוד לא המציאו. לכל אומות העולם. כתוב שאברהם מאהיל, זאת אומרת הוא בונה אוהלים עד סדום. למה עד סדום? כי הוא מתפלל בשביל אנשי סדום, הוא מנסה את אנשי סדום לרומם. למי הוא קורא בשם השם? לכל אומות העולם. אבל עם זאת, אין לנו עניין, לפחות ביהדות, לעודד אחרים לבוא ולהתייהד. מי אמר לך? שאלה טובה, אולי זו איזו קונספציה שגדלתי בה ש... ממש. אז למה כשמגיע גר מקשים עליו, מישהו שרוצה להתגייר? אה, יפה. שאלה קצת קשה. כי רוצים לראות אם הוא כן או זה סתם טרנד. אבל אנחנו שמחים שהוא בא. -ברור, מה זאת אומרת? זאת אומרת, יש איזה אידיאל, דרך אגב, שמתוך

שבעה מיליארד, שבע מיליארד יהיו יהודים? -לא. זה כמו... ישראל בעולם, בהגדרה שלה, כמו שאומר רבי יהודה הלוי, זה כמו לב באיברים, יש לנו תפקיד אבל גם להם יש תפקיד. לכל אומה יש תפקיד, אנחנו אמורים לעבוד במרקם אחד. "לעובדו שכם אחד," אנחנו אמורים לעבוד את השם כולנו ביחד, אבל כולם. בתוך כל התפקיד הזה יש לעם היהודי תפקיד מרכזי. כתוב שפעם... אתה יודע מה? פעם בא אליי נוצרי, כומר, אומר לי: אתה יודע מה יהיה התפקיד שלך? אמרתי לו: נו. הוא אומר: יש פסוק בספר זכריה, שעתידים כל אומות העולם לבוא, יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים בכנף איש יהודי. זאת אומרת, יחזיקו לך בכנף... -ירצו בקרבתנו ממש. כן, ויגידו לנו:

לכו נרדפה, נלמדה יחד לדעת את השם. זאת אומרת, הם יבואו אלינו ויבקשו מאיתנו: תלמדו אותנו איך לעבוד את השם. הוא אומר לי: דע לך, יבוא יום, אתם תצטרכו ללמד את כולם בכל לשונות הגויים. אז למה אנחנו לא דת מיסיונרית? בוא נעשה מסע שכנועים, מסעות שלמים של לקרוא לאנשים להתגייר, אם יש לנו איזה אידיאל שיהיו כמה שיותר. -אני אגיד לך למה. אני תמיד גדלתי באווירה שאין שאיפה כזאת. הו, אז יש גלות ויש גאולה. זאת אומרת, בתקופת הגלות אנחנו באמת היינו בהישרדות, גוי היה דבר מאיים. אמרנו: קודם כול רק נשרוד. שלום עליכם, כבוד הרב. -שלום עליכם, בהצלחה. כל הישועות. -השם ישמור אתכם, בהצלחה. גוי היה דבר מאיים: הוא רוצה לשדוד

אותך, לגנוב אותך או לנצר אותך, אני לא יודע מה. כן? אז אמרנו: אנחנו פה, אתם שם, שלום. לא רוצים שום דבר איתכם. גם היום אנחנו קצת... בשבילנו גוי, היום זה קצת מאיים, אנחנו בתהליך שאנחנו קודם כול נפסיק לפחד מהם... נזקוף קומה. -בדיוק, ולא עוד, אלא שאנחנו נתחיל להשפיע עליהם. אז אתה מתאר את המציאות הראשונית שאנחנו לא רוצים מגע איתם. אז למה מקשים בסוגיית הגיור? זו סוגיה בפני עצמה, אבל למה להקשות איתה? בוא תפתח את הדלתות, בוא תאפשר, בוא... אין בעיה, כשיהיו יהודים אמיתיים - בשמחה. כל מה שמקשים על גר בתחילת דרכו זה בשביל לבחון אותו. לבחון את הרצינות. -בדיוק. אנחנו מדברים באמת על האור הגדול שהעם היהודי

יכול להציף, וזה אולי גם תפקידו לעשות קידוש השם גדול. ודיברת על עשרה שיאחזו בכנף מעילו של יהודי אחד, אז הנה, מגיעים לפה כל העמים ומגיעים אריתראים ומבקשים מקלט ואתה יודע מה, יש כאלה שאפילו רואים בזה מחמאה. הנה, ממי הם יבקשו מקלט אם לא מהעם היהודי, סמל המוסר? מה הגישה הנכונה שצריכה להיות אל מול הסוגיה הזאת? אתה יודע, יש את המזמורים של "לכו נרננה," מזמורים שאנחנו אומרים אותם בקבלת שבת והם כולם מתארים את תהליך הגאולה של עם ישראל כסדר. והמזמורים האלה עוסקים ואומרים שיש שלב ש"ה' מלך, תגל הארץ "ישמחו איים רבים." יש אומות שמקבלות מזה אמונה, מקבלות מזה עוצמה, מעצם הגעתן לכאן? מעצם העובדה שעם ישראל

נגאל. אני פגשתי נוצרים אוהבי ישראל, ו-250 מיליון כאלה יש. כן, אוונגליסטים. -אוונגליסטים. שאמרו לי שאנחנו מאמינים בהשם כשאנחנו רואים אתכם. כשאנחנו רואים אתכם עולים לארץ ובונים את ירושלים, כשאנחנו רואים אתכם נוטעים בשומרון, כשרואים אצלכם שכל הנבואות מתגשמות, זה מראה לנו שאלוקים קיים. אתם, כאילו שם השם נקרא עליכם. אז למה הם לא מתייהדים? הם לא אמורים להתייהד, הם אמורים להישאר עם שבע מצוות בני נח. וגם לשם הם חותרים, וזה בסדר גמור. לא כל אחד חייב להיות יהודי, הוא יכול להישאר גוי ולקיים רק שבע מצוות ולהבין שאלוקים דיבר לעולם דרך עם ישראל. עכשיו, זו לא תנועה שהתחילה ל-250 מיליון, זו תנועה שהתחילה

במעט ולאט לאט... -כן. זה מתרחב והולך. למרות שאנחנו לא... לדעתי לפחות, אני אף פעם לא התרשמתי מכמות. כי המוסלמים הם הכי גדולים והכי... אבל לא חווה אמת שם אז... אבל יש איזשהו תהליך שאתה חייב להבין שכשהנביאים מדברים על כך שכל העולם כולו "וכל בני בשר יקראו בשמך," אתה כל תפילה אומר את זה ב"עלינו לשבח," "להפנות אליך כל רשעי ארץ, "יכירו וידעו כל יושבי תבל "כי לך תכרע כל ברך." אתה יודע מה, כל תפילות ראש השנה עוסקות בזה. "תמלוך אתה ה' מהרה על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך." יש לנו דיבור לעולם, מה שאלוקים אמר לאברהם בתחילת דרכו אמור להתיישם יום אחד. אז למה לא פותחים את השערים? -הו. אז בוא נפתח את השערים,

אתם מכירים בנו, מדהים, ברכה. סוריה, אתם זורקים לנו את הפצועים שלכם, קדימה. אריתראים - קדימה. -קדימה, עד שתקרוס. אז סימן שהרב לא נוח עם זה. -לא, אז אני אומר: בחוכמה, מודרג, לא בלי חוכמה. זאת אומרת שהחשש הדמוגרפי הוא מה שמרתיע? -לא. יש הלכה שאומרת: מותר לך לקבל גר תושב רק כשאתה פה חזק, "כשרוב יושביה עליה." כשרוב עם ישראל פה אתה יכול לקבל גר תושב. לפני כן, אם תקבל, הוא יקריס אותך. אין חוכמה לעזור למישהו באופן שהוא ימוטט אותך. זאת אומרת, בארץ ישראל, גם לעתיד לבוא, אנחנו תמיד צריכים להיות בעליונות מספרית או שמספיק שאיכותית ברור שארץ ישראל היא של העם היהודי. -מספרית. מספרית. תמיד. -מספרית. ברור.

זאת אומרת, גם כש"ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים," גם אז תוודא שיש לך רוב יהודי פה. ברור. -וואו. כי אתה חייב לשמור על הייחודיות שלך, זה כמו לב של בן אדם, כן? לב הוא לא ריאה, והוא חייב להיות לא ריאה והוא לא עצמות והוא לא שרירים והוא לא... אבל הוא פועל בחיבור עם כל הגוף. אבל אם אתה תערבב אותו יחד יהיה לך פסטה, לא יהיו לך חיים. כדי שיהיו חיים, חייב להיות ייחודיות לכל איבר, והוא פועל במרקם אחד עם כל שאר האיברים. זאת אומרת שאתה לא מדמיין מציאות שבה עליונות העם היהודי בארץ ישראל ברורה, גם אם מתוך 20 מיליון, היהודים מהווים רק שלושה מיליון כי עליונותם ברורה ו... ההלכה אומרת במפורש: מותר לך לקבל גר

תושב רק כשכל "רוב יושביה," רוב עם ישראל בארצו. בלי זה אסור לך לקבל אפילו אחד. וזה אומר, מאוד פשוט, כשאתה יציב וחזק, אתה יכול להקרין הלאה. אבל כשאתה מערבב את זה כבר על ההתחלה, אתה נטמע ואתה מאבד את הייחודיות שלך. וזה אולי מה שמדאיג גם אנשים בכל נושא סוגיית הגיור כי זה עלול להיות ערבוב באצטלה של גיור? -בדיוק. בדיוק. ואז אתה נשחק. זה כמו שקרה לשלמה המלך, התורה אמרה: מותר לך לקחת נשים גויות ולגייר אותן, רק לא ירבה לו - כמות. לא ירבה לו נשים. למה? פן יטו את לבבו. וכך קרה באמת. זאת אומרת, הוא חשב: אני, יש לי מספיק עוצמה ואני יכול להקרין, הרבה נשים, מתוך כנראה כוונה להקרין לכל העולם. אבל בסוף זה היה

יותר מדי, במקום שהוא ימשוך אותן, הן משכו אותו. אתה יודע שאני מגיע מהקצה השני של מדינת ישראל, מדימונה, אנחנו גרים, ברוך השם, בסביבת הפזורה הבדואית. עכשיו, יש לי חבר שאמר לי שהוא באמת נקרע עם עצמו מבחינת דילמה והמסר שהוא רוצה להעביר - כשעולה מבוגר מהפזורה הבדואית. עולה מבוגר לאוטובוס, הוא יושב. מבחינה יבשה: הוא מבוגר, בוא ניתן לו את המקום שלי, אני יכול לעמוד. והוא אומר לי שהוא קרוע מזה כי מצד אחד, הוא רוצה לשדר להם מסר שאני לא בפניכם ולא מתרפס בפניכם, ומבחינתו בכלל השאיפה שהם לא יהיו פה. אז כמה שאלות: אחד, איך צריך לנהוג? שתיים: יש שאיפה שהם לא יהיו פה? אנחנו רוצים כזאת שאיפה או שלא? דווקא

"ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים," כמו שאמרנו. אז יש פסוק בתורה שאומר על אלה שגרים בארץ, "מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ." כן, זה ככה גם קורה אגב, כשהיינו פה לפני 100 שנה - הם היו 80 אחוז, אנחנו היינו 20 אחוז. היום זה התהפך: אנחנו 80, והם 20. וזה זז כל הזמן. ולמה זה? תגיד: רגע, אתה לא רוצה להשפיע על אומות העולם? אני רוצה להשפיע עליהם, לא כשהם אויבים שלי. יש הבדל בין גוי לבין אויב, גויים: "ונברכו בך כל משפחות האדמה," אויבים - מה פתאום. אז בפרקטיקה, היחס ל... -אז אני אומר, אם יש... לצערי, היום מול האומה הערבית זה סוג של מלחמה. אתה מכניס אותם באותה כותרת? אתה הרי יודע על שבטים,

לצורך העניין בדואים שמתגייסים אפילו. זה נכון, אני אומר ככלל, אני יודע שהם היום כאומה - אויב. ברור שיש בתוכם אנשים שהם חיוביים, ויש הרבה, והתפקיד שלנו כעם זה לדעת לבדל. עכשיו, מה זה גר תושב? גר תושב, אתה אומר: אני, לא רק שאני "רוב יושביה עליה," אלא אני בודק כל אחד אם הוא מקיים שבע מצוות בני נח, שזה לא לגנוב, לא לגזול. בדואי שהוא לא גונב ושהוא נזהר בשפיכות דמים ובגילוי עריות ושומר חוק ומכיר בעובדה שעם ישראל פה הוא בעל הבית והוא אורח, יכול להיות גר תושב. מה היית ממליץ לחבר שלי, לעמוד בפניו או לא? ההלכה אומרת שצריכים לכבד גוי גם "דסבי ארמאי", הגמרא אומרת, שצריכים לכבד אותם, לתת להם כבוד. כי? -כי

"כמה הרפתקי עדו עלייהו," כמה חוכמת חיים יש לו, בטח הוא עשה הרבה דברים טובים בחיים שלו. אבל צריך לדעת שזה מאוד מורכב כי מצד אחד, אנחנו מכבדים אותו כבן אדם בצלם אלוקים, מצד שני, הוא אויב, אולי הוא, לא יודע... יש הבדל, יש הבדל מבחינתנו בין גויים שבאים לפה והם לא אויבים, שאנחנו יכולים להיות יותר פתוחים אליהם ויותר להאיר להם פנים, מאשר אנשים שהם ספק אויבים. תשמע, אתה חי בצפת, פה בצפת, יהודים וערבים חיו נפלא. למה אתה אומר את זה בלשון עבר? חיו נפלא כי בשנת תרפ"ט, כשהיו פרעות, פתאום האוהבים הכי גדולים התגלו כשונאים הכי גדולים. יש לנו צלקת, יש לנו חשד, לא יודעים, לא יודעים. לצערנו, לא יודעים. אבל

בעולם אידיאלי, אתה אומר: כן, זה אמור "וגר זאב עם כבש." בעולם אידיאלי הראש מתהפך. אתה גם רואה את זה, אגב, בעולם, העולם, מאז שקמה המדינה, המלחמות הגדולות פסקו. המיליונים שנהרגו לפני קום המדינה, מאות מיליונים, עשרות מיליונים - די, נגמר. כבר 70 שנה יש עולם יותר רגוע, בוא נאמר, בסדר? כבר פירקו את הנשק הגרעיני ב-80 אחוז. זאת אומרת, אתה לא צופה לנו איזה גוג ומגוג. -היה. -היה. חאלס. -תרשמו, ברוך השם. לא, זה לא אני, אבא אמר. -אה. היה, גמרנו. בוא רק תעדכן אותנו, מתי היה גוג ומגוג? אני פשוט לא מעודכן, כנראה. גוג ומגוג זה לא שם. הגמרא אומרת: סנחריב היה יכול להיות גוג ומגוג. זאת אומרת, לא קוראים לו "גוג

ומגוג," יכול לקרוא לו סנחריב - גם יכול להיות גוג ומגוג. זאת אומרת, הייתה מלחמה שבה התכנסו עמים רבים וניסו לגרש אותנו מארץ ישראל. ערב מלחמת העולם השנייה ניסו לגרש אותנו מארץ ישראל, להשמיד אותנו. זהו, יצאנו ידי חובה. מיצינו את העניין. אז לסיכום, אתה אומר, שמצד אחד העם היהודי צריך להיות סמל מוסרי, לא צריך לפחד מהמקום שלו להזמין גויים, מצד שני, הוא תמיד צריך להיות עם יד על הדופק על הנוכחות שלו בארץ ישראל ועל קביעת היתד כאן. שלא ייווצר מצב שמרוב פתיחות אנחנו נאבד את ייחודנו. צריכים לשמור על המקום כמו לב ולהזרים דם לכל האיברים. ועוד אמירה חשובה, אתה אומר, תזכרו תמיד שכל אדם נברא בצלם. זאת אומרת,

בכל אדם, אמרת את זה, לא רק בכל יהודי. -ברור. יש נשמה, חלק אלוקה ממעל ממש. לחלוטין. ולכן נשתדל להיות טוב כלפי כל אדם. -כן. בעזרת השם. -טוב וזהיר. טוב וזהיר. תודה רבה. בהצלחה, אחי. -אמן.