"מה שראיתי שם – לא אשכח לעולם": הרב חיים סבתו והרב אהרן איזנטל משחזרים את אימת המלחמה

לא חששתם שמהמלחמה הזאת אתם לא חוזרים.

תמיד יש פחד, אבל למדנו שבמלחמת מצווה מתגברים על הפחד. פחד לא משתק אותך, אתה משתק אותו.

היה ברור לנו, אנחנו לא דיברנו בינינו,

היה ברור

שאם אנחנו עוברים את הגשר זה כרטיס בכיוון אחד. זהו. המצב היה נועש. נועש.

אז מה מחזק אותך? רכו זאת

אמונה.

תורה שהיא החיבור שלנו לקודש בריך הוא

שצריך להגיד

ואנחנו בניו של מקום. מה שאני ראיתי במלחמה וזה אני לא אשכח לעולם זה את רוח האדם. כאשר אתה עומד מול החיים שלך פתאום אתה רואה שכל הדברים האחרים הם לא משמעותיים ואתה עומד מול האלוקים אכן האמונה חוזרת אני כתבתי על הטנק שלי של סוס מוכן ליום קרב ולאשם התשובה יכול להיות לך הטכנולוגיה הכי מדוייקת והכי משוכללת אבל כאן צריך את הסיעת דשמ כל דור ודור עומדים עלינו לחלותינו הרב אהרון אייזנטל רב היישוב חיספין עד לפני ממש כמה שבועות במשך 38 שנים

38 שנים אנחנו פוגשים אותך 52 שנים שנים אחרי משהו שהגדרת לי לפני השיחה שהחיים היו עד אז ומאז שזה מלחמת יום כיפור אז היית לוחם בשיריון נהרג טנק יחד עם הרב סבטו א שהיה תותחן בטנק שלכם אירוע מכונן שבעקבותיו נכתבו ספרים ספציפית גם הרב סבטו כתב עליו ספרים א אם זה תאום כוונות ואחר כך בהמשך גם מסביב מכתבים לטליה של דוב אינדיג זכרו לברכה צוות אייקוני שהרבה שיריונרים גדלו עליו בעקבות הצוות הזה לאחרונה הרב מפרסם ספר א ביאור לספר אורות ישראל של הרב קוק הייתי מצפה שהרב 52 שנים אולי אפילו לפני כמו שעשו קודמיו יתאר את אווירת המלחמה ידבר על המלחמה אבל הרב בוחר לכתוב בכלל ביאור לספר של הרב קוק. אז קודם כל למה

ולמה עכשיו? ראשית על המלחמה עצמה כתב את ידי ורעי הרב חיים סבטו. תראה את החבריות המשותפות שלנו במלחמה הזאת. חברות שהשאירו בנו רושם אז חרטרו בנו בנפש שלנו חריטות עמוקות. אני חיפשתי ביאור למה שפגשתי שם. מנין נבאו תעצומות הנפש של הלוחמים במלחמה ההיא כמו גם במלחמה הזאת.

דתיים ושאינם דתיים.

דתים ושינם דתיים. החטיבה שלנו הייתה מורכבת. שליש ממנה בני ישיבות. המפקדים היו בעיקר בני קיבוצים.

היה כאן מפגש

קיבוצניק על צוות טנק דוס.

כן. לגמרי. כן. וזה מפגש מאוד מעניין. כך גם בטנק שלכם.

בטנק שלנו היה היינו שלושה בני ישיבות ומפקד אתאיסט. היה חשוב לומר לנו לפני שאנחנו יצאנו לקרב שהוא אתאיסט וככה לנו עוד הקרב אתאיסט ושלושה בני ישיבות.

מה זה עושה לך שמפקד הצוות שלך שאתה בחור ישיבה אומר לך דע לך אני לא מאמין בו. עכשיו בוא נצא לקרב. אני לא הבנתי אז למה הוא אומר זאת כשהכרתי את המידות הנפלאות שלו, את הכנות שלו, את האמת הפנימית שלו וראיתי לאחר מכן התנהגות מופלאה שלו, גם בקרב, אבל גם לפני הקרב, מצאתי בו את סגולת ישראל, את הנקודה האלוקית העמוכה של המוסר הישראלי ישראלי א במלאו אדרו אני אספר סיפור ביום ראשון בלילה אחרי היום הראשון הקשה מאוד א המחת אסף אותנו אמר לנו אני יודע שעברתם היום יום קשה מחר יהיה יותר קשה אבל אני מאמין בכם אנחנו ננצח ואז

מאז הסלוגן אנחנו ננצח הולך איתנו אה

כן כן ככה מדבר מפקד. הוא לא אומר, "תשמעו, יהיה בסדר, יהיה קל." הוא אומר, "יהיה יותר קשה, אבל אני מאמין בכם ואנחנו ננצח." איך ננצח? היינו מעט טנקים במצב די ראוע, ללא תום כוונות. מולנו הגיעו למחת בבוקר שתי חטיבות טנקים סוריות מהטובות ביותר. לפני שהוא פרש מאיתנו הוא אמר של יש חשש שלכל שאנחנו נתקף על ידי קומנדו סורי ולכן כל צוות צריך להשאיר לוחם ער בכיפת המפקד המפקד שלנו דו פסטנג זכרונו לברכה אמר אני שומר ראשונה ואתם תחלקמו ביניכם את שלושת השעות האחרונות זה היה 12 בלילה ב4 אנחנו יוצאים תתחלקו ביניכם לי יצא בין שתיים שלוש אני הבנתי הוא המפקד הוא צריך להיות הכי אירני עברנו יום קשה מחר צפו יום יותר

קשה אז הוא שומר ראשונה עדיין האירנות עדיין הדרנין עדיין זורם ונכנסתי לתנהג סגרתי את מדפי הנהג מעליי ונמנמתי ואז אני שומע מישהו פותח את המדפים מעליי ואני שומע את קולו של דור שאומר לי רון קום תתניע את הטנק לך תמלא את ג'ריקן מים אני מסתכל בשיעוני ארבע מנסה להיזכר אני לא שמרתי יצאתי מתנהג שאלתי את את חיים הרב חיים מקוו אל החיים כי ככה היה במלחמה חיים אתה שמרת אומר לי לא שאלתי את הטען אלי אתה שמרת אומר לי לא מישהו פה שבר שמירה שאלתי את דוב דוב מה קרה פה הוא אמר אני ראיתי אתכם בחורים צעירים עבו גם איתנו ב10 שנים בחורים צעירים עברר עליכם יום קשה כל כך אמרתי אני אשמור כל הלילה כדי שאתם תוכלו לנוח זה

סיפור מופת של צדיק כי במלחמה הצדיקות לא נבחנת רק בשאלה אם הנחת תפילין היום אם ברחת הסמחת לברך ברכת המזון על הפת הייבשה שאכלת אלא בעניין הזה האם אתה מוכן למסור את נפשך בשביל ראך? לפעמים גורלה של אומה מונח על הכף ואנשים בודדים שאפילו לא יודעים באותה עת מה הם עושים ומה הם פועלים יכולים להציל את גועל המערכה. הרב, איך היה הקשר באמת עם אותו מפקד שהיה חשוב לו להגדיר לכם? אני אתאיסאיסט, איך יוצאים לקרב? מי ישיבה? אם מפקד כזה קדימה להצטער.

כל המעבר מיום הכיפורים, מהישיבה, מהתפילות בישיבה, עם הפגישות, עם הנצח, מתפילת נעילה, ממי באש ומי במים, ולעבור משם תוך מספר שעות אל המלחמה הזה, מאפס ל-100,

אל האש

ממש. ואתה יוצא למלחמה אז צריך דבר שם תודעה צריך מוכנות כלום לא היה מזה כל ההוגנים שלנו הורמו כל האהגנים כלומר כשאנחנו יצאנו בכלל כשאנחנו התארגענו ניגש לטנק שלנו אה אחד הבחורים שהיו אולצ מקום דמו והוא אמר תתפללו המצבן קשה ואז דופ אסטרנק מסתכס סביבו ורואה פתאום מפקד ורואה פתאום שלושה בני ישיבות

ואז הוא אמר לנו אני רוצה שתדעו אני אתאיסט ואז חיים הולך לעשות תירום כוונות שזה דבר רכרחי אתה לא יכול לצאת כי אם הכוונת והתותח לא מתועמים לא מופסים אחד על השני אז אין ערך כמעט לעניין סיפרנו קודם סיפור לפה פה וזה פוגע שם

כל שנתה זה שבע מטר ואז נגש לטנק שלנו קצין אחד זה רב סרט וצועק עלי מה אתם עומדים פה? הרמה בוערת, אין מי שיעצור את הסורים. אנחנו לא ידענו המצב ברמת הגולן היה נועש. חיל האוויר ניסה לצור את הטנקים הסורים ובמצבצ דוגמן חמש. תשעה מטוסים נפלו, 10ה נפגעו, ההתקפה נכשלה. הטילים של הסורים, טילי קרקע אוויר, עשו שמות בחל האוויר. לא היה מי שבם את הסורים. זה צריך להבין זה שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים כיום כי יש היום למדינת ישראל ברוך השם עליונות אווירית מטורפת אני אמרתי לך לפני שנפתחו המצלמות ש זה לא דומה לחוויה שלי בחרבות ברזל בעזה כי כל מטוס שעבר בשמיים ידעתי שהוא שלנו זה לא המצב שלכם אתם לא הקרקע ולא השמיים שלכם

כן שום דבר ועל כל פנים אה הסתכלתי על דוב דוב אומר לי רוניסא נכנסתי לתוך תהנהג ואז אנחנו שואלים לאיפה אמרו תעלו עד שתפגשו את הסורים טנק בודד ללא שום מסגרת המצב כל כך נועש שלחו אותנו להתאבד כי איזה סיכוי יש לנו טנק בודד מול לשרות אולי מאות טנקים אבל המצב היה כל כך קשה שאמרו נרוויח עוד רגע ועוד שתיים ונתארגן בינתיים אולי נספיק להתארגן אלה שעות הבוקר של היום הראשון שלם משה דיין בבור של פיקוד צפון חורבן הבית השלישי

אבל כשהרב פוגש הוא בא מעולם הישיבות בא ממש מתוך הישיבה מתוך סי השיים יום כיפור ופוגש מפקד טנק שאומר לו אני אתאיסאיסט מה את עושה לרוח הלחימה שלך אני חוזר לספר שעליו אנחנו מדברים מה דוחף לוחם למסור את נפשו כמובן החינוך שהוא קיבל ערכים בבית ובתי הספר שלו הוא יודע שהמשפחה שלו מאחריו עם ישראל כל זה נכון אבל מה שלמדתי מתוך מה שקראתי וביארתי בארות ישראל זה שיש משהו גבוה יותר עליון יותר והוא נשמת ישראל נשמת כלל ישראל

גם אם לא במודע

גם אם לא במודע וגם אם תגיד לו את זה יגיד מה פתאום

לא

וזה מה שמניע וזה מה שדוחף יש הרי תופעה ואתה ודאי פגשת אותה ופוגשים את זה במלחמה הזאת וגם אז אבל היום ביתר סעת בעלי משפחות אנשים מבוגרים אנשים בני 50 דיברנו קודם על החתן שלי אנשים בני 50 נלחמים יושבים בטנק ונלחמים

חלקם הקריבו את חייהם

כם מקריבו את חייהם ומשפחות גדולות אין דבר כזה בשום צבא בעולם

זה לא רציונלי

לגמרי לא

כי יכולים להיות בעורף תורכי לחמה אבל בחזית אין תופעה כזאת בשום מקום וזה מה שהרב לימד אותי.

אז למה עכשיו?

אני קלבתי את הספר הזה במשך ארבע שנים. לא לבדי היה לי עורך שהוא בעצם היוזם אחד התלמידים שלי דרור מורינשטן שהוא כבר כשתת את השיעורים אמר הרב צריך להוציא צריך להוציא. בא להיום אחד הוא הביא לי כתב פסקה אחת ואמר הרב יקרא בישיבה ובני הישיבה א תלמידי דובב הגיע גם כן איתו ביחד ואמר הישיבה תוציא את הספר שהרב יכתוב וזה נתן לי את הכוח לכתוב וזה באמת ארבע שנים של עבודה מאומצת זה בשכובי יקומי להבין כל משפט וכל מילה שהרב אומר בכל מילה ומילה זה עם כל הדברים אחרים, עם כל האול בנושאים אחרים ולכן מתוך האחריות, מתוך המורה, אבל גם מתוך הכבוד לרב, אבל גם מתוך הבנת המשמעות של הביאור הזה על אורות ישראל, שלפי דעתי

זה החלק החשוב ביותר מכל ספר אורות, א יצא יצא ביאור הזה ויצא בדיוק 90 שנה לליו שאף גדז אמרו הספר הגיע אליי בג אלול 90 שנה בדיוק

מדהים איך התחילה החברות בינך לבין הרב חיים סבטו הכרתם מעט מאוד בישיבה לא אנחנו למדנו בשתי ישיבות שונות למדתי בקרבי בימנה הוא למד בשבת הכותל אבל נפגשנו ראשית הישיבות היו מעצות

כן

אה אני הייתי מזדמן פעבישת הכותל א

היו על כף יד אחת ישיבות

ממש לא כן ממש והיו מעט אה וגם היינו ביחד באימון אה באימון המתקדם הרי הרי היינו נחלאים, אני אפילו היינו נכון מוצנח, אני אפילו צנחתי בטירונות והייתי צריך לבשים בגדוד 50 אבל צל החליט שאנחנו את כל הנחלים לוקחים ליש חוסר בשונאים

בלוחמים ושם הכרנו היטב כן והרב חיים היה תותח צלב

אז אני רוצה לשרף ברשותך לשיחה באיחור של 52 שנים את הרב חיים סבטו דיד אהובי הרב חיים

אתם זוכרים את הפעם הראשונה שנפגשתם? לא כי תמיד היינו נפגשים אני ביקרתי ביבנה הרבה פעמים

בישיבת קרם ביבנה

כן ארון ביקר בשבת הכותל הכנו כולם את כולם פחות או יותר אבל אני ברשותך רוצה לפתוח באיזה צו של הטעם קשר שלנו הרב אלי פלל הוא אמר לי אני מבקש ממך כל פעם שמדברים איתך עם חברת יום כיפור קודם כל תפתח עוד היה לשם יתברך על התשועה הגדולה שעשה לנו באופן אישי ולעם ישראל באופן כללי. צריך להכיר שהייתה שם תשועה גדולה. אני בטוח לרבון ציפר ישועה גדולה שאני אומר לך שאנשים לא יודעים. מי שלא היה שם לא יודע מה היה המצב. המצב היה ביום הראשון והשני אחרי יאוש. והתשועה הגדולה שהייתה שבתוך ארבעה ימים והיום אנחנו מבינים מה זה תוך ארבעה ימים התהפך המצב ובכוחות שהם לא כוחות א קיבצו טנקים ישנים מפה ומשם בואים כדי לפתוח

בהתקפה על סוריה על דמסקת ציר דמסקת זה לא יאומן כיסופר פשוט לא יאומן כסופר אני אתאוו אני קרתי שעות שמכירים אדם באמת כאשר אתה עומד מול החיים, מול האמונה, מול הקדוש ברוך הוא, אתה מכיר את האדם מבפנים, מתוכו, ונשמתו, ובאמת מאז נצרבה לנו חברות מאוד מאוד יקרה.

אתם מקפידים להיפגש מאז או לדבר?

מקפידים כשאנחנו נמצאים כולנו עסוקים

אבל בכל זאת יש לכם איזה מנהג

לשיחת טלפון שנתית. היום כן וגם כל פעם שאני אשאל

מה קצת על המנהג הזה

אנחנו נוהגים בהיום שניצולנו ביום שני א יב תשאל התקשר אחד לשני בבוקר עוד

כל שנה מאז יב תשרי

אין אצלנו זה לא עובר זה צריך להבין את זה

מה קרה ביב תשרי הרב אהרון

בשר היה הקרב הגדול שבו היה צוות הטנק שלנו כשנשלחנו כוח די קטן לבלום את הכוחות הסוריים הגדולים שבאו ממזרח לציר הנפט במטרה קודם הצליחו להשמיט חלק מהחטיבה שלנו

כן והיינו כוחות ממש דלים התחלנו את הקרב א בבוקר בשבע בבוקר כשהשמש בעיני התותחנים א ולהנו אמצעים כדי א א אפילו כדי לסנן את ה את הפרסקופ של ה של התותחה והיינו התחלנו את הקו עם 10ה טנקים מולנו הייתה חטיבה של T62 לטנקים הטובים בעולם א וזה הלך והתמעט ובסופו של דבר נשארנו ארבעה טנקים בלבד ארבעה טנקים א מול הכוח הסורי אבל כן א המפקדים שלנו לחמו בקבורה עצומה עצומה אה והיינו דקות רבות אני אספר שהוא בשבחו של דופסטנדק דקות רבות אמדנו באמת אותו מפקד אתאיסט

סיפרתי עליו א על הלילה שבו הוא שמר א שבו הוא שמר ו אני רוצה להוסיף על הסיפור של הלילה שכשהוא אמר את אותה תשובה שהוא אמר שמעתי כוחים אז הרב חיים אמר לי מלא המפקדים שלנו אנחנו ננצח

אני אז הייתי בטוח ואני גם היום בטוח אני אמרתי לו אנחנו אני בטוח שננצח ואז הגיע הממפה המגד הטנק אומר לי סבטוב זה כתוב בספרים שלכם אמרתי לו לא אז אומר למה אתה אומר שאתה נצח אמרתי אם יש לנו מפקדים כאלה עם לב כזה אני בטוח שנצח הייתי אזנע צעיר והיום אני אחרי 52 שנה בטוח באותו אופן

שזה מגלגל אותי לשאלה הבאה כי עשיתם את מה שעשיתם במלחמת יום כיפור אני כשריונר גדלתי על הסיפורים שלכם את הספר תאום כוונות שהרב הרב כתב, חילקו לנו בסיום, קורס מפקדים וגדלנו על זה כדי שזה לא יקרה שוב. והנה 50 שנים בדיוק קורה אותו דבר. אמנם לא טנקים ששועטים לעבר מדינת ישראל, אבל טווח שלו נראה כדוגמתו לפני. ואם במלחמת יום כיפור עיקר ההרוגים היו חיילים אז כאן עיקר הנרצחים היו אזרחים ילדים נשים תינוקות איך זה קרה לנו לא מודיאינית אני שואל אז אולי לא למדנו באמת

א טבע האדם א לא בקלות אפשר לשנות אותו יהירות אה חוסר תשומת לב לפרטים לצערנו תופעות שבמידות הם לא משתנות כל כך מהר. אתה אומר לי 50 שנה אני יכול לספר לך ששבועיים לפני שמחת תורה זומנתי לכנס ענק

לפני שמחת תורה תש

זה זה ת שהתחיל לחרבות בזה

תשפד

כן זומנתי לכנס גדול ב שהשתתפו בו כל קציני המודיעין מעל חלי ועד כולם וביקשו שאני אספר לכם חת יום כיפור סיפרתי ובסוף אמרתי תשים שימו לב שזה לא יקרה לנו שוב אני אומר לך שבועיים לפני הלך שבועיים אז

כי חששת

לא כי אמרתי צריך ללמוד צריך להיזהר

זאת אומרת לא השתכננת שלמדו ב-50 שנים האלה

אני לא אני לא אסטרטג ואני לא אני עוסק בחינוך חינוך

אני אני מסכים עם הרב זאת יותר משאלה אסטרטגית זאת שאלה רוחנית אני יכול להגיד לך שהמה שאני ראיתי במלחמה וזה אני לא אשכח לעולם זה את רוח האדם

במלחמה ההיא

כן את האמונה את האומץ את הנחישות יכול להגיד לך שרוני ואני וגם אלי לא איבדנו רגע את צלילות הדעת

גם כשאתה שומע שחברך היקר חברך מישיבת קרם בבנה דוב נופל איש צדיק

אומר לך מה שאני קיבלתי על עצמי אז אמרתי אני עכשיו לא חושב על אף אחד אני רק מסתכל כאילו הכוונת לראות איפה הטנק אסורי לא חושב על שום דבר אחר רק על הכוונת ולא אני בלבד אני לא מדבר על עצמי את הקבוצה אני קורא להם חבורת הקדישתא מלא אמונה מלא אומץ מלא אהבה בניש לרהו ולא איבדנו את צילות הדעת ולא איבדנו את התקווה לא התישלנו גם כשישנו שני טנקים גם כשהיינו טנק בודד גם כשפגעו בנו גם כש שרצנו בין הכדורים לא הבדנו. זה כוח האמונה ש ששנים רבות גדלנו עליה. אבל אני רוצה להדגיש היו איתנו גם חובים לא דתיים

מפקד הטנק שלכם אבל הם היו מלאי

רוח

רוח יהודי

אחרי יום כיפור ראיתי קצת בדומה לשואה דווקא הרבה שכתבו על א על הביטחון בהשם שנפגע כמעט חורבן בית שלישי ואנחנו במלחמת חרבות ברזל קורה מהלך הפוך יותר חזרה בתשובה חיילים מבקשים ציצית בהמוניהם לוחמשת נכנסים למוצב ואומרים תגידו שמע ישראל מה בכל זאת שונה במלחמה הזאת מהמלחמה שלכם

הדמיון באמת מצמרר כפי שאתה אמרת קודם אבל אני חושב שרוח העם במלחמה הזו הרבה יותר גבוהה הרבה יותר חזקה מאשר במלחמת שם הכיפורים מלחמת ג'ם הכיפורים נגמר בשבר מאוד עמוק חלקים רחבים בעם ישראל נכנסו ממש לדיכאון נכון

המלחמה הזאת אף שהיא יותר ממושכת אף שהיא יותר קשה בהרבה מובנים גם אחת אורך הזמן גם מבחינת החללים האזרחים שנפלו רוח העם ניסאה היא חזקה היא חסונה הדיבורים המפליעים של אלמנות בעת שמביאים את הבעלים לקבורה הורים שאיבדו את היקר להם מכל

אני אוסיף ברשות הרב שרק במלחמה הזאת יש לנו אלמנות צהל שעוד מספיקות עכשיו להתחתן ולהקים בית נוסף כי הם מאמינים בהמשך החיים

חיים החיים החיים

אני אומר את זה עם צמורמורי

כן לגמרי ואני מכיר חלק מהמות הללו זה גודל של דור הדור הזה גדול לנו דעתי במובנים האלה הרבה יותר מאשר הדור שלנו

בשונה ממלחמת יום כיפור שהחיילים הם אלה שנלחמו פה אזרחים הם אלה שהצילו את מדינת ישראל בבוקר שמחת תורה תשפד לפני שהצבא הבין את האירוע

אני ברקש אותך רוצה לחזור אבל על שאלה שלך שעלינו בטנקים ועברנו את גשם בנות יעקב ידענו כבר הכל למה ידענו כי המחת שם את רשת הקשר על חטיבה 188 ושמענו את כל הצעקות ואת כל התנוחסקה לא הוא חשב שהוא צריך להכניס אותנו לאווירה שנדע מה קורה ידענו הכל וכשעברנו את הגשר אז אהרון אמר לי תגיד כבר תורה בתוך הטנקים שלנו אמרו דברי תורה

לקיים בלכתח אמרתי לו לקיים בלכתך תפוחים קיבוצים

מה לא אמרת לו אהרון מה מה עכשיו זה התורה תן להילחם

ותחשוב על המפקד האתאיס מה הוא חשב

על איזה טנק נפלת

אז אני אמרתי לו שפת אמת הייתי בחור צעיר אמרתי לו שפת אמת ואני רוצה להגיד את זה גם עכשיו שפת אמת אומר את שאלת הטור למה אנחנו שמחים בראש השנה נושים בגדי חג יום טוב חמיש נאמר מה מה זה הרי זה יום דין יום חרדה יום ענקה אז תור עונה שעם ישראל בטוח בניצחון כלל ישראל אבל השפת אמת עונה משהו אחר משל למלך שעשה ביקורת בכפרים שלו הגיע לכפר אחד כשהוא מגיע מגיע שר האוצר שר הצבא ממונה על המיסים כל אחד בא מתרעיין למלך רואה את פני המלך ואז בודקים אם הוא שילם מיסים והוא עשה את חובותה כולם רעדו מפרה היה כפרי אחד שחייך שמח רקד בא למלך אומר אתה כל כך שמח כנראה מילאת את כל חומות אומר מה פתאום מילאתי את חובותיי אז למה אתה כל כך שמח אומר שווה לי כל הביקורת הזאת בשביל לראות את פני המלך

אמר לו המלך תשחררו אותו אומר השפת אמת כל העולם רועד מיום הדין העולם עם ישראל שמח על ההזדמנות לראות את פני המלך. זה שווה לו כל הדין כדי לראות את וזה בעצמו יהיה זכות ליום הדין. זה מה שאמרתי לו כשעלנו. הזכות של יום כיפור היא להתרומם, להתרגש, להגיע להיות קרוב להשם. שווה את זה שיש דין ומשפט.

וזה מחזק אותך.

ואת זה אמרנו בדרך.

נפלא. אני עד היום סופר

50 שנה שואל אותי מה אמרת? אני

זה מחזק אותך שהוא אומר לך את זה בקשר פנים כשאתם שומעים שעם ישראל כן כן מאוד אני זוכר את הטעם של המתיקות של הרב חיים שהוא אומר את הדבר תורה שפת אמת זה לא היום שכולם לומדים בשפת אמת הוא למד בישיבת הכותל אז היו קרובים בזה הרב אדרי זצעל יכול למדו את זה כל כך מתוק התורה כל כך מתוקה אז עם התורה הזאת אנחנו עברנו את גשר בנות יעקב וצריך להבין שגשר בנות יעקב הוא חן פיצוץ כשאנחנו עברנו את הגשרג הגענו לגשר

ראינו התחלה

ראינו מניחים חומרי נפץ

כדי שהסיפורים לא יעבור כן לא אנחנו לא

היה ברור לנו אנחנו לא דיברנו בינינו

היה ברור

שאם אנחנו עוברים את הגשר זה כרטיס בכיוון אחד זהו

וואו

כי אחרי שנעבור התפרצות הגשר המצב היה נועש נועש

אז מה מחזק אותך רחול זאת

תורה

אמונה

תורה שהיא החיבור שלנו לקודש בריך הוא

שצריך להגיד

ואנחנו בניו של מקום

לא חששתם לא חשמלמה הזאת אתם לא חוזרים

תמיד יש פחד אבל למדנו שבמלחמת מצווה מתגברים על הפחד פחד לא משתק אותך אתה משתק אותו אתה אנחנו למדנו את הרמבם שיצא רלחמה לא יראה ולא יבח ולא יחשוב לא באשתו ולא

כן לא בארוסתו

הייתי מאורס

היה מאורס

אה את זה לא ידעתי היה מאורס ב

הייתי מאורס וקיימתי את הרמבם לא חשבתי לא אני יכול להעיד עליו מה ישבנו הרי שנינו ודיברנו בדברי תורה מה מה הפחד זה תלוי באדם יש פחד

אבל אני באמת שואל בחינות ממחילה כשאתם שומעים מימין ומשמאל חברים שנופלים כשאתם רואים את מתנו מוטלים כמו שהשיר אומר בצידי הדרך מוטלים אתנו לא לפעמים התגנבה המחשבה אולי אנחנו הבאים בתור

זה לא היה סוג המחשבות אני הפרוך אני המחשבה שלי הייתה דווקא מול ימי המלחמה אנו מה כוחינו מה גבורתנו על כל הגברים כאיל לפניך ואנשי השם כלו היו

אמר לי מישהו ואני רוצה לענות על הטענה הזאת שאנשים נטלים באלוקים כשאין להם ברירה קודם כל רבנו יונה אומר בשערי תשובה שגם ככה הקדוש ברוך הוא מקבל את מאיפה כתוב בתורה בצר לך וצהוך מוכן שבת עד ששבת וכל לא שב גם כדם בא מצד אבל זה לא הפירוש פירוש הוא שמתקלפות כל המרחיצות כאשר אתה עומד מול החיים שלך פתאום אתה רואה כל הדברים האחרים הם לא משמעותיים ואתה עומד מול האלוקים לכן האמונה חוזרת עם כל הטכנולוגיה צריך נקודה של הסיעתא דשמיא יכול להיות לך הטכנולוגיה הכי מדויקת והכי משוכללת אבל כאן צריך את הסיעת דשמיא צריך גם את סי

וגם להפך אתה יכול להיות עם אפס טכנולוגיה אבל עם הרבה סיעתא דשמיא יעבוד לך מעל הטבע

אני כתבתי על הטנק שלי שלט סוס מוכן ליום קרב ולהשם התשובה

כשאתם מסתכלים על המלחמה הזאת אני לא רוצה להגיד מהצד כי אתם חיים את עם ישראל ממש אבל לא צפויים ללבוש מדים כרגע

תלמידים שלנו נלחים בנידים ממש לא

מהצ

לגמרי תודה שנתיים למלחמה הזאת הארוכה בתולדות מדינת ישראל. עם איזה תחושות אתם? ואני שואל בפרט אותך הרב אהרון לאור הספר אורות ישראל של הרב קוק שלמעשה מתאר צמיכה קבוהה והנה אנחנו קצת לפעמים מרגישים שהלכנו אחורה.

אני לגמרי לא חשכה. ראשית אין לנו פרספקטיבה מתאימה אנחנו נמצא בוד בתוך המלחמה אני דיברתי קודם חת יום כיפורי בפרספקטיבה של 50 שנה אבל אם אתה שואל אותי בנקודת הזמן הזאת אני רואה ש התקדמנו בצורה נפלאה עם ישראל מכה באויביו שבע חזיתות

יוזם

יוזם

ולכן שאני שואל עם איזה רוח אתם ולכן אתם אני יש לי כל הזמן מה שאומרים בהגדה של פסח ואי שעמדה לאבותינו כל דור ודור עומדים עלינו לחלותנו שהייתי ילד אמרתי כל דור ודור עומדים עלינו ממש כל דור כן תבדוק ותראה בכל דור עומדים עלינו חלותינו

וזה מחזק את הרב אותו

הקדוש ברוך הוא צילנו מידם יש לזה סיפ הקדוש ברוך הוא הבטיח לנו הקדוש ברוך הוא נשבר לנו שהוא יתן לנו את הארץ הזאת שנשבע לאבותינו לתת לנו נכון גם לנו יש חלק אנחנו צריכים לשבור את הברית יש לנו חלק אבל עם ישראל הוא עם נפלא

שמסתקים בפרספקטיבה הרחבה ותמיד להרים עיניים לשמיים אנחנו הולכים ומתקדמים עם ישראל הולך וניגל

אז אני באמת רוצה להגיד אני הקטן א כנראה שהמפגש הזה גם הוא משמיים כי באמת אותי כמישהו שעוד רגע עוד פעם הולך אולי להיכנס ממש ממש חיזקתם

השם

שמור עליך בעזרת השם ועל כל החיילים אמן בשלום ניצחון אנחנו נראה תשועות גדולות

אמן ואני רוצה להאמין שכל מי שיצפה בראיון הזה אם הוא עם רוח יכנס עם עוד יותר עם רוח ואם הוא בלי יכנס עם רוח

בעת השם שיהיו ישועות וגאולות וברכות רבות

יקרים וידידים

איזה יקרים אתם

בתוך הטק

ממש מרגש לראות את שניכם

בתוך הטנק כשאתה מביע את הט שיוכל לצאת הרב חיים הרי הציל את חיי הייתי לחוט בתוך הטנק והוא חזר חזרה וכס פנימה מרים מרים אתה אומר אהרון אתה יכול לצאת צא זה ואתה יוצא יומים אז

הנה הוא יצא ותורה גדולה יצא ממנו

ותצא עוד כלום

יפצו לו יפוצך החוצה אמן

ברך התברך רוצה רק להגיד שאתם מתערכים פה בספרית ישיבת מרכת משה מלאדומים שהוקמה לפני 49 שנה במדבר ציה לא היה פה כלום היה לנו ארבעה צריפים והיום ברוך השם מאות תלמידים הבנים דיינים צא תורה השם בירושל ‏amמן