הרב ברוך רוזנבלום - פרשת האזינו התשפ"ו - חג הסוכות - Rabbi Baruch Rozenblum Parashat Nitzavim 2025

פרשת השבוע שנקרא בעזרת השם שבת זו פרשת האזינו שנת תשפו אבל אנחנו עדיין נמצאים במוצאי יום הכיפורים שעות ספורות לאחר שעברנו את יום הכיפורים שעבר עלינו ועל כל ישראל לטובה בוודאי ששיעור שמגיע במוצא צאי יום הכיפורים יש לו משמעות רבה והמשמעות הרבה שיש לשיעור הזה בגלל שכולנו יודעים שרק לפני כמה שעות צעקנו בכל רעם חותמינו זה הבקשה שלנו כל מקום שהיה כתוב כותבנו בתפילת נעילה עברנו לחותמינו היה זוכינו לחיים מלך חפץ בחיים וחותמינו בספר החיים למענך או למענך אלוקים חיים בסוף התפילה במקום מוקטוב לחיים טובים וחתום לחיים טובים כל מני בריתך בספר חיים ברכה ושלום פרנסה טובה גזרות טובות ישועות ונחמות ניזכר וניחתם

לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום הכל היה סביב עניין החתימה וגם באבינו מלכנו חזרנו וביקשנו לחתום חתימה אחר חתימה גם חתימה אמרנו גם באבינו מלכנו חמש פעמים חותמנו. אצל התימנים יש ארבע פעמים, אצל הספרדים יש שש פעמים. כל הזמן מדברים על העניין של החתימה. אבל בזוהר הקדוש הוא כותב על הפסוק חותמיני עלוח ליבך. חותמני עלוח ליבך כחותם. כך כתוב הפסוק כחותם על ליבך כחותם על זרועך. כותב הזוהר כחותם זה כוח תם. כך כותב. מה זה כוח תם? הכוח של איש תם יושב אוהלים. מה הכוח שיש לתם? הכוח של הטם הוא יעקב אבינו. אברהם אבינו מידתו חסד, יצחק אבינו מידתו גבורה ויעקב אבינו מידתו תפארת. מידת התורה הקדושה.

כותב הזוהר הקדוש, הכוח אם מה אנחנו באים לבקש חתימה? על מה אתה מבקש חתימה? חתימה שאתה מבקש שהקדוש ברוך הוא יחתום אותך לטובה בכוח מה? כך אותם. אומר הארי אומר הזוהר כחותם ככוח תם. מה הכוח של תם? הוא הכוח של יעקב אבינו שדרכו דרך כוח התורה אתה יכול לבקש בקשה מהקדוש ברוך הוא שיחתום אותך לטובה. ולכן היסוד הגדול שהחתימה שאנחנו מבקשים זה בזכות התורה הקדושה. על פי זה נוכל להבין דבר יפה מאוד. כתוב בתפילה שאנחנו אומרים שלוש פעמים ביום ברכת התשובה השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך כותב התור שעשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים זה כנגד הברכה של השיבנו אבינו לתורתך יש 10

תיבות השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך וחזירנו בתשובה שלמה לפניך 10 אומר אומר 10 התיבות כנגד עשרת ימי תשובה. כך הוא כותב עשרת ימי תשובה. המעניין הוא שבכל הנוסחאות אשכנז, ספרד, תימן, שמנים, בלדים, שמים, כולם, הברכה הזאת לכולם היא יחידה. אין שינויים. נוסח ספרד, נוסח אשכנז, תמיד הברכה יש לה 10 מילים. חשיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מעכנו לאבותתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך. יוצא על פי החשבון הזה מה הוא? שהמילה האחרונה שישנה כנגד עשרת ימי תשובה זה לפניך. זאת אומרת שיום כיפור אנחנו ניצבים כל הזמן לפני הקדוש ברוך הוא. זה המילה שהיינו רק לפני שעות נפרדנו מהמידה שלפניך. אז אמרנו לפני הקדוש ברוך

הוא. אלה המילים האלה שבאים בכוח שנבוא לקדוש ברוך הוא לבקש שהקדוש ברוך הוא ייתן לנו שנה טובה. בזכות מה? בכוח כחותם. מה זה הכוח של טעם? כוח אחותם הוא הכוח של התשובה שהיא הכוח של טעם. כוח של תם. משתם יושב אוהלים אלה הדברים שאומרים רבותינו על פי זה שמעתי דבר מאוד יפה בסיעתא דשמיא גומרים תפילת יום הכיפורים מיד מה אנחנו אומרים והוא רחום יכפר עוון ולא ישחיט ורבל לשיבה פה רק כרגע גמרת את יום כיפור ויום כיפור סיימת אותו אתה אומר תודה רבה אמרנו מה עכשיו הוא רחום יכפר עוון איזה עוון אתה שומע כבר בת קול מה בת קול אומר לך בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יניך כי רצה אלוקים את מעשיך דיברנו בערב יום כיפור שהקדוש

ברוך הוא רוחץ אותנו ביום כיפור חת השם צועד נותיון הקדוש ברוך הוא רוחץ אותנו אז איזה נח איזה והוא רחום יכפר עוון נשאר שמעתי מהרב אלקריף אמר דבר מאוד מאוד יפה כתוב בחז"ל שתפילה עושה מחצה אדם מתפלל תפילה עושה מחצה איפה למדנו שתפילה עושה מחצה למדנו את זה ממשל קין נגזר עליו נד יהיה בארץ נגזר עליו עליו להיות גם נוגם נד. הוא התפלל הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא ויתר לו על חצי. הוא לא יהיה נד. הוא יהיה רק נד. זה מה שהוא יהיה. לא ינ אלא נד. איפה הוא ישב? ישב בארץ נד. אז בעצם זה התפילה עשה מחצה. הוא לא יהיה נבנד. יהיה רק נד. אז הוא ישב בארץ נוד ושם באה לו ה שם באה לו נחמה. אז התפילה עושה מחצה. אהרון

הכהן שעשה את העגל. מה איזה עונש הוא קיבל? היה אמור להיות שכל הבנים שלו ימותו. הוא היה אמור לקבל כילוי בנים. כל הבנו שלו היו אמורים למות. ולמעשה מה? ברוך השם תפילה עושה מחצה מתו לא רק שניים. נדב ואביהו אלעזר ויטמר נשארו. אתה רואה שתפילה עושה מחצה. אומר דר דבר יפה מאוד. כמה וידויים אנחנו אומרים ביום הכיפורים. ידוע לכולם שיש לנו 10 פעמים שאנחנו מתוודים. שמנו בגדנו 10 פעמים כנגד מה? כנגד חמש תבילות ושרה קידושים של הכהן הגדול. 10 פעמים הוא מקדש ידיים ורגליים ביום הכיפורים. אז כנגד זה אנחנו אומרים 10ה וידויים. יפה מאוד. אם כל וידוי עושה מחצה על כל המתוודים אז בוא ניקח דבר יפה. כמה מצוות יש לנו

בתרייג מצוות? יש לנו 613 מצוות. אז גם אם רחמנא ליצן עברנו על כל התורה כולה. רחמנא ליצן אין מציאות כזאת אבל נגיד שאחד עבר על כל התורה כולה. אז השמנו הראשון שהוא אומר מוותר על חצי. כמה נשאר לך? מ-613 יורד חצי? כמה נשאר לך? אתם פה מוכרחים בחשבון אז כמה נשאר? אם נשאר חצי נשאר 306.5. אז בוידוי השני נשאר לנו רק 306.5 עבירות לתקן. אנחנו אחרי זה עושים עוד וידוי, נשאר מזה חצי. אז כמה נשאר? מ-306 יורד לכמה? יורד ל-153.25. זה הווידוי השלישי. הוידוי השני. הראשון יש לך 300, מוריד לך את זה לחצי. נשאר 306. השני מוריד לך את זה לכמה? ל-153. השלישי מוריד לך לכמה? לחצי. 76.6. הרביעי כמה מוריד לך את זה? ל-38.3.

החמישי לחצי. כמה זה חצי מ-38.3? כמה זה? יש לך 19.15 כן הלאה. אחרי זה השישי מוריד לך את זה לחצי. כמה נשאר לך מ-19? זה 9 וחצי. זה נשאר לך מחצי. השביעי לכמה מוריד לך? ל4.7. אחרי זה השמיני מוריד לך 4. 2.3 וחצי. יפה מאוד. התשיעי כמה? התשיעי מוריד לך ל15. זה מה נשאר לך. נכון? ועשירי כמה נשאר לך? נשאר לך 15 נשאר לך מחצי חצי מזה זה 0 נקודה 0.6 זה מה שנשאר לך אז נשאר רק חילד על ה0.6 ש שלא נגמר אחרי 10ה וידויים אנחנו אומרים במוצאי שבת והוא רחום יכפר עוון על החתיכה הזאת שעדיין לא גמרנו לגמור אז זה אנחנו מבקשים והוא רחום מכפר עוון נו אז בעזרת השם שלא תחשבו שנשארו עד הרבה עוונות נשאר רק משהו קטן וזה אמרנו

במוצאי יום כיפור והוא אחור מכפר עוון ולא ישחץ רב השיבה פה אז כך קיבלנו מתנה במוצאי החג שגם זה יתכפר אז גם מה שנשאר הקטן במוצאי ם כיפור ובתפילת ערבית גם זה התכפר ברוך השם ועכשיו אנחנו נקיים לגמרי. נו, מה עושה בן אדם נקי במוצאי יום כיפור? מוצאי יום כיפור הוא עושה מה שאנחנו הבטחנו לקדוש ברוך הוא. מה הבטחנו לקדוש ברוך הוא? כתוב בחז"ל הקדושים שעיקר התשובה, כשבן אדם חוזר בתשובה, למה זה? כתוב בהפטרה שקראנו בשבת תשובה, מה כתוב? שוב ישראל עד השם אלוקיך, כי קשלת בעווניך, קחו עמכם דברים ושובו אל השם. מה נאמר בפסוק? שוב ישראל עד השם אלוקיך כי קשלת בעוונך קחו עמכם דברים ושובו אל השם איזה דברים אתה לוקח

אומרים חז"ל בספרי בפרשת האזינו שנקרא בבת זו אומרים חז"ל בספרי קחו עמכם דברים ושובו ואין דברים אלא דברי תורה דברים הכוונה לדברי תורה שנאמר את הדברים האלה דיבר השם אל כל כעלכם אז מה הכוונה הדברים הכוונה דברי תורה ואמרו חז"ל בשמות רבה פרשה ח קחו עמכם דברים ושובו אל השם ואני מוכל על כל עוונותיכם אם אתם עושים תשובה ולוקחים את התורה אני מוכל על כל עמותיכם ואין דברים אלא דברי תורה שנאמר אלה הדברים אשר דיבר משה הרי למדנו מכאן שהאופן לקיים את מצוות התשובה איך עושים תשובה קחו עמכם דברים ושובו אל השם תיקח על עצמך תורה ברגע שתיקח על עצמך תורה תזכה לכפרת עוונות אלה הדברים שיש לנו אם ככה שאתה רוצה לצאת

מיום הכיפורים, מה הדבר שאתה צריך לעשות? אם גילו לנו כמו שאומר רבי חיים מיבלוז'ין בנפש החיים, כותב רבי חיים מבלוז'ין, השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך. אז איך החזרה בתשובה? החזרה בתשובה. איך אתה חוזר בתשובה? תיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה בתפילה. שיבנו אבינו לתורתך. תשובה באה דרך התורה. ברגע שאתה חוזר בתשובה, מה הדבר הראשון שאתה צריך לעשות? תורה. זה החזרה בתשובה. אין לך עסק, אין לך עניין תשובה. אלא על ידי מה? כשאתה עוסק בתורה, שם נמצא כל העניין של התשובה. אלה הדברים. אותו דבר כותב הזוהר פרשה כאומר הזוהר ויקרא כת ברנש התרחק מאורייתא. ברנש בן אדם שמתרחק מהתורה

רחיקו מקודשבריך, מתרחק מהקדוש ברוך הוא. ומן דקריב לקודשבריך בעדי כאשר בן אדם מתקרב לקדוש ברוך הוא האדם מתרחק מהתורה רחוק הוא מהקדוש ברוך הוא מה שקרוב לתורה קרוב לקדוש ברוך הוא אם אתה רוצה להרגיש עכשיו את הקרבת אלוקים שהייתה לך ביום כיפור מה קרבת אלוקים על ידי זה שאתה עושה תשובה תשובה על ידי מה על ידי תורה התורה זה החלק של התשובה אם ככה נוכל להגיד דבר נפלא אצל האשכנזים אני לא בדקתי בסידורים של בני דות המזרח יש פיוט ששרו אותו היום בשמחה גדולה מאוד אמת מה נהדר היה מראה כהן גדול בצתו מבית קודשי הקודשים בליפגה כולם שרים את זה בשיעור הגדול אמת מה נהדר היה מראה כהן גדול כולם שרים את זה בשמחה גדולה

אז ראיתי מישהו שמאיר הערה מאוד יפה אומר למה כתוב בצתו מבית קודשי הקודשים תגיד אמת מה נהדר היה בכניסתו למה בצתו אז הוא אומר מכאן אתה לומד דבר אחד שהמבנה כדי לראות איך הכהן הגדול נכנס זה לא חוכמה. השאלה איך הוא יצא משם? איך הוא יצא זה הסימן. איך הוא נכנס זה לא ראה לשום דבר כי יש אנשים שנכנסו מאוד יפה ולא יצאו משם. למה? כי מתו בתוך קודש הקודשים. החוכמה איך אתה יוצא משם? אז הוא אמר איך החוכמה הגדולה שאתה רוצה לדעת איך היום כיפור השפיע עליך? מה אתה עושה מיד כשאתה יוצא? מה אתה עושה כשאתה יוצא מיום הכיפורים? מה אתה עושה? אז כתוב בפסוק ילכו מחיל אל חיל לכו. אז יש אנשים שמיד אחרי זה הולכים ועושים

סוכה. זה הדבר הראשון ילכו מחיל לחיל כי אמת מה נהדר היה כהן גדול כל אחד מאיתנו כהן גדול שנכנס לשרת ביום הכיפורים היום אין לנו כהן גדול אז כל אחד מאיתנו בעבודת יום הכיפורים הוא ככהן גדול שנכנס לפניי ולפנים אמת מה נהדר היה כהן גדול בצתו מבית קודשי הקודשים בוא נראה מה אתה עושה כשאתה יוצא מקודש הקודשים מה אתה עושה בא לשיעור ברוך השם יושב מיד יש שיעור שיעור דף היומישור פרשת שבוע אז זה אמת מה נהדר היה מראה כהן גדול בתום מבית את קודשי הקודשים ללמד אותנו שהדבר המרכזי שאנחנו רוצים להראות לקדוש ברוך הוא שמיד שיצאנו מיום הכיפורים מה הדבר המרכזי שאנחנו עושים מיד אנחנו עוסקים בתורה למה כי זה הכוח של תשובה

השיבנו אבינו לתורתך וקבנו מכנו לעבודתך וכותב הרב ראשית חוכמה בשער התשובה כי התשובה העיקרית היא עסק התורה בדכילו ורכימו דעל ידה זוכה האדם לתשובה אילה על ידי זה האדם זוכה לתשובה עילאית ועל זה אנחנו אנחנו אומרים השיבנו אבינו לתורקך כי הריחוק מהתורה ריחוק מהקדוש ברוך הוא מביא גם שם את הזוהר בפרשת מסו שיש תשובה שנקראת תשובה תיטעה ויש תשובה שנקראת תשובה אילה ודאי הי תשובה אילה התברנש דלבטר דתחרט מחובוי אחרי שבן אדם מתחרט מהחובות שלו מה עושה ואת תשובה התעסק באורייתא בדרחילו ורכימו אתה עושה תשובה עילאית ברגע שאתה חוזר בתשובה מה צריך לעשות מיד ללכת לעסוק בתורה. אז אין לך דבר שהיא תשובה אילאית יותר מזה

שבן אדם מיד יושב ועוסק בתורה. אלה הדברים שמלמדים אותם רבותינו. וכך כותב החתם סופר בפרשת וילך שבת תשובה בשם השלה מסכת ראש השנה דרך חיים. התשובה העיקרית היא עסק התורה כי על כן נקראת התורה אור שהיא מאירה את האדם מערה על האדם האיך יעשה תשובה כדי שיתכפרו לעוונותיו. וכך כותב רבי יצחק איזיק חובר. רבי יצחק חובר בספרו בחיבורו אור התורה על ספר מעלות התורה עיקר עניין התשובה היא על ידי התורה והטעם כמו שנאמר בראתי יצר הרע בראתי לו תורת תבלין כך אומרת הגמרא ובעת שעושה תשובה צריך לעשות גדרים לשבור את היצר הרע ולהתישור שלא יבוא עוד לידי עוון וכמו שכל דבר המלוכלך ומזוהב מנקים אותו במים שרוחצים אותו ומזקים

אותו כמו כן על ידי התורה מזכך אדם זוהמת הנפש וחילת זוהמת העוונות וגם על פי זה הוא אומר דבר נפלא מרומז אנחנו לפני פרשת ברישית הוא אומר שזה הקדוש ברוך הוא רמז לקין בתשובה שלו מה הוא אמר לו ויאמר השם לקין אמר קין סליחה גדול עווני מנסו אמר לו הקדוש ברוך הוא אלו אם תטפסת הוא אמר העוון שלי גדול מאוד אמר לו אלו אם תטפסת אמרו חז"ל בגמרא בברכות אין טוב אלא תורה טוב הכוונה לתורה מה הקדוש ברוך הוא אמר לו הלא אם תטף שעת אם אתה תעסוק בתורה התורה תעזור לך לחזור בתשובה למה לפי שהיצר הרע הוא נקרא בשם חושך והתורה נקראת בשם אור כי נר מצווה ותורה אור אתה רוצה לדעת איך ללכת אמר לקדוש ברוך הוא על אם תטף סת אם אתה

תיקח את התורה והתורה תהיה נר לרגליך היא תעזור לך היא תרומם אותך כי הטוב שעת תרומם אותך ידי כך יתכפרו עוונותיך אבל אם לא תטיב לפתח אתה תרובד שאם אתה לא תטיב אתה לא תעסוק בתורה אתה תחזור בחזרה על אותם עוונות הדרך היחידה לתת מתוך זה זה על ידי מה על ידי התורה הקדושה על פי זה אומר הספר ירוח למועדים אומר תשובה נפלאה ביותר יש פסוק שמופיע בפרשת ניצבים קראנו אותו בפרשת ניצבים עוד לפני ראש השנה כתוב שמה כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצבך היום לא בשמיים ולא בעבר לים בפיך ובלבבך לעשותו המצווה הזאתי איזה מצווה מדובר התורה לא כותבת כי המצווה הזאת אשרנוכים מסבך היום לא בשמיים ולא מעבר לים כי קרוב אליך הדבר מאוד

אומרת התורה בפיך ובלבבך לעשותו על מה מדובר כאן התורה לא כותבת אלה הדברים שחז"ל מיד שואלים על מה מדובר אז הרמבן במקום אומר שהמצווה הזאת עוסקת במצוות התשובה כך כותב הרמבן במקום. התורה מדברת על על תשובה שהתשובה היא וכך כותב גם רבנו עובדיה ספורנו נקרא את הדברים שלו בפנים כי המצווה הזאת לא נפלטית ואחר כך אמר אחר כך אמר לא לא רחוק ממך לרחוקהיי למה הכוונה אבל המצווה הזאת על התשובה נאמר כך כותב הרמבן כי השבות אל לבבך ושבת עד השם אלוקיך מצווה שיצווה אותה לעשות ונאמרו בה הרמזים לעניין התשובה כמו שכתוב בפי ובלבבך לעשותו חרטה וידוי וקבלה לעתיד אלה הדברים שכותב רבנו עובדיה ספורנו אותו דבר שכותב גם רבנו

עובדיה ספורנו גם כן המצווה הזאת מדברת על מצוות התשובה אבל רש"י הקדוש מעתיק גמרא במסכת עירובין אומרת הגמרא לא בשמיים שהיא לא הייתה בשמיים צריך היית לעלות אחריה וללמדה הכוונה שזה הולך על התורה הקדושה לא הולך תשובה אז כולם שואלים אם הגמרא במסכת עירובין אומרת הגמרא שזה מדובר על התורה הקדושה ולא רק שם אלא גם במסכת בבמציע אומרת הגמרא בוויכוח על תנורו של הכנאי אומרת הגמרא שרבי רבי אליעזר אמר הלכה כמותי אמר בואו תצאו מחוץ לבית המדרש אני אוכיח לכם אמר בבקשה תראו יש לכם הוכחה חרוב יוכיח אמת מים תוכיח כותי בית המדרש יוכיחו כל דבר דחו אותו נכון אמרו לו אין מביאים ראיה מן החרובים אין מביאים ראיה היה מאמת

המים נכנסו לכותי בית המדרש קם יהושע על רגליו רבי יהושע על רגליו ואמר מה אתם מתערבים תלמידי חכמים ניצחים זה וזה בהלכה מה אתם מתערבים אז הקירות לא ידעו מה לעשות מצד אחד הם רצו ליפול כדי להכיח את צדקתו של רבי אליעזר מצד אחד רבי יהושע גר בהם רצו לחזור בחזרה ועדיין הם מותים ועומדים עדיין מה שנקרא נשארו בקו האמצע קם רבי אליעזר ואמר עם הלכה כמותים מן השמיים יוכיחו יצא בת קול ואמרה מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום מה אתם מתערבים קם רבי יהושע על רגליו ואמר ריבונו של עולם מאז שנתת לנו את התורה אנחנו פוסקים שנאמר לא בשמיים היא ולא מעבר לים אז הראיה שהוא מביא שזה לא בשמיים לגבי התורה שהפסיקה

כמונו אז זה לא שייך למצוות התשובה כך שואל הרב ירח למועדים הוא אומר שזה לא סותר הם שניהם נכונים כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצבך היום מדבר גם על תשובה וגם על וגם על תורה למה כי ישיבנו אבינו לתורתך התשובה באה על ידי התורה אז צריכים שניהם ביחד אז השיבנו אבינו לו תורתך זה שבר שמשתבר איתו ביחד אם זה דבר שמתחבר איתו ביחד אז שניהם נכנסו בתוך התיק הזה אז גם התשובה וגם התורה כי הם שני חלקים שווים בעבודת התשובה שיש לנו וזה העניין של השיבנו אבינו לא לתורתך כותב רבי חיים מבלוז'ים בנפש החיים בשער ד פרק לא שהתורה עצמה מה יש לה סגולה לכפרה ולהגן בעד החוטא וזה לשונו עסק התורה מחפרת על כל העוונות של הנפש החוטאת

כמאמרם זל לא פחות ולא יותר על כל החטאים יכולה לכפר התורה הקדושה כדאי איתה בגמרא במנחות דף קי מי דכתיב זאת התורה לעולה ולמנחה פסוק בפרשת צו זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת הוא מסיים אומרים חז"ל שם שכל העוסק בתורה אין אינו צריך לא לטעולה ולא למנחה ולא לחטאת ולא להשם. אדם שעוסק בתורה לא צריך את שום הדבר. כותב הנפש החיים וגמר על אותם וגם על אותם עוונות חמורים שאין הקורבנות מכפרים. קורבן לא מכפר על כל העוונות כל פעם מכפר על חלק מהעוונות. לא על כל העוונות. מכל מקום כותב רבי חיים מבלוז'ין עסק התורה מכפר. כך הוא אומר בעסק התורה מתכפר. הוא אומר גם העוונות החמורים ביותר וזה מה שכתוב בסתכת ראש השנה דף יח

אצל בני אלי בזבח ובמנחה הוא דינו מתכפר אבל מתכפר הוא בדברי תורה ולכן נאמר כי גדול יום כי גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת מילים אז ממילא כשאתה גומר את יום הכיפורים אתה רוצה לדעת מה הדרך שלך להיטהר מכל העוונות שעדיין נשאר מהם רושם מה הדבר שמביא את המכילת עוונות עסק עסק התורה אלה הדברים בארמו מוישה מאושרוב זכר צדיק לברכה בפרשת השבוע על הפסוק השני בפרשה שנקרא בעזרת השם השבת תעזינו השמיים ואדבר ותשמע הארץ רמרפי מה הפסוק הבא יערוב כמטר לכחי תיזל קטי כשעירים על ידי שוכרביבים עליי עסד רש"י כותב כשעירים על ידי שם מה זה אומר רש"י כמו רוח שערה מה הרוחות הללו אומר רש"י מחזקים את העשבים ומגדלים אותם אב דברי

תורה מגדלים את לומדיהם דברי תורה מגדלים נוסח אחר אומר רש"י מחזקים את לומדיהם ומגדלים אותם אז יש כאן שני שלבים זה הכוח שיש לנו לתורה במדרש מביא בספרי בפרשת השבוע וכך מופיע גם במדרש אומרים חז"ל כשעירים מה שעירים שעירים הכוונה כמו שעיר המשתלח כמו שעיר של הקורבנות ונס ונעשה השעיר את כל עוונותם אלרצרה מה השעירים מכפרים אף התורה מכפרת. לקחו את השעירים שכמו שהשעירים מכפרים אז ממילא אותו דבר דברי תורה מתכפרים. שואל הבאר מוישה מאוזרוב לא הבנתי למה אתה צריך ללכת לדרשה שהיא רחוקה מהשכל רחוקה מההיגיון. למה רחוקה מהגיון? כי כולנו יודעים שמה שכתוב שעירים הכוונה לרוח. אז למה אתה לוקח את הדרשה הזאת שהולכת כל

כך רחוק? כך הוא שואל. הוא אומר זה בא לומר דבר נוסף. הוא אומר נכון שזה גם רוח. רוח זה דבר אחד, אבל חוץ מהרוח יש לנו גם את הנושא הזה של הסעירים. אומרים חז"ל בגמרא במסכת תענית אומרת הגמרא בעם ישראל כארבע רוחות השמיים פירשתי אתכם נא אומרים חז"ל כך כתוב נאום השם כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות כך אי אפשר לעולם בלא ישראל יוצא שעם ישראל בל כמו שאי אפשר שהעולם יהיה קיים בלי רוח אותו דבר אומר הבא מושוב אי אפשר שהעולם הזה יתקיים בלי תורה אותו דבר אז יש לנו בשעירים האלה זה גם רוח וגם גם שעירים של קורבנות זה שני הדברים האלה ביחד כמו שהשעירים הללו מכפרים עוונות כמו שהסעירים הכוונה לרוחות שבלי הרוחות העולם לא

יכול להתקיים צריכים רוח לקיום העולם כי בלי זה לא גודל שום דבר ככה העולם לא יכול להתקיים אפילו רגע אחד בלי מה בלי תורה ולכן זה היסוד הגדול שאומרים כאן אזנו השמאי והדבר הכל מדבר על עניין התורה תכף אנחנו נראה היות והכל מדבר על עניין התורה תדע לך שהעולם הזה לא יכול להתקיים ים בלי שיש לך את התורה. אלה הדברים בעזרת השם בסיעתא דשמיא. אחרי שלמדנו את זה נוכל להתחיל לבאר את הפרשה שלנו. באמת אילו היה לנו זמן היינו צריכים לתפוס את פרשת האזינו ולהילמוד אותה במשך שלושה חודשים רצוף. למה? כי הרמבן כותב בסוף הפרשה הזאת ואותו דבר ספר צור עמור שכל הסודות של כל ה6,000 שנה מיום הקמת העולם ועד סופו נמצא בפרשת

האזינו מתחילת האזינו עד הסוף יש את כל סודות התורה כל מה שיהיה כל מה שהיה כל מה שעתיד להיות הכל נמצא בתוך זה אם אתם רוצים עוד יותר מופיע כאן בספרים הקדושים אין לנו את הזמן להיכנס לזה כל שמותיהם של כל אנשי העולם שיהיו מראשית הבריאה ועד סופרה, כל השמות שלהם נמצאים כאן בתוך הפרשה הזאת. הכל נמצא כאן בתוכו. הפרשה הזאת יש בה הכי הרבה סודות שהיא ישנה בדברי רבותינו. אם אתם רוצים תפתחו צחור אמור, אני לא נכנסתי לזה עכשיו הוא מדבר על זה בהרחבה גדולה על כל הסודות שיש כאן לפרשה והוא כותב שהאזינו מתחילת השירה עד הסוף הוא אומר יש מב פסוקים. מן ב פסוקים למרות שאתנו זה מגות שישנם מב פסוקים יכול להיות שאצלו זה

מחובר יש איזה שתי פסוקים מחוברים שהייתה בגרסה שלו הוא כותב שישנם מב פסוקים והמב הללו אומר מתחילה תאזינו עד הסוף מכוונים כנגד שם מב שם מבוקה אם אתם יודעים את החלוקה של הזיבלך גמרא במסכת ראש שנה בדף לא אין לנו את הזמן להיכנס אל זה עכשיו וחבל תמיד פרשת תאזינו יוצאת אור לפני יום כיפור או אחרי יום כיפור לפני כאשר יש לנו אין שבת בין יום כיפור לסוכות אז ניצבים וילך מחובר זה קוראים עוד לפני ראש השנה כמו שכותב התור עמדו ותיקו פרשת ניצבים ואחרי זה תקיעת שופר ואז האזין הוא מגיעה באמצע אז כולם מדברים על שבת תשובה שוב ישראל עד השם אלוקיך ומחברים את התשובה עם מאזינו קחו עמכם דברים ושובו אל השם מה זה דברים

זה התורה הקדושה זה מתחבר ביחד בשנה שיש לנו שבת באמצע, אם יש לנו שבת באמצע, אז האזינו קוראים אותו אחרי יום הכיפורים. זה עכשיו נו אז כולם עוסקים בענייני סוכות. יש פרשה הזאת יש לה קשר לסוכות. מה הקשר של לסוכות? כולם מוצאים בפרשה הזאת את החלק הזה שהתורה כותבת כאן שהקדוש ברוך הוא שמר אותנו כבבת אינו. כך כתוב שהקדוש ברוך הוא שמר אותנו. נקרא את הפסוק בפנים. בוא נקרא את הפסוק שהתורה כותבת. פרשת השבוע אומרת התורה נקרא את הפסוק ימצאהו בארץ מדבר את מי הוא מצא הקדוש ברוך הוא מצא את עם ישראל במדבר מצאו בארץ מדבר ובתוהו לל שמעון יסובבנו יבוננה יצרנו כיישוננו כותב כאן רש"י יסובבנו מה הכוונה סיבבם והקיפם

בעננים וסיבבם בתגלים לארבע רוחות וסיבבם תחתית ההר שקפה עליהם כקיקקית. פירוש הדבר מה זה הסובבנו? על שם שסיבובבם והקיפם בעננים. במה הקיף אותם בעננים? על מה אתה יושב בסוכה? זכר למה? זכר לענני כבוד. אז אם יש לך כאן רמז לסוכות בפרשה שהקדוש ברוך הוא הקיף אותנו בענני כבוד. וענני כבוד הם אלה שאחורכים בעזרת השם בא שלושה ימים לשבת בסוכה. זכר לענני כבוד האלה שברוך השם הקדוש ברוך הוא הושיב אותנו. אלה הדברים שאומרים רבותינו בעניין הזה בסיעתא דשמיא. אחרי שלמדנו את זה אנחנו בעזרת השם רוצים להיכנס לתוך הנושא כותב לנו צחור אמור יש לנו 42 פסוקים כנגד מה 42 פסוקים כנגד שם מב שם מבוא אומר לכן החלוקה אזיב לך מה

קוראים כל אחד שעולה לתורה מקבל כמה פסוקים מקבל כל אחד אומר שש פסוקים כל אחד מקבל שש פסוקים אם אתה מכפיל 6 כפול 7 עולים אז כמה אתה מקבל 6 * 42 אז זה 42 כנגד שמן מב כמו שאתה אומר מה אנה בכוח גדולת ימינך תתיר צרורה כמה יש לך שש מילים בכל שורה נכון אנה בכוח גדולת ימינך תטיר צרורה אחרי זה קבל רינה תמחס כל אחד שש כמה בתים יש שמה יש שמה שבע כנגד שם מב בסוף אומרים מה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועת כי זה שם מבן פה הכל סובב תבי יעניין הזה כי הכל פה סודות דות נעלמים. אני לא רוצה להיכנס לזה כי באמת אנחנו נמצאים כמה שעות אחרי יום כיפור. עדיין נמצאים תחת השם המפורש שהיא עשה מפי כהן גדול בקדושה וטהרה. אז קשה

עכשיו להיכנס לכל הסודות של פרשת האזינו. כותב הרמבן בסוף הפרשה רק פשוט כדי לסבר את האוזן. כותב הרמבן, בוא נקרא את הדברים בפנים. בגדולה שירה זו שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא ויש בה בעולם הזה ויש לה לעולם הבא וזה רמז כתוב שאמר ויבוא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באוזני העם הזכיר כל להקיד שהיא כוללת כל העתידות למו ואם היא קטנה בדיבור ואף שהיא קטנה בדיבור קיבר להם ענייני אבים והיא לא הייתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים שהגיד מראשית אחרית כן היה ראוי להאמין בה מני שנתקיים כל דברי עדנה לא נפל דבר אחד ואף כי אנחנו נאמין ונטפא בכלל לדברי האלוקים מפי נבי הנאמן בכל ביתו אשר לא

היה לפניו אחריו כמוהו עליו השלום כך כותב הרמבן הכל נמצא כאן בפרשה הזאת דברים סודות נפלאים שרבותינו מגלים אני רק רוצה לתת לכם נקודה אחת מאוד מעניינת בסיעתא דשמיא הגאון מוילנה כותב דבר פלא. אני האמת היא היינו צריכים לקחת רק את הגאון מוילנה ולתת רק עליו שיעור ובזה לגמור. אבל בכל אופן בוא נראה משהו מדברי הגאון מווינה. הגאון מבינה בהדרת אליהו כותב ככה, נקרא את הדברים שלו בפנים. אדרת אליהו. אז הנו פרק לב. באופן הראשון בשירה הזאת כלולה כל התורה עם כל מצוותיה. התורה פעשירה הזאת על 43 פסוקים הוא אומר כלולה כל התורה כולה כל מצוותיה כמה אותיות כמה מילים יש בפרשה הזאת כמה מילים נו מה שנקרא למה נקראו חז"ל

בשם סופרים אומרים חז"ל שיהיו סופרים את כל האותיות שבתורה אז עשה איתנו חסד הגאון מבינה וספר כמה יש פה הוא כותב יש בפרשה הזאת תרייד תרשו תיבות זה מה שיש כאן בפרשה הזאת הזאת 613 613 מילים יש בפרשה הזאת כך הוא כותב נו תרייג כנגד מה כנגד תרייג מצוות עם כל התורה כולה התורה כולה זה אחד ו תרג מצוות זה מה שיש לנו כאן ותרג מצוות זה נקרא חרות על הלוחות חרות על הלוחות כמה גימטריה של חרות על הלוחות כמה זה בגימטריה תריד מה שנאמר חרות על הלוחות לוחות כמו שירד והלוחות היו כתובים חרות על הלוחות מה זה חרות על הלוחות התורה עצמה היא אחד ויש לנו אות תרג מצוות שבה אז התורה זה עצמה התורה זה אחד ועוד תרג זה חרות על

הלוחות וזה הגימטריה הוא כותב של ה-613 מצוות זה כנגד מה כנגד חוכמה בינה ודעת זה שלושת הדברים חוכמה בגימטריה 72 בינה בגימטריה 67 דעת בגימטריה 474 ביחד 613 אז 613 המתוות של התורה יש לנו תרג חוכמה בינה ודעת עד כאן וזה חרות תריד נו נפלא אז מה הוא מגלה לנו הוא מגלה לנו שכל התורה כולה כוללת מה הפרשה הזאת שכל התורה נמצאת פה וכל מה שיאמר על ידי הנביאים הכל נמצא כאן וכל הנבואות של הנביאים נמכו מכאן כך כותב סחור אמור בהרחבה גדולה גם בסוף פרשת וילך, גם בתחילת הפרשה הזאת, הכל נמצא כאן בתוכו. הוא אומר הגאון מוילנה, כל התרייג מצוות נמצאים כאן בתוך הפרשה הזו. נו, איפה אתה מוצא אותם? אז אנחנו אין לנו סיכוי

למצוא את זה. אבל היה יהודי טוב והיהודי הזה חיבר ספר לאחר פטירתו של הגאון מוילנה. קוראים לו רבי חיים בן רבי זבולון יעקב פרל מותר. זה השם שלו. והוא חיבר ספר שנקרא בשם שירה לחיים. זה שם הספר שירה לחיים. הפרשה הזאת מה זה הפרשה? היא שירה תעזינו. כך קוראים לזה. זה הרי בנוי בצורה של שירה, מה שנקרא יש לנו אריח על גבי לבנה, זה שירת הים. כאן יש לנו מה? יש לנו לבנה על גבי לבנה. זה מה שיש לנו שני צדים. זה השירה הזאת. עד איפה? עד לכיפר עד מתו עמו. זה מה שיש לנו את השירה. בא הרב, אני מקריא לכם את הקריכה של הספר. הוא כותב דבר נפלא נקרא את הקריכה שלו שירה לחיים העולת לתרייג אני הצעיר לאלפי בני בני ישראל שרתי

את השירה הזאת שירה זה יש כאלה שאומרים שצריכים לומר את השירה הזאת כל יום לא ניכנס כך כותב הרמבם אני לא הולך עכשיו להעלות אתכם בהלכה על שירת האזינו אבל בכל אופן יש דעות שצריכים לומר את השירה הזאת בכל יום יש דעה כזאת גם בבית המקדש דעה ששארו את זה לא ניכנס כרגע לכל הדעות מה שכתוב אזיב לך בשבת בטח היו אומרים כמו שאומרת הגמרא בראש שנה לד אומרת הגמרא שכל שבת היו אומרים קטע אחד מתוך פרשת האזינו זה עזיב לך העזיב זה החלוקה של האותיות האות ה מה זה האות ה זה האזינו השמיים והארץ זה האזינו אחרי זה יש לך שני מה זה שני זה חור ימות עולם זכור יומות עולם זה זן של הזיב אחרי זה מגיע שלישי מה הוא האות השלישית מה

זה מופיע שם שם האות השלישית שמופיעה ב זה נדמה לי שזה יסובבנו יבוננהו זה מה שנאמר שם זה השלישי כל אחד מהם מסמל משהו בשבעה האלה זה השלישי ירכיבהו עלבומותי הארץ זה השלישי אחרי זה הרביעי מגיע מה הזיב מגיע אות ז' אז סליחה מגיע ויער השם וינס מכעס בניו ובנותיו זה האות ו אחרי זה מה מגיע אחרי זה מגיע ג הזיב לך אחרי זה מגיע לך אות ל מה מגיע לו חכמו ישכילו זאת ואחרי זה כ סופית זה הכאות האחרונה שאנחנו אומרים באיפה זה השלב הבא יש לך פה כי אשה אל שמיים ידי כל אחד מהם זה הזיב לך והיו אומרים אותו בבית המקדש כמו שאומרת הגמרא כותב הרב פרל מותר בספר שלו שירה לחיים אני הצעיר לאלפי ישראל שרתי את השירה הזאת על

דברי שירה תאזינו אשר שם בארה כל התורה ותמכתי את אדותיי מה פתאום הלכתי לראות את כל התרייג מצוות ותמכתי אתדותיי על פי הנראה הנראה שניבה התורה נעימה מפי הגאון האמתי רשקבה געדר את אליהו מבילנה הלכתי בקו שלו שהוא אמר שמה שכל התרייג נמצא כאן בפרשת ש כי יש לנו בשירת תאזינו תריד מינים אז אומר זה התורה הקדושה זה מילה אחת ועוד תרג מצוות אז הלכתי בכף שלו איך בשירת תאזינו יש תרג תיבות ובו נכללות כל המצוות כמו שכתב וענתה השירה הזאת לפניו ואז הוא מתחיל להסביר אותם נראה דבר יפה מאוד אני לא אקרא את כולם אבל לפחות חלק אחד בסיעתא דשמיא בוא נראה כאן דבר יפה מה המצווה הראשונה שיש בתורה? מה המצווה הראשונה?

פרורבו. זה המש בדיוק תשפו. מה מצת תשפו? תהיה שנת פורבו. אז בעזרת השם שהשנה הזאת כולם התחתנו וכולם בעזרת השם המצאו שידוכים טובים והתחתנו וכולם יפגדו בזאת השנה. בעזרת השם יתברך שמו. שיהיה שנת פורבו שכולם כל האולמות תהיו דפוסים מיום אחרי שמחת תורה. עד בעזרת השם סוף השנה בכל אולם יעשו שתי משמרות של חתונות יהיה כל כך הרבה לחץ שיהיה בעזרת השם כולם יתחתנו בעזרת השנה בעזרת השם בסיעתא דשמיא המצווה הראשונה בבראשית מה היא פרו ורבו מצווה אחת רק יש יפה מאוד אומר מה המילה הראשונה שיש בפרשה הזאת איזה מילה הראשונה האזינו יפה מאוד ראשי תיבות המין האנושי זכר יוליד נקבה וזכר זה האזינו אני חוזר האזינו המין

האנושי זכר יוליד נקבה וזכר זה מצוות פורבו הלאה המצווה הבאה שיש לנו בתורה איפה פרשת לך לך מה יש לנו פרשת לך לך איזה מצווה

ברית מילה יפה מאוד זה ברית מילה יפה אתם זוכרים יום כיפור המנוע עוד עובד יפה מאוד אז יש לנו מצווה של ברית מילה יפה מה ועשינו השמיים מה זה השמיים זה מצוות ברית מילה. הזכר שנולד משמונה ימים מיום. עכשיו הוא חוזר בהתחלה היולדו שיצא מרחם ימול בשרו. אז הנה יש לך פה המילה המצווה השנייה שישנה בעזרת השם בסיעתא דשמיא. טוב הלאה. המילה השלישית מה יש לנו? האזינו השמיים והדברה. יופי. יפה מאוד. מה המצווה השלישית שיש לנו בתורה? מה המצווה השלישית? המצווה השלישית פרשת וישלח. איזה מצווה זה? גיד הנשה. זה המצווה גיד הנשה. על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה ואדברה ואגיד אשר דבוק בירך רתוש האכילה. כך אומר לך. זה

המצווה השלישית. הלאה אתם רוצים כל התרייג. אז בעזרת השם עד שבת אנחנו נגמור את זה. אז בוא נראה בעזרת השם עוד כמה יחידות. בעזרת השם פרשת בור כמה מצוות יש בפרשת בור כמה יש לנו כמה

20 יש נכון ככה יש לנו כמה יש 20 תשע מצוות תעשה ו-11 לא תעשה יפה מאוד האומר ותשמע מה המצווה הראשונה שיש לנו פרשת בו מה היא רשי תחילת בראשית מה אומר לא הייתה התורה צריכה להתחיל אלא

מהחודש הזה לכם ראש חודשים אז מה המצווה הראשונה מה קידוש החודש נכון לקדש את החודש החודש הזה לכם ראש חודשים מה המילה הרביעית שיש לנו בפרשת האזינו מה היא ותשמע האזינו אמרנו זה פרורבו השמיים אמרנו זה ברית מילה ועדברה גיד הנשה ותשמע זה מה זה קידוש החודש ותשמע ראשי תיבות והירח כקדשנה שלושה מראיות עדים צריך שיהיה בית דין של שלושה שיקבלו את דים יאללה הלאה הארץ מה זה זה המצווה החמישית מה המצווה החמישית הפסח מה זה הפסח ראשי תיבות הפסח אשר רבים צמודים השחיטהו אחרי ריצת צל הצהריים את רשות ציבור הכוונה שצריכים מהצת לעשות קורבן פסח מתי יהודה לדכ הצהריים עם רי זה המצווה הבאה מה זה עם זה המצווה הבאה אישון

מועד ראשון יאכל פי מה הכוונה נפי פסח יצולה פלג ישמר פן יבושל פסח ימנה פירוש דבר זה הראשי תיבות שיש לך כל המצוות שנמצאים מסביב לעניין של פסח הלאה בוא נראה צילמתי כמה וכמה דפים ממנו יערוף בירוש הבתה מה העניין של יערוף מה הכוונה שלא להשאיר מזה עד בוקר זה המצווה של קורבן פסח נכון זה הראש הראשונה אמרנו קודם זה מצוות פסח שאסור צריך לאכול אותו רק צלי ואסור לאכול אותו נע ומבושל אז זה מה שהיה ראשי תיבות פסח יצולה פלג ישמר פן יבושל פסח ימנה כי אסור לךמה אסור לבשל אותו ואסור לאכול אותו נה אלא מה צריך לאכול אותו צלי אש מה בעניין הבא המצווה הבאה לא להותיר ממנו

עד בוקר זה יערוף מה זה יערוף ימנע עודף ריבו פסח יוותר עד ראות פני יום על רקיע פוס מוס יפה מאוד הלאה יערוב כמטר לקחי מה זה מטר לקחי יש מצוות עשה של אך ביום הראשון תשביטו שאור מבתיכם כמטר כל מחמצת תהרה רשותך כל מחמצת לא יהיה אצלך בבית כך הוא אומר הלאה לקחי מה זה המצווה של לקחי כתוב בתורה בערב תאכלו מצות זאת אומרת בערב צריכים לאכול מצות ליקחו ראשי תיבות לישה קודם חומצתה יאפה ליל קידושך גיאכל אז זה הראשי תיבות שלקחי תיזל מה זה ראשי תיבות תיזל שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם זה המצווה הבאה תיזל תחוק זמן לפסח תשמור זרוק לשאור תמניע זה להימצא קטל מה זה המצווה הזאת שנקראת קטל כל מחצת לא תאכלו קטל קלה

נעימתך למחמצת יפה אחרי זה כטל עמרתי מה זה עמרתי אומרת התורה שאסור מה כל בן נכו מי יאכל בו רק ודי אוכל בו בן נכר אסור אמרתי ראשי תיבות איש מומר רשע תרחיקהו אם מנה אכילתו מפסח רק תאכיל ישראלי אז יש לך ראשי תיבות של אמרתי כשעירים מה זה שעירים כמו שכתוב תושב ושכיר לא יאכל ממנו כך אומרת התורה כשעירים כתושבים שכירי עבדי ישראל רחקם מהפסח אלא מה לכפת את פסח כסעירים עליי דשא עליי מה זה המצווה הזאת של עליי אומרת התורה לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה אסור להוציא את הבשר החוצה הקירה לפסח יוציאנה אעמול לחוץ ימנה אסור לאכול את הבשר מחוץ לבית עלי דשא מה זה ראשי תיבות של דשא עצם אסור לשבור בו כך אומרת התורה

דשא דרך שבירת אכילת דם שבעצמותיו אסור אסור לשבור אותו זה מצאנו כרביבים. מה זה המצווה של רביבים? כל ארל לא יאכל בו. לארל אסור לאכול. וכרביבים והערל. כי ראה כאחו ימותו כמילתם הימנה מאכילתו. הלאה אפשר להמשיך הלאה. עלי עסב. מה זה המילה עליי? המילה עליי השם קדש לי כל בכור. זה המילה של עליי. זה המצווה הבאה. הובר הובר לרחם יפתור עולה לקדושת השם. עסב זה המצווה הבאה ולא יאכל חמץ שאור שפתיך באכילת איסר שאור בפסח עשב כי שם השם אקרא כי מה ראשי תיבות של כי ולא יראה לך חמץ כי כן ישמר כאשר תחמץ כי יראה כך הוא מביא רבותיי את כל התרייג מצוות אפשר לקרוא את זה זה פשוט לההנות מילה במילה הבאנו רק פשוט מה שיש לנו

את המצוות שיש כאן הוא ממשיך הלאה בעזרת השם עוד כמה מילים שהוא מדבר על פרשת בו כתוב עלי עסב כי שם השם אקרא מה זה המילה שנקראת שם על שם המצווה של והגדת לבמך ביום ההוא לאמור מה זה שם שט מאוה שמו מהללין שעשה מלכינו שידוד מערכת של מצרים זה הראשי תיבות שם כי שם השם אקרא שם השם יקוק זה הכוונה למה למצוות פתר חמור יוולד החמור ופתר הרכם יפד השא והבלד הבכור או קיצץ ראשו אתונך זה הכוונה זה האפשרות שיש לך אפשרות אחרת נו זה גמרנו פרשת בו רוצים ללכת פרשת בשלח יש בה רק מצווה אחת מה יש איסור הוצאה זה מה שיש לנו פרשת בשלח מה אומרת התורה פרשת בשלח אסור להוציא בשבת כך אומרת התורה נכון בשבת ולא יצא חוץ לתחום בשבת

רק מה כל איש מתחתיו צריך לשבת אסור לצאת מהמקום אז זה הבו גודלוקינו הבו אך ב בשבת ושב זה הבו אך בית שבת ושב ישמר בהוצאה והכנסה אז זה הכוונה והבו גודל זה פרשת יתרו מה זה המצווה זה מצווה גואל דלים לאמינו כך הוא כותב זה הכוונה למצווה הזאת גודל אשר אנוכי השם אלוקיך שרוצאתיך מארץ מצרים זה המצווה הראשונה בעשרת הדיברות גואל דלים להאמינו גד דרך למצרים גילה דתו לישראל לאלוקינו אבוא גודל אלוקינו זה האיסור של לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי לאלוקינו לאלוהים אחרים להאמין הלב יהי נשמר ורעיונותיו נו ממשיך הלאה צור תמים פועלו רבותיי כבר נגמר השיעור בכל אופן אלה הדברים שיש לנו בסיעתא דשמיא סביב לעניין הזה מה

מלמדת אותנו הפרשה הזאת שכל כולה סודות כמו שאומר הגאון מונה אם כל כולה סודות ודאי שצריך להבין מה מו מונח כאן. אבל דבר אחד אי אפשר מבלי מה שנקרא קצת לפתוח את הלב. התורה פותחת בהזינו השמיים והדברה ותשמע הארץ עם ראיתין. כל אחד שואל את עצמו מה זה האזינו השמיים והדברה? ידוע לכולם שאותם דברים גם אמר הנביא ישעיהו. אותו דבר. כך שואל כולם. המדרשים שואלים כולם שואלים את השאלה הזאת. מה הוא אמר? שמעו שמיים ואזני ארץ. נכון? כך הוא אמר. שימו שמיים ואזני ארץ אז איך אתה אומר כשמשה רבינו אומר האזינו השמיים והדבר ותשמע ארץ ומ פי ישעיה הנביא אמר בדיוק לאפר שימו שמיים ואזני ארץ כך קראנו בתורה איך זה מסתדר כותב

כאן אני אקריא לכם דעתנים מבעלי התוספות זה מלוקט מביא את זה גם הראש על התורה גם החזכוני כולם הולכים באותו קו לפי שאומנותו של משה רבנו הייתה בשמיים ודרך לומר למי שאצלו האזן מי שנמצא צ ליד אתה אומר האזינו האזינו אתה אומר למישהו שנמצא לידי תאזין רגע אני רוצה להגיד לך משהו אז הוא נמצא לידך ומישהו נמצא רחוק אתה אומר לו לשמוע לפי שהוא מנותו של משה רבינו בשמיים ודרך לומר למי שאצלו העזה נסקד ולארץ שהיא רחוקה ממנו אמר שמיעה הארץ הייתה רחוקה ממשה רבנו אמר לה שמיעה וישעיה אמר להפך לארץ שהייתה קרובה לו אמר שמעו שמיים ואז הנה ארץ למה פירוש דבר היא הייתה קרובה לו. אז לכן הוא אמר מה? לארץ שהייתה קרובה אמר

לאשון האזינו שמישהו אצלו אינו צריך אלא שיתה אוזנו לשמוע ולמישהו רחוק צריך השמיעה בקול. ולכן אומר רש"י שלכן אומר לנו כאן המדרש וכך מביא כאן הראש והחזקוני והתדע זכנים בעלי התוספות שמשה רבינו היה עיקרו בשמיים אז לכן הוא אמר שמעו שמיים ואז הני ארץ הארץ הייתה רחוקה ממנו אבל הנביא שמה היה הנביא היה קרוב היות והנביא היה קרוב לכן נאמר אחרת מה שנאמר לארץ הנביא שהיה קרוב לארץ אז מה הוא אמר אז הניר היה רחוק משמיים אז אמר שימו שמיים אלה הדברים שכותב כותב כאן הדעזקנים מבעלי התוספות ועוד מביא כאן דבר נפלא הוא מביא כאן שרשי אומר מה אומר שימושמים ואזני ארץ כותב רש"י את הדברים שלו גם את זה צריך להבין אבל רש"י

כותב שלכך שינה הדברים לפי שבא השמיים וארץ היו עדים דכתיב דותי בכם היום את השמיים ואת הארץ ועדים כשעדותם מכוונת עדותם קיימת כאשר כולם אומרים את אותו דבר אז העדות הוא מכוונת וקיימת ואילו לא בא ישראל ונתן שמיעה לשמיים ואז לארץ. היו שמיים מכירים ואומרים שנקראנו בעדות בימי משה באזנה. שנקראנו באזנה שמענו וארץ מידע אנו נקראנו בלשון שמיעה ואין עדותן מכוונת. לכן בא ישעיהו והחליף את זה שישעיהו קרא את זה בצורה הזאת ומשה רבינו קרא את זה בצורה הזאת. אז העדות שלה היא מכוונת. ואמר רב הונה בשם רב אחא מדברי שנייהם ללמוד שהעליונים מרובים מן התחתונים. שהרי משה רבינו לשמיים אמר האזינו. הוא לא אמר האזינו. מה הוא

אמר? האזינו. מה זה האזינו? לשון של רבים. ולארץ מה הוא אמר? ותשמע לשון יחיד. מכאן אתה למד שהשמיים הם יותר מהארץ. למה השמיים היא יותר מהארץ? כי בשמיים יש שבעה רקים. אמרנו לפני כמה שעות אמרנו השם הוא אלוקים השם אלוקים. שבע פעמים כדי ללוות את השכינה בכל אחד ברקיע אחד עד תקיעת שופר שהקדוש ברוך הוא חוזר לכיסא הכבוד. וכמה אמרנו גם ביעלה ויבוא יש שמה שבעה שלבים יעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד כנגד שבע רקים שהתפילה שלנו תעלה למעלה עד כיסא הכבוד אלה הדברים שיש לנו לכן הוא אומר לך נאמר רבים בשמיים כי בשמיים מה זה יש שבע רקים לכן קוראים לזה שמיים מלשון רבים וארץ הוא אומר לשון יחיד כי אין הרבה יש

ארץ אחת אמנם יש הרבה מקומות נקראים ארצות אבל אדם עם מקום אחד אין בזה הרבה לכן לכן נקרא בשם ארץ. אלה הדברים שכותב כאן דעת זקנים מבעלי התוספות. הראש החזקוני. החזקוני רק מוסיף עוד יחידה אחת. כותב כאן החזקוני האזינו השמיים שהרי לפניכם נתתי את התורה שנאמר כי מן השמיים דיברתי עמכם. ותשמע הארץ שעליה עמדו כשקיבלו את התורה. יוצא שהזינו השמיים. והדבר על מה? מדבר על קבלת התורה. קבלת התורה זה הכוונה האזינו השמיים. שהקדוש ברוך הוא משה רבנו ירד עם התורה מן השמיים והוריד אותה לארץ אז זה אזינו השמיים וארץ אלה הדברים שכותבים רבותינו בעניין הזה אחרי שלמדנו את היסוד הנפלא הזה נוכל ברשותכם להיכנס קצת לאיזשהי

נקודה אחת בסיעתא דשמיא באור החיים הקדוש בפרשת השבוע אותו דבר בבאר משה מוזרוב שני מלאכים בסגנון אחד מדברים ואומרים דבר נפלא ביותר האזינו השמיים והארץ בכל צבעה מדברים על מה על השמיים וה הארץ כותב אור החיים הקדוש כותב הבאר משה מאושרו בשם עבודת ישראל ראיתי את זה בהמון מפרשים כולם קוצים את אותו דבר השמיים זאת הנשמה והארץ זה הגוף כך כותב האור החיים הקדוש גם בפרשת השבוע השמיים והדברה לאור החיים יש כאן איזה שבע שאלות בתחילת הפרשה בוא נקרא את האור החיים הקדוש האזינו השמיים יש להי ראשונה למה אמר והדברה ולא אמר על זה הדרך השמיים דבריי דברי למה הוא אומר האזינו השמיים והדברה למה לא כלל אותם יחד ואומר

האזינו השמיים והארץ או שימו שמיים וארץ למה זה נעשה בחלוקה הזאת למה לשמיים אמר לשון האזנה ולארץ אמר לשון שמיעה למה לשמיים אמר לשון ציווי האזינו לנוכח ולארץ אמר ותשמע שהיה לו לומר ושימי הארץ למה לשמיים אמר ועדבר דיבור קשה ולארץ אמר אם ריפי אמירה רכה למה דקדק לומר אם ריפי ולא אמר אמריי כל השאלות האלה הוא שואל וראיתי לרבותינו בספרי שאמרו משה רבנו שהיה קרוב לשמיים אמרזינו השמיים לשון האזנה כמו שהבאנו מקודם ישעיה שהיה רחוק מן השמיים אמר שימו שמיים עד כאן ולדבריהם התיישבו קצת מהדקדוקים לא כולם יש לי עדיין דברים שנשארו לא פטורים ועד בתוך כדי הדברים שלו הוא כותב דבר נפלא בסיעתא דשמיא הוא אומר, בוא

נראה את הדברים שלו, יש לו כמה פירושים, לפחות דבר אחד עוד נתכוון שדיבר עם שני ההרכבות שמה בנוי האדם. האדם מורכב משני חלקים. אחד הוא החלק הרוחני. מה הכוונה לנשמה? מאיפה היא באה? מהשמיים. משם היא מגיעה. לכן והיכל מגיע החלק הגופני שאיפה שנתייחס בשם ארץ. וכדרך שאמרו רבותינו בסנהדרין בפסוק יקרא את שמיים מעל אז האדם מורכב משני חלקים שמיים וארץ והשמיים למה שייך הוא שייך לנשמה היא החלק משמיים וארץ זה החלק ששייך לגוף אז יש לנו חלוקה אם ככה כותב האור החיים הקדוש אז יש לנו כאן דבר נפלא וכשדיבר לרוחניות שבאדם שהוא דיבר אל הנשמה שבאדם קרא אליו ואמר האזינו השמיים פירוש חלקי השמיים שלותם תמונים בנסתר לזה קרה

להאזין ואמר כנגדו דיבור קשה כי הנפש תסבול מרוח בנייני בנייני כי הנפש תסבול מרות בנייני הבורא כי תכיר חיובה וכנגד הגוף שהוא בנגלה אמר ותשמע הארץ פירוש חלקי הארץ אם ריפי כי הגוף להיות טבו רחוק מהמושכלות צריך אמירה רכה לשמוע אלה הדברים אם ככה יוצא שעל מה מדובר כל מה הדיבור? הדיבור מדובר על הנשמה לזה הוא אמר האזיני כי זה החלק של השמיים שמעו שמיים אומר אומר שלו משה רבינו מה משה רבינו אומר האזינו השמיים והדברה על מה הוא מדבר האזינו השמיים הוא מדבר על החלק הרוחני זה הכוונה ואזני ארץ זה על החלק הגשמי זה החלוקה שיש לנו כאן אם ככה למדנו שבעצם מה שמשה רבינו מדבר מדבר אל הגוף ועל הנשמה בא הספר השיר והשבח

ואומר דבר נפלא על אותו דרך האמת היא שמאין זה כבר כתוב בגם באור החיים הקדוש שמשה רבינו דיבר על שני חלקים יש כאן תורה שבכתב ותורה שבעל פה כתוב בזוהר הקדוש על הפסוק ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם כותבים חז"ל ויכולו השמיים זה תורה שבכתב והארץ זה תורה שבעל פה אז יש כאן שני חלקים למה משה רבינו דיבר על שני דברים אזינו השמיים והדבר על שני חלקים של התורה תורה שבכתב ותורה שבעל פה הוא שואל הרב השיר שיר והשבח שאלה יפה אזינו השמיים ועדבר מה שמע שמה שזה כבר היה קם ותשמערי ריפים מה שמע שזה לעתיד לבוא א אומר איך זה יכול להיות היה צריך לומר אז השמיים והדברה ותשמע הארץ מה שאמרתי בפי לא מה שתשמע הארץ אם ריפי

לעתיד כך הוא שואל שאלה יש לו כמה וכמה שאלות הוא אומר דבר נפלא ביותר אם כמו שאומר הזוהר הקדוש שהכוונה לתורה הקדושה זה הכוונה אם הכוונה לתורה הקדושה הוא אומר בוא תראה דבר יפה תורה שבכתב קיבלנו בשמחה למה קיבלנו בשמחה כולנו אמרנו נעשה ונשמע אז אם אתה אומר עזינו השמיים והדבר הכוונה לתורה שבכתב שקיבלנו מהשמיים אז זה מה שנאמר ואדברה מה שדיברתי פעם מתי דיברתי על זה פעם מתי זה היה בשעת מתן תורה זה כבר קיבלתי אבל תשמע הארץ למה הכוונה לתורה שבעל פה תורה שבעל פה קיבלנו מה כתוב בחז"ל שקיבלנו אותה בכפייה. למה קיבלנו אותה בכפייה? כי עם ישראל לא רצה לקבל תורה שבכתב. אומר המדרש בפרשת נח, מה הסיבה? כי התורה

הזאת הוא אומר יש בה קשיים ללמוד אותה והרבה תעסוקות יש שם. זה עבודה קשה. כך אומר המדרש, פרשת נח. אז עם ישראל סירב לקבל את זה. מתי הוא קיבל את זה? מתי קיבלו את זה? במי פורים. קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרם. זה תורה שבעל פה שקיבלנו בפורים. על פי זה אומר דבר נפלא. האזינו השמיים והדברה זה תורה שבכתב זה כבר קיבלנו ותשמע ארץ פי זה הכוונה לתורה שבעל פה שסיימנו את הקבלה שלה מתי קיבלנו אותה בפורים זה הקבלה ירוב כמטר לקח תיזל קטמרתי כשעירים עלי דשא וכרבים עלי עשב התורה הקדושה היא כמו גשם יורדת ומצמיכה את הרוחניות של האדם לכן בעזרת השם שאנחנו נמצאים במוצאי יום הכיפורים נמצאים שעות ספורות לאחר יציאת

יום הכיפורים בעזרת השם ניקח עצמנו כמו שאמרנו השיבנו אבינו לתורתך שנזכה בעזרת השם שהתשובה שהקדוש ברוך הוא בעזרת השם יעשה לנו התשובה הזאת השיבנו אבינו לתורתך מהיא התשובה שנחזור בחזרה לתורה שכל אחד בעזרת השם יקבל על עצמו קבלה להוסיף בתורה כמו שאמרנו התורה היא המקור לתשובה שבנו אבינו ל תורתך וכמו שאמרנו שעשרת ימי תשובה מה הם כותב התו כנגד עשרת ימי תשובה זה הברכה של השיבנו אבינו לתורתך מה השיבנו השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך כאשר יום הכיפורים הוא כנגד מה לפניך מה לפניך תשובה חזירנו בתשובה בתורה אם ככה שהתאספנו פה ברוך השם ביום חמישי שלאחר יום הכיפורים שכל

האנשים ברוך השם אני רואה שמעו את הבת קולך איכול בשמחה לחמך הפנים של כולם שמחות ברוך השם שיצאנו מיום הכיפורים מרגישים מחילת עוונות רוצים להגיע לקרבת אלוקים מגלה לנו הזוהר הקדוש שמני כחותם על ליבך מה זה כחותם כוח תם איזה כוח תם זה הכוח של התורה הקדושה שנקראת יעקב אבינו אישתם יושב אוהלים וכך אמרנו גם היום בתפילת המוספים באין מליץ יושר מול מגיד פשע כשאין לנו מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב תזכיר את הזכות הזאת של התורה תגיד ליעק ברחוק ומשפט תגיד ריבונו של עולם מקבל על עצמי עוד תורה ועוד תורה ועל ידי זה אם נחתום לקדוש ברוך הוא בעזרת השם שאנחנו מוסיפים אות תורה בשנת תשפו הקדוש ברוך הוא אם נחתום לו

שמוסיפים אות תורה הוא יחתום לנו חמש חתימות אצל האשכנזים יש חמש חתימות חותמינו בספר פרנסה וכלכלה חותמינו בספר סליחה ומכילה חותמינו בספר ישועה יש שמה חמש חתימות אצל הספרדים יש עוד אחד חותמינו בספר ישרים וחסידים אצל אשכנזים לא יודע למה אצל חסידים ודאי יש שמה לא יודע מה הם הישרים בכל אופן לא נכנס שמה אצל התימנים יש רק ארבע לא בדיוק יודע מה החלוקה שיש לה אבל הקדוש ברוך הוא יחתום את כולנו לשנים רבות נעימות וטובות ונזכה כולנו בעזרת השם לשמוע בזאת השנה כמו ששארנו בסוף תפילת נעילה לשנה הבאה בירושלים הבנויה שנזכה בעזרת השם בשנה הזאת לקבל פני משיח צדקינו במרב בימינו אמן ואמן