הוא הולך למסיבה ואני נשארת בשולחן הסדר לבד | משיבת נפש | עם הרבנית צילה אלחנתי והרבנית פרי כהן

עוד לשועב האחרון, לפיניש, או שאולי אתם בכלל כבר מבשלים, או שאתם בריצות וקניות, בכל אופן, כולנו עכשיו בהילוך גבוה לקראת חג החירות. ואיזה עבדות אנחנו מרגישים לפני שאנחנו נזכה לשבת בשולחן החג ולהרגיש ולטאום את טעם החירות, את המצות, את האפיקומן, את שולחן החג שערוך. בואו נזכור ונעשה כולנו דמיון מודרך ונזכור את התמונה הזאתי שתהיה בסוף. בסוף הכל יהיה בסדר. תזכרו את זה בתוך הלחץ שאיזה ילד רץ לך עכשיו עם פיטה בסלון או שעוד לא הספקת את זה ואת זה ואנחנו רואים ברשתות ובסטטוסים את כל הקניות ואת כל ה את אלה שכן הספיקו אז לדעת שכל אחד במקום שהוא מונח זה נכון וזה מדויק וכל אחד יש לו את המסלול שלו ליציאת

מצרים שלו לחירות האמיתית שלו ואנחנו נמצאים בימים כל כך גדולים וקדושים כל יום ויום בחודש ניסן הוא יום מיוחד. כל יום ויום בחודש ניסן הוא גדול כמו ראש חודש אומרים המקובלים. ובכל יום ויום אנחנו צריכים לדעת שבתוך כל העיסוקים וכל העשייה לקחת לעצמנו זמן לדבר עם השם, להסתכל השמיים, לדעת לא לטבוע בתוך כל המשימות כי הרבה פעמים אנחנו הרי עושים את זה לשם שמיים, אנחנו עושים את זה לשם מצווה, כולנו רוצים להגיע מצוחצחים עם בית מבריק לליל הסדר, לפסגה, לשיא של חודש ניסן, לשיא של כל השנה כולה. הרי א ליל הסדר זה סוג של ראש השנה שבו אנחנו נהינו לעם היום שבו אנחנו נוצרנו כעם ישראל אז באמת שלא נפספס ולא נחמיץ ולא

נשכח את עצמנו בדרך לשיא הזה שגם ההכנות יהיו נעימות באווירה טובה לא לשכוח לשים גם שירים לשתף את הילדים אה ומקסימום אם רצו לכם עם פיטה בסלון תעשו שואהב יהיה בסדר אז אנחנו כאן בתוכנית שעוזרת לכם לעצור ולהסתכל פנימה לתוך הנפש, להסתכל גם למקומות שעלולים לפספס אותם ככה בין החרקים בין ה החריצים האלה שלפעמים עלולים לשכוח אותם בתוך הנפש שלנו פנימה לעצור לזמן הזה שאנחנו כאן איתכם בשידור חי בתוכנית משיבת נפש נמצאת לצידי הרבנית פרי כהן מטפלת רגשית ומרצה שאנחנו כאן ביחד נשיב לשאלות שלכם שמגיעות אלינו אונליין מהבית עד אלינו. אנחנו נשיב אליהם כי אנחנו בטוחים ששיא הקונפליקטים זה עכשיו שיא ההתקדשויות שיש לנו

עם הנפש שלנו, עם עצמנו הרבה פעמים וכמובן שגם עם המעגל הקרוב אלינו וכן הלאה. אז אנחנו כאן כדי להשיב לכם על השאלות ולעזור לכם להגיע לחג הזה ברוב ברוגע, בשלוות נפש ובשמחה. אז אנחנו נגיד שלום לרבנית פרי כהן. מה שלומך בימים אלה? מדהים. אל נראה כמו מישהי ששימה. אה בטח סיימתי חלונות. הגיע מאמי זה היה היום בבוקר. כן. אנחנו מרגישים את זה בכל הכוח. אז באמת בתוך האווירה החגיגית הזאתי של ההכנות ושל ה יש תחושה שאנחנו במירוץ כדי באמת להגיע לאיזשהו שיא. אבל בתוך זה יש דברים שנופלים בין הכיסאות ולא הכוונה על הכיסאות שהרמנו עכשיו בשביל שטיפה אלא באמת הילדים הדור הצעיר יותר הרי למה אנחנו עושים את כל זה אנחנו

רוצים להעביר להם את הלפיד שלנו הלאה והרבה הורים נמצאים מתחבטים בשאלות של מה אנחנו עושים איתם קודם כל חופש יש לנו קצת פרומו לפני החופש הגדול עכשיו שהילדים איתנו בבית ועם כל זה אנחנו צריכים להספיק כל כך הרבה דברים וכל כך הרבה ריצות ומשימות ועומדת השאלה הגדולה באמת זה יעניין אותם הם יהיו איתנו אנחנו נצליח לרתום אותם לשבת איתנו אבל באמת בשולחן החג איזה שאלה חשובה ביותר זו שאלה שבעצם מעסיקה כל כך הרבה הורים דווקא עכשיו כי ליל הסדר זה לילה שבאמת כולנו יודעים שאין בו סדר. זאת לא כולם כבר מדברים על זה ליל הסדר, כל מרצה שמכבד את עצמו כבר שם את זה על השולחן שליל הסדר ואין שם שום סדר כיוון שמצד אחד זה

זמן שהוא מאוד ארוך ויש מקומות שהילדים מבקשים שזה יהיה ארוך מאוד כי אחר כך הם יגיעו לכיתה וכל אחד יספר על כמה זמן הם ישבו בסדר ויש כאלה שאין להם סבלנות לשבת בסדר ואיך אנחנו משלבים את כל זה והיין שנשפח והאוכל והמצות שנלעסות במתפוררות ות מכל כיוון והילדים שדורכים על כל הבלאגן הזה והאם נצליח לרתום את הילדים שלנו שהם יהיו חלק מכל זה ואיך הם יהיו איך הם יהיו שם מה יהיה שם איך א זה מאוד מאוד תלוי בנו מאוד זה מעסיק אותנו זה מדג אותנו גם תוך כדי ההכנות אני רואה גם משאלות שעולות שפונים ושואלים אמהות מודגות מה מה עושים איך עושים גם הרבה פעמים מגיעות שאלות א מנערות עצמם שלא מוצאות את עצמם א חוששות שאולי

זה יהיה ערב ארוך ומשעמם צריך להגיד את הדברים האלה אנחנו לא מפחדים משאלות לא מפחיד אותנו א ביהדות שלנו שבאמת נמצאות שמה כל התשובות לכל השאלות אנחנו רק צריכים לדעת באמת למשוך אותם אלינו ולהגיע למידע הזה כי הרבה פעמים מה שחסר זה זה מידע יש את המשפט הידוע הזה שמידע זה כוח לחלוטין ואני חושבת שאנחנו קצת לוקעים בזה כי אנחנו קצת נבהלים כשהילדים שלנו שואלים שאלות ולא פעם ולא פעמיים שמעתי שאנשים מגיבים לילד כששואל שאלה אמונית אוי אתה לא נורמלי או א א יש לך בעיה אתה חייב טיפול נפשי אני שומעת מגיעות אליי בנות לטיפול ממש על זה איזה השאלות שלך נובעות מגאווה שאלה השאלות האמוניות שלך נובעות מגאווה אה את לא

מסוגלת להיות בליל הסדר כמו שצריך מה יהה עלייך הרי זה לילה של מסורת ואז מה קורה? אנחנו בעצם יוצרים אצל הילדים שלנו התניות. שאלה אמונית מתבלשת ככל נפש. זה יחזיק לתקופה ואז הילד יבעט את זה החוצה. א כשילד אומר אני לא מתחבר לליל הסדר ואנחנו אומרים לו מה יהה עליך בעצם ליל הסדר בא להמחיש לו שהוא בבעיה. אז ליל הסדר במקום שזה יהיה איזשהו שלב של המשכיות הוא בא רק להגיד לו שיש פה ניתוק. אין פה המשכיות. כי אם אני לא אוהב את זה אז אני בעצם מתנתק מהמשפחה שלי. אנחנו יוצרים המון התניות כאלה במהלך החיים שלנו. כמו למשל, יש משפחות שאין להם כסף ואז א ילד בא ואומר לאמא, אם החברים שלי נוסעים א לא יודעת נוסעים

לשבוע לחוץ לארץ בפסח ואמא אומרת לנו אין כסף אבל אנחנו נותנים אהבה זאת אומרת יש פה התניה של כסף או אהבה זה לא יכול להיות ביחד שדווקא זה זה את יודעת אפילו בצורה הכי פשטנית זה נשמע טעות שהיא כל כך צורמת כי כי למה לבוא ממקום של התמסקנות כזאת אנחנו בוחרים להישאר בארץ כי המשיח צריך לבוא ואנחנו נחכה לו כאן. יפה. זאת זה זה בדיוק זה בדיוק הדוגמה על איך אנחנו מביאים לילד לילד שלנו את זה ממקום אחר. היה לי סיפור השבוע בקליניקה הגיעה אמא עם ילד שהוא נורא נורא רצה כלב ואצלהם בבית אי אפשר אי אפשר שיהיה כלב מבחינה הלכתית כן זה היה השבוע כלב זה חמץ מה קשב סתם חס וחלילה כל אוהבי הכלבים עכשיו אז אנחנו לא נכנסים

עם כלב או לא כלב כל אחד ומה שהרב שלו אומר והכל וזה ו והילד נורא נורא נורא רצה וסיפרתי לו את הסיפור שלי כשלי היה כלב בבית לפני שחזרתי בתשובה ואני רואה ילד יושב ומקשיב ומקשיב ומקשיב ומקשיב וסיפרתי לו למה אני הוצאתי את הכלב ואני בכוונה לא משתפת כי כל אחד באמת עם המנהג שלו כן ו פתאום הוא הסתכל לאמא והוא אמר אמא אבל ארנבת זה בסדר פתאום כל ההגנות נעל הכל הכל כל הוויכוח נעלם הכל אמא אבל זה בסדר הוצאנו את כל האוויר שזה מה שאנחנו עושים בפסח אנחנו נשארים עם המצה עם המיצוי עם התמצית אנחנו מוציאים את כל האוויר בדיוק את כל את כל המקום של הוויכוח את כל למה למה אנחנו צריכים את זה. עכשיו מה קורה כשאנחנו נגיד

בסיטואציה אחרת נגיד לילד אה אתה רוצה כלב? כלב זה זה אם אתה רוצה כלב זה לא זה מבחינה הלכתית זה אסור כשיש כלב אז ככה וככה וככה ואז הילד אומר לעצמו רגע שנייה אבל אני רוצה כלב אז זאת אומרת אני צריך או כלב או הלכה על מה אני אוותר אנחנו חייבים להבין שאם אנחנו רוצים את הילדים שלנו איתנו אסור לנו ליצור התניות כאלה אנחנו צריכים לבוא איתם ולהוביל אותם אלינו אני לא יודעת אם אני סיפרתי את הסיפור הזה אבל אני כן רוצה לתת דוגמה לאיך אולי סיפרתי אז מי ששמע ש תסלח וחוץ מזה אני חייבת לומר שחכם שומע פעמיים עזבי אנחנו לא זוכרים אנחנו עם עדים של אקונומיקה הכל זה את יכולה לספר אז אני מספרת ואלה ששמעו הם חכמות הם

יכולות להיכר באגדה של ארבעבנים אין בעיה טוב אז אני אני תמיד מספרת את זה וזה כדוגמה חיה לבאמת איך אנחנו מעבירים מסורת כי אנחנו מאוד מאוד מאוד רוצים להעביר אותה כמו שצריך ואנחנו לוקים שם אז אח קט הקטן של סבתא שלי היה א משמש של ה הרבי מויז'ניס ובערוב ימיו הוא נסע לטיול שורשים ברומניה. הוא מגיע לרומניה ואהוא מבקש להקים מצבה להורים שלו. הוא לא ראה אותם א המון המון שנים. הוא עזב את רומניה כשהוא היה בן שמונה פחות או יותר ואז הוא התגלגל לשואה למלחמה והוא רוצה לעשות הקמת מצבה. והוא מגיע לגבול עם אוקראינה. בגבולים אוקראינה לפני הרבה שנים הייתה עורבה של סוסים אבל אחר כך כבר היו שם אנשים שהגיעו מכל קצוות

האזור אנשים שהלכו ימים שבועות חודשים מגיעים לשם וגם אח של סבתא שלי וסבתא שלי וההורים שלהם הגיעו לשם אמא של סבתא שלי הניחה את הראש על הרצפה עצמה עיניים והלכה לישון זאת שינה כזאת שאף פעם לא קמים ממנה אח של סבתא שלי אבא של סבתא שלי הניח את הראש אחר הצהריים לידה גם הוא הלך לישון איתה בבוקר הם היו משפחה בערב הם היו יתומים הוא מגיע לשם כי אין לו איפה לבוא להתפלל הוא עושה הקמת מצבה כשהסתיימה הקמת המצבה הוא חוגר את הגרטל את האבנת החסידי והוא נעמד לדבר איתם והוא אומר להם אבא ואמא באתי ולא רק אני באתי אומר להם תראו מי בא איתי כל אלה הוא מצביע על הילדים שלו ועל החתנים שלו כל אלה שלי אבא ואמא כל אלה שלכם

אבא ואמא תראו כל כך הרבה זמן רציתי לבוא לספר לכם מה עבר עליי מאותו יום נורא שבו אתם הלכתם לישון שקטים כל כך כך כמו שהייתם בחיים שקטים שקטים אבא ואמא הוא אומר להם תראו אני הייתי ילד קטן ידעתי שאתם בצרה ורציתי לבקש עזרה אבל פחדתי אבל כשהנורא מכל קרה אז הלכתי לבקש עזרה ואנשים טובים שראו איך הנחתם אותנו הגישו לנו עזרה פתאום אני רואה את האיש בן 80 קורס על המצבה הופך להיות ילד קטן בן שמונה חוזר לשפת האם שלו מדבר ביידיש בוכה ואומר אבא ואמא בחיים לא חינכתם אותנו בחיים אתם פשוט הייתם אנשים טובים ואנחנו רצינו להיות טובים כמוכם ואנשים טובים שראו איזה ילדים טובים אנחנו הגישו לנו עזרה וככה ניצלנו וזה

העברת מסורת זה העברת מסורת של איך להיות טוב ואנחנו יכולים לקחת את זה לכל מקום בחיים שלנו וואי זה מקסים זאת אומרת שהעברת המסורת כאן לא נעסתה בצורה מתודית או במלל אלא פשוט ללמוד בתוך העשייה בלהיות בדיוק בלהיות ולעשות את זה בטוב וליזרום עם זה אבל לפני זה אנחנו צריכים להיות שם אנחנו צריכים להיכנס לחוויה כיוון שאם אנחנו ניכנס לחוויה של יציאת מצרים ואנחנו ננסה להבין מה יהיה שם ואנחנו ננסה להיות ממש בתוך החוויה אנחנו נתרגש וכשאנחנו נתרגש אנחנו נסחוף את הילדים שלנו איתנו וואי את יודעת את לוקחת אותנו ככה לאשכנז אני א רוצה א להביא את את המקום ש שאני גדלתי עליו, שזה דווקא מסורת של יהדות מרוקו, ש דווקא

מהמקום הזה ש של ההחמרות מאוד מאוד דומים ליהדות אשכנז. לא היינו אוכלים קטניות בבית, אבל כשאת אומרת ככה, ההמחשה הזאתי של באמת לחיות את ה את מה זה חג הפסח, חג הפסח היה מדובר אצלנו בבית כל השנה. כלי יפה שאמא שלי הייתה רואה זה לפסח ואבא שלי היה צוחק עליה אמרה אה זה בטח את תשמרי לי פסח זה הכל פסח כי פסח זה היה ההיילייט של השנה אנחנו חיינו את זה בבית וידענו את זה בבית וכשאני נזכרת מה זה היה ליל הסדר אצלנו בבית זה היה נעשה בתמימות של הדור של פעם עם הקערה של ביבי הילו יצאנו ממצרים ואנחנו ככה בתור ילדים גם היינו קצת נגחכים כי לא תמיד הבנו בדיוק את המילים את המילים אפילו גלותיות שההורים שלנו הביאו מפעם

והכל היה נעשה באמת כמו שאת אומרת מהבפנים הם חיו את זה אמא שהייתה מקרצפת אם היא הייתה יכולה להזיז את הקירות גם את הקירות היא הייתה מזיזה אבל הייתה עושה את זה במאמץ ובאהבה וראינו את זה והיום ככשרה לנגד עיניי גם בימים האלה כשאני מנקה לפסח וכשאני רוצה להעביר את זה לילדים שלי אני רואה את זה אני רואה כמה זה חזק בחוויה כמה הילדים מסתכלים ומתבוננים ומה הם לוקחים איתנו זה נשאר לנו בתוך הלב ימים ושנים הנה גם בגיל מבוגר והמחשה המחשה של ליל הסדר מה זה שאבא לובש גלימה ומשחק עכשיו כאילו אליהו הנביא או שמשחקים ממש א כאילו אנחנו עכשיו יוצאים ממצרים ואנחנו לוקחים עלינו מהר איזה שק עם הכלב ממש היו עושים הצגה

היו עושים איזה עניין שלם אבל כי הם חיו את זה כי זה היה בתוכם ומה שיש בתוכנו זה מה שאנחנו נעביר הלאה לא יכולים להעביר משהו שאין את ההוכחה אם אפשר היה לעשות תקריב לפנים שלך איך העיניים שלך נוצצות ואיך את מדברת על זה את ההוכחה של העברת מסורת איך העבירו לך את המסורת את ההתרגשות ואת אומרת כבר פעם שנייה את המילה בבהילו כן אני יכולה רק להבין מה זה פעם קודמת בבילו זה זה בבהלה ככהינו יוצאים מצ אז במפגש קודם שלנו גם אמרת את זה ואת רואה זה נשאר לי זה נחרט לי כי הדרך שבה אמרתי את זה מראה כמה נכנס רואה זה המחשה במשחק זאת אומרת זה היה כאילו אנחנו הופכים למשפחה של שחקנים ותאמיני לי שבין הבימה לבין ההורים

שלי לא היה שום קשר גם לא מקרי אבל שהם היו לוקחים את הקערה ועושים את זה מסביב לראש והיינו מרגישים שזה זמן של ברכות שזה זמן של שפע זה הכל היה לילה ש של משחק פשוט של המחשה זאת פסיכודרמה במיתבה זה פשוט להעביר ר בצורה דרמטית אל המוח, את כל הפסיכולוגיה שאתה רוצה להכניס לשם. זה הכל. זה מה שהם עשו והם ידעו לעשות את זה הכי טוב וזה מה שאנחנו צריכים ללמוד מהם. אפילו ממקום תמים. הם הרי לא ידעו את המושגים הפסיכולוגיים ומה אנחנו עושים עכשיו לילדים. ולכן זה היה הכי אמיתי. לא הייתה שם שום פוליטיקה, לא היה שם שום דברים זרים בפנים. היה שם רצון להעביר לילד את החוויה שלי מתוך מקום הכי פשוט. זה כמו שאמא אוכלת

איזה משהו מאוד טעים והיא רוצה לשתף את הילד שלה. והיא אומרת לו, "אתה חייב לטעום, תקשיב, אמא שלי הייתה מכינה לי את זה והצלחתי להכין את המתכון הזה וזה היה לי כל כך טעים." הוא התעם כן כי כי הדרך שבה היא מעבירה את זה וזה בדיוק מה שהם רצו. היהדות הייתה טעימה להם והם העבירו אותה בצורה טעימה הלאה. זה כל כך יפה איך שאת מנסחת את זה. זה כל כך נכון ואמיתי כי מה שבתוכנו זה מה שיוצא אחר כך לילדים. את לא יכולה למכור משהו ש שאת בעצמך לא קנית אותו קודם. בוא בוא נגיד ככה. בוא נשתמש במילה כזאתי כי כי זה באמת מה שעובר עליהם ואפילו לא דרך המילים, דרך העיניים הנוצות, דרך ה זאת חוויה. מעבירה חוויה. את מעבירה את

החוויה שלך וחוויה זה משהו שעובר. שנזכה ככה באמת גם להעביר את זה הלאה לילדים שלנו כי אנחנו בדור אחר אנחנו בדור שיש לנו הרבה לחץ והרבה הרבה סטרס מסביב ויש את הדרישות של הדור הזה שמפלות אותנו לפעמים אנחנו ביחס לילדים שאנחנו אומרים בואנה אני לא דרשתי ככה מההורים שלי אני חיבדתי אני שתקתי אני מה שנתנו לי קיבלתי הם באים עם דרישות זה דור אחר עכשיו ואת יודעת את דיברת קודם גם על ה על העניין הזה שיש משפחות שיש להם ויש משפחות שאין להם אנחנו חווים את זה כל כך בתקופה הזאתי עכשיו כאן בארגון הידברות מגיעות אלינו מאות ואלפי שיחות אנחנו נמצאים עם נתון באמת מזעזע של מעל מיליון 200,000ל איש רעבים בישראל זה נתון

שהוא הוא לא יאמן אם לא היו אומרים לנו אותו מה שנקרא שחור על גבי לבן לא היינו יכולים לדעת שזה באמת קיים כזה דבר אנחנו צריכים לדעת שעם כל ההכנות שלנו עם כל השמחה שלנו יש אנשים שלא מתקרבים למרכזי קניות, יש אנשים שמתחמקים מלהגיד לילדים מה יהיה בליל הסדר, מה יהיה בליל החג. יש אנשים שנמצאים לגמרי באווירה אחרת והיא לא אווירה של חג והיא לא אווירה של קניות ואנחנו מצווים על קמחה דפיסחה ולכו תדעו אם לא כל המסורת הזאת של החג וכל מה שאנחנו עושים זה בשבילם בשביל להיות בנתינה כלפי אותם אנשים שאין להם אסור לנו לשכוח אותם אנחנו קונים בגדים לילדים שלנו בסיעתא דשמיא שהשם מזכה כל אחד ואחד אנחנו צריכים לזכור גם

את אותם ילדים שאין להם ואסור לנו פשוט אסור לנו לאפשר את זה שיהיה איזה ילד עצוב שמגיע לחג לא עם בגדים חדשים ולא עם שולחן ערוך כיד המלך לאכול כל מה שלבם חפץ כדי להרגיש את החג באמת אנחנו עם ישראל אנחנו רחמנים בני רחמנים על זה נקרא עם ישראל על זה אנחנו קרועים אז כשאנחנו נגיד באגדה כל דכפין יטה ויכול אז אנחנו צריכים להיות עומדים מאחורי המילים האלה. אנחנו צריכים באמת לעמוד מאחורי המילים שאנחנו אומרים לילדים שלנו. הרי הם רואים שאנחנו לא באמת הולכים ברחוב ומחפשים מי הצטרף אלינו עכשיו לשולחן. גם אותם אלה שנזקקים רוצים לחגוג עם המשפחה שלהם. הם לא באמת רוצים להתארח ממקום של נצרחות. כל אחד רוצה להיות

סביב השולחן שלו ושיהיה לו בשפע. אז הקדוש ברוך הוא בא ואומר לנו קמך דפיסחה. זה חשוב לא פחות מהאגדה, לא פחות מכל מה שאנחנו עושים למען החג הזה. לדאוג לאחרים, להיות בנתינה. אנחנו כאן בהידברות מוכירים לכל אחד ואחת שלוקחים את השותפות הגדולה הזאתי לעשות שמח בחג למי שאין לו. וכל מי שיקח שותפות יקבל במתנה את המעמד המפואר שאתם רואים. נרות עם מגש מיוחד בציפוי זהב 24 קרט עם חריטה מיוחדת כמה זה מפאר את שולחן השבת עוד יותר מזה מצות שהשתתף בהם בהכנתם הרב זמיר כהן שליטא הגאון הגדול הרב זמיר כהן שליטא השתתף במצות האלה שיכולים לעלות על על שולחנכם בליל הסדר על זה אתם תעשו את הסדר עם מצות הכי מעודרות עם מצות

מבורכות ובנוסף לזה היין המבורך שברכו עליו שלושה מגדולי ישראל שבדורות רב חיים קנייבסקי זכר צדיק וקדוש לברכה מרן הרב עובדיה יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה ויודה לחיים ארוכים וטובים הרב דוד בצרי שליטא כל אלה יגיעו אליכם עם שליח עד הבית ואתם תזכו שעל הנתינה שלכם אתם תקבלו תשורה אבל באמת שהשי הכי גדול שאתם תקבלו זה מבורא עולם כי בורא עולם לא נשאר חייו. אתם משמחים את שלו, הוא ישמח את שלכם והשפע בוא, יבוא, יגיע ולא יאחר. אז כמו שאנחנו מחכים לאליהו הנביא, כמו שאנחנו מחכים לגאולה ולישועה הפרטית שלנו, כל אחד איפה שהוא מונח, ככה הם מחכים לחבילות האלה של קמחה דפיסראה, שקמחה דפיסחה שהידברות דואגת שיגיעו לכל

בית שפונה אלינו לעזרה. יש ועדה מיוחדת שבודקת באמת את המעמד של כל משפחה כדי לעזור למי שצריך באמת, כדי שהעזרה שלכם תגיע למקומות הנכונים באמת. יש ועדה מיוחדת שבודקת את זה ולכתובות האלה אנחנו מגיעים עם משלוח רחב ידיים במאור פנים בלי לבייש אף אחד. הקים דפיסך הכי ודר. אתם מחייגים עכשיו 073221212 ואתם לוקחים חלק בפרויקט של חיים שישאר איתכם לנצח נצחים וכשהילדים שלכם יראו את המתנות האלה מגיעות אליכם עד הבית וישאלו מה זה כי כל הערב הם ישאלו מה זה אז אתם תוכלו להגיד להם ילדיי אנחנו שמחים בשולחן של החג אבל דאגנו לא רק לעצמנו יש עוד שולחנות בעם ישראל שיהיהיו שמחים לא פחות מאיתנו זה בעצם השמחה שלנו, השמחה

של החג, להיות מהנותנים ולא מהמקבלים, חס ושלום, נכון הרבנית פרי? לחלוטין לחלוטין בן אין הרי שמחה באמת שיכולה למלא אותנו כמו נטינה לגמרי לא ואת דיברת על זה שהקדוש ברוך הוא והשפע ימהר להגיע אמרת כי באמת הקדוש ברוך הוא לא שוכח לנו שום דבר שאנחנו עושים בשבילו והרי אם נסתכל על אמא שעומדת מול הילדים שלה וכך רוצה שכולם יהיו ביחד וכולם יהיה טוב ושלכולם לאף אחד לא יחסר והקדוש ברוך הוא בדיוק אותו דבר וראיתי משהו מאוד מאוד יפה אמר הרב לאו היום בבוקר ראיתי אותו שהוא הוא מדבר על לחג הפסח קוראים חג המצות ולא חג אנחנו קוראים לו חג הפסח אבל בכל מקום בתורה הוא קוראים לו חג המצות למה אומר הקדוש ברוך הוא אני

אמרתי לכם הכנתי אותכם שאנחנו יוצאים למדבר כן ואתם מה הכנתם רק מצות אם נסתכל על אישה שפויה שעומדת לצאת ליום אחד במדבר יהודה עם הילדים מה שהיא לא מכינה וסוחבת על הגב הכפיים של בעלה יודעות כן ופה נשות ישראל לא הם הכינו רק מצות טיק טיק טיק ויצאו זכרתי להחסד נורא אומר הקדוש ברוך הוא, את מה אהבת כלולותייך הלכת אחריי במדבר בארץ לא זרועה, לא היכן יותר מדי, רק מצות קטנות ולכן קוראים לחג הזה חג המצות. אז אם הקדוש ברוך הוא זוכר לנו דבר כזה, הוא לא יזכור לאנשים שנותנים אחד לשני. הוא לא יזכור את זה שאנחנו דאגנו לזה שאצל החברה שלנו, אצל השכנה שלנו, אצל אנשים שאנחנו לא מכירים, שיהיה להם שולחן סדר כמו שלנו.

הרי זה כאילו זה מובן מאליו שהוא ידאג, זה מובן מאליו שהוא יתן לנו את כל השפע שצריך וככה נוכל אחר כך לתת כפל כפליים. בסיעתא דשמיא. אז באמת חג הפסח הוא חג החירות והמצות הם לחם האמונה. ואנחנו כאן נמשיך ונעסוק בזה עוד ואנחנו ניגש גם לשאלות שלכם שיגיעו אלינו הישר מהבית. אל תשכחו לשלוח לנו את השאלות למספר שמופיע לכם על המסך. אנחנו נמשיך ונעמיק בנושאים האלה של איך באמת לאגד את כולם סביב שולחן החג. להרגיש אחדות באמת ושאף אחד לא ירגיש שמשעמם לו אפילו לרגע אחד. החג הזה שאנחנו מעבירים את הלפיד, את המסורת לדור הבא, זה חג כל כך חשוב וכל כך משמעותי בעם ישראל. אז אתם עכשיו ביחד איתנו נאזין לכמה צלילים

שינאימו את זמננו ויתנו לכם גם לשלוח אלינו את השאלות וגם לאפשר לקחת שותפות בעשייה הגדולה של קמחה דפיסחה בהידברות ואנחנו מיד חוזרים. אז התנחת המוזיקלית וחוזרים. בבקשה. ‏think המחנה אחד נפגר בס ‏Don't my ‏SL ‏K יש גדש הוא חץ קרפת חז מזי מצה מרך קורך שולחן רע סבבהל נצא רק שמח וואי נועם בוא תראה מה הביאו לנו להפטעתי הגיעה שליחה כמו מלאך מהשמיים עם הרבה חיוך על הפנים וסכום כסף מכובד אני עובדת כל יום א שמונה שעות במשמרת. בעלי גם כן עובד אבל עדיין קשה לשרוות. בהרחה לא עוזרים לי בכלום. את לא צריכה את יכולה לחיות ב-1700 ש₪. הפסח של אלפי אנשים תלוי בנו. זה עשה לנו פשוט החג. אנחנו ממש מיגון לשמחה זה היה.

א אני יכולה לספר ולהעיד ממקור ראשון שהרב זמיר מדקדק ומקפיד שכל תרומה תגיע בדיוק ורק לאן שצריך. מנהג אדום בעם ישראל לתת קמחה דפיסחה והשנה תוכלו לקיימו בהידור גדול העניקו עוד היום סלי מזון למשפחות נזכקות ותזקו בערכת ליל הסדר הכוללת מארז מצות שמורות ומעודרות בעבודת יד שנאפו בהשתתפות הגאון הרב זמיר כהן שליטה ביום אפייה מיוחד יין הצדיקים למצוות ארבע כוסות פמותים ומגש נרות בציפוי זהב טהור חייגו 07 73 2221212 תודה שחזרתם אלינו אנחנו כאן בתוכנית משיבת נפש תוכנית מיוחדת לפסח אנחנו בשיא ההכנות כולנו מרימים הילוך ואנחנו כאן כדי לענות לכם על השאלות שמעסיקות גם את הנפש שלכם כי אסור להזניח אותה אסור להשאיר

אותה בצד ובטח ובטח שלא להפנות לה את הגב זה כמו הים בסוף זה חוזר בגלים אז אנחנו כאן כדי לת לתת מקום גם לנפש בתוך כל ההכנות בתוך כל העשייה אנחנו מיד ניגש לשאלות שלכם שאתם שולחים אלינו למספר שמופיע לכם על המסך ואנחנו נענה על כל הקונפליקטים על כל מה שמעסיק אתכם בזמן הזה שאנחנו בתוך כל ההכנות לחג ולצידי הרבנית פרי כהן שתענה כאן על השאלות בין אם אתם יודעים ובין אם לא אז אני אגיד לכם שוב שהיא מטפלת רגשית ומרצה ואנחנו כאן בתוכנית הזאת כדי להשיב את נפשכם על כל השאלות שמציקות לכם. אז מה את אומרת הרבנית? אנחנו ניגש כבר לשאלות כי האמת היא שיש די הרבה. החגים הרי הם זמן לחוץ, הם זמן שבאמת מציף את כולנו

והרבה פעמים הקונפליקטים של היום יום אם הם ככה הולכים ודואים במירוץ השגרה אז בחגים משהו משהו גורם לזה לצאת ביתר סט. יש לזה הסבר? בוודאי. כי אז כולם נמצאים ביחד ואז אנחנו מתמודדים עם כל מיני שאלות אם זה לפני חגים בנושא כלכלי ואם זה בנושא של איך להשיק את הילדים או שאז פתאום אנחנו רואים את הילדים יותר מקרוב הם כבר לא רוצים בבוקר וחוזרים בערב אז אנחנו יותר שמים לב לדברים קטנים ואז הם מתחילים את יודעת פתאום קולטים יש איזה הרי חופשת פסח שיוצאים כדי שגם המורות יוכלו לנקות לפסח ולדעתי משרד החינוך צריך לדאוג למנקות לכל המורים רק שה ממשיכה בבסדר ופתאום פתאום את קולטת שהילדים גדלו, פתאום את קולטת הם באים

לחופשת פסח, כאילו משהו קרה להם בליל סדר שהם עשו בגן ובבית ספר, הם קמים בבוקר ופתאום את רואה שהם גדלו לחלוטין וזה וזה אני אמרתי גם קודם זה כמו פרומו לחופש הגדול חכי חכי רק מה שאת תוך כדי גם צריכה לנקות אז זה מוציא מאיתנו דברים זה באמת התמודדויות והדדליין הזה שתכף פסח מגיע אבל עוד לא הספקת את זה ואת זה ואת זה ואת זה ואת זה ונהיה לך כל פעם שאת מעלה איזשהו זיכרון של עוד משהו ששכחתי הלחם בכל הגוף אני חוטפת חלושס ורגע מתי אני אספיק את זה מתי אני אספיק את זה וזה מעצים את כל החוויה אצלך ללושס אצלנו רמה אני מבקשת מישהי שהספיקה את הכל נה לשלוח לי לוואטסאפ שמופיע לכם על המסך יש כזה דבר אנחנו אף פעם לא

מספיקים תמיד יש עוד משהו בוודאי בוודאי כי אנחנו כאלה אנחנו תמיד נחפש עוד כן אם כבר אין לנו את היכולת הזאתי של השבת בנחת אין לנו את זה למה למה מה מה יש בנפש שלנו שלא נותן תן לנו עוד הנפש שלנו רוצה עוד אין אדם יוצא מהעולם וחצית אהבותו בידו ונכון אלה שרוצות את העוד זה אותם נשים שהם פשוט נהנות מזה אם את יודעת שסיימת את כל ארונות המטבח ואז פתאום את אומרת יש לי 10 דקות לא אעשה מעל הארון מטבח ושמה שתי בקבוקי סנטמורית זה זה בקטנה ואז את מתחילה תוסף אני רוצה שנייה להבין אם אנחנו אומרים שיש לי איזשהו יעד אני יודעת מה אני צריכה לעשות לפסח עשיתי את זה ואת זה ואת זה ואת זה יש לי 10 דקות אני רוצה לדעת מה

החלק הזה בנפש שגורם לי לחפש מה לעשות עוד במקום איך איך למדנו כאן במרוצת התוכניות פשוט להיות יפה אז זה יכול להיות בכל מיני דברים כל בן אדם וה שלו בגדול יש לנו איזשהו רצון להצדיק את עצמנו אם אני יושבת בחוסר מס שהתקופה היא תקופה לחוצה אז מה זה אומר עליי יש מעט מאוד אנשים שמסוגלות לשבת ולהגיד לעצמם יופי כל הכבוד שאת יושבת ישבי תהני יש לך עוד כל כך הרבה מה לעשות אנחנו כל הזמן רוצים להצדיק את עצמנו כל הזמן רוצים מה אני אשב עכשיו ערב פסח השכנה שלי תראי את השכנה היא דופקת שטיחים מה אני יושבת מה זה אומר עליי אז זה מה ש זה בא ממקום של השוואה לפי מה שאת אומרת השוואה ורצון ורצון להצדקה אני אני מגיעה

כאילו אני רוצה להרגיש שאני שווה אני רוצה להרגיש שאני בסדר אני רוצה להרגיש אם אני יושבת בערב פסח זה אומר שאני או עצלנית או א לא עשיתי מספיק או או ואז לא נעים לנו לא נוח לנו אז אנחנו רוצים לקצל חלק נשים אחרות הם לא מסוגלות לשבת כי הם אומרות לעצמם אם כבר יש זמן אז בוא נספיק עוד משהו פסח זה הזדמנות מדהימה לעשות אני קמה בבוקר ברוך השם זה משמח אותי כאילו וואי איזה כיף אני קמה בוא נספיק עוד משהו זה בבין לבין לבין כן בין הפגישות לבין ההרצאות לבין תוכניות אולפן פה אתמול איפה העליות שלך יש כאן א אני מוצת פה סתירה נכן נכון נכון אני מאוד מאוד מאוד אוהבת לנקות. קודם כל זה עושה לי את זה. אני אני ממש נוכחת

בניקיון. אני נהנית ליגוע בכל מיני מקומות שלא נגעתי. לא מתוך מקום של אני חייבת ואני עבד וזה. לא, אני יכולה אני יכולה להניח אבל אני ממש נהנית מזה. זה עושה לי איזשהו סדר, זה נותן לי זמן למחשבה. אני אני א נזכרת, אני מעלה זכרונות בכל מוט הפכתי את זה באמת לחוויה. הניקיון לפסח אצלי הוא חוויה. אני מעלת בתמונות שאני עושה את הארון של האלבומים. אני מעלת. אני דקה. נכנסת למוד נוסטלגי ככה זה נשמע זה נשמע כמו טיפול בניקיון יש טיפול עם סוסים לך יש טיפול טיפול בניקיון כן כן כן ואז אני רואה משטחים מתנקים אצלי זה עובד ככה יש אנשים שזה עובד ככה ויש נשים שעושות פסח כי הם חייבות כי אין ברירה ואז הם מזיעות ואז קשה

להם ואז את מתקשרת אליהם וואי הם הם לא סובלות את החג הזה וזה כבר נורא אז קודם כל בכל דבר שאנחנו עושים בחיים אני גם אומרת לילדים שלי תנחו את הרגע למשל אני לוקחת את התאומים הקטנים שלי שהם בני 10 וחצי הגדולים צוחקים הם אומרים אמא לא נתת לנו לשפוך את הזה לבד איך את נותנת להם ללכת לחיידר לבד אז אני מורידה אותם על הדרך יש להם לעבור אמנם כביש אחד קטן אבל בכוונה זה מין כיכר כזאתי שיש שם א מאפייה ויש שם את המכולת והרבה ילדים הולכים לבית הספר ואני אומרת להם בכוונה אני מורידה אכם פה אני רוצה שיהיה לכם לייב סטייל אני רוצה שתהנו מהחיים תעברו תריכו את הריח של המאפייה מדי פעם תיכנסו תקנו לכם משהו קטן תראו את

כל הילדים שהולכים תראו את אלה שרצים את כן פשוט תלמדו להנות. תראו את השמש בדיוק איפה היא נוגעת בכיכר הזאת באמצע בזמן שפשוט תלמדו להנות וכך גם אם זה בניקיון וכך בכל דבר פשוט תלמדו להנות מכל מה שאתם עושים והתאומים שלך אני חייבת לשאול בני 10 וחצי אמרת הם הם זורמים איתך אומר לך אמא בואי תנחי ותני לי א לא לא הם זורמים הם זורמים ממש אוהבים את זה ממש הבן הגדול שלי עוד מספר שהוא יודע להגיד בדיוק איפה השמש נגעה כשדיברנו על כך וכך כי באמת הייתי לוקחת אותם נגיד לטבע, אני לא בן אדם של טבע, והייתי יושבת איתם באוטו, זאת אומרת שהיה לנו איזשהי תקופה מאוד מאוד קשה, לא היה לי איפה לגור והייתי צריכה לחפש והיה חג

פסח וממש לא היה, הייתי חייבת לעזוב מקום אחד וללכת למקום אחר ולא היה לי לאן ללכת ואמרתי לעצמי במקום לאכול את הלב, תקשיבי, את באוטו, יש לך אוטו ואת עם הילדים שלך. אז זהו, זה היה, זה היה התקופה של זה היה חול המועד. בעלי היה אז מנהל בעגד והיה להם ברכת קודם, הוא לא יכל לצאת כדי להיות איתי, כדי ללכת באמת לחפש מקום לאן לעבור ולגור. ולקחתי אותם ליער ירושלים, כן? ואמרתי להם תקשיבו לעצים, תקשיבו לרח של העצים, תלמדו לההנות. אז יש לי ילד אחד שאומר אמא, באמת היה שמה רסחה נוראית, אבל גם זאת חוויה של רסחה. ויש מין א לא יודעת מין איכסה כזה. אוקיי ואבל אבל גם זה החוויה אה אני הבנתי זה חול המועד זה מנגלים זה

בלאגן זה עמולה איפה את ואיפה לשמוע את העצים כן לא לא אבל היה הייתה שם פינה שקטה כזאתי ובאמת אני מלמדת אותם לחוות החיים האלה מלאים בטוב ומתי אנחנו נעצרים כשפוקד אותנו משהו רעה שנייה תעצרו גם כדי לחוות את הטוב כדי לחוות את רעש ה את הרח של העצים את הציוד של הציפורים תחוו כאילו יש כל כך הרבה מה לחוות אנו אני אוהבת אני אוהבת איך לפעמים יוצא לך מושגים כאלה שהם הם לא שלך מהבית ושומעים את זה זה אתם רואים כשזה זוגות מעורבים אני קוראת לזה זה מאוד יפה אבל זה יפה אנחנו חייבים לגשת לשאלות של הצופים כי כנראה שאנחנו צריכים גם להתייחס למה שמבקשים איתנו מהבית ולא רק לנו שאנחנו מעלים כאן אז שירה בת 38 אמא

לשלושה מבית שמש שואלת כמעט כל שנה אני מסיימת את ליל בסדר עם תחושת ריקנות. כאילו עשינו הכל לפי ההלכה אבל משהו שם בנפש לא נדלק. איך אפשר להכניס יותר רגש ואמת לוך הטקסטים האלה בלי להרגיש שזה צביעות או הצגה? מעולה. זה בדיוק נופל לנו לנושא שלנו. להכניס חוויה. בעצם כשאני קוראת מגילת אסתר אז הרי אנחנו מחוייבים לשמוע ממש כל מילה, כל מילה, כל מילה ואני נכנסת מזה נורא לנרבים כי אני באמת נרבייסטית בקטע הזה ואז אני מרגישה שאני מאבדת את הסיפור כי אני ממש חשובה לכל דבר בליל הסדר אין לנו את זה בליל הסדר עם האגדה תתפרעו כשהיו רבנים יושבים בירושלים ומדברים ומדברים מה הם היו עושים הם היו מכניסים סיפורי פולקלור

והיו נותנים עוד ועוד ועוד וזה היה מכניס את האווירה ואת החוויה אם אנחנו לא נכניס קטע חוויתי ונלך רק על פי ההלכה. כן. אין סיכוי בעולם שאנחנו נהנה מזה. נכון. ההלכה באה רק לספר לנו איך אנחנו צריכים לעשות את זה כדי שזה יהיה כשר. לא. אני חושבת שיש לנו את הצד של ההלכה איך אנחנו צריכים לעשות אבל אנחנו צריכים אנחנו למצוא את הסיפורים, את המדרשים, את האגדות, את החוויות שלנו כילדים. זה יהיה יפה להכניס לתוך שולחן הסדר. ולהביא את ה את המה שנקרא את האקסטרה לא לא להיות טכניים רק להכניס בדיוק ההלכה באה לתת לנו את איך לעשות את החג בצורה כשרה זה החלק הטכני אבל אנחנו לא יכולים להעביר מסורת או לההנות ממסורת בלי

הקטע הרגשי והקטע הרגשי בוא נאמר שיש משפחות שזה לא היה להם בבית כן הם לא חוו את ה את ליל הסדר כמו שאת חווית או כמו שאני חוויתי את סבא שלי לוקח את האפיקומן ומתכופף ככה ועושה לעצמו מן יציאת מצרים שבגדול גם אני מאמינה שהיה לו עם הבטה ליציאת מצרים שלו איךשהו הוא עלה מהשואה א בסוף חודש ניסן הרי הם עלו אה נגמר קשום עם כל הסיפור ואם לא ניצור אפילו חוויות שלנו אז אוקיי אז לא הבאנו מהבית חוויות אבל ניצור חוויות שלנו ננסה אנחנו לדמיין איך זה היה כן כי באמת לא תמיד נכון שאנחנו מדברים כאן על העברה של מסורת אבל יש לנו גם מסורת משלנו בתור אנשים שנולדו כאן בארץ ונמצאים כאן במדינה ויש לנו גם איזשהו הוואי שהוא

נכון הוא לא הוואי כמו של ההורים שלנו או כמו של הסבים והספתות שלנו אבל זה משהו שאנחנו יכולים ליצור ואולי זה משהו שבאמת להרבה משפחות שהם מסורתיות או שהם ככה לוקחים את זה בתור יותר מנהגים או אפילו משפחות של חוזרים בתשובה שצעדים ראשונים בעולם הזה של ה של המסורת ושל החג, מה שנקרא by דבוק, צריכים לדעת שנה הם הם יוצרים לעכשיו יוצרים לעצמם משהו עכשיו חדש. זה היציאת מצרים הכי אמיתית כי זה זה אותנטי כמו היציאת מצרים הראשונה של אבותינו שיצאו ממצרים. אז תמיד יש לנו לאן להתחבר כי אנחנו הולכים דורות אחורה גם עד לאברהם אבינו ויש דבר כל כך יפה לפני שניגש לשאלה הבאה שממש עולה בדעתי להגיד אותו עכשיו ש אנחנו

אומרים בהגדה מתחילה היו עובדי עבודה זרה אבותינו היו עובדי עבודה זרה עכשיו איזה מין דבר זה לבוא ולהזכיר בשולחן ליל הסדר שאנחנו באים ורוצים להעביר מה שנקרא את הלפיד ולדבר על המסורת שלנו. מה אנחנו אומרים? כביכול גנות. מתחילה אבותינו היו עובדי עבודה זרה. יש כאן שאלה מאוד מאוד גדולה. מה בן אדם הולך ומדבר על על הסבא שלו שהוא הוא עשה דברים שליליים לא טובים? משהו כאן לא נכון. אלא מה? יש כאן חידוש מאוד מאוד עוצמתי שמה המשפט הזה אומר מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו. הם היו עובדים, היה להם עמל, הם היו בעשייה. זה שהם טעו והם לא היו בדרך הנכונה, נכון, אבל הם היו בעשייה. הם לא ישבו בטל. לא, הם לא סבלו

משימום, הם לא סבלו מחוסר מס. היה להם עמל. וכשיש לך עמל, אתה תמצא את הדרך הנכונה. אתה תגיע אל האמת. אתה יכול להיות עובד עבודה זרה, אבל אתה בעמל, אתה עובד. וכל עוד אתה עובד, אתה תמצא גם את הדרך הנכונה. וזה בעצם שבח. זאת אומרת זה יכול להישמע בשמיעה ראשונה אז זה בעצם שבח. עובדי עבודה זרה הם לא היו בטלנים, הם היו באמ. ומתוך כך יצא אברהם אבינו שהוא שאל את השאלות הנכונות והגיע לאמת ומסר עליה הנפש. ולשם אנחנו מתחברים. זאת אומרת גם מי שאין לו את את המסורת כמו שאנחנו תיארנו אותה עם ה עם השולחן ליל הסדר כמו שצריך כי ההורים שלו מה לעשות? יצאו למסיבות בפסח במקום. אז צריכים לדעת שכן יש לנו לאן להתחבר

מהמשפט הראשון של האגדה יש לנו לאן להתחבר וזה כל כך יפה כי כל אחד יכול למצוא את עצמו בתוך זה את יודעת זה מאוד מתחבר אם את אומרת שלנשים חוזרים בתשובה אז בעצם הם מסתכלים על השולחן הסדר וזאת זה עבודה זרה בשבילם זאת עבודה שהיא זרה היא לא מוכרת להם זה משהו שהוא חדש אבל אם אנחנו הולכים באמת על הרעיון שאת אומרת על עבודה על להתקדם על לעשות אז למצוא את עצמי בתוך כל זה ואז יהיה חיבור בסיעתא דשמיא. אז אנחנו ניגש לעוד שאלה שתחבר אותנו ככה גם לצופים שלנו שיש להם פה הרבה שאלות לשאול בימים האלה. א אני לא דתיה אבל בפסח אני תמיד מרגישה געגוע למשהו שלא ברור לי מה הוא. זה משהו בין אוכל לנשמה. יש דרך להתחבר בלי

להרגיש שאני בוגדת בעצמי. לא כל כך הבנתי איפה היא מרגישה את הבגידה, אבל אולי את הבנת. אם היא בעצם אומרת שהיא מרגישה משהו בין אוך, היא מתגעגעת, בין אוכל לנשמה. כשאנחנו לא יודעים מאיפה זה בא, מה יש לנו, מה הגעגוע הזה אומר לנו, בעצם בדרך כלל זה געגוע שבא מתוך הנשמה. הנשמה שלנו יש לה היסטוריה א משלה. כן, רובנו הגענו לכאן לעולם כבר לא בפעם הראשונה והנשמה יש לה רשמו יש לה זיכרון של דברים שהיא עברה ופתאום קצת איזשהו געגוע ואנחנו אומרים מה זה מה יש שם למה אני לא יודעת להסביר אוקיי זה אוכל אז היא ניגשת למקרר מנסה שוקולד לא זה לא אולי אני מתגעגעת ללחם סביר להניח שלא יש היום המון תחליפים אחרים הנשמה רוצה

משהו אני רוצה להמחיש סיפור מטורף הייתי השבוע בחתונה שריגשה אותי ברמות הגבוהות. זאת מישהי שליוויתי אותה במשך תקופה במהלך החיים והיה בחור שהיא היה לה קרש עליו. הבחור לא קשור לחלוטין בשום דרך בשום צורה למקום שממנו היא באה בא משפחת רבנים אנשים הבחור מה הקשר כלום. והיא לא רוצה לשחרר. אמא שלה לוקחת אותה לטיפולים איך צחקנו. אמא שלה אומרת לי, "תקשיבי, אני יוצאתי כל כך הרבה כסף על להוציא את הבחור הזה מהראש שלה." היא התחננה. היא אמרה אני לא חייב להמשיך בחיים והיא ניסתה והמשיכה מפה והמשיכה משם והמשיכה וזה וזה והם החליטו שהנה הנה זה קורה והולכים להתחתן ואני עומדת תחת החופה ואני מתרגשת אני רואה את כל

הרבנים שעולים לברך אפילו היה שמה איזשהו אדמור ואני מסתכלת על הבחור והוא נושא תפילה והוא לא כזה בדרך והוא לא מפסיק להתפלל ולהתפלל ולחייך ו אמא מספרת סיפור כזה הבחור הזה שבאמת לא היה שום סיכוי מה הקשר בי לבינה הלך לאומן בראש השנה וקרא שלוש פעמים את ספר התהילים כדי לזכות בבחורה הזאתי. וואו. והיא לא ידעה, הוא שיחק אותה כאילו כלום. היא לא ידעה שום דבר וכל הזמן געגוע וגעגוע וזה רק מראה לנו מה זה געגוע נשמתי. היש היה חייב להיות חיבור של הנשמות האלה. הנשמה שלנו היא יודעת מה היא צריכה לעשות כאן בעולם. היא יודעת מה יש לה. היא גם יודעת מה עבר עליה. ולכן אנחנו חייבים לתת לה את המקום שלה. אז בפסח, כשהיא

מרגישה געגוע כזה, הרעיון הכי מדהים שאנחנו יכולים לתת לעצמנו זה התכנסות פנימה כדי לשאול מה אני צריכה עכשיו. והייתי עם מטופלת שלי, אתמול, אני כל כך לא אוהבת להגיד מטופלת כי הם כאלה לא צריכות טיפול, הם כאלה מדהימות, הם מלמדות אותי כל כך הרבה. אז אני קוראת להם בנות שאני מלווה והייתי אתמול הייתה אצלי וואי מעלפת מעלפת היא נולדה עם שפה שיסואה והיא היה לה מאוד מאוד קשה עם זה והיא מרגישה כאילו ההורים לא קיבלו אותה וההורים שלה מדהימים תומכים בה ואוהבים אותה ואין דברים כאלה אבל משהו בפנים ועשינו דמיון מודרח והיא חזרה לרגע הזה שבו היא נולדה והיא ממש דיברה מתוך עשינו דמיון מודרח מעמיק כזה טיפול ממש עמוק

ופתאום היא מצאה את הנשמה שלה, מדברת עם הקדוש ברוך הוא, על המקום, על למה הוא נתן לה את זה, על ההבנות שיש לה מאז, על כמה היא שמחה עם זה, כמה קשה לה והיא ממש תקשרה איתו אמ את דרך הדמיון מודר את זה ברגע הלידה ה היא כאילו חזרה עם עצמה היא לא זה לא באמת ברגע היא חזרה עם עצמה בדמיון לרגע הזה שבו היא נולדה וזה היה פשוט מדהים מה בעצם אני מציעה ברגעים האלה של הגעגוע זאת אומרת שהנשמה עולה על גדותיה לעצור ולשאול מה יש לי ללמוד עכשיו, מה את רוצה, למה את מתגעגעת, מה היית מבקשת. זה התכנסות פנימה כזאת כזאת מדהימה שלשם כך, לשם כך אנחנו הרי עושים את הניקיון של פסח, דיברנו על זה שבוע שעבר כדי לחפש בלב שלנו את

החריצים הקטנים האלה. זה זה המקום לתת לגעגוע זה מקום ולשאול מה היא מבקשת, מה היא רוצה ואני מאמינה שהיא תקבל תשובות מדהימות. מהמם. זה גם נשמע מדהים שבן אדם יכול לעשות כזה מסע ולחזור למקומות כל כך עמוקים בנפש. הנפש לא שוכחת כלום. כלום. שום דבר. מדהים. אה רוני בן 22 מירושלים אומר בחג שואל בחג אצל ההורים הכל מרגיש מאוד מתוח. שיחות על פוליטיקה ודת ובוכוחים ואין תחושה של ביחד. תמיד משהו מפוצץ את הסדר. מה אני יכול לעשות כדי לשמור על אווירה בלי לפוצץ את הסדר? אוי, זה עצוב. זה קורה הרבה פעמים במשפחות שהם אם הוא רוצה להיות חלוץ אז מה שהוא יכול לעשות זה או להתרים לפני לבוא ולומר תראו כל שנה זה קורה ככה

וככה בוא נחשוב ביחד. אני בטוחה שיש במשפחות כאלה בדרך כלל יש שתי קבוצות וואטסאפ ולנהל על זה ממש שיח בלפני בואו תקשיבו בואו ננסה לעשות את זה טוב יותר זה משאיר עבירה לא נעימה בוא כל אחד יתן רעיון לשתף את כולם כל אחד שיתן רעיון איך אנחנו יכולים לעשות שזה לא יקרה עכשיו יכול להיות שהוא כאלה שיגידו וואלה אנחנו אוהבים את זה אנחנו נהנים משיחות על פוליטיקה אנחנו ואז לספר איזשהו סיפור קטן שיתן איזשהיא תחושה אחרת של חג אחר תוך כדי התכתבות או לא יודעת אם עושים התרמה ונפגשים לפני זה לספר איך זה בבית נאמר שהוא ראה באיזשהו בית אחר שזה נותן איזשהי תחושה ואוירה אחרת ולמה הוא היה מצפה ומה וכל אחד מה הוא מוכן

לתרום לזה ואני מאמינה שכשמשתפים את כולם ושמספרים עד כמה זה חשוב וזה משפחה שנשמעת שהיא כן מאוחדת וכולם נמצאים ביחד אז כולם ישמחו לעשות כדי שלאח הספציפי הזה יהיה טוב יותר בחג באמת המפגשים המשפחתיים האלה יכולים להוליד כל מיני קונפליקטים אבל לא לא חייב להגיע לפיצוץ לפעמים זה בסדר אנחנו אנשים שונים דעות שונות נפגשים ביחד ישמולה יש בלאגן יין ישפך על מישהו בטוח אז זה זה גם נורמלי לא חייב כל הזמן תמיד לחפש איך לסדר דברים נכון ויש אנשים שקשה להם קשה להם הם הם רוצים שהדברים יראו באווירה אחרת קשה להם עם קונפליקטים קשה להם עם ויכוחים לוקחים את זה ללב הם נבהלים מזה אז אז אז יכול להיות שזה הסגנון ולכן זה

קשה אז בעצם לספר לשתף מה אני מרגיש מה הייתי שמח שואנחנו משפחה ובוא בוא נראה איך אפשר לעשות אחרת טוב לפי הסנגנון יגידו לו שקט אין לנו להתווכח בשקט אבל גם זה יכול להיות ואני חושבת שהרבה פעמים אין מה לעשות הבחד הזה הוא מוליד א אנחנו עם ישראל איך עונים על שאלה ושאלה כאילו זה חלק מהמסורת אז לפעמים לתת לדברים אולי לקרות ולשחרר את אבל נשמע כאילו שהוא מאוד מאוד אכפת לי כן שיהיה נחמד למשפחה אלה שרוצים שהכל יהיה רגוע וזה בסוף הם הכי סובלים כי הם לא יכולים להכיל את מה שלא את הבלאגן כן אה טוב עוד שאלה בוא נראה אה יש פה יש פה גם א את יודעת כל מיני קרדיטים שבאים ואומרים לנו שאוהבים את התוכנית ושכיף שיש את

התוכנית אז גם את זה זה כיף לקבל רק שבשידור חי זה גורם לי לא לשאול את השאלה אבל תודה לכם על זה באמת נעים וכיף לשמוע שצופים ואוהבים את התוכנית א בוא נראה יש לנו כאן שאלה של בחור איש גרוש מגדל את הילדים לבד א הבן שלי הגדול בן 12 לא רוצה לבוא לסדר הוא אומר שזה משעמם ושהוא לא מאמין בכל זה הוא מרגיש כישלון כאבא איך אפשר להעביר לו בלי שזה יראה כמו כפייה ולשכנע אותו. כל מה שיש לי לומר זה שיקשיב לתוכנית מהתחלה הוא יקבל תשובות לבדיוק איך צריך לעשות את זה ומה. וחשוב מאוד לא להיבהל מזה שילד בן 12 אומר שזה משעמם לו. כי זה שהוא אומר שזה משעמם לו לא אומר שהוא אבא כישלון. זה אומר בן 12. סליחה שאני כותתך. זה

לא קצת צעיר כדי להציר שהוא לא מאמין ושהוא אז כבר היום קודם כל זה נהיה טרנד. הם שומעים את זה בחוץ כל הזמן את אני לא ככה, אני לא כך, אני לא זה, אני זה הצחיק אותי. היום הילד שלי בן 10 וחצי בא וסיפר לי על ילד שבא כזה עם שרשרת לב, ילד בתלמוד תורה חרדי לגמרי הוא בא עם שרשרת לב שמוכבת מתחת לזה והוא אמר, יש לי חברה והבן שלי הזדעזע, הסתכלתי עליו, אומר, אמא, אני יודע, תגידי, הוא עוד לא בקע, הוא זה אפרוח שהוא עוד לא בקע מקליפת הבצה. אמרתי לה נכון אבל הם שומעים העולם עלה במושגים זה נורא עצוב אבל זאת עובדה אנחנו חייבים להסתכל על המציאות בעיניים ולהבין עם מה אנחנו מתמודדים וכן ילד בן 12 היום יכול להגיד

הילדים שלי גם מנהלים המון שיח אנחנו גם נותנים המון שיח כזה על אנשים שכן מאמינים או לא מאמינים ומה זה אמונה ומי זה הקדוש ברוך הוא וכמה אנחנו אוהבים אותו ומתי אנחנו מתחברים אליו ומתי קשה לנו יותר זה שיח שילדים היום צריכים אותו אותו נקודה זה דור כזה שעדיף שהם יקבלו את זה בבית מאשר שהם קיבלו את זה בחוץ ויהיה להם שאלות והם יבעלו לבוא ולשאול את זה בבית אבל לא להיבה מזה שילד בן 12 אומר זה משעמם לי מאוד הגיוני שמשעמם לו מאוד הגיוני כי בעצם היום הילדים מה שהם מחפשים זה כמה שיותר כיף נקודה בעוד שאנחנו עוד היינו מתעניינים עוד היינו היום לא מחפשים כפל לכן אנחנו אומרים בואו נגיש את הסדר בצורה כיפית בצורה

חוויית בדיוק לשם כך א ובאמת לשמוע את מה שאמרנו מהתחלה וליתן המון המון א תשובות מהמם. אמ אז א מה את אומרת עוד שאלות? בוא נראה. אמ בוא נראה אנחנו נחפש פה שאלה שהיא ככה קצת באמת הכל א בתחום הזה של עכשיו של הזמן של החג והכל באווירה שלך. כל השאלות שאתם שואלים ממש ממש חשובות. אנחנו ככה מנסים לבחור את השאלות שיהיה רלוונטיות גם לכמה שיותר. א, אני לא מרגיש בנוח לדבר עם ההורים שלי, במיוחד לא על נושאים שמפריעים לי. אני לא מרגיש שמקשיבים לי ואני לא מרגיש שאנחנו מדברים באותה שפה. בן 15. הוא שואל, איך אני יכול לדבר עם ההורים שלי ולהרגיש שהם באמת מקשיבים לי? יפה מאוד. השאלה שכל הורה צריך לשמוע אותה. ממש

שאלה מאוד מאוד מאוד חשובה וקריטית שהיא באה מהילד שהיא באה מהילד. אז קודם כל, כל הכבוד לילד הזה. הוא עדיין על אף שהוא שומע שאבא ואמא הם הוא מבין שהם לא מקשיבים לו ושהם משדרים בתדרים שונים, עדיין הוא רוצה שאבא ואמא יקשיבו לו. אז מה שאני אומרת לבנות שמגיעות, אני אומרת להם, תראו, מה שאני מציאה זה דבר כזה. אם קשה לכם לדבר כי אתם חושבים ש אז תרשמו במכתב את הרגשות שיש לכם כרגע אבא ואמא יקרים תראו אני אני באמת אתם חשובים לי אני אוהב אכם אני אני רוצה שאתם תהיו הראשונים א שאותם אני אוכל לשתף ואני מרגיש שאנחנו מדברים על דברים שונים אז בואו תחשבו האם יש לכם אפשרות לפתוח קצת את הראש למושגים שלי אפילו שהם

שונים אני אפשר גם להוסיף שאני מצטער שזה שונה ואולי זה קצת מלחיץ אותכם כי הורים באמת נלחצים כשלילד שלהם יש כיווני חשיבה אחרים ודרך אחרת הם נורא נבעלים להבין אותם גם ולרשום אני מבין אתכם אני כל זה באמת להכין ככה מכתב שיהיה מסוגנן שהלב ישפך החוצה וכשהלב נשפח החוצה הוא יכול לגעת בהורים ואני בטוחה שהורים כשישמעו את כל זה שיקראו את זה בכוונה אני אומרת לקרוא כי יש עניין מאוד גדול במראה עיניים כן העין מאוד מאוד קובעת והיא מאוד פותחת אז אני בטוחה שאחר כך הם באמת יבואו לשאול ויהיו הוא יותר יותר עירניים למה שהוא צריך. אוקיי? אף על פי שהוא מתאר כאן מצב שהוא מאוד של ריחוק ומאוד את אומרת אבל עדיין הוא

מחפש. עדיין הוא מחפש בגלל שהוא מחפש נכון בגלל שהוא מחפש כן לנסות להסביר להם מה עובר עליו בדרך כלל חוץ מקרים חריגים בדרך כלל זה פותח להורים את הלב את ההבנה של הופה אני צריך לעשות משהו ועדיף שאני אעשה עכשיו עכשיו להורים אני אומרת חשוב מאוד לשים לב האם הילדים שלנו משתפים אותנו הורים אומרים תב יאללה הוא יש לו את החברים שלו הוא לא צריך אותי הוא לא הילד שלנו צריך אותנו במקור בראש ובראשון שנה הילד רוצה אותנו אחר כך הוא רוצה חברים עכשיו נכון שדיברנו על גיל ההתבגרות שזה תקופת תקופת השווים שהם רוצים את הילדים ששווים אליהם נכון שם שמים יותר דגש על החברה מאשרים נכון ועם כל זה הורז דבר מאוד מאוד חשוב אני

אני שמה לב שאחד הילדים שלי שהוא ממש בגיל ההתבגרות הוא יוצא נגיד הוא יוצא עם חברים והוא אני מתקשרת אליו ויש לנו שעה מסוימת שצריך להגיע הביתה ואני ממש מבקשת להיות בשעה הזאתי והוא נגיד חוזר ואז פתאום אומר אמא אפשר לדבר ובא בא לי לא יודעת מה לעשות. רצית לדבר איתי אז תבוא שעה קודם. למה חברים ואחר כך אמא? אוי חשבתי שתגידי. ובא לי לחבק אותו שהוא אומר לך לדבר בדיוק יפה ובדיוק זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות בדיוק את זה לחבק אותו ולהבין הילד שלי רוצה אותי כשהוא ראה אותי כשהוא נכנס הביתה זה זה מרגיש לו כשהיה לי היה לי צהרון אז הייתה אמא אחת שהתקשר בנתיים אומרת אני לא יודעת למה איך שהילדה שלי מגיעה

הביתה דבר ראשון אני פותחת מקרר אולי היא לא אוכלת מספיק אמרתי לה הלו ילד שמגיע הביתה הוא ממשש את הבית הוא קודם כל פותח מקרר הוא רוצה להרגיש הוא רוצה לטעום וזה בדיוק מה שילדים שלנו עושים מגיעים בגלל זה הם פותחים כל הזמן את המקר ברור תחשבי על תינוק קטן תינוק קטן תשימי לב תינוק ברי מה הוא עושה לוקח חפצים חשבתי על זה השבוע הוא לוקח חפצים והוא קודם כל מכניס לפה למה כי הפה זה האיבר היחידי שהוא מרגיש דרכו את העולם בדיוק בדיוק הם פותחים את המקרר קודם כל הם מרגישים את הבית ואז הם צריכים מגע הם צריכים את אמא יש לי אחד הילדים הוא ה הוא צובץ כן הוא חייב להרגיש אמא פה אמא נוכחת אמא נמצאת כן וחשוב שוב

שאנחנו נשים לב, אנחנו נקפיד ואנחנו נראה נכון שמוחר בלילה, נכון שהיה נחמד אם הוא היה בשעה קודם ומראה לנו שהוא אנחנו חשובים לו בדיוק כמו שהחברים או אפילו לפעמים אנחנו רוצים להיות יותר חשובים מהחברים להבין את המקום שהוא נמצא בו. אני חושבת שבאמת אחד הדברים שהכי עוזרים לנו להכיל, להבין, דברים שאולי בזווית מסוימת נראים לנו למה הוא עושה את זה, למה היא עשה את זה, מה ההתנהגות הזאת, להבין מה עומד מאחורי זה כל כך א מוציא את כל האוויר. דיברנו קודם על על ההוצאה של האוויר, על המיצוי, על להגיע לעניין. זה כל כך עוזר לנו באמת לדעת מה הנקודה שמתוכה הם הם פונים או עושים את את הדבר הזה. ולכן חכמינו אמרו לנו

שאנחנו לא יכולים לדון אדם עד שנגיע למקומו. ואנחנו אומרים אנחנו לא יכולים לשפוט מישהו עד שלא ניכנס לנעליים שלו. כשאנחנו נהיה שמה אנחנו נוכל להבין את זה בדרך אחרת. אבל אנחנו לא יכולים להיות שם כדאי. אנחנו עברנו את את הגיל הזה אבל אנחנו צריכים לזכור כמו שאת אמרת מקודם מתוך מה זה מגיע. זאת אומרת אולי אמא עכשיו שתראה את הילד שלה פותח את המקרר אז אולי היא עדיין תמשיך להתעצבן על התביעות הצבעות אבל היא תבין שהוא בעצם ככה חוזר הביתה ורוצה להרגיש שייך לבית אז תן שפריצר ליד המקרר ותנקי את התפיעות אצבעות כי זה כל כך מפריע לך אבל תדעי שבזה הוא מרגיש שייך אז הוא פותח את המקרר ואת יודעת מה קורה כשיש את כל

הפרסומות האלה על אבקת המרק שהילדא אמא מכינה מרק וכאילו הילדים וואי מתעלפים ועל הגבינה עם הבית וכולי וכולי וכולי ואנחנו מסתכלים על הילדים כשהם מגיעים הביתה ואז הם פתאום ב-12 בלילה רוצים לאכול ואנחנו אומרים מה יש לך עכשיו אתה רוצה לאכול אז נכון שיש לכל בית את הגבולות שלו ובאמת אי אפשר על כל פני כל היום אבל שאנחנו מתעלפים שאנחנו רואים את אותם ילדים טועמים את האוכל של אמא גם עכשיו הילד שלנו רוצה לטאום את האוכל שלנו אבל מה זה זה כהשפעה מפרסומות או ש לא לא לא לא סתם אנחנו מסתכלים על הפרסומת ואנחנו מתרגשים לראות את הילד שטועם את האוכל של אמא בפרסומת או את האיש שמגיע הביתה ויש לו את האוכל שלו. כן? אז

אנחנו מסתכלים וזה מרגש אותנו וגם הילדים שלנו כשמגיעים הביתה בואו נתרגש אותו דבר. הוא רוצה לטאום את האוכל שלנו. אז נכון שזה בשעה מאוחרת, נכון שכבר סגרת מטבח, נכון שכבר אין לך כוח, נכון, אבל יזכור שכרגע הוא בשלב שהוא רוצה. הוא רוצה להרגיש, הוא רוצה לטעום. הוא רוצה לתעום אמא, הוא רוצה לטעום אבא. הוא ממשש את ה את המקום שלו, את ה את ה א את ההגנה, את הביטחון שלו. כן, בדיוק. ואת א הזכרת מקודם את העניין של המטבח סגור, אז זה הקפיץ לי שאלה ברשותך. אה, למרות שזה עכשיו אנחנו קצת עוף פסח, אבל זה נכון לכל השנה ואולי אפילו עוד יותר עכשיו של פסח ווזה יכול להיות רלוונטי גם לזמן הזה של החג. מה באמת נכון לעשות?

זאת אומרת, כל בית כמובן, כמו שאמרת, בוחרת את הכללים שלו, אבל זה באמת נכון להגיד לילדים, המטבח סגור. זאת אומרת, מה? הילד הוא רעב. זה זה גם קשור לתרבות שממנה אנחנו באים כמובן כל אחד מושפע מהמקום שהוא בא אבל ילד שהוא רעב מה לא תתני לו לאכול שתיים בלילה לא תקומי להכין לו משהו הילד רעב חזר אה אני שמה הילדים שלי לא יראו את זה לי אפשר להם יגידו אם את רואה אתה בני 15 רואים את התוכנית שלנו אם את רוצה לדעת אני ראיתי שאלות אז תקשיבי א קודם כל זה מאוד זה מאוד תלוי באיך בית ואיך איך איך ההתנהלות יש מקומות א שם יש דברים שהם יותר מוגדרים. יש ארוחת בוקר מסודרת, יש ארוחת צהריים מסודרת וארוחת ערב מסודרת. ולמה?

כדי ללמד את הילד לשלוט לא לאכול על פני כל היום כי זה לא בריא. אני למשל אומרת לילדים שלי שזמן עיכול של אוכל, תלוי מה אתה אוכל, זה מספר שעות. הם נאמר שאכלת בשר והעיכול שלו, אני לא יודעת שלא עכשיו יקפצו עליי יגידו אז בן ארבע אם אני מסתכלת על הקובה של יום שישי בצהריים זה לוקח לו יממה עד שהוא מתעקל. את רוצה רק לישון ולישון? אז אז זה לא בריא. אני אומרת להם תקשיבו אם אכלת בשעה 10 בלילה כן ולוקח אכלת אני לא יודעת מה עוף ולוקח לו זמן של ארבע שעות להתעקל כן אני לא זוכרת בדיוק כמה לוקח לו אז אם אכלת אותו ב-10 רק בשעה 2 הגוף שלך מתחיל לישון כי עד ש הוא יקל אוכל לא סתם תקום ב60 בבוקר עייף כי ישנת רק 4

וחצי שעות אז באמת מתוך מקום של בריאות אני אומרת לילדים שלי שזה ממש ממש ממש לא בריא אבל במידה והוא יקום ויאכל בואי אנחנו לא נסגור את את המטבח. יש אנשים שמבחינתם נותן להם גבול. אמא עכשיו סגרה את המטבח ובזה זה נגמר. יש כשיש מתבגרים זה קצת פחות מתאים. הם פותחים מטבח ב מאוד מאוד מאוד תלוי. בגיל הקטן זה בסדר להגביל ולומר כי למה זה מכניס אותם לאיזשהו דפוס ולסדר לא כל רגע אתה רעב, לא כל רגע אתה צמא. אני תמיד צוחקת ואני אומרת שבהרצאות שלי שזה אוניברסלי כן אמא שמה את הילדים שלה לישון בשעה 10 ב10 אני אומרת שום פנים ואופן בשעה 8 עד שבעלה מגיעה 83 יש לה זמן לשבת על הקורסה וללגום עננים של קפה ואז היא שומעת

מהצד השני של הבית אמא מה אמא מים מה מים אחי מה מים אתה יודע כמה שתית היום מה מים לא אמא אני חייב מים אני צמא מי חו חושבת ישר על מסכנים בעם ישראל עברו 40 שנה במדבר והיא רוצה לספק לילד של המים היא משביעה אותו שזה רק חצי מים לילדים שלנו יש זיכרון של דג זהב וכל 30 שניות זה מתחלף ואחרי 30 שניות אמא מה מים אבל לפתחת רגע מה את תפתחת אמא ואת לא עומדת בזה תביא מים וככה את הולכת ובאה מים מים אוכל מים ולמחרת יש לך ערמה כזאתי של כביסה מהמים דשתקד כן אז אז זה בעייתי זה קשה באמת ואנחנו גם בני אדם אז באמת יש כן גילאים מסוימים שאנחנו כן כאן יכולות להגביל ולומר עד לכאן וזה תורם להם לתחושת הביטחון והיציבות

בחיים. בגיל ההתבגרות כל החוקים משתנים. גיל הנאורים אומר הרשר הירש גיל זה גיל ההתנהרות אתה מתנהר מכל דבר אפשרי וקצת קשה לעמוד מול זה כן אז כל אחד מהמקום שלו ועיקר שאנחנו נהיה מאוד מחוברים להחלטה שלנו ולפי הנפעל ואז זה יהיה בסדר. זאת אומרת מה שחשוב כאן זה לעמוד במה שאנחנו אומרים לגמרי. מהמם. אז אנחנו ניגש לעוד שאלה. בואו נראה. א נועה מסורתית מרגישה שיש כל כך הרבה דברים יפים בחגים, אבל יש דברים שאני מרגישה שעבר זמנם. איך אפשר לדבר על רעיונות של חירות ואמונה בשפה של 20 25? טוב, יש כאן יותר שאלה אפילו שהייתי אומרת שהיא אמונית, שזה לדעת שבאמת המסורת שלנו היא לא משהו שהוא שייך לנחלת העבר. ויש לנו

הרבה הרבה דברים יש לנו הרבה דברים ביהדות שאנחנו לאו דווקא מציינים אותם ולאו דווקא חוגגים אותם וחג הוא מלשון חוזר על עצמו מלשון לחוג ולכן זה חוזר על עצמו כי כל דבר שהוא נחק לדורות אנחנו עושים עליו חזרתיות במעגל השנה והזמן הזה של החגים זה הזמן שלנו לקטוף אמונה זה הזמן שלנו להתחבר באמת לשייכות שלנו כעם לעצמנו, כל אחד כפרט ולכל עם ישראל כולו. זאת אומרת, זה לא משהו שהוא נחלת העבר. עכשיו בחג פסח יש לנו באמת פוטנציאל להשיג חירות אמיתית באמת לצאת ממצרים, לצאת מכל המצל. מה שצריך ללמוד בעצם זה להבין מה כל חג מסמל. כן? אם היא מחפשת לחבר את זה ל-2025, מה כל חג מסמל? זה שעם ישראל יצאו ממצרים נכון שאנחנו

לא נמצאים ממצרים אנחנו לא עולים עכשיו עם הגלביות ועם הסלים האלה על הזה או סלי קש על הראש זה לא יציאת מצרים יציאת מצרים זה משהו אחר לגמרי ואם יש לי זמן אני לא יודעת אם יש זמן עד שאנחנו יוצאים להפסקת פרסומות להפסקת מוזיקה אה מדהים היה לשמוע את הרב להו מספר על חבר שלו שה הבין שהיורצייט של אבא שלו יום השנה של אבא שלו היום באותו היום והוא רוצה להגיד קדיש. שהוא היה ילד בן 10 וח רוצה להגיד קדיש והוא לא יודע איך הוא ניגש למחבסה במחבסה היה אדם ודי אה הוא לא ידע שהוא יהודי הוא היה נראה אדם מבוגר הוא ניגש אליו והוא שואל אותו עמכור אומר לו אתה אתה מהעם שלנו אז הוא אומר לו כן כן אינגלה אומר לו ביידיש כן

אני מהעם שלך אז הוא אומר לו יש לך סידור אומר לו שקט מה אתה עושה אז הוא אומר לו אני צריך סידור לאבא יש יורצייט בקיצור מפה לשם מוציאים ממנו שיש לו סידור אני רוצה את הסידור שלך הוא לא רצה לתת לו הוא הוציא פרוסת לחם של 160 גרם לחצה אותה לחצי נתן לו את פרוסת הלחם אתה תיתן לי את הסידור הוא הלך מביא לו את הסידור עומד הילד היהודי במחבסה למול הפיג'מות שהיו שמה תלויות והוא נעמד להגיד קדיש על אבא שלו והוא מתרגש והוא אומר קדיש עם כל הכוח ועם כל הזה ואחר כך הוא מדפדף בסידור והוא מגיע לאגדה של פסח והוא מתחיל לקרוא ולדפדף ולהגיד ושניהם עומדים שמה היהודי המבוגר מתרגש מלראות את הנחישות של ילד שרוצה להגיד

עכשיו קדיש ומהילד שקורא ככה את האגדה בהתרגשות ואיחד הם עומדים ושרים והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לחלותינו וובאמת הם הם מתמלאים בתקווה שהם עומדים לצאת מזה ומה יותר רלוונטי ב-2025 שעומדים עלינו לחלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידים כל חג מה הוא מסמל כל חג הוא מוטא בדיוק לאז, הוא מוטא לאז ולהיום, כי התורה היא תורת חיים. מה שהיה אז מתאים זה יתאים גם להיום, כי התורה לא משתנה. החיים משתנים והתורה הולכת איתם. מקסים, מהמם. אז באמת אני מקווה שעלינו לשאלה של מה זה רלוונטי 2025 כי אנחנו נמצאים בזמן ש שלהפך שגם מי שנמצא הכי רחוק א אנחנו יודעים שיש ליל סדר בכל מקום בעולם ובכל מצב שבעולם

וכולם מרגישים שהם רוצים להתחבר מהמקום הזה של אנחנו עם ישראל אנחנו עם הנצח ובזה הנצחיות שלנו נמדדת בזה שאנחנו מקיימים את המסורת את ליל הסדר ושם אנחנו מציינים. הנה אז רצו לחלות אותנו ובורא עולם לא נתן וגם היום הוא לא נותן ועד היום הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. אז אנחנו בנימה אופטי מיזאת יוצאים לעוד התנחת המוזיקלית שתאפשר לכם להמשיך לשלוח עוד שאלות מאיתכם מהבית ואנחנו נענה עליהם כאן. אז אנחנו מיד חוזרים. קורה כך שאני עומד ומקיים את כל מה שרוצה השם אני שר מנגן שמח מזמזם או או כל רגע שאני עומד על הרגליים יושב חושב מוחה כפיים בא לי להמשיך לרקוד ולקפץ ולצעוק מכל הלב או או או או או או או או או או כולם

אליך ישירו כולם אליך יזמרו כצה תמיד כאן איתנו איתי טובים כולנו כולם אליך ישירו כולם אליך יזמרו כי אתה תמיד כאן איתנו איתי טובים כולנו בכסף החיים שוכח לפעמים שהוא זה שתמיד נותן כישרון להלחין כרון להנהים או או או לכן אני רוצה לכתוב לך שם שיר חדש שיתנגן בנבל וחינור בטוף ובמחול מכל הנשמה או או או או כולם אליך ישירו כולם אליך יזמרו כי אתה תמיד כאן איתנו איתי טובים כולנו כולם אליך ישירו כולם אליך יזמרו כי אתה תמיד כאן נקצנו איתי טובים כולנו כולם ישירו אליך ישירו רביד you know you can to כולם אליך ישירו כולם אליך יזמרו כי אתה תמיד כאן איתנו איתי טומים כולנו כולם אליך ישירו כולם אליך יזמרו כי אתה

תמיד אצורים כולנו כולנו כולנו เ מאות משפחות בישראל לא מצליחות לעשות קניות לחג. הילדים האלה מחכים לכם. התעברות תסייע לאלפי משפחות במצוקה בחלוקת צרי מזון ושוברים לחג אשר יחולקו בזכותכם. מנהג אדום בעם ישראל לתת קמחה דפיסחה והשנה תוכלו לקיימו בהידור גדול העניקו עוד היום סלי מזון למשפחות נזכקות ותזקו בערכת ליל הסדר הכוללת מארז מצות שמורות ומעודרות בעבודת יד שנאפו בהשתתפות הגאון הרב זמיר כהן שליטה ביום אפייה מיוחד יין הצדיקים למצוות ארבע כוסות פמותים ומגש נרות בציפוי זהב טהור. חייגו 073221212. תודה שחזרתם אלינו. אנחנו כאן בתוכנית משיבת נפש. התוכנית שנוגעת בעניינים שקשורים לנפש גם כשאנחנו עסוקים

וטרודים בענייני החג. ואתם ראיתם עכשיו את הגאון הרב זמיר כהן שליטא שהוא ראש ארגון הידברות והוא בעצם המנצח הגדול של כל העשייה כאן של הארגון. אתם יודעים שבמדיניות שהוא הנהיג כאן בארגון הידברות שאנחנו זוכים לשבת כאן באולפנים שלו הוא אמר שכל יהודי שמרים טלפון כל יהודי שפונה אנחנו נעשה את הכל גם מסביב לעולם כדי לעזור לו לא אומרים לא ליהודי שמבקש עזרה יש לנו עשרות אלפי פניות של משפחות נזקקות נזקקות מה שנקרא כפשוטו שאין ידה מסגת לקניות, לצרכים בסיסיים כדי שהם יוכלו לקבל את החג בשמחה. כאן בארגון הידברות דואגים להם לסלי מזון עם כל מה שצריך, עם מעטפת שלמה, כדי שגם הם יוכלו לחגוג את החג בכבוד, יהיה להם

איך לערוך שולחן עם המצות, עם היין, עם כל מה שכל אחד קונה. וזה נראה כל כך מובן מאליו. וזה לא זה לא מובן מאליו. כל אחד שזוכה א לעשות את כל הקניות האלה בשפע, לקנות לילדים מה שהם צריכים. אנחנו צריכים לדעת שהמקום שלנו להגיד תודה לבורא עולם זה המקום של לתת לאחר. זה באמת לדעת לקחת מזה זה אפילו לא משלנו כי הרי את הכל בורא עולם משפיע לנו מידו המלאה ההרחבה העשירה והפתוחה וכולנו רוצים שפע. אז אנחנו צריכים לזכור שכדי לקבל שפע באמת אנחנו צריכים להיות בזרימה כי מישהו שהוא תקוע ולא יודע לתת אז הצינור שלו מה שנקרא מחליד כדי שאנחנו נהיה בנתינה כדי שגם אנחנו נזכה לקבל עוד שפע מלמעלה אז אנחנו באמת צריכים להיות

בצד הזה של הנותן כי גם אף אחד חלילה לא רוצה להיות בצד הזה של של מקבל אז הידברות באמת דואגת לעשות א קרטונים סלי מזון מפואר ומכובדים שיגיעו בצורה הכי מכובדת והכי נעימה לכל בית וישראל שבאמת זקוק לזה. יש לנו ועדה מיוחדת שבודקת את המקרים של אותם משפחות שפונות ורואים שהתרומות האלה מגיעות לבאמת מי שזקוק להם כדי שגם הם יוכלו לחייך בליל הסדר, לקבל את החג בשמחה להעביר את המסורת הזאת ממקום של שפע ולא ממקום חלילה של חוסר להעלות חיוך על ילדים של עם ישראל בורא עולם רואה את זה ואומר אני אעלה חיוך לאותם אלה שנותנים וגם הידברות זוכרים להכיר טובה ולשלוח שי שהוא מכובד לא פחות לכל אחד ואחד שזוכה לקחת את השותפות

הזאת ולקחת חלק בעשייה המדהימה הזאת של הנתינה. אתם תקבלו אליכם עד הבית מצות מעודרות בעבודת יד שהשתתף בהם הגאון הרב זמיר כהן שליטה. איתם אתם תוכלו לערוך את ליל הסדר בצורה הכי ודרת לעשות איתם את המצווה של הפיקומן שזה מצווה שהיא שמירה והגנה לכל השנה כולה בנוסף לזה היין המבורך יין שברכו עליו שלושה מגדולי הדור שבעם ישראל מרן הרב עובדיה יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה רב חיים קנייבסקי זכותו תגן על כולנו אמן שזכה עוד לברך ולעשות סיומי מסכת על היין הזה ולהבדיל בין החיים לחיים הרב רב דוד בצרי שליטה שזכה גם כן לברך ולעשות כמה סיומים על היין הזה שיגיע אליכם ותוכלו להשפיע שפע טובה וברכה עד אליכם עד הבית בנוסף

מגש עם נרות שמצופה 24 קרת זהב שיפאר את שולחנכם ואיתו אתם תוכלו להדליק נרות של שבת ושל חג לכל השנה כולה ומעל הכל תזכרו שבורא עולם לא נשאר חייו אתם בוחרים להיות בצד הנותן בורא עולם עולם ישפיע עליכם שתמיד תמיד תהיו בצד הנותן ומי יודע מי יודע אם המצווה הזאת של קמחה דפיסחה היא בעצם הלב של החג היא בעצם הסיבה לכל מה שאנחנו עושים מסביב כל ההכנות כל הקניות כל האגדה כל מה שאנחנו קוראים מתחילה אבותינו אכלו את הלחם הזה לחם עוני זה היה נקרא כל אחד ואחד מעם ישראל כולנו יצאנו ממצרים באותו מצב באותה צורה לא היה הבדל דל בין בני השפחות לבין בני הגבירות. כולם יצאו באותו מצב כעבדים יצאו לחופשי מצרים. גם אנחנו

רוצים לצאת מהמצרים שלנו. כל אחד צריך את הישועה שלו. אז הנה יש לנו את הדרך באמת לצאת לחירות עולם ולזכות כל אחד לישועה הפרטית שלו. בזכות זה שאתם תהדרו בקמחה דפיסחה הכי מהודר שיש ותקבלו אליכם את המתנות עד הבית. 073221212 אתם מחייגים וזוכים להיות מהנותנים וזוכים לעשות את השליחות שלנו בחג הזה בצורה הכי ודרת שיש 073221212 שליח מיוחד עם עם המתנות המיוחדות האלה יגיע אליכם עד הבית כדי שלכולנו באמת יהיה חג שמח ואף אחד לא יבכה מעצב חלילה בחג הזה אלא רק מהתרגשות ומשמחה ומתוך א באמת אהבה אמיתית לחג הכל כך קדוש וגדול הזה ואנחנו כאן בתוכנית באמת מדברים על כל העניינים שקשורים גם לחג לנוער המתבגר שלנו גם איך

להתאים את את החג הזה לכל אחד שיושב על השולחן אנחנו הרי גם ברוך השם זוכים להרח אנחנו גם לפעמים זוכים להתארח כל אחד איפה שהוא מונח וכל אחד מביא את הגוון שלו כל אחד מביא את את המקום שלו לשולחן הזה של החג. השולחן הזה זה מה שמאחד אותנו. ברוך השם אנחנו כיהודים תמיד אנחנו זוכים לחגוג את זה שאין ניסו מה שנקרא לכלות אותנו ולא הצליחו. אז קדימה בוא נאכל. אז אנחנו כאן עם הרבנית פרי כהן שהיא מטפלת רגשית ומרצה עונים על השאלות שלכם שמגיעות אלינו בשידור חי מהבית. אז תמשיכו ותשאלו את השאלות שלכם. המספר מופיע לכם על המסך. השאלות מגיעות אלינו כאן א בשידור חי ואנחנו מיד נענה על עוד שאלה אה שנקריא אותה א מתוך

השאלות שאתם שולחים לנו כאן. זה מספר שמגיע ישירות לוואטסאפ כאן באולפן. אמ בואו נראה א יש לי קרבה על המסורת אבל אני חיה בסביבה מאוד חילונית. איך אני יכולה לקיים את החג בתוך אוירה מאוד מאוד חילונית מסביב, כשלפעמים יכולים לשמוע מוזיקה מהשכנים, אני מרגישה מאוד בודדה בדרך הזאת ולפעמים זה מפתא אותי ללכת אחורה. נמצאת פה מישהי ששואלת שאלה. היא ממש מעלה לי זיכרון של אברהם אבינו. הרי אברהם אבינו התחיל לשאול שאלות על הקדוש ברוך הוא בתוך סביבה איומה ונוראה, סביבה של אנשים, עובדי אלילים באמת. אנשים שזה היה כל העיסוק שלהם ביום יום ופתאום הוא קם ומחליט שהוא הולך והוא עושה משהו אחר אז קודם כל לדעת שמעשה אבות

סימן לבנים כשיש לנו קושי רב חמיבולוז'ין אמר שכל הניסיונות שאברהם אבינו עבר הם בעצם בזהירן פינלה זה ניסיונות שאנחנו נעבור כל אחד מאיתנו יעבור את 10ה ניסיונות של אברהם אבינו בקטנה והנה היא עוברת פה את הניסיון של אברהם אבינו את הרצון שלו אולי לא היא אומרת את הניסיון את הרצון שלו בלגלות את הקדוש ברוך הוא ויש לה המון המון המון כוח כי יש לנו אבא חזק אברהם אבינו הוא אבא מאוד חזק הוא אבא שנתן דוגמה למישהו שקם והלך וחיפש את הקדוש ברוך הוא וזה מה שאת עושה את הולכת ואת מחפשת את הקדוש ברוך הוא ואת החיבור ליהדות ואת החיבור לאמונה וזה כל כך יקר בעיני הקדוש ברוך הוא ולזכור שלשנייה אחת את לא לבד את נמצאת יחד

עם הקדוש ברוך הוא ברגעים האלה ברגעים שהכל מסביב זה מוזיקה רואשת ואת רוצה לקיים שולחן שבת את רוצה צה לעשות קידוש והתנאים כל כך לא נראים מתאימים ולא מאפשרים ועם כל זה את לוקחת איתך את הקדוש ברוך הוא ואת עושה את זה ומפה רק תצמך ישועה ענקית כי הקדוש ברוך הוא שרואה שמישהו נלחם לעשות את רצונו וואו השכר הוא אדיר השכר הוא ענק והכוח שתקבלי כדי לעשות את זה יהיה אדיר מדהים אז אנחנו א באמת מקבלים כוח מכל שאלה כזאת שמחברת אני בטוחה עוד הרבה צופים שיש יש להם גם כן סיטואציות דומות, שאלות דומות. ואנחנו דיברנו קודם על זה שהזמן הזה, זמן של משפחה, הוא הרבה פעמים יכול להעלות הרבה מתחים מתוך השוני של כל אחד. כל

אחד חושב איך הדברים צריכים להיות וכל אחד תמיד חושב שהוא יודע איך הדברים צריכים להיות. ועולים מתוך זה קונפליקטים. א הרבה פעמים גם נמצאים סביב השולחן אנשים שלא יכולים להכיל קונפליקטים. דיברנו על זה קודם גם שאלה שמחפשים תמיד שהכל יהיה בסדר. ש שכולם יהיו בשולם מה שנקרא אם נדבר בשפה של הילדים אז יש איזה עצה שבאמת אנחנו יכולים לתת אותה לכל מי שהולך לערוך ליל סדר מה שנקרא ברובע מדרת מלך מארח אנשים הרבה פעמים אולי יש מישהו שמגיע בצורה שלא כמו שהיינו רוצים ואנחנו צריכים להכיל אותו ולהרח אותו יש איזה עצה לכל הקונפליקטים האלה לדעת לזכור לשם מה אנחנו מקיימים את הסדר אנחנו מקיימים את הסדר לשם מצווה

והמצווה הזאתי באה לסמל ולהזכיר שאנחנו יצאנו ממצרים, אנחנו הפכנו לעם. אני חושבת שקוראים לו פאול רוזנסויג אם אני לא טועה, יהודי שהגיע למצב שהוא כמעט אמיר דתו ואחר כך הוא חזר והוא חזר לשמור תורה ומצוות. א והוא כותב שלעתים הקדוש ברוך הוא מעלים את עצמו מאיתנו ולעתים זה נורא כואב ולעתים הוא צריך לייסר אותנו וכל זה למה? כי הוא רוצה שאנחנו נהפוך להיות בני חורין, שאנחנו נהפוך להיות בני חורין בתחושות שלנו, בהבנות שלנו, בהוויה שלנו, שאנחנו נהיה לו עם מתוך מקום משוחרר ולא כי הגננת אמרה לי שאני צריכה להאמין בקדוש ברוך הוא. ופה אם אנחנו מסתכלים על שולחן הסדר אנחנו יושבים כולנו ביחד קבוצה של אנשים לעתים

קשורים לעתים לא קשורים זאת אומרת בדעות ב ו ואם אנחנו ניקח את הרעיון הזה שאנחנו כרגע חוגגים את היותנו בני חורין כל אחד צריך להשתחרר מהמקומות שגורמים לו לעבדות מהמקום של השליטה מהמקום של השפיטה מהמקום ש של הרצון שיאהבו אותי מהמקום של הרצון להכרה אנחנו צריכים את זה לשחרר כי היום היום אנחנו לא נמצאים תחת המצרים אבל אנחנו נמצאים תחת ה הדברים המגבילים שלנו שגורמים לנו לא להיות בני חורים. אם כל אחד ישחר קצת טיפה מכל אותם מקומות שמגבילים אותנו אז אנחנו נוכל לנהל ליל סדר משוחרר ונעים ואנחנו באמת נגיע להבנה ולתחושה שאנחנו בני חורין. מהמם. א יש כאן שאלה שבאמת יכולה לגעת אני חושבת אצל הרבה אנשים א היא

שואלת א היא היא רווקה בת 30 וכל הזמן שואלים אותי מתי את מתחתנת רואה את החברות מתחתנות אחת אחרי השנייה והיא שואלת את עצמה א אולי אני לא אתחתן אף פעם איך שומרים על שמחה ואמונה ולא לקנא כשאני רואה את כל החברות מתחתנות. לדעת שכל דבר שיש לנו בחיים הוא מדוייק מדויק בשבילנו. אני שומעת את זה המון פעמים בקליניקה שלי שברוך השם המוסה בבנות שמגיעות כל אחת והבעיות שלה. ו סיפרה לי אחת הבנות שהיא היא רואה את החברות שלה אחרי הנישואים וכולן כולן נראות מאושרות והיא מרגישה שזה לא מי יודע מה היא מאושרת בסדר אבל היא מרגישה שיש עוד הרבה עבודה ועבדנו מאוד על המקום של להאמין שמה שמגיע לי זה הטוב והמדויק בשבילי ואם

זה עוד לא הגיע אז זה פשוט עוד לא מדויק זה עדיין לא הגיע כי אני עדיין לא מדוייקת ומכוונת וכשאני אהיה מכוונת למה שאני למה שאני צריכה לזמן לזוגיות שאני צריכה לזמן שאני אהיה מדוייקת למה שצריך להיות בשבילי אז זה יקרה יכול להיות שעדיין לא עשיתי עבודה מספקת כדי לשחרר כל מיני חסמים שנמצאים בפנים ואז אני אכנס לזוגיות שבעצם היא תסתיים בסיפור לא טוב כי אני עדיין לא בשלה אז להיות בשלווה ובאמונה גדולה שבדיוק ברגע הנכון נכון? זה יגיע. הקדוש ברוך הוא לא מפכיר אותנו אפילו לא לשנייה. הוא שם והוא משגיח והוא כל הזמן איתנו. ואם אנחנו נהיה בידיעה הברורה הזאתי, אז אנחנו נוכל גם לשמוח בשביל אחרות, כי הם קיבלו, אבל

אני אקבל משהו שהוא הרבה יותר א נכון ומתאים לי כשזה יגיע. וסי אמרתי את זה לאחת הבנות, ה הגיעה לגיל 30 ועדיין זה לא קרה. אומרת כל החברות שלי אז אז אני לא זוכרת בדיוק איך זה מופיע במדויק אבל יש ככה איזה משהו קצר כזה שאני מקבלת אותו מדי פעם על הריון של פילה כן הריון של קלבה כמה זמן לוקח הריון של חתולה כמה זמן לוקח הריון של פילה לוקח המון המון המון זמן אבל כ יפה וכשנולד הפיל נולד שם ממש הוא ענק שוקל כמה טונות וזה בדיוק הרעיון כשהישועה שלנו תגיע הישועה שלהם הגיעה בזמן שלהם כשהישועה שלנו תגיעה שהיא לקחה כל כך הרבה זמן זה כמה טונות של טוב בעזרת השם שזה שזה יהיה באמת בטוב כי באמת הנושא הזה של קנאה הרי

אנחנו כאן מדברים על ענייני הנפש ואנחנו לא מפחדים לפרק גם נושאים שהם מה שנקרא פחות מצטעלמים יפה וקינה זה משהו שיש אותו הרבה היום כי אני לא יודעת אם יותר מבדורות אחרים אבל מכוח זה שהכל מצולם עולם הכלפי חוץ וגם אותה אחת שבחברה רגילה גם בלי כל הרשתות החברתיות והסטטוסים וכולי הייתה יכולה להתמודד עם זה מספיק שהיא הולכת לבית כנסת והיא רואה את כל החברות נשואות וכולי או כל אחד באיזה חברה שהיא נמצאת גם בלי הרשתות החברתיות אז מה קורה בדור שלנו שעוד אנחנו נמצאים רשתות חברתיות שכל הזמן נחספים ונחספים לצורות חיים של אחרים ו ותמיד הרווקה תראה כל הזמן את אלה שנשואים באושר ותמיד כל אחד רואה אצל אחרים את מה

שיש להם והוא הכי חסר בהם. אז האם זה משהו שהוא מובנה בנפש? יש דרך איך באמת לחיות עם זה בשלום? או שאנחנו צריכים לדעת שאין קינאה זה חלק מהחיים? אז קודם כל אמרו חכמינו קנאת סופרים תרבה חוכמה. קנאה הייתה בכל מיני וריאציות היא הייתה.