מי אמר שהתפילין שלנו הם כמו של פעם? - שאלות ותשובות עם הרב זמיר כהן HD (עם כתוביות בעברית)

שלום, כבוד הרב. אני נער בשלבי התחזקות ורוצה להתחיל להתמיד בהנחת תפילין. כיצד אוכל להיות בטוח שהתפילין שיש לנו כיום זהות לתפילין שהניח משה רבנו ורבי שמעון בר יוחאי, ולא נעשה בהם שום שינוי מאז? השאלה הזו היא שאלה חשובה, שהיא נוגעת למכלול של המצוות. אדם רוצה לעשות רצון השם, אבל הוא אומר: אני רוצה לדעת שלא חלו שינויים במשך הדורות. אבל התשובה פשוטה - התורה עצמה אומרת: "לא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם "ולא תגרעו ממנו", כלומר אנחנו לא צריכים לחשוש שאולי משה בסיני הודיע בשם השם שבתפילין צריכות להיות שלוש פרשיות, ובא הרב לפני 1,000 שנה והוסיף עוד פרשה ונהיו ארבע פרשיות. הרי בתפילין יש ארבע

פרשיות, אין מה לחשוש. כי אם היה בא רב ומנסה להוסיף פרשה, היו מיד כולם דוחים אותו. כתוב בתורה "לא תוסיפו", אסור להוסיף. אפשר למשל לגדור לא לאכול עוף עם חלב כדי שלא יבואו לאכול בקר עם חלב. כמו שגזרו חכמים, אבל במצווה עצמה אסור לעשות שום שינוי. אי אפשר לקחת תפילין שמשה רבנו הנחה את עם ישראל שזה מה שאלוקים אמר בסיני ולהוסיף עוד פרשה. עובר על לאו מהתורה - "לא תוסיפו". גם אין חשש שאולי הורידו פרשה אחת - "ולא תגרעו". ובאמת, יגאל ידין, פרופ' יגאל ידין, המבוגרים ודאי זוכרים אותו, היה ארכיאולוג מפורסם, הוא חיבר ספר "תפילין של ראש ממערות קומראן", זה שם הספר, והוא מספר שם בהתפעלות שהתפילין שמצאו במערות

קומראן לפני כ-2,000 שנה הן בדיוק אותן תפילין של היום. הוא בדק את העור - עור של בהמה טהורה כהלכה, הפרשיות - ארבע פרשיות, ארבעה תאים, בדיוק כמו היום, מה כתוב בפרשה - אותן פרשיות ששמים היום. והוא מתפלא, הוא אומר: כל העולם עבר שינויים, איך ייתכן שהתפילין - אף אחד לא שיפץ אותן במשך הדורות? לא שינו? התשובה פשוטה: כי כתוב בתורה "לא תוסיפו על הדבר ולא תגרעו", וכך העבירו מדור לדור. אז אתה יודע בוודאות גמורה שהתפילין שאתה מניח היום הן אותן תפילין שמשה רבנו הניח, שרבי שמעון בר יוחאי הניח. וגם רואים דבר פלא, גם ספרי התורה שהגיעו מכל העולם, עכשיו היה קיבוץ גלויות. לפני 70 שנה מכל העולם עלו לארץ. אחרי

2,000 שנים של נתק ספר תורה מגיע מפולין, מפרס, ממרוקו, מתוניס, ממקומות שונים בעולם, ואתה רואה שזה אותו ספר תורה. מדובר בהעתקה. איך העתקה כל כך מדויקת עד היום? התשובה היא: כי שימרו את התורה, כמו שקיבלנו - העבירו. אז לא היה אינטרנט ושיטות של שיתוף. כל קהילה שמרה על ספר התורה 2,000 שנה כמו שקיבלו מדור לדור. אם אות אחת, הסופר טעה בה, אסור לקרוא בספר התורה הזה. באמצע הקריאה זיהו שהאות ו' קצרה, נראית כמו י' - אסור לקרוא, קושרים את ספר התורה, חייבים תוך 30 יום לתקן. כך שימרו את התורה, לכן אנחנו רגועים שאנחנו עושים מה שקיבלנו מדורי דורות, זה בדיוק מה שהיה אז. רק נוסיף, יש מקומות שיש מחלוקת בפרטים

קטנים. ביסודות אין מחלוקת. למשל, כולם יודעים שצריך להניח תפילין וכולם יודעים שאלה ארבע פרשיות. יש מחלוקת האם ה-ש' היא תהיה עם שפיץ, כמו שעושים האשכנזים, או ש' עם בסיס יותר רחב, כמו שעושים הספרדים. בפסח כולם יודעים שאסור לאכול חמץ, אוכלים מצות באותם תאריכים, זה כל ישראל. יש שאוכלים אורז, יש שלא אוכלים אורז. זה כבר בפרטים הקטנים. וכן על זה הדרך. אבל מה עושים כשיש מחלוקת? בסדר, היסודות כולם אותו הדבר. אבל כשיש מחלוקת, מה עושים? קיבלנו כללים בתורה עצמה איך להתנהג כשיש מחלוקת. למשל, אם יש מחלוקת במשנה בין חכמים לבין רבי יהודה, יש לנו כלל: אחרי רבים להטות. אז הלכה כמו חכמים. אם הם אומרים מותר - אז

מותר. אומרים אסור - אסור. ובמנהגים של האדם עצמו, כל אחד צריך ללכת לפי מנהגי אבותיו. מי שבא מעדות המזרח, נוהג כעדות המזרח, מי שאשכנזי - כעדות אשכנז. עד שיבוא משיח ויאחד את כולנו, בעזרת השם, שנזכה בקרוב.