תסתכלו על המתנות שקיבלתם מהקב"ה

אני רוצה לספר לכם איזשהו סיפור שהמשלו כל כך טואם לחיים שלנו היום. יום אחד הגיע איזה בחור לרב שלו ואמר לו, "רבנו, למה לא הולך לי בכלום, הרב? למה הבחור הזה יותר עשיר ממני והבחור ההוא יותר צדיק ממני? ולאיש הזה יש יותר כסף ממני? ולאחר יש יותר תהילה וכבוד ממני? ולמה אני כזה אדם פשוט?" אמר לו הרב, "בוא איתי." הרב לקח אותו, הביא כיסא, הושיב אותו מול החלון, אמר לו, "תסתכל, מה אתה רואה בחלון?" הבחור אמר לרב, "תשמע, אני רואה אנשים, אני רואה עצים, אני רואה בתים, אני רואה מכוניות." הרב אמר לו, "אין שום בעיה, עצור." הרב ביקש שיביאו לאותו האדם מראה. הניחו והגישו מראה גדולה מול אותו האדם. והרב שאל אותו,

"ועכשיו מה אתה רואה?" אותו אדם ענה לו, "אני רואה את עצמי. יש משל נהדר, אחים יקרים, לסיפור הזה. הרבה פעמים אנחנו מסתכלים מהחלון הלא נכון, על המכוניות של האחר, על העצים של האחר, על הבתים של האחר. ומה שקורה זה שאנחנו מפספסים את עצמנו ולא מסתכלים על המנתנות שאנחנו קיבלנו ועל השפע שלנו יש. לא מסתכלים על העץ הנכון ולא על הבית הנכון ולא על המכונית הנכונה ולא על האדם הנכון. אנחנו חייבים ללמוד, להסתכל על עצמנו. כל כך הרבה אנשים מדוכדכים, ממורמרים, עצובים. למה הם לא השיגו? למה הם לא התאשרו? למה אין להם? למה הוא יש לו? למה זאת כן יש לה והאי אין לה ולמה ולמה? כל הזמן מסתכלים מה יש להחר? אז אני רוצה להגיד

לכם משל פשוט ויפה. למדתי בחיים שלי לראות רק את עצמי. לא מאנוכיות ומאגרסיביות ולא משום סיבה כזו אחרת, מגאפטנות אוטבר, מה שלא תרצו לקרוא לזה. למדתי לראות את עצמי כי ביום שהתחלתי לראות את עצמי הפסקתי לראות אחרים. אני מסתכל מה אור אביגזר יודע, אני מסתכל מה אוריגזר יכול לעשות. לא מסתכל מה פלוני עושה, מה אלמוני עושה. כי אז מה יקרה? אני תמיד אשווה את עצמי אליהם ואני עלול להיכנס לדיכאון חרדה, עצבות, תסכול וגם להפסיק לעשות את מה שאני עושה. אז המסר שלי אליכם, אחים יקרים. תאהבו את מסע החיים שלכם ואת מה שאתם רואים במראה. ואם תחזיקו מספיק חזק ותאמינו שהמרה שלכם היא הכי מדוייקת בשבילכם, גם תצליחו לצייר את הסיפור האישי האמיתי שלכם ותגיעו בדיוק לאן שהייתם רוצים להגיע. תחזיקו חזק. אוהב אכם.