"נכנסנו שישה לממ"ד – ויצאנו שבעה": רחל פריקר על רגעי החילוץ תחת אש

זה שישה אנשים נצורים במעמד עם אישה בשבוע 41 מה עוד לא בסדר איתם אני לא יודע זהלא זה לא ממש ברור זה אנשים מבוגרים שקשרו איתי הם כבר לא עונים איזה רבע שעה זה המיקום האחרון שהם שלחו אני לא מצליח להשיג אותם בשום דבר אב כש משפחת פריקר אצלי אני מפנה אותם כולם כן משפחת פריקר שש נפשות אצלי בבית המאובטח וואו חן איזה מרגש זה תקשיבי אני באותם רגעים שהייתי בתוך הממד סיפרתי לך שהייתי מאוד רגועה ושלוה כאני שומעת את ההקלטות האלה אני פתאום מבינה את גודל העניין ומבינה יותר חזק את גודל הנס כי אני אומרת לעצמי חיילים הגיעו נלחמו עלינו נלחמו על הבית נלחמו כדי להוציא אות אנו החוצה אני לא יך להגיד תודה לדבר הזה רחל

היקרה ואהובה ודם כל זכות דולה עבורי באמת שאת נמצאת כאן איתנו אז קודם כל תודה רבה בשמחה ובאהבה ממש ראיתי כמה וכמה רעיונות שלך וכל כ כל פעם נדהמתי מחדש עוצמות האמונה הבאמת הלא טבעיות שאני ראיתי בך באמת קודם כל את כל הזמן מדברת על המקום הזה של הצמיחה והתקומה מתוך הכאב ולא להישאב לשם לא להישאב לכס לא להישאב לקורבנות ל ההפוך דווקא להתעלות משם ולקחת את כל האנרגיות לעשייה לפעילות אותי זה מדהים מדהים באמת אני חייבת להגיד לך שזה מבחינתי את השראה בשבילי במקום הזה ממש ואני רוצה לחזור איתך גם לאותה שבת אבל בעיקר אני רוצה להתמקד איתך בכתבה על מה קורה עכשיו אנחנו שלושה חודשים אחרי המלחמה זה כבר לא ההלם

הראשוני כבר קצת קצת אי אפשר להקל לגמרי אבל קצת התחלנו לעקל את מה שהיה קצת יש כל כך הרבה מחשבות ותובנות ואולי עוד דברים פתאום נגלו ל או פתאום את יודעת אותם ש בשבועיים הראשונים או בחודש הראשון לא ידעת מהמהם א וקצת ככה להרכיב את הפאזל של כל התמונה כולה אז ברשותך את הגעת לפני 36 שנה נכון לקיבוץ בערי נכון והקמת שני מבנים מאוד מאוד חשובים בית אבות 26 שנה 28 שנים 28 שנים ברוך השם ובית כנסת וואו שזה אחד הדברים הכי מדהימים שבקיבוץ יש בית כנסת 18 שנה נכון מדהים אתש הזה מזכיר לי ש בח ים לא תמיד אנחנו בוחרים את הדברים ומקבלים ולפעמים אנחנו א דברים מגיעים אלינו מבלי שאנחנו נבחר אותם כן ואני חושבת שזה מה

שקרה לי אני לא בחרתי להגיע לקיימות מרי אני גם לא בחרתי להקמת אבות ממש לא אני התגלגלתי לתוך איזשהי תוכנית שלא אני בניתי אותה לא תכננתי אותה מה זאת אומרת לא חשבת לעבור לקיבוץ בהרי אל לא הגעתי לקיבוץ בהירי אני רמתגני במקור הגעתי לתקופת ניסיון של שנה בעקבות הנישואים שלי ושמתי את המז דות כמובן ליד הדלת מחכה מחכה שתעבור השנה חלפה שנה והנה חלפו לה 36 שנים וואו והמזוודות ל מזודות כרגע בים המלח ברו מדלת אחרת בדלת אחרת וואו השם ישמור צים אז באמת לא בחרתי זה גם לא בחרתי להקים את בית כנסת זה הסיפור שסיפרתי אותו פעם שניגשו לשני חברים שרצו להקים בית כנסת ביקשו שאני אעזור להם לאור העובדה שקמתי לפני כן בת

אבות חשו ש אולי אני קצת מבינה לא ממש אבל איך עושים את כל התהליך הזה בסופו של דבר את נשארת לבד ואת בסופו של דבר נשארתי לבד לאורך כל הדרך זה מה שאם אני מסתכלת על מה שהיה קודם כבר באותה עת בחור ש היה יחד איתי מת באופן פתאומי השני עזב את הקיבוץ באופן פתאומי גייסתי במהלך השנים חברה טובה שלי בשם יהודי דוס שבאירוע בעלה נרצח היא נחטפה ונרצחה ופני שנה גייסתי גם את יוסי שרבי זכרונו לברכה ב בהחלטה מאוד ברורה לשנינו שהוא פשוט חליף אותי בבית כנסת הגעתי לכזה גיל הוא צעיר ממני זאת הייתה התוכנית ולצערי לפני מספר ימים שמענו שגם הוא נרצח למה זה קורה אני לא יודעת וואו אז יש לי עוד תפקיד יכול להיות לא סיימתי את

העבודה הקדוש ברוך הוא צריך אותך לגמרי שם במסר מלאה כן כנראה וואוו ובוא נחזור ברשותך לאותה שבת נתחיל משם ש שנקרא אה עברתם קברת דרך בקיבוץ בכלל כל התקופה הזאתי א צבע אדום זה לא משהו חדש לכם זה משהו שאתם די מורגלים אליו בקיבוץ ומה קורה באותה שבת איך את קיבלת את זה מה היה אתם הייתם הרי נכנסתם שישה לממד נכון ויצאתם שבעה שאני שמעתי את זה אמרתי ווואו זה זה ניסא ניסים אני אומרת שזאת תשובה ניצחת לחמס בחלט עם התינוקת עם הנכדה הראשונה שנולדה לנו תר הנכדה הראשונה הראשונה איזה זכות קיבלתי מתנה גדולה ממש קיבלתי גם אותה וגם את החיים לא רק שלי של כל המשפחה ומן דווקא ברגעה התופת לגמרי ש ת את זה זה רק מראה

שתמיד בכל מקום שהוא חשוך תמיד יש איזה קרן אור שמסתנכרן הזאת בא באותם רגעים שהייתי הייתי בממד שעת איך הרגשתי באמת קשה לי להסביר את ההרגשה הזאת הרגשה מאוד מאוד מוזרה יש שמה ניגודים כל כך גדולים בין קולות הנפץ המלחמה שמתחוללת מחוץ לממד לבין השקט שהיה גם בתוך הממד וגם השקט הפנימי שבו אני הייתי באמת אין לי הסבר אני חושבת שאם אני במרחק של שלושה חודשים מאז ואני קצת מנסה לחשוב ולתרגם לעצמי את התחושות האלה אני חושבת שהייתה ב מין תחושה של השלמה השלמה שאולי אם הגיע הזמני למות אז אני מכוונה אין שום בעיה כך הרגשתי יכול להיות שזה גם מה שנתן לי שקט כי אי אפשר שיהיה משהו יותר גרוע אם אני צריך למות אם הגיע

זמני אז אני אמות אבל הייתה לי תחושת ביטחון שאין לי הסבר שאנחנו נצאים מהמקום הזה לא הרגשתי שאני פוחדת לאורך כל הדרך הרגשת כל ה כל השעות האלה 12 שעות בתוך המעמד הרגשתי שמצילים אותנו את תחושת ביטחון מאוד מאוד גדולה למרות שהבית שלכם היה ממש בונקר שלבית הש להם החמל בתוך הבונקר רצים ועולים במדרגות וצועקים שומעים גרירות של כלי נשק מעל בקומה השנייה שומעים אפילו את הבוזזים בוזזים את את חדר השינה כי הוא צמוד לממד שומעים את הקולות קוראים את המראות שקוראים מסביב ושקט ממת הלכות בתוך הממד למעט היסטריה של השכן למעט קושי של כלתי כי בכל זאת שבוע 41 הפחד שמ תלד או שמה היא לא תינצל היה באמת די די קשה ואני בשי

שלוות נפש כאילו מקבלת את הדין ומה שיה יהיה וקורא תהילים כי זה נתן לי המון ביטחון כי גם מה יכולתי לעשות אמת לי שום פעולה שיכולתי לעשות למ את ה היכולת אולי כי אני אחות במקצוע להרגיע את השכן כלומר הייתי בסוג של עשייה ושתיקה שותקת נכנסת קצת לעצמי פנימה לא קשובה בכלל לכל מה שקורה בחוץ ילדי סיפרו כל מיני קולות של נשים שנגררו שם שמעו צעקות אני לא שמעתי שום דבר ממש שקט זה תחושה מאוד מוזרה דרך אגב אני ממש רוצה לשאול אותך איך את מסבירה את זה לא יודעת האמת שאין לי הסביר אני חושבת שזה גם לקבל את צדקת הדין כאילו אוקיי אם זה מה שצריך לות זה מה שצריך לעשות זה מאוד מאוד לא פשוט לקבל את זה שמה שיכולת שהולך

לקרות לי משהו כאילו תראי אני לא דאגתי לעצמי דאגתי רק לילדיי באמת דאגתי רק להם שייצאו בחיים וזה מה שביקשתי עם הקדוש ברוך הוא הה לי מן דיבור פנימי תמיד אומרת שאני אני מתקשר איתו בלי טלפון בלי שום דבר כל בקשה אני יוצאת החוצה מדברת נשמע אולי קצת מצחיק אבל זה משהו שמאוד עוזר לי אני אומרת יש כאלה שיגידו מה זה משהו לא נורמלי הפוך דבר מדהים זה מרגיע אותי מאוד ני מוכה לציין מורן שאני מבקשת ממנו הרבה מאוד דברים אני גם מקבלת באמת כל כך סומכת ואו זה בזכות הביטחון שלך בכות זה שאת סומכת עליו אז הוא מביא לך את ה מאוד ובוא נדבר באמת על המקום הזה של הלידה בממד בפחד בהיסטריה איך איך דבר כזה מתרחש תראי א אני

ראיתי את קלתי שהייתה מאוד מאוד אמיצה בכל ז שלי שאר היא גם לטענתה גם לא הרגישה את ה את העוברית שהייתה בבטן כמה זמן היא מאוד מאוד פחדה א היה צריך להרגיע אותה אבל אני באמת אני הרגשתי שהכל יהיה בסדר פחדתי קצת שמה הת לד פתאום ומה המת יצעק ואני אומנם אחות אבל חושך ואיין מים איך אני מנהלת אותה ואז המחבלים מגים מגלים אותנו בפנים עברו לי מחשבות כאלה בראש עברו אבל אני חושבת שמה שה הכי הכי חזק אצלי הידיעה הזאת הביטחון הזה שאנחנו נצא משם זה היה מאוד מאוד חזקני חושבת שזה משהו כשבן אדם הגיב בסיטואציות שכאלה אני חושבת שזה משהו שתה ב dna כלומר איך אנחנו פועלים במצבי חירום אני רגילה לפעול במצבי חירום מעצם

העבודה שבה אני עובדת אולי זה עזר לי אני לא יודעת אולי שילוב של האמונה והדבר הזה יכול להיות וואו יכול להיות א בדיוק השמעת לי הקלטות מאוד מרגשות על אל חנן זה היה נכון אל חנן שהציל אתכם לא אל חנן הציל אותנו בפעם השנייה אבל בפעם הראשונה הציל אותנו מתוך הבית הבוער כן וזה היה דניאל לוריה וואוו זה לא יאומן אתה שמעת לי את כל ההצלה כאילו ש הוא מראה לו תקשיב יש כך וכך אנשים בממד הזה והזה בבית הזה וזה לך תציל אותם אבל איפה הם נמצאים יש לכם מקום כאילו את כל ההתכתבות ביניהם ואני אומרת יואו זה לא נורמלי ואז הוא אומר הנה הצלתי אותם עכשיו אני נצאים איתי הם נצאים במקום בן אני אמרתי יואו זה כל כך מרגש לשמוע את

זה תקשיבי מורן זה כל כך מרגש את שאלת אותי איך מרגישים אחרי שלושה חודשים אני קיבלתי את ההקלטות האלה לפני איזה ארבע ימים בערך וואו אני כל כך התרגשתי ואני מוכה להגיד שהתה היייתה במין התרגשות שמחה ואפילו קצת מפוחדת ואמרתי לעצמי אני ישבתי בשקט במעמד היייתה מלחמה לבית שלנו בחוץ חילצו אותנו תחת אש מאוד כבדה ואני שומעת את המפקד מדבר ומתאר כמו בסרט עכשיו הרגשתי שאני נמצאת עכשיו ב וואו ב-48 מלחמת השחרור הכל המאוד שקט ה מאוד בוטח שמוסר איפה הוא נמצא איך הוא מגיעים אלינו ואיך הם מודיעים שכולנו נמצאים בידיים טובות ומעבירים אותנו לבית ממוגן אז התרגשתי באותם רגעים לא לא הרגשתי את מה שקורה יו זה היה אה באמת

אה כל כך הרבה ניסים קראו לנו אולי אני אשמע אותם ביחד שוב אני בשמחה בשמחה אשמל אותם קיבלתי אותם רק לפני כמה ימים ארבע ימים נכון ארבע ימים בזה מרגש אנימ בעיניים שאני שומעת את זה באמת זה באמת מרגש לשמע את רגע ההצלה לא רק זה ואני גם מקשיבה להם שוב ושוב אני אומרת זה לא יכול להיות הדבר הזה אני אשמיע לך את זה רגע קדימה תקשיבי דניאל מאחורי משפחת בכר מעל זה יש לך עוד שורת בתים משפחת בניין מספר 606 מפחת יקר הוא גם עולה באש יש לך שישה אנשים נעולים בממד כולל אישה בשבוע 41 תשר שקיבלתם נחנקים בממד הם מעל משפחת בחר לח לי מיקומים שיש בהם עוד מחבלים על מפה אנחנו נלחמים על הבית של פיקר יש כאן מחבלים זה שישה

אנשים נצורים בממד עם אישה בשבוע 41 עוד לא בס איתם אני לא וע לא ממ בר זה אנש מבוים שתקשר אי כבר לא איזה רבע שעה זה המיקום האחרות שהם שלחו אני לא מצליח להשיג אותם בשום דבר בבקשת משפחת פריקר אצלי אני מפנה אותם כולם כן משפחת פריקר שש נפשות אצלי בבית ה מופח ואו וואו אחן איזה מרגש זה קשבי אני באותם רגעים שהייתי בתוך הממד סיפרתי לך שהייתי מאוד רגועה ושלוה שאני שומעת את ההקלטות האלה אני פתאום מבינה את גודל העניין ובינה יותר חזק את גודל הנס כי אני אומרת לעצמי חיילים הגיעו ילחמו עלינו ילחמו על הבית ילחמו כדי להוציא אותנו החוצה אני לא ת איך להגיד תודה לדבר הזה אני לא יודעת ואני אומרת הכיתוב הזה שהם

מחפשים אותנו הם גם תבלבלו בבית דרך אגב הם הגיעו לבית אחר ואחר כך הגיעו אלינו והם נלחמים שם בחוץ עם קולות ירי טן קומד לד הבית אנחנו בשיא השלוה בפנים ופתאום זה מקפיץ את את מה שקרה שם אנשים שאני לא מכירה לא מכירה אותם מגיעים ומוציאים אותנו אני משהו שהשאר איתי לנצח לצרכי עם הדבר הזה אני חייבת לפגוש את מי שהציל אותה מה שרציתי לשאל אותך פגשתם אותו ל עוד לא זה רק הגיע לפני כמה ימים ני הסמס אנחנו ניפגש איזה יופי זה בח הלכת מפגש ממש מרגש וא זה רגעים רגעים קשים אפילו שזה רגעי הצלה הרגעים האלה פתאום אני הרגשי אזה סוג של פחד כאילו זה הכל מתערבב גם הפחד גם השמחה הכל הולך ביחד ואז יש גם פלאשים של כל מיני

מראות שאנחנו קופצים מהחלון ויוצאים החוצה ו קטע קשה באמת קשה מאוד לא פשוט ואנחנו רק את יודעת אחד ממני רבים שהם הצילו כן תראי לעצמך מה המשפחות עוברות וכאלה שלא הצליחו להציל מה הם מרגישים לא פשוט היום שלושה חודשים אחרי זה אני משחזרת את האירועים אני שומעת את הקולות לפ לפעמים אני מדברת ומשתתפת כי יש לי הבזקים של תמונות שכאלה א אני כואבת את כל מה שקורה היום אני חשה יותר את העוצמה ואת הכאב של מה שהיה שם באותם רגעים זה הייתה תחושה של צורך עז מאוד לשרוד לשרוד את המקום הזה להינצל זה מה שנתן לנו גם כוח לצאת משם ואמ את שואלת מורה לגבי הנשיים שקרו אחר כך אז קודם דרך היציאה זה לראות את הסוכה שהבית בוער

והסוכה לא קרה ל שום דבר אין לזה הסבר סוכה לעומת בית בית בוער סוכה לא קרה עלה כלום לא רק זה תקשיבי הבת שלה היה לבן הוא לא הוא היה בלי שום כתם ה הקישוטים נמצאים בפנים תקשיבי זה היה מראה כל כך לא פשוט הניגוד הזה בין העשן שעולה הבית ה בוער הבית החזק עם אבנים מתמוטט והסוכה הארעית הזאת נשארת זה זה זה נצרב לי במוח ואני לא הבנתי את גודל העניין כמובן שרק אחרי כמה חודשים כשאנחנו משחזרים את הדברים אז גם ישנם תובנות על הנושא ואני מגיעה אחר כך לבית הכנסת מגיע רק ל שבועיים וחצי אחר כך אבל יומיים לפני כן אני מקבלת שיחת טלפון מחייל ששואל אותי אם יש לי מבטיח להיכנס לבית כנסת ואני בשיא ה התפעלות ונעיו הות

אומרת לו בוודאי יש לי מפתח אבל הוא נס יחד עם הבית תפרוץ פורצים ונכנסים לתוך הבית כנסת אני מלאת התרגשות מכל ק מה שקורה שם אני אגיד לך למה כבר דיברתי הרבה מאוד על החיילים שנכנסו ויצאו מעזה שני גדודים גדולים באותה עת אחרי שהצליחו לטאר אחרי תקופה די ארוכה אחרי מספר שבועות לטאר את הבתים בכלל בתוך ה בתוך ברי מגיעים חיילים ומתפללים אחדות שלא ראיתי ולא פגשתי פוגשים שם חיילים דתיים עם ציציות חיילים עם כתובות קעקוע לראות את האהבה את האחווה ביניהם המקום הזה לא רק הפך להיות כמקום של תפילה הוא הפך להיות מקום שמכנס אנשים באופן חברתי אנשים ישנו בכל מיני מקומות בבארי החיילים ושם זה הכינוס שם התפללו שם נעלו

שיחות על כל מיני דברים זהזה זה באמת באמת אני חוזרת ואומרת זה לא רת מקום דתי אבל מה שהפליא אותי שמתוך השבר הזה מתוך המקום הזה בית כנסת שנשאר אנחנו המשכנו לבצע ולתפעל אותו עם כל כך הרבה דברים קיבלתי טלפון משהו חייל שאיני מכירה אותו דרך אגב כל הטלפונים שאני מקבלת מאנשים שאני לא מכירה בכלל ומספר לי שהוא מאוד מעוניין לעשות ברית מילה לל שנולד אני שואלת אותו למה אז הוא אומר כי זה מאוד חשוב לי הבנתי שמה קורה שם איזה משהו הוא לא ממש הסביר החלטנו לעשות אירוע רק עם המשפחה משהו מאוד מאוד קטן מגע משפחה מקסימה מגיע בחור לא לבוש במדים שהתבקשתי גם לא לצלם אנשים כאלה שלא אסור לצלם אותם ולראות את הפנים היייתה

שמה ברית מילה ני כבר הייתי ב במת בהרבה מאוד בריתות מילה לא משהו כזה הרוחניות שהייתה במקום הזה התפילות שהיו שמה בסיום ברית המילה ניגש אליי האבא פורץ בבכי ומספר לי את הסיפור הזה ואומר לי רחל תקשיבי כל כך רציתי שתסכימי שנשא את הברית בבית הכנסת כי בן דוד שלו נרצח בסמוך לבית הכנסת והוא אמר לי את המשפט הבא דמ אני מאוד התרגשתי ד מו של בן דודי נשפך הו קז כאן אני רוצה רוצה שכנגד אני אעשה את הברית מילה של הבן שלי פה בבית כנסת כי בדם שלו מה שנקרא בדמי חיי אני רוצה שהדם שלו יהיה כנגד אדם של בן דוד שלי שנשפך אני אמרתי לעצמי אלוהים תודה על הזכות ואחרי כמה ימים אני מקבלת טלפון מסגן מפקדת חטיבת עזה שרוצה

לעלות את בנו נלחם בעזה בן שלו צריך לעלות לתורה רוצה להזמין מעט מאוד אנשים אשתו הבנתי ש נפטרה מסרטן מאוד רוצה לעשות שם והייתה שמה עליל התורה מצומצמת מאוד מרגשת זה נעשה גם בשפה בתימנית ואני תימניה אז בכלל מאוד מאוד התרגשתי מאוד ואחרי שוב כמה ימים אני מקבלת טלפון משהו בחור שאומר לי שהוא חתן והוא מבקש יש איזה מנהג אצל אשכנזים ששמים אפר על הראש של החתן אני לא הכרתי את המנהג הזה והוא שואל אותי אם אני יכול לקחת אפר אני אומרת לו אפר תגע שלי הביתה תיקח את כל האפר שיש בבית אז גם היייתה חתונה והייתה הכנסת ספר תורה מאוד מאוד מרגשת היייתה אצלנו פרמדיקית בשם עמית מן היא הצילה וטיפלה בהרבה מאוד פצועים

בקיבוץ ברי היא נרצחה במ ריפעת השיניים יחד עם שני חברים שלנו מחי מכיתת הכוננות שלנו אמא שלה מתקשרת אליי ואומרת לי רחל אני כל כך רוצה להכניס ספר תורה לבית כנסת שלכם אני רוצה שבספר הזה החיילים יקרו עד שהמלחמה תסתיים לאחר מכן אני אקח אותו היא גר בנתיבות היא אומרת לי כזה דבר ואני שואלת את עצמי מה אני אומרת לה יש לנו ארון קודש קטן שני ספרי תורה וספר הפתעות איפה אני אשים את הספר איך אני אומרת לאמא הזאת לא אני מביטה בבית כנסת בצד ורואה שיש שמה מן ספר תורה שהצבא נותן לחיילים שאפשר להעביר אותו ממקום למקום ולספר התורה הזה יש מן בית כזה אישי אומר לי אלון שהיה שם ב הרב רב שב בבית הכנסת אומר ל רחל יש לי

רעיון בוא נבנה בבית כנסת ארון מיוחד לארון לספר התורה וואו ובנינו ארון ללא מנעול פתוח ביקשתי ואמרתי לאמא אני לא אחראית על הספר אני מתפללת שלא יקרא כלום לספר ספר מקסים והחיילים מוציאים אותו מוציאים אותו ומתפללים בו והוא יחזור אחר כך יחזור לנתיבות אז אם כל האירועים האלה זה קוראים כל כך הרבה דברים אז אם אמרתי קודם לגבי איזה קרן אור בתוך החושך והאפלה אלה אלה זה במה ש נותן גם לי כוח העשייה הזאת לצאת כל פעם לשמוע ולדבר עם אנשים שמתחזקים כששומעים את הניסים שקורים כאן וקרו כאן אי אפשר להתעלם מהניסים אני לא מבינה עד היום את גודל האסון אני גם ככה לא מבינה את גודל הנס לא צריכה להבין אותו זה שני ניגודים

כל כך גדולים אבל אני גם ידעת דבר אחד באמת ואני חייבת להגיד את זה אני נשאלת תמיד רחל מאיפה הכוח מאיפה האמונה ואיך את ממשיכה להאמין בקדוש ברוך הוא מה את לא יודעת את לא רואה מה ש מה שקרה לנו ומתארים את כל תיאורי ההשוואה ואני אומרת לעצמי בדיבור הפנימי שלי עם אלוהים מה אני עוותה מה אני אומרת שאלה מאוד מאתגרת מאוד מורכבת וקשה ואני אומרת לאותם נשים תקשיבו אני מאמינה בשיא הפשטות באמונה שלמה שהעולם הזה לא יכול להיות שהוא מתנהל ככה סתם יש מישהו באמת יש מישהו שמנהל אותו אני קוראת לו הקדוש ברוך הוא אני קוראת לו אלוהים בקידוש השם אני אומרת את המילה הזאת אחד קורא לזה הטבע אחד קורא לזה היקום זה לא משנה אני

מאמינה שיש אלוהים שמנהל את העולם אם אני מאמינה שיש משהו כזה אני גם סומכת עליו אם אני סומכת עליו אני לא שואלת שאלות א' אני לא שואלת כי אני לא אבינת את התשובות אם יו לי וגם לא בטוח שאני אקבל תשובות קטונתי מלשאול קטונתי מלהבין את הדברים אני יודעת דבר נוסף אין לנו שליטה על שני דברים בחיים שלנו לא על הזמן שאנחנו מגיעים גם לא ל הזמן שאנחנו נמות אלהם אנחנו בוחרים אחרת לסיים אחרת את החיים שני הדברים האלה לא אפשר לנהל שיחה מאוד ארוכה רק על שני הקצוות האלה יש לנו אחריות רק על מה שנמצא באמצע זאת העבודה שלנו במקום הזה כל אחד עם המסלול חיים שלו כל אחד קורא לזה בכל מיני שמות תיקון לא לא משנה מה יש לנו

עשייה וכל אחד בוחר איזה עשיה הוא עושה ואני חייבת להגיד איזה מילה שמעתי לא מזמן איזה הרצאה שדיברה על פוסט טראומה יש אנשים שעוברים איזה סיטואציה נגיד שני אנשים עוברים את אותה סיטואציה אחד חווה פוסט טראומה מאוד קשה והצד השני דווקא הפוסט טראומה מרימה אותה מרימה אותו ושואלים את השאלה עשו תחקיר הזה מה מה ההבדל בין שני הדברים האלה וברור שגם dna של בן אדם זה גם משהו שנותן כוח גם אמונה נותנת כוח אבל הכי חשוב זה לקום ולעשות משהו לא בשבילך לא לעצמך לעשות משהו בשביל מישהו אחר מה המסר שהכי חשוב לך להעביר בהרצאה מעבר לאחדות את האחדות העברת לנו כאן אבל מעבר לזה מזמינים אותך באמת להמון מקומות תראי דיברתי

בהתחלה על בחירות שכל אחד צריך לבחור את הבחירות שלו באמת לא בחרתי לא להיות במקום הזה אני בן אדם שמאוד אוהבת להיות מתחת לרדה ומיד זה צץ א ישו סרטון שעלה קצת למדיה ומאז אני מתקשרים אלי כדי שאני אבוא להרצות עכשיו קטונתי מלרצות מעולם לא הייתי מורה אני הופכת להיות צודה במהלך ההרצאה אני אין לי ניסיון בדבר הזה אני יודעת להיות אחות לא לא הרבה יותר מזה ואני מגיעה לכזה מקום באמת ש אני מתבקשת לבוא לשם ואני אומרת אני מגיעה למקומות האלה מסיבה אחת באמת משתי סיבות א' לעשות קידוש השם כי אני מאוד מאמינה בזה ולספר על נשים יש גם דברים קשים כולם שומעים עעל ניסים פחות מדברים אני רוצה להיות במקום הניסי הזה ודבר שני

אם אנשים אומרים לי שבמעט דברים שאני מעבירה מחזק אותם אני חושבת שעשיתי משהו כי אני אומרת עוד דבר זה עוד דבר אחד מורן שהוא חשוב לי תראו המתים כבר מתו נרצחו לנו אנשים ים הכי טובים שיכול להיות החיילים עוד לא שימו את המלחמה החטופים עוד לא חזרו אנחנו שניצלנו נמשיך לחיות עם המתים כל החיים שלנו נחיה את זה ח נחווה את זה אבל אסור לנו למות יחד עם המתים אסור לנו חייבים לקום לסוג של תקומה ולהמשיך הלאה להמשיך הלאה ולעשות דברים כן בחיבור של אמונה כן בחיבור של אהבה זה זה מה שאנחנו מחוייבים חזק ברוך השם תודה רבה לך חיה יקרה אני מודה לך מאוד באמת תצליחי בכל מה שאת עושה ושתמיד תרגישי את יד השם איתך אמן אמן ואמן אמן