"דרכתי על רימון, הגוף נפל אחורה": הרב לירז זעירא, שאיבד את שתי רגליו, בריאיון מעורר השראה

ואז אני שומע הוא נעמד והוא מדווח בקשר א פרח אחד פצוע אחד זה הרב שתי רגליים קטעות אני שומע את זה ואני מבין בדיוק מה המצב שלי

לטוב או למטב

לטוב

לטוב

אני מבין פתאום שיש

שומע בקשר שאומרים ש אין לך שתי רגליים ואתה אומר זה עושה לי טוב

זה עושה לי בהירות מאוד גדולה הבנה של מה המשימה שלי כרגע המשימה שלי כרגע היא להישאר בחיים אחד החבר'ה לידי בשרש שר את הפינוי ש רואה אותי ממלמל והוא רוצה לעזור לי אז הוא צועק שמע ישראל ותוך כדי שהוא צועק שמע ישראל אני אומר לו לא פתאום יוצא מהזה לא פותח את העיניים אומר לי מסתכל עליי נפגו לו בבעלה מה הוא עשה לו טוב הוא לא מבין אומר לו אני לא הולך

אבל לא חששת שזה באמת אולי יהיה הרגעים האחרונים אתה כבר מרגיש

אני לא הולך לשום מקום אני נשאר פה יש לי השליחות לעשות אני לא הולך לשום מקום הרב לירה זעירה, מה נשמע?

ברוך השם. טוב.

אה, אני שואל את כולם, איך אתה מרגיש מתוך נימוס? אצלך ממש בא לי לשמוע איך אתה מרגיש. אני מרגיש טוב וכל יום משתפר והולך הולך ומסיף הולך ועור א ומתרגל גם למתנות החדשות שקיבלנו

למי שפספס ולא היה באירוע נספר את אירועי הפרקים הקודמים מה שנקרא אתה א מנהל לחימה בגדוד מילואים 8108 גדוד שריון סוריה א יש שם שנתיים של לחימה שרק בימים האחרונים ראינו כמה היא יכולה להיות גם עצימה אבל אתה עושה שם עוד תפקיד בשונה ממקומות אחרים אתה גם נהל לחימה וגם רב בגדוד

כן א שנה קודם כמעט שנה קודם הרב של הגדוד סיים תפקידו והמגד ביקש מני להיכנס גם לפטיסית של הרב אה סיימתי את הקורס חודשיים לפני הפציעה

קורס רבנים צבעים

קורס רבנים צבעיים במילואים א וסיימתי את הקורס ישר לתוך הקו כש שזה היה צמוד לקו הקודם שעשיתי גם בסוריה טובה לחבר יוצא שבעה חודשים בתוך גזרת סוריה אה ואני הרב של הגדוד ביום האחרון לפני שאנחנו מתחלפים ממש ערב ערב יום כיפור ובאתי להיפרד מהפלוגה שהייתה תחתנו

כי אתה אמור לעשות כיפור בבית עם שליחה וילדים

כיפור בבית הייתי בשבת בבית זה יום שני הבתחתי לילדים שלי חמישה בנים שלי ולאשתי שביום שלישי אבא בבית גג בערב ולא הצלחתי לעמוד בהבטחה. אני צריך לכפר על זה עוד. אה חשוב להגיד בלי נדר.

ובאמת אני מצאת את עצמי ערב ערב יום כיפור. עושה סיבוב, מביא סוכה לפלוגה שנמצאת תחתנו. פלוגה של צנחנים ומילואים. מביא להם סוכה, מביא מים, בא להגיד לצועות. הם נשארים עוד שישה ימים. והיה אחלה בוקר. ממש. העברנו מאחד לשני את השישיות של המים ושרנו וחבר'ה הניחו תפילין והיו לי שופר ביקשו שנתקע בשופר זה עסרת ימי תשובה

ממש סוף עשרת ימי תשובה

כן ממש לקראתי יום כיפור השופר שלי כבר בבית אה ופתאום מזכירים לי שגם עכשיו אפשר לתקוע בשופר תוקעתי בשופר היה אווירה מצוינת יש לנו וידאוים ממש שמחים אותו הבוקר ועשיתי סיבוב להיפרד גם מהעמדות ואחת העמדות אומרת לי כלומני החייל אני חושב שאחד החיילים אמר שהעירוב אולי פסול.

העירוב במוצב.

העירוב במוצב. סוף סוף יש לי מה לעשות בתור הרב. זה הגדרת תפקיד. אני לא אשאיר לרב שמגיע אחריי עירוב פסול. הוא עולה ערב יום כיפור. יש לו מספיק דברים על הראש. להגיד לחיילים את ההנחיות. מה מותר להם? מה אסור להם. מי שבפעילות איך הוא שותה שיעורים יש לו בטח עירובים פסולים ממקום אחר. מבטחים להכשיר. רציתי להביא לו את הכל הכי טוב שאפשר. עם הסוכות כבר במוצבים עם העירוב כשר. ואני עשה סיבוב ואני הולך בתוך התעלות ורוב העירוב לא צריך חוט כמו שאנחנו רגילים לראות כי זה טל מאוד גבוה ברמת הגולן והביטוי הלכתי זה טל המתלקט זה קיר מעצם השיפוע של הטל זה הקיר זה העירוב עצמו זה הדופן ואני הולך בתוך התעלה מקיף מקיף

מקיף ומגיע ליד העמדה הכי צפונית השג האחורי ואני אומר לאותם חבר'ה בעמדה אני צועק להם שיבואו אלי הם באים אני נפרד אומר להם חבר'ה אני אנחנו מחר עוזבים להתראות היה כיף להיות איתכם ואני הולך לכיוון ההוא אם אתם רואים חמוש חוזר מסוריה זה כנראה אני נה לו לפתוח באש אומרים לי להתראות אני ממשיך לחפש את החוט של העירוב כי בוודאי באיזשהו שלב יש שביל ובשביל צריך להעביר איזשהו מה שנקרא צורת הפתח החוט שאנחנו רגילים לראות והעמודים האלה א ואני רואה בסוף עמוד עם חוט מבסוט שיש לי מה לעשות לממש את תפקידי בתוריו ואני מצ

משה פגום לא, אני רואה אותו כרגע נראה תקין אבל צריך לבדוק את הקצה השני. צריך לראות שלמטה יש המושג לחטית לחי ואני מצלם וידאו לרב שמגיע אחריי שידע שהוא לא צריך לבדוק את רוב המוצב אלא רק פה רק את הנקודה הזאת ואז אני הולך לצד השני א מטפס טיפה למעלה זה אזור שהוא טיפה יותר גבוה עמוד הוא מונח יותר גבוה בשביל שהטנקים לא יפגעו עם האנטנות ויפסלו את העירוב אני עולה למעלה אני מסתכל העיניים שלי כל הזמן למעלה בשביל לראות א את החוט איפה הוא מונח מסתכל למעלה יורד תוך כדי זה אזור עם הרבה אבנים שמדרות כחטוף ואני מחליק פתאום א שתי רגליים קדימה הגוף נופל אחורה א ובדיעבד מסתבר שכנראה דרכתי על איזשהו רימון ששכב שם

מה זה בדיעבד אתה לא זוכר פיצוץ

אני זוכר את הפיצוץ אבל לא ידעתי ממה קרה הפיצוץ ולא ראיתי כי העיניים שיסתכלו למעלה א אני זוכר הכל הייתי בהכרה כל השלב הזה גם עד הפינוי ואני שומע פתאום פק בום זה יכול להיות רימון זה יכול להיות הרבה דברים כל ששרשרת הניפוץ תמיד היא נשמעת ככה ואז אני מתהפך הריפיצות הופך אותי על הבטן האוזניים שלי לא מצלצלות הרגליים לא עונות לי אבל אני מבין שקרה פה משהו לא מבין עדיין מה

אתה לא מצליח להסתכל ולראות

אני מונח אני הפנים כלפי מטה כרגע ואני מבין שיכול להיות שלא שמרו את הפיצוץ כי אני

רחוק יחסית

רחוק ולא לא שמעתי עוזניים שלהם מצפצפות אז אולי זה פיצוץ חלש לא יודע והרגליים לא נענות לי אולי אני מאבד דם ואני מבין שאני צריך להגיע קרוב למקום שבו יכולים לראות אותי אני מתגלגל כזה לכיוון למטה ומתחיל לזחול לכיוון העמדה ש

איך זוכלים בלי רגליים

א לא זכלתי ארוך רחוק מדי וזוכלים מהידיים הידיים את הספסנטר

אתה זוכר כאב בזמן הזה

זוכר כאב לא חזק במיוחד שישות מאוד גדולה. יש אדרנלין בגוף, א המון דם שזורם כנראה ואני מתקדם לכיוון העמדה עד שהעיניים שלי רואות את העמדה ואז הראש צונח למטה ואני מתחיל לצעוק.

סתם שאלה טכנית אתה חמוש בזמן הזה?

אני חמוש בוודאי גם עם האקדח האישי וגם עם הנ

הייתה מחשבה אולי לראות צורות באוויר?

לא לא עבר לי בראש. א שנייה א

כי אתה מתאר פה תסכול מטורף אתה עברת כרגע אירוע שאתה עדיין לא מבין אותו אתה מבין שהוא בלתי הפיך קרה פה משהו אבל אולי לא שומעים אותך אולי לא יודעים מה קורה איתך אתה יכול להישאר שם תיאורטית לא מעט זמן עד שתאבד הכרה

אני חושב שההסתכלות שלי הייתה מאוד מאוד מה אני יכול לעשות להסתכל קדימה א תסכול דברים כאלה לא יודע לא עבר לי גם אני מתאר אתכול שיכול להיוולד מזה שלא שומעים אותך, לא מגיעים אליך.

זה היה כמה רגעים שאתה לא הבנת אם בכלל יודעים מה קרה. נכון.

נכון. אבל אני חושב שעצם המילה תסכול אה אולי טיפה מקדים את המאוחר, אבל כל ההרגשות האלה לא עברו לי בכלל וגם עד עכשיו לא עוברים לי. ברוך השם.

עוד ניגע בשפה כי היא מאוד חשובה בשיח שלנו ובכלל.

נכון. אבל לא לא עבר לי.

אבל היה חשש שכוחות לא יודעים בכלל שקרה פה משהו? אני מאוד הייתי מוכבון במה אני צריך לעשות ואני צריך לעשות כרגע להגיע למקום שבו יכולים לחלץ אותי ממנו ואני הייתי מוכבון בזה שצריך לראות שהחילוץ מגיע ונעמד שחבתי שם עם הראש כיוון הרצפה והתחלתי לצעוק נפצעתי ופתאום אני שומע את החבר'ה של הפלוגה עם בראשם הממפי איבצן רצים לכיוון אני שומע אותם מחלקים פקודות דילוגים שמעת ממפ אומר שלוש זה כיוון התעלה שניים למעלה, שניים איתי ואז שניים מגיעים, שני חבר'ה מגיעים לשים לי חוסמי עורקים על הרגליים. אני מדבר שתי דקות ו20 שניות מהפיצוץ, כבר יש לי שני חוסמי הורקים על הרגליים. מקצועיות, חדות באמת שצריך להבין הם עדיין לא מבינים מה האירוע. יכול להיות שזה

מטען, יכול להיות שזה ירי גם

הם מבחינתם בדיעבד מספרים לי שהם מבינים שזה טיל נט שנורא עליי מהכפר למטה, מהירה למטה, קודנה. א שזה מה שקרה התקפה על המוצב ומבחינתם אני לא האירוע היחיד יכול להיות שיש התקפה על כל המוצב כולו א ואז תוך כדי ששנו נכסמי הרוקים הממפי שואל אותי מה איפה זה קרה והכל ואז אני שומע הוא נעמד והוא מדווח בקשר אה פרח אחד פצוע אחד זה הרב שתי רגליים קטועות אני שומע את זה ואני מבין בדיוק מה המצב שלי

לטוב או למטב

לטוב

לטוב

אני מבין פתאום שיש

שמה בקשר שאומרים שאין לך שתי רגליים ואתה אומר זה עושה לי טוב,

זה עושה לי בהירות מאוד גדולה. הבנה של מה המשימה שלי כרגע. המשימה שלי כרגע היא להישאר בחיים. זה קודם כל וזה אומר להישאר אר כי איבוד הכרה שווה סכנה יותר גדולה לחיים שלי. אז אני צריך להישאר בחיים. א ויש לי משימה חדשה. מה היא עוד לא גיבשתי אבל יש לי משימה חדשה או בטרמינולוגיה החבדית. שליחות חדשה וזה לגמרי נותן לי כוח.

מדהים. אתה תוך דקות מהפציעה מבין שיש לך משימה חדשה בעולם.

כן, לגמרי.

מה ההמשך?

א פינוי באחורה של האמר. אין רכב פינוי. הוא בדיוק נשלח את הקיפול של המוצבים אז צריך אותו בגזרת ארדו ותמיד באחורה של אמר זה חתיכת אירוע לא סבבה בכלל. כאילו אמר זה דבר מקרטע. קופץ ואתה

מבין כבר שאתה בלי שתי רגלייםכן

עם עובדן דם

אבל אני גם מבין שיש לי יש לי מה לעשות

אז תוך כדי אני גם שומע שאין מפתח לשער וכל מיני דברים כאלה ואני שומע שאומרים לנסוע מהר ואני אומר לא לנסוע מהר לנסוע לאט אני פה מאחורן פקודות

לא יודע כמה מישהו שמע אותי אבל אני עסוק בלתת פקודות אני מאחורה בעמר צועק לעצמי כנראה אף אחד לא יכל לקלוטי יותר מדי אבל אני עם עצמי אה כן בתוך האירוע הזה מנסה לגרום לזה שאני אהיה מעורב בכל זאת אני גם הדרגה הכי גבוהה ברכב כרגע אה אני רב סרן כנראה ממם שמה היה סרן או משהו כזה ו אני נותן פקודות עוד פעם אני לא חושב שמישהו שם לב אליי או יכל להבין מה אני אומר אם העיבוד דם שלי והלשון ית כבדה נורא

תשמע צריך גם להגיד הם חדשים יחסית בגזרה זאת אומרת הם רק הגיעו זה

לא הם הם נמצאים שמה כמעט כמונו הם עוד חמישה ימים מסיימים הם טיפה אחרינו א נושאים חבר'ה מקצועיים מאוד באמת א אבל באותה מידה שהם היו מנוסים הם גם מאוד כביכול שעננים הם כבר שלושה חודשים שם ולא קרה כלום

כולל במעצרים שהם עשו וכולל בפשיטות על בתים שהם עשו לא קרה כלום וזה גורם להמון המון הרגשה של

ביטחון מדומה

ביטחון מדומה או בשפה הצלית אסק אווירת סוף קו זהו נגמר עוד רגע את הקוקוסים בתאילנד והשמשיות בפנים ופתאום זה קורה ביום בסוף של הסוף וזה יום קשה בקטע הזה

בדיעבד על מה זה היה רימון

רימון צעלי

רימון צעלי של חייל שמה שהשאיר שם

לא יודעים בדיוק יש הרבה הרבה סימני שאלה מדברים על זה שאולי זה נזרק בכיבוש אולי נזרק באיזשהו תרגיל שיש שמה כנראה לא התפוצץ וחיכה לי

חיכה בסבלנות

חיכה בסבלנות פילוי מושג מתי שהוא נכנס.

אה כן, מביאים אותי לנקודת גבול, לשער ונכנס לתוך א רמת הגולן הישראלית א ושם פוגש גם מגיע לכיוון חושניה ליד קשת.

כמה זמן לוקח מהעלייה לאמר למסוק?

למסוק עצמו אני חושב שסביבות ה40 דקות.

לא מעט.

לא מעט. אבל זה מקצועיות מאוד גדולה של החבר'ה עם האמר. מאוד מהר אני מגיע לנקודה. מחכים קצת למסוק. מהמסוק לרמב"ם כשבדרך אני מקבל כבר חומרים משנות הודעה קטמין ו הרבה בנות דם א ובעצם הדופק לאט לאט מצלמצם כבר אין בידיים יש רק במרכז הגוף כבר מתחיל להיות חשש במהות לחיים מגיע מגיעים 6969 עם המסוק א בירידה אניוד מדבר עם אשתי בטלפון

וואלה מצליח לעשות שיחה כן, גם מושיט את היד לכיוון הטלפון, לוקח בדרך כלל שמים על ספיקר וככה הרופא הסגיר לי. דרך לוקחים על ספיקר וניתנים לך לדבר ואני מושיט את היד ושם באוזן ווא אומר לאשתי

אני אומר לה אני קצת פצוע ככה הרופא פחות אומרת אמרתי אני קצת פצוע אני אהיה בסדר א היא כבר ידע המגד שלי דיבר איתה אני ביקשתי מהמגד שיעשה את זה אח יותר נכון הוא ביקש לאישור שלי ואני שמחתי שזה יהיה הוא אלכסי המגד הוא בן אדם שכשאתה שומע אותו אתה מבין שהוא מדבר אמת ושזה באמת ה זה באמת הדרך זה באמת מה שקורה וזה נתן לאשתי את ה את המסגור של יש פציעה והיא לא פשוטה אבל זה רק הרגליים כבר אז זה כבר מה שנאמר

כן

כיפור בבית אתה לא תהיה

כנראה שלא וגם לא בשלישי כמו שהבטחתי לילדים א ברמבם מרדימים אותי הם אנשימים א מצילים את החיים שלי בבית הרפואה ברמבם א אבל אני מורדם ומנשם ואשתי שואלת את המנתח כך פרופסור ראש המחלקה אם יש ברכיים שזה כל ההבדל בין עצמאות לחוסר עצמאות בתפקוד של יום אחרי והוא אומר לה אני לא יודע מה להגיד לך ובהמשך הוא אומר לה יש לי אין לי תוכנית ולכן אני לא יודע להגיד אם נציל את זה או לא כלומר יש שם ברכיים אבל לגרום להם שיהיו פונקציונליות אני לא יודע איך עושים את זה א ופה נכנס לתמונה בן אדם בשם דוקור אמיר חיים שהוא הרופא פה בבית לוונשטיין שמלווה אותי וסוג של המלאך שמלווה אותי אפשר להגיד גם והוא מחבר אותי יותר נכון

את הרופאים לאסף הרופא למנתח בשם דוקור סורקין פלסטיקאי מוכשר ייחודי שבעצם בתוך הסרף הרופא נותן במחלקת פלסטיקה אה אומר אני אקח את האחריות ובאמת בזכות הסף הרופא בזכות א דוקור סור קין והחיבור של דוקור אמיר חיים יש לי שתי ברכיים מתפקידות עכשיו

א ואני יכול להזיז אותם ו שתיהן זאת היא טיפה יותר חדשה בתחום זאת כבר ממש מחכה לפרוותזה כרגע

וואו

וזה בזכות המקצועיות של הסוף הרופא ודוקר סורקין

שבטח השנתיים האלה באמירה כזאת או אחרת תרמו למקצועיות

נכון למרות שזה פחות התחום שעושים בו בדרך כלל טראומה ופחות התחום שעושים את הדברים האלה בו זה ניתוח די ייחודי בעולם ה בעולם הרפואי

ובטח בעולם הטראומה ואין הרבה דוגמאות כאלה כששאלתי את הסטטיסטיקה אז די צחקו עליי והדוקור דוקור סורקין אמר לי שהוא אמר לי אני חושב שהשנתיים האחרונות התאמנתי בשביל שהסטטיסטיקה תעלה בשבילך ואני בש2 זה 100% א ניסיאים מאוד אה לקחו בעצם א בשר ממש מהכתפיים שלי זה ממש א זה היה באזור אותה פרשה של בראשית לוקחים בשר מהכתפיים ומשטלים אותו במקום אחר וזה נהיה עוד איבר חדש לגמרי ויסגור באדם ממש כמו שהקדוש ברוך הוא סוגר אז נתן לנו את המתנה לרופאים לרשות לרפות ו

ואתה רואה פה שליחים אמיתיים

כן אמרתי לכל הרופאים בהתחלה אחד הדברים באסף הרופא מאוד חשוב לראש מחלקה שמה שבכל ניתוח יהיה נוציג מכל מחלקה שיתן את האינפוט שלו אז עומדו שמה לא יודע כמה רופאים אבל הרבה הרבה מאוד. זה היה נראה מהמיטה בטיפול נמרץ שמסתכלים עליי. ואני אמר להם רק חשוב לי להגיד לכם דבר אחד. אתם כולכם השליחים הכי טובים שיש של הקדוש ברוך הוא לרפא אותי. זה חשוב שתדעו את זה. זה לא מזלזל בכם בכלל. זה המחמה הכי גדולה שאני יודע לתת. אבל זה חשוב לי שתבינו את המסגור שהקדוש ברוך הוא, התורה נתנה רשות לרופא לרפות.

מתי אתה מתעורר מהעובדן הכרה, מההרדמה?

אין עובדן הכרה. זה הרדימו אותי בצורה אני מאוד יודע חשוב להישאר בשליטה וזה עבד אה במילים של בעל התניה מוח שליט על הלב אפילו שהלב כבר היה היה לו קשה אני נשארתי איתנו עם ה עם הרופאים והמטפלים

איך אתה עושה את זה דרך אגב בפרקטיקה לפני שנבין מתי זאת אומרת איך שומרים על ארענות מה מה עושים

בפרקטיקה זה לדבר זה לנסות לתפוס כמה שיותר פרטים ולקשב כמו שאתה מנסה לא להירדם אז אני מנסה לא להירדם פשוט בג גדול

שרים בזמן הזה

אה מלמלתי תהילים ולפני זה אמרתי פקוד צעקתי פקודות אז בשלב הזה הבנתי שזה לא התפקיד שלי ניסיתי להגיד תהילים יותר אה אולי הנקדו אותה מעניינת שאחד החבר'ה לידי בשרשרת הפינוי ש רואה אותי ממלמל והוא רוצה לעזור לי אז הוא צועק שמע ישראל ותוך כדי שהוא צועק שמע ישראל אני אומר לו לא פתאום יוצא מהזה לא פותח את העיניים אומר לי מסתכל עליי נבגו לו בבעלה מה הוא עשה לו טוב הוא לא מבין אני אומר לו אני לא הולך לשום מקום

אני לא אומר את את הפס

אני לא יוצא מהעולם הזה שמע ישראל כ כ כדשהו יוצאת באחד רבי עקיבא כולנו גדלנו על זה

אבל לא חששת שזה באמת אולי יהיה הרגעים האחרונים אתה כבר מרגיש

אני לא הולך לשום מקום אני נשאר פה יש לי השליחות לעשות אני לא הולך לשום מקום זה היה לי ברור כמו כל דבר אחר יותר חזק שאתה רואה מול העיניים שלך היה לי ברור שאני נשאר פה יש לי מה לעשות לא יכול להיות יש לי ילדים לגדל יש לי מסר להביא לעולם. יש לי את השליחות שלי בבית חבד לסטודנטים בנחלות בירושלים במכללות בירושלים ואני לא הולך לשום מקום. לא היה לי ספק.

אני חוזר. זה עניין של זמן.

לא הולך לשום מקום. אתה מורדם מתי אתה מתעורר?

26 שעות בערך אחרי. אה גם הייתי מורדם מאוד חלש. שכאילו ביקשו מאנשים לא לגעת מתוך כדי, לא לדבר לידי, כי התחלתי להראות סימנים של התעוררות. אני לא טוב בלישון כשצריך לעשות דברים. אה, ישן מאוד קל גם בחיים הרגילים ואני מתעורר אשתי לידי, צינורות בתוך הגרון. פחות זוכר את הקטע הזה?

זה רגע, זה כבר כיפור כזה, לא,

זה א ערב יום כיפור עוד רגע.

אשתך לידך?

אשתי לידי. אני שואל א על הילדים זה מה שמחזיק אותי זה ואני שואל אם יש ברכיים או אין ברכיים כאילו שואל מה קרה לי אשתי קצת דואגת הוא לא זוכר הוא לא יודע מה קורה הוא סיפר לי מה קרה ואז אני מסמן לה עם הידיים שאני מתכוון מעל או מתחת ישר הבינה אנחנו יש לנו מישהי מאוד קרובה אלינו שהייתה בת אצלנו שהיא בעצמה קטועה והיא הסבירה לנו פעם את המשמעות של מעל או מתחת ושנינו זכרנו את זה באותו את הסיטואציה אז אשתי אומרת לי שלא יודעים א ואז מגיע השותף שלי לשליחות הרב דוד אור שחר שפועל איתנו בכל הכל הסטודנטים בירושלים שאל אותי אם אני רוצה קפה שחור סמן לו רק שכן אז הוא אמר לי אתה בריא ו אני אומר לו שאני רוצה לעוף

לא לרוץ ושאני רוצה לרקוד והוא אמר לי שיש קבוצה של אומור שחור כשאני אני רוצה אני אפתח את הטלפון אני כבר בפנים

זה תוך יממה וחצי מהפציעה

יממה ושעה

אתה כבר בהומור השחור או הוא

הוא באומר השחור כי הוא מכיר אותי ו יודע ששם לצחוק ולחיוכים ולשליחות לשם אני הולך זה

ואשת ששומעת את זה היא לא אומרת

אתה לא קשור לאירוע

אשתי ואני בשידוך שלנו כבר אדים הכי מדוברים היה לאן יוצאים משליחות לא האם אלא לאן ולראות שמושג שליחות הוא זהה אצל שנינו או דומה אצל שנינו אבל שליחות בוודאי דרך אגב בחבד המונח שליחות הוא לא דווקא שליחים תמיד שואלים אותי אה אבל אתה לא רוצה להיות שליח באמת כאילו לטוס לאודו שליחות איפה שאתה נמצא א במקרה שלי בירושלים ובמקרה שלך בדימונה נכון שליחות זה איפה שאתה נמצא והרבי דיבר על זה הרבה שכל יהודי הוא שליח גם אם אין לו מגבעת חבדית ולא לומד ספר התניה אתה שליח אם אתה יודע או לא יודע אתה שליח של הקדוש ברוך הוא להביא את האור של הגאולה את האור של התורה למקום שלך

אז אפרופו שליחות אני רוצה גם להגיד שהופטעתי א מהזמן הקצר יחסית מהקפקציעה ל לאור שיצא ממך ברשתות החברתיות בתוכניות טלוויזיה לרוב אנשים כאלה יש להם כמה חודשים גם שהם יאקלו את מה שקרה גם ש ואצלך הייתה התחושה ותקן אותי אם אני טועה בגלל זה אנחנו כאן מרגע שיכולת לדבר ולזוז גם אם זה אומר על ידי מישהו שזיז אותך היה חשוב לך לבוא ולהגיד את השליחות שלך

לגמרי אחת התובנות כבר באמבולנס שמוביל אותנו מרמבם שאנחנו מבינים ששמה לא יודעים לטפל בי לא אסף הרופא שאנחנו מבינים ששמה כנראה יש העתיד שלנו נמצא אה אני יושב עם אשתי בתוך האמבולנס ומבינים כמה דברים שהשתנו. ואחד מהם באמת הייתה הבנה שאם פעם הייתי בן אדם פרטי או בן אדם שהשליחות שלו מוגבלת לירושלים ולסטודנטים בירושלים פתאום זה נהיה לא לא אני לא יכול להגביל את זה רק לזה וכנראה אני נהיה דמות יותר ציבורית דמות יותר כללית וזה גם אומר שאם עד עכשיו א אינסטגרם וטיקטוק וההבדל בין סטורי לריל היה סינית בשבילי למרות שסינית זה לא כזה רחוק ממני דיברתי תקופה לא קצרה אבל זה כבר משהו שאני חייב להיכנס אליו, בין אם אני לא צריך שאני אישית אכנס לאינסטגרם, אבל לקחת מישהו שינה לי את זה ואני חייב להיות שם.

אנחנו פוגשים אותך בתקופה שאנחנו בשנתיים של אלפי פצועים מכוחות הביטחון, מצהל בפרט. א חלקם כבר לפני שנה וחצי ושנתיים סוחבים איתם את הפציעה. אתה תוך פחות מחודשיים אנחנו פוגשים אותך כבר מדבר על התפקיד, על השליחות. איך עושים את זה? זאת אומרת איך מה מה היית רוצה שמי שעכשיו לצורך עניין פצוע בבית או רואה את הרעיון הזה והוא ב קומה אחת מתחת בבית לווינשטן אני לא יודע אומר וואלה אני אני יכול להסתכל על זה אחרת

אז שב שקודם כל חשוב לדעת שכל אחד מאיתנו כשהוא רואה מישהו אחר סובל צריך להיות בסבל שלו ולא להגיד לצא מזה אה אנוכי בצרה זה לגמרי זה אתה רואה בן אדם שהוא בשמה אל תתחיל להטיף לו איפה הוא צריך להיות אני יודע להגיד מה קרה מה קרה אצלי ולהגיד למי שרוצה שיאמץ את זה בשמחה אבל גם אם קשה לבן אדם זה בסדר גמור וזה הדרך של להתמודד ויכול להיות שגם אני עוד אעבור שלב כזה עם עיניים פקוחות נלך לשם ולשים נעשה ונצליח גם שם אבל אני חושב שהתובנה היא שכל אחד מאיתנו שעשה מסע בצבא מכיר את זה קשה לך במסע יש לך שתי אפשרויות אחד זה להתמודד עם הכאב שלך ואז אתה הולך אצלו לתוך מסע שלא נגמר בתחושה שלך או לבוא ולהגיד רגע למי

יותר קשה ממני או למי גם קשה ולעזור לו כשאתה עוזר לזולת הכאב שלך הולך ומתמסמס או פחות אתה מתרכז בו והוא באמת פחות כואב

ובנמשל איך אצלך אתה יכול כרגע לעזור וזה מרפא אותך

קודם כל כשעוזרים אז אתה קודם כל עוזר לעצמך גם במונחים א דוסים או קבלים זה נקרא אור חוזר אוכשאתה משפיע על הזולת אתה בעצם משפיע על עצמך הרבה יותר

כל הנה מתפלל על חברו ענתחילה יש הרבה דברים שאתה כש משפיע על אחרים אתה קודם כל מושפע

לגמרי וזה משהו שהוא כלי שאני מכיר אותו לגמרי אה פעם שאלו את הרבי לגבי זה שנערים חבדים הולכים לכל מיני מקומות קניוניים מקומות שפחות שייך שחבר'ה חרדים בגיל הזה סתובבו או בכלל ויראו דברים שלא אמורים לראות ואיך הם מתמודדים עם זה אז יש כלל בהלכות מליכה שמכשירים בשר צריך לשים עליו מלח שאדם יצא אבל הפוסקים שואלים רגע אני שם את כל הערמות בשר ביחד בארמה אז חתיכה אחת פולטת דם חתיכה השנייה תבלא את הדם אז יש כלל אונה הגמרא אומרת מן דטריד למפלט לא בא לי כשאותה חתיכה תרודה עסוכה בלפלוט דם היא לא בולעת זה one way זה אתה לא יכול גם לבלוע וגם לפלוט באותו זמן הרב אומר אותו דבר אם אתה עסוק בלהשפיע אתה לא בולע

אתה לא מושפע וזה דבר מדהים אפשר לראות את השליחיך חבד מגדלים ילדים באמצע הכרסן האמצע של האמצע של תאילנד עם כל הג' עבירות שם רק מחוץ לדלת שלך והם לא מושפעים למה כי הם עסוקים להשפיע הם גדלים שם בתוך מגיל מנולדים שם

לכן אתה אומר אני יודע שהרפואה שלי תבוא אם אני ארגיש שאני משפיע שאני נחוץ למציאות הזאת

אולי לתקן אני לא עושה את זה בגלל אני עושה את זה כי זה הדבר שהכי כיף לי לעשות והכי נכון לי לעשות ולא עשיתי את זה בגלל זה וגם לא חשבתי. זה יצא ממני באופן אוטומטי. זה לא איזה משהו שאמרתי איך אני מבריא הכי טוב? בוא טוב בוא נשפיע על העולם. זה היה לי הכי טבעי וכמו שכל אחד מאיתנו יש לו דברים שטבעי לו לעשות אותם ולכן הוא ראה אותם ראשונים. ככה זה קרה לי. תגיד שאלות כמו אם רק הייתי עושה אחרת, אם החייל לא היה אומר לי לך לזה תבדוק את זה, אם לא הייתי לוקח משמאל אלא מימין, לא מסתכל עם האלה למעלה אלא למטה, מלא מלא אם אם היה קורה ואם היה קורה ואם היה קורה. יש גם שאלות כאלה? לי לא עולות וגם כשמעלים אותם אני לא הולך אליהם, לא רואה את התועלת בזה ויש לי המון המון שאלות יותר חשובות כרגע כמו

איזה תרגול אני עושה הכי טוב בשביל לחזק את הרגל שלי עכשיו ואיך אני דואג לזה שאני אוכל ללכת בצורה הכי טובה ואיך אני משמח את הילדים שלי ואיך אני מפיץ שמחה יותר טוב וזה שאלות שהם הרבה יותר אפקטיביות

אז בוא ניקח את אחת השאלות איך אתה משמח את הילדים שלך מה שלומם אתה ואשתך עוד מהשידוך בחרתם שליחות. הם לא בחרו בזה. אולי בחרו בהם את זה עוד נידע בעתיד, אבל הם לא בחו בזה. הם נולדו כרגע לבית שבחר חיים שליחות וכרגע נחת להם חתיכת דבר על אבא שלא יהיה כי אתמול שלשון. אז אם יש נקודה אחת רגישה עקב חילס מה שאני אקרא נקודה רכה אחת אצלי זה באמת זה כאילו הפחד מהחוסר יכול להיות להיות אבא או שחס ושלום הם יקשה להם יותר מלי בתוך הסיטואציה הזאתי ואני אולי באמת זה המצב באמת נקודה מאוד מאוד רגישה אצלי וה מאוד מדהיגה אותי א ומצד שני אני גם אחד החבר'ה אמר לי פה אחד החיילים שלי שעבר מהפלוגה שלי אומר לי רגע אבל זה

הילד שלך ושל אשתך אז כנראה יש עוד DNA של שניכם אז מה אתה דואג? א אבל באמת משתדלים לתת להם את הכלים הכי טובים א אם זה ליווג פסיכולוגי ואם זה לקחת אותם לצמה עוד כמה ימים ובאמת לתת להם את המקום הכי טוב שיכול להיות ובמאמר לא מוסגר בכלל עם ישראל מאוד עוזר בזה אני מרגיש כמו ילד שעלה לבמה באיזה הופעה ענקית וקופץ לקהל והקהל אומר טוב הוא אומנם לא מעלהקה אבל בוא נתפוס גם אותו ואני ניסע על ידי הידה האלה וככה אני מרגיש שעם ישראל

איך אתה מרגיש את החיבוק של עם ישראל

קודם כל בלב ובנפש כל פרק תהילים וכל תפילה וכל מעשה טוב שעושים לזכות לזכותי לזכותנו מורגש ממש

מדהים

אה קשה להסביר עד כמה אני מרגיש את זה ומרגיש אסיר תודה אסיר כאילו ממש קבול לעם ישראל מרוב שאני חייב תודות א לעם ישראל לקדוש ברוך הוא אמ ובאמת זה מורגש בצורה הכי פשוטה עם הילדים שכל פעם רוצים לעזור ורוצים לקחת אותם יקשבי ניקח אותם אחורה כלים פה של מפריד ואולי יבואו איתי לפה ואולי אולי הם רוצים ליווי עם זה ואולי יש לי בת שירות אליהם כולם מציאים עזרה מיליון עמותות ואנשים פרטיים ואנשים שרים טלפון תקשיב יש לי בן שלי יש בר מצווה עוד בערב ראש השנה יש לו הוא נהיה בן 13 וכמות אנשים שומעים את זה ואומרים לי תקשיב אני דואג לו לבר מצווה ויש לו כבר תפילין וכל מיני כאלה שרוצים לקפוץ ולעזור ותודה תודה עם ישראל זה מדהים וזה בלתי נתפס עד כמה א

יש איזה חשש אולי שזה סליחה שאני מקביל את זה לעולמות מאורידים יותר אבל אתה יודע כמו חיבוק למשפחה בשבעה ובחודש ולאט לאט זה דואך בשנה ואז בסוף זה העסק שלהם יש איזה חשש שהחיבוק הזה יעלם

יהודי לא לבד אף פעם תמיד הקדוש ברוך הוא איתו זה הבעל שם טוב הבסיסי אבל גם א באמת יש שם מותות שאתה רואה שמלבות במשך שנים אה אני יכול לנקוף בהמון שמות אבל חבל כי באמת אני אשכח יש כמה שאני אפספס שמלוות א אם זה פצועי צער ואם זה נפג משפחות שנפגעות תיבה ו וחבד שמלווים במשך עשרות שנים כבר אנשים ולא שוכחים א את הילדים ואת המשפחות ואת הפצועים עצמם אה לכן לא אני לא חושש ויותר מזה גם אם אני יכול אהיה עם עצמנו והרבה משפחות בוחרות להיות עם עצמם מבחירה פשוט כי הם רוצים להתמודד עם עצמם אז מה

שאלה קצת צהובה אבל תרגיש חופי גם אם לא תרצה לענות עליה מוזר לאנשים לראות בחור חרדי א זקן פאות כיפה פאות חבד סוגיה בסדר אבל רואים רואים שאתה בחור חרדי היה מוזר להם לראות אותך מגיע משדה הקרב

א באמת הרבה פעמים שואלים אותי גם בגלל הגיל אני לא חי על בן 20, אני פה בן 19 א אבל גם בגלל החזות. אה, אתה לא פה בגלל סכרת, אתה אתה מהחיילים

שבאמת פתאום קולטים, אוקיי, אתה פצוע מערכות ישראל, זה עושה משהו ל

הרבה פעמים כן, זה קודם כל ההפתעה אה אבל גם כן אה שאז יכולים תכליט בתוכו כל מיני עים, הגיל, ה החזות א אני חושב שזה חלק מהכיף שלי בחיים לפצץ לאנשים א בועות של הגדרות שמאל ימין א ביד נגד א

מה זה דתי מה זה חילוני במרח

כן דתי חילוני כל השבלונות שאנחנו אוהבים לשים על עצמנו ולהגן על עצמנו אה וכן זה הכיף לפוצץ אותם ולהראות שזה לא קיים זה

סיימת עם המילואים

אה שני מחטים מגד חלק מהרופים המטפלים אמרו לי מאוד לא שנה שנתיים יש לי כבר תפקיד בשבילך אני חושב תעשה זה, תעשה זה. הבטחתי לילדים שכרגע לפחות עד שהילדים יגידו אחרת, אני עם המלוואה סיימתי

נקי לביתו,

נקי לביתו, למרות שאני חייב להגיד שכבר אמרתי את זה יותר מפעם אחת בחיים. אה וחזרתי.

ומי כמוך יודע ש הנקיות, ההשפעה האמיתית על הבית היא באמת לראות את אבא ממשיך להשפיע טוב.

נכון? ומצד שני גם להשפיע בתוך הבית זה עבודה לא לא פחות חשובה וגם אותה נעשה בעזרת השם בצורה טובה. ואחד הדברים שאמרתי לילדים אפרופו ההתמודדות אמרתי לילדים שלי כשהם הגיעו לפעם ראשונה אמרתי להם חבר'ה אני חשוב לי מאוד להזכיר לכם שאנחנו מצטרפים למועדון מאוד מאוד חשוב שלא היינו חברים בו אף פעם קודם מועדון שנקרא מצוייני צהל שהרבי הציב את הסטנדרט הזה של הנכי צהל הם לא נכים אלא הם צריכים לקראות מצוינים שבישראל וכשהסוויץ הזה קורה והילדים שלי יודעים עד כמה זה וואו ועד כמה זה אנשים שאנחנו מאוד מעריכים אותם איזה קטע אנחנו חלק מהדבר המטורף הזה

צריך גם להגיד זה לא שהרבי רק רצה סתם לעודד אנשים לא אתם לא נכים אתם מצוינים הוא באמת הסתכל על הפנימיות והוא אמר אם אדם בחר לתרום מגופו למען האחרון

אין שלם ממנו זה שלמות נפשית אמיתית זה בריאות נפשית אמיתית

בחרת להקריב זאת אומרת נכון שלא עלית מרצונך על הרימון אבל כל מי ששם על עצמו מדהים

וחוצה קו גדר לוקח את הכל בחשבון

נכון אם הקדוש ברוך הוא בחר בזה שאתה יכול לתפקד בלי אותו איבר אז כנראה שיש לך יכולות הרבה יותר גבוהות מבן אדם שתפקד עם האיבר הזה והתובנה הזאתי באמת גורמת לכולנו בעצם להבין שאנחנו לא רק לא סיימנו את השליחות אלא התחלנו אותה הרבה יותר בגדול זה נהיה פתאום השפעה הרבה יותר גדולה ואם אין רגליים צריך כנפיים

הרב לירה זה זהירה מזל טוב על השליחות החדשה ישנה

תודה רבה

תעשה בה רק טוב אתה כבר עושה

תורה טובה

בשמחות אמן