"עברנו לידה שקטה": משה זרצקי על ההתמודדות עם האובדן

אנחנו מצטערים, אין דופק, העובר מת. ששואלים אותי כמה ילדים יש לי, אני אומר יש לי ארבעה ילדים, יש לי שלושה חיים ויש לי אחד שהוא לא חי. והדבר הזה לא מתחבר לך עם מחלקת נשים, מחלקת ילדות, הבדיקות, הכל היה תקין לכל אורך ההריון. אז מה קרה? את הרגשת אותו חי? אני לא הרגשתי אותו חי. המקום הזה שבא לי להגיד כאילו לכם, גברי ישראל, מותר לנו לשדר קושי, מותר לנו לשדר אתגר, מותר לנו להגיד קשה לנו, מותר לבכות. אנחנו יכולים להיות רגישים לצעד גברים. תבטיח לי שלא משנה כמה זה קשה, אנחנו הולכים להביא ילד. אני סומך עליה. לידה שקטה. לידה שקטה היא מונח לא רפואי ללידה של ולד מת. היא נקראת לידה שקטה משום שלא מתלווה אליה

הבכי המאפיין לידה של תינוק חי. לאחר הלידה יכולה האישה לראות את הבלד, לחבק אותו ולהיפרד ממנו. משה זרצקי, שלום. שלום ישראל. מתי זה קרה? אה, זה קרה בכף בתבת לפני שנתיים. א אבל בנפש זה יום יום. תראה, התוכנית שלנו וספציפית בפרק הזה היא מאוד מאתגרת. היא גבר מי שמדבר, גברים מתמודדים על התמודדויות ואתגרים בחיים ובאתגר הכל כך קשה הזה שנהפך להבל מחולנו ממש אתה מצפה בציפייה אבל אתה אוטומטית אני חושב שהשאלה הראשונה שלי פשוט השאלה הכי קשה אתה אוטומטית נכנס לטייטל של התומך כי עם כל הקושי והכאב הנפשי אשתך היא גם יולדת וקוראים לה יולדת חד משמעית אני כש שאני אנסה להריץ את ה את הרגעים האלה אני זוכר שהיה את ה

את המחנק הזה בגרון את ההרגשה הזאת ש בסופו של דבר חביתי עובדן אני חווה ברגעים אלה ממש באותה סיטואציה את העובדן יחד עם זאת יש פה את אשתי שאני צריך לתמוך בה א לתהליך לידה אפילו יותר מורכב מאשר היא יולדת כי בסופו של דבר אין את העובר שידחוף מבפנים והיא צריכה בעצם לייצר לידה מאפס וכל התהליך הזה מבחינה מנטלית לאישה לעבור בתוך מציאות שבה אין לה בכלל אה את הרצון הפנימי להוציא כי בסופו של דבר ברגע שהוא יצא זהו סטו זה לא שהיא חובקת אותו בידיה אלא הוא פשוט הולך הוא נקבר והדבר הזה כל כך קשה להיות שם איתה ויחד עם זה גם לחוות את הכאב שלי ואת העובדן שלי הכאב של האפיזה הוא כאב נטו לשם כאב תמיד אומרים לי יולדת

עוד רגע ועוד רגע אין פה את זה במקרה הזה ידעתם כבר בתחילת הלידה שזאת התוצאה א במקרה הזה בעצם אנחנו הגענו לבית חולים א זה היה יום רביעי סביבות השעה 10 בבוקר אשתי לא הגישה תנועות א וכשהגע לבית החולים ישר אני אמרתי להם אני פותח את התיק שאשתי ישר תבדק מגיעה עוד רופה ועוד רופה ועוד אחות ועוד מיילדת ועוד וכאילו פשוט אה הם מחפשים מחפשים בכוח ו אה יש לא זה דופק שלך וכאילו ואז הם כזה אמרו אנחנו מצטערים אין דופק העובר מת במקום אני מניח שהרבה מהצופים אולי אפילו בעיקר מהצופות עולה החשש אולי גם לי זה יקרה. כל אישה כמעט בכל הריון מכירה את הכמה שעות האלה שאין כל כך תנועות או משהו כזה. יש איזשהו הסבר רפואי

שאתה מהניסיון אמר שלך יודע? הייתה איזשהיא נקודה א במהלך החודש וחצי האחרונים של ההריון א שראו איזשהיא סיטואציה של ריבוי מי שפיר א בעולם הרפואה זה משהו שהוא לא מוגדר כסכנה בשום צורה כן צריך איזשהו ליווי ובאמת היא הייתה מלובה במרכז לבריאות האישה א והייתה מגיעה אחת לשבוע לראות וראו שהריבוי עולה פעם אחר פעם ויומיים לפני ה הגילוי על זה שהעובר מת אז ראו שהייתה קפיצה משבוע שלפני ברי בריבוי מי שפיר ואז הפנו אותנו למיון יולדות כשהרופעה אמרה במרכז בריאות האישה שסביר להניח שכן לא יקחו סיכון וכן ירצו לי א ובסופו של דבר אשתי הייתה כמעט יממה בהם יהיו נשים ושחררו אותה הביתה יום אחרי זה הגענו עם א אה החוסר

תנועות ועשו לדייקור ו סוף שתיים בלילה שחררו אותנו הביתה ובוקר שאחרי הלכנו לבית חולים אחר אמרנו ניקח secondקנד opנין ושם בעצם א גילינו שהעובר מת היומיים האלה בין יום רביעי לבין יום שישי שאשתי תי הגיבורה הוציאה את העופר אז א כאילו היה לנו איזשהו רצון פנימי מאוד מאוד עמוק להבין מה קרה שם כי כל עולם הרפואה אומר ריבוי מי שפיר לא גורם סכנה לא מצאתם שום דבר הבדיקות הכל היה תקין לכל אורך ההריון אז מה קרה ו דיברו איתנו על זה שהיצטרחו אליי את הרשות שלנו לנתח את השילים ולבדוק מה היו הגורמים. ובסופו של דבר, כשהתינוק יצא אז א אז ראינו ממש קשר בחבל הטבור. הוא פשוט שחה בתוך המשפיר בגלל הריבוי. א וככה נוצר

הקשר בחבל שמסופו של דבר גרם למותו. תינוק זכר. תינוק זכר. ידעתם את זה קודם? ידענו. תגיד, אתה מתאר יומיים שהם עוד יותר בלתי אפשריים. כי אני לפחות שאומרים לידה שקטה אני מבין שזה משהו שמגלים אותו בלידה נולד והתהליך שעברת הוא לצערנו נגמר כמו שהוא נגמר. פה גם נופל על אשתך ועליך השמיים וגם עכשיו אתם צריכים לחכות לקובעים תור ללידה כאילו זה בעצם מיד אחרי ה ההבחנה של הצוות הרפואי שהובר מת אז הגיע לנו עובד סוציאלית ויחד עם מיילדת ורופה נתנו לנו את האופוקציות אופציה אחת זה ללכת הביתה להתארגן נפשית ומנטלית ולחזור עוד כמה ימים הם אמרו זה לא ישנה שם שום דבר כאילו מבחינת ה הרבה א ואופציה שנייה זה פשוט להיכנס

עכשיו למחלקת נשים ולייצר לידה מאפס א להכניס את הגוף ללידה א ושנינו אמרנו בצורה מאוד ברורה שאנחנו פשוט כאילו רוצים שזה יקרה כאילו אנחנו לא יכולים לשת את המחשבה של ללכת הביתה ו א להתהלך שאשתי תתהלך אם הואבר מת בתוך בתוך הבטן. אמ ואז זה בעצם יומיים של להיות בבית חולים, מחלקת נשים. אה בהתחלה אשתי ואני לא רצינו אף אחד היינו עם עצמנו כמעט תהיה מאמה. שם בעצם אה חווינו אני חושב איזשהו תהליך של אה של פרידה. של פרידה כי בסופו של דבר איך של סובב את זה העובר חי בתוך הבטן ופעיל ואקטיבי ווהתחושה הזויה הזאת שבתוך הבטן הוא היה חי הוא ברירך עמו בלשון חז"לכן זה חלק בלתי נפלא ממנה ממש א ולהגיע לתוך מציאות שהוא

מת ובמקביל גם אומרים לנו כבר תחשבו תתחילו לחשוב על תהליך של קבורה איפה אתם רוצים שהוא יקווה איך אתם רוצים שזה יעשה אתם רוצים להשאיר את זה לבית חולים אתם רוצים להשאיר אתם רוצים לקחת אתם את האחריות הזה אתם מדבר עם חבר'ה קדישה באזור שלכם כאילו והדבר הזה לא מתחבר לך עם מחלקת נשים מחלקת יולדות וואו וואו זה כאילו כל כך רחוק מהפקה של ברית כן חד משמעית תמיד אומרים שאתה הולך לבית רפואה אז כזה כאילו שתלך תמיד למחלקת נשים זה כאילו למחלקת יולדות שתמיד כאילו זה זה ה זה האיחול הכי כזה בריא שנתפס בעיניי עד אותה נקודת זמן כשהיא נמצאת במחלקת נשים היא לא מוקפת יולדות יולדות בפוטנציה א כן אבל אני חושב שנכנסנו

לאיזשהיא בואה בתוך עצמנו באמת נתו לנו איזה חדר פינתי ולא יצאנו ממנו באמת זה יש זאת אומרת יש הכרה בהתמודדות הנפשית של הסיפור הרפואי פה איך שאנחנו חוינו א בבית החולים כן חד משמעית הייתה הכרה הייתה החלה א החיות ידעו לא להיכנס סתם כאילו באמת אפשר בכ של תינוק מעבר לוילון או משהו כזה לא תגיד איך מגיבים איך איך מבשרים כזה דבר איך אה א יש לכם ילדים נכון א אני אחלק את זה לכמה א יש פה גם את ההתמודדות המשפחתית אה איך איך מבשרים את זה להור הורים א אני זוכר שממש א את הטלפון א שאשתי עשתה לאמא שלה והיא שאלה אותה אמא את בנהיגה תעצרי בצד וכאילו א רציתי להגיד לך אה שההובר שלי מת ואנחנו עכשיו בתהליך של עדה וזה

היה המקום רגע מול ההורים מול הילדים זה היה התומודדות אני חושב הכי קשה אה אני בנישואים שניים זה נישואים שניים שלי ובאותו יום הייתי אמור לבוא לקחת את הילדה ואף פעם לא פספסתי סדרי אה אה שעות עם הילדה אנחנו נישואים שניים שיש לך ילדה מהנישואים הקודמים ולאשתי בן מנישואים קודמים והתינוק המיוחל הוא הלידה הראשונה המשותפת נכון איזשהו א תקווה לאיחוד משפחות ולחיבור לבבות פה פה פה אני יכול להיכנס אפילו בסיפור כי אני מכיר מכיר את ה את הסיטואציה מהחיים האישיים זה אם יש ציפיה לכל לידה ולידה זה איזה מילה נרדפת לציפיה אין א הגאולה נקראת לידה את יודע משהו ב בסיפור משפחתי כזה זה בעוצמות של פי כמה וכמה א אני

מסכים ממש אני חושב שהציפייה הייתה א כל כך גדולה גם מטעם הילדים כי הם חיקו לדבר הזה ש שיגדיר אותם אחים במובן הפשוט של המילה שהם חולקים אח משותף ו חולקים אח משותף וגם יש להם קשר ביולוגי לאשתך ולילד של אשתך יש קשר ביולוגי לך כי אתה אבא של אחיו הביולוגי בכל כיוון זה ממש וו זה היה כאילו יותר מנקודת המבט שלנו כי הידים שלנו עוד היו קטנים איתן היה בן א 4 והלל הייתה בת שנתיים וחצי במקום שלהם זה כאילו כזה התינוק שלנו האח שלנו כאילו כאילו פתאום כזה איתן אמר כשיוולד הילד אז אני אוכל לקרוא להילד באמת אחותי כאילו זה היה איזשהו ציפייה שלו לשני דברים גם לתינוק וגם כאילו באמת לקרוא להלחותו אתה צריך לבסר להם

משהו שהם לא יודעים שהוא קיים בכלל ילד בן ארבע יודע שיש כזה דבר שמישהו נפטר מה לידה שקטה למה כמו שאתה אומר מחלקת נשים זה כאילו זה דבר שמבשר טוב איך עושים עושים את זה. א אני זוכר באמת את השבת שכאילו ממש ישבנו וחשבנו על זה ואמרנו כאילו במוצאי שבת איתן יבוא לבית חולים פעם ראשונה וכאילו באמת ישבנו אני זוכר שארנו אני ואשתי במחלקת נשים זה היה ממש כמה שעות אחרי הלידה ליל שבת אה את השיר א כשנשמה יורדת אל תוך הגוף אה וירידה לצורך עלייה ו כאילו שם הבנו שהדרך לדבר עם הילדים את זה זה דרך אמונה, זה דרך הנקודת מבט שלנו כי אנשים מאמינים ולהגיד להם שהקדוש ברוך הוא מאוד מאוד מאוד אהב את הילד שלנו והוא בחר

להשאיר אותו קרוב אליהם והוא עלה לשמיים ובהכי פשטות ו אני זוכר את הרגע הזה ש שהיית תן כאילו המקום של ילד בא וחיבק את תורה אשתי והוא אמר לה אמא אל תדאגי עוד מעט תיבוא לנו עוד תינוק וכאילו הוא אמר משהו מקום שלא לא זוכר בדיוק את המילים בהקשר הזה אבל הוא אמר א אה טוב לתינוק שלנו למעלה בשמיים כאילו זה היה איזשהיא הבנה שהאמונה היא היא כמה שהיא אה קשוחה ברגע הזה למפוגרים. ילד כאילו מקבל דברים בהרבה יותר פשטות והוא יודע לחיות עם זה בצורה שהיא יותר טבעית והיא לא מובנת מאליו בשום צורה אבל כאילו יש לי היה איזה רגע כזה שהתקניתי כאילו ביכולת של ילד לפשט את הדברים ולהסתכל באופטימיות קדימה. איתן אמר עוד מעט

יהיה עוד תינוק נגלה כבר עכשיו את ה שנבואתו התקיימה ונולדה לכם עוד ילדה אני כן חוזר איתך רגע עדיין לרגעים הקשים כי אנחנו עוד לא יודעים את ההמשך אז יש באמת לוויה א מבחינה הלכתית יש לוויה המקום שלה הוא היה מאוד מאוד מורכב כי בסופו של דבר א אנחנו החלטנו אה אחרי בירור מעמיק שלי א לא להשאיר את הקבורה בידי בית החולים ש בפשטות כזה הם אמרו לי מגיעה משאית אחת לכמה שבועות אוספת את אלה ש את הנפלים וכל האלה שהיו מגרידות ולידות שקטות ולוקחת לקבורה באיזשהו קבר אחים והיה מאוד ברור לי ואשתי מאוד הסכימה עם העניין הזה ש אנחנו צריכים מקום אנחנו צריכים מקום אנחנו צריכים שייכות אנחנו צריכים שם לדבר הזה זה ויצאתי

קשר עם המועצה הדתית אצלנו. בהפרט הם דאגו לי. א הילד החזקתי אותו אחרי הלידה ממש כזה משהו כמו ארבע שעות על הידיים. אה לא רציתי שיקחו אותו לשום מקום. ידעתי שזה הרגעים היחידים שלי איתו. א ו ואז הגיע רשת המועצה הדתית בהפרט. היא לקחה אותו איתה ברכב, אמרה פרקי תהילים, כל הדרך, לקחה אותו לבית העלמי והם צילמו לנו א את ההליך של הקבורה. אני לא יכולתי לעזוב את אשתי א מנטלית ופיזית בבית החולים א אבל היינו בהשתוממות על הרגישות. לקחה אותו יש לי אפילו סרטון של זה לקחה אותו עטוף א ובאמת בחום של אמא כזה א לקבר א וממש כאילו כמה חודשים אחרי זה אשתי ביקשה ממני מתנה יום הולדת שאני אציב מצבה א על יד הקבר והוא נקבר

קראנו לו ידידיה ידיד השם הקדוש ברוך הוא לא רצה להיפרד ממנו. א באמת אחרי הלידה שקטה פניתי לרב אושר וייס א בשאלה על כאילו איך להתייחס לדבר הזה כי מבחינה הלכתית א תינוק עד עד גיל 40 יום נחשב נפל ולא יושבים עליו שבעה לא 30 יום 30 יום בדיון הבן עושים בגיל 30 נכון אה לא כלים דיני אבלות ואמרתי לו שאנחנו מרגישים איזשהו אבל מאוד מאוד גדול ו ואמר לי רבו שר ויס דבר שהולך איתי א הוא אמר לי הקדוש ברוך הוא זיכך לכם להביא מתנה מאוד מאוד גדולה לעולם נשמה שהגיעה עם תיקון מאוד ברור והתיקון שלה נגמר בטרם יצא לעולם ואתם יכולים להתאבל את הכאב שלכם אבל הנשמה הזאת היא שלמה וזה משהו שנתן לי איזשהיא פרופורציה על

ההבנה של כואב, לאשתי כואב ויכול להיות כאב מתמשך, אבל בסופו של דבר לנשמה הזאת טוב לילד שלנו, טוב הוא חזר לשורשים שלו, הוא חזר למקום אליו הוא שייך. זה לא ריפת הכאב, אבל זה הגדיר את הכאב. נתן לו משמעות חד משמעית. תגיד ויש את התגובות מול החברה שהם בלתי נתנות לשליטה שאלה פשוטה של השכנה גם לא השכנה שמכירה אישית צמוד תגידי ילדת רגע זה שאלה אי אפשר להחלץ מזה אני מסכים א ממש ולכן כשישבנו וחשבנו עם עצמנו איך אנחנו מנהלים את הסיטואציה הזאת הבנו שיש לנו מספיק את ההתמודדות שלנו ואנחנו לא צריכים עוד להתמודד עם הסביבה פשוט א לקחנו את ה את הטלפון וכתבנו שעברנו לדשקטה א וקברנו את הילד ביום שישי א ותודה רבה על

התמיכה א ונשמח לקצת שקט והדבר הזה גרם לסביבה לדעת להכיל את הסיטואציה היו אנשים שהתרחקו קצת שלא ידעו מה להגיד היו אנשים שעברו מדרכות א אבל רוב האנשים היו בעמדה של תמיכה ואהבה א וזה מניסיון כזה במבט של כבר שנתיים קדימה א שמעתי את זה מכל כך הרבה גברים א גם בחוויה שלהם וגם בחוויה שלא אנשים שלהם שהסיטואציה הזאת א כל כך א הייתה עוזרת להם אם היו יודעים לנהל את זה כמו שאנחנו נהנו כי בסופו של דבר לקבל מזל טוב כשאתה הולך לסופר אחרי לידה שקטה זה אולי היה ה הסכין הכי הכי חדה א שאפשר להכניס בלב של א זה קרה קורה אה לי לא ברוך השם א ולאשתי גם לא בחוויה הזאת אה זה כן קרה ודות לפעולה שנקטתם אני חלק מלחלק

טיפים חלילה למי שנמצא בטרגדיה הזאת אבל זה נשמעון אני מסכים, ברוך השם, כאילו במבט לאחור היו לנו כמה דברים שפעלנו שם נכון א אבל כן עם יורשי להגיד לחברה הישראלית שזה כאילו כשזה לא היה הסביבה הקרובה שלנו וזה אפילו להתקשר לבעל צימר להזמין ולהגיד לו אנחנו אחרי לידה שקטם אנחנו רוצים כזה את הזמן וכזה מזל טוב כאילו אנחנו מבינים כמה המונח לידה שקטה אולי הוא מונח בוויקיפדיה אבל יש א לא מעט אנשים בחברה הישראלית ששומעים לידה אה ומבחינתם לידה אוטומטית זה המזל טוב וה המילה שקטה בהקשר הזה זה העניין המשמעותי ובאמת כאילו תהיו רגישים אתם שומעים לידה שקטה תהיו רגישים כי זה זה כואב מאוד תן לנו תחיל אותנו יותר

בכפית איזה תגובה מהחברה אנחנו רוצים להישאר תמיד מהצד שיש לו את הדילימה איך להגיב לא נחצה את הכביש לפחות לא הצופים שלנו. אבל מה צריך להגיב? אני לא חושב שיש תגובה אחת נכונה. אני מניח שגם מי שהיה מגיעה פורץ בבחית. אין לי חיבוק. אני ממש מצטער עם מה שקרה איתכם. זה זה גם לא תמיד הדבר הכי טקטי. זה תלוי מאוד מהבן אדם. אבל א יכול להיות ענעון, יכול להיות כזה יד על הלב אה יכול להיות אני מצטער. כאילו בסופו של דבר זה עובדן. איך אנחנו מגיבים לאבל? זה אבל זה עובדן אנחנו גם זקוקים שילמדו אותנו למרות שזה קורה יותר א תשאל כל אדם שחלילה שב שיבה הוא יתן לך סט סיפורים על חוסר טקט ועל תגובות של אנשים שהם לא היו

לעניין אה נכון מרצון טוב של אנשים חלילה אנשים לא תמיד יודעים איך איך להגיב משתתף בצערכם ככה זה מה שהיה צריך להגיד כן אני איתכם כואב איתכם עצוב לי בשבילכם אתה נראה מאוד מאוד מתמצא בנושא, חווה אותו נכון וגם מנגיש אותו נכון. גברים שחלילה עברו את מה שאתה עובר, כולל ה גם הכאב והתסכול האישי וגם התפקיד שהוא כל הזמן להיות בצד התומך של ה של היולדת. איך הם מגיעים אליך? אה, קודם כל אה אני מוכן לתת פה את הטלפון שלי. אה יש לי עמוד פייסבוק, משה זרצקי. אתה אתה פוגש גברים כאלה? א אני פוגש אנחנו בעיקר בשיח מרחוק מה שנקרא יש לנו קבוצת וואטסאפ לאבות שחברו ידה שקטה וואו א כמה אנשים יש שם היום 60 ואנחנו משתפים גם

דברים מהעבר זאת אומרת א לאחרונה חיבינו שנתיים לציון התאריך שעבר עבר מהלידה שקטה שלנו ואני שלחתי שם את ההודעה של מאוד כואב לי ואני מרגיש מרגיש מאוד בודד בסיטואציה וכל כך הרבה תגובות של אנשים שחוו את העובדן הזה וידעו להגיד לי וכל אחד שיטף אותי מה הוא עשה ביום השנה אחד עלה לקבר אחד הפריח בלון עם הילדים לשמיים כל אחד לקח את זה למקום שהוא הוא מאוד שלו והוא מאוד שונה יש גם כאלה שבהתעלמות מוחלטת יש כאלה בהתלמות מוחלטת אני חייב לציין ששנה שעברה נסה התסתי עם אשתי אה לחול ואני ממש זוכר את זה א ישבה לי ילדה בטיסה אישה עם תרשת נפוצה שלא נשאר לה הרבה זמן לחיות והיא טעסה א לחגוגי יום הולדת בחול ואשתי שיתפה

אותה אנחנו מדברים כמו שאתה רואה אנחנו מדברים את ה את הכאב זה הדרך שלנו להתמודד ואז היא אמרה שזה ממש צמרר אותה כי זה החזיר אותה 27 שנה אחורה שהיא חוותה את העובדן הזה ועכשיו רגע לפני המוות שלה היא כל כך רוצה לדעת איפה הילד שלה קבור ואין לה מושג איפה הילד שלה קבור והייתה רוצה ללכת למקום שהוא קרור ולהתגעגע אליו ולחזור למקום הזה וזה גרם לנו להבין כמה שליחות יש בהבנה שגם בתוך המציאות המורכבת והזויה הזאת שלוקחים ממך שהקדוש ברוך הוא כאילו לוקח את הילד חזרה אליו כמה יש לך בכל זאת שליטה על איפה הילד יקבר אם אתה יודע באיזה חלקה אם אתה יודע באיזה מקום אם אתה יכול לשים מצבה לא יכול לשים מצבה כל הדברים

האלה שגורים אחרי זה לבן אדם לבוא ולהגיד אוקיי אולי שמתי את זה מאחוריי אבל עכשיו אני רוצה רגע לחזור להרגיש את זה בסופו של דבר ילד שלי ששואלים אותי כמה ילדים יש לי אני אומר יש לי ארבעה ילדים יש לי שלושה חיים ויש לי אחד שהוא לא חי אבל הוא נמצא בשמיים והנשמה שלו שייכת לנו ואנחנו קשורים אליו ואנחנו מתגעגעים אליו ורוצים אותו הוא ילד אני חוזר רגע לקבוצת וואטסאפ לא דמיינתי שזה עד כדי ככה חכה שאתה אמר קבוצת וטסאפ ו-60 גברים איך קוראים לקבוצה לאבות גם שאלה קשה איך קוראים לקבוצה כזאת אבות אבות ללידה שקטה כשמישהו חדש נכנס לקבוצה הרי אנחנו מבינים למה הוא נכנס לקבוצה מה תן לי את ה אתה מנהל את הקבוצה נכון

נכון קבלו את כי אתמול הבן שחבו לידה איך איך אה איך השיח ביניכם קודם כל הוא מציג את עצמו יכול לקחת לו דקה יכול לקחת לו שבועיים ואנחנו לא מעיצים אנחנו מבינים שכשרואים מצטרף הצטרף פה בן אדם עם שזה כל כך לא משמח שמישהו מצטרף אני רוצה שתישארו 60 עד אבל לצערנו הדבר הזה לא מוכר אבל כל לידה חמישית בישראל היא לידה שקטה זה נתונים וואו וזה מציאות שכמה שנסה להדחיק זה אין מה לעשות פעם זה היה קשב וריכוז היום זה לידות שקטות אל הנתונים וו ובסופו של דבר הגברים האלה קיימים. זה שאין קבוצות תמיכה לגברים ויש אין ספור קבוצות תמיכה והמשכים לנשים זה בעיניי חלק מהמורכבות של חוסר היכולת שלנו כגברים לבוא ולצפוק על

השולחן ולהגיד אנחנו חונו עובדן לנו קשה לנו מגיע אנחנו צריכים אנחנו צריכים תמיכה אני לא מתבייש להגיד אני נמצא את פסיכולוג אחת לשבוע לחוות לאבד להבין את המשמעות של ה של הכאב של העובדן של החסר של לחיות בצל בסופו של דבר זה חלק חלק מאוד משמעותי מהחיים שלי. זה עיצב את ההתייחסות שלי לחיי המשפחה שלי. אני היום מעריך כל כך הרבה א א הרבה יותר אה כל רגע עם הילד שלי. אני מבין שהמציאות היא כל כך לא נעירה וכל כך לא בהירה שכל רגע משהו יכול לקרות כאילו עובדן יכול לקרות מהמקום שאתה הכי לא מצפה עליו. והדבר הזה זה משהו שהוא הוא הוא בנשמה שלי המקום הזה שבא לי להגיד כאילו לכם דברי ישראל כאילו מותר לנו מותר לנו

לשדר קושי מותר לנו לשדר אתגר מותר לנו להגיד קשה לנו מותר לבכות אנחנו בני אדם אנחנו יכולים להיות רגישים לצאת גברים וזה לא סותר את זה איך מצפים ללידה נוספת שברוך השם שהיה טובה מוצחת עברה ושלום. איך קוראים להילדה? אליה. אליה איך אומרים תהליך כזה? אה בחששות הנורמליים? איך לא מפתחים פרנויות ו איך שומרים על שפיות? אני אחזור באמת ל למקום הזה של השיחה של אשתי בליל שבת במחלקת נשים. ישבנו אחד מול השנייה ו וכאילו היה שם משהו ש שהיא הסתכלה עליי בעיניים והיא אמרה לי תבטיח לי תבטיח לי שלא משנה כמה זה קשה אנחנו הולכים להביא ילד ואנחנו הולכים להמשיך ליצור חיים ולהבין שזה המשמעות האמיתית ואנחנו לא יכולים

לוותר לעצמנו ואנחנו לא יכולים יכולים להגיד זה קרה לנו, זה יקרה. הדרך הכי טובה והכי נכונה להתמודד עם זה פשוט להביא חיים לעולם, לייצר חיים. ואני שאלתי אותה כאילו מה מאיפה? כאילו אני אני זה שהייתי שם חלש, אני זה ש שהיה לי שם קשה וגם אני זוכר כאילו משפט מאוד מאוד מורכב שאמרתי שם שאמרתי לה את הרגשת אותו חי. הוא חי בבטן שלך. אני לא הרגשתי אותו חי. כאילו אני לא רוצה לחשוב עלו דובדן, אני לא רוצה לחשוב עלו. אז היא אומרת לי, "לא יהיה, לא יהיה. הקדוש ברוך הוא עשה לנו את זה ולא יהיה, לא יהיה. בעזרת השם יהיה לנו ילד נוסף והכל יהיה בסדר ונדאג ביחד ונתמודד ביחד ונהיה מאותגרים ביחד. ושם זה כאילו נטו שלה

המקום הזה שהיה לי איזה רגע שהשלחתי את את הכאב הפנימי שלי ואת החששות ו ואמרתי אני איתה אני סומך עליה וזה היה מורכב זה היה מורכב זה היה גם תהליך מורכב גם אוטומטית א מוגדר בטח כהריון בסיכון מוגדר כהריון בסיכון א בדיקות אולטרסאונד ביתיות ומעקב כל כמה ימים בקופות חולים ובבית חולים ו אה וגם כאילו הלידה של הבת הייתה ממש סמוכה לשביעי באוקטובר אז כאילו היא הייתה אשתי הייתה מושפזת ממש כמה שבועות לפני ממחלקת נשים וכאילו זה היה כל הזמן כזה תחילת המלחמה ואיך מתמודדים ו ומתי היא תיוולד ובאמת אותה מוקדם יותר והייתה פגיעה בטיפול נמרץ פגים אה ואחרי זה השפוזים חוזרים בבית החולים, אבל ברוך השם היום תינוקת

מתוקה, בריאה, חייכנית מאוד, מביאה מלא מלא מלא אור א הביתה. א ועדיין יש דברים כאילו המטען הגנטי המשותף הוא כמו שלידיה כאילו ויש רגעים שיוצמת עיניים והלב שלנו חרד כזה כאילו כאילו זה המראה זה ה זה ה כאילו בסופו של דבר הוא היה ממש תינוק כאילו אני לא יודע דיברת קודם על הגדרה של ידה שקטה כאילו הגדרה של ידה שקטה זה משבוע 26 במדינת ישראל זה יש כל כך הרבה מנע סביב הדבר הזה ואשתי כשהייתה בקבוצת תמיכה היא ממש חוותה את זה כאילו מצד אחד היו שם בנות שהיה להם הפסקת ריון כתוצאה מגורמי סיכון וזה נחשב השקטה מצד שני א מישהי שהיא שבוע 40 שבוע 37 וכאילו המציאות שם הייתה המנהד הוא מאוד מאוד רחב והחוויה של אמא שכל

ההריון היה תקין ושום בדיקה לא הראתה איזשהיא בעייתיות ופתאום אתה מגיע לחדר וכאילו ההרגשה הייתה מאוד מאוד שונה בהקשר הזה. אתה מזכיר קבוצת מיכה? זה משהו שידוע שכל אישה שעברה יודעת שיש דבר כזה. כן. גם אוטומטית צה לזה פרסומת חינם. אה כן גם אוטומטית מפנים כאילו בית החולים מפנה לקבוצות תמיכה מגיעה עובדת סוציאלית א מחברים עם מרפעה מיוחדת שעוסקת בנושא של עדות שקטות אה ספציפית אני יכול להגיד את זה כי זה היה בעדה סנקרים שזה איפה שכן אבל כאילו באמת בציפייה של הילדים שמה החלוקה היא יותר דיכוטומית זאת אומרת אמא בהריון אבל איך תדע יכול להיות א שבסוף לא כן עלו מחשבות שלהם אני מנסה להריץ רגע וכן כן היה כל

מיני דיבורים א אמא הפעם לא קרה מה שקרה לידידיה בעיקר מצד איתן א וזה מדהים כי הוא היה עושה את זה תוך כדי משחק כזה היה משחק א א בסלון ותוך כדי זה כזה אמא עכשיו לתינוק שלך לא יקרה מה שקרה הוא באמת יוולד הוא יהיה איתנו כאילו זה כן משפטים שנזרקו א מדי מדי פעם אבל שם שם נכנסת האמונה וזה מה שאנחנו משדרים בעזרת השם תתפלל שהכל יהיה בסדר ושאמא תביא תינוק ושיהיה לכם אח וזה זה כאילו נורא טבעי נורא טבעי אני אחזור גם לרבו שר ויס כאילו גם אמר לי אמר העולם חושב שזה מאוד מאוד ברור שאישה תהיה בהריון ואישה תל ואישה זה לא המציאות צריכה להיות שונה המציאות היא שכל עדה היא נס היא נס עצום וכשאתה מסתכל על זה בזווית

כזאת אתה אתה בהודיה כשידה נגמרת בצורה טבעית ותקינה וזה אבל הוא אומר יש כל כך הרבה סיבוכים כל כך הרבה אתגרים וזה כאילו זה משהו שמאוד תפס אותי ההודיה הזאת ההבנה המאוד בסיסית ש אה תינוק שבא לעולם זה לאס לי זה ממש לא אוי לי ווצריך להיות כל כך בהודיה על הדבר הזה וצלנו קרה קרה יותר טבעי. כמה שזה הזוי אצלנו קרה יותר טבעי. מה ש הדברים יש כל כך הרבה סיבוכים בלידות, כל כך הרבה אתגרים בתוך הלידה, בתוך זה לפני סיבוכים שבתוך העריונות. ואצנו קרה משהו שבחינת הטבע זה משהו שהוא יותר טיבי וזה כל כך שינוי פרספקטיבה. שיעור גדול חד משמעית גבר מי שמדבר משה זרצקי מלידה שקטת תודה שאתה לא לא שותק