חד גדיא והשאלות / מה היינו בלי הילדים שלנו?

השבוע היה לי זום לכיתות ז עד יב בתיכון מסוים ואמרתי להם שיש לי ילד בכיתה ז' והילד הזה בקושי למד בכיתות א' וב בגלל הקורונה הייתה לו איזשהיא הפוגה קצרה ואז הגיעה השבעה באוקטובר ואז המלחמה ואז עם כלבי ואז שעגת הארי חד גדיה חד גדיה איך הגדים שלנו עוברים את הזמן הזה הגדי הזה שבלה אותו חתול ובלה אותו כלב ומקל הרביץ לו ושרף את המקל ובלה את המים אנחנו כל הזמן אומרים המון הלל אמהות סוגדת סוגדת לכן לנו אומרות באמת הלל לכל המשרטים המגיסים אין הצדעה ענקית כוחות הביטחון הגדעים הקטנים האלה איזה כוח אדיר יש להם אל תשכחו אותם אנחנו צריכים להצדיע להם הצדעה ענקית כל השנה קומו מהמסך קומו מהמסך עכשיו שבו ליד

המסך אל תזוזו יש לך זום אז מה הוא יעשה יתמכר או יתנקר למסך הם כאלה גיבורים תדעו לכם שאם אין גדים אין טיישים בלי הגדי הקטן הזה ששורד את המהפכות הנפשיות והפיזיות האלה איפה היה העם הזה מן על הילדים שלנו, הם מדהימים, תפסיקו להתייחס אליהם כמתרד, כי הם מטרידים בימים האלה פשוט תביטו בהם בהשתעות. ואיך אומר משה רבנו כשפרעה אומר לו, יציאת מצרים עכשיו אין זמן לילדים בין הרגליים בנערנו ובזקננו נלך. מה היינו בלי הגדי הזה שכל יום קופץ בבית ושואל שאלות ויושב מול המסך? אוהבים אתכם גדים של עם ישראל.