"הוא אמר לי משפט ששינה את חיי": הרב עמית קדם על תהליך התשובה המרגש

ישבתי בורנסי לא יודע למה כל הסיפורים הם סי ורנסי דווקא כי הסתובבתי הרבה הלכתי לקורא בכף יד הוא מסתכל עלסי אומר לי וואו אומר לי very גריט יוגי אומר לו מה אומר לי אתה היית בגול קודם ועכשיו חזרת עליה אוקיי

אתה מאמין לו דרך אגב

לא אבל הוא אז הוא אמר לי משפט ששינה לי את החיים הוא אמר לי יש לך כוח מאוד גדול של תפילה עד אז תפילה היה משהו שבכלל לא היה בתוך מאגר האפשרויות פתאום מישהו אומר לי שלא רק שאפשר להתפלל שאני טוב בתפילה. יש לי כוח גדול של תפילה. יום אחד בבוקר הייתי קם ב5 בבוקר סוחב בגנגס ופתאום מצאתי תוך כדי השחיה הזאת מתפללת.

אתה פשוט מה מדבר מהלב.

כן.

פעם ראשונה.

כן. חוויה מאוד חזקה. ושם פתאום אני חושב מתחילה איזה מתחיל געגוע מאוד מאוד עמוק לתפילה. בעיקר. אני חושב שזה הכוח שהחזיר אותי בתשובה.

הרב מית קדם ראש ישיבת שדה צופים בשומרה שזה צפון צפון צפון צפון ואחרי שהגעתם צפון עוד קצת צפון ממש על הגבול

מה שנקרא סוף העולם שמאלה

או תחילתוכ

תלוי מאיפה מגיעים א מייסד שיטה דמיון נובע כנראה שלרוב הצופים כרגע לא אמרתי עדיין כלום אז נתחיל בכלל ממך מהרב א כי החזות שלך עכשיו עד לפני כמה 30 שנים

30 שנה

עד לפני 30 שנים לא הייתה בכלל נראית ככה וזה לא עוד סיפור על בעל תשובה שגילה את האור ועכשיו בואו תצטרפו אליי לאור זה הרבה הרבה יותר עמוק א וסחלטני אני הייתי אומר כי יש איזה אה אתה עושה ככה אנחנו עוד שנייה נצלול את זה אבל יש איזה גישה כזאת שבאה ואומרת אמונה זה או שיש לך או שאין לך או שאתה מרגיש את זה או שאתה לא מרגיש את זה אבל אצלך התהליך הזה א מגיע מרצון אמיתי להבין

כן ולא לא סתם עשיתי לך ככה כי אני חושב שיש אה הרבה שנים הייתי מסתובב ומספר את הסיפור פור תשובה שלי בכל מיני מקומות ובאיז שלב הפסקתי

כי

כי ההרגשה הייתה שאני לא באמת מבין מה קרה פה

אז בוא ננסה להבין יחד

אוקיי

הבית שגדלת בו לא זה לא בית מסורתי שקל ממנו זה היה סליחה שאני אשים כותרות קיצוניות אנטי דתי

לא יודע אם אנטי אבל מאוד רחוק מכל סממן דת זאת אומרת לא כשסבא זכו לברכה עוד היה חי אז עוד היה קידוש בשבת גם זה ברגע שהוא נפטר גם זה כבר לא היה אמא שלי הייתה מדליקה נרות שבת לפעמים אבל אה בבר מצווה אני עד היום מתפלא שכן עליתי לתורה אבל משה לא היה תפילין לא היה

אתה מתפלא זה לא היה חלק מהמסלול שהתאים לאווירת הבית

כן

אם אבא שלי עוד היה חי מעניין אותי לשאול אותו כאילו מה הוא חשב אבל היה שם אני חושב שבדיאבד של אבא שלי כן היה לב יהודי חם זה חולים לברכה אבל קשר לדת לא היה ובחינוך שגדלנו בולב דווקא בבית היה מאוד אנטיידתי זאת אומרת הבתי ספר התנועות נוער האווירה הירושלמית הזה של המאבק על על השבתות ועל הבתי קולנוע

במה זה מתבטא חינוך אנטי דתי

בבית ספר שגדלתי בו בתיכון ליד האוניברסיטה לא היה נכנס מרצה דתי היו לנו מרצה

לא משנה מה הוא לומד שילמד מתמטיקה

היה לא יכול להיות שהיה עם כיפה אבל נושאים של יהדות לא היו היו אני זוכר שהביאו לנו בודאיסטים נוצרים הם כל מיני דברים אדם דתי שיבוא בר על יהדות ככה בלי נצלויות לא לא היה דבר

פולקלור של תרבויות ודתות אחרות זה הרחבת אופקים יהדות זה כבר

מעבר ל

לא בבית ספרנו תרתי משמע

חשוך פרימיטיבי לא רלוונטי בשום צורה

זה מדהים שאתה קורא לזה חשוך כי הרבה מהם קוראים לנו חשוכים אנחנו הפרמיטיבים

כן אני אומר ככה הם זה מה שהם קראו לנו זה שבתפיסה שלנו בתיכון לזה התכוונתי מהצד שלהם

היהדות זה משהו חשוך פרימיטיבי לא רלוונטי בכלל לחיים שלנו בורות גמורה לא ידעתי כלום כלום

אפילו לא לשם הידע עזוב קי מצוות כמו שאתה לומד כמו שהיה סבבה להביא א הרצאה לבודאיזם או לא יודע מה

ברות גמורה

זה יותר מבות כי הרחבת אופקים בבודאיזם זה סבבה אף אחד לא חושב שמחר תהיה בודאיסט אבל כדי שתכיר

ברות מכונ

אפילו כזאת לא היה לה

ברות מכוונת ברות מודעת לא יודע מי זה רשי לא יודע מי זה מערב לא יודע מה זה גמרא לא יודע מה זה שבת לא יודע זה ברורות זה עוד חוסר ידיעה פה זה הסתרת ידיעה מכוונת

אני חושב שכן אני חושב שכן

ואז אה ילדו

אתה עושה שירות בעורב נחל נחל סליחה עורב

ילדו חיפת שזה הייתה אז יחידת עורב

נכון שזה זה הסיירות של ה

כן

של הגדודים ב

לא לא של הגדודים זה היה מתכלי זה היה יחידה תחת עוגדה

א קצונה זה היה מאוד ברור שקצין א אבל סינטיפדה הראשונה שהיום זה קצת נראה משחק ילדים לעומת מה שעברנו אבל אז זה היה מאוד קשוח ומסיים את השנה הרביעית שנת קבע ורוצה לברוח הכי רחוק שאפשר שלא על מנת לחזור

איך אתה מסביר את זה משלב של נתינה עצומה למדינת ישראל לעם ישראל עד כדי הקרבת חיים בסוף שירות בעורב קרוך גם בסכנת חיים א שירות מאוד אינטנסיבי לזה זה שביום אחרי שאתה מסיים את אתה פשוט רוצה להתרחק מהמקום הזה שקרבת לא כל כך הרבה.

זאת הייתה בדיוק הנקודה. זאת אומרת, מצד אחד חנכו אותנו מאוד על אהבת הארץ, על מסירות, אבל לא היה שם שום תוכן פנימי. זאת אומרת שהגעתי באינטיפדה עם שאלות מאוד קשות של מי אמר שהארץ הזאת באמת שייכת לנו?

למה? על מה אני נלחם?

איך פותרים את הסכסוך הבלתי אפשרי הזה? מי בכל האזור שאני הכרתי שלנשי רוח ואנטלקטואלים לא היה שום תשובה ש שהתחילה אפילו להניח את הדעתי. מה התשובות שבכל זאת קיבלת?

זה המדינה שלנו. אין ברירה, אין לנו מקום אחר. למה? למה? מה מונע בעדי לטוס לניו זילנד? עשיתי את זה ולמצוא שם איזה חוו שאף אחד להסתיר את היהדות שלי ואת הישראליות שלי ולהשתחרר מכל העול הזה שהמסתם עליי. שב מה אני צריך את זה?

אתה לא מקבל תשובות ולכן אתה בועט בהכל ו

נוסע. אני לא יודע אם באמת בפנים חשבתי שאני לא אחזור. לפחות ככה אמרתי והחלטתי לבדוק את זה עד הסוף. זאת אומרת זה היה תקופה ארוכה כמעט שנתיים של מסעות די מהר הבנתי ש הטרנד של מסיבות או של טרקים כל הדברים האלה זה לא מה שאני מחפש ואני מתחיל די מהר ללמוד זאת אומרת מגלה את העולם הרוח גוף נפש

איפה

עודו

אתה אומר עודו כאילו ארץ הקודש

אני חושב שבמשע הרוחני עודו הפכה להיות הכנה מאוד משמעותית לא רק לי הרבה אנשים

יש לך הסבר לזה זה

כן

למה הדרך לחזרה בתשובה הרבה פעמים עוברת בהודו

כי אם אתה גדל בתוך חינוך שהרוחניות שהעידות מציעה הוא משהו שהוא אויב אין בכלל מה לחפש שמה אז אתה צריך להגיע לרוחניות שנמצאת במקומות מאוד מאוד רחוקים כדי להתחיל להיפתח לזה העולם הרוח עד אז היה בשביל ספרות מוזיקה אומנות לקבל שיש דבר כזה של עולם שמעבר לתפיסות החושיות שלנו א הייתי צריך לבוא להודות עודו זה חי. זאת אומרת הם חיים א מתות רוחניות מכל מיני סוגים. אתה פוגש את זה זה מאוד לא מאיים

כי

כי זה לא שלך.

אתה יכול לבוא לטעום מה שאתה רוצה. אתה לא מרגיש אתה עלול להתחייב באיזשהו

קצת כמו הבודאיזם שמגיע לבית ספר כי זה לא שלי. זה לא מאיים.

כן. אפשר אפשר להשתע בזה כמה שאתה רוצה. הוא לא באמת אה עומד לך בדלת ואומר זה זה אמת או לא אמת. ונפתח לי שמה. פתח לי עולם שלם שלא לא הכרתי לפני כן

שהוא עדיין לא יהדות הוא לא יהדות בכלל רייתק אותי מאוד נפש נשמה מדיטציות יוגות כל מיני דברים הרבה הרבה לימוד עצמי לשבת בכל מיני ספריות לקרוא ספרים להבין לקרוא עיקר תרגול הרבה תרגול הרבה

מה לומדים מה מתרגלים

א מדיטציה יפסנה עשיתי הרבה גמצא גם גם בארץ ישבתי ארבעה קורסים כאלה של 10ה ימים מטציה כל היום בשתיקה יוגה הרבה א סוגים אחרים של מדיטציה.

חשבת ללכת לישיבה להתחיל את המסע הרוחני שלך מתוך היהדות? בוא נלך לישיבה. ניפגש עם החבר'ה האלה שחושבים שהם יודעים יותר מכולם.

לא רלוונטי בכלל. לא לא במאגר האופציות אפילו.

זאת אומרת הודו טיסה של שעות מדינת עולם שלישי

א לא יודע מה אכלת מה שתית מה היה מצב התברועה עד לשם ולא להתחיל מפה מהבית. ושם פתאום מתחילות שאלות ראשונות מאוד מאוד ראשוניות של אני זוכר שכתבתי מכתב לאבא שלי זה הרבה לפני דן האינטרנט כן שבקשתי לשלח ספר על יהדות כי כל מיני מפגשים כן זוכר איזה איזה ברמין בורנסי כזה מישהו אצילי כ הרבה פעמים נראים מאוד מוזנחים כאלה רעים יש בו משהו אבל הוא היה כזה עם הלבוש הלבן משהו כזה מאוד אצילי והוא יושב איתי מדבר שמה על המדרגות ואני אומר לו שאני מישראל הוא מסתכל אומר לי ודי כן כן לא מבין לא מבין מה הוא מתפעל כל כך

אבל מה אתה עונה לו כשהוא אומר יהודי לו כן כאילו לא מבין מה הוא מתפלל כל כך היו כמה מפגשים כאלה שתחילו לשתול שמה זרעים של שאלות שולח מכתב לאבא שלי שלח לי ספר על יהדות הוא לא שולח לי חזרתי לארץ היה דמות טען שהוא לא קיבלתי את המכתב אני חשבתי שהוא לא רצה לשלוח ספר כי הוא הבין כבר שזה סכנה אבל מתחיל איזה פתח מתחיל להפתח איזה פתח אבל מאוד לא

למה הם מתפלים ב בהודו מזה שאתה יהודי זה זה פלייה עם הערכה מרגיש

כן בחלק מהמקומות היו מקומות שכן היו מקומות שכן של פתאום אני פש פוגש אנשים שמדברים איתי על קבלה אני בכלל לא יודע מה זה קבלה על ההבדלים בין הצ'קרות האודיות לבין הספירות שהכתר הוא מעל הראש אנשים מדברים איתי אני כל שיש פה דברים שאני לא יודע בכלל על עצמי שהם גויים יודעים הרבה יותר ממני וזה מתחיל לפתוח סקרנות

אבל כל זה מתחיל בצימאון למעשה

כן מאוד די מהר אני מבין שזה זה מה שאני מחפש צמע מאוד עמוק לרוחניות למשמעות לאיזה מפגש עם עולמות שמעבר חושב שגם השבר של הנטיפדה הראשונה שכל עולם הערכים הראשוני ככה קרס אבל גם איזה תחושה של רקנות של א יש איזה משהו עמוק עמוק ששום דבר מה שחייתי עד אז לא נותן לא נגע בזה

במסעז אתה שנתיים

כמעט שנתיים כן

ואז חוזר חוזר בורנסי גם כן מגיע אליי פתאום איזה חייל שלי כבר שמשתחרר ומביא ספר של דוד בן יוסף האם יש סיכוי לאהבה ואני בולע את זה בשלוש שעות בספר בעברית זה היה מצרח נדיר ומדבר שם הרבה על על רפואה טבעית התפתחות של רפואה טבעית בארץ פתאום מבין רגע יש את הדברים האלה כן גם בארץ וגם עם הזמן מכיר יותר ויותר שאני לא ארגיש בשום מקום אחר בבית זאת אומרת מבין שאני נוזמת נורא יפה אוסטרליה נורא שקטה אבל נגזר מנוכר זה לא השפה שלי זה לא

השאלה אם בארץ אתה מרגיש בבית

בארץ אני מרגיש בבית וזה קשה לי זה כמו איזה גזירת גורל כלומר אני חוזר קצת באיזה מין טרוניה של למה אני למה קשרו אותי לפה אבל מתוך הבנה שאני לא יכול להתכחש לזה

גם כשאתה חושב שבארץ אתה מרגיש בבית זה כי נולדת כאן ואם היית נולד בניו זילנד אז אז ניו זלילנד היית הבית או שזה חיבור רוחני אחר

לא לא תכף כני זאת המשפחה, זאת השפה זה הבדיחות זה האוכל גזרת גורל

ולזה אתה חוזר

חוזר קצת בעל כוח מתוך הבנה ש אין מה לעשות ואז ואז מודיע להורים שלי שאני לא הולכים ללמוד פסיכולוגיה שזה תוכנן עוד לפני שנולדתי אמא שלי כל שנה שהייתי בהודו שולחת לי התקבלת לימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית אם תרצה אני לא לוחצת ואני חוזר לארץ זה מודיע להם שזה לא ממש לא מעניין אותי ואני עוד רפואה טבעית שזה תחום שלא מוכר ולא

מרגישים שהשתגעת שם בהודו

לא אני חושב שהם נותנים אמון הם בוטחים אבל הם מרגישים שהם מתחילים לקרות פה כל מיני דברים אבא שלי בא אליי לאוסטרליה היינו שבועיים ביחד באוסטרליה שיחות מאוד עמוקות הוא היה אדם מאוד רוחני והוא הוא מבין את השפה הוא מקבל את השפה הוא לא מפחד הפחד התחיל כשזה התחיל למטות לקראת היהדות שמה התחיל הפחד.

מדהים. יש לך הסבר, אני שנייה לוקח הצידה מהסיפור בכלל. למה יש בארץ דווקא בארץ פחד מיהדות? אני חושב שהסבר הוא מאוד פשוט. היהדות מחייבת. אבל אתה רואה יהודים במנהרות חטופים שפרץ מהם פרץ יהדות שלא מאפיינת שגרת ימיהם. אתה רואה יהודים בטיול בחול שפתאום הדלקת נרות חנוכה פתאום על הדבר הזה הם מתאבדים על זה אפרופו נרות חנוכה ראינו את זה גם עם החתופים במנהרות שלא יודע כמה הם הקפידו בזה כשהיו את התנאים מה בשגרת החיים דווקא בארץ ישראל הוא הוא לא מאפשר את הדבר הזה לבן אדם הפרטי לא המרחב אני חושב שיש את ה חבר טוב שלי זכרוני ברכה דורון רוזילו הוא היה אומר שהחזרה בתשובה שלו הייתה כאילו מצמידים לך אקדח לרקה

אומרים לך תעלה לנהדת זה דימוי קשה אני עוסק בדמיון זה דימוי קשה לחזרה בתשובה אבל אני חושב זה היה דור היום הדור הזה הוא שונה הדור של בעלי התשובה היום של המפגש עם יהדות היום הוא שונה שם אני חושב אצלנו היה מאוד גם אתה שומע את הרב אורי זוהר שהוא מתאר את כן

אחרי השיחה עם הרב זילברמן שהוא יוצא והוא אומר חרב עליי עולמי כאילו הוכיחו לי שזה אמת אני היהדות יש בה משהו שהוא לא מתפשר זאת אומרת שהוא בא ואומר תשמע אם זה אמת אז יש פה דרך שלמה שאתה צריך ללכת בה אז בתוך העולם המסורתי שאדם מתייחס לזה כמנהגים נחמדים כאלה הדלקת נרות סופגניות כל מני דברים כאלה שאדם עוד לא מגיע לשאלה של רגע זה אמת או לא אמת אז עוד יכול קצת לשחק שמה

זה יותר פולקלור

אבל אדם כשהוא מחפש שבתה של ביקוש של בקשה פנימית והוא מוכן להתחיל לשאול את השאלות האלה באמת שזה קרה ככה עם השלבים שהתחלתי כבר פה בארץ אז לא יכולתי לשחק בזה זאת אומרת באתי עם השאלות הכי קשות וכשקיבלתי עליהם תשובות אז א לא יכולתי לתמול את הראש בחול

אז נחזור לסיפור אתה חוזר משנתיים מחליט לא ללמוד פסיכולוגיה עליו שהתקבלת באוניברסיטה העברית ורפואה טבעית איפה אתה לומד את זה יש בכלל מקומות

היה אז שני שניים שלושה מקומות רובם כבר לא קיימים היום היה מקום שנקרא קולג' הישראל רפואה טבעית א אני מתחיל ללמוד שמה די מהר פותח קליניקה מתחיל לטפל א מתחיל ללמוד עוד דברים מגלה שם בתקופה הזאת את העבודה של הדמיון נובע שזה הפך להיות התחום המרכזי והוא גם היה מאוד חלק חזרה בתשובה

מה זה דמיון נובובע שזאת שיטה שהיום אתה ממש מוביל אותה ומלמד בה

כן אה דמיון ון זה בעצם הכרה קודם כל שיש חוכמה מאוד עמוקה בתוך הנפש שלנו שיש משהו בתוכנו שיודע את כל התשובות ומה שמפריע מונע מאיתנו להגיע לתשובות האלה זה דווקא מה שאנחנו קוראים לו שכל התבניות השכליות המקובעות שאנחנו מאוד שבועים בהם

את אומר דווקא השכל הוא המעקב

כן מה שאנחנו קוראים לו השכל והדמיון הופך להיות מרחב מאוד חופשי מאוד יצירתי שדווקא שם פתאום החוכמה הזאת מבפנים יכולה להתחיל להתגלות לנבוע

זה מדהים כי דווקא נגיד הרמבם אם אני זוכר נכון בשמונה פרקים לרמב"ם הוא מדבר על הכוח המדמה שדווקא הוא הרבה פעמים הוא המעקב כאילו דמיון יכול להיות גם דמיונות אז בחסידות קודם כתבתי את זה בדוקטורט שאני בן השר קודם כל יש באמת אסכולות שונות בתפיסות היהודיות המקורות לגבי הדמיון ברור שהדמיון יכול להיות כלי משחיט מאוד זה ברור שהכוח המדמה כשהוא לא מבורר אז הוא יכול להביא את אדם לשאול תחתיות אבל כשאדם על פי הארי ואחרי זה ממשיכי דרכו בקבלה בחסידות יש אפשרות לברר את המדע אז אדם יכול לצאת לאיזה מסע שלאט לאט הוא משתחרר מהדימויים השגועים הנמוכים ה המקובעים ומגלה מתוך עצמו את הגילוי הנשמתי של השכל האמיתי השכל

העליון שהוא מתגלה דווקא דרך המדמה וככה הארי הקדוש כותב כל הדברים האלה לא הכרתי כשהתחלתי עם הדמיון נובעה זה התחיל מאוד מהשטח פשוט מתנסות עם אנשים

חוויותן מרתקות אחר כך לאט לאט אני מגיע למקורות פתאום מצא דברים שאדמור פסצנה כותב הרב קוק וואו כאילו הםירו את זה הם מספרים לי מה מה אני חווה מה אני הרגשתי

אז התהליך הזה של הגילוי של הדמי נובע היה מאוד משולב שם בתשובה כי הוא פתאום נתן לי מרחב וכלים להתחיל להקשיב מבפנים ובפנים בגלל זה קודם אמרתי לך שמצד אחד תהליך מאוד שכלי של לחקור ולשאול לבקש תשובות מצד מצד שני היה תהליך מאוד עמוק מתוך הנפש אני חושב שלפני שקיבלת את התשובות השכליות משהו בפנים כבר מאוד רצה את זה

אז אני אגיד למה אמרתי שכלי בשלב הזה עכשיו ברעיון כי בהמשך אתה מכיר את מי שתהיה אשתך

כן

אה שניכם

שם שם בכה זה ישראל רפואה טבעית

שם שניכם לא דתיים אתה ממש ממש לא היא עוד רוצה חתונה יהודית לפחות

כן

אה ואתה שם היה לי את ההבנה שאולי באמת הרב הוא בן אדם גם שכלי כי גם כשאתה זורם איתה ואומר לה אוקיי תהיה חתונה יהודית כי מבחינתך לא הייתה צריכה להיות בכלל אפילו חתונה יהודית אתה רוצה להבין למה לפחות אם אני הולך לעשות משהו בוא לפחות נלמד אותו

זאת דרישה שכלית

כאילו אני אני לא רוצה להיות מובל בתיקסיות שמקובלת פה בארץ לפחות את מה שאני אעשה אני אשבור את אני אברך על היין לא יודע מה אני אעשה אני רוצה להבין למה זאת תביעה שכליתכן

אז אני חושב שהייתי צריך את שני המישורים האלה המסע השכלי החיוני. זאת אומרת, לא הייתי יכול לחזור בתשובה בלי לראות שיש שם תשובות עמוקות ומסודרות לפגוש בלי פתאום אנשים חכמים שעד היום כל כך לימדו אותי לזלזל בהם. אבל אני חושב שגם לא הייתי חוזר בתשובה רק דרך המסע השכלית. אולי היה שם איזה בקשה. כשהפסקתי לספר את הסיפור של החזרה בתשובה זה זאת הייתה הסיבה כי אמרתי עצמי אם לא היה שם איזה בקשה שהייתה הרבה יותר גדולה ממני. זה היה ביקר זה הנושא של תפילה. היה שם געגוע מאוד עמוק להתפלל. זה סיפור מעניין. ישבתי בורנסי, לא יודע למה כל הסיפורים הם סי ורנסי דווקא כי הסתובבתי הרבה. הלכתי לקורא בכף יד. הוא מסתכל

עלסי, אומר לי, "וואו, אומר לי very גרט יוגי." אומר לו, "מה?" אומר לי, "תית בגול קודם ועכשיו חזרת עליה." אוקיי,

אתה מאמין לו דרך אגב?

לא, אבל הוא אז הוא אמר לי משפט ששינה לי את החיים. הוא אמר לי, "יש לך כוח מאוד גדול של תפילה." עד אז תפילה היה משהו שבכלל לא היה בתוך מאגר האפשרויות ופתאום מישהו אומר לי שלא רק שאפשר להתפלל שאני טוב בתפילה יש לי כוח גדול של תפילה יום אחד בבוקר הייתי קם בח בבוקר סוחה בגנגס ופתאום מצא את עצמי תוך כדי השחיה הזאת מתפלל לא יודע למי לא יודע למה

מה זה מתפלל מה מה אתה עושה

לא נכ להגיד אבל איזה יום לפני כן ראיתי א איזה סרט על איזה על איזה קדוש דש נוצרי הוא התפלל שמה מדרס sun וסיסטר mo כל מיני דברים כאלה ואני התפלל לכולם אני כאילו

לכוח עליון כללי

אתה פשוט מה מדבר מהלב

כן

פעם ראשונה

כן חוויה מאוד חזקה ושם פתאום אני חושב מתחילה איזה מתחיל געגוע מאוד מאוד עמוק לתפילה בעיקר אני חושב שזה היה הכוח שהחזיר אותי בתשובה אבל אז זה מתחיל למסע השכלי גם זאת אומרת אוקיי אני צריך להבין שזה הגיוני שיכולים לסדר לי את זה גם בספר

תגיד אבל כשאתה מכיר את אה את מי שתהיה אשתך והיא רוצה את התקסים היהודים ושניכם אנשים דעתניים עם שכל חושבים אתה לא אומר לה תקשיבי מה זה הדבר הזה את שם או לא שם מה זה לעשות באמצע הזה

זה מה שאמרתי

אבל בסוף אתה מסכים לה באמצע הזה אתה אומר אוקיי תהיה החתונה ידית אני רק אלמד למה אני עושה כל דבר

לא זה לא רק ילמד ז הבקשה של רק ילמד זה אומר שלא כן אם אני אבין ואקבל אני עושה את זה אני לא חושב שאני מבין שרגע אם אתה מקבל את זה אז זה רק הצעד הראשון שזה מה שהיה רגע אם את זה אתה מקבל אז יש פה עוד צעד ועוד צעד מתחילה דרך שלמה אבל כן הייתה אמירה פנימית של אם אני מבין ומקבל אז אני עושה

מה לדוגמה מה לדוגמה לא קיבלת לפני למדת הבנת וקיבלת

בהמשך המסע הזה

לא בחתונה סביב החתונה אמ וואו מלא דברים מלא דברים אספר סיפור אחד מצחיק חמותי הביאה לי תפילין חמותי אישה דתיה אשתי טבריאנית מגיעה בית דתי בסורתי ו היא מביאה לי תפילין פעם ראשונה בחיים שיש לי תפילין ואני רץ לבית כנסת גרנו בבית זית אני רץ לבית כנסת הם צריכים לבוא אלינו עם כל המשפחה דברי רבה אלינו לשבת חתן רץ לבית כנסת אומרים תשמעו אני חייב להניח תפילין החמותי מגיעה אלינו לשבת אני צריך ללמוד איך אני תפילין שתראה אותי מניח א תפילין אומרים לי אחי הכל בסדר שבת לא מניחים תפילין לא ידעתי בכלל אז מהרגע שאני למשל שם לומד מה זה מצוות תפילין אני מתחיל להניח ואז אומרים רגע תפילת א תפילין זה גם קריאת שמע זה

גם קריאת שמע קריאת שמע זה תפילה זה תפילה כי יש לי אני יש לי אני מאוד חייל טוב אבא שלי לימד גדל גידל אותנו מאוד על to do what is to do תבדוק מה צריך לעשות אם אתה מבין שצריך לעשות תעשה אין א

אבל שם אתה קצת קצת מתחיל עם התפילין יותר לכבד את חמותך לעתיד מאשר את א

אבל זה הכל היום בדיעבד אני מרגיש שהכל היה כאילו איזה מין הצדקות כדי לעשות את הדברים שהנשמה כבר עשתה

שיהיה לי מה להגיד לאחרים שיחשבו שהנה הוא לא זה אני רק מכבד פה אני רק

ספירת העומר הראשונה אני לא מתגלח כי אבל אחרי זה כבר אני רציתי כבר לגדל זה כאן

אז ספירת כבר מתחיל לזקן כל כל מיני דברים כאלה כאילו מחפש את הפתחים שמאשרים לי לעשות דברים שכן מבפנים כבר רציתי

אתה ואשתך מתחתנים לא כזוג דתי אה אני לא אוהב את המילה חילוני אבל בהגה הציבורית שלנו חילוני אתם מתחילים תהליך של חזרה בתשובה משותפת

כן

איך זה קורה מילא התהליך הפרטי שלך

השבת הזאת

אבל איך היא מצטרפת אליך

השבת הזאת היו אצלנו אורחים חבר'ה גם צעירים בתחילת דרכם מתקרבים ודיברנו זה היה אחד הונשים כאילו הם שאלו אותי אם היית יכול לחזור בתשובה אם זה לא היה ביחד ואני אמר אמרתי לו אני חושב שלא זאת אומרת לא היה שם את השותפות הזאת של שנינו לא יודע אם הייתי חוזר בתשובה אשתי אמרתי אני חושבת שכן היית חוזר אבל המסע שם היה מאוד משותף קודם כל אני מצאתי את אשתי אני חושב על ידי תפילה זאת אומרת היה חזרתי מאוד הוא ב שלב מאסתי מאוד בכל העולם הזה של המפגשים לא מחייבים ואני זוכרת בעצם יושב למדיטציה קראתי לזה הזמנה אנרגטית ואומר אני מבקש שהוא טפע לדרך רוחנית זה מה שאני מחפש לא מעניין אותי שום דבר אחר התקתי תק אחרי איזה שבוע שבועיים משם האמת שהטה שלפני כן רק לא ראיתי אותה

בקולג'

כן ו וזאת החוויה איתה אנחנו אנחנו שותפים למסע רוחני אנחנו כל הם מחפשים ביחד ולומדים ביחד שמתחיל התקרבות ליהדות אז זה ביחד

אבל מסע רוחני הוא לא דווקא יהדות

כן אבל כשזה יהיה

איך זה איך זה איך זה מגיע מרוחני ליהדות

אז כשאנחנו מתחילים את החיפוש הזה סביב החתונה אנחנו הולכים ביחד יושבים אצל רבנים שואלים שאלות אחרי זה שולחים אותנו לסמינר של ערכים אנחנו לא רוצים לישון שם בלילה כדי לחזור הביתה נבדוק שלא שוטפים לנו את המוח אבל מאוד בינינו כל הזמן בשיחות בבירורים אני בהתחלה יותר מוביל קדימה דווקא בגלל שלא ידעתי כלום והיא קצת מפחדת זוכרת מהבית כל ידעת הרבה יותר ממני אומרת לי צריך לחתוך את הניהר טואלט לפני שבת אמר לה מה קשור בכלל אבל אני חושב שהחיבור המאוד עמוק בינינו והחיפוש המשותף כאילו היה איזה הבנה איזה זה ידיעה ברורה שאנחנו הולכים ביחד זאת אומרת אני את לא יכולת שהדרך הזאת תפריד בינינו

זה כאילו אם הייתי שואל אותך בשנה בתחילת נישואיך איפה אתה תהיה עוד עשור זה כאילו ידעת רק היית צריך את התהליך לא הפתיע אותך שאתם בסוף תהיו דתיים ויהיה לכם בעי דתי

אני יכול להגיד את זה היום אבל אם היית שואל אותי אז אז הייתי אומר חיים לא כאילו אני מוכן אם היית מראה לי את התמונה שלי היום כיפה שחורה זקן הייתי הייתי נחרד

אבא ראה אותך ככה

כן בטח.

מתי אבא נפטר?

אבא נפטר לפני שלוש וחצי שנים.

אבא ואמא נפטרו באותה שנה.

כן.

לא מזמן.

חתיכת מסע. כן. פרידה משמעותית מאוד.

איך הם הגיבו לתהליך אה שלך, של אשתך, של שניכם?

אמ חושב שהפחיד אותם מאוד. היה להם לא קל. אבל גם מאוד אמא שלי אמרה משפט שהיה עד היום גם עם הילדים שלנו והוא כאילו הפך להיות איזה נר לרגלינו אם יש כאן אהבה כל השער זה בעיות טכניות וככה זה היה

כאן זה ביניכם

כן במשפחה יש אהבה אז כל אז מה אז כשרות אז כשרות שבת שבת הסתדר נמצא פתרונות לכל דבר

תיאורטיתי הייתה אומרת את זה על כל צעד שלך אני אשאל אחי דוגרי אם היית מתאסלם

לא

היא הייתה אומרת יש כאן אהבה הכל טוב

לא אמא שלי זה אחד הדברים שעד היום לא מבין אחד הדברים הכי חזקים שהיה לנו בבית לא מתחתנים עם גויות למה כאילו מה סוגש שלמה ככה לא מתחתנים גוי כזה היה כן היה כן איזה תודעה ודית מאוד שורשית אבל בלי שום הסברים בלי שום אה אני מענה סתירות

זה מעניין שאתה אומר שורשית כי אני בדיוק חשבתי על מילה הפוכה מאוד מאוד מיוטקת ואתה זה שהעמקת לשורשים אבל מה זה לא מתחתנים עם גויה? למה כאילו פעם בעיה כל החינוך אהבה אז אהבה

כל כך אוניברסלי כל כך הומניסטי למה לא מה הבעיה לא כאילו פתאום איזה מין א

כן

ושם אני מרגיש משהו מאוד שורשי אבא שלי לבר מצווה הלכנו איזה בית כנסת רפורמי שהיה שמה הוא נכנס אני נכנסנו לבית כנסת הוא רואה איזה רבי קורט בתורה הוא לוקח אותי ליד יוצא החוצה כאילו אין דבר כזה מה פתאום שאישה תקרא בתורה

מדהים שיש אקסיומות שכאילו אותם הם קיבדו ב-100%כן ובפרט בתור אשכנזים כאילו אנשים שכבר לא חיו את המסורת הזו א אז אני חושב שזה היה ולאט לאט האהבה ניצחה הנכדים שהגיעו והחיבור מאוד מאוד עושה אצלנו שבתות חגים אבא שלי נסע איתי לאומן נסיעה מדהימה מאוד כמה זמן

א 15 שנה לא יותר כל

לא ניסית להחזיר אותו בתשובה

בהתחלה כן כולם מנסים בהתחלה בטח את ברוך השם נראה לי שאתי די מהר שבנתי שאני רק מקלקל והורס הכל ונים שהייתי תפסיק וככל שהפסקתי ככה הם האהבה והחיבור התגברו על הכל

מה היה הפחד הגדול שלהם בחזרה שלך בתשובה שתתנתק מהם או שפשוט תהיה הדמות הזאת שאנחנו כל כך לא רוצים שתהיה הדתי הזה הדוס הזה

גם וגם עכשיו מלא סיפורים סיפורי נתקים במשפחות וגם הקיצוניים האלה ש שלא הולכים לצבא, שלא תורמים למדינה שחשוכים. צבא מדינה מי שסתכל עליך ככה ניקח את התמונה שלך נשים אותה בידיעות אחרונות בעיתון יחשבו או הנה עוד אחד שהוא מתנגד לשירות צבא או בכלל לשירות לאומי. התפיסה שלך בדבר הזה היא קצת יותר מורכבת ממה שאנחנו רגילים במרחב. כן, בטח

כי עשית צבא או כי אתה בתפיסה שלך רואה מציאות אחרת? חלק גדול מהתשובה שלנו שהרב שלי הרב עודד מאוד הרב עודד

לא אני

מאוד חינך אותנו אלאז אם אם היו שלבים בתשובה דורות בתשובה שמאוד התכחשו למי שהם כאילו בוא היה פה איזה טעות צריך לזרוק אותה ובוא נתחיל מחדש את העולם האמיתי אז אנחנו מאוד גדלנו על זה שמה שהבאנו מהעולם החילוני שלנו בדרך זה זה אוצרות שהקדוש ברוך הוא רוצה שנביא איתנו

זאת אומרת אתה לא רוצה לשפוך את התינוקים מהמבת אתה אומר קיבלתי שם גם מוצרות אני מנקה את הדבר הזה מש

יש פה עבודה של בירור בלשון של הרב קוק באורות התשובה יש פה איזה עבודה של בירור מאוד גדולה לברר את כל הדברים האלה אבל דור התשובה זה מחזיר לתוך היהדות דברים שהלכו ליהדות לאיבוד

אני חושב שאנחנו ממש רואים את זה מאז השבעה באוקטובר א ויכוח לא מזמן שגם היה לי באמת עם מישהו שבסוף 2000 שנות גלות להיות יהודי גלותי זה לא משהו שמנקים ברגע לעומת להיות יהודי בארץ ישראל זה אתה כבר לא אורח זה שלך וכשזה שלך יש לך גם אחריות כי כשאני מתארח בבית אז אני לא מנקה אותו לא אני מרח באתי לכמה זמן אני יוצא כשזה שלך יש לך כבר אחריות לדאוג לשפץ לסדר זה שלי החיים פה בארץ ישראל בקיבוץ גלויות הזה שהתפללנו מחייב אותנו להבין אוקיי איך מתנהג יהודי כבעל בית מקבל וזה מאוד מאתגר אני חושב שאנחנו רק בתחילת ו של הבירור הזה ו ההתנגשויות הבן חברתיות ש שמתרחשות מול עינינו שכואבות מאוד ומצערות מאוד הם חלק

מהבירור הזה שכל חברה נדרשת לברר את מקומה אז אתה רואה בחברה החילונית המון תנועות כן פתאום כל החבר'ה היה לי עם הציציות והסליחות ודברים שכשאני גדלתי בעולם החילוני לא היו קשורים בכלל ואתה רואה בעולם החרדי פתאום תנועה ששואלת שאלות קשות של רגע רגע, איך יכול להיות? אנחנו כן חלק, אנחנו אזרחים, לא אזרחים, משרטים בצבא, לא משרטים בצבא. זה בירור מאוד חשוב, מאוד נוקב ו אני מאוד מאמין, זה גם חלק מהדמיון נובע, התהליכים הטבעיים בלי התערבות מבחוץ הם הכי חזקים. זאת אומרת, אני מרגיש שאם היו נותנים לחברות האלה להתברר בצורה האמיתית לאנשים,

אבל הנה, ראית, אלה התבררו בקיבוצים ואלה התבררו בקהילה הסבורה והנתק רק הלך וגדל. א זה מה שהשתנה עכשיו העולם שאני חזרתי מהתשובה היה עולם מאוד איכוטומי אין אני לא פגשתי חרדי ודתי לאומי עד גיל 20 פלוס לא פגשתי גם חוץ מאשר דרך מבט לחדשות היום זה לא קיים יותר כולם פוגשים את כולם בכל צומת לא יודע אולי תמצא את אכרוני האחרונים במשערים שמצליחים לא לפגוש אף אחד כולם פוגשים את כולם דרך

אתה אומר זה אידיאלי זה נכון זה חשוב

בטח זה הקדוש ברוך הוא יצר פה איזה מהלך שמכריח את כולם את הדתיים לאומיים מול החרדים החרדים מול החילוניים כולם כולם מתברים כולם בתוך הצבא, בתוך האוניברסיטאות בעבודות באומנות ב אני לא ראיתי זמר דתי בחיים

נכון היה רק מי שחזר אולי בתשובה אבל הוא לא התחיל

עוד לא היה עוד לא היה חוזרים בתשובה אז אני בילדות זוכרת אורי זוהר מתחיל עם ה בתוכנית טלוויזיה מגיע עם הציצית וכל הארץ אחרי זה הוא נעלם לנו לאיזה 20 שנה

כן

על היום אני כשנסאתי עם להודו לסדנאות בהודו אז רק נגיד ב שנסב מסביר באמת יוצא לך לטוס ארבנה היא

יצא

יצא א לסדנאות בהודו שוב עודו א אבל אב יותר לצורך אני דמות שהתקשורת כבר חיבקה א כמוזיקאי ואז הוא חזר במרחאות חזר עשה להם חזר בתשובה ואז כבר הוא טוב הוא כבר חלק מהתעשייה לא נוקע אותו

אבל זה תופעה חדשה ואז אתה יושב בהודו בקבוצה של 40 50 חבר'ה הכי חילוניים שיכולים להיות אדם קורקעים אגילים כאילו הכי רחוקים בהודו ושרים את השירים אבא אבא אבא תהב אותי כמו שאני מכירים כל מילה בעל פה שרים שרים הוא מלמד אותם ניגונים חסידיים בכזאת דבקות הם שרים זה אומר בואנה מה קורה פה כאילו יש איזה

אבל אולי זה מתאפשר כי זה הביא אתר זאת אומרת אם היה מגיע אליי לכתחילה בן אדם עם כיפה שחורה וזקן כמור וסיציות בחוט אז אולי לא אבל אביטר היה משלנו

אבל זה הנקודה זאת הנקודה זאת אומרת הדיכוטומיות הקשוחה הזכ נשברה אין ילד היום שלא מכיר את שולי רנד יתר בעיניים ואת וכל ובנצור כן אבל דברים אתה כבר לא יכול לחיות ספון בקיבוץ או ספון באיזה שכונה בבני ברק והבירור הזה הוא בירור נוקב שמכריח כל חברה צריך לשאול את החברה החילונית מה הזהות היהודית שלי איפה אני מול היהדות מהחברה החרדית מה אני מול הישראליות איפה אני מול הישראליות הפוליטיקאים נכנסים שם ועושים הכל זאת אומרת רגע שזה משמש בתור כלי משחק פוליטיקאי תהליכים

אנחנו מקווים כתקשורת לא רק לא להרוס אלא דווקא לסייע בתיקון הזה היום אתה גם בישיבה שלך גם מול התלמידים מנכיח מאוד את הדמיון נובע זאת אומרת זאת שיטה שפתחה לך פתח אבל לא זנחת אותה לא אמרת היא הייתה שלב בחיים ועכשיו אני בתוך שיטת הלימוד הרגילה המסורתית אתה משתמש בדבר הזה

עם התלמידים בישיבה קצת פחות אה קודם כל עברנו ישיבה בגלגול הזה ישיבה חדשה יחסית אנחנו הוקמה לפני שלוש שנים ואחרי שנה פרצה המלחמה היינו מופונים שנה וחצי

כן

שנה וחצי של הישרדות של א מעבר ממקום למקום לא היה שם הרבה פניאי לתהליכי עומק ודווקא בשנה הראשונה הרבה יותר התנסו איתם בעבודה בדמיון והופטעתי מאוד לטובה מהפתיחות שלהם מהצמה שלהם לכלים כאלה א אז יש את המסלול לאחד של הדמיון נובע ששם יש באמת הרבה הרבה עבודה בשטח, הרבה אנשים שמחפשים כלים, כלים שמתכתבים עם היהדות, עם המקורות, הם מצד שני גם כלים שמרגישים שהם לא דווקא מנסים לגייס אותם לאיזה דרך חיים שלא תמיד מתאימה ווקהילה שהולכת מתפתחת של אנשים שמטפלים, שעובדים, שמנחים קבוצות.

מה זה אומר? אבל בפרקטיקה של באמת התקרבות ליהדות להשתמש בדמיון נובע קודם כל לא התקרבות ליהדות קודם כל התקרבות לעצמך הכותרת העיקרית זה תלמד להקשיב נשמה שלך שמה שלך מדברת חלק יקרים מתוך השפה שלה ה של הנפש כן זה הדמיון תלמד להכיר את עולם הדמיון שלך תלמד לעבור את המסע שלך דרכו ולגלות שאתה דווקא שם במקומות לפעמים הכי חשוכים שלך שהכי פחדת להיכנס אליהם מצויים כוח כוחות שהם הם מה שיכול לתת לך לצאת מכל הדפוסים שאתה שבוי בהם ולחוט בהם ו אנחנו שם כדבר יוצר שם אתה יכול לבוא אלי אדם חילוני לגמרי או אדם חרדי 100 שערים אני עובד איתם אותו דבר השאלות הם שלך השפה היא שלך התשובות הם שלך ואתה אתה בוחר

איך מתוך זה מגיעים אבל בסוף לחזרה למקורות ל לקיום תורה ומצוות שזה לא רק

ואני לא מחזיר אף אחד בתשובה זה לא התפקיד שלי אני לא מאמין שאפשר להחזיר מישהו בתשובה. כשאני חזרתי בתשובה אני מאוד חשוב שלא יהיה לי רב, שלא יהיה לי זרם, שלא היה לנו היינו מאוד שנינו ביחד ואנחנו מפלסים לעצרך שלנו. אחרי שכבר בחרנו, שם כבר מאוד חיפשתי קהילה, עבירה, שם התחיל להיות המסע של מול עולם התשובה. אבל אני לא מאמין שאפשר להחזיר אנשים כשאנחנו נוסעים להודו, אנחנו לא נוסעים להחזיר בתשובה אף אחד. אבל בואו תכירו, תפגשו. תדעו שיש עולם כזה צו מה ה כמו שדיברנו קודם מפגשים הבין חברתיים האלה יש פה עולם של יהדות של שפה אני יכול להסביר לך את המושגים שלשבוע לפני כן היית באיזה סדנה של בודאיזם בוא תשמע את השפה היהודית ואת התפיסת עולם היהודית אחרי זה עם זה תעשה מה שאתה רוצה

זה מעניין שאתה גם בארץ טס להודו כדי לפגוש שם אנשים שבארץ הם מרחק נסיעה חצי שעה שעה שעתיים נסיע

פוגש אותם גם פה אני פוגש אתם גם פה בארץ לא תשמע שם יש מרחב חבר'ה באים לחפש במסע כזה אתה יכול לקחת אותם לשבוע אבל צא לי הרבה מפגשים כאלה גם פה כל מיני מכינות קדם צבאיות ש מזמינים אותי לשיחות ועד סדנאות בכל מיני מקומות אבל זה לא מרחב כמו שמה

כי שם מה יש את כל המסיחים שהולכים הצידה

המון הגנות נשות אנשים פתוחים אנשים מתגאגעים לפלאפל ול ולבדיחות ופתאום כאילו

איך אנחנו הופכים באמת אז את ארץ ישראל את מדינת ישראל דווקא למר מרחב שמאפשר ולא למרחב שסוגר. לא יודע אם זה יקרה ברמה באופן הזה של הודו. לא יודע איזה יקרה. זה יותר מדי. רבי נחמן יש אחת השיחות שלו שהוא אומר שבארץ ישראל התורה היא בלי לבושים. חוץ לארץ עם לבושים הקדושה עם לבושים. אז הרבה יותר קל לפגוש אותו שם. אתה שומע הרבה סיפור אנשים. לא דווקא בהודו. יכול להיות גם בארצות הברית ששם פתאום נוצאים את הדרכים לקדושה. פה הקדושה היא עוצמתית. פרצוף. כן וממילא גם ההתנהלות ציוה היא כזו אז אנחנו לא צריכים להפוך את זה פה לאודו מוטל עלינו מאוד מאוד לשנות את השיח לעדן את השיח לראות אחד את השני ברמה האנושית לפני

כל ההגדרות זה אנחנו חייבים בעוד הרבה פעמים זה קורה באופן מאוד טבעי לגבי השיטה מה אנחנו יכולים שהצופים בפרקטיקה יבינו על הדמיון נובע הזה זאת אומרת בין אם הם ממש יצללו לתוך השיטה לבין אם הם יקחו כמה עקרונות כדי להתבונן לעצמם, מה הם יכולים לעשות? א להבין שאני כל הזמן מדבר בדימויים, גם כשאני לא מודע לזה, כשאני חושב עכשיו על א מה אני הולך לעשות מחר בבוקר, אז מיד קופצים דימויים בראש. זה או זה צבעים, זה שחור, זה אפל, זה קודר, או שזה מאיר ו ומזמין. זה האנשים שם איך הם מצוירים ואיך אני מצטייר הכל דרך דימויים והשפה הזאת היא מכתיבה לנו חיים היא יוצרת מציאות

אתה אומר את זה כן קעקודת כתמרור זרה הדמיון הזה הוא הדימויים האלה סליחה הם הם מעכבים

כ כאזרה וכהבטחה זאת אומרת כל זמן שאתה לא נותן לשטח הזה להיות בלתי מבורר אז הוא מנהל אותך בי שאתה תדע את זה בכלל אתה תגיע מחר לפגישה הזאת שכולך חשוך ומפוחד ומעוין כבר שמת את כי כי הדמיון הזה כבר שבועיים מתרחש מתח אתה אפילו לא יודע את זה

ולכן מה הרב ממליץ שזה נכון לעשות

כשאתה לומד קודם כל להכיר את הדימויים הדמיון המודרך ידריך אותך איך ל להלביש על זה מציאות יותר טובה וזה דבר חשוב הדמיון הנובע למד לך קודם כל לשים לב לשפה שלך וללמוד להרכיב אותה בצורה אחרת שמנה יבקע סיפור אחר לגמרי ניגון אחר לגמרי ו האמון המאוד עמוק הזה זה שקודם כן כל התשובות נמצאות בתוכי אני לא מחפש מישהו אחר מבחוץ שיכתיב לי תשובות והקשבה לחפש למצוא כלים להקשבה על הדבר הזה ובקר דרך הדמיון ומתוך זה להתחיל להשתמש בדמיון כדי ליצור מציאות הרבה יותר טובה רבי נחמן מדבר על שיש כוח ביד האדם אם הוא יכוון את המחשבה שלו נכון והוא אומר שם על ידי ציורים שזה דמיון ש שבהכרח יהיה כך זאת אומרת יש לך כוח הכי

קרוב לבורא ליצור מציאות זה מאוד טרנדם מדברים על זה עם כל סדנאות של הסוד דברים כאלה רבי נחמן מכיר את הסוד הזה עוד הרבה לפני כן וה וזה דברים זה יכול להיות כוח מאוד משמעותי כשהוא נובע מבפנים לא כשהוא בא עם כל מיני הכתבות חיצוניות זה מאוד מחובר לתפיסה החינוכית שלנו

בישיבה

כן התפיסה החינוכית אומרת שבעצם התפקיד העיקרי שאנם כמחנכים זה לתת לבחור לגלות את עצמו נקודת ה נקודת המיוחדת המהירה שלא תתגלה.

זאת אומרת בחור שמגיע עכשיו לישיבה לצורך העניין אתם לא פותחים איתו גמרא?

לא מאוד פותחים גמרא אבל במקביל הגמרא היא הלב אבל במקביל גם פותחים איתו חדר מוזיקה ואומנות וחקלאות.

לא כדי לתת לו תחושה הנה פה זה רך וזה נעים אלא כדי שתלמד גמרא כמו שצריך. כדי שתלמד כל דבר כמו שצריך אתה צריך קודם כל להתחבר לעצמך. כי יש לך את הקישורים המיוחדים שהקדוש ברוך הוא נתן לך והם יכולים להתגלות בכל מיני מישורים אם הם יתגלו בלי תורה הם תמיד יהיו חסרים התורה חייבת להיות הלב של זה ואנחנו זה מקום שבא זה לא בדיעבד זה לא חבר'ה שטוב הם נשרו מסגרות בוא ניתן להם לשחק במוזיקה וב

כן זאת בדיוק השאלה זה לא איזה ישיבה מגניבה יש לנו טבע ויש לנו מוזיקה אתה מאמין בזה ממש

זה חבר'ה ש שיש להם ברק בעיניים כשהם פותחים את הגמרא ושהם קמים חצות והתבודדות ונץ הם רוצים קודש הם אוהבים קודש קודש חבר'ה נורמלים הם התמודדויות אבל זה חבר'ה שרוצים קודש בחור שהוא כבר קבוי הוא לא מתאים לנו זה לא ישיבה שיקומית

מה זה בחור קבוי

שכבר א המסגרות כבר קיבו אותו זאת אומרת שכבר מישהו כבר הצליח לעבוד שם מספיק עם תסיב כדי להגיד לו שמשהו זה לא מספיק טוב

זה שבדיוק דמיון נובע כמו שאתה מתאר הוא בדיוק הרפואה לדבר הזה

כשהתחלתי את העבודה החינוכית שלי אז א הרב עודד אמר לי עד היום היית עסוק בלתקן טעויות יות של אחרים. עכשיו העבודה שלך זה לדאוג שלא טעויות שאחרים יצטרכו לתקן. אז כשמגיע אליי בחור ישיבה הרבה פעמים לצערי בגיל 14 אם זה הייתה המסגרת שגרמה לו להכחיש את מי שהוא ולהבין שהוא אף פעם לא יצליח להיות מי שהוא אמור להיות אני זה עבודה שיכומית כבר אפשרית. כי בטח שאפשר לסכם, אבל אנחנו חיפצנו לעשות מסגרת שהיא לא קיימת לפי דעתי, אני לא מכיר, של חבר'ה שהם ברוך השם הם בריאים בנפשם, רוצים, פתוחים, אוהבים קודש, רוצים קודש, אבל מרגישים שיש להם עוד הרבה דרכי ביטוי אחרות לקודש. כל מי שיגיד לך שיטה שמתאימה על כולם תברח.

אני ברוך השם יש הרבה דרכים בעולם, כל אחד צריך למצוא את הדרך שלו, אבל אני מרגיש שמה שאנחנו עושים הוא מאוד מצרך. יש שם הרבה מאוד בחורים. אני בהתחלה נינתי את התלמוד תורה אצלנו וכשחבר'ברה אצלנו שימו את התלמוד תורה אז היו את החבר'ה שנועד היו אתה יכול לשלוח אותם לישיבות ש שלושה סדרים קודש ויחייה אותם והיו את החבר'ה שברוך מהתחלה שהם צריכים איזה משהו מאוד טכנולוגי ו אבל רוב החבר'ה שלנו חבר'ה ברוך השם הם שמורים עם שאיפות ברור ברוחניות בקדושה אבל הם חייבים לעשות דברים וליצור ו ולא לא היה לנו מסגרות לשלוח אותם חושב שהשם הרבה חבר'ה כאלה גם הרבה בתוך הדור השני של הבית תשובה אבל לא רק

הישיבה ממוקמת בסוף העולם בקצה בקצה בגבול למעשה בגבול הלבנון

מקום יפה יפה

אין ספק

11 רדונם ירוק שקט הכל

אבל זה בכוונה מתוך רצון להתנתק או זה המקום שהיה

להפך להפך כשאנחנו עברנו הפריפריה אנחנו מבינים שזה השליחות הכי גדולה היום אנשים לא מבינים היום מה קורה בגליל אם אנשים היו מבינים כאן איזה מאבק על הזהות היהודית ברמות הכי פשוטות מתרחש בגל אנחנו עובדים עכשיו עם בין השער עם חקלאים שקרסו בעקבות המלחמה וד הבית שלו ספג טיל השטח מראה 1200 דונה מתפרק טנקים ונגמשים פרקו הכל ואין לו כוח להרים עד שמדינה הגלגלים האיתיים של המדינה

כן

והחבר'ה שלנו באים ועובדים

החבר'ה שלנו זה הקהילה או הישיבה

ישיבה החבר'ה של הישיבה

זאת אומרת חלק מהישיבה זה גם העשייה

הם יוצאים הם בונים שם מחדש את החווה הזאת ודהים

עכשיו שרחבות האלה אם הם לא נתפסות על ידינו

הם נתפסות על ידי אחרים ברור

ברמה של של שעה שעתיים

מדהים אז זאת אומרת זה לא רק עשייה בארץ ישראל זה זה גם ערבות הדדית וזה חיבור לעם ישראל ישבתי לפני שבוע שבועיים

לגמרי ישבתי לפני שבוע שבועיים עם החבר'ה חבר'ה שיצאו לעבוד שם עם החקלאי הזה ושאלת להם כאילו מה אתה אתה רואה את הם מדברים איתך אומרים תשמע זה משמעות הם עובדים קשה ממש הם לומדים בבוקר את הכל קודש הם הולכים עובדים שם כמה שעות חוזרים לומדים את הלימודי בגרות יש לנו סדר ערב הם עובדים קשה אבל הם אומרים תשמע אני אוהב את זה אני מרגיש שזה משמעות כל דבר שאני עושה פה כל מסמר שאני דופק פה הוא ארץ ישראל

יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ לגמרי

כן

הרב עמית קדם תודה רבה שאתה מחדש ימינו כקדם ממש ממש

תודה רבה בשמחות

תודה רבה Да.