תודו שלא ידעתם!!! זוהי הדרך הנכונה לעשות התבודדות.. 😳📖

"התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכול", ככה אמרו רבותינו. מה זה "התבודדות"? התבודדות זה דיבור עם השם, התבודדות זה להכיר את עצמי. מה הגדרים של התבודדות, איך עושים את זה נכון והאם בכלל יש גדרים או כללים להתבודדות. שלום עליך, כבוד הרב. -שלום וברכה. איזה כיף לראות אותך, והנושא של היום... וואי, וואי, וואי. -זה נושא שאני חושב שחיכינו לו כל הזמן הזה. אני חושב שכן. התבודדות. -וואי, וואי, וואי, וואי. איזה נושא, הרב? -הטלת פצצה. אורח חיים. ואיזה מקום יותר מוצלח מאיפה שאנחנו נמצאים עכשיו לדבר על זה גם. וואו. אין לתאר. עכשיו, הרב הרי הוא בן אדם שהוא סיגל את זה לעצמו כאורח חיים. כן, ברוך השם. -אני מאוד

מקווה ומצפה ומתפלל, בעזרת השם, שזה יהיה לי כאורח חיים. ורציתי ככה, אתה יודע, בשביל הצופים, השם ישמור אותם, לדבר קצת, מה העניין של התבודדות, מהי התבודדות בעצם, איך עושים את זה נכון. אתה יודע, כל מיני... איך אני ניגש לזה, קודם כול, והרב ככה יפרק לנו את זה לנושאים. -בשמחה, בשמחה. אז קודם כול, כבר נאמר על התבודדות שהיא מעלה עליונה וגדולה מן הכול. זו אמירה שצריכה לטלטל אותנו. על מה מדובר פה? מה זה התבודדות בעצם? המילה עצמה כבר אומרת לי, התבודדות, מה, זה להיות בודד, זה להיות לבד? אז תכף נבין את הכול. -שורש ב-ד-ד זה לא שורש כיפי בדרך כלל. בדיוק. יש גם שיר קצת דיכאוני: "בדד אלך..." זה לא קל. אז

בקיצור, התבודדות לדעתי זה שני דברים מדהימים. והדבר הראשון כדי להבין את זה, אני רוצה לשאול אותך שאלה אישית, אתה מרשה לי? -בוודאי. אתה אדם מאוד חברותי, אתה מסתובב בהרבה מקומות, אתה עושה הרבה דברים חשובים, אבל בתכלס, ביום-יום, מי האנשים, מי הבן אדם שאתה נמצא איתו הכי הרבה זמן במשך היום בדרך כלל? חברים, אולי עבודה, משפחה. נכון, אבל עוד קצת, נסה עוד טיפה. מישהו שאתה איתו הכי הרבה מכולם. אה, אתה... מדרשית אנחנו מדברים עכשיו. אני שואל שאלה, מדרשית, לא... מי שאני הכי הרבה איתו? -הכי, כל היום, ממש איתו. ישן איתו, אוכל איתו... -ממש ככה. -השם ישמור אותו, זה אני. יפה מאוד. אדם מבלה עם עצמו הכי הכי הרבה

זמן ביום. כמה אתה באמת מכיר את עצמך? זאת שאלת חיים. כמה באמת אנחנו מכירים את עצמנו, הבן אדם שאנחנו נמצאים איתו הכי הרבה בעולם. כמה אנשים שואלים אותי על זוגיות? לא מסתדרים ויש חילוקי דעות ויש זה. איך אני יכול להסתדר עם אדם אחר, להכיר אדם אחר, כשאת עצמי אני עדיין לא מספיק מכיר? אנשים שואלים אותי איך להתקרב לבורא עולם. איך אני יכול להכיר את בורא עולם כשאת עצמי אני בקושי מכיר? וזה אחד הסודות של ההתבודדות, לייחד זמן להיות לבד, עם עצמי, עם הבן אדם שאני איתו כל הזמן, ולהתחיל להכיר את עצמי, את נקודות התורפה שלי, את ההצלחות שלי, את התכונות היפות שלי, את הכישרונות שלי. זה שלב אחד של ההתבודדות: היכרות

עצמית. לדעת מי אני. למה אצל חברים שלי, כשקורה להם דבר מסוים, הכול בסדר, ואצלי אני מתפוצץ מזה? אותו דבר. למה הם לוקחים את זה בקלות ו... מה זאת היבלת הזאת שאני דורך עליה שם? מה מערכת ההפעלה שלי בכלל? -בדיוק. מה ארגז הכלים שלי? -בדיוק. אני מתפוצץ, אני מתעצבן, אני מצטער, ואני אפילו לא יודע מה קרה שם בדיוק. לא יודע... רואה בן אדם, לא אוהב אותו. מה קרה? לא בא לי טוב. מה לא בא? יש פה משהו. למה הטריגר הזה מדליק אותי בעצם. -בדיוק, בדיוק. תראה כמה אנחנו לא מכירים את עצמנו, לא יושבים לברר עם עצמנו. אז קודם כול, להכיר את עצמנו, קצת זמן איכות עם הבן אדם הכי קרוב אליי. אם אני אהיה איתו בטוב, בשלום,

בהיכרות, אני אוכל להיות בטוב, בהיכרות, בשלום בית עם בן הזוג, עם בני אדם, עם בורא עולם. ואז יש גם את השלב השני של ההתבודדות, שזה כבר שיחה אישית עם בורא עולם. זה בעצם הולך ביחד. אני מבקש מבורא עולם שיעזור לי להכיר את עצמי. אני פותח את עצמי מולו בצורה הכי פתוחה שיש, הכי אמיתית שיש, אין לי ממי להתבייש. זה לא כמו שאתה הולך עכשיו... אפילו לרב, אתה הולך ו... לא נעים, תשמע... וזה חשוב ללכת לרב ולדבר איתו, אבל לפעמים לא... מול בורא עולם: "אבא שבשמיים, תשמע... "הייתה פה נפילה נוראית, קרה לי כך וכך, "למה אני כל כך מתעצבן?" זה מרחב שבו אתה באמת יכול להתחבר לעצמך, ומי זה עצמך? זה הנשמה, זה "חלק אלוק

ממעל". אתה מתחבר עם הבורא בעצמו. זה, אני אומר לך, זה רפואת הנפש, זה שמחת חיים, זה תקווה, זה אופקים חדשים, זה חיים, זה פשוט חיים. זה, אם אני צריך לתת לך ככה הגדרה, אתה מתחיל לחיות. ואני פעם אמרתי למישהו... הוא אמר לי: "אין לי זמן ואין זמן". אמרתי לו: "תשמע, כשאתה מתחיל ועושה את זה נכון, "אתה לא יכול לעבור יום בלי זה". זה כמו שתגיד: "אין לי זמן לנשום". "אין לי זמן לנשום, תשמע, אין חמצן". אתה לא יכול, אתה לא אומר, אתה חי, אתה נושם. מי שעושה התבודדות, נדבר תכף מה כדאי, מה לא, זה חיים, ממש חיים. הרב, אתה מוציא מילים מהפה, שבעצם זה ממש לגמרי איך שאני הגעתי לנקודה הזו. וואו. להכיר את עצמי. אני אומר,

אם זה כתוב באיזשהו ספר, או שזה באמת, יעני בא מהלב, מהתורה שבלב. הדבר הכי נפלא, שאתה מוצא בספר את מה שיש לך בלב. אז אתה אומר: "ברוך שכיוונתי, זה באמת אמיתי". דבר שהצלחת באמת להתחבר ולברר אצלך ואתה רואה את זה כתוב, ואתה אומר: "וואו, זה באמת..." זה נותן הרבה כוח. -אנחנו מברכים גם כל בוקר: "המלמד תורה לעמו ישראל". הקב"ה מלמד אותנו תורה? מה, יש ישיבת הקב"ה? שהוא עושה שיעורים? -הלוואי. "מלמד תורה" זה התורה שהוא מכניס לנו פה בלב. -וואו. עכשיו, מה שאתה אמרת, הדיבורים האלה, זה בדיוק הדיבורים שאני... הובילו אותי להתבודדות. בדיוק אותם דיבורים, זה "המלמד תורה לעמו ישראל". זה אותה נקודה. וזה בדיוק הנקודה,

כשאתה מזכיר את הלב, זה עבודת הלב. כי אומרים לנו חז"ל: "איזו היא עבודה שבלב?" "הווי אומר, זו תפילה". לעבוד את בורא עולם בכל לבבכם. איך אני עובד עם הלב? מה אני עושה, עיסוי לב? אני שופך את הלב ואני נותן לעצמי להביע את עצמי, לפרש את עצמי, להתבטא. זה עבודת הלב, ושם זה נקודה שסוף סוף אדם יכול להיות אמיתי. במשך היום, אם נרצה או לא נרצה, מלא מסכות. עוטים מסכות, מורידים מסכות, מול אנשים כאלה, אתה בסטייל הזה, מול אלה, אתה צריך להיות ככה יותר פורמלי. ואנחנו מרמים את עצמנו ב... או בוא נגיד, מאבדים את עצמנו. וכשיש לך זמן להיות מולך, לפעמים זה גם לא קל, לפעמים אתה רואה כל מיני דברים שאתה אומר: "וואו, זה

אני?" אבל זה נפלא, כי עכשיו יש לי עם מה לעבוד. במקום לעבוד על עצמי, כלומר, לרמות את עצמי, אני מתחיל לעבוד על עצמי, זאת אומרת, להשתפר, וזה מדהים. ואדם רואה התקדמות ואדם רואה שלווה יותר, ואדם פתאום בניסיונות שהוא הלך ו... אני קורא לזה לפעמים: "לרוץ להלשין לאבא". מישהו חתך אותי בכביש, התעצבנתי, כמעט יצאה לי מילה, היה לי מלחמה פנימית, אני רץ להלשין לאבא: "אבא, אתה יודע מה עברתי היום? "אתה לא מבין, עמד לי על קצה הלשון מילה "שעשרים שנה לא אמרתי, אבא, תעזור לי". ופתאום זה... אתה פורק את זה. -רוח. -פתאום זה יוצא, כן. עד כדי כך שכתוב שבאמת, התבודדות שאדם מדבר עם בוראו זה בחינת רוח הקודש. לפעמים אתה לא

מבין איך... "ממתי אני מדבר ככה?" אתה פתאום מתבטא, ובצורות שאתה אומר: "מאיפה זה הגיע לי?" זה מדהים. -זה משהו מתעבר. כן, משהו נכנס. -עכשיו אני, בהתבודדות שלי, הגעתי לנקודה הזאת שהבן אדם עם הכי הרבה חמלה כלפיי, יש את אימא שלי, השם ישמור אותה, שהיא, תמיד יש לה את החמלה הכי גדולה, אבל מעבר אליה, לי יש את החמלה הכי גדולה כלפיי, כי אני מבין מה אני עובר. רק אני מבין מה אני עובר. -מדהים. ולכן כשאני מגיע להתבודדות, אז אני עומד מול מישהו, שזה אני בעצם, שזה האדם שהכי מבין אותי והכי חומל עליי, ולכן הוא יכול לתת לי את העצה הטובה ביותר להתמודדות שלי. זה מרגש. -יש דברים שאני לא רוצה להוציא אותם מהפה אפילו,

לשתף, אתה יודע מה? את האדם הכי קרוב אליי, את הרב שלי, שאני אוהב אותו אהבת אמת, קשה לי ל... אני לא מסוגל, אין לי "חשומה", מה שנקרא, בלשון אשכנז. -נכון. אתה יודע, מה שאתה אומר עכשיו זה מרגש אותי, למה? כי הרבה מאיתנו שופטים את עצמנו, ובוא נגיד את זה בלשון השכונה, מכסחים את עצמנו. "אני כזה ואני כזה, ואני ככה ואני ככה". אנחנו יכולים להיות האויב הכי גדול של עצמנו. -חד-משמעית, וואו. אנחנו יכולים לרסק את עצמנו יותר מכל אדם בעולם, אבל כשאני בא למקום הזה, לשקט הזה, ואני מול אבא ואני מתחיל לפתוח, לפעמים אני גם מתחיל לבכות, ולאט לאט, הקליפות, השכבות, מתחילות לרדת, ואני מגלה שבפנים אני טוב, אני מגלה

שבפנים יש לי רצונות טובים, יש לי כוונות טובות, אני לא כזה נוראי, אני לא כזה שד כמו שאני מרגיש ביום-יום, בהיסח הדעת וברעש, ברעשי הרקע של העולם, כי פרשתי מהעולם, יצאתי החוצה. זה אומרים לנו חז"ל, זה הסוד של השבת. בורא עולם אומר: "יש לכם שישה ימים של טירוף. "רצים, רצים, רצים, רצים. יום אחד תתנתקו, "כל מלאכתכם עשויה, מוכנה". אתה כמו בן מלך, בת מלך שנכנסת לארמון, מוכן עבורה, עבורו. אז אמר רבי נחמן מברסלב: "בדור שלנו, בכל יום צריך שבת". בכל יום קח שעה שבת, תתנתק מהכול, מהטכנולוגיה, מהביקורות, מהריצות. קח לך שבת שאתה שובת מכל מלאכה, מכל ביקורת, מכל שנאה עצמית, מהכול, ואתה פשוט עם אבא שבשמיים, במקום

נעים, ואתה מוצא את עצמך פוגש את עצמך, ועל ידי זה, פוגש אותו, את הטוב שבו. כשאתה יכול לראות את הטוב שבעצמך, אתה בסוף תראה גם את הטוב של הבורא בכל דבר. שבת זה גם אותיות "בושת", מלשון "בושה". ברגע שאתה שובת, אתה מצליח... אתה גם מתנתק מהעניין הזה של הבושה, אתה מוציא את זה החוצה. נכון. -אתה כבר לא מתבייש. זה כבר קליפה שאתה יכול לעקוף אותה. והשורש של התבודדות, כמו שאמרנו זה "בדד", ב-ד-ד. -"בדד אלך". אבל "בדד" זה גם אותיות... לדבב. מלשון לדבב את עצמי. וואו. -אז כמו שהרב אמר, יש בתורה ע"ח של רבי נחמן, בליקוטי מוהר"ן, הוא אומר, כשבן אדם מכין את עצמו לבוא להתבודדות, אפילו יגיד רק "ריבונו של עולם", רק

"ריבונו של עולם", יכין את עצמו, ישים את עצמו בהתבודדות, הוא מביא שם שהקב"ה בכבודו ובעצמו, על עצם ההשתדלות, נכון? הרי הקב"ה אומר: "פתחו לי פתח כפתחו של מחט, "ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם..." "אתה מכין את עצמך, אתה מגיע להתבודדות, "אני כבר אשים לך מילים בפה שהם בבחינת רוח הקודש, "ואני אפתח לך את הפה לדבר איתי". מדהים, מדהים. -וזה ממש ככה, הרב. ומי שחווה את זה... זה מדהים. אתה יודע, אתה רואה הרבה פעמים אנשים עם אור על הפנים. עכשיו, יש כאלה ששואלים אותי: "אה, אז... "אז לא צריך את שלוש התפילות ביום, "אז התבודדות". -אה, אוקיי. זה משהו שחייבים לדבר עליו. לא קשור. זה שני עניינים. שני עניינים. יש

לנו, מתוקנות לנו, שלוש תפילות ביום. תדע לך שיש סודות עצומים בתפילת שמונה עשרה. כל שם השם, מי שמכיר את הסידורים, סידורים בנוסח עדות המזרח הרבה פעמים, רואים שיש ניקוד שונה כל פעם בשם הוי"ה, ניקוד שונה. נכון. -זה מפתחות לשערים עליונים שהנפש והנשמה צריכה. יש שם דברים, תיקונים עליונים שאדם עובר. זה דבר אחד, זה עבודת השם אחת. התבודדות אבל זה בחינה אחרת. זה השתפכות הנפש, זה הטיפול האישי שלי בעצמי. זה לא מחליף את התפילה, אבל זה דבר שהוא כל כך חשוב, ובמיוחד בדור כזה שאנחנו מוצפים באינפורמציה, בסרטונים, בדיבורים, בחדשות, ב... זה פתאום לעשות את השבת הזאת, לשבות, להתנתק, ומי שאומר: "אין לי זמן". כמה

אנשים אומרים לי... הוא אומר לי: "באמת אין לי זמן". אז אני אומר לו קודם כול: "כמה זמן אתה מעביר עם החברים שלך בטלפון, "בוואטסאפים? לכתוב יש לך זמן?" היום אנשים, כבר אין להם כוח לכתוב, אז החזירו... עכשיו מקליטים. -כן. אז חזרנו לטלפון הרגיל... -אתה גם יכול להגביר את המהירות. אפשר להגביר את המהירות, אין זמן. אבל בסופו של דבר, ביום, תבדוק, הרבה יותר משעה דיברת, תקשרת ובטח גללת... אז שעה לטפל בעצמך, להכיר את עצמך? ודרך אגב, זה להיות עם בורא עולם. אתה יכול לבקש הכול, אתה יכול לפתוח את הכול. "אין לי זמן", בן אדם אומר לי. אמרתי לו: נשמה, אבא שלך מביא לך מחו"ל, אבל בד"ץ, איזה חבילת בונבונים כאלה,

סוכריות עם מילוי, משהו, אין להשיג, כן? אבל בד"ץ, מביא לך 24 בונבונים. "מביא לך, בני היקר, הבאתי לך". -בדייקא 24. בדייקא. והוא נותן לך, ואתה אומר: "וואי, זה הדבר הכי טעים שיש, "וגם בד"ץ", טוב. ואז אבא אומר: "תן לי רק... תן לי סוכרייה אחת". "היי, היי, מה? כולה 24, מה? "איזה הגזמה". איזה חוצפה זה יהיה? -לא נתפס. -לא נתפס. "אבא, קח חצי חבילה, תשאיר לי אחד". אבא. בורא עולם אומר: "שעה אחת ביום מ-24 השעות שאני מביא לך, "תקדיש אותן עבורי, אבל זה לא באמת עבורי, זה עבורך. "שעה אחת תבלה איתי". שעה אחת תעזוב את הכול ותהיה באמת עם התכלית, כי מי שמחובר למקור החיים, שזה בורא עולם, אז הוא מחובר לחיים. ולכן

הנקודה היא ש... איך אנחנו יכולים להגיד: "אין לי את השעה הזאת"? וכשנעשה קצת בדיקה, נגלה ששעות נשפכות לנו כמים על שטויות. השעה הזאת, כל החיים תלויים בה. ההצלחות, הכול. יש איזושהי פרקטיקה לאדם הפשוט, שיהי רצון שאני אזכה להיות פשוט, שכולנו נזכה להיות פשוטים, אמן כן יהי רצון. זה חשוב להגיד, להיות פשוט זה מעלה עליונה, אתה לא סתם אומר את זה. בן אדם אומר: "מה... "אני כבר פשוט". "פשוט" זה... הלוואי. -זה דבר עצום להיות פשוט. אחד הדברים הפרקטיים בהתבודדות זה קודם כול להכיר בזה שהקב"ה מאוד מתאווה לזה שאני אדבר איתו, מתאווה. עכשיו, עכשיו דיברת על השוקולדים? -כן. אתה בא לך לקחת את השוקולדים... ככה הקב"ה

רוצה שתדבר איתו, שנאמר: "יערב עליו שיחי". -יפה. הוא שמח בזה שאני מדבר איתו, ואיך אני מגיע עכשיו נגיד... עכשיו אומרים לי שעה התבודדות, קשה. אני, מה אני עושה ביום-יום שלי? פתאום אני מגיע לאיזו נקודה, פתאום השמיים נגיד תכלת, אני מסתכל על השמיים, כזה תכלת: "ריבונו של עולם, "יהי רצון ובעזרת השם..." ככה, איזה... בקטנה, דקה, שתי דקות, וזה פותח לך את התיאבון להתבודדות במהלך היום. -וואו. פתאום אתה מוצא את עצמך בצוהריים עוד קצת בורח לקב"ה, עוד קצת בורח להשם, וצריך לשים לב גם, אם אנחנו מדברים על רבי נחמן, שכל מה שהוא מלביש זה רמזים ומטפורות ברמה אדירה. גם הרב אוהב את הרמח"ל, שזה... כן, כן, זה הכול, כל

הסודות, כל ה... משהו מדהים. -סודות הבריאה. השדה מאוד מאוד מתקשר לשיחה, נכון? "שיח השדה". מה זה "שיח השדה"? מלשון "שיח", מלשון "שיחה". רשום על: אבא חלקיה עבד בדברא. מה זה "דברא"? בארמית זה... "דברא" זה שדה. יש לנו גם את שיח השדה, מלשון "שיחה בשדה", וגם את ה"דברא", שזה נקרא "שדה", והגמרא אומרת: מי שרוצה שתשרה עליו רוח הקודש, שילך למדבר. מה זה "מדבר"? "מדבר" זה אותיות "מדבר". תראה כמה רמזים יש לנו: "ויצא יצחק לשוח בשדה". ומייד מה? באה לו אשתו. -כתוב שהוא הלך לבקש על זיווג. וואו. -הוא מסיים את ההתבודדות, והיא נופלת מהגמל, כבר מגיעה. וואו. -אקספרס. כי זה ברמת עובד. למה? כי זה אמת. חיבור לאמת זה

דבר שפועל. זה מרפא, זה משמח, זה החיים. אתה מבין? אז עצם הניתוק מכל הבלגן, זה כבר רפואה. עצם הגילוי העצמי, זה כבר עוד התקדמות, ועצם החיבור לבורא, בצורה הכי בלתי אמצעית, הכי אמיתית, הכי נקייה. אתה יודע, אפילו בבית הכנסת, כשאתה מתפלל שמונה עשרה, יש את אלה שאתה רואה אותם עושים לפעמים תנועות מוזרות, ויש כאלה שזה בטבעיות, ויש כאלה ש... זה כבר עוד סגנון. יש כאלה שהתנועות כאילו... אתה יודע שיש אנשים, ואתה לא בשיא הטבעיות שלך. בשדה, בחדר, זה יכול להיות בכל מיני מקומות, דרך אגב. שדה זה נפלא. גם בחדר, גם מתחת לשמיכה. כתוב על דוד המלך: "בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה". הוא היה מתכסה ומדבר עם בורא עולם,

שופך את הלב. אבל שם אתה אמיתי באמת, אמיתי באמת. דרך אגב, גם אם אתה נמצא במקום יפה, פתוח, ויש שם אנשים, לפעמים אתה נכנס למשחק, לכן תפוס פינה שאתה מרגיש בה חופשי להיות אתה. -רחוק, רחוק לגמרי. אני גם, אני מחפש את המקומות. -לכן התבודדות. גם רבנו מדבר המון על היראות החיצוניות, על הלא לפחד מהיראה החיצונית. -נכון. עכשיו, מקומות שהם מבודדים מבני אדם, בדרך כלל זה מקומות שהם לא כל כך סימפתיים להסתובב בהם, נאמר ככה. -כן. -בשעות הלילה פתאום להיכנס לאיזה יער. יש לי חורשה ליד הבית שאני שנים מכיר אותה, מסתובב שם, יש שם חווה חקלאית כזו, ובלילה זה נראה המקום הכי מפחיד בעולם. -או-אה. ואחרי שהתחלתי ככה, אתה

יודע, לקרוא על העניין של היראות החיצוניות, אמרתי שאני דווקא רוצה להיכנס לחורשה בלילה. דווקא להתמודד עם הפחד הזה. נכנסתי למקום הכי חשוך ומבודד בחורשה, ואני חייב לומר לך שברגע שהתגברתי על הנקודה הזאת של הפחד, כי הרי אין שם כלום. מה יש שם? זה כל סרטי האימה ששטפו לנו את המוח בשטויות, פתאום יבוא לך איזה מישהו עם... יש לי גם מתיחה ביוטיוב שעשו עליי, גם ביער וזה. אז אולי זה קונוטציה. אבל עצם זה שאתה משבר את הפחד הזה, ואתה בא ומדבר עם הקב"ה, זה פשוט... זה, אין דברים כאלה. ואין שם גם אנשים. אז הוא אומר לך: "תשמע, תלך למקום שאין אנשים". "אבל מפחיד". תשבור את הפחד. "והעיקר... "שלא יתפחד כלל". מה זה

"יתפחד"? -מה זה "יתפחד"? אדם מפחיד את עצמו עם דמיונות ומחשבות. כשאתה מבלה כל יום עם בורא עולם... שוב פעם, לא אומרים לך להיכנס למקום סכנה. זה ודאי שלא, אבל מקום שהוא ודאי לא סכנה, ואני בדמיונות, אין רפואה יותר גדולה מבאמת... בורא עולם פה, אני מנטרל את ה... את כל הפחדים ואת כל הדמיונות, ואני באמת הופך ל... שבורא עולם יהיה חלק מהחיים שלי. רבי נחמן מברסלב אמר: "להפוך את בורא עולם לחבר טוב אמיתי". אני הופך להיות עם מישהו שאני באמת איתו, זה חיים אחרים, והלוואי שכל יהודי יזכה לזה, כי זה שדרוג של החיים שאי אפשר לתאר. אמן כן יהי רצון. -אמן. -אומר עוד רבנו שבן אדם שהוא בא ומבקש מהקב"ה בהתבודדות, בסופו

של דבר, הוא, כבר לא מעניין אותו הבקשות, אלא הוא מתרגש מעצם הקשר. אתה אומר: "בוא'נה, אני בקשר עם השם יתברך". אתה הולך בדרך ישנה שכולה חדש. בקשר עם הקב"ה, עם האין-סוף ברוך הוא. איך אפשר לתפוס את זה בכלל? אי אפשר לתפוס את זה, אבל עצם זה שאני מבין שיש לי פה קשר עם הקב"ה... זה הפרס הגדול. זה הפרס הגדול. -זהו, לא... זהו, יש לי קשר עם השם. אז דורון, בוא נדבר פחות, ובוא ננצל את המקום הזה, בוא נלך להתבודד. -אני אשמח מאוד. יאללה, קדימה. -קיבלת. -בוא.