"בשורת איוב": אפרת ברזל ומרים פרץ בשיחה על אובדן, תקווה ואמונה

מרים פרץ

מה שלומך בתשעה באב קשה לשאול מורכב מאוד אבל א את תתפלי שאני אדבר על תשעה באב הוא לא רק חורבן תשעה באב הוא גם גאולה הוא יום של תקווה של אמונה שאפשר לקום כן ואנחנו נקרא את מגילתך ונחאב מאוד ויהיו שם פסוקים קוראי לב על מה שעבר העם שלנו אבל תשעה באב לא נועד רק שנישאר בחורבן אלא מה למדנו כדי לבנות את הבניין החדש את החיים את ההמשך זה החיים כי אנחנו מצלמים את הרעיון הזה כמה ימים לפני תשעה באב של תשפ"ה, עוד שנה ועוד כאב ועוד משפחות שנקשו להם בדלת ואני יושבת כאן עטופה בתמונות של הגוזלים שלך

א

ומסתכלת בעיניים של

אוריאל

אוריאל

ואלי רז

ואלי רז וגם ראיתי שם את אליעזר נכון, חז"ל אומרים לנו שהיום הזה עתיד להיות יום שמח,

אבל זה לא קורה אצל כולם בצ'יק ואת גדולה המלמדות על תהליכים.

זה מאוד מעניין מה שאת אומרת. את מדברת על משהו שנקרא תקווה ואני רוצה להגיד לך מה הוא. אנחנו זוכרים בדיוק את יום המשבר, את השעה, את הנקישה בדלת, איך איך היה באותו רגע, מי עמד? אנחנו לא זוכרים את היום איך קמנו ממנו. אנחנו לא זוכרים אבל כן זוכרים היטב פרטים פרטים של הנקישה של אותם אנשים שעמדו של של ההלווה זוכרים אבל היום שקמנו מה הוא אין יום אחד זה תהליך או אולי הרגע של כמו בואית כזאת אני מדמיינת במוח שמתחילה את היציאה ואת זה זה תהליך ארוך כי מה היא תהליך והיא מחייבת גם כמו הפרשה שכתובה בתורה וישב גם לשבת בכאב בצער וגם לקום ויקום ולקום ולהתמודד וכדי להתמודד אדם צריך המון כוחות ויש לו אותם. אף על

פי שברגע משבר מה אנחנו אומרים? אין לי. האישה שונמית שבעלה מת ובאו לקחת לה את הילדים לעבדים כי אין לה איך להחזיר את ההלוואה שבעלה לקח. ובתנ"ך כשאת לא יכולה להחזיר כסף לוקחים לך את הילדים לעבדים והיא אומרת לנביא אלישה עבדך אישי מת אישי זה לא רק בעלי אישי זה האש שלי מתה משהו מת וכשמשהו מת ונשבר אתה מרגיש מרוכן ואתה אתה אומר אין לי אין לי אני לא יכולה ואז הוא שואל אותה את שאלת הקימה מה יש לך בבית והיא אומרת לו תקשיב אין לי שום דבר כי כשיש משבר כשמישהו פתאום הולך לנו אנחנו מרגישים שמשהו מתרוקן מאיתנו אבל הוא שואל אותם מה יש לך. אני לא מקבל את זה. אני לא מקבל. מה הכוח שלך? גלי יש לך איזשהו כוח

שהקדוש ברוך הוא בירך אותך בו. מה הוא? אז היא אמרה לו, "תקשיב, מה יש לי בבית? אסוך שמן. זה מספיק כדי לקום. בואי נדבר על ספר איוב."

וואו. ספר תקשיבי אני מאוד אוהב תנך אבל קשה לקרוא את ספר איוב קודם כל התיאור הזה הוא תיאור שלנו איוב זה יכול להיות אצל כל אחד מאיתנו אדם שחי בשלווה ברוגע שבעה בנים שלוש בנות צון ובקר עשיר, מסודר, לא חסר לו שום דבר מהעולם. איזה תיאור פותח, איזה תיאור מדהים. ומה המיוחד באיש הזה? והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלוקים ושר מרע. כל הטוב שבעולם יש לנו. יש לנו צדיק. צדיק. גם הקדוש ברוך הוא יאמר עליו בספר איוב הוא יאמר הוא כשהוא יאמר לחברים בסוף ספר איוב תלכו תקריבו קורבן אתם דיברתם לא טוב על עבדי הוא טם הוא ישר ומשהו קורש מיני הקדוש ברוך הוא תגיד לי מה אתה עושה אתה בשמיים שואל את השטן שאלה כזאת ממה? איפה

היית? השטן אומר לו, אני מסתובב בארץ משוט שוט. ואז הוא אומר לו, "וואו ראית הסמת ליבך על עבדי איוב, כי אין כמוהו בארץ השתם וישר ירא אלוקים ושר מרע." זה אלוקים אומר עליו. זה לא מי שכתב את הספר ואומר לו השטן כן ראיתי אבל מה אתה חושב שזה ככה הוא כזה צדיק סתם שימי לב למשפט ויאמר החינם ירא איוב את אלוקים לא הוא אתה ברכת אותו

כאילו מהכמה

נתת לו מה חוכמה חוכמה הוא בריא, יש לו ילדים, כל פעם יש לנו מסיבה, ספר מתאר, כל ילד מארח את החברים והוא כזה צדיק שהוא חושב שמשום מה, אולי בערב כשעשו מסיבה הם אמרו איזה דבר רע, אז הוא מקריב קורבן למחורעת.

זאת אומרת גם את זה הוא מכסה הכל. אז הוא אומר לו, בטח יש לו הכל. בוא נראה אותך נוגע בו. בוא נראה אם אתה תגע בו. וזה השאלה הכי גדולה. הוא בוחן לו את האמונה

לגמרי. הוא אומר לו, "תקשיב, אם תיגע בו אני אומר לך". הוא אומר הוא יברך אותך יברך. זה לשון סגיין האור יקלל. ומה עושה הקדוש ברוך הוא? אומר לו, "לך. את יודעת זה אני קוראת את זה ואני אומרת לא הקדוש ברוך הוא לא יכול להיות לא יכול להיות אתה רואה צדיק אתה רואה אדם שאוהב אותך למה אלירז הבן שלי למה הוא עם פעות הוא צדיק הוא לא הפסיד יום אחד מלהתפלל הוא משרט בצהל סגן מפקד גדוד פצוע עם דם ומחפש תלית ומחפש תפילין. מה קורה פה? מה זה הדבר הזה? והוא אומר לו, "תקשיב, תיגע לו בהכל,

אבל לא בגוף שלו.

אבל לא בגוף שלו. שמור לי עליו." והשטן אומר לו, "אין שום בעיה." וזה בשורת איוב. את יודעת המילה הכי קשה שהיא מתאימה גם לימים האלה? עוד זה מדבר וזה בא. אחד נכנס אומר לו הלך כל הצאון שלך השני בא אמר לו הילדים מתו כולם השלישי בא אמר נשרף הבית הרביעי כל אחד מבשר לו הכל הלך אבל הוא לא מרפה מהאמונה שלו

לא

ואז השטן אומר לו

חכי שנייה אמרנו קודם על רגע שנייה שבו את מגלה אני אני בכוונה שנה שנייה אמרנו קודם את את יודעת את רגע הבשורה הקשה טוק טוק טוק

אבל את לא שמה לב הערת את זה כל כך יפה את רגע תחילת הכימה כאן יש רגע שגם האדם לא מודע לו וזה פחד אלוקים

נכון נכון

הרגע שבו מוחלט בשמיים משהו שהאדם עוד לא יודע שעומד לקרות אבל הקדוש ברוך הוא כבר

יודע

והפמליה והדבר הזה שאני לא רוצה להגיד את שום

נכון וגם זה אינו מודע,

נכון?

האדם אינו מודע לזה,

הוא לא יודע. אבל אז איוב ממשיך ואומר משפט מדהים. ארום יצאתי מבטן עמי וארום אשוב שמה. אדוני נתן ואדוני לקח יהי שם אדוני מבורך. היה לי קשה להגיד את זה. אני לא אני לא ברמה אמונית של איוב. אני אמא יכולה כשקוברים את הילד להגיד מיד אתה נתת ולקחת זה בסדר? לא, אני אמא זה לא בסדר. תחזיר בבקשה את הילד, אבל תראי איזה גדולה של מאמין. ואיוב כולו שכין ואין לו שום דבר בעולם. ומה שקורה הוא לוקח לו עץ להתגרד בו. זה העשיר הזה. האדם שהיה לו הכל הופך להיות אחד שיושב

ואומר משפט את זה. זה משפט שאני איתו עד הסוף כי הוא משפט האמונה.

מה?

גם את הטוב נקבל מאת האלוהים ואת הרע לא נקבל. ובכל זאת מה כתוב? לא חטא איוב בשפתיו. וזאת שאלה. זאת שאלת האמונה הכי גדולה. האם אתה אוהב את הקדוש ברוך הוא רק כשיש לך כסף? כשאתה בריא? כשיש לך ילדים, כשהכל מבחן האמונה, האם רק את הטוב נקבל? אנחנו כמו פרפרים, רק את הצוף. וכשמגיע רע כבר אין אלוקים.

איך את מתרגמת את זה ל

לפגישה שלך?

אני אישית חשי את הדבר הזה. א קודם כל כשהיה אחרי הילד הראשון אוריאל וחמש שנים אחר כך בעלי אליעזר נפטר מצער שפה אני חייבת לשאול אותך מרים הרי היו לכם שיחות בארבע עיניים אני מניחה לך ולאליעזר

מאוד מאוד חימים לי את הלב משהו שאמרת פעם אני לא זוכרת היינו צראות שתינו

שלא בהתחלה התאהבת בו

ממש לא

אלא זה לקח זמן עד שהבנת שהוא האחד והיחיד

היחיד ואני לא מחליפה אותו ואני עדיין נשואה לאליעזר אישי היקר וכל הסיפור הזה של התערבויות והכל עזבי אתה המבחן של האהבה גם של אהבת השם הוא בעבודה היומיומית

קצת זה מעניין

בחיים במשברים שם שם זה המבחן הגדול של גם הזוגיות אבל אני רוצה לומר לך את שאלת אותי על הרגע הזה של האם את הטוב נקבל רק את הטוב ומה עם הרע לקח לי זמן לקח זמן זה לא מידי אצל איוב הוא רמה מאוד גבוהה אימונית

היו לך עם אליעזר דיונים

היה לי

של בני זוג

כן כן

שהוא אמר משהו אחד ואת חלקת

וחלק חלקתי הוא אליעזר היה כל כולו הוא שתק הוא וידום אהרון דרך אגב איובשתוק שבעה ימים הוא לא ידבר שבעה ימים הוא לא ידבר שבעה ימים הוא לא מבין זה וידו מהרון אתה לא יכול להבין

אני לא מבין מה קורה לי אני לא יכול לתרגם את זה לשום ספר רגש אני כבר לא מדברת על זה שהוא כואב מאוד אז הוא לא יכול לדבר ושימי לב שהמילה לדבר לברך את האלוקים הכל עניין של הדיבור פה כי כאן מדברים כל הראים וכולם בספר איוב ואני אחרי נפילת אוריאל כשנפטר אליעזר הרגשתי איוב אבל אני יותר גרוע מאיוב ואני אגיד לך במה

למה

כי איוב ביום אחד איבד את הכל אני השטן שלוש שלוש פעמים, שלוש פעמים, לא פעם אחת, עד שאוריאל נפל ועבר זמן ולאט לאט התחלנו

ולמדנו את הדרך לקום ובא הקדוש ברוך הוא עם עוד סכין ואמר, "רגע, רגע, עוד לא נשברת? אני צריך עוד אחד את אליעזר." ואז אמרתי אליעזר זה הצדיק הכי גדול הוא הקים בשר משך שם במקום שכוח אל בית כנסת זה האיש שהקים פה בית כנסת זה האיש עם ספרי תורה איך ולא גמרתי עם אליעזר והוא אמר רגע חיתנתי ילדה שמחת עוד אחד יש לי

יואו

זה האב ד אני מתחילה רק לקצת לנשום

לעשות תהליך תהליך ומגיעה הסכין החדשה איוב בפעם אחת

אז מי יותר יותר קשה

אחת אני רוצה להגיד לך אני אני הרגשתי זה אני שאני איוב פעמיים שלוש פעמים איוב והיה ואז אמר מה השאלות האלה שיעלו בכל איוב? למה איוב רוצה תשובה לשאלה אחת? הודיע דרכיך.

תסביר לי העתקתי את זה קורני

נכון

ואני החריש. זאת אומרת תסביר הורה לשון הורה תלמד אותי ואני אשתוק ומה שגיתי הבינו לי

בדיוק. הנה זה מה תסביר לי. מה הטעות שלי? מה עשיתי? כשנפלו הבנים שלי וגם בעלי היו לי אמרתי הקדוש ברוך הוא, הם צדיק, באמת הם צדיקים למה לא לקחת אותי? אצלי הייתה שאלה אחרת. למה נגעת באלירז? הילדים שלו תינוקות ארבעה, הגדול בן שש. תינוקת בת חודשיים חודשם מה אנחנו מתפללים עשה למן תינוקות שלא חטאו הם לא חטאו למה נגעת בו קח אותי אני בהבדל מאיוב אבל זה לא בהבדל כי גם איוב אומר להשם קח אותי לא רוצה לחיות לא רוצה לחיות לא רוצה את הסבל הזה קח אותי איוב רוצה

אותי במקומו או קח אותי כי קשה לי כי קשה לי כי אני לא יכול לא יכול הכאבים והכל אחד הדברים שאומר איוב להשם למה פניך תסתיר גם אני אמרתי לקדוש ברוך הוא למה למה תסתיר פניך ממני אתה אבא שלי אתה אבי אלמנות אתה אבי היתומים את זה אמרתי לו אחרי ההודעה על נפילת אלרז אבל לא אמרתי לו את זה בכעס כזה. אמרתי, "אוקיי, לקחת עכשיו את אליר"ז? אל תסתר פניך ממני.

שזה בעיניי חיה מה?

שזה בעיניי אומר תהיה איתי.

תהיה איתי. בבקשה תהיה איתי. אני יודעת גם כי אלך בגי צל מוות אני יודעת שאני לא אררה. אז אל תסתיר פני בבקשה. ואני רוצה להגיד לך מילה על זה.

אל תסתר פניך ממני, אין לי למי לפנות. אמא שלי, הורי עזבוני, אבי מת, אמאי נפטרה, באישי היקר נפטר הבנים היקרים שלי. בבקשה, אתה אבא, בבקשה. אני רוצה לא רק שלא תסתיר פניך, אני דרשתי ממנו דרישה מהקדוש ברוך הוא.

מה?

למד אותי לאהוב אותך. אתה מבקש שלוש פעמים ביום לומר לך ואהבת את אדוני אלוקיך בכל לבבך. שברת את הלב, קראת, לקחת לי שני בנים, לקחת את אליעזר. אין תחדש את הלב הזה, תחדש אותו.

התפילה הזאת התקיימה.

בוודאי, בוודאי. אבל אני אמרתי לקדוש ברוך הוא, תקשיבי, אני חייבת לדבר איתו. עם מי אני אדבר? יש לי שאלה. עם מי מי יבין את הכאב הזה של איוב? של הכאב של חורבן. זה חורבן. את אומרת פה משהו ענק. את יודעת למה מרים? כי הרי הקדוש ברוך הוא בדק בכל איוב אם איוב קרוב אליו באמת נכון

ואיוב בדק

עם הקדוש ברוך הוא

עם הקדוש ברוך הוא קרוב

קרוב אליו וסת הבקשה

מדהים

נכון

אז אני זה בדיוק מה שאני מבקשת ממנו למד אותי בבקשה לאהוב אותך אני רוצה לאהוב אותך

בט שבקשות רוחניות לא שוות ריקם

כן אני יודעת למד ד אותי לאהוב אותך עכשיו זאת משימה שלך לעזור לי ואני רוצה לומר לך אני יודעת אצל אלירז את הרגע שקמתי

תערי לנו

את לא תאמיני זה היה שב שבע דקות אחרי שהודיעו לי על נפילת אלירז קמתי

הסבר

באו להודיע לאלירז זה וכשהם נכנסו סגרתי את הדלת כי ראיתי מעבר לדלת יש לי זכוכית וראיתי מדהים

והבנתי שהם באו

הפעם אני לא נותים להיכנס נעלתי את הדלת

אישה בורחת מבשורה

בדיוק סגרתי את הטריסים עמדתי רק התמונה של אליעזר באישי ואמרתי לו מה עשית בשמיים מה עשית בשמיים אתה צריך להיות שליח אני השארת אותי עם הילדים, לחתן אותם, לגדל אותם, מה עשית? וכשהם נכנסו, לקחתי את היד וסגרתי להם את הפה. כי כל רגע שאתם לא אומרים את בשורת האיוב,

לא קיים,

לא קיים. אני בורחת. לא. עכשיו תקשיבי, זה טירוף כי בראש אני מבינה שאם הם באו, הם באו להודיע. אבל אני רוצה עוד רגע את הבן שלי חי ולכן אני סוגרת להם את הפי וסופרת את הרגעים וכשהם באו להודיע אמרתי להם רגע יש מישהו שאני רוצה שתודיעו לו הם הסתכלו אמרו סליחה בעלך נפטר הילדים שלך יודעים כולם אשתו יודעת אמרתי צאו איתי החוצה יצא החוצה לחצר, הבדתי לשמיים ואמרתי תודיעו לקדוש ברוך הוא. אני רוצה לדעת איך אבא מקבל בסורה. ותקשיבי, הם חטפו שוק.

הם לא נתקלו באדם.

לא נתקלו. מסכנים. הפחדתי אותם כנראה. אבל אני הסתכלתי לשמיים ואמרתי ריבונו של עולם בשנייה הזאת הודיעו שבנך אליז שאהב אותך שלא יחסיר יום אחד בלי לקדש את שמך בנך עכשיו מודיעים לך מה קרה שמזורחת העצים ירוקים וידום יום אהרון זאת בעצם התשובה שיש בספר איוב מה התשובה בספר איוב היא בעיניי התשובה הכי גדולה

חכי שנייה כי אני עוד בסיפור של השמיים הגנו רוצה להגיד לך כי זה שם זה שם ובסוף בסוף הריש את השיחה של הקדוש ברוך הוא עם איוב והוא אומר לו את המש משפט ולא אבין נפלאות ממני. לא אבין. לא יהיה לי לעולם תשובה לשאלות האלה.

וזה בסדר.

וזה בסדר. וזה האלוקים והוא המחליט והוא המחיה והוא הממית ולא יהיו לי תשובות. התחלנו את השיחה בזה שאיוב רוצה תשובה. וסוף ספר יוב לכן הגדתי ולא הבין נפלאות ממני ולא עדה

אליירז נפל ביא בניסן השבת הגדול אני קראתי לו אליז על שם סבא אליהו סבא צדיק וגדול הנה פה בתמונה צדיק ורציתי את הבן שלי צדיק כמו שבת הזאת שאומרים עליה

רגע

ורציתי לקור על שם סבא אליהו

ובליל לדתו אמרו לי יש לך סוד סוד בעברית זה רז קראתי לו אליהו אליירז איש הסוד הזה שאמר לו אלוקים אני בכל דממה דקה לא ברעש, לא בזה. מה את יכולה לצעוק? אני בכל דממה דקה. וזאת הפרשה שבה קוראים. הנה אני שולח את אליה הנביא והשיב לב אבות על בנים. אבא עם שני בנים. ואני תיארתי את המפגש שלהם בשמיים. ואליעזר בטח אמר לו, "איך עזבת את אמא? איך עזבת את שלומית אשתך? איך עזבת את התינוקות? ואלרז אמר לו זה אני לא עזבתי. אני באתי להיות איתך אבא לא עזבתי. הייתי עם אמא ועכשיו אני עם אבא ואני עם אבא גדול. ובשנייה הזאת, יומיים אחרי שקברנו אותו ליל סדר, ומה קוראים באגדה? שני דברים. רק מי שקורא את האגדה עד הסוף מוצא

שתי תשובות לשאלות של איוב. אחת, מאת אדוני הייתה זאת היא נפלת בעינינו לעולם איוב. וזה מהות הספר. יש דברים שהקדוש ברוך הוא אומר לו. מה אתה חושב שאתה תבין? הוא שאל אותו השם, תגיד לי כשאיפה היית ביס ארץ? מה אתה היית פה כשיצרתי את העולם? אתה היית פה כשחמתי את הים? אתה היית פה? היית פה כשיצרתי את הכל. אתה לא היית פה. אתה לא תבין.

אני יודע משהו שאתה לא יודע.

אתה לא יודע. אתה יכול לראות את עכשיו ואת כאן. אתה לא יכול לראות את כל התמונה הגדולה. ואנחנו בליל הסדר מת אדוניה הזאת היא נפלת בעינינו. ומה המשפט השני? שמסיימים את ליל הסדר? ומה המשפט השני?

לא אמות. כי יחיה. בשביל מה? לחיות

לספר מעשה

מעשה מעשה יהיה זה גם המוות שלהם זה לא רק החיים שלהם

והכוחות בעקבות

והכוחות והכימה כי איך מסתיים ספר איוב הקדוש ברוך הוא את כל אשר היה לאיוב הוא נתן כפליים יותר ילדים והשם בירך את אחרית איוב מראשיתו ויהי לו 14,000 צון ובקר ויה לו שבעה בנים ושלוש בנות ויקרא שמה אחת איך קרא לה ימימה

נכון וקרן הפוך נכון איזה שמות מהמימים אז האם ואז אני שואלת שאלה האם הוא היה צריך לעבור את כל זה כדי שיתן לו כפליים תשאיר לי את מה שהיה לי

כן כנראה

אבל אנחנו לא נוכל להבין אנחנו לא יכולים להבין את דרכי השם. אני אוהבת מאוד פסוק מישעיה. דרכיי לא דרככם, מחשבותיי לא מחשבותיכם כי גבוה שמיים מארץ. מרים לעולם לא תביני, לא תביני למה לקחתי את אליז, למה היית לי עזר, למה הייתור? לא תביני. וכיוון שכך, את יודעת מה, אני מבינה היום יותר שהוא יכול עוד לנסות אותי.

לא,

רגע,

לא לא

אבל כל בוקר מה אני אומרת?

אל תביאני לידי

ניסיון. אבל

את לא עולם לא יכולה לדעת איך הקדוש ברוך הוא. וא צריכה מבחינה אמונית לדעת רק את הטוב נקבל הנה אחרי שנפל לי לרז שבע דקות אחרי זה הם רק הודיעו לי

מה היית מיומנת

קודם כל כן היה לי ניסיון באוריאל באליעזר אני ידעתי מה הולך להיות איזה נפילות יהיו אבל אני ידעתי שגם עקום ואז קרה משהו וזה רק אצל לא אצל אוריאל זה הניסיון זה המשבר שהוא משביר שאתה מתוך כל השברים אתה בונה בניין חדש

אדם למה נולד זה הוא אומר

נכן נכון לא באנו פה לסבבה את לוקחת את השברים ואת עמלה לבנות את הבניין החדש ואז קרה לי משהו אני נכנסת מהגינה עומדת בדלת ואני רואה בבית את שני הבנים שלי אביחי ואליסף וכשאני רואה אותם המילה הראשונה שיוצאת לי מהפה היא לא נורמלית תודה תודה על מה שנותר ומאותו יום המודעות שלי לי בהכרת התודה היא על כל דבר. אני עוברת ברחוב, יש אני יודעת מישהו זרק את קליפת הבננה החלקתי והיה קיר ונעמדתי. אני מסתכלת לשמיים ואני אומרת לו תודה סידרת לי את הקיר חשבת עליי. אני בתודעת הכרת תודה על כל דבר. הבן של אלירז שהיה בן שש לפני שבוע הוא נמצא באיזה יחידה מסובגת בצהל לפני שבוע התארס בעזרת השם תראי אנחנו מדברים ביום של

חורבן אני רוצה שנדבר על שמחה בליומיים לפני שלושה ימים לפני ראש השנה הוא מתחתן ובונה בית מהשבר מהחורבן בונים בניינים בניין שנופל אני יכולה לקחת את אותם אבנים ולבנות בניין חדש והתודה מביאה למשהו שכתוב בבית כנסת ככה בגדול אבדו את השם בשמחה לשמחה כי זאת לא חוכמה רק שיהיה לך כסף וילדים ועברת את כל המשברים החוכ חוכמה היא גם לחיות בשמחה כי על מה אנחנו נענשים זה כתוב במפורש תחת אשר לא עבדת את אדוני אלוקיך בטוב לבב ובשמחה

שמחה היא מנוע של החיים היא התקווה והידיעה שמתוך החורבנות ומתוך היום הנורא הזה של תשעה באב ומתוך כל מה שעבר איוב יהיו דברים שלעולם לא נבין. זה בית המקדש שלך הקדוש ברוך הוא. זה הבית שלך אתה החרבת את ביתך. אבל מתוך זה קמה קמנו הוגלנו נזרקנו חזרנו בנינו. בית מהמם. לימוד תורה ילדים. את רואה בירושלים את הילדים עם הפאות הכל הנה אנחנו לא יכולים נפלאות ממני דרכי השם לעולם לא נבין

ואתה את הנכד שלך שמתחתן בעזרת השם בואי נסיים בשמחה

בטח

כי הדבר שהקדוש ברוך הוא הכי עצוב עליו זה חורבן הבית

כן

אבל כנגד בחודש אדר אנחנו מצווים לשמוח

נכון נכון אם כאן אומר לנו השם שהעצבות היא על חורבן, השמחה הכי גדולה שלו זה על בניית בית

ולכן אירוסים וחתונות וילדים ונכדים ושמחות

אז אני אני אומרת לכם כשאני מסתכלת על זה וגם מסתכלת על יוב עובדה הספר מתחיל בזה אמרנו שהוא צדיק ותמים והוא עשיר והספר פר מסתיים

גם גם

גם הוא נשאר צדיק הוא הכל ומה כתוב עליו וימות איוב זקן ושבה ימים הנה האדם שעבר את כל התעפוחות את כל משבריך וגליך עליי עברו אדם שקילל את היום שהוא נולד גם אני כשקברתי אותם אמרתי למה אני פה? למה אם אתה ידעת שתיקח לי את שני הילדים? למה הבאת אותי לעולם? כי יש לי שלחות, יש לייוב שליחות, כל אחד מאיתנו יש לו איזה שלחות אבל הוא את זה הוא קילל. זה הדבר היחיד שהוא קילל היום.

תקראי עוד פעם את האחרון, את הפסוק האחרון. פסוק האחרון

כתוב ככה ויי ויחי איוב אחרי זאת 140 שנה ויר את בניו ואת בני בניו ארבעה דורות וימת איוב זקן ושבה ימים תראי איך מסתיים הספר שהוא איוב בשורת איוב בשורת ת איוב תראה איך היא מסתיימת

מסתיימת

צבע ימים מאושר שמח רואה נכדים רואה ארבעה דורות חי הכל חזר והוא נשאר בלי תשובה לשאלה שמהתחלה הוא שאל

מרים פרץ את עונה לכל עם ישראל

תודה

דרך סנרת הקדושה שבתוכך

תודה רבה

את את הטוב הזה ואמן ואמן לך באופן פרטי

ולעם ישראל אנחנו מגיע לנו עברנו מה א משמחת תורה חורבן מאוד מאוד גדול אבל אני אומרת לך אני אני רואה את כל האזור של רץ כפר עזה ואת ברי והכל פורח וילדים ובלונים ושמחות עוד אנחנו צריכים כל הזמן לדעת שיש בנו כוח שלהבר ולקום, ליפול ולקום. וזה גם המסר לתשעה באה. נפקע לחורבן אבל החוכמה הכי גדולה. נלמד מה הביא לחורבן. נתקן. זה יום של תיקון שחלק לא נבין

נכון לעולם לא נבין ונתקן את הדברים אפילו הקטנים שהיו שם כמו הסיפור הזה של קמצה וברקמצה של ההלווה של אדם תראי מה זה מה יכולה להביא אנחנו צריכים להיזהר במילים שלנו שנדע לכבד אנשים מבוגרים שנדע כי שם התבלבלו בתקופה הזאת ויש את כל הסיבות לחורבן ולא נפרט אותם אבל המהות של היום הזה זה לתקן ולבנות

את הבניין לא חורבן לחבר

נכון ממש

את כזאתי שמדהימה

תודה

שיהיו לנו בשורות טובות לעם ישראל

אממן

ושמחות בעזרת השם אמן

ונקום וניבנ אמן כן. תודה רבה.

תודה רבה. תודה.