רק בת 15 וכבר מתמודדת.. אח אחד פצוע והשני חטוף בעזה הרבנית חגית שריה עם סיפורה העצוב של שירה פרץ

הדבר הכי לא טוב לעשות בתקופה הזאת זה לחפש תשובות תשובות למה קרה ככה ולמה הוא עשה ככה ולמה ולמה זה לא נכון הדבר הכי טוב לעשות בתקופה הזו זה להכין תשובות להכין תשובות ליום הגדול שיבוא ממש ממש בקרוב היום שנזכה לגאולה ואז ישאלו כל אחד ואחד מאיתנו ציפית לישועה את ציפית לישועה את חיכית לגאולה הקדוש ברוך הוא ישאל כל אחת מאיתנו את האמנת את האמנת שכל החטופים והשבוע כולם ישתחררו אתם האמנתם שננצח ומאוד חשוב שהתשובות שלנו יהיו תשובות כנות מלב אמיתי מכל הלב כי הקדוש ברוך הוא בוחן כליות ולב כן אבא שבשמיים האמנתי שלמרות שהיה קשה וכל כך מסובך האמנתי שהכל לטובה האמנתי שהחופה האמנתי שהחיילים יחזרו הביתה בהתרת

ניצחון אנחנו כולנו צריכים עכשיו להתעסק בלהכין את התשובות ליום הגדול שיבוא ממש בקרוב אני נמצאת כאן ביישוב יד בנימין ישוב מיוחד כל כך איזו אהבת ישראל איזה חסד ישוב קטן אבל מאוד מאוד מחבק אנחנו נפגוש היום את שירה פרץ בסך הכל בת 15 אח שלה דניאל חטוף באזה אח שלה יונתן נפצע בלחימה וערה ימים אחרי שמחת תורה הוא הספיק גם להתחתן שירה הספיקה גם לטוס לארצות הברית ולספר את הסיפור המיוחד שלה בואו איתי שירלה מה שלומך ברוך השם ב איך את מרגישה ברוך השם בסדר קודם כל אני חייבת לציין שאני מתפעלת ממך מהדמות שלך מהאישיות שלך את מהירה קורנת קרתי עליך את כל ה כל מה שספק לעשות מאז ואני באמת באמת מתפעלת ואני חושבת שזה

זכות גדולה לעם ישראל להכיר אישיות כמוך תודה ובואי נתחיל ככה א נחזור ככה אחורה שמחת תורה תשפד איפה זה פוגש אותך כל הדבר הזה אז הסיפור שלנו בעצם מתחיל כמו כולם בש ו30 בבוקר א שמענו הזכות מלא מלא הזק חשבנו שזה יהיה את גרה יד בנימין גם כאן היו הזכות כן אני גרה ביד בנימין ובאותו בוקר שמענו הזקה ונכנסנו לממד והיו איתנו בבית אני ההורים שלי אח שלי הכי גדול יונתן שהוא ממפ בת צנחנים וארוסתו גליה שהיא מקיבוץ סעד וככה חשבנו טוב הזקה וחשבנו שזה יגמר עוד כמה דקות וזה לא נגמר והיינו קצת מופתעים כאילו למה יש עוד ועוד זקות זה פה מקום שאין בה בדרך כלל הזכות כן אין פה 10 זקות רצף זה לא קורה פה אז אח שלי הוא

קיבל מלא התראות מהטלפון מהקבוצות שלו עם הצבא וזה והוא החליט לפתוח את הטלפון לראות בעצם מה קרה שהוא הבין שמשהו לא בסדר אז הוא פתח את הטלפון ובאחת הקבוצות של לו עם עוד מפקדים הוא ראה תמונה של טנדר לבן בסדרות שבתוכו היו מחבלים ומעזה והוא היה בשוק אנחנו היינו בשוק זה היה קשה להאמין והוא התקשר למגד שלו למפקד של גדוד 101 ושאל אותו אם לרדת לאסתר והוא אמר לו שכן ומש בבוקר עד בערך 4 לא שמע ממנו לא ידענו כלום גם לא היה לנו שום תקשורת לא שמענו כלום ם אתם מתחילים קצת לחשוב על א גליה ארוסתו של אח שלי מאוד פחדה כיוון שהמשפחה של הגרים בקיבוץ צד שזה מאוד מאוד קרוב לגדר וכולנו פחדנו ולא רצינו שהשבת תצא ושנשמע

בשורות לא טובות אז ב אנחנו מקבלים 10 טלפונים מכל מיני מספרים שאנחנו לא מכירים ה ההורים שלי עונים לטלפון ושם שומעים את אח שלי אומר אמא ואבא אני בסדר אבל ירו בי אני פצוע אני בסדר אני בבית חולים אבל יראו בי וההורים שלי כמו כמו כל הורה א נכנסים לפניקה נלחצים וזה וזה היה מאוד קשה לי אמרתי אין סיכוי עם האח שלי הגיבור והחזק מש אין כאילו אין עליו אף אחד לא לא יכול עליו כן וזה היה מאוד מפחיד אבל באותו מוצאי שבת אבא שלי וארוסתו של אח שלי גליה הלכו לאסוף אותו מהבית חולים מסרוה בבאר שבע ושם בעצם הם ראו כמה פצועים היו מאותו שבת זה היה הרבה הרבה אנשים והוא הגיע הביתה כיוון שלא יכלו לטפל בו המצב שלו היה

בסדר הוא היה במצב קל בעצם היה לנו נסוך והכדור פשוט נכנס ויצא ולא נגע בכלום ולא כלום ממש ברוך השם והוא הגיע הביתה וקיבל את הטיפול שהוא צריך ואחרי שהוא היה בבית ואחרי שהוא היה בסדר איתנו התחלנו לפחד על דניאל דניאל הוא אחי זא אומרת כל השבת אתם בעצם עוד לא שמים את הפוקוס על דניאל כאילו ה הוא לא עדיין לא כן אז אמרנו דניאל בטנג שלו הוא נלחם הוא בסדר ואחרי 12 שעות אמרנו שיונתן כבר איתנו משהו לא בסדר משהו קור ה לא מתקשר הוא לא כלום ושם בעצם הבנו שמשהו לא בסדר וצ לנו לבדוק ולראות אם יש מישהו שיודע משהו אז דניאל הוא ממם בשריון א והוא כבר בקו של עזה כבר בבסיס שם בנחל וז א משהו כמו שלוש חודשים ובעצם

אמרנו טוב הוא בטנק שלו הוא נלחם הוא התקשר אלינו בבוקר אז אני הלכתי לישון וכשאתם שומעים שיש חטופים אתם שומעים שיש כזה בלאגן עדיין לא באותו מצב זה לא היה זה ה הרבה נהדרים ופחות כאילו על החטופים פחות דיברו על חטופים כן כי רק אחרי כמה זמן גילו בעצם שם חטופים א וכן בעצם באותו זמן החטופים זה היה רק שמועות זה לא היה ש שלא היינו מוכנים להאמין להם חטופים אין סיכוי כן נכון ובאותו ביום ראשון יום לאחרי החג קמתי ב קצת מאוחר בסבת הצהריים כי לא היה בית ספר ו הדבר הראשון אבא שלי נכנס לחדר והדבר הראשון ששאלתי אותו זה אבא דניאל התקשר אמר לי לא הוא לא התקשר אבל אני מאמין שהוא יהיה בסדר ככ הוא אמר לי א ובעצם קם

ים אחר כך הבנו שדניאל נהדר צבא הגיע אלינו אמרו לנו הודיעו לנו שגם הסטטוס שלו לא ישתנה בקרוב א זה לא משהו שמשתנה תוך יום זה לוקח זמן ולכן עלתה השאלה האם לקיים את החתונה של יונתן שכמה זמן אחרי שמחת תורה צריך להתחתן שבוע וחצי וואו ב-17 לאוקטובר זאת אומרת שבוע ושלוש ימים אחרי ובאותו יום חמישי כמה ימים לפני החתונה אה הם היו צריכים להגיע להחלטה האם לקיים את החתונה בעצם זה היה החלטה קשה כי היינו ידענו שדניאל 99% מהסיכויים לא יהיה ודניאל ויונתן הם ככה הם האחים הגדולים שניהם בצבא כן וכן זה היה החלטה מאוד קשה אבל בסוף מה שהמחבלים רוצים שיקרה זה ש נפחד נכון ושלא נמשיך ו קיימנו עוד בית נאמן בישראל ברוך

השם אז הם קיימו א ה חתונה עצמה היייתה מאוד אז אתם מחליטים כן לעשות את החתונה כן חיתה יפה היה כמובן שזה היה מאוד מרגש כל התכנוני וזה וזה היה פה ביישוב שלנו ביד בנימין א ובעצם בחתונה עצמה כמובן שהיה מאוד קשה החתונה הייתה רגילה כמו שתכננתם או ש לא בכלל לא החתונה היייתה פה ביד בנימין היא הייתה אמורה להיות ליד אשקלון באולם שמחות כמובן בולם סמכות עם אנשים צמצמנו את זה ל150 משהו כזה והחלק הכי קשה בחתונה לגמרי הייתה התמונת אחים הגענו להחלטה כמשפחה לא לעשות תמונות משפחתיות של המשפחה מצומצמת כיוון שדניאל לא יהיה ועשינו תמונה אני אחותי ועם יונתן החתן ובאותו רגע ש צילמו אותנו אמרתי זה אמור להיות תמונת

אחים פשט דניאל לא פה כאילו זה זה אמור להיות תמונת זה התמונת אחים שלנו כרגע זה ה פחד אין אין דברים כאלה זאת אומרת יש פה שמחה והשמחה מעורבבת עם עם העצב והפחד והדאגה וכל זה שאתם עדיין לא יודעים שהוא אה שהוא חטוף והבנתי שאת גם ביקשת א שאמא ביקשה לא להתקן אותה זאת אומרת א כן נכון אם יש שינוי כן ביקשנו מה מה ספרי לי מה מה היא ביקשה ביקשנו שאם יש עדכון לגביו שהסטטוס שלו השתנה לא משנה למה א לא להודיע לנו ב שחתונה תיגמר כן כי זה באמת יכול איזה אומץ איזה אומץ ככה לשמור את לשים את הפוקוס בשמחה עכשיו להתמקד בה בבית שנבנה זה עם ישראל לגמר זה עם ישראל זה עם הנצח שבאמת קמים ככה מתוך כל ה כל הכאב אבל בואי

בואי ככה ספרי לי על החתונה על הרגשות שלך על התחושות אז נראה לי ברור החלק הכי זה האח הראשון ש שלנו של המשפחה שמתחתן וזה היה כל כך מרגש וחופה עצמה לא נראה לי היה בן אדם אחד שם שלו בכה ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקמנו והגיענו לזמן הזה אמן הרב של הקהילה שלנו פה ביד בנימין קוראים לו הרב אליל מרצבך והוא מכיר את דניאל והוא מכיר את המשפחה והוא חזר מהמילואים בשביל החתונה בשביל לחתן אותם בעצם והוא הוא הזכיר את דניאל מתחת לחופה וזה היה מאוד מאוד קשה אמ והוא כאילו אמר יש מישהו פה שחסר כולנו יודעים וזה היה מאוד מאוד קשה אמא ואבא ההורים שלי היו מאוד מאוד חזקים אני לא יודעת איך הם עמדו תם יחד

לחופה אבל נראה לי הדבר שהכי לקחתי מהחתונה הזאת זה ש עצב ושמחה אף פעם לא הרגשתי את זה ב תזמון באותו זמן וככה הרגשתי בחתונה ככה הרגשתי מתחת לחופה שאני כל כך שמחה כל כך עצובה ברגש אחד אני בוכה ולשניה אחת זה בחי של שמחה בחי של עצב והייתה מישהי בחתונה קוראים לה תמי והיא בעיניי אמרה את זה בול היא אמרה זה היה החתונה הכי עצוב הכי קדוש והכי שמח ש תה בו אי פעם וזה באמת זה עם ישראל שקם מהאפר שקם מהמקומות הכי חשוכים יודע לקום ולהעיר ו הזוג ברוך השם בונה את הבית ואתם א למחורת החתונה כבר א שומעים למחרת החתונה אמרו לנו שרוב הסיכויים שהוא חטוף שהוא חטוף א וכן ו לזה קיווינו כמו שאומרים כי בעצם יש שני תוצאות

של מישהו נהדר אז לזה קונון אבל זה מאוד קשה לקבל את זה שאומרים לנו את זה רשמית זה מאוד מאוד קשה מאוד קשה אבל כן קיבלנו את זה ב כמו שצריך בעצם תשיר ככה בתור אחות קטנה של דניאל את יודעת שהוא חטוף והמחשבות והסרטים איפה הוא נמצא אולי בחושך איך אני שולחת לו אור אולי קר לו איך אני שולחת לו חום אולי הוא רעב איך אני שולחת לו משהו לאכול את מרגישה שלפעמים את ככה שולחת לו משהו את מנסה לשלוח לוה לדבר איתו ל לגמרי כן אני תמיד מדברת איתו אני עדיין שולחת לו הדרת כל יום חופרת לו בוואטסאפ כן א וכן אני מנסה לדבר איתו לתקשר איתו ואני מבינה שזה בעצם אני מאמינה שהוא בסדר חזק גיבור באמת הבן אדם הכי חזק שאני מכירה

כאילו גם מנטלית וגם פיזית וכן אני ומכת עליו אתם חושבים עליו שום דבר כרגע לא יודעים שום דבר כרגע אנחנו לא יודעים כלום עליו א כן זה מאוד קשה אבל ככה זה איך אמא א זה קשה לכל המשפחה זה מאוד קשה לא אפילו רוצה הבנתי שאבא שלך יש לו תפקיד מאוד מאוד חשוב ספרי לנו קצת א אבא שלי הוא המנכל של מזרחי עולמי שזה תנועה שמתעסקת עם יהודים וקהילות בתפוצות בחול גם עושים הרבה דברים פה בארץ א וכן אבא שלי גם רב היה רב קהילה בדרום אפריקה ושל בית ספר ובעצם עבר לתפקיד הזה שעברנו שעלינו לארץ מאיפה עליתם עלינו מדרום אפריקה מתי בצוק היתן ב-2014 אז מה אבא עושה עכשיו אה א הוא קודם כל עושה הכל טס לכל מקום בשביל לעשות כל דבר

קטן בשביל לדעת משהו על דניאל בשביל להחזיר אותו והוא מתראיין ומספר את הסיפור שלנו ומחזק אנשים כן הוא מדהים מה שהוא עושה עכשיו איזה יופי והבנתי שגם את עושה ללא מעט קצת קצת אבל אני עכשיו הייתי בארצות ברית בניו יורק ודיברתי שם בשבעה בתי ספר בניו יורק וניו ג'רזי על בעצם הסיפור שלנו ושאלו שאלות ו מה שאלו אותך שאלו אותי איך הם יכולים לעזור איך הם יכולים לעזור אגב הכל ה כל הקהילות בחוץ לארץ הם הלב שלהם יוצא כאילו הם לא חווים כאילו את מה שאנחנו חווים אבל הלב שלהם ממש יוצא אלינו א הם שואלים א מה אפשר לעזור מה ניטלים כששואלים מה אפשר לעזור קודם כל הם עושים מלא מבחינה פיזית מבחינה לתת כסף תרומות הכל הם

עושים מה שאמרתי להם אמרתי הייתי בבתי ספר עם כמה מאות תלמידים אלף תלמידים גם צוות ואמרתי בכל בית ספר ששאלו אותי את זה אמרתי יש כמות מטורפת של נפגעים מאותו שבת כן זה אם כל אחד יכול שהבית ספר יארגן את זה שכל אחד יהיה לו שם של מישהו אחד וכשאתה מתפלל בבוקר שאתה מתפלל במהלך היום אומר ת זה הבן אדם אתה הבן אדם שלו שהתפילות שלך הולכות אליו וואו כי זה מאוד קשה להגיד להתפלל בשביל אלפי אנשים שנפר אות היום כן ככה כן ואיך עושים את זה איך באמת לוקחים את השמות ככה א א אז אני פחות הייתי מעורבת בעצם איך עושים את זה אבל אני מאמינה שזה לגמרי אפשרי וזה לגמרי במסגרת זה שאת מדברת איתם בחוץ לארץ ואת מרצה מה מה מה את

אומרת להם חוץ מלספר את הסיפור חוץ מ את יודעת א אני חושבת שהסיבה ש רציתי ללכת לספר אותו הוא שהוא לא סיפור רגיל הוא סיפור מאוד ייחודי סיפור שבעיניי זה כאילו דוגמה למה למה זה עם ישראל כן זה שקורה לנו משהו שאי אפשר לדמיין משהו שהוא מלחמה שאנחנו חווים יום יום אנחנו בכל זאת קמים ומחליטים לקיים בית נאמן בישראל וממשיכים בעיניי זה זה המסר שעברתי לכל מקום וגם ששאלו אותי נגיד איך אני מתמודדת עם זה הסיבה היחידה ו שהכי עזרה לי זה הקדוש ברוך הוא נכון יכולה להגיד שלפני המצב הזה הקשר שלי עם בורא עולם היה פחות חזק ומאז שזה קרה אתה באמת מבין זה לא בידיים שלנו כן אנחנו אפשר להשים את מי שאתם רוצים אפשר הכל זה לא

בידיים שלנו לג רק מהידיים שלו אז את מרגישה שהקשר שלך עם הקדוש ברוך הוא התחזק זה לא מה שהיה א כן זה היה עדיין היה חזק ברוך השם יש לי המון אמונה אבל בעצם במצב כזה שאף אחד לא יכל לדמיין בכל ישראל שדבר כזה יקרה דבר כל כך נוראי אתה מבין עד כמה כלום לא בידיים שלנו עד כמה אין לנו שליטה על מה הוא מחליט נחנו גם לא מבינים למה המשפחה שלנו למה אנחנו אבל בעצם זה זה חשבונות שאנחנו לא יודעים ואנחנו לא נדע ופשוט צריך לסמוך עליו כי הוא מברך אותנו ונותן לנו תמיכה ועזרה אני יכולה להגיד על עצמי שלפני בערך שנה עברתי לבית ספר אקסטרני ו שם בעצם לא ידעתי אם זה ההחלטה נכ לפני כן איפה היית הייתי באולפן הצביה בחפץ חיים

שזה לא לא אקסטרני היית נשארת ישון שם כן הייתי הייתי שם והחלטתי לעבור לאקסטרני כל מיני סיבות ולא הייתי בטוחה אם זה ההחלטה הנכונה ובעצם הבנתי בתקופה הזאת שאני כל יום קמה וכל יום הולכת לבית ספר ומנין מתקשר אליי כל יום ב8 ו30 לוודא שהתעוררתי ושאני מגיעה עכשיו בתקופה הזאת עכ בתקופה הזאת וגם בהתחלה בשלושת השבועות הראשונות לא הלכתי לבית ספר לא היה בית ספר היה ר קסום וכש התחיל שוב בית ספר אני הוא ביקש ממני להגיע ואמרתי לו לא אני לא רוצה ויום לאחר כך אני מתעוררת ב10 בבוקר אמא שלי מהירה אותי ואומרת המנהל שלך בר והוא יושב ולומד איתך עכשיו ומר את חייבת לקום וחייבת לעבוד וחייבת הוא לא הוא לא נות לא ר לך

לא מוותר לי אף פעם ואת הולכת כל ום הבית ספר כל ום הבית ספר ואני שמחה וכל דבר שאני צריכה וכל זאת אומרת את לא מותרת לעצמך אני לא מוותרת לעצמי אבל גם הוא לא מוותר לי הוא לא מר יוי את בא והוא ממשיך ומחזק אותי זה מה שזה מחזק אותי כשאת בתוך זה את מבינה שזה בעצם הדבר הכי טוב לעשות כן אני לא מאמינה שלי ישאר בבית ולחשוב ולחשוב ולחשוב על מה המצב שלנו ולמה ואייך ומה בסוף איך שאני מתמודדת עם זה זה גם לספר את הסיפור שלנו וגם להעביר את המסר שאני רוצה להעביר שזה נותן גם לי המון כוחות אבל גם להגיע ל הבית ספר ולהמשיך כמה שאפשר יותר רגיל כן לשמור על שגרה כמה שיותר איך החברות מקבלות את זה א זה מאוד מאוד קשה

באותו שבת הייתי כששמעתי על הפציעה של יונתן שהוא נפצע בארה בצהריים לא נשארתי בבית הלכתי מהבית והלכתי לחברה שלי רות וגבריאלה שהם היו בבית של רות והייתי החזקתי דמעות כל הדרך שלוש דקות הליכה ו חזקתי דמעות ואמרתי להם והם חיבקו אותי ואמרו לי הכל בסדר אנחנו איתך ו הרגשתי כל כך הרבה תמיכה ואהבה ו שאלה החברות שלי ופה הם תומכות והם בשבילי ו איזה יופי כן תגידי יוצא לך לפעמים לדמיין את הרגע הזה ש שדניאל חוזר הביתה כל יום כל יום איך ספרי לנו איך זה א קודם כל לפני שהחזירו חטופים היה לי רעיון נחר קצת איך זה היה נרא איך זה נראה אבל אני יכולה לדמיין אותו מגיע באוטו ל לישוב שלנו וכולם ברחובות כולם בחוץ עם

דגלים ומוזיקה וזה וממש שמחה שהוא חוזר בעזרת השם א זה מה שאני מדמיינת זה לדמיין את זה בלי סוף להאמין בזה בלי סוף כמו יוסף הצדיק שהיה בבור ויוסף הצדיק לא היה לו תארך ככה בבור פק תוקף לבור זאת אומרת הוא ידע שהוא יצא מזה מתי הוא לא ידע אבל הוא ידע שהוא יצא מזה רת אנחנו צריכים להבין ש אין לנו תאריך אנחנו לא יודעים מתי אבל אנחנו יודעים שזה יקרה שהקדוש ברוך הוא בעזרת השם יגעל אותנו ולסיום ספרי לנו על הזוג א הזוג א גליה היא גיסתי והיא מדהימה הם מדהימים כל כך כל כך זוג כל כך צנוע כל כך באמת משלימים אחד את השני כמו עוד אחות בשבילי איזה יופי ובאמת היא באה היא מרגיעה לפעמים ה היא בשבוע הראשון בשבוע

הראשון היא בגלל שפינו אותה מכיבוד והיא היייתה אצלנו באותו שבת א היא היייתה איתנו כל השבוע והיא הבן אדם שאמר לי ישבה איתי ו אמרה לי בעצם מה הודיעו לה על דניאל א שמצאו מישהו אחד שנהרג בטנק שלו ויש לו שת אחרים נהדרים היא זאת שאמרה לי את זה לבד רק אני והיא והיא באמת מד יש לכם איזשהו משהו שאתם יודעים עליו פחות או יותר לא מישהו ראה מישהו אולי חבר אולי לא ראו מישהו מהצוות שלו אבל א ראה אחת החטופות אחת החטופות שהיא חזרה היא סיפרה שהיא ראתה אכן מישהו מהצוות שלו כן שנכתב איתו סיפרה שהוא נראה בסדר כן מתן אנגרסט ואיתי חן הם שני חיילים שלו נחטפו שלושתם וכן זה איזשהו חוט של תקה שתם מחזיקים ב כן ח של תקת

השם עם ישראל כולנו מחפשים אתזה ככה חוט של תקווה הכאב שלכם זה הכאב שלנו באמת רק לסיום אני רוצה ממך כמה מילים לעם ישראל מה יש לך לומר לעם ישראל קודם כל ש לא משנה בין אם אנחנו משפחה שעוברת משהו כרגע אני יכולה גם להגיד את זה על היהודים בחול בארצות הברית זה אותו כאב כולנו מרגישים את אותו הכאב לגמרי וש זה לגמרי מובן כל הכאב וגם כל התמיכה זה גם לחיילים לצל כל התרומות זה לא צריך זה לא יכול להפסיק צריך להמשיך צריך תמרת זה מה שאחנו יכולים לעשות לחטופים זה מה שאנחנו יכולים לעשות לחיילים יש לנו מה לעשות את אומרת באמת שאני מאמינה שבתחילת המלחמה היה המון המון המון תרומות וגיוס והכל וזה צריך להמשיך עד היום

האחרון של המלחמה צריך לתת להם תקווה ללכת לעשות להם על האשים כמו שכולם עושים בסביבת הארץ זה באמת נותן להם כוח תקווה ו לכן אמא שלי אגב היא אנחנו גרים בצפת אז אמא שלי כל יום ששי מכינה דגים לחיילים מטבוחה לחיילים וכזה ו מדי פעם השולחת קוסקוס אנחנו מקבלים מלא דרישות שלום וואו זה היה טוב זה חימה לנו את הלב נתן לנו כוח אזה כל כך עוזר כפים חושבים נותנים להם הרבה אולי מספיק לא לא צריך להמשיך לתת ולהעניק בעיקר להתפלל כן עקר להתפלל כמובן זהו זה כמובן גם להתפלל על כל החטופים על אח שלי גם דניאל שמעון בן שרון עזרת השם דניאל שמעון בן שרון יחזור הביתה בשלם עם כל השבעים שלנו כן גם מי שבצוות שלו מתן בן אינת

מתן בן אינת בעזרת השם יתי בן חגית איתי בן חגית בעזרת השם השם ינחם ישמח את כולנו בעזרת השם יהיה לנו מזל וברכה הם יחזרו הביתה בריים יתן כוח לכל המשפחות בעזרת השם שירלי את גדולה מהחיים את תדעי לך את חיזקת אותי באופן אישי בטח גם את עם ישראל אנחנו עוד נשמע מה מה עוד הצופים שלנו יגידו ובאמת נתת לנו כוח ממש השם יודע איפה כל החטופים נמצאים הוא יודע איפה כל אחד ואחד נמצא הוא שולח ללא ספק לכל אחד ואחד את האור שלו את הברכה שלו את הכוח שלו וזה ניסיון לא פשוט אבל אני מאמינה א יודעת שהקדוש ברוך הוא נותן לכל אחד מהם את הכוח לעמוד בזה בעזרת השם הם יחזרו ונשמח שמחה גדולה ובעזרת השם כל העם הזה ייזכה לשמחה

גדולה גדולה וכולנו בעזרת השם נכין את עצמנו לרגע הזה של הגאולה של המשיח יבואו וישאלו אותנו ציפייתם לישועה אתם האמנתם שהחתולים הלה יחזרו אתם האמנתם שהחיילים שכולנו ננצח האמנתם בניצחון הבנתם בתקומה ביחד אז אנחנו נענה כן נענה כן ונענה אותו מלב שלם הדור ובות שמחות ושעות לכל ע ישראל הנ עוד תכני שלנו גע חיע לסיומה פגש בעזרת השם בתוכנית הבאה