מה היה קורה לו ה-7 באוקטובר לא היה מתרחש? ריאיון מרתק עם אריאל שנבל

אז אז אני בא לשדר אני אומר לו תקשיב אחי נכון 12 לא אפריל ואז גם ראש חודש ניסן ואתה יודע בניסן יגלו וניסן ואז אתה רואה אותו אומר אגב 12 באפריל ראש חודש ניסן וא לא יודע אם אתם יודעים וניסן יגלו וניסן תידים להיגאל שחלק עשו את זה בקטע של דחוה וחלק אבל וואלה לא יודע כמה אנשים 70 80 100,000 ישמו

המזל שיש אמונה אחרי זה הייתה נשבר

ואני מברך את כל מי שנבי עכשיו שהעולם לא מברש כמו שאני מבייש

עשיתי את כל התויות אפשריות

בלי אמונה כפרה עליך אנחנו אנחנו נושרים כל אחד הם יודעים את האמת אבל לא צריך לבוא עם פוסטרים כל הפרצוף ולהראות להם הנה תראו הבן שלכם חזר בתשובה שאני על הבמה אני מרגיש א כמו שאני בבית כנסת אני קורא פרק תהילים ואני מקדיש אותו לסים שלי למי שרוצה לירא שיהיה לו רק טוב טוב, אנחנו נפגשים פה במסגרת רעיון לספר החדש שלך, יום השישי,

נכון? שזה ספר א הוא מטריד וקצת קשה לקריאה כי הוא מותיר חותם ו אתה יודע אנחנו תכף נדבר עליו אבל א בגדול הקונספט שלו הוא מה היה קורה לו השביעי לאוקטובר לא היה מתרחש א איזה משהו כזה חצי אוטופי דמיוני מציאות מקבילה ספר מאוד מאוד טוב מאוד מומלץ ואני שמח שגם הוצאת אותו אחרי כל כך הרבה זמן בכתיבה אה, בוא תספר קצת על עצמך למי שלא מכיר.

טוב, אז אני אריאל שנבל, אני בן 50, הייתי לפני כמה חודשים, בן 50 א ואני עיתונאי כבר יותר מדי שנים. א התחלתי ב99 ברדיו לא להפסקה כסטז'ר תוך כדי לימודי התואר הראשון בתקשור.

שום ניסיון, בלי

שום ניסיון, שום כלום. ק דרך איזה מישהי שהכירה מישהי שפה ושם. אז הגעתי להיות עוזר הפקה אצל

אצל ניסי משל א בתוכנית הרדיו שלו א ב-103 תוכנית אקטואליה א תוך תוך כדי לימודי תואר ראשון בתקשורת ומדע מדינה ב בברילן ואז א עבדתי חמש שנים ברדיו לא הפסקה הייתה החוויה באמת לעבוד עם ניסים משל שהוא באמת אחד העיתונ

כן טוב זה אז אתה יודע אז גם ניסים מישל היה בסיאו ממש זאת אומרת היה התקופה של משל חם ואולמרט כזה ואתה יודע זה היה לעבוד אצל אצל א ניסים אישה למרות שהיינו רק סטז'רים והכל זה היה גאוות יחידה מאוד מאוד גדולה א מצחיק היה לי איתו סגרת מעגל לפני כחודשיים אה פחות אפילו א פגשתי אותו בביתו שברמתגן על ריינתי אותו למקום ראשון על ספר החדש על המוסד א ויה ככה סגירת מעגל הוא זכר ואני זכרתי ואלנו זכרונות זה כ אתה יודע ותרנים מה היה לפני 25 שנה תשמע כזה זה בדיוק אז כן ו עבדתי חמש שנים ברדיו ללא הפסקה א א הרדיו זה מקום נורא קטן ולא סתם המפיקה הראשית של הרדיו אמרה לי אז זה תחום שבו צריך לשים רגל בדלת או דלת ברגל

תלוי כל אחד מה שהוא אוהב א וזה ממש נכון כי אתה מכיר את כולם ואתה מסתובב כזה זה ותוך שלושה חודשים בערך א נכנסתי והייתי עורך באתר האינטרנט של התחנה שממשה הוא קמה זה היה בשנת 2000 כאילו מן אתר פלאש כזה מאוד מוזר א כזה ואז שנה אחר כך הפכתי להיות א מנהל אתר האינטרנט של התחנה ובמקביל ממש א זה ממש היה ככה בסוף איזה תוכנית של דידי אררי הם ישבו הוא ונדב אבו כסיס כמה חבר'ה וזה ואז נדב שכבר ככה קצת הכרתי אותו שאל שנבל תגיד יש לך איזה רעיון איזה משהו ואז זרקתי לו איזה הברקה העיניים של א דידי הר כזה נדלקו והוא אמר ממחר אתה

אתה הכותב שלו אתה אתה הכותב וככה נהיתי ראש הדסק הקריאטיבי למשך ארבע שנים למה כי במסדר אני עברתי וזרקתי משהו בסדר ברור ש ש אבל שוב הייתי צריך להוכח את עצמי בכל תפקיד הייתי הדתי הראשון ברדיו ללא הפסקה אוקיי חוץ מניסים אבל ניסים היה ניסים אני מדבר איתך

היה דתי אוניברסלי כזה

נכון וגם הוא טלנט אני מדבר איתך על על העובדים שהולכים איתך א שהולכים איתך על פינת קפה ועובדים שזה אז ממש רדיו ללא הפסקה היה אז רדיו מאוד מאוד מאוד חילוני בתל אביב הוא כבר היה שני מקומות אבל והיו הרבה אנשים שככה אמרו אין אין סיכוי שתתקדם שם זה רדיו מאוד חילוני נתן זהבי וכאן ופה ושם ו עובדה שזה עבד ולא רק שזה עבד אלא גם אחריי הגיעו א אני הבאתי עוד כמה חבר'ה שלמדו איתי ב

איך באמת היה איך היה הקלימה התקשורתי באותן שנים אתה יודע זה באמת א לפני הפריצה הדתית הגדולה לתקשורת הכללית

איך חווית את זה

א אני הייתי ממש הדתי הראשון ברדיו ללא לא הפסקה למטניסים ישר שהוא טלנט אבל בקרב אנשים הם פיקים רוחים כאלה וזה הייתי הראשון ואני מוכרח לומר לא יודע אולי זה עניין של אופי אבל אני ואולי זה עניין של מקום עבודה כי באמת רדיו הפסקה היה מקום מאוד חם ומשפחתי נראה לי שבטלוויזיה זה קצת יותר קר א אבל רדיו הפסקה היה בשבילי בית ספר מאוד מאוד גדול ואני אף פעם לא הרגשתי שמתייחסים אליי כאל הדתי עזוב אז גם הייתי מתנחל זאת אומרת הגעתי לתל אביב עם ה עם הם

הסודין האדום עם הזה עם העם עם עם רכב חות ומעובק שיש עליו יש הזה כאן וכל מיני והגעתי לרדיו לסכה כולם ידעו ש שאני בא מהשטחים או משהו כזה ואף פעם לא התייחסו אליי כי איזה זר כי איזה מוזר ותשמע היו שם אנשים שמאלנים גם לא במברחאות תליפקין שחק שגרמה לבנדרור ימיני לקבל אותי לכתוב מאמרים במעריב ונתן זאבי שעשה איתי ועם רועי שרון שנכנס אחר כך לעבודת טור של אני לא שונא אותם וכאלה הייתה שמה יכול להיות שהיה איזה צימאון אפילו זאת אומרת א כי באמת הם א הם לראשונה הגיע הגיעו לתחנה הדתיים ומעלה והם נחמדים ולא באים עם אוזי ודובון וגם לא שיחקנו אותה באמת היינו כאלה חבר'ה מי ככה

אבל כן רציתן להשפיע זאת אומרת אתה היית אגב בחלק מה הייתה איזו קבוצה כזאת שלי

אורי אורבה חנוכדאון אז הייתה חלק נכון

ההת הייתה קבוצה בשם שובי נפשי שזה בדיחה של אורי אורבך אני אני הייתי ממש בגרין הראשוני שלה זאת אומרת היו שמה באמת א חבר'ה אז כמו שאמרת חנוך וזידיה וסיוון וו וכל מיני שרבלאו באמת וכל מיני כאלה א והוא קיבץ אותנו ממש קיבץ אותנו אחד מעיר אחד מעיר ואחד ממשפחה זהו זהו שזה ממש כאילו כולם חשבו שזה חבורת חסמפה כזאת שיש לה זה בעיקר היה צחוקים אורי אורבך זכרונו לברכה היה איש נורא מצחיק זה בעיקר היה צחוקים כשהוא וקובי יראלי צוריין שגם הוא היה אחד מהחבורה ודאום תחשוב רק את החבורה הזאת דאום קובי ארילון

צצות כישרון מצחיק ה היה היה קודם כל נורא נורא מצחיק אנשים רק כך התייחסו לזה שובי נפשי הקבוצה הדתית שרוצה להשתלט על התקשורת ואנחנו גיחחנו זה בעיקר היה צחוקים

אז מה כאילו נפגשתם פעם בשבוע מה

לא זה לא היה פעם בשבוע זה היה יותר פעם בחודש ואז הפך לפעם בחודשיים כי כי הוא אסף אנשים ואז פתאום אנשים כאילו ואז זה קיבל עבודה פה וזה קיבל עבודה פה והוא קיבל עבודה בחירה בזה ובדיוק נהינו עסוקים ובתקפות מסוימות זה כבר היה פעם בשלושה חודשים וחצי שנה אבל תמיד היה את סוכות אצל אצל אורבך אגב מסורת שנמשכת עד היום על ידי אשתו

על ידי אלמנתו מיכל שמזמינה במוצאי יום ראשון של סוכות במוצאי חג ראשון של סוכות אנחנו עדיין מגיעים כל שבוע מי שיכול כל שנה מי שיכול כמובן אני אבל אומר שאני תמיד תמיד חשי שזה שיש את הדימוי של כאילו דתי ברדיו ללא לא הפסקה ומה יעשו לו ואיך ייחסו אליו ויש את החיים עצמם ואני חשי את החיים עצמם קודמתי שם שוב הייתי מנהל האינטרנט של התחנה א הייתי הכותב הראשי של התוכנית של א דידי הררי אני כן אגיד לך שאני לא באתי במטרה עכשיו לשנות את העולם אני מודה לא באתי מתוך מטרה ל להתחיל עכשיו ולהפיץ את תאור הקדוש ברוך הוא בעולם מה מה כן מסתם ניתן לך דוגמה היה איזשהו ערב פסח שהייתי מפיק של פנינה בצביא שעשתה תוכנית

בוקר והיא דיברה שמה לפני הפסקת הפרסומות על זה יש עוד מעט פסח ועוד ועוד מעט יהיה אפשר לאכול כל מיני כאלה וא בהפסקת הפרסומות דיברתי איתה ואמרתי לה את יודעת שיש איזשהי אישה מסוימת שבה כבר אסור לאכול חמץ אבל עדיין אסור לאכול גם מצה כאילו את כבר צריכה לפרוש היא הייתה בהלם היא וואי סתב מטורף אף אחד לא ידעתי את זה וכש חזרה אמר אומר תקשיבו אתם לא תאמינו ונתנה איזה דבר תורה דבר תורה הלך ששמע ממני איזה כמה דקות קודם רק כי כי סיפרתי לך עכשיו מה באתי ללמד אותה תורה באתי ללמוד את ההלכה באתי להחזיר אותה בתשובה לא אבל כאילו אגב אורך כזה משהו שאני יודע כי משם באתי והיא לא ידעה אבל כשבאתי בקלי תקשורת חילונים

ההשפעה שלי היא לא הייתה בלהחזיר אנשים בתשובה ולא הייתה בדברי תורה אני גם לא כזה צדיק אבל לראות שיש אנשים דתיים עם ערכים ועם דעות שהם שהם כמוני כמוך רק עם איזשהו טוויסט ואם אתה יכול ללמוד משהו מהטוויסט הזה אז סבבה ומבחינתי זה היה העניין

מסכים לגמרי שזה המטרה במקומות האלה היא לא לגמרי להחזיר בתשובה אבל לא דגדג לך זאת אומרת באמת יש שם הרבה בורות והרבה חוז אתה יודע עד לפני לדעתי 20 שנה היו אומרים במוצאי שבת ברדיו שבת שלום במקום שבוע טוב כל מיני דברים נכון

אז אז עד כמה זה הוביל אותך באמת ה עצם זה שאתה דתי כן להביא את עצמך מהבחינה הזאת או שאתה יודע אמרת לא אני רוצה להיות כמו כולם אני רוצה כאילו שלא שלא יסתמנו אותי

לא אז באותה תקופה הוצ הוצאנו רועי שרון ואני א אלון סתירי שקראו לו במחתרת א והוא זה היה דרך מיילים היו לנו 6000 אה אה מנוי מייל רק ראשוניים שהם כמובה העבירו את הבשורה הלאה וזה מאוד מאוד הצליח

כמו שידידי מאירסה

נכון אנחנו בעצם היינו המחרים החיקוי הדתי לאומי של אפס ממש כאילו הם התחילו וזה ובשלב מסוים הגענו גם לתפוצה מאוד גדולה ווהכינוי שלי שם היה הרב הראשי של רדיו ללא הפסקה עכשיו זה זאת זאת כמובן בדיחה ויחד עם זאת בכל בדיחה יש קצת אמת כי כשכשאין אף אחד דתי אז אני הייתי הרב זאת אומרת שאלו אותי דברים ובאמת באמת אנשים באו והתעניינו עשני חושב שאם הייתי בא ומתחיל להגיד לאנשים תשמעי כאילו זה משהו שלא העליתי על דעתי אפילו להגיד למישהי תקשיבי זה לא נעים לי איך את הולכת מה אני אורח אם היא בתל אביב היא תלך איך שבעלה לך לא נעים לך אני אבל אני אומר היו דברים לקראת חגים ובאמת לקראת שבתות שהייתי רואה טקסטים ש קודם

א ש קודם כתוב בהם ה התריך הלועזי בלי להתייחס לתש ראש חודש למשל אז אז אני בא להשדר אני אומר לו תקשיב אחי נכון 12 לא אפריל ואז גם ראש חודש ניסן ואתה יודע בניסן יגלו וס ואז אתה רואה אותו אומר אגב 12 באפריל ראש חודש ניסן ואני לא יודע אם אתם יודעים בניסן יגלו וניסן תידים להיגל שחלק עשו את זה בקטע של דחוה בחלק אבל וואלה לא יודע כמה אנשים 70 80 100 אל שמעו שבניסן כמו ששמעו אצל פני הצבי שכבר אסור לאכול חמץ אבל עדיין אסור לאכול מצה ויכול להיות שזה היה דחו קא ויכול להיות אבל אתה יודע אם שיניתי במילימטר אפילו אבל אני אומר עוד פעם ז אני מודה שזאת לא הייתה המטרה שלי אני המטרה שלי בעולם התקשורת הייתה קודם

כל בגלל שזה חשי ואני עדיין חש שזה הדבר שאני יודע לעשות הכי טוב זה משהו שאני נהנה ממנו זה משהו שאני מתפרנס ממנו כמובן שהיום אתה יודע כשאני כותב תוראים פובליציסטים ואני מקבל תגובות מסרים ומחברי כנסת אז ברור שיש לזה השפעה אבל להגיד שמראש באתי כדי להשפיע אז אני מודה ש שזאת לא המציאות

אוקיי תגיד אתה כבר יש לך בעצם את הטור הכי ותיק בעיתונות הישראלית או אחד הכי ותיקים אני לא לאי את כולם

כן א ביולי הקרוב בקיץ הקרוב 20 שנה

טוב אז אני לא יודע איך אתה מצליח לעשות את הדבר הזה כי אני גם יש לי טור באלון לדברות ואתה יודע אני כותב פעם ואז נעלם לשלושה שבועות משהו כזה כי אני לא מבין מאיפה אפשר

אתה הבוס של עצמך אתה יכול לעשות את עצמך

כן זהו אני מכיר

לי יש בוס אני לא יכול לא יכול להגיד לוכן

אז קודם כל הכבוד אבל תראה אני גם כתבתי במקור ראשון לפני

נכון 2006 משהו כזה

ואני זוכר אותך כבר אז כתב מאוד צעיר מאוד מוכשר שכאילו אריאל שנבל היה איזה משהו יוקרתי אפילו בשם הזה ובמת אני אומר לך כאילו תמיד ראיתי אותך בתור א איזה מישהו מאוד מאוד מבטיח

ו-20 שנה אחרי זה אתה דין במקור ראשון שזה מראה על אתה יודע משהו עקבי מצד שני אני אומר הוא כזה מוכשר שאיך איך איך הוא לא הגיע נגיד לפטריוטים לכן ה הקו הדק שמבדיל בין עקבי ויציב לבין תקוע ולא זז

שזה אמ זאת שאלה טובה קודם כל אני בן אדם באופי שלי מאוד מאוד שמרן חוץ מהקטע הדתי והכל אני בן אדם מאוד מאוד שמרן אני אני גם שכיר בן שכיר וו אה ואני כשאני נמצא באיזה מקום עבודה צריך לקרוא משהו מאוד מאוד מאוד חריג כדי שאני אעזוב אותו אז זה לטוב וזה למותב זאת אומרת יכול להיות שאם הייתי קצת עם קצת יותר אומץ או עם קצת יותר טיפשות העניין אז הייתי אומר יאללה מה אני צריך עכשיו זה אני אלך עכשיו לידיעות אחרונות אני אנסה או אני קודם אעזוף את העבודה וכל זה א זה לא

זה עובר לך אבל בראש מדי פעם האמת שלא וזה קשור לדבר השני אני ברוך השם השם זיכה אותי שבמשך כל ה-20 שנה האלה וגם בזכות מקור ראשון שזה באמת מקום מאוד מאוד מאוד א טוב לעבוד בו. ממש זה מקום טוב לעבוד בו. אני שומע על הרבה מקומות שלא טוב לעבוד בהם. ומקום ראשון זה מקום שטוב לעבוד בו. מהבחינה הזאת שהם קודם כל מאוד מאוד פתוחים לזה שאנשים אחרים שאנשים שעובדים שמה יעשו עוד דברים. אגב, זה לא רק עבודות אחרות. אני אני עשיתי תואר שני ב בהיסטוריה אמריקאית תוך הסכמה של העורך הראשי דאז אמנון לורד שיומיים בשבוע אני לא אהיה בעבודה. במשך שלוש שנים כאילו כי אפשרתי לקבל משכורת מלאה ויומיים בשבוע למדתי ולא ירד שקל

מהמשכורת כי אמנון לורד אמר זה אתה פרשה לי ארצות הברית אתה הולך לימוד תואר בהיסטור אמריקאי זה לטובת העיתון אין הרבה מקומות עבודה כאלה

שקע לטווח ארוך בעידן הזה

בדיוק בדיוק עכשיו תמיד במשך כל 20 מהשנה האלה חוץ מהעבודה במקור ראשון שתמיד הייתה לי הבייס והבסיסעבודה שאני מאוד אוהב לעשות שהיא כל שבוע משהו אחר וכל שבוע זה לא עבודה אתה יודע יודע איך זה כל שבוע אתה פוגש אנשים אחרים ונושאים אחרים חוץ מזה גם תמיד היה לי עוד משהו א הרצאות למשל אני עשיתי מ217 עשיתי 260 הרצאות על מסאות מרק טוין בארץ ישראל

שזה הרצאה שעפה בטירוף גם בצבא א עשיתי מלא שבתות חינוך ב בצבא היה הרצאה בעצם על ציונות זה מה עברנו מאז המסע של מרטון בארץ ישראל 1867 שלא היה פה כלום ומה יש היום א ההרצאה הזאת התחילה סדרת כתבות שעשיתי במקור ראשון ווהפכה להרצאה ותסריטים כתבתי לישראל קטורזה למועדון לילה שתי עונות במהלך העבודה שלי במקום ראשון ואני כותב עם נדבוקסיס כל מיני דברים וכתבתי את המופע הראשון של רביטל ויטלזון א שאגב הזינוק שלה התחיל זה ממש מדהים ברגע שהפסקתי לכתוב לה היא זינקה בטירוף אז אני מאוד גאה בזה

אז תזמינו אותו

בדיוק ויש לי תוכנית כבר עונה שלישית בערוץ כנסת יחד עם פולי בונשטיין נקודת אמצע והרצאות ואני טס במסגרת העבודה לארצות הברית לא מעט פעמים כדי לסכר דברים זאת אומרת אני לא מרגיש שאני מגיע שכבר 20 שנה אני מגיע למשרד לאותו משרד ודופק את הכרטיס ויושב שמונה שעות ומתבייס קודם כל מה זה הביז ואני עושה גם הרבה דברים

בדיוק מבחינתי זה באמת כל שבוע אני צולל בגלל שאני עושה כתבות א מגזיניות אז כל שבוע אני צולל איזשהו לנושא מאוד מעניין שאני מראן בו את הבן אדם שהכי מבין בזה בארץ וזה פותח את הראש מאוד מאוד כך שזה לא משמם אף פעם האם בקונסטלציה אחרת יכולתי לעבור בעיתון לעבוד בעיתון יותר גדול שהתפוצה שלו הייתה יותר גדולה אולי מהצד השני אני יודע שלמקור ראשון למרות שהוא שהוא לא עיתון גדול אבל ההשפעה הסגולית שלו היא גדולה אז מה עדיף עיתון גדול עם השפעה יותר קטנה עיתון יותר קטן עם השפעה יותר גדולה וואלה אני לא יודע אבל זה האופי שלי ולשם הסלילו ולשם הוסללתי כאילו דרך הנפש שלי ואני אין לי אין לי שום טענה כלפי זה אני לא אני לא חסר לי ה הבוא תעבוד עכשיו בניו יורק טיימס זה לא מדבר אליי

תגיד ואם לא היית כותב במציאות חלופית אחרת מה היית עושה בחיים

וואו שאלה מאוד טובה אני זה קצת מביך אבל אין לי שום כישרון אחר

אין לך קישורים גם לי

אני אני מכניס אני מכניס כלים יופי למדיח כאילו יכול להיות שיש בזה עבודה אבל אה תשמע אני משאר שהייתי לא לא הייתה לי ברירה צריך להביא לחם לילדים הייתי לוזר בוא נגיד

כן אז זהו אז אני חושב ש אולי היינו פותחים יחד איזה חברת לוזרים או משהוכ

מזל שיש עדיין מזל שיש דן תקשורת אגב לגבי הטור אז אני ממש ממש שמח ש שהai נכנס רק בשנה ה20 לכתיבת הטור שלי כי אתה יודע היום היום אתה כבר לא יכול א לדעת בוודאות מי כתב מה

אפשר לדעת אני השבוע קיבלתי טקסט

אמרתי לו תשמע זה AI בטוח לקחתי אותו גם העתקתי לAI ואמרתי לו תגיד זה AI כתב הוא אמר לי בוודאות כמעט מוחלטת 95%

וואו אוקיי אז אנחנו עדיין נחשם בסדר אבל התורים שלי ב-20 בשנה הראשונות זה הספר הזה

אז אף אחד לא יכול

אני יכול להגיד בדיוק זה כאילו עדיין לא

אבל מעכשיו אפשר לחשוד

מעכשיו הספר הבא שלי יהיה בשיתוף

ברור גם תתייעץ איתו על הנושא טוב אז הגענו לספר

כן

א תשמע זה אחרי שאתה בעיתונות כל כך הרבה הרבה שנים להחזיק ספר. מה זה עושה לך? זה תשמע אני אני בתוך התהליך הזה כבר שנתיים אז זאת אומרת אתה יודע מדברים כל הזמן שזה כמו לידה וכאלה אז זה כמו לידה אחרי שנתיים הריון יש חיות כאלה

אז זה כזה הרגע שהגעתי לבית הדפוס כמובן תוך כדי שתי הזקות וכניסה למקלטים ויציאה וחזרה א היה מאוד מרגש היו היו כמה היו כמה נקודות מאוד מאוד מרגשות בתהליך הזה התהליך הסיום 1000 המילים הראשונות בזה אני זוכר שביעי למרץ 2024 ארבע אה יש לי גם איזה מתועד אה אלף המילים הראשונות ידעתי שאני הולך א

ידעת שיש לך פה משהו ביד

כן ידעתי כי המון המון דברים השתנו פה במהלך עריכה אני כתבתי את הספר הזה את הדראפט שלו הראשון בחצי שנה אחרי חצי שנה היה לי דראפט ו ואז הייתה לי שיחת א הייתה לי שיחת אה אה את יוכי ברנטסרינטי לפני כשמונה שנים מצאת ספרה האחרון הדל ומאז אז נשארנו בקשר של שתי שיחות בשנה של פסח שמח ו שנה טובה ובסירה של השנה טובה אני התחלתי לכתוב במרץ 24 וחצי שנה לאחר מכן בלקראת ראש השנה אה דיברתי עם יוכי אמרתי לה תקשיבי אני כותב ספר היא אומרת לי שלח שלח אני רוצה לקרוא כי מיד אחרי סוגות אני נכנסת לכתיבה של הספר שלי וכשאני כותב את הספר שלי אני לא קוראת שום דבר אז שלח אמרתי לה אבל יוחי זה רק דראפט ראשון שלח שלח

במוצאי יום כיפור אכלתי משהו לשביר ירת צום ופתאום נשארתי ופתאום אני אני מקבל SMS ונשארתי ככה זה היה זה זה אגב הרגע הזה זה היה הרגע השני שבו הבנתי היה גם את הרגע שנועה מיני התקשרה ואמרה שהיא העורכת שלי שזה גם היה רגע וחתימה על חוזה בכנרת מורה אבל הרגע שבו יוחי ברנדס מגדולות הסופות במדינת ישראל כותבת יש לך יצירת מופת ביד שכל ישראלי צריך לקרוא זה היה מדהים זה היה באמת אני כשאני אומר את זה עכשיו זה אני מצטמרר ואחרי שהבאתי לה את הספר היא קראה אותו שוב ואמרה זאת יצירת מופת אני נשארת עם הסטייטמנט הזה ואתה יכול להוציא את זה בפרסומות והפרסום וכאלה יצירת מופת שכל ישראלי צריך לקרוא שבוא נגיד אין אין הרבה

ספרים של ספרי ביכורים שיש סופרת כל כך גדולה שאומרת את זה עליהם והיה את הרגע של ה של שבו נועמנה עם העורכת כותבת לי ירד לעותק שמש שזה עוד רגע אחרי כתבתי את הספר חצי שנה וערכנו אותו שנה וחצי אה זה המון המון זמן חלק חלק ממנו היה לא לא פשוט כי

אנשים לא מבינים את המורכבות של זה אבל בוא באמת תספר קודם על העלילה עצמה

אוקיי אז העלילה היא בעצם אישה דתיה מפתח תקווה היא ובעלה יש לה גם יש להם גם קשיים בזוגיות הם לא מצליחים להביא ילדים לעולם א ו פורצת מלחמת אה אברה באוקטובר והוא הולך למילואים ואחרי כמה שבועות נהרג באחד הקרבות הראשונים בצפון הרצועה בתום ה-30 היא נכנסת לחדר דר ופותחת את קופסת האתרוג המשפחתית שעוברת מדור לדור ו ומחליטה לעשות משהו שהיא היא היא אישה מאוד רציונלית והכל וכשאבא שלה סיפר לה רגע לפני מותו שיש לחש מהרמחל שבמשפחה שלהם עובר לחש מהרמחל שמאפשר לחזור בזמן ולשנות משהו בעולם היא אמרה יאללה יאללה עזוב אותי מהשטויות האלה אבל עכשיו היא מאוד מתגעגעת לבעלה וכואבת אז היא אומרת מה יש לי להפסיד קוראת את את הלחש הזה שלוש פעמים הולכת לישון וכמהצם כמה כמה בשי באוקטרו

כמה בשעה באוקטובר בעצם תפיקות בדלת היא אומרת לעצמה היא אומרת אני אלמנת סהל אני את התפיקות בדלת שאני כבר קיבלתי אבל היא חוזרת שישה לאוקטובר פותחת את הדד הדלת עומד שמה ילד עם ערבות ואומר לה לבי ביקש שאני אביא לו את זה לפני התפילה היא רגע אבל לבי חז היא מבינה היא מבינה שהיא חזרה לאושה רבה

ושזה ולביא לידה לביא בעלה לידה חי ו שה הצליחה לחזור לשע לאוקטובר והשליש הראשון של הספר הוא הגיבורה מסתובבת בעוטף עזה ומנסה למנוע את שיהיה בכנה את כולם שזה עומד לקרות מחר

כן היא מנסה לשכנע את אחיה שהוא קטן בחיר במודיעין והיא מנסה לשכנע שר שהיא פוגשת

מגייסת חברה טובה ולאורך כל הדרך הזאת יש איזשהיא דמות שנמצאת איתה ומנסה להכשיל אותה ולא ברור מהזה בסוף השליש הראשון של הספר יש טו מאוד מאוד גדול שלא נגלה אותו אתה מכיר אותו זה טיס שכמעט כל מי שקורא אותו א מאוד מופטע ומאוד כזה נשימתו בנית אותו טוב כי הוא לא צפוי ברמה הטכנית

נכון לא צפוי ברמה הטכנית בנינו אותו ככה שהוא לא יהיה צפוי ופתאום אתה מקבל את זה לבום ואז הספר עובר לשנת 2048 בארצות הברית כי בעצם מה שקורה וזהו זה טיפה ספוילר אבל זה יש מספיק דברים בספר כדי לקרוא גם הספוילר הזה מה ש מה שבעצם קרה זה שהיא מצליחה לעצור את השבעה באוקטובר אבל אחרי שהיא מצליחה לעצור את השבעה באוקטובר החמס ואיראן וחזבלה מתארגנים וארבע שנים אחר כך בערב יום עצמו עצמאות מתפתחת מלחמה הרבה יותר קשה והרבה יותר גדולה שבעצם גורמת להשמדתה של מדינת ישראל והפליטים כולל הגיבורה ומשפחתה מגיעים מגיעים לארצות הברית לשתי ערים ניו איזראל וני ג'ודיה

ושם בעצם היא הגיבורה שהיא בת 60 כבר היא מנסה לרכום עכשיו את את הביטול של הדבר הזה בעצם לבטל את הביטול של של 7 שבעה באוקטובר איך היא יכולה לעשות את זה הרי אמרנו שאפשר לחזור רק פעם אחת בזמן זה בדיוק הטוויסט, אנחנו לא נגלה אותו. היא יש לה את הדרך שלה לעשות את זה ובעצם הספר נסגר ב שוב חוזרים ל-2023 ובעצם מגלים מה קרה איך זה קרה ומה קרה כשהיא ניסתה שוב זה וכל הדברים האלה קשורים כמובן לקמעה ולכוחות הסותרים שעובדים בתוך שם הרבה מיסטיקה יהודית גאוני הדור דאז הרמחל והיוץ שבאמת באמת היו מאוד תאונים אחד כלפי השני בכל הסופ של מיסטיקה וקמאות ואני חושב אני חושב שהצלחנו ליצור אנחנו זה נוע ואני א שהיא שותפה

מלאה בספר הזה הצלחנו ליצור א ספר שהוא מצד אחד ספר מתח לכל דבר ועניין זאת אומרת יש בו בנייה של בנייה של דמויות ובנייה של מתחליף הנגרים מה שנקרא וטוויסטים כמיתב המסורת של כל ספר מתח טוב שאתה קורא גם שהוא מדבר על מגדלור בצרפת

אבל ספרי מתח שמדברים על הישראליות ועל יהדות ומיסטיקה יהודית

בדיוק בדיוק אתה יודע אני אני התיארתי את זה בכמה מקומות יש תרופות שיש להם שיש להם מנגנון שחרור מושה שאתה לוקח, אתה מקבל בוסט ואז אחרי כמה שעות הוא נותן לך עוד בוסט ואני חושב שזה הספר הזה ככה תכננו אותו ולפי התגובות ברוך השם זה גם ככה יוצא קודם כל אתה מקבל את הבוסט של ספר שאתה שאתה שוב זה לא אני אומר את זה אז זה כתוב גם בביקורות בעיתונים שזה והרבה אנשים כותבים לי אז אני יכול כבר להגיד את זה שקשה להניח אותו מהיד שהוא מאוד מותח שהוא מאוד הוא כתוב היטב קולח ולא חופר ולא חופר ובום בום בום דברים קורים ובאופן קולע זה דבר אחד אבל לעומת ספר כזה שנגיד כותב הרלן קובן כן אני לא משווה את הפילרן קובן כן אבל גדול אחד מגדולי סופרי המתח אז אתה קורא ספר שלו שמתרחש בניו ג'רזי איזה בלש ונגמר הספר וזהו נשאר בך

בדיוק זה לא נשאר בך כי זה לא כי זה קרה בניו ג'רזי וזה לא מעניין

פה אז אתה מקבל את הספר ואז אחר כך אתה נשאר עם המחשבות כי זה בכל זאת אנחנו

לא רק מחשבות יש פה אמירה קרה ואני אומר לך כשאני קראתי הרגשתי משהו מטריד כאילו יש פה אמירה של אם לא ומה עדיף ובכלל כל ה א כל המציאות של להיות ישראלי וודי ואתה יודע גם הפילוג בינינו

נכון

מה רצית בעצם להגיד בספר הזה כאילו יש פה אמירה גם או שיש פה רק נרטיב עלילה זה מה שכל כך יפה בספרות כי קיבלתי יותר מ-100 תגובות וכמעט כל אחת מהן הבן אדם או האישה שכתבה את התגובה, את המסקנות, כאילו כולם אמרו את אותו דבר על על המתח ועל הכתיבה ועל הכל. ואז על המסקנות שמעתי 1000 וריאציות 1000 שאחד אומר שזה בעצם אומר שזו תקופה של נס כי אם לא היה קורה אז היה קורה משהו הרבה יותר חמור. אחד אמר לי תשמע עצם העובדה שהבאת את המאבק בין היבץ עשה את זה כזה זה א הבאת את המאבק בין היבץ לבין הרמחל כי בעצם אתה רוצה זה בעצם מבחינתך מסמל את המאבק במדינת ישראל היום בין המשיחיות לבין הרציונליזם ואני אומר לו תקשיב

מאוד מאוד יפה שום דבר מזה לא לא קרה כשכתבתי זה קרה בגלל אילוץ לוגי אבל סבבה תיקח את זה לאן שאתה רוצה וחלק לוקחים את זה לכיוון של הכיתוב שגם אחרי שחלילה מושמדת את המדינה עדיין אנחנו גרים בארצות הברית בשתי הרים בניו יזראל וניו ג'ודיה

ואני אמרתי אני עשיתי את זה כדי אני עשיתי את ההפרדה הזאת כדי שלגיבורה ולבן שלה יהיה זמן נסיעה יהיה זמן נסיעה של כמה שעות בין שתי ההרים האלה כזה אתה יודע כאילו

אני לא זה בעיניי יש פה אמירה מאוד מאוד

יפה יפה אז זה מה שזה לא אז אז אז אז אתה יכול להגיד ואני לא אני לא יכול להגיד שאתה טועה שהיית צריך משהו עלילתי אבל עובדה שאת הפתרון בחרת דווקא בקטע הזה אז יכול להיות שבתת מודע ואני באמת תשמע זה לא סוד שאני כותב נגד הכיתוב והכיתוב הזה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד כואב לי המון המון שנים אני ביולי 23 כתבתי טור שהכותרת ביול 23 שיא המאבק על הרפורמה שזה הייתה תקופה עד ככי קשה בחיי הציבוריים בסדר גם ברוך השם הפרטיים לא קרה לי שום דבר נורא אבל אתה תקופה הכי קשה אני ממשני יש SMS יש וואטסאפ שכתבתי לחבר כתבתי לו אחי אני רואה בעיני רוחי אותנו הולכים בשירות לגלות ממש ככה תקופת בין המצרים תשעה באב של א של שנת הרפורמה

עשי ביום כיפור

עשי ביום כיפור היה בשבילי דבר נורא והיום הייתה תקופה נוראית וב בטור שבעה באב בטור שכתבתי בשבעה באב בעיתון באותה שנה קראו לו אגדת חורבן 202 ותארתי שמה בעצם איך אנשים אה א נמצאים בתוך העיר ואז האויב בחוץ אבל הם לא שומעים את האויב כי הם עסוקים בפנים בתוך הזה ואז אבן ראשונה בחומה נופלת אבל הם לא שמים לב כי יותר חשוב לפטר את היועמשית או או לחזק את היועמשית ואז ואז החומה מקבלת בום עוד ועוד ועוד אבל שוב אנחנו צריכים כאילו להפגין בקפלן או להפגין נגד קפלן ואז האויב פורץ פנימה ותובח בנו ואף אחד לא זה ויומיים אחרי הטבוח, זה קרה חודש וחצי לפני הטבוח, כתבתי את התור הזה. ויומיים אחרי הטבח, ידידה שולחת לי

קטע מהטור הזה ואומר לי, "תקשיב, אני זכרתי אותו וחזרתי אחורה כדי למצוא אותו, אתה פשוט גאון כמעט על גבול הנביא." ואמרתי לה, לא, לא הייתי, אני לא גאון אני לא נביא.

הכתובת הייתה על הקיר. כשאנחנו רבים בינינו בצורה כל כך משוגעת, אנחנו לא שמים לב לאב שבפנים. זו הייתה מתהפורה, אבל שהיא הייתה מושלמת במציאות. אז כן מאוד מאוד מאוד קשה לי עם הכיתוב הזה והאלה קוראים לי הימין הערכי והאלה מהצד הזה קוראים לי הימין הערכי והאלה מהשמאל קוראים לי שאני ביביסט וכל הדברים האלה זאת עמדה שלא שלא קל א להיות בה כי היום מאוד מאוד טוב להיות באחד הצדדים הקיצוניים כי אתה יש לך לייקים ואתה נורא ברור בעצמך ונורא חד ונורא זה אבל אני אני חושב שתרבות הלייקים והרשתות מובילות אותנו לפי תאום זאתגם חלק ממנה גם אתה פעיל בטוויטר

נכון אבל אני אני מי שיעקוב אחריי מי שיעקוב אחריי אני בשנים האחרונות הורדתי הורדתי מינון מאוד מאוד חזק

למה כי שמת לב שגם אתה הולך ל

חד משמעית אני הורדתי ווליום תקשיב אני בשנת 2022 הייתי ברשימת 50 החשבונות הטוויטר ה היה מי שעשה את הדירוג הייתי ברשימת ברשימת 50 חשבונות הטוויטר החזקים בישראל זה זה לא הגיע

אם זה היה את הדיבור המפלג באיזה מקום היית

חמישי שישי תשעי עשירי אולי היה משהו שגרם לך להבין את זה. היה אחרי ה א אני לא חושב שהיה אירוע ספציפי אבל כשראיתי מה זה גורם לאנשים כאילו זה פשוט ראיתי שזה מנהל אותי ראיתי שהדופמין של הלייקים כשאני כותב אשאני כותב ציוט על מישהו ואני כותב את המילה זה עוד 400 לייקים בלי המילה פחות 400 לייקים זה אלגוריתם האלגוריתם לוקח אותנו א ומדרדר אותנו למטה למטה עכשיו אתה יודע עכשיו היום אני אפילו לא בן 2500 החשבונות הטוט הכי חזקים ואני סבבה לגמרי עם זה כי ידעתי שאני יכול להיות בן 50 זאת אומרת יש לי את התואר יש לי את הצילום הייתי בן 50 חשבונות הטוויטר אני יכול לעשות את זה אבל אני ממש שמח שאני לא שם הייתי הולך

לישון בהרגשה זיפטית בהרגשה גרועה שקיבלתי לייקים על חשבון כיתוב זה לא הגיע ביום אחד אבל אתה יודע אולי אחרי ליל גלנט אולי אחרי איזה אני לא זוכר מה מה מה מה בדיוק היה הטריגר? פתאום הסתכלתי על עצמי מ מבחוץ ואמרתי אני בחיים לא אפגוש מישהו באורשרד או בסופר או בחנות או ברחוב ואני אגיד לו יא בחיים אני לא עושה דבר כזה אז למה אני עושה דבר כזה ברשת יכול להיות שזה שמע בטוח שיש אנשים שרואים את זה ואומרים איזה מתחסד הוא ואיזה חלש הוא ואיזה זה אין אין לי שום בעיה אני מאוד שלם עם ה עם ה עם השינוי הזה שעשיתי ברשתות אני עדיין בפייסבוק אני עדיין בטוויטר עדיין שומעים לי עדיין מקשיבים לי בשבוע שעבר היה לי היה היה

לי פוסט על הבחור שנרצח פה 200 מטר מהבית שלי בפיץ. קיבלתי 2000 קיבלתי 2500 לייקים בפייסבוק. קיבלתי את הדופמין שלי. הלוואי ולא הייתי צריך. הלוואי והוא היה חי. אז אני יודע לעשות את הרעש ברשתות אני מעדיף שלא.

טוב אז יום השישי זה ה זוה התחלה של משהו.

וואי אתה יודע. אה שוב השוונו את זה מקודם ללידה ולהריון וכאלה. אז אני עכשיו במלונית שלי אחרי הלידה אה אני

אתה כאילו מבסוט מזה אתה אומר עזוב אותי אל תדבר איתי על אני אני עוש כן א' א' אני מאוד נהנה מה מהרגע מהתגובות ומהיחס ומזה שאנשים קוראים וזה משפיע עליהם והם חושבים על זה שחשבו מה שהם רוצים אין בעיה ואבל הוצאתי את הספר הזה לעולם הוא משייט והוא עושה את שלו והוא יעשה את שלו בעזרת השם גם גם בזכות האירוח שלך ואני חושב שמי שיקנה את הספר הזה יזכה בשניים במחיר אחד כמו שאמרתי קודם כל זה ספר שכתוב טוב ולא כי אני אומר פתחו אתה עברית תראו את הביקורות לא לא אני כתבתי אותם דודו אומר ש ספר מצוין הוא גם כתוב בצורה אתה יודע של כתיבה של פעם מהצד הטוב של המילה אוקיי כאילו לא כן אני גם בכוונה עשיתי אותו לא חופר מדי

לא זה אתה נכנס ישר לעניינים אז קודם כל אתה מקבל את הספר מתחתוב כתוב היטב לפי כללי הז'נר אתה יודע שלא לא לא לא חסכנו על שום דבר בעניין הזה ומצד השני יש פה ספר שכן מדבר על איפה מדינת ישראל נמצאת היום איפה אנחנו רוצים להיות בשנת המאה של מדינת ישראל איפה היינו יכולים להיות מה זה אומר דברים שאפשר לחשוב עליהם הדברים האלה הם לפעמים קצת הם לפעמים יכולים להיות קצת מטרידים כמו שאמרת בהתחלה אבל אני חושב שזה בין השר תפקידה של ספרות ואם הצלחנו פה לעשות משהו שהוא גם מאוד מהנה אפילו כאילו מוודר ברמה מסוימת. מוותר לא ברמה של צחוקים אלא ברמה של אנטרינט שזה משהו שאתה קורא ואתה אומר בואנה כאילו השקעתי כסף במשהו

שכיף כיף לקרוא אותו וזה אחר כך גורם לך גם למחשבות ולשיחות נראה לי ש נראה לי שעשיתי את שלי הצלחתי לעשות את זה לפחות לפי הביקורות נדמה שכן

אני מסכים לגמרי אני סכן לראות כבר מה יהיה הספר הבא והוא באמת

יום השמיני סתם השביעי קודם כל כן

באמת תעשה סדרה יום יום ה-20

אבל א באמת זה ספר ספר שנשאר איתך ושנותן לך הרבה חומר למחשבה גם ברמת המטריד וגם ברמה של אוקיי אז מה עושים איך פותרים את זה אז תודה רלשנבל ושיה בהצלחה בכלל בכתיבה בספר הבא

בעזרת השם בעזרת השם ‏M.