זהירות - פחז! חמישי שמח עם הרבנית חגית שירה, שיעור מיוחד לשבת ויחי

חמישי שמח, מה שלומך? בשורות טובות. תודה לקדוש ברוך הוא על הגשם, על גשמי הברכה שיורדים משמיים. תדעו לכם שעם הגשם הזה יורדת אהבה, אהבה ענקית לעם ישראל. יורד כל השפע שבעולם. לפתוח את הידיים, פותח את ידיך. ומשביע לכלחי רצון. תודה, תודה, תודה. ונפתח כמובן בנרות. נרות לצדיקים את הנר הראשון הדליק לכבוד יעקב אבינו זכותו תגן עלינו בחיר האבות שמסתלק בשבוע הזה אבל הוא לא מת יעקב אבינו חי ויחי יעקב ויחי יעקב אבינו לא חי הוא חי בתוכנו בנשמתנו יהודי אף פעם לא מת אף פעם ולהדליק נר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי זכותו תגן עלינו שנזכה לאור ולזוהר לזוהר בבית לזוהר בשלום בית וואו וואו שנזכה לזוהר בנש נשמה בנפש בבנים

שלנו ונר לכבוד הבבא סלי הקדוש זכותו תגן עלינו שככה אני מרגישה שאני רוצה להדליק נר לכבוד הבא סליעזרת השם זכותם של הצדיקים האלה תגן בעדינו לשמחות לישועות טלפון על השיש במטבח פלפלים שמייצלים אתבוחה חזק חזק ונתחזק וואו את השיעור הזה אני מקדישה לעילוי נשמת מרי מרים בת רבקה ומשה תה נשמתה צורה בצור החיים כל החיזוק אלפי הצופות בשיעור הזה כל ההתעוררות הלב שתהיה לנו בעזרת השם מוקדש לאישה היקרה הזו מרי מרים בת רבקה ומשה ואנחנו מתחילות בשיעור א נתחיל בסיפור נפתח בסיפור מתוק מתוק שיחבר אותנו לשיעור של שבוע שעבר. שבוע שעבר דיברנו על זה שהכל בסדר המדויק, הכל בסדר הנכון, הכל בסדר שהוא קבע. ומספרים על יהודי

יקר בשם רבי גודל. גודל זה גד, ככה היה השם שלו, רבי גודל. והוא היה הוא ניצול שואה והוא הגיע לארץ ישראל אחרי השואה. ותמיד כשהיו שואלים אותו מה שלומך? הוא היה אומר הכל בסדר. מה זה? היו אומרים לו אבל לא אומרים ככה. זה לא נכון להגיד הכל בסדר. צריכה להגיד הכל בסדר הוא אמר לא התכוונתי התכוונתי להגיד שהכל בסדר שהוא קבע הכל בסדר המדויק הכל בסדר האלוקי טוב א תראו לעצמכם איזה איזה אמונה וכל מי שהיה רוצה להתחזק באמונה היה הולך אליו רק כדי לשאול אותו מה שלומך מה שלומך כדי לשמוע שהוא עונה הכל בסדר ולקבל את ה את את ה את האמונה הזו את הכוח הזה שהכל באמת בסדר כי תמיד כי לא תמיד אנחנו זוכרים שהכל בסדר אנחנו

תמיד ככה אולי לא בסדר, אולי משהו, אין דבר כזה, הכל כל כך מדויק, הכל בסדר שהוא קבע. ואותו יהודי רבי גודל הזה, הוא עבר את השואה, הוא כל כך סבל בשואה. הוא איבד את המשפחה שלו ויום אחד התלמידים שלו מביאים לו סידור. מביאים לו סידור במתנה. סידור ששרד את הטופת. אמרו לו רבנו מצאנו סידור שעבר את השואה והוא לוקח את הסידור והוא פותח והוא רואה שבדף הראשון כתוב השם של הבת שלו זאת אומרת זה הסידור של הבת שלו שנספתה בשואה והוא כל כך התרגש אומר וואי מה הסיכוי מה הסיכוי ש ש מכל האנשים בעולם הסידור של הבת שלי יגיע אליי והוא כל כך מתרגש והוא לוקח את הסידור ומניח אותו בכיס שליד הלב שלו איזה איזה איזה מזכרת איזה

איזה זה השגחה פרטית. והסידור היה סידור ישן. הוא כבר התחיל להתפורר. ויום אחד התלמידים שלו אמרו לו, "רבנו, בוא, בוא ניקח את הסידור לקורך קורח ספרים שהקורך יחדש את הסידור, א יחזק אותו ולוקחים את הסידור." הקורח כשהוא פותח את הסידור הוא רואה את הדף הזה, הדף הראשון שעליו כתוב השם של הבת של רבי גודל והוא הוא לא חושב שזה משהו מאוד מאוד חשוב. הוא טולש את הדף הזה וקורך את הספר בלי הדף. ואז כשמחזירים את הסידור לרבי גודל והוא כשהוא פותח את הסידור והוא רואה שהדף חסר הוא כל כך מצטער הוא מחוויר אבל מיד מיד הוא מתאפס על עצמו מה הוא אומר הכל בסדר שהוא קבע הכל בסדר המדויק והתלמידים שלו רואים את זה אומרים לו

וואי רבנו תביא תביא את הסידור ניקח את זה בחזרה לקורך שהקורך יקרוח את זה שאולי הדף נמצא אצלו והוא יקרוח את זה מחדש אמר רבי גודל תקשיבו טוב תקשיבו טוב 50% שהוא זרק את הדף. מה הוא יעשה עם הדף? 50% שהדף אצלו. אם אתם עכשיו תיקחו את הספר הזה לקורך והוא זרק את הדף, כמה הוא הצטער? אז שודי צטער בגללי. על 50% שודי הצטער, אל תיקחו את הספר לקורך. תראו לעצמכם בנות. וזה הסיפור. זה השיעור שלנו היום. זה השיעור. בזה נעסוק היום. איזו שליטה ברגשות? איך איך בן אדם כאילו מישהו אחר היה רץ מהר לקורך? תבדוק לי, תסתכל, תראה אולי הדף, אולי זרקת, לך לפח כאילו הוא לא לא כי אם חס ושלום יהודי הצטער, לא שווה לי, לא שווה לי

איזו שליטה ברגשות היום נדבר על הפחז כמים, על הפזיזות, שלפעמים אנחנו פזיזות ופועלות במהירות מהר, מהר, מהר, בלי טיפ טיפה לחשוב, אנחנו ממהרות להגיב הרבה פעמים, כמה אנחנו מפסידות כשאנחנו ממרות להגיב וכמה אנחנו מרוויחות כשאנחנו רגע רגע שנייה נושמות, חושבות, מתייעצות, שואלות, ישנות לילה על משהו, זה מאוד מאוד חשוב ואני רוצה להגיד לכם שגם אצלי בחיים זה קורה לי מלא מלא שכאילו ראיתי וואלה חשבתי מספיק, לא חשבתי מספיק כמה הפסדתי כשלא מספיק חשבתי, כשפעלתי במהירות בלי טיפת מחשבה ואנחנו נפתח בזה א קודם כל שהרבה נשים אני בטוחה ששואלות, רגע, ואם אני אימפולסיבית ואני באמת אישה מהירה תגובה ואני ממהרת מאוד מאוד

מאוד כאילו מה זה אומר עליי? והאם אני יכולה להשתנות? אז קודם כל זה אומר עלייך שאת גדולה מאוד ומהחיים את גדולה והיום אני אוכיח לך את זה מהזוהר הקדוש וזה גם אומר ש וזה אומר שכן שכשאם יש לך את הניסיון הזה בוודאי ובוודאי שאת יכולה לתקן את זה גם אני גם אני גם לי יש התכונה הזו שאני מזל תאומים ואצלי זה כזה כזה ממש ככה וזה זה קורה לי המון וזה דורש ממני המון המון מחשבה המון המון לעצור המון כי כי אני מהירה תגובה אני יכולה לכעוס מהר אני יכולה לעשות לעשות דברים מהר אני יכולה זה האופי שלי ככה אני אבל אני מבינה שזה בעצם מראה משהו גדול ויש לי כאן בעצם גם יכולת לתקן את זה והיום אנחנו נדבר על זה בעזרת השם

ונפתח קודם כל בבוקר בזה שקמים בבוקר קודם כל זה מתחיל בבוקר לא לחפס בבוקר אלא אם תראי אם את עובדת ואת צריכה באמת לצאת לעבודה ויש לך יום ברוך השם אז העצה הכי נכונה היא לישון קצת יותר מוקדם כדי לקום יותר מוקדם כדי לקום בנחת כי המחשבה הזו זו בבוקר, השאייה בבוקר הלא להחפס בבוקר, תכף תביני למה. זה מאוד מאוד מאוד חשוב להצלחה של כל היום כולו. ותראו איך אנחנו קמים בבוקר. כשיהודי מתעורר בבוקר הוא לא קופץ ישר מהמיטה. אין דבר כזה. פקחתי עיניים לקפוץ מהמיטה. לא. קודם כל מה את צריכה לומר? מודע אני. זה לוקח 12 שניות לפחות. מודע אני. לא להגיד את זה במהירות. מודה אני לפניך. מלך חי וקיים שחזרת בי נשמתי בחמלה

רבה אמונתך ולהגיד ככה תודה בתודה שהתעוררתי ברוך השם שזכיתי להתעורר ליום החדש זה מאוד מאוד חשוב המילים האלה בבוקר וגם מבחינה רפואית זה מאוד מאוד חשוב מאוד חשוב לגוף שלנו לא ישר לקום הרי מה קורה אם אדם מתעורר פוקח את עיניים קם במהירות הוא יכול לקבל שכרח חורת הוא רואה שחור בעיניים הוא יכול ליפול אותו דבר בחיים. כשאני פועלת במהירות, במהירות אני ישר מגיבה, אני יכולה ליפול, אני יכולה לראות שחור בעיניים, אני יכולה לקבחורת, הדברים מתבלבלים לי ולכן מאוד מאוד חשוב לקום בבוקר בנחת. היום נדבר על מחלת הפחז, איך אני מטפלת במחלה הנוראית הזו, אבל היסוד נמצא בבוקר. איך את מתעוררת בבוקר? מסופר כך בילקות

שמעוני. מסופר באלקות שמעוני מעשה באישה אחת שהזקינה מאוד עד שקצה בחייה. היא כבר הגיעה לגיל 100, 110, 120, כבר לא רוצה לחיות. כאילו באה לפני רבי יוסה בן חלפתה ואמרה לו, "רבי, זקנתי יותר מדי וחיי חיי של חיים של ניבו הם שאיני תואמת לא מאכל ולא משתה, ואני מבקשת להיפתר מן העולם." אוקיי, זאת אומרת כבר מגיע גיל שבן אדם כאילו לא כבר די כאילו אין מכניסה על פה את האוכל כבר אין טעם כבר אין כלום כבר כאילו זה קצה קצה בחיים אמר לה רבי יוסא בן חלפתה במה הערכת כל כך ימים כאילו וואי איך זכית לכזו אריכות ימים בנות שימו לב מה היא אומרת לו וזו סגולה נפלאה לאריכות ימים אמרה לו רגילה אני שאפילו יש לי דבר חביב אני

מנחת אותו ומשקימה לבית הכנסת בכל יום להתפלל. אמר לה, מנעי עצמך מבית הכנסת שלושה ימים זה אחר זה וביום השלישי חלתה ומתה. זאת אומרת היא אומרת לרבי יוס בן חלפתא איך זכיתי להעריך ימים שכל דבר חביב. הרי אנחנו כמות בבוקר והכל נראה לנו חביב נכון חביב. הטלפון נראה חביב הקפה חביב. לצאת חביב להתחיל לעשות חביב. נכון היא מנחת כל דבר חביב והולכת לבית הכנסת היא הייתה הולכת לבית הכנסת אנחנו לא צריכים הולכת לבית הכנסת היא שה מבוגרת שהיה לה כנראה זמן אנחנו לא הולכות לבית הכנסת אבל אולי את הולכת אני לא יודעת אני לא אוקיי אז היא בעצם מניחה את הכל והולכת להתפלל קודם כל אני מתפללת ברגע שאני מתפללת אז בעצם אחרי

שהתפללתי אני מניחה את הכל סיימתי התפללתי אני פונה לכל העיסוקים שלי אוקיי וזה בנות סוד מאוד גדול גדול. את רוצה להעריך ימים? מה זה אריכות ימים? אריכות ימים, את חושבת אריכות ימים זה כאילו לחיות עד בעזרת השם שנזכה כולנו עד 120 שנה. אבל אריכות ימים אגב אחרי 120 שנה מסתכלים על הימים של האדם, לא על השנים של האדם. מסתכלים על הימים של האדם. כן? ואברהם זקן בא בימים, אוקיי? כל יום ויום. האם היה יום ארוך או יום קצר? הריכות ימים זה שהימים שלך הם ימים ארוכים שהיה לך שזכית לקבל יום, קמת בבוקר והיום הזה מבורך וברוך השם זכית לעבוד את השם ולהספיק ולעשות גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה גשמית. זה יום ארוך. יום ארוך.

יום מבורך. אוקיי? את רוצה לזכות ליום מבורך? את רוצה לזכות ליום ארוך ליום שבאמת יש לו ברכה. תהיי מנחת כל דבר חביב. תניחי את הטלפון לפני תפילה ותניחי את קפה לפני ברכות השחר לפחות ותניחי כל עיסוק חביב שבא לך לעסוק בו. תניחי אותו רגע. שימי אותו רגע בצד. תתפללי לקדוש ברוך הוא. תגידי ברכות השחר בכוונה. תתפללי ובעזרת השם אני אומרת לך תהיה לך סיעתא דשמיא. אני רואה את זה בחיים שלי. אני יש לי ניסיון ענק ענק בתפילה של הבוקר. כי כשאני קם בבוקר הכל חביב בעיניי ויש לי מלא מלא מה לעשות ואני חייבת לרוץ למחשב ולכתוב את זה ולעשות את זה ולהתקשר פה וזה יש לי כל כך הרבה דברים ומטלות על הראש שבאמת מטלות על הראש

שאני אני בניסיון גדול ביצר הרע מנקר לי מה את עכשיו יושבת מתפללת כאילו באמת זה מראה לך כאילו שאמאל'ה כאילו מה את עושה קומי קומי עכשיו ואני רוצה להגיד לכם שימים שאני מתגברת על זה ואני מתפללת בדווקא בנחת ואני עם השם ואני מתחברת לקדוש ברוך הוא אני רואה איזה יום ארוך, איזה יום ארוך, איזה יום מבורך, לאיזה יום ארוך אני זוכה, לאיזה יום של ברכה אני זוכה. וכל זה בזכות תפילה של בוקר. כשאני יודעת להניח כל דבר חביב ולהתפלל לקדוש ברוך הוא, מספרים על הבבא סלי הקדוש, זכותו תגן עלינו שכשהוא היה גר במרוקו הוא היה עובר מעיר לעיר, מכפר לכפר, כדי לראות מה המצב הרוחני של עם ישראל. היה בודק, מתפללים, יש בתי כנסיות,

יש מגבעות טהרה, היה ממש מחטת רגליים, מוסר שיעורי תורה ומחזק את עם ישראל. ויום אחד א הוא היה באיזשהו מקום מאוד מאוד רחוק וכדי להגיע הביתה הוא נסע במשאית מה זה מקרטעת ומה זה עתיקה וישנה. והדרך הייתה ארוכה ארוכה ארוכה והם נסעו כל הלילה כל הלילה כל הלילה. ואז כשבבא סאלי ראה שעוד שנייה נצח חמה וכאילו הוא לא רוצה לפספס את את התפילה בזמנה אז הוא אמר לה לנהג של המשאית תעצור אני רוצה להתפלל ואז הנהג אמר לו אני לא יכול לעצור פה כי אנחנו עכשיו נוסעים על כביש שהוא אחד סתרי כאילו נתיב אחד וומכוניות זה שעת בוקר מוקדמת ואנשים יוצאים לעבודה ויהיה כאן פקק ואין לי איך לעצור וחוץ מזה שהמשאית שלי כבר ישנה ואם

אני אכבה את ה את ה את המנוע אז אז אחר כך אני לא אצליח להניע בקיצור המצבר שלי חלש ובבא סאלי אמר לו תעצור אני רוצה להתפלל טוב אז הוא עצר בבא סאלי ירד מהמשאית יחד עם הנהג הם התפללו תפילת שחרית בכוונה ובנחת ואחרי שהם סימו להתפלל תפילת שחרית בכוונה ובנחת הם ישבו ואכלו פת שחרית אכלו ארוחת בוקר כמו שצריך אכלו וזה ברחו ברכת המזון וסיימו ועלול למשאית והנהג שם לב שכל הזמן הזה שזה לקח די הרבה זמן תפילת שחרית א פת שחרית ארוחת בוקר כל כך הרבה זמן ואפילו לא מכונית אחת התקרבה אפילו לא מהאופק לא רואים מכוניות זה פלא הוא אמר הוא הוא היה בהלם הוא אמר זה ממש לא הגיוני בדרך כלל בשעה כזאתי יש הרבה מכוניות וכן ואז

אחרי שהם עלו למשאית והמנה גניעה ברוך השם בלי שום תקלה הם התחילו לנסות ואז פתאום הנאה גורה במראה שיירה ארוכה ארוכה של מכוניות כאילו מישהו עמד כי רואות את זה שעוצרים אותך באמצע הגביש אומרים לך תעצרי ואת לא יכולה להמשיך כאילו מישהו עמד ועצר אותם את כל השיירה הוא לא ראה את הסוף של השיירה מרוב שזה היה פקק ארוך ואז הוא אמר לה בבא סלי אני לא מאמין התפללנו אכלנו אפילו מכונית אחת לא הגיעה ועכשיו אנחנו נוסעים איזה פקק ארוך הבבא סאלי בענווה אמר לו כל כך יפה אני יצרתי אותם כמה מאות מטרים לפנינו כדי שלא יפריעו לי להתפלל. וואו, זכותו של הבבא סלי הקדוש תגן בעדינו. אמן ואמן ואמן. הסיפור הזה בא ואומר לי

שלפעמים בבוקר אני מרגישה שאני חייבת לקום ולהצטער על הבית ולהצטאר על בעלי ולהסטאר על הילדים ולהצטער על העולם. ויש לי מלא מלא מלא מה לעשות ואני בטוחה שאם אני לא אקום ואני אעשה מהר אז יהיה לי איזה פקק או אני יודעת מה יהיה פה איזה לחץ. לא נשמה שלי לא. כשאת מתפללת הכל עוצר והכל לטובתך וגם אם דברים קורים הם קוראים רק לטובתך בלבד התפילה מברכת לך את הזמן תשבי ותתפללי בבוקר אין לך מושג בוקר זה מלשון ביקור השם בא לבקר ונותן לך מתנות לכל היום שלך זה הבוקר לכן הבוקר חשוב שהוא יהיה בוקר טוב ובוקר מבורך ובוקר מחובר לקדוש ברוך הוא. תראי את הבבא סלי הקדוש. איך הוא איך הוא איך הוא מאיר לנו עם הסיפור המדהים

הזה. וככה אומר רבי שמעון בזוהר הקדוש. בואו תראו למה אני מדברת על זה היום ומה יש מיוחד אצל אנשים שהם יש להם את התכונה הזאת של הפזיזות, של המהירות, של הפחז כמים. אומר הזוהר הקדוש, רבי יהודה ורבי יוסא היו יושבים יום אחד על הפתח של העיר לוד. אמר רבי יוסא לרבי יהודה, הם התחילו לדבר בעניין של יעקב שברך את בניו. הוא אמר, אני רואה ש אני רואה שבעצם אה אה יהודה א יעקב לא מברך את הבנים בכלל. הוא רק אומר להם מה יהיה איתם. אז איפה הברכות? אז אמר לו א אמר לו רבי א יהודה נכון אתה רואה שאתה רואה שזה אתה רואה שרק הוא רק אומר להם מה יהיה איתם אבל בתוך זה תמונות הברכות בעזרת השם לעתיד לבוא ואז הוא שאל אותו שאלה

מאוד מאוד חשובה הוא שאל אותו הרי ראובן היה צריך לפתוח יעקב היה צריך לפתוח את הברכות ביהודה למה כי יהודה את יהודה הוא ברך את ריובנו ברך את ראובן לא בך לרובנו אמר מילים קשות. אחר כך מגיע שמעון אומר לו מילים קשות. מגיע לוי אומר לו מילים קשות. נכון? אז למה הוא לא מתחיל ביהודה? שפוך את הסדר, יתחיל בירודה ויתחיל בברכה. למה הוא מתחיל בראובן בלי ברכה? אוקיי? אמר לו כך משל לאדם שהיה לו בן והגיע זמנו להסתלק מן העולם. בא המלך אליו. אמר האדם למלך, "כל ממוני וכל מה שיש לי, אני נותן את זה אצלך. אני מפקיד את זה אצלך. שים לבן שלי. וכשהבן שלי יהיה ראוי אז תיתן לו את כל זה. תן לו את כל הממון ואת כל הרכוש ואת

כל מה שיש לי. בעצם כך הזוהר מביא לנו את המשל הזה ואומר לנו שבעצם האדם הזה שעומד למות בעצם יש לו מלא מלא רכוש, יש לו מלא מלא כסף, מלא מלא כן, יש לו מלא מלא מלא מלא אוצרות. הוא לא נותן את זה לבן שלו, הוא נותן את זה למלך ואומר לו, "ששים לבן שלי וכשהבן שלי יהיה ראוי, יתיב את דרכיו, יהיה ראוי ויגיע לו הכסף, תן לו את הכסף." זאת אומרת בנות, יש כאן סוד מאוד מאוד מאוד גדול, מאוד גדול. בא יעקב אבינו לראובן, אומר לו, "תקשיב, בני אתה, בכורי, אתה ראשית עוני, כל הברכות מגיעות לך, הכל מגיע לך, באמת אתה אתה גדול, אבל אתה פחז כמיים, אתה מערת להגיב, אתה ממהר להגיב, אתה מאיר תגובה, אתה כעסת, אתה אני מפקיד את כל

המתנות שיש לי בידיים של הקדוש ברוך הוא. וכשהקדוש ברוך הוא יראה שאתה ראוי לקבל את הברכות, אתה תקבל את הברכות. את מבינה? עכשיו שימי לב לזוהר המדהים הזה. שימי לב מה אומר הזוהר. אני מפקיד בידיים של המלך את כל הממון שלי. אני מפקיד בידיים של המלך את כל הברכה שלי. וכשאתה תהיה ראוי, אתה תקבל את הכל. מה זה בא ואומר? זה בא ואומר נשמה שלי שראובן הוא כלי. הוא כלי גדול לברכה גדולה. הוא כלי גדול לקבל את כל המתנות אבל עכשיו הוא לא ראוי. וכשהוא יתקן את הפחז כמים הוא יוכל לקבל את כל המתנות. וזה בא ואומר לי שדווקא אנשים שהם פזיזים, שהם מאירי תגובה, הם כלי ענק, הם אנשים מבורכים, הם כלי ענק לשפע, רק שהסתר אחראה,

היצר הרע בא ודוחף אותם, דוחף אותם לעשות מהר כי פזיזות מהשטן. תעשה מהר, תעשה מהר כדי שאתה תפסיד את המתנות הגדולות שמגיעות לך. זאת אומרת אני כלי כשאני מבינה שאני יש לי את הפזיזות ויש לי את המהירות ואנחנו בדור שכזה כי אנחנו דור שהוא כולו כלי של ברכה ואני ממהרת ואני רצה ואני לא חושבת מספיק את צריכה להבין את כלי לקבל שפע אדיר את כלי לברכה וככל שאת תתקני את עצמך המלך ישחרר עליך הכוונה ישחרר לך שפע וברכה ככל שאת תתקני את עצמך את מבינה זה בעצם מה שבא יעקב אבינו ועושה עם השבטים עושה עם ראובן שמעון ולוי אומר להם אתם כלי אתם אתם כל כך גדולים, אבל כדי לזכות במתנות אתם צריכים לתקן את עצמכם, אתם צריכים

לשפר את עצמכם. ותמיד כשאת מקבלת ממישהו איזשהו שפכטל, איזשהו מוסר, לא משנה ממי, תהיי חשובה, תהי כשובה. זה דיבורים של הקדוש ברוך הוא. כל המקלות האלה זה מקלות של הקדוש ברוך הוא שבא ואומר לך, נשמה, אני רוצה לשחרר לך את כלי, אבל בואי תתקני את הנקודה הזאתי. בואי תתקני את הנקודה הזו במיוחד בעניינים האלה של הפחז, של המהירות שהשטן בא ודוחף אותך. קדימה, קדימה, בלי לחשוב, תעשי בלי לחשוב, כי אם את תעשי בלי לחשוב, אם את תצי להיום בלי לחשוב, אם את את תעשי דברים בלי לפעול, תגיבי מהר. מה יקרה לך, נשמה שלי? מה שיקרה לך זה שאת תפסידי כל כך הרבה וזה מה שהוא רוצה, אחר כך את תפסידי ואז הוא יצחק עלייך וזהו. ואתי

מה זה נורא. תכף נדבר על כמה נקודות שהן מאוד מאוד חזקות בעניין הזה. אבל לפני כן עוד סיפור, סיפור על יהודי אחד בתקופה קדומה כשהיה לפעמים מצב כלכלי קשה, אנשים היו רוצים לקנות בית, אני יודעת מה רוצים להתפרנס, אז מה היה עושה הבעל? היה יוצא למדינת הים, יוצא למדינת הים, הכוונה נוסע אל המרחקים לכמה שנים, עובד, עובד, עובד, עובד, אוסף, אוסף, אוסף, חוזר הביתה, קונים בית וזה ומתחילים את החיים. ככה זה היה שלא נדע. בקיצור, אז אז אז טוב היהודי הזה עזב את אשתו ונסע למדינת הים. הוא נסע כמה שנים ואחרי כמה שנים, ברוך השם, הוא עשה סכום של כסף מאוד מאוד גדול ואז הוא החליט לחזור הביתה ולפני שהוא חזר הביתה, הוא הלך

לרב שלו ואמר לו, היה שם רב שהוא התחבר אליו, אמר לו, ככוד הרב, אני חוזר הביתה, תברך אותי. הרב ברך אותו, אמר לו, "אני מברך אותך שתהיה לך נסיעה טובה דרך אצלך, אבל אני גם רוצה לתת לך עצה זהב, עצה יהלומים." מה העצה? העצה היא אל תמהר להגיב ותישן לילה. אם אתה נמצא באיזה סיטואציה, לפני שאתה מגיב, תישן על זה לילה, תקום בבוקר ואז תגיב. טוב, אתו יהודי, לא מבין מה הרב רוצה ממנו. הוא לוקח את העצה, לוקח את הברכה, לוקח את הכסף, חוזר הביתה. הדרך הייתה מאוד מאוד ארוכה. ברוך השם הוא הגיע לעיר שלו בשעת לילה מאוחרת. הוא מגיע לבית שלו בשעת לילה מאוחרת והוא רואה כבר מרחוק שיש אורות קלושים בבית. הוא אומר, אני לא

אכנס בפתאומיות. פעם לא היה פלפונים כדי להגיד איי, אני בדרך. אם הוא יכנס פתאום אשתו יכולה להיבה. זה נורא נורא מסוכן. לכן הוא אמר, אני רגע, אני ככה אשתה קצת. אני הוא חשב איך הוא נכנס ואז פתאום הוא שומע קולות מהבית הוא שומע קול של בחור מדבר בבית והוא שומע את אשתו מדברת איתו והוא רואה גם את האור הקלוש וו הו הו מה שהוא חשב לעצמו ואז הוא אמר יואו ככה ככה הכעס עולה שנים יצאתי כדי להביא כסף להביא פרנסה להביא ברכה שיהיה לנו בית שיהיה לנו זה שיהיה זה וככה היא עושה וכאילו הוא אמר אני נכנס לבית ואני הורג את מי שנמצא שם ואת מי שנמצאת שם שם והוא ממש רצה לפתוח את הדלת ולהיכנס ובלי לראות בעיניים לעשות מה

שהוא רצה לעשות בעל הוא נזכר במילים של הרב אמר לו הרב אל תמהר להגיב ולפני שאתה מגיב תישן על זה לילה אז הוא אמר קשה לי נכון קשה לי קשה לי הוא לקח נשימה עמוקה הלך לבית הכנסת נרדם על איזה ספסל לא יודעת אם הוא צריך להירדם היה לו את יודע שינה כל הלילה ואמר בבוקר אני אגיב אני אשן על זה לילה בבוקר אני אגיב טוב, בבוקר התחילו להגיע אנשים לבית הכנסת, הוא כאן, נתל ידיים, מתפלל ופתאום ניגש אליו בחור כל כך יפה, גבוה, מרשים, נראה כל כך וואי תלמיד חכם כזה. הבחור אמר לו, "וואי, אתה חדש כאן? מי אתה?" וזה והתחיל לדבר איתו. מסתבר שמה זה הבן שלו. כאילו כשהוא נסע הוא השאיר תינוק, אשתו עם תינוק קטן והוא שכח

שתינוקות גדלים. נכון? הגברים פים שוכחים שהילדים שלהם גדלים. כאילו אה מה העניינים? מה אתה? מי אתה? איך כזה גדלת מהר? אנחנו ברוך השם זה ואז כאילו הוא הוא רואה את הבן שלו כי הוא אמר איזה נס היה לי איזה מזל היה לי שלא נכנסתי בבעילות והייתי הורגת את אשתי ואת הבן שלי איזה נס ישתבח שמו איזה מזל שלא מהרתי להגיב כי בעצם כשאנחנו מגיבות מהר מגיבות בבזיזות כמה פעמים אנחנו הורגים אנשים את הילדים שלנו את הבעלים שלנו הכוונה מלבינות את הפנים א גורמות להם לכ תסכול אנחנו מחריבות לפעמים עם שבת שלמה או לא יודעת מה בגלל שאני ממהרת להגיב רגע בואי נחשוב שנייה אני מדברת בעיקר על עצמי כמה זה חשוב סוף מעשה במחשבת

אכילה סוף מעשה במחשבת אכילה תביני אם את מוציאה מילה מהפה את לא יכול להחזיר אותה בחזרה יש מעשים שעושים שאי אפשר להחזיר אותם בחזרה כמה זה חשוב לא למהר לא להיות פזיזה בנות את המילים האלה סוף מעשה סה במחשבה תחילה איפה אנחנו פוגשות בכל שבוע איפה בפיוט לך דודי נכון בכל ערב שבת אני מקווה שאת עומדת ושרה עם הבנות שלך עם הילדים הקטנים עם הנכדים שלך לחדודי נכון או לך דודי לקראת כלה כן שרים לחדודי ובבית השני הבית השני מסיים במילים סוף מעשה במחשבת אכילה נכון מה הקשר בין המילים האלה לל ללכה דודי. אז בואו תראו את הבית השני. הבית השני אומר לנו ככה. לקראת שבת לכו ונלךה כי היא מקור הברכה. מראש מקדם נסוכה סוף

מעשה במחשבה תחילה. קודם כל לקראת שבת לכו ונלךה כי מקור הברכה. אני מבינה שאני צריכה תמיד ללכת לקראת שבת. הכוונה כל השבוע ללכת לקראתך. כל השבוע לחשוב על השבת. כי אם מקור הברכה, כל הברכה שיש לי בחיים, הכל מגיע משבת קודש. אוקיי? מראש מקדם נסוכה. הסיבה שהשבת היא מקור הברכה, כי בעצם שהיא נוסכת עלינו היא נוסכת עלינו א אור נסוחה, נוסכת אלינו אור מראש מקדם מהשבת הראשונה. בעצם השבת הראשונה בבריאת העולם היא שבת שהקדוש ברוך הוא וואו הוריד לעולם כל כך ברכה וכל כך אור, כל כך שפע גדול. אז בעצם השבת, כל שבת היא בעצם נוסכת עלינו מראש אור מראש מקדם נסוכה. היא נוסכת עלינו אור מהשבת הראשונה, מהשבת הקדם. אוקיי?

ולכן סוף מעשה במחשבת אכילה. השבת מגיעה בסוף ימי המעשה. סוף מעשה. השבת מגיעה בסוף ימי המעשה. אוקיי? ולכן אני צריכה מחשבה תחילה. סוף מעשה ומחשבה תחילה. כשאני מבינה שהשבת נכנסת ב4 וב כן או ב420 או ב4 ויש כל מקום זה משהו אחר. נכון? השבת נכנסת מוקדם. אם אני רוצה לקבל את השבת כמו שצריך, מה אני צריכה לעשות, נשמה שלי? מה אני צריכה לעשות? אני צריכה במחשבה תחילה. יצאתי נכנסתי ברוך השם בשבוע בתחילת שבוע יום ראשון כבר לחשוב על שבת בואי תעשי משהו לשבת ביום ראשון תחפשי את החולצות הלבנות תגעצי אותם כדי שלא יהיה לחץ ביום שישי נכון יום שני תעשי עוד משהו יום שלישי עוד משהו רביעי אני נכנסת להילוך גבוה מתחילה

סלטים מתחילה לנקות הבית יום חמישי ההילוך עוד יותר גבוה מתחילה לבשל מתחילה זה ואז אני מגיעה ליום שישי שתמיד אני אומרת לך ששישי צריך להיות רלקס יום שישי זה ריקס יום ראשישי זה זה יום יום של קדושה של רוגע של רוך, לא חייב להיות ביום שישי לחץ ועצבים בבית. מה פתאום אם אני סוף מעשה במחשבה תחילה? אוקיי, אני חושבת מירוע יום ראשון על השבת, אני זוכה להיכנס אליה כמו ולזכות לאור שלה, כי לפעמים אנחנו מאבדות את כל השבת בגלל שיום שישי לא היה מנועל בצורה נכונה. ויותר מזה, סוף מעשה במחשבת אכילה בעצם צריך להבין שהשבת יש את שיש יום שכולו שבת. כן? אחרי 120 שנה נזכה ליום שכולו שבת. בעזרת השם גן עדן מכונה שבת נכון

כשאני רוצה לזכות לגן עדן לזכות לקבל שכר אחרי 120 שנה סוף מעשה אחרי ימי אחרי סוף ימי כל ימי המעשה שלי כאן בעולם הזה עד 120 צריך לזכות לברכה אני צריכה במחשבה תחילה צריכה כל יום לחשוב כל יום לחשוב רגע ושוב יום אחד לפני מיתתך מתי זה יקרה אף אחד לא יודע נשמה אף אחד לא יודע מה יהיה איתו אפילו בעוד שנייה את לא יכולה לדעת מה יהיה איתך אז אם אני לא יודעת מה יהיה איתי בעוד שנייה אני חייבת להיות מאוד מאוד אחראית ולהבין שסוף מעשה במחשבה תחילה כאילו בסוף ימי המעשה כשאני אבוא לתת דין וחשבון כשאני רוצה לזכות לגן עדן כשאני רוצה לזכות בעזרת השם ליום שכולו שבת אז מה שאני צריכה לעשות זה זה מחשבה תחילה אוקיי

עכשיו מה משמעות המילה פחז מה משמעות המילה פחז א שבעצם יעקב אומר לראובן פחז כמים המילה פחז מופיעה פעם אחת בלבד בתורה כשיעקב אבינו אומר לראובן פחז כמים ובכל התנך המילה מופיעה פעמיים אוקיי פחז אמר רבי אליעזר ככה במדרש שהמילה פחז ראשי תיבות פזת חות זלת ככה הוא אומר שבעצם מתרגמים לנו את זה ואומרים פחז פ זה פזת פזיזות חות חוב זלת זלזול. זאת אומרת המילה פחז רומזת על פזיזות שמביאה את האדם לחוב. ש ש למה היא מביאה את האדם לחוב? כי הפזיזות מפסדת. היא גורמת היא גורמת הפסד והאדם נעשה בעל חוב תכף נבין את זה וכאיל כי לא משתלם לעולם למהר. וגם יוצא מזה זלזול זלט הכוונה זלזול שאני כביכול מזלזלת בתוצאה הסופית.

כאילו מה אני רוצה? לאן אני רוצה להגיע לאן אני רוצה להגיע נניח שעכשיו אני התחלתי את היום אני רוצחה לחשוב אני רוצה להגיע בעזרת השם לסוף היום להגיד קריאת שמע שעל המיטה ולדעת שהיום הזה היה יום ארוך ומבורך והספקתי ועשיתי והייתי רגועה ושמחה ולא הרגתי מישהו ולא צרחתי על מישהו ולא נפלתי בכל מיני נפילות נכון אז כשאני פזיזה אני כביכול מזלזלת בתוצאה בסוף הכוונה בסוף מעשה את מבינה כשאני בוא ניקח את זה לשבת רגע כשאני למשל למשל מתחילה את השבת מיום ראשון סוף מעשה מחשבה תחילה זאת אומרת שאני מכבדת את השבת אני השבת חשובה לי אני מכבדת אותה יקרה לי לכן מיום ראשון שני שלישי אני כבר חושבת עליה אני דואגת מה יהיה עם

שבת איך היא תהיה איך אני מכניסה את השבת אוקיי אבל אם אדם מזלזל בשבת אז הוא מתחיל שבת בשתיים בשלוש כאילו אה שטויות בוא בנשים מהר משהו לא יודעת מה שיהיה יהיה כאילו זה זלזול בכבוד השבת בת. אוקיי? אותו דבר ביום שלי, אותו דבר בחיים שלי. כשאדם אדם הוא פזיז כל הזמן והוא כאילו כל הזמן נעשה בעל חוב, תכף נבין את זה, אז כאילו הוא מזלזל באחרית ימיו, כאילו בסוף מעשה, רגע, יש לך צריך להגיע לעזרת בעזרת השם לזכות לך יהיה נצח אז מה מה יהיה איתך? מה יהיה איתך? כאילו בואי תחשבי רגע. אוקיי? בוא נראה את יוסף הצדיק. בואו תראו דבר מאוד יפה שמופע בפרשה שלנו. תאראו לעצמכם שהוא היה פזיז. תארו לעצמכם שיוסף היה פזיז.

פזיז. כאילו פועל באימפולסיביות, פועל במהירות. מה היה קורה? מה היה קורה? הוא היה קודם כל פזיז, פזת. הוא היה נעשה בעל חוב כי על מעשים משלמים. הוא היה עושה מעשה לא טוב עם עם אשת פוטיפר ועל מעשה לא טוב משלמים. הוא גם היה מזלזל במאיפה הוא בא. אני בן של יעקב ולאן אני הולך. עד 120 שנה אני צריכתים וחשבון כאילו ומי אני מזלזל בחלק אלוקה שבו? היה מזלזל בעוצמה שבו באור שבו בעוצמה שהוא את מבינה? שימו לב מה קורה בפרשה שלנו. פרשה שלנו יעקב הצדיק הוא נפגש עם יוסף ובניו נכון? ואז הוא מברך אותם ואז אומר יעשה אני אקרא לכם את הזוהר בסדר אקרא לכם את הזוהר הזה אמר ככה בשעה שאשת פוטיפר דחקה את יוסף מגיעה אשת פוטיפר

מחשימה מתלבשת בגדים בלי סוף בלי סוף בלי סוף מנקרת לו בראש ומפטה אותו לדבר עבירה מה כתוב ויבוא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית כך אומר הזוהר כך אומרת התורה אומר הזוהר, הפסוק הזה היה צריך לכתוב אותו ואין איש בבית. למה התורה אומרת ואין איש מאנשי הבית? אומר הזוהר, נכון, לא היה איש מאנשי הבית, אבל היה עוד איש בבית. מי היה האיש הנוסף בבית? יעקב אבינו. שדמותו הייתה נמצאת שם. אוקיי? וכיוון שהרים יוסף את עיניו וראה את דמות אביו, ישב בקיומו ונרת לאחור. ולכן מה הוא אומר לאשת פוטיפר? וימאן ויאמר אל אשת אדוניו. אני לא יכול. לא, אני יהודי. הוא חושב, הוא לא פזיז. הוא רואה את הדמות של אבא שלו. הרי אבא

שלו לא באמת הגיע לחלון. הוא חשב, הוא ראה את הדמות של עצמו, אמר, "רגע, אני דומה לאבא שלי, מאיפה באתי? אני לא מזלזל בעצמי, אני לא מזלזל בחלק לא קשה בי, מה פתאום אני לא נופל בנפילה הזאת?" מבינה? הוא לא מזלזל. הוא לא הופך להיות בעל חוב חס ושלום. אני לא הופך להיות בעל חוב חס ושל כלפי שמיים, אני לא הולך להפסיד את מה שמגיע לי. אני מלך. את מבינה את הסוד הגדול הזה? ואז הוא אומר, "ויבאן ויאמר." אומר הזוהר הקדוש, בואו ראה אמר לו הקדוש ברוך הוא ליוסף, אתה אמרת וימאן ויאמר חייך וימאן ויאמר אחר יבוא לברך את בניך זאת אומרת בפרשה שלנו זה קורה אוקיי בפרשה שלנו מסתכל יעקב על הבנים של יוסף ואומר וימאן ויאמר הוא

אומר לו אתה אני זוכר שאתה לא נפלת אני יודע שלא נפלת אני יודע ידעתי בני ידעתי ידעתי בני ידעתי ידעתי ש שאתה היית בביתו של פוטיפר והיה לך ניסיון קשה ידעתי שאתה ראית את הדמות שלי ולא נפלת ידעתי וימאן ויאמר אני והוא מברך אותו אני רואה שהפסוק פה לא מופיע לי רגע כן וימור וימאר וימאן אבי ויאמר ידעתי בני ידעתי וימאן אבי ויאמר ידעתי בני ידעתי אוקיי אני ידעתי שאתה ראית אותי וידעתי שלא נפלת ואני ברוך השם זוכה עכשיו לברך אותך איך הוא אומר לו בפרשה הזו ראו פניך לא פיללתי והנה הראה אותי אלוקים גם את זרעך אני חשבתי שאיבדתי אותך הייתי בטוח כוח שאיבדתי אותך ואני לא אזכה לראות אותך זח וטהור ועכשיו לא רק שאני

רואה אותך זח וטהור אני רואה גם את הבנים של חזקים וטהורים את מבינה את הסוד סוף מעשה במחשבה תחילה רגע אחד של מחשבה של יוסף רגע אחד של הבנה של יוסף הצדיק רגע מי אני לא אני לא פזיז אני לא אני לא אני לא רוצה להיות בעל חוב אני לא מזלזל במי שאני זיכה אותו לא רק להתברך זיכה אותו לעמוד מול אבא שלו, עם הבנים שלו ושגם הם יתברחו. את מבינה את הסוד? מבינה כמה חשוב להיזהר מפזיזות? אוקיי, תברחי מאימפולסיביות, תברחי ממהר להגיב, להגיב מהר. אני חייבת להגיד את המילה האחרונה, אני חייבת להגיד זה, אני חייבת לענות, אני חייבת להגיב עכשיו תברחי מזה. תברחי. וזה יכול לפגוש אותנו בכל הרבה נקודות, גם בכעס. כעס זה

אימפולסיביות, זה מהירות תגובה. אני מאמי תנשמי שנייה תרגעי רגע שנייה אל תגיבי מהר הרי מה קורה קודם כל את נעשת בעל חוב כי על כעס משלמים ומחיר כבד משלמים על כעס דבר נוסף את מזלזלת בעצמך כשאת כועסת יודעת איך את נראית תעמדימו למר ותראי איך את נראת שאת כועסת השם ישמור אבל איזה מפחיד נראת כמו איזה מפלצת אמא'לה גם אני כשאני כועסת אני נראית כמו איזה מפלצת לות לא לזלזל בחלק ללא קשה בי לא להרוס את החלק אלוק השבי בכעס. כשאני כועסת לפני שבת אני מזלזלת בשבת. תחשבי נשימה. רגע רגע שבת בפתח. שבת בפתח. אני לא כועסת. לא לא הופכת להיות בעלת חוב. לא לא רוצה לשלם מחיר על הכעס הזה. לא מזלזלת בגודל של השבת בעצמי

בעוצמה הזאת של משפחה יושבת באהבה ביחד סביב השולחן. ובעוד נקודה זה מאוד חשוב. אני רוצה לדבר על זה. מאוד חשוב. שמירת נגיעה. בנות, תשמיעו את זה לכל הרווקות ולכל מי שצריכה לשמור נגיעה. באמת זה כל כך חשוב. לפעמים זוג נפגשים והוא רואה את הבחורה וואו מיליון דולר. הוא רואה אותך וואי מיליון דולר. קשה להשגה מכובדת מעורכת. ואז ברגע אחד של בזיזות בחורה יכולה להרוס את אכל. הכל. בקודם כל אני אהיה את בעלת חוב כי על מעשה שכזה משלמים כי אסור זה אסור ועל מה שאסור משלמים אין מה לעשות אפשר להתעלם מזה אפשר גם לשלם בתשובה אבל משלמים דבר נוסף זלזול הוא ראה אותך כל כך מעורכת כל כך מכובדת כל כך יקרה כל כך חשובה כל כך

יפה כל כך הרסת את הכל ברגע אחד כאילו את כבר כל כך קלה להשג גאילו הכל כבר כן כאילו כמה זה חבל כמה זה חבל כמה בא הקדוש ברוך הוא נותן לך אומר לך הנה אני איתך מהמקחי מביא לך שידוך טוב מביא לך מישהו טוב מביא לך משהו טוב מביא לך משהו טוב אתם באים ולא הולכים עם השם יתברך לא אבל השם אמר לא אז לא תזכרו שזה זה בזיזות זה יביא אותכם לחוב כי על מעשים שכאלה משלמים זלזל אתם מזלזלים בעצמכם אתם מזלזל זלים ברגע הזה של לעמוד תחת החופה בקדושה זה זה זלזול בדבר הקדוש הזה בזה שאני יהודי שאני יהודיה בנות זה מאוד מאוד חשוב מאוד קריטי וחשוב הדבר הזה אוקיי עכשיו בוא ננסה לזהות האם אני אימפולסיבית האם אני מהירה תגובה

ומה אני אמורה לעשות אם אני מזהעה שאני כזאת האם אני יכולה באמת לתקן את עצמי לשפר את עצמי ולחיות אחרת או שכאילו אני חסרה תקנה בואי נראה אז עכשיו אני אשאל אותך כמה שאלות ואת תעני בחנות עם עצמך. עם עצמך. את לא צריכה לספר לכולם. זה שלך עם עצמך. שאלה ראשונה, האם אני מגיבה מהר ואחר כך מצטערת? מה את אומרת? שאלה שנייה, האם אני מדברת לפני שהלב נרגע? כאילו עוד לא נרגעתי כבר אני מדברת האם אני מתקשה לדחוץ סיפוקים עכשיו בא לי עכשיו אני רוצה עכשיו אני רוצה לאכול את המתוק עכשיו אני רוצה להניח את הראש במקום שאסור להניח עכשיו אני רוצה רוצה לקנות את זה רוצה אוקיי האם לפעמים אני מחליטה החלטות רגשיות בלי מחשבה.

האם אני יוצאת לקניות בלי מחשבה? האם יש לי קושי להקשיב למישהו עד הסוף? מדברים איתי, הילד, בעלי, מישהו מדבר איתי, האם יש לי קושי להקשיב עד הסוף? האם יש לי תחושה שבוער לי להגיב? אני חייבת להגיב, חייבת. אפילו שאת יושבת יושבת באיזה פגישה או איזה מקום ובוער לך אבל את יודעת שזה שמרי כאילו רגע על קשה לך האם בוער לך להגיב האם יש לך מדי פעם התפרצויות קצרות ואז וואי נפילה חרטה למה התפרצתי ככה למה למה למה למה דיברתי במבהירות במבהירות בלי לחשוב למה האם את מתחרטת האם לפעמים יש לך מעבר מהיר עם מצב רוח אחד למצב רוח אחר. פתאום את נהיית עצובה, פתאום את נהית שמחה, פתאום את נופלת, מזהה את כל זה. אומרת, אלה

תכונות של אימפולסיביות, של פחז כמיים, של מהירות תגובה. אני בטוחה שכל אחת מאיתנו מזהה לפחות שתיים שלושה מה מהנקודות האלה. אנחנו דור משיח. דור אחרון הכל מהר מהר מהר העולם מכניס אותנו לקצב מהר מהר מהר מהר שזה לא נכון לחיות ככה לא נכון אין אנחנו דור שחייבים להקשיב לנפש שלנו אין אני מעולם לא האמנתי שהשיחות שלי יהפכו להיות שיחות עם מוזיקה וכאלה אין אבל אני מבינה שזה חובת הדור חובה גם לעצמי גם אני בעבודה שלי עם עצמי חייבת את הדברים האלה פעם זה לא היה פתאום אני מבינה שאנחנו נכנסנו עשו לאיזה מרתון, החיים נהפכו להיות לנו אין ברירה, אין ברירה. עכשיו ניתן עצות למיתון, עצות למתן את הפחד, את המהירות הזאת.

קודם כל, וזה אפשרי לעצור 12 שניות לפני כל תגובה כמו המודעני. זאת אומרת, את מעתיקה מה שחז"ל אמור לך לעשות בבוקר. לפני שאת קופצת מהמיטה, 12 שניות, תגידי מודה אני. לפני שאת מגיבה קופצת להגיב, קופצת לעשות משהו, את יכולה להגיד את המילים האלה בלב דני לפניך את את חוזרת לבוקר, תצמינה, תראי את עצמך רגע לפני שאת קופצת מהמיטה. נשימה. יודע, אני בלב, את לא חייבת להגיד את המילים האלה. לא צריך להגיד את זה בפה, אבל להגיד בלב, להיזכר ב זאת אומרת, להעתיק את התבנית של הבוקר לרגע שאת רוצה עכשיו להגיב ואת יודעת שזה מאוד חשוב. אז חשוב נשימה כפולה אוקיי שואפת אוויר מוציאה אוויר שוב שואפת נוספת ואז תגיבי לא מהר משפט

קבוע שתגידי לעצמך כמו לא חייב להגיב עכשיו אוקיי את יכולה לקחת את זה לכתוב את זה על פתקים לטלוט את זה בכמה נקודות בבית שלך זה מאוד מאוד עוזר אני עושה את זה לפעמים אני טולה לא לא למהר להגיב במיוחד יום שישי שימי לך בכל מיני כאלה קטנים כאלה לא למר להגיב ופתאום את רואה את זה וזה מציל אותך זה הצלה שתיית מים לפני החלטה צריכה להחליט החלטה רגע הולכת מברכת שהכל נהיה בדברו מכניסה כאן את דיבורו של הקדוש ברוך הוא את הדיבור של השם את האמונה שותה, מברכת נפשות, שזה ברכה מאוד מסוגלת לנפש מפוקסת ובריאה, תגיבי. אם זו החלטה מאוד מאוד חשובה, את לא מגיבה, את יושנת לילה, בסדר? נישן לילה, נקום בבוקר, נגיד לכם,

אוקיי? אה, לכתוב במקום להגיב, יש לך איזה כעס על מישהו, את רותחת עליו, תוציא את הכל בדף. קחי דף ועת, תוציא, ישפחי בדף, קמתי, אחר כך תגיבי. לך מושג כמה זה מרגיע. אגב, כשכותבים הדברים מסתדרים, מסתדרים מאוד מאוד נכון בפנים. אוקיי? א לקום, לזוז וללכת לחדר אחר. אגב, זו עצה נפלאה לכעס. מרגישה שהכעס בא ומתפרץ, לכי לחדר אחר. אוקיי? כנסי לחדר השני. ציא החוצה, לא יודעת מה, תראי את השכנה האשכנזיה שלך שעוברת כזה והיא סיאה ארוגה ואת לא יכולה לצרוח לידה. זה הכי טוב בעולם. שאלה פנימית. איך אני ארגיש עם זה מחר? איך אני ארגיש? האם אני אתחרט על מה שהולכת להגיד עכשיו? איך אני ארגיש עוד חמש דקות? מה אני אשלם?

איזה מחיר אני אשלם על הדבר הזה? אוקיי, כל מיני מעשים שכאלה. ומגע מגע מגע מגע. רגליים על הקרקע מאוד עוזר. יד על הלב מאוד מאוד עוזר. הבאתי לכם את הכל בטפ שירת הלב יותר מורחב. ואני חייבת להקריא לכם מהדפים שאמפולסיביות זה לא חיסרון, זה כוח לא מנוהל. זאת אומרת, יש איזה כוח מאוד מאוד גדול שיש בך כלי גדול שלא מנועל בצורה נכונה. סימן שאת כלי גדול. וכשאת לומדת להעת ולחשוב, את זוכה בברכה אדירה. בדווקא שאת מרגישה שהשטן דוחף אותך, דוחף אותך, יש כאן ברכה ענקית בשבילך. כמו ראובן. הברכה שמורה אצל המלך. את רוצה לזכות לקבל את הברכה? טעתי. תנשמי. מאוד מאוד מאוד חשוב. ובחסידות כתוב שהדחף זה הקול של הנפש הבהמית.

הנפש הבהמית דוחפת. השאי היא קולה של הנפש האלוקית. תני לנפש האלוקית לדבר ותזכרי טוב ערך הפיים מגיבור. אוקיי? ואגב, אל תמרי ליפול לעצבות, זה עוד פחז. אל תמערי לפחד, זה עוד פחז. פחד ופחז כמעט אותן אותיות. זה אותן אותיות. חוץ מזה שהזין בעצם אם אני לוקחת אותה ואני מושכת לה טיפה את הקוץ, היא הופכת להיות פחד. זאת אומרת כשאני אני ממהרת לפח ממהרת ככה לראות את הדברים בצורה לא נכונה ואני לא אני לא עובדת לא מכניסה אמונה לא עוצרת שנייה אבל מכניסה אמונה זה הופך להיות פחד אוקיי לא למהר ליפול לא למה להיכנס למיטה אין לי כוח נמאס לי מהכל וזה ד זה תני מקום לאמונה תני מקום לשפע לרדת תני מקום לאור להגיע לא יאללה

זהו אהבוד נגמר זהו הזוגיות שלי מתה, החיים שלי נגמרו, אבוד, זה הרופא אמר, הלך עליי, לא לא זה פחד כמים זה מפיל אותך למיטה, לא נשימה, תכניסי את השם, תני לו להיכנס, בואי תראי מה קורה בפרשה שלנו. אני עכשיו רוצה להיכנס לפרשה לשבט דן שהוא קשור לחודש תבט. חודש תבט זה החודש הכי הכי נמוך בחודשים ושבט דן הוא הנמוך בשבטים. בסופו של דבר שבט דן הוא זה שמרוצץ את ראשו של עשו מאוד חזק לדעת את זה הרי מה היה שם מה היה שם באים לגבור את יעקב אבינו מגיע דן מגיע סליחה מגיעים כולם לגבור את יעקב אבינו כל השבטים במיתתו של יעקב וזה מגיע עשיו א אפ תעצרו תעצרו מה קרה זה אי אפשר לגבור פה את יעקב זה החלק שלי מה זאת אומרת

החלק שלך הוא אמר כן יש במערת המכפלה א היא נקראת מערת המכפלה כי אמורים לקבר ארבע זוגות, אוקיי? אדם וחווה זה שני מקומות. אברהם ושרה שתי מקומות א יצחק ורבקא שתי מקומות ואני ויעקב. יעקב לאן נגברה בחלק של יעקב? החלק שנשאר זה שלי. מה הוא אומר להם? אומר להם כשאני מכרתי את הבכורה, מכרתי רק את הבכורה. לא מכרתי את חלקי במערה. חלקי במערה הוא חלקי. אמרו לו השבטים, יש לך טעות. אנחנו ראינו את את השטר, יש שטר מכירה ובשטר מכירה כתוב שמכרת את חלקך גם במערה. אמר להם אין בעיה לכו תביאו לי את השטר. טוב, מי רץ להביא את השטר? נפטלי. נפתלי הוא נקרא איילה שלוחה. היה קל רגליים כאיילה. נפתלי רץ מהר להביא את השטר.

בינתיים יעקב אבינו מוטל בביזיון. מי היה שם? חושים בן דן. חושים הבן של דן היה חרש אילם. הוא ככה מנסה להבין. הוא לא שומע. הוא לא מבין שעכשיו הלכו להבישתה, הוא רואה רק בלאגן, נכון? מי שחרש לא מבין, הוא רואה רק בלאגן. זה אנשים כאלה. אז הוא שואל ככה בשפת הסימנים, מה קרה? הצביעו לו על עשו. הוא הבין שעשו מעכב את הגבורה של יעקב והוא יודע שעשו תמיד עושה בעיות. מה הוא עושה? בלי בלי לחשוב פעמיים, לוקח מקל, חותך לו את הראש. זאת אומרת שהשבט הכי נמוך, שהוא החודש הכי נמוך הוא בעצם זה שעורף את הראש של עשו הרשע. מרוצץ את הראש. הכי גרוע בעולם. זאת אומרת שהנמוך הוא הכי טוב. הבנת? שמה את מדליקה את האור הכי גדול.

ואם את תסתכלי ואת תראי חודש תבת איזה אור הוא, את לא תאמיני מה שאני אומרת לך עכשיו. אם תספרי את הימים מא' חנוכה, מנה הראשון של חנוכה ועד א' בשבט. זאת אומרת כל חודש תבת את תראי שיש לך לו ימים כנגד לו נרות של חנוכה. זאת אומרת שנרות חנוכה לא מאירים רק את היומיים הראשונים בתבת. נרות חנוכה מאירים את כל תבט. אני רק צריכה לזכור להדליק את האור. לזכור שבימי החושך יש לי מנורה ואני תמיד יכולה להדליק אותה. מבינה? עכשיו מה קורה אצל דן? דן בא לאבא שלו יעקב או יעקב. כל השבטים נכנסים לאבא שלהם. כל אחד ראובן נכנס. זה שמעון כולם נכנסים מבסוטים. נכון? דן נכנס ככה אבא שלו אומר לו מה קרה? למה הראש שלך למטה? אמר דן

לאבא שלו, אבא מה אני יכול לעשות? המצב שלי על הפנים. מה יהיה איתי? אמר לו יעקב, למה? מה קרה? כפרה. אמר לו, תראה, לכולם יש ילדים. לראובן יש ילדים, לשמעון יש ילדים, לבנימין הקטן יש 10ה ילדים ואני מה יש לי? מה יצא ממני? יש לי ילד אחד בלבד והוא גם הוא חירש אילם אז מה יצא ממני? אמר לו יעקב אבינו, מה? למה אתה מתייאש? לא להתייאש. אין יאוש בעולם. אתה רואה רק חלק מהתמונה. אתה רואה רק חלק מהפאזל. אתה לא באמת רואה את התמונה השלמה. אמר יעקב אבינו לדן, לישועתך כיוויתי אדוני תקווה. אל תאבד את התקווה, אל תיפול כי דווקא דן, דווקא חושים בן דן זה שהוא שזה דווקא החושך הזה, זה שהוא לא שומע ולא רואה. זה הרג את

השטן, זה הרג את עשו. אל תפחד, הכל יהיה בסדר. בסופו של דבר מה קורה? מה קורה בסופו של דבר? שבט דן הופך להיות המאסף. מחושים בן דן הזה יצאו מלא ילדים ומלא נצלצעים ומלא זה שהוא היה אחד השבטים הגדולים ביותר הוא היה מעשב במדבר כשכל השבטים היו הולכים במדבר דן היה אחרון היה אוסף את כל העבדות זה איבד נעליים זה איבד גרביים זה איבד דברים זה דן היה אוסף את הכל ומביא דן יודע להשיב עבדות כשהולכת לך אמונה לאיבוד לפעמים כשאת שוכחת בדרך את האמונה את התקווה הוא מחזיר לך אותה אומר לך אני שהיה אני בן אחד בלבד. זה מה שהיה לי בחיים וגם הוא היה חירש אליהם. הפכתי להיות השבת הכמעט הכי גדול. ואני רוצתי את הראש של השטן

של עשו. לישועתך כיוויתי אדוני. אומר יעקב, אל תאבד את התקווה. אל תאבד את האמונה שלך. בנות. זה כל כך כל כך חזק. כל כך אמת לאמיתה. עכשיו הפסוק הזה לשועתך כיוויתי אדוני. זה פסוק שטוב לומר אותו אחרי קריאת שמה בלילה על המיטה. אצל ה אצל האשכנזים זה נמצא בנוסח אצלנו זה לא נמצא בנוסח אבל זה טוב להגיד את זה מתי עוד טוב להגיד את זה בתפילת הדרך אחרי שאת אומרת תפילת הדרך טוב להגיד לישועתך כיוויתי אדוני עכשיו סגולה לתקווה סגולה לישועה להגיד את הפסוק הזה שלוש פעמים ולהחליף את הסדר של המילים בהתחלה את אומרת לישועתך כיוויתי אדוני אחר כך כיוויתי אדוני לישועתך אחר כך אדוני לישועתך כיוויתי תגידי ביחד איתי בואי

נגיד ביחד לישועתך כיויתי אדוני כיויתי אדוני לישועתך אדוני לישועתך כיוויתי זה סגולה נפלאה ומה מיוחד כשאומרים את זה ככה את מקווה לשותך כיוויתי אדוני קשה לי ואני מקווה שם השם נמצא בסוף של הפסוק ואת ממשיכה לכבוד ואת לא מאבדת את התקווה מה זאת אומרת כיוויתי אדוני לישועתך שם השם מתקרב אלייך ואת ממשיכה לכבות ולא מאבדת את התקווה ולא מאבדת את את האמונה מה קורה אדוני לשועתך כיביתי השם כבר כל כך נוגע בך אל תאבדי את התקווה נשמה שלי את לא מאבדת את התקווה לעולם אמא'ה לעולם מי אומר עוד שועתך כיוויתי אדוני מי אומר עוד יש תפילה שהרבה נשים אנשים אומרות אותה ובתפילה יש את הפסוק הזה מי פרק שירה מי אומר בפרק שירה

לשועתך כיוויתי אדוני תרנגול אומר בשעה שבא הקדוש ברוך הוא אצל הצדיקים בגן עדן זולפים כל אילני גן עדן בשמים ומרננים ומשבחים ואז גם הוא מאור ומשבח בכל ראשון אומר בכל שני אומר בכל שלישי אומר בכל רביעי אומר לשועתך כיוויתי אדוני. כל רביעי זה יום רביעי. מה הקשר של התרנגול היום הרביעי לשועתך כיוויתי אדוני? מה הקשר? חזק ראיתי את אצל הרב רוזנבלום מאלף בנות. ביום הרביעי נבראת השמש, מאירה שמש והתרנגול יודע לזהות את זריחת השמש. מתי? בחושך. כשתרנגול רואה את הרגע הוא מזהה את החושך הכי גדול ביממה הוא אומר עכשיו יבוא עכשיו השם אזורחת ולכן את מברכת בברכות השחר הנותן ל שכבי בינה להבחין בין יום ובין לילה מהמם

נשמה שלי אני נותן לה סכבי בינה התרנגול יודע להבחין חושך סימן שבא האור לישועתך כיוויתי אדוני אל תאבדי את התקווה, אל תאבדי את האמונה, גם כשאת רואה עכשיו חושך מצרים. אמא'ה, מה זה חושך? חבל על הזמן נכון אם עכשיו חושך חושך אומר לך תרנגול לשועתך כיוויתי אדוני תקבי זה הזמן לכבות כי עכשיו באה לך הישועה עכשיו השמש מתחילה לעלות איזה חזק זה מבינה לא ליפול אוקיי עכשיו אחד הדברים שאנחנו חייבות לזכור זה שלכוות להשם זה גם כשטוב גם כשאת על מסלול מכירה את זה שלפעמים את עושה איזה משהו את מרגישה על המסלול הכל בסדר אני בשליטה הכל טוב אז אני לא כל כך מקווה כי הכל הכל טוב כאילו אני אני בסדר, אני בשליטה, זה לא

נכון. מספרים מאוד מאוד יפה על הבעל שם טוב הקדוש שיום אחד הוא קרא לשני תלמידים שלו ושלח אותם להונגריה. אמר להם, "אני רוצה שתכינו לי יין לפסח, כי עוד מעט פסח, גם אנחנו צריכות לזכור שעוד אותו פסח צריך כבר להתחיל לנקות." ואז הוא אמר להם, תשימו לב שהיין יהיה כמו שצריך, כי באמת הבעל שם טוב היה מקפיד, מחשש, יין נסח וכולי. ושני התלמידים שלו לקחו את העניינים לידיים, נסעו להונגריה ומשעת הבציר השגיחו על היין וזה שאף אחד לא יגע. והכל היה בסדר והכל היה בשליטה. ברוך השם באמת זה לקח זמן וברוך השם אחרי זמן שהם השגיחו ותרכו והתאמצו ומסרו את הנפש על היין, ברוך השם, היין היה מוכן. החביות היו על העגלה. תודה להשם

ויאללה, נוסעים למזיבוז, לבעל שם טוב. והם כל הדרך כמובן מסתכלים על החביות שאף אחד לא יגע בזה. וברוך השם, ברוך השם, הם הגיעו כבר לכניסה למזיבוז. ואיך שהם באים להיכנס למזיבוז, בכניסה למזיבוז, עומד שומר והשומר אומר להם, "אפס, מה יש לכם בחביות?" אמרו לו, "ין." אמר להם, "לא." אמר להם, "אני רוצה לבדוק. אולי יש פה מטבעות זהב, אולי אמרו לו, "לא, זה יין, זה יין." אמר להם, "לא, אני רוצה לבדוק, אני חייב להכניס את האצבע. התחננו, בחו, אמרו לו, לא, לא." אמר, הוא ראה שהם כאלה היסטריים. הוא פתח את החביות, הכניס את האצבע, טעם ואמר, "זה יין, אתם יכולים, אתם יכולים להיכנס." קיצור, הוא עשה להם את כל היין נסך. כל

היין, כל הטרכה שלהם, הכל, הכל, הכל הלך לטמיון. והם הגיעו לבעל שם טוב עם ראש למטה וזה. הבעל שם טוב אמר להם אני יודע אני יודע שאתם טרכתם ואני יודע שאתם התאמצתם ואני יודע שאתם עשיתם הכל ואבל דבר אחד שכחתם שכחתם לכבות לקדוש ברוך הוא שכחתם לכוות לאבא שבשמיים שכחתם להרים עיניים לשם ולהגיד לו השם תעזור לנו תשמור עלינו תן לנו כוח להצליח שכחתם בנות תדעו לכם אנחנו חייבות תמיד להרים עיניים לשמיים הזוהר אומר יש לך צלחת של אוכל עכשיו כאן צלחת והמקפי מלא והמקרר מלא והחשבון בנק מלא והבית מלא את צריכה לבקש מהשם השם תפרנס אותי צלחת של אוכל השם תן לי לאכול הבנת נשמה שלי תמיד לקבות תמיד לקבות לטוב נשמה בחילה

אחת את לא יכולה לאכול את כל האוכל הזה חס ושלום שלא נדע כמה חשוב שנבקש ונהיה מקוות כל הזמן ולכן אומר דוד המלך בתהילים קווה אל השם חזק וימץ ליבך וקווה אל השם ואני אני חשבתי לעצמי כל כך יפה קב לשם חזק נקודה אדם צריך לקוות להשם גם במצב חזק את מרגישה שאת במצב חזק את על המסלול את בשליטה הכל בסדר תקבי אל השם חזק ומץ ליבך וקווה אל השם כשאתה במצב חזק תאמץ את הלב תאמציא את הלב לכבות להשם כי דווקא במצב חזק אנחנו בנפילה הזאת של כאילו אני מסתדרת לבד אני באמת מסתדרת לא נשמה מה? את לא מסתדרת לבד. זה סיעתא דשמיא. גם כשהולך לך טוב עכשיו, הולך לך מעולה עכשיו, את לא לבד. יש מי שעושה את זה שזה מסתדר, יש מי שעושה

את זה שזה בסדר. את מבינה כמה זה חשוב מאוד מאוד מאוד. נשמה שלי, אהובה שלי. בנות אני לא יכולה לדבר על הכל. אנחנו כאן דפי שירת הלב באמת עמוסים וקדושים ויש לכם פה גם מתכון טוב ומיוחד. יש לכם פה המון המון המון דברים טובים. כנסו לכם לאתר שלנו. תורידו לכם בדפי ישירת הלב, יהיה לכם עוד חומר מהמם מהמם לשבת. אנחנו מסיימות את השיעור שלנו כמובן בתפילה לגאולת השכינה ממש בעזרת השם אני פותחת את הסידור עם התפילה המהממת. נבקש משיח וגאולה ועיני ישראל כבדות מזוקן. ויהיו עיני ישראל כבדות מזוקן. בפרשה שלנו יעקב אבינו מסמל את את הגלות, את הסוף של הגלות. שאנחנו נרגיש כמו זקנות, כמו בוקם כזה כאילו עייפות כבר, חגיד

שירה, אני מרגישה זקנה, העיניים שלי כבדות, אני כבר עייפה מכל הניסיונות, מכל מה שאני עוברת. לא אומר לך יעקב, אומר לך, אומר לך הבעל שם טוב, אל תתני לעבודת השם שלך ליפול לזקנה. לא, את לא זקנה. את חייבת להיות רעננה. את חייבת לקום, את חייבת. תחייבת, את יכולה רק בנשימות נכונות, באמונה, בעזרת השם והכל יהיה טוב בעזרת השם יתברך. 547 בסידור שלנו, סידור שירת חיי. על זיום מסכן בודך זבנו בן דודך

תבקשי תבקשי בלב גאולה משיח

זה מה שאנחנו צריכים גנוחפנו אוי משיח

יהי רצון מלפניך אבינו מלכנו ידידות ידידות אור נפשנו רוחנו ונשמתנו למען בריתך אשר קראת ל13 מידות חות מלפניך זכורתנו ושב שכינתך לבית קודשנו ותחזור להשתעשע בנו כמי קדם כי קשה פרידתך ממנו כי פרידת נפשנו מגופנו המו מאינו וחלתה נפשנו אל גאולת שכינתך ואל מאון קודשך ולרצוניך אדוני נחספנו איננו מתחננים ובוכים לפניך אדוני אברחמן על גלות השכינה. הושיע אדוני שכינתך ודבק נפשנו באהבתך הנעימה והערבה על נפשנו הנעימה והערבה על נפשנו ויאול מלכנו והכלה

כל הזמן נבקש משיח גאולה לאחת חסר בית לאחת חסר ילדים לאחת שמחה ולאחת פרנסה ולאחת זיווג ולכולנו חסר משיח אחד וכשהוא יבוא הכל יבוא הכל יבוא הכל הכל הכל בנות אומר יעקב אבינו לבנים שלו עספו ואגיד לכם את אשר יקרע אתכם באחרית הימים אתם רוצים לעבור את אחרית הימים כמו שצריך תאספו תהיו אסופים תהיו אסופים אל תתפזרי אל תתפזרי כל מיני כיוונים לא לא תהיי אסופה תבקשי רק גאולה רק שכינה רק קדושה רק להתחבר להשם וזה זה מה שיתן לך לעבור את החר את הימ כמו שצריך. לא להתבלבל עם כל מה שקורה בחוץ. כל התאבות וכל השאיפות מראות לך שאת רוצה את זה ורוצה את זה. לא. את רוצה גאולה. את רוצה את השם. זה מה שאת באמת רוצה. לא

להתפזר. האספי. תאספי לנקודה הפנימית הזאת שלך. בעזרת השם מאחלת לך אחותי הנסיכה בשורות טובות, ישועות גדולות. זכותו של יעקב אבינו תגן בעדינו. זכותו של רבי שמעון בר יוחאי תגן בעדינו. זכותו של הבבא סלי הקדוש שעות אותו הילולה שלו תגן בעדינו. ישועות שמחות מחר שיר השירים בשעה 1 :30 קר רגיל אוהבת ומצפה איתכן כולכם כולנו לגאולה בקרוב אמן ואמן ‏M.