כח הבחירה בחיים, התמודדות מול לבטים וקבלת החלטות | משיבת נפש | עם הרבנית צילה אלחנתי והרבנית פרי כהן

לא חושב, לא מתפלל ואני יכול לומר על עצמי שנה וחצי נלחם על הדבר הזה. התוכנית משודרת בח. שלום, ערב טוב. ברוכים הבאים לעוד תוכנית של משיבת נפש. שאנחנו נמצאים עדיין בזמנים כל כך גדולים, בזמנים שבאמת אני מתלבטת אפילו איך לפתוח את התוכנית. האם לשמוח על זה שיש הפסקת אש, האם באמת תהיה הפסקת אש, האם אנחנו עדיין צריכים לעצור ולכאוב את הרגעים שחיים נגדעו בתוך כל ההתרחשויות ההיסטוריות האלה, בתוך כל מה שעם ישראל עבר ב-12 ימים האחרונים האלה, הנפש של כולנו כמו מטלת עברה מחוסר שינה, לרגעים של תחושת ניצחון, אבל רגע לפני התחושת ניצחון א א מטוסים חזרו בחזרה אז אולי זה בעצם לא ניצחון. אנחנו כאן בתוכנית עוצרים

כדי להקשיב למקום הזה שנמצא בתוכנו, לנפש שזקוקה לצום את לב שלנו, שזקוקה לזה בימים האלה אולי יותר מכל זמן אחר, שנתייחס אליה וניתן לה את המקום שלה. עם כל ההתמודדות של כל אחד מאיפה שהוא נמצא, עם חוסר השגרה, אם אנחנו אכן נחזור לשגרה, זה קרוך בהמון המון קבלת החלטות. וזה הנושא שלנו היום, הנושא הזה של התמודדות מול התלבטויות, מול הדרך שבחרתי בה והאם אני מתחרטת עליה, האם יכולתי לבחור אחרת, איך אני מסתכלת על הבחירות שלי? איך אני באמת יודעת לבחור נכון כמו שאומר השיר בחיים וזה נושא שהוא באמת מקיף כל כך הרבה והוא כל כך גדול והוא כל כך רלוונטי למה שעם ישראל עובר עכשיו כי הכל זה בחירות הבחירה שלנו בתוך הבית

איך להתמודד עם כל המצב עם החוסר שגרה הבחירה שלנו אם אנחנו נקום בבוקר ונמשיך ונתנהג כאילו לא היה כלום או שאנחנו נעצור עוד רגע כדי לבחון ולראות עם הדברים הם באמת עם הקרקע יציבה וקל הוא המים ואנחנו יכולים באמת לצאת החוצה אז איתי הרמנית פרי כהן מטפלת רגשית שלום וברכה שלום שלום כמה דברים אנחנו עוברים מתוכנית לתוכנית זה זה לא יאומן כי יהיה סופר אז זה רק כי זה אמות המשיח אין לזה הסבר אחר ממש ממש אז א הצגנו את הנושא הנושא של של בחירה של א לקחת את כוח הבחירה של החיים ולהשתמש בו נכון. א אם יש כזה דבר בכלל להשתמש בכוח הזה נכון. ואולי אנחנו נספיק גם לדבר על עוד נקודה חשובה שלפעמים לבחור לא לבחור זו גם

בחירה. לתת לאחרים להחליט בשבילי, למציאות להחליט בשבילי, למה יהיה יהיה ובתוך כל מה שאנחנו מנסים להמשיך וובכל הכוח עוד תוכנית ואנחנו כאן בשידור חי, קמנו, יצאנו, התלבשנו, עזבנו את כל מה שיש לנו לעזוב בצד והמשכנו בשגרה. למשל כשיצאנו מהתוכנית שבוע שעבר היינו צריכים למצוא מקלט בדרך עם עם הפיצ'ר הזה שכולם דיברו עליו השתמשנו בזה היום זה כאילו נשמע עוד רגע לא רלוונטי המון המון שינויים מעברים מאוד מאוד חדים דיברנו על זה קודם בשיחה שלנו ככה לפני שכל המציאות שלנו באמת אה אה יש כאן גם איזשהיא מציאות סמלית אפילו באיך שאנחנו חוגגים את ה את המדינה את יום העצמו עוברים מיום הזיכרון ליום העצמאות זה קצת תחושה

כזאתי שמזכירה את זה מסכימה איתי לגמרי לגמרי באמת המדינה שלנו מלאה במעברים החיים שלנו מלאים במעברים והעם שלנו מלא במעברים אנחנו עוברים מרגע אחד לרגע אחר אם אנחנו נסתכל ביהדות באמת אנחנו עוברים מרגע אחד לרגע אחר במיוחד אנשים כן את לרגע אחד כך וברגע הבא את כך את א א לפני לידה ואת אותו אחרי לידה זה כבר על כל אישה א וכל מיני כל מיני א מעברים אצלנו בחיים היהודיים א וזה מאוד מאוד מאוד מעניין ואתה לא יכול להגיע במידה מסוימת אל האור אילולי היית בחושך אתה לא יכול להיות טהור אילולי היית טמא אתה לא יכול להיות מלא באושר בידיים אילולי עברת לידה א ועוד כאלה וכאלה כיוון שכדי להגיע אל פסגת האושר אל האור א

אומר הרב נוח וינברג אתה לא יכול להימנע מכאב. כדי להגיע לאושר אתה חייב לעבור דרך כאב. א כל לידה עוברת דרך כאב. כל הצלחה עוברת דרך כישלונות וכולי וכולי. וזה מחוייב המציאות. וזה מה שיפה כי אתה לא יכול להעריך את האור אם לא הייתה לפני איזה בחושך. נכון? זה כמו שאומרים שאם אנחנו עכשיו בתוך חדר שהוא מלא אור ומלא תאורה ואנחנו נדליק נר ה האור שהוא יתן הוא לא יהיה משמעותי הוא לא יתן שום דבר אבל בחדר חשוך כשאף אחד ממששים ולא יודעים מי מי נמצא ומי לא מדליקים אפילו איזה ניצוץ הכי קטן האור הוא נותן אפקט הכי חזק שיכול להיות ואת יודעת הנקודה הזאת שאת אמרת קודם שעל המעברים זה בהקשר של נש אחד הדברים שהם באמת

פלאיים והם לצידנו בחיים האלה זה מה שטבו חכמים על נשים נשים דעתן קלה וכמה לוקחים את המשפט הזה למקום שלילי כאילו זה איזה משהו שחלילה מבזה נשים נשים דעתן קלה אבל הקלות דעת הזאת היא בעצם זאת שמאפשרת לנו לעשות את אותם מעברים היא זאת שבעצם מאפשרת לנו לעשות סוויץ' עכשיו מיום שישי מכל ההספקים ולהגיע לשבת מנוחה. היא זאת שמאפשרת לנו לנגב את הדמעות לילד בוכה או או לחבק חברה שצריכה אותנו ולעבור מהסיטואציה הזאת לסיטואציה הזאת ובחזרה ועדיין להמשיך להישאר שפויות. הקלות הזאת זה בעצם קלות שהיא באה ממקום של קלילות ולא במקום של משהו קל במובן של זול אלא קל במובן שא את קלה כמו איילה. את יודעת לדלג בין הערים

ולהגיע למקומות שאת רוצה בקלילות, ממצב למצב. זו מיומנות של חיים. לא דבר שאפשר לזלזל בו, אלא להעריך אותו. רק אישה, תבין את מה שאנחנו מדברים עליו עכשיו. אישה יכולה לשבת על הספה, לבכות את חייה. אחרי שהיא רבה עם בעלה נמר, יושבת שם, היא מבקה את החיים וכמה מר גור עלה ובשנייה הבאה היא מסתכלת ואומרת, חייבת לנקות אבק על המדף. וכשהמדף נקי אומרת, אני חייבת לרוץ למשתלה, לקנות פה איזשהו פרח יפה, כי זה כל כך עולם את המדף. דקה לפני זה בחית, מה היה לך? ככה הקדוש ברוך הוא באמת ברא אותנו קלילות, כי אחרת לא היה קורה שום דבר. היית מסיימת לידה והיית אומרת, כאילו זהו פה זה נגמר. ואז ש מחזיקה את האושר בידיים, את

מחכה כבר לאושר הבא. כי ככה זה, ככה אנחנו בנויות. כן. כן. אם גברים היו צריכים ללדת, דיברנו על זה כבר, זה היה נגמר פה. זהו. זה לא היה פה. משמעית, חד משמעית וגם זו גם זו א תובנה שהיא קשורה לקבלת החלטות כי הרי כל הדברים, כל הסיטואציטואציות האלה שתיארנו עכשיו אלה סיטואציות שאנחנו מחליטות עליהן, אנחנו מחליטות לעבור ממצב למצב זה גם כן קשור בקבלת החלטות שהיא דווקא במובן החיובי היא נותנת לנו את הכוח לנוע, להמשיך, לעבור הלאה, לא להיתקע ולקיים את העולם. כתוב שבזכות נשים צדקניות ניגלו ובזכות בזכותן עתידן להיגאל. יש לנו בפרשת השבוע הזה את אשתו של אעון בן פלט. מגיע אעון בן פלט. הוא לא יודע מה לעשות. הוא

מספר לאשתו והיא ככה באופן חד משמעי כמה שאנחנו דעתנו קלה. אבל לפעמים מה זה לפעמים יש בתוכנו את הכוח הגדול הזה א זאת אינטואיציה נשית שיודעת מה עכשיו והיא אומרת לו מה יש לך עם המחלוקת הזאתי? מה זה קשור אליך? גם כך וין כך אתה התלמיד או של זה או של זה. אז מה? ואומר לה הגבר המסכן, "סלחו לנו כן, אנחנו אבל מה אני אעשה?" והיא אומרת לו, "עזוב, תשאיר את זה בשבילי". והיא משקה אותו יין ושולחת אותו למיטה והיא עושה ככה את מה שעושה בשביל שלא יהיה חלק מהזה. ואחר כך מספרים שהוא נורא התבייש לצאת החוצה, הוא לא ידע איך לבוא מול משה רבינו. הוא אומר לה, "אני מתבייש, איך איך קרה הדבר?" הוא היה בסיטואציה שכאילו הוא

אמר לעצמו, "איך אני בדיוק אחזור חזרה? גם אם את צודקת, גם ה הוא אמר לאשתו, גם אם את צודקת, אני אני לא יכולה לשג אתכם בדיוק. אז אז אז זה היה בהבטחה שלו מול קורח. אבל אחר כך כשכבר הם כולם נבלאים באדמה והיא אומר לנו צא מהאוהל, בוא אתה ניצלת, לך לך תהנה, אתה יודע ואז הוא אומר לה, אני מתבייש להגיע מול משה רבינו. והיא אומרת לו, אני אעשה בשבילך את העבודה. והיא נאמדת מול משה רבנו והיא בוכה ואומר לה מה יש לך? והיא אומרת לו, הוא לא רוצה לצאת החוצה, הוא מתבייש. שהוא אומר לו והוא ניגש לקרוא לו כן כך או כך פחות או יותר זה הסיפור בעצם האישה הזאתי שהיא כביכול קלה לדעת אבל בכללות היא לא חושבת יותר מדי א כול

היא פשוט קמה ועושה ולוקחת את המושכות בידיים ומקבלת החלטה ועם זה היא מתקדמת קדימה כיוון שלנשים יש את הכוח להוביל ולעשות הם פחות מחשבות יש להם את הכלילות הזאת הם לא ישבות כמו הגברים שצריכים שהכל יהיה ממקום מקום מאוד שכלי ובטוח לא יש להם את המקום הקליל ובזכות זה אנחנו נגעלות וכל אחת עם הגאולה הפרטית שלה היא לא גועלות גם את הגברים שלנו שם צריכים אותנו שם למרות שאני את יודעת אני כן א מאוד מאמינה בכוח הזה ש שהגבר צריך להוביל אני חייבת לשים את הדברים על השולחן ש שזה המקום שלו ואני מאוד תמיד אוהבת לשמוע שהרב זמיר שליטה שהוא הוא נותן את הדימו דימוי שזה בעצם משלים את כל התמונה שהגבר הוא הראש הוא הראש

אין מה לעשות הוא ראש המשפחה הוא זה שעומד בראש הוא זה שמוביל את כולם אבל האישה היא הצווא היא הצווא שבעצם גם הרבה פעמים מכוון את הראש לאן לפנות לאן ללכת אבל אבל ביחד זה מה שנקרא והיו לבשר אחד זה המקום הזה של השילוב כוחות של האחדות שיוצא מזה אה את הדברים הטובים לחלוטין לחלוטין ואם זה לא יהיה ככה אז בעצם הבית קורס האישה בגלל הקלילות שלה יכולה באמת לסובב את הצו לכאן ולכאן כיוון שהיא לולה צר אנשים בשיעור שלי בא כשסיפרתי את זה שהגבר הראש והאש הצווא שלי תפוס אז גם לזה יש טפעול אבל בואי תביני את העיקרון תביני את העיקרון אז באמת הנושא הזה של קבלת החלטות ה הוא מוביל אותנו גם בראייה היסטורית הרי התורה לא

לא סתם נתנה לנו את את אשתו של בן פלט כדי שאנחנו נלמד ממנה, אלא נכתבו רק מה שאנחנו יכולים לקחת אלינו לחיים, ליישם וללמוד מזה הלאה. זאת אומרת, יש לנו כאן דמות שהיא היא מעוררת השראה, היא קיבלה החלטות ברגעים שהם גורלים, כשיכול להיות שאישה אחרת במקומה הייתה אומרת, "טוב, זה גדול עליי, הוא כבר הלך, הוא הוא עשה החלטה, יש פה סיפור שכבר הוא מפורסם בכל העם. זה לא משהו שעכשיו בין שני אנשים פרטיים. זה היה משהו שהוא נוגע לכל האומה כולה. והיא באה והיא לקחה את ההחלטה ובסוף היא היא זוכה להיות משל למה זה חכמות נשים בנתה. נכון. נכון. נכון לגמרי. אם אנחנו נסתכל עוד אחורה כשבני ישראל נמצאים במצרים ועל פניו נראה

שהיולה עומדת להסתיים. הגברים מבחינתם אין טעם להביא עוד ילדים. מבחינה שכלית. לצורך מה? לוקחים לנו את הילדים, הורגים אותם, אז למה להביא עוד ילדים? ואנשים תחת עץ התפוח הם לוקחות את החתיכות של נחושת שיש להם, הם מרקות אותן, מסתכלות עליהן, מתעפרות והולכות אל הבעלים שלהם. והקדוש ברוך הוא כל כך אהב את זה שאחר כך לוקחים את כל המראות הצובעות האלה ומהן מכינים את הקיור א לרחוט את את הידיים ורגליים של הכהנים. למה? כיוון שהאישה בעצם אם אם אנחנו מסתכלים על מה שהגבר חשב זה מאוד הגיוני. בואנה הורגים לנו את הילדים. למה להעביר כן למה לגרום לעצמנו צער נוסף? כל ילד שיגיע זה צער נוסף. כן. והיא באה ואומרת לא אני

רואה שכל ילד שמגיע זה אושר. אני מסתכלת על זה תמיד. הגבר באמת הוא כמו הוא כמו ההורה הבוגר בבית. כן כן. ושזה לא ישמע. כן. זה לא ישמע. יש פה יש פה גבר ואישה וכולי. אבל לעתים האישה עם ה עם הקלילות הזאתי יודעת להיות כמו הילד המתוק שאי אפשר לעמוד בפניו ובוא אני וצריך לדעת גם באמת לעשות את זה לגרום לבעל להגיע אחריה לדעת למשוך אותו כי שאומרים על שרה אמ אמ על על כל הרעיון הזה ש א אישה כשרה עושה רצון בעלה אז מביאים על שרה אמנו שאישה היא כמו שרה יודעת לגרום לבעלה לשנות את הרצון שלו אישה כשרה יודעת לגרום לבעלה לשנות את הרצון בעצם זה אותם אותיות אותיות כשרה אותיות כיסרה בעצם היא יודעת להוביל אותו במתיקות

כזאתי למה שהיא רוצה להשיג את המטרה שלה ואילולי יש באמת יש נשים שהם לא יודעות לעשות את זה סליחה מכבודן הם לא יודעות הם פשוט בכוח באות ודפקות על השולחן ורוצות ואז הם לא אין להם את הקלילות הזאתי הם לא יודעות למשוך את זה בדרך הנכונה הם לא יודעות לסחוף את הבעל שלהם אני זוכרת שהבן שלי הגדול היה בשידוכים אז זה היה מאוד מעניין הוא חשב עכשיו בצורה מאוד שכלית, על מה נכון לו, על מה הרצונות שלו, מה הוא רוצה שיתבצע, היה לו באמת רשימת דברים והאישה הייתה צריכה להיות לפי מה שהוא רצה ווהוא ככה הוא נפגש עם בחורות וזאת לא הייתה מתאימה לרשימה וזאת לא הייתה מתאימה לרשימה ויום אחד הוא נורא בכה זה היה חג סוכות

ואמרתי אתה צריך מישהי שתדע לסובב לך את הראש למשוך אותך אחריה ופשוט לא תשים לב לכל הרשימה הזאת היא פשוט תהיה כל כך מתוקה שהיא תיקח אותך יחד איתה ואמרתי לו אתה יודע יש לי ב בתמונות בכל הרזומי ששלחו לי יש לי אחת שנראה לי שהיא היא תדע לעשות את זה מישהי שלא חשבתי בכלל שזה רעיון טוב בשבילנו מבחינת כל הנושא המשפחתי וכולי ואמרתי יאללה לך על זה ווזה באמת מה שקרה היא פשוט ידעה כן היא פשוט ידע איך לקחת אותו בקלילות כזאתי ותוך כדי והוא אפילו לא שם לב שהוא מוותר על המון דברים שהיו לו ברשימה ואחר כך ששאלתי אותו אבל שמת לא היא פשוט עבה לי כך או שבמקרה הזה החכמות נשים של האמא שכיונה את הבן כדי לבוא ולקחת את

זה כן יודעת כן אבל זה זה מרתק כי גם כאן אנחנו נוגעים בכוח הזה של הבחירה והרי חתונה זה אחת ה אם לא ההחלטה הכי גורלית של אדם בחייו זה השותף השותפה לחיים ש שצועדים יחד במסע החיים וזאת החלטה שבוא נגיד גם אם יש אופציה לחשב מסלול מחדש. זה לא באמת מחדש כי כל אחד עובר עליו מה שעובר עליו וזו אבן דרך בחיים והיא מאוד מאוד משמעותית. אז אז אולי דווקא הנקודה הזאתי א כדאי שבאמת נחדד אותה. יש החלטות שהם כל כך הרות גורל שהם באמת גורליות. אוקיי? אני רוצה עוד שנייה לפני זה לתת דגש על מה שאמרת. כן. כן. חתונה זה דבר שהוא מאוד מאוד משמעותי ו וגם אם יש אופציה לשנות אז כדי להבין איך זה עובד נתתי פעם לקבוצה של

תלמידות שלימדתי א להבין איך זה איך זה נראה נתתי לכולן חתיכה של נייר כסף וביקשתי מהן לקמט אותה ואחר כך ביקשתי ליישר אותה אז הם ישרו בכל הכוח הם היו בחורות שלעומדות הם היו במגמה של אומנות ואז הם היו מלאות ברצון ליצור וניסו ליישר את נייר הכסף הכי הכי הכי טוב שיפלו יצירת כן והם ניסו מפה וניסאו משם ואחרי חמש דקות סטופ עצרנו עכשיו בואו נראה מה קרה אז יש בנות שנקרא להם כבר על הדרך ויש בנות שהצליחו ליישר את זה אבל זה לא היה בזה כל מיני קמטותים ואמרתי להם זה משל החיים שלנו לעים נראה לנו שאם אנחנו נשנה אז הכל יסתדר מה פתאום אנחנו לוקחים איתנו כל מיני חוויות שטבועות בתוכנו היינו וכשאם אנחנו לא נפתור

אותן מהשורש תמיד גם כשנסה ליישר או להחליף זה לא יקרה עדיין אנחנו נמצא את הקמטותים האלה עדיין יהיה שמה את הסימנים את הרושם של החוויה בדיוק ולכן זה לא חוכמה לקום ולשנות כן במקרים קיצוניים אין ברירה אבל א קודם כל כשאנחנו מדברים על החלטות אז ההחלטה צריכה להיות מופנת בחיפוש פנימי בהסתכלות פנימית ואחר כך אני אוכל לעשות שינוי או או דברים כאלה וזה זה דווקא מביא אותנו למקום ש וואי אז אז להחליט זה זה באמת באמת קשה נכון זאת אומרת א קבלת החלטות לעומת הקלות דעת שדיברנו עליה היא דבר שיש לו כובד משקל מאוד מאוד משמעותי ו ואולי זה נכון כל אלה שמתלבטים או משאירים את האופציות פתוחות או בוחרים לו לבחור כמו

שאמרנו כדי שהחיב הם יבחרו בשבילם זה זה כאילו עם מנאות או החלטה פסיבית אני אתן לחיים לעשות בשבילי את ה את העבודה כן כן אני נמצא במקום כל כך כל כך קשה שוואי זה זה גדול עליי מדי מכדי לבחור ואני באמת רוצה שאנחנו נדבר על מה יוצר חוסן נפשי שבעצם מביא אותנו לקבל החלטות וואם אנחנו טועים איך אנחנו מתמודדים עם זה עם זה שטענו אבל אנחנו אנחנו נצא קודם להתנחת המוזיקלית. אנחנו נאפשר לכם גם בזמן ההתנחת המוזיקלית הזאת לשלוח אלינו שאלות שנוגעות להתלבטויות שלכם, לקבלת החלטות שלכם. אולי אתם נמצאים בפרשת דרכים ואתם רוצים להתייעץ. אז אנחנו כאן בשידור חי נקבל את השאלות שלכם ונוכל לענות עליהם א ולקבל עצות טובות מפי

הרבנית פרק כהן כאן. אז אתם מוזמנים להשתמש בזמן הזה של התנחתה המוזיקלית כדי לשלוח את השאלות שלכם. אז כבר חוזרים. בסוף הכל מתנק אליי. עניין של זוויות. אני לא מבין רמזים אולי צבעים ואותיות מבת חטוף אל עצמי ודי עד לא להסתכל. מה שבפנים כבר בפנים מדי קוראים לזרג מתי ילמד לבחור נכון להאמין לראות שטוב בלי להביץ שור לאחור תבחרו נכון הטוב הכל מדבר אליי פוגש לי בלילות הולך בלי להבין לאן האם דע לחזור מבת חצוף מסמים די יוצ תן כבר לפוס יש ילד שמסתכל עליי קוראים לזה אתה ירמד לבחור נכון למין לראות שטוב בלי להגיד שוב לאכול לכור בסוף הכל מתחבר אליי עניין של חלומות אם מתעורר בדיוק בזמן אולי מוכל לזכור בדוק יש

מי ששומר עליי איי איי איי תן לי את הכוחות או לא מצאתי תשובה אבל קוראים לזה נחיה מתי אלמד לבחור נחוש להאמין לראות שטוב שטוב לי להעמיד שוב לא מתי לבחור נכון להאמין לראות שטוב כמה טוב בליבישוב לאחור תבחרו נכון ס חזרנו אליכם אז כן אנחנו באמת רואים שבזמן ההפסקה שלחתם אלינו שאלות שאנחנו נרצה להתייחס אליכם אבל אנחנו רגע ניתן לרבנית פרי להשלים את המשפט כי התחלנו לדבר על העניין הזה של כוח ההחלטה וכוח הבחירה ושאנשים לפעמים נשארים בנקודה הזאתי של להחליט נכון למה אנחנו בעצם לא מחליטים מחקרים גילו משהו מאוד מעניין גילו שהכאב מההפסד כפול מהרווח של ההנאה זאת אומרת המרירות כן של הכישלון שלנו כפולה מהמתיקות

של ההצלחה שלנו. אוקיי? עכשיו מה זה אומר כישלון? אם בן אדם עכשיו החליט החלטה ומה והדברים לא יסתדרו כמו שהם יפה אז בואי נסביר את זה אז קודם כל נסביר את זה במילים פשוטות כן הרווח הכי הפחד מהכישלון כן החוויה של כישלון משאירה בנו חותם מאוד מאוד חזק השליליות משאירה בנו חותם הרבה יותר חזק מהחיוביות וניקח את זה לדוגמה א ניקח נבין עוד יותר אפילו איך זה עובד בנושא אחר לגמרי אבל למשל אם את רוצה איזה משהו כן נורא נורא נורא בא לך ספה חדשה מתעלפת לספה חדשה זה משהו שקורה לאנשים חדשים לפקרים ואת קונה את הספהכן ואת מאושרת עד הגג ביום הראשון בשני בשלישי בשבוע בשבועיים ואז עברת הלאה את רוצה לקחת את הדבר הבא מה

שקורה בדרך כלל דברים חומריים כמה כמה אושר זה יכול להחזיק יפה זה לא רק זה לא רק חומרי כן כן אבל אם זה היה מדליק מדליק לך את האור הרצוי, כן? אז זה היה תופס לזמן ארוך יותר. לעומת שאם תעברי מישהו יפגע בך, כן? את יכולה לזכור את הפגיעה הזאתי למשך תקופה ארוכה מאוד מאוד מאוד וזה יגרום לך לעשות דברים או להימנע מדברים מפחד שתחוי שוב. אוקיי? כזה זה תלוי מי הבן אדם מה רמת הפגיעה כמה אני אחליט באמת להשאיר את זה או לה כבר זה כבר עובר לדבר הבא זה עד כמה חסי איך אנחנו מפתחים חסינות לגבי תחושות שליות אבל א בגלל שאם יקרו לנו דברים טובים אנחנו נהנה קצת ואם יקרו לנו דברים רעים או לא טובים נקרא להם אנחנו נסבול

הרבה זה גורם לנו לעתים להגיע למצב שאנחנו באמת נמנעים למה יש את החוסר שוויון הזה זה בין התחושות כאילו למה זה לא יכול להיות חצי חצי זאת אומרת יש חץ 50% מכישלון 50% מהצלחה פרנ אני חושבת אני לא בטוחה זה עובר לי בראש שאולי בגלל זה אנחנו נדרשים לחזק את העניין של הכרת הטוב אצלנו כי אם אנחנו ניקח את הכרת הטוב ניקח את הטוב שקורה לנו ונהפוך אותו לחוויה ונעדיר אותו על ידי הכרת הטוב זה יצמצם את הפער בין השליליות לבין החיוביות כן זה מה השאלה הזאתי באמת כשאת עונה על זה ככה זה נשמע כמו למה אי אפשר לאכול שוקולד ולהרזות ולשבת על הספה ושיהיה לי קוביות אותו דבר אנחנו פה כדי לעבוד ומה לעשות שבשביל להגביר את הטוב

אנחנו צריכים לעבוד יותר קשה כי הרע הוא מאליו יצר לב האדם רע מנה הוא רב וגם וגם בגלל שאנחנו עשויים מהאדמה והאדמה כל הזמן מושכת כן כל הזמן השלילות בדיוק ולכן החוויות הלא פשוטות הם אלה שחזקות אצלנו לעומת החוויות הטובות. א אם את רוצה לתאר חוויה טובה שהייתה לך אז את אומרת וואי זה היה מדהים אוטומטית את תתרומי למעלה וכשאת אני יכולה ברמה שכאילו אני ארגיש את אותם רגשות אני אחר רגישי ואם תסתכלי על עצמך ויזואלית את תרימי את הראש כי חוויה טובה היא כן ולעומת חוויות קשות את תספרי את זה עם עיניים מושפלות זה מושך אותך למטה ולכן אנחנו צריכים לשאוף להעדיר את החוויות הטובות כדי ללכת להידמות לשם להתחבר למקום

הגבוה יותר שלנו, אבל בבסיס שלנו בגלל שאנחנו עשויים עפר מהאדמה אז אנחנו כל הזמן נמשכים לשמה וזה המאבק האינסופי שלנו. את מכירה את זה שיש את כל העצות מעולם הקוצ'ינג והמנטורינג והעצמה והזה אז אז אחד העצות זה תמיד תזכרי את מה שמחמיעים לך ותשכחי את מה שמעליבים אותך ואם תצליחי תספרי לי איך בסדר בזת הערבית קוראים לזה בוקרטת נשיא נס ואם תצליחי תספרי לי איך זאת אומרת זה העצה אז אז באמת זה משהו שהוא הוא כל הזמן בעבודה כל הזמן בעבודה ו כן אנחנו צריכים ולכן אני חושבת שהרעיון ההקראת אותו טוב היא בעצם לחדד את הטוב לשמוח עם הטוב שלך וכולי וכולי שזה באמת רעיון יפה שזה את יודעת למה זה מחבר אותי לפרוז'קטור את

זוכרת את הפרוז'קטור איפה שאנחנו נשים את הפרו'קטור שמה זה מה שיצמח זה מה שיגדל זה מה ש זה הכרת הטוב מה איפה אנחנו בוחרים לשים את הפוקוס על מה אנחנו בוחרים להסתכל לגמרי לגמרי אבל עם כל זה בגלל שבבסיס שלנו אנחנו באמת נמשכים לשם על השליליות לאדמה אז אנחנו אז אז אז זה אלה חוויות שמאוד מאוד מאוד לא פשוטות לנו וכשאנחנו צריכים לקבל החלטה אז התמיד ההחלטה שלנו תהיה עם אימנאות מחוויות שליליות שעברנו או עם אימנאות מלחוות חוויות לא טובות עם רזומי של חוויות שליות שיש לנו ולכן ההחלטה שלנו לא תמיד תהיה עם א עם עם שאיפה ללכת קדימה אלא הרבה פעמים ברוב המקרים עם מנאות מללכת אחורה ואת זה צריך לעצור. זאת אומרת כן

להיות בשאיפה ללכת קדימה ולא להחליט החלטות דווקא מתוך מקום של רק לאימנה שזה המקום הפסיבי יותר אנחנו בעבר דיברנו כאן על מיקוד שליטה פנימי ומיקוד שליטה חיצוני. מיקוד שליטה פנימי זה אני מתמקד בפנימיות שלי לעומת שאני לוקח א דוגמאות מבחוץ בדיוק קיבלתי שאלת סקר א היום על האם מיקוד שליטה פנימי יכול א לגרום לאנשים שמרגישים בודדים א חסרי חברה יכול לגרום להם להתקדם קדימה וזה היה מאוד מעניין לקח לי ממש כמה דקות להתמקד ולהבין מה יהיה שם כיוון שאנשים שחשים בדידות ולא טוב להם ויש להם גם עיקוד שליטה פנימי יקחו את זה למקום מאוד מאוד מאוד לא טוב זאת אומרת זה לא יתן לי להיות אסור כל בדיוק אני אעסוק כל הזמן

בחוויות לא טובות שעברתי בכאבים שיש לי אז אז למה לקום למה לעומת אנשים שהם לא מרגישים בודדים והם כן יש להם את החברה מסביב והם יתמקדו פנימי הם יעדירו את עצמם כן אבל אבל אנשים שיש להם יקוד שליטה פנימי א עם הסתכלות חיוביתכן כן יכולים למקד את עצמם אפילו שהם בודדים ולפרוץ את זה ולצאת החוצה אפילו הם בנתוני שטח הם בודדים באמת ולא רואים את עצמם ככה שזה מדהיםכ כן ואז אז אז באמת ה כמו שאתם שמים לב הנושא הוא באמת מרתק וסוחף אבל אנחנו הבטחנו שאנחנו כאן גם נענה על השאלות שאתם שולחים אלינו אז בוא ניגש לשאלה א אוקיי כשהייתי ילדה כל הזמן אמרו לי שאני עושה שטויות ושאני לא יודעת מה טוב לי. היום אני אישה מבוגרת

בתרבעים אבל כל החלטה שלי אני קודם כל שואלת מתייעצת לפעמים עם כמה וכמה אנשים. זה קצת מרגיש לי כאילו איבדתי את היכולת להחליט בעצמי איבדתי את הקול שלי. יש לי דרך לחזור אליו בוודאי. יש מודל מאוד מאוד יפה שנותן לנו כלים לקבל החלטות. את המודל הזה אגה אדם שהיה עסוק בלהשפיע והרצון לתת כלים לחשיבה כבר משלב לחשיבה יצירתית כבר משלב בית הספר. קראו לבן אדם הזה אדוארדו דבונו א והוא נתן מודל של ששת הקובעים. זה שישה כובעים שיש להם שישה צבעים. הצבע הראשון הוא הצבע הלבן. אומר כשאתם מתחילים עכשיו אתם מגיעים לשלב של קבלת החלטות אז בואו תשימו לכם את כל הכובעים תעברו כובע כובע כובע לכל אחד מאיתנו יש את הכובע שלו

הכובע הלבן זה הכובע הכביכול השכלי המעשי מה נכון מה לא נכון לבוא מתוך מקום מאוד מאוד שקול אחר כך מגיע הכובע האדום הכובע האדום זה הכובע שמדבר על על המקום הרגשי על המקום שנותן מקום אה אה אה הרבה מקום לאינטואיציה פנימית לתחושות למה שאני מרגיש אחר כך מג מגיע הכובע השחור הכובע השחור זה אותם אלה שהם שלילים הם כאילו בתפקיד של השטן הם הם הצבעים יש להם היגיון בבחירה של הכובעים כן הם מביאים את כל הדברים למה לא לעשות את זה למה כדאי להימנע איזה דברים שליליים יכולים לקרות אם אני אקבל את זה ועוד ועוד ועוד הכובע הצהוב זה אדם שיש לו גישה אופטימית הוא מסתכל על הכל מתוך מקום מאוד מאוד אופטימי מתוך מקום טוב טוב,

איזה דברים טובים יכולים לקרות פה, איזה דברים טובים אני יכול להשיג אם אני לוקח את ההחלטה הזאתי וכזה. הכובע הירוק מסמל חשיבה יצירתית. זה חשיבה צידית לחיים. אם החיים מראים לי שכך וכך, אבל אני מסוגל לחשוב שיש פרצ ואני יכול להגיע כן לגמרי. והכובע הבא זה הכובע הכחול. אלה אותם אנשים שמסוגלים לקבל החלטות מתוך מקום של רוגע ושלווה. אני שקול, אני רגוע, אף אחד לא רודף אחריי, אני מסוגל לשבת ולחשוב, לקבל את כל הנתונים. א בגלל שאף אחד לא רודף אחריי ורק אני בסופו של דבר אקבל את ההחלוקה, אז אני אעשה את זה בדיוק כמו שצריך. עכשיו הוא אומר, רשמתם את כל הצבעים, זה מרתק. אז הוא אומר אה קודם כל בבסיס איזה באיזה

כובע אתם נמצאים? יש לכם עכשיו איזשהי החלטה. באיזה כובע אתם נמצאים? אז אם אתם אנשים של כובע לבן או כובע צהוב או כובע אדום בטח שתיקחו את זה תמצאו את המקום קודם כל את המקום שלכם את האינטואיציה הפנימית שלכם איך היא מביאה וכולי אגב זה חייב להיות צבע אחד כי נגיד ישר עולה לי השיר של הילדות שלי כשהצבע הצהוב פגש את הצבע הירוק התערבבו וובו כי אנחנו לא חד משמעים זאת אומרת יכול להיות שיש בי קצת לבן וקצת א צהוב נכון אז אז קודם כל את החלק החזק איך אנחנו יודעים מה החלק החזק שלנו. הבן שלי ללמד אותי פעם משהו מאוד יפה. הוא אמר, "אמא, איך תדעי מה הרגש החזק שלך ומה הרגש הנלווה?" הוא אמר לי, "תקחי את היד, אני אכי

אותה על המצח. מה את מרגישה?" אז עכשיו לצורך העניין אני מניחה אותה, אני מרגישה קר. למה? כיוון שקפו פה באולפן, כן? אנחנו רבות על זה כל הזמן ואני מוותרת לך. אוקיי? אז אז היד שלי קרה על המצח שהוא חם יותר. בשלב הבא כמה שניות אני מתחילה להרגיש זרמים של חום. זה המצח שלי על היד הקרה. אוקיי. היד הכרה מסמלת את הרגש החזק. זה מה שעולה לי ישר. זה הדבר הראשון שאני מרגישה. אוקיי? בשלב הבא אני ארגיש את התחושות הבאות, את הדברים הנוספים שנמצאים בתוכי ולכן לא להתנגח בקר. לא לא רגע אני רוצה להרגיש את החמות. לא תרגישי כי הקר רוצה לתת את מקומו. הוא החזק. הוא השולט. זה גם סוג של להקשיב לקול הפנימי, של לדעת לזהות מה

באמת אני מרגישה. זה כאילו נשמע כמו משהו מאוד פשטני להרגיש מה קורה כשאת שמה יד על המתח. אבל יש בזה הקשבה, יש בזה, זה לא זה לא סתם תרגיל הקשבה ויש פה מקום לתת לעצמי להרגיש. אני לא רק מקשיבה, אני גם מרגישה. הרי יש לנו כל מיני חושים ואני גם מרגישה, אני נוגעת, אני אני ממש ממש את מה יש לי. זה המקום שלי לתת לעצמי מכל שמעתי פעם איזשהיא מישהי שדיברה על זה והיא אמרה תתנו לעצמכם אפילו ואתי מדברת לא תחבו את עצמכם כן אבל כן יש שמה מקום מאוד מעניין שאתה מגיע למודעות גבוהה יותר אז אתה יכול להיות שם בלי לזלזל ולצחוק על זה אז בעצם הכובע החזק השולט זה בעצם היד המגע הראשוני על המצח זאת אומרת המגע התחושה הראשונה

שעולה לי כן מה מנהל אותי אז אני כובע לבן או כובע צהוב או כובע אדום כובע ירוק וכולי כן בשלב הבא הוא אומר שימו עליכם את כל הכובעים אתם עומדים לפני החלטה אל תמרו לשום מקום תנו דבר ראשון אתם אנשים שאתם מאוד מעשיים שימו את הכובע הלבן תמצאו את הכל אחר כך תעברו לכובה הכחול תעברו א זה בעצם הופך להיות שלבים נכון נכון ואז התערבבו בו וכך נולד הצבע החלטה זהו ובעצם מה שהתערבב לנו ומה שיצא זאת ההחלטה החלטה. וואי. אז קודם כל אני חושבת שהתשובה שלך כבר עוזרת לאותה גברת עם הקטע של התחושה של היד. שדווקא אמרת את זה כבדרך אגב, אבל זה נראה לי בדיוק קולע. כי בתור מישהי שרוצה לחזור ולהקשיב לעצמה, אני כבר לא יודעת מה

אני מרגישה. תחזירי בדיוק היא כבר מתייעצת עם מלא מלא אנשים, אבל כל אחד יענה לך לפי הכובעים שלו. את צריכה למצוא את הכובע שלך, את הגוון שלך, את הערבוב צבעים שלך. נכון. נכון. ואני רוצה לומר שהגיעה אליי אישה מדהימה והיא מספרת לי שהיא היא כולם באמת שכל המדהימות אצלי א היא מספרת שהיא היא עומדת בפניה היא לא יודעת מה להחליט היא עברה את גיל 40 והיא רוצה היא שוקלת אם להביא אותו תינוק כן או לא היא נכנסה ללופ של שנה שהמוח שלה קודח לא להביא כן להביא כן ו משנת חיים זה לא סתם שעל פניו זה מאוד הגיוני מה שהיא מאוד הגיוני שיש לו פה שאלה, כן? אבל מהדרך שבה הקשבתי זה משהו אחר לגמרי. לפעמים כשאנחנו עומדים בפני

ההחלטה והמחשבות מתחילות לתפוח לנו מכל כיוון ודיברנו על הרעיון של הצקה פנימית של הצקה עצמית וזה מתחיל להגיע לשלב של הצקה. פה אנחנו צריכים לעצור ולהגיד לעצמנו לא זאת השאלה. השאלה היא לא אם להביא ילד או לא להביא ילד. בוא נלך לראות מה התתי רגשות שיש פה על פניו זאת השאלה כן ילד או לא ילד אבל זה לא יש פה המון רגשות המון דברים שמסתרים מתחת האם יש לי בעיה של חוסר ביטחון מאיפה היא נובעת האם יש לי בעיה האם מה הילדים מסמלים בשבילי כן הם מסמים לי זאת שאלה שבעצם מאיפה מאיפה בכלל אני מגיעה לשאלה הזאת את יודעת שאנחנו פוגשים את השאלה הזאתי גם מהמקום מהצד השני שנש אנשים בורחו וזכו לקבל את המתנה, את מתנת החיים

הזאת ולא תמיד יודעים מה לעשות איתה. נכון? יש נשים שיכולות מהצד לשפוט ולהגיד מה ההתלבטות בכלל? יש נשים שמחכות, יש נשים שרוצות ואין להם. זאת מתנת החיים. אז אז גם לדעת ולהכיר בזה ולהסתכל על זה באמת מהמקום הנכון בעצם זה שאלה קיומית של מה התפקיד שלי כאן בעולם? עד איפה עד איפה ידי מגעת? זאת אומרת אנחנו חייבים להכניס כאן את בורא עולם ולדעת שאני יכולה לעשות את ההשתדלות שלי. איפה התפקיד שלי ואיפה אני מכניסה אותו לחיים שלי. ואם דיברנו על על הרעיון של איך מה אני מרגיש כשאני עומד לקבל החלטה ולהכניס את הקדוש ברוך הוא ו בעצם יש פה איזה שכשאני מכניסה את הקדוש ברוך הוא לחיים שלי אז אני משחררת ולשחרר מלקבל

החלטה הרי כולנו אנשי המנה מאוד מאוד גדולים כולנו יודעים להגיד שאנחנו סומכים על הקדוש ברוך הוא ב-100% ואז הקדוש ברוך הוא אומר תשחררי לי את החבל ואני אומר לך רגע רגע אבל אם אני אשחרר לך אני אמות כן והקדוש ברוך הוא אומר לא לא את לא תמותי תשחררי לא אני לא יכולה אוקיי אוקיי? וככה כולנו מתנהלים ביום יום ואז אנחנו נדרשים לקבל החלטה ולהכניס את הקדוש ברוך הוא לחיים ואז אנחנו אומרים לא לא אבל שנייה אבל אני רוצה להחליט זה נובע שוב פעם מהרצון בשליטה בחיים שזה בסדר זה הגיוני אבל זה זה גם כי זה זה הבדל דק עד איפה כוח הבחירה מגיע ועד איפה מגיע ואיפה מתחיל בעצם אני חושבת שהפסוק שהכי הכי עוזר גם להגיע לנקודה

הזאת זה הרפודעו כי אני השם כי אני השם זה בעצם לדעת אנוכי השם אלוקיך. לא יהיה לך אלוקים אחרים על פניי אני בוחרת בך הקדוש ברוך הוא אז אני מרפה. אז רגע יש לנו בחירה בדיוק. אבל כמה אנשים נכנסו לממד ורעדו מפחד כי הם שמעו בומים מטורפים עכשיו במלחמה. בסדר. לא לא באו הרעמים והברקים אלא כדי לעורר את הקומיות שבל. הפחד הוא פחד. אנחנו לא יכולים לבוא ולהתח מיתנו בדיוק. אבל כמה מאיתנו אמרו אבל הקדוש ברוך הוא פה בחוץ הכל בסדר. גם אני השתדלתי לקחת את הילדים שלי ולרקוד איתם, השם תמיד אוהב אותי אבל ככה מגיע הבום עושה משהו בלב זה כך אנחנו חיים בעולם בעולם המעשה בעולם הטבע לא יודעת אני יכולה לדבר רק על עצמי אני

לא בדרגה שאני אשמע אפילו רם בחורף הרם באמת מרעיד את הלב הבום של הטי רוצה להגיד לך את אומרת את מדברת רק על עצמך בסדר אז אני לא אקח את כמובן אנחנו לא נכניס את גדולי ישראל כי הם בדרגה אחרת מאיתנו אבל בואי למה אנחנו נכניס אותם כי הם ההשראה שלנון לשאו הם ההשראה לאן לשאוף אבל בגדול אם אנחנו נדבר אמת רובנו נמצאים במצב הזה של רוצים נורא נורא להאמין רוצים לשחרר לקדוש ברוך הוא לחלוטין ועם כל זה אנחנו בני אדם ואנחנו מתים מפחד אבל בואי לא לשם אנחנו איך אותו אנחנו דיברנו על המקום של השליטה דווקא של הבחירה והשליטה על הבחירה והשליטה והאם אני יודע אם בחרתי נכון או לא בחרתי נכון כן על הפחד אז אותה אישה שרצתה

להביא תינוק יפה. אז א תמיד יש לנו את המקום שהוא נותן פתרון, הוא נותן מענה מאוד מאוד יפה כדי להבין האם אני רוצה את הדבר הזה או לא רוצה את הדבר הזה. לדוגמה, אם אני יוצא מנקודת הנחה שמחר בבוקר, התעוררתי בבוקר והיו שתי קווים בסטיק ואני באמת מחכה לילד, האם אני שמחה או לא שמחה, כי ברור שהצמיכה חיקית וזה קרה, או שכן, או שלא. ופה אנחנו יודעים האם היא באמת רוצה ילדים או לא רוצה ילדים. האם היא באמת היא צריכה לתאר לעצמה, היא צריכה להגיע למצב שכאילו היא משחר כך להיות החלטה, יש לה החלטה פסיבית, היא לא קובעת. כבר קרה. הקדוש ברוך הוא יעשה את שלו והיא תצטרך לקבל את זה. יפה. אוקיי? האם זה קרה ו מה התחושות שלי

לגבי מה שקרה עכשיו? ופה היא מקבלת את האספקט, את ההבנה אם היא באמת רוצה את זה או לא רוצה את זה. וזה פתרון מאוד מאוד טוב שיש לנו החלטה ואנחנו לא יודעות מה להחליט לעשות או לא לעשות, להימנע או לא להימנע, לעבור להחלטה פסיבית. ואז כן נאמר שהקדוש ברוך הוא ה היה עושה עכשיו את זה או שהקדוש ברוך הוא היה עושה את זה מה התחושה הראשונה ולהקשיב לגוף שלנו להקשיב לתחושות שעולות בנו האם אני שמחה או לא שמחה בלי לספר סיפורים בסדר זה כל אחד עושה את זה עם עצמו זה רק את והקדוש ברוך הוא יודעים מה באמת קורה שם אבל אני מאוד נהנית מה מהיכולת הזאתי לקחת את זה באמת למקום של בואי תחיי את זה רגע לא משנה. כל אחת כל אחד יקח

את זה למקום שלו ולהתלבטות שלו ולחיות את זה כאילו זה כבר קרה או כאילו החלטת א' או ב וטי שם רגע אותך בדיוק ואז שם שם נמצאת התשובה זאת האינטואיציה הפנימית כוון שהאינטואיציה הפנימית שלנו לא משקרת היא מספרת את מה שאנחנו לפעמים מנסים לשחק אותו מד מדהים זה פשוט מהמם אני אני אפילו יכולה לשתוק בתוך הרגע הזה כי זה פשוט יפה באמת לדעת שזה זה כביכול התשובה כבר נמצאת בתוכנו. אנחנו רק צריכים מה שנקרא לבודד את כל הרעשה רק לעצור ולהקשיב ולמצוא את הדרך להגיע לתשובה להקשיב לעצמנו פנימה. אם את מקשיבה לעצמך בפנים יש לך את התשובה. אבל אם את מקשיבה לכל העולם ואת מתחילה לקבל מפה ולקבל מפה ולקבל משם לקבל ואין לך את ה

זה גם מבלבל לגמרי. אני קוראת לזה א שופינג של דעות. כן. יש כאלה שגם כן הם יש להם שופינג של רבנים, היא הלכה לרב הזה והיא קיבלה את התשובה ואז היא אומרת רגע אז אולי אני אלך גם אליו ואז היא הולכ ואז גם אליו גם אליו והיא מתבלבלת ונהיה בלאגן כזה גדול שנייה להיות ממוקדים ולעשות הרבה פעמים זה באמת מה שחסר המיקוד הזה היכולת לאסוף את עצמנו ובאמת א אמרנו לבודד את כל הרעשי רקע ולהתמקד במה אנחנו איזה תשובה אפילו אנחנו מחפשים ואם הלכנו לאיבוד כן, זה עוד כלי מאוד חשוב. אם הלכנו לאיבוד, זאת אומרת, הייתה לי שאלה והלכתי וקיבלתי תשובה של רב וזה המשיך להסיק אותי ואז אמרתי רגע, אז אולי מפה ורגע אני גם שואלת אותה

ורגע אני שואלת אותה לקחת ב בהבנה גמורה שלא הכותרת של השאלה היא הבעיה שלי אלא הדברים יש פה משהו עמוק יותר כי תגידי מאיזה גיל בעצם אנחנו מתחילים לקבל החלטות? מאיזה גיל אנחנו מקבלים מחלטות? אני חושבת שבגיל מאוד מאוד מוקדם. אני מסתכלת על תינוק קטן, כן, הנכד שלי בן עוד אותו שנה. הוא נעמד על השולחן, הוא עכשיו מתחיל לעמוד לבד ואז הוא מתלבט עם לרדת לרצפה ואני עוקבת אחרי הגלגלי מוח שלו. הוא רוצה לרדת והוא מפחד שהוא ייפול. ואז הוא מנסה שוב פעם הוא לא יודע להחליט ואני רואה אותו בוחן, מסתכל וחוזר וחוזר ומסתכל ובסוף הוא נותן צעקה שמישהו יבוא לעזור לו. כן, הייתה שם בחינה של סיטואציה. הוא החליט לא להחליט,

הוא החליט לבקש עזרה. זאת גם מחליטה. כן. אבל זה מאוד יפה לראות איךליך. כן. כן. אז אני חושבת שמגיל מאוד מאוד קטן. כן. כמובן זה משתנה. ההחלטות משתנות ופה הם נראות לנו מינוריות, אבל אצלו זה שאלה של חיים ומוות. בדיוק כמו שאצלנו זה תהיה שאלה של חיים ומוות. כי מבחינתו עכשיו זה משותי. זה מאוד הוא הוא זה מה שעומד מולו כרגע. כמו ש בואי ניקח את זה לעולם של ילדות. מה לעשות, זה העולם שאני חובה. אה, מה ללבוש? תקשיבי, זה מתחיל מאוד מאוד מוקדם. אני אני פתאום קולטת שמה שאת אומרת זה נכון. זה מתחיל מאוד מאוד מוקדם. כי אם היא תלבש את זה, מה יגידו החברות? ואם היא תלבש את זה, איך היא תראה? וא האמת היא שהם א אני

דווקא באתי להגיד כאילו משהו הפך. הם הם מחליטות כאילו הם אפילו לא הם כבר לא בשלב של להתייעץ. הם מחליטות, הם כבר יודעות מה הם רוצות ווגם את יכולה להגיד את דעתך בעניין או שיקבלו אותה או שלא. וגם הח אנחנו הפכנו להיות איזה משהו שולי בחיי ילדים. אין דברים כאלה אבל אני מסתכלת על זה שנגיד היא בחרה את השמלה הצהובה עם הפרח הורוד כן עם תחתית המלמלה הסגולה. למה? אם אנחנו נלמד אותה לפרק, שזה מה שניסה לעשות אדוארד בונו, ללמד ילדים כבר משלב הבית ספר להבין מה עומד מאחורי החלטות ואיך חושבים יצירתי, אם אנחנו נלמד אותה לחשוב, היא תוכל לספר לנו ממה מונעת ההחלטה שלה והיא תהיה מונעת מעידת סביבה ומהרצון להראות

ומהרצון ל א להתקבל בחברה ועוד ועוד ועוד ועוד. יש גם את הקטע שהיא מסתכלת עם עצמה והיא היא מחליטה שת כן ממש אני רואה את זה איך את איך את שאת מסתכלת על הנכד שלך ככה מהצד אני ממש יכולה להסתכל ככה מהצד ולראות אותה כאילו מחליפה דעות עם עצמה מה מה גורם לזה לקבל את האוקי או לא זה ממש תהליך אבל את מסכימה איתי ש ש זו קבלת החלטה ברמה מסוימת וזו קבלת החלטה ברמה מסוימת יש כאן א זה כאילו עולה מדרגות עד שבן אדם הופך להיות בוגר ומקבל החלטות שיש להם השלכות כמו שדיברנו קודם שזה כבר השלכות גם על חיים של אחרים אז בכל החלטה כבדה שלנו יש עניין של חיים במוות ברמה כד כביכול לא בתחושה שלנו כן זה לא זה לא באמת ככה לא

זה קריטי ברמה שמבחינתנו עכשיו זה מה שעומד לנגד מה בדיוק אני לא מדברת על החלטה של לפתוח את המקרה ולאכול דני שוקול הדודה וניל תשמעי יש כאלה שזה ברמות האלה של אני אני מה אני אתבשר את מכירה את זה לא אני אשאיר לי אופציה פתוחה לנס שתית שמונה נס להגיד לך משהו מעניין הקטע שלתבסר או לא להתבסר גם פה יש עניין של התחושה שעולה בגוף מאלה שלהתבשר או לא להתבשר היא לא מונעת מלהיות בשרי לשתות קפה או לא היא מונעת מהרעיון של הפחד מההגבלה אנשים ש לא מוכנים אני מתבצא לשאול אותך אם את מדברת בשם עצמך חדוכר כל מי בשרך זה לא לא באמת זה מלסגור לעצמך את האופציות כן ועקבתי ממש אחרי כל אותם אנשים שלא רוצים להתבשר פחד

ומהגבלה אני אהיה מוגבל והתחושה של הפחד מהגבלה היא תחושה של חנק תחושה של חוסר אוויר עכשיו בואי נחזור לקבלות החלטות כאלה ואחרות אז כאן יש החלות אבל אני חושבת שזה מתחיל שם באמת צחוק בצד זה מתחיל בלהתאמן בהחלטות קטנות בלהיות החלטיים בהחלטות קטנות ואחרי זה איך אומרים קשה אבל בוא נסתכל על הילד בן עוד מעט שנה כן שהוא עומד האם אני ארד מהשולחן או לא אם הוא יורד מהשולחן הוא יכול ליפול המשמעות של ליפול היא לקבל מכה חזקה היא לכאוב מאוד זה זה ממש ממש בעייתי בשבילו ונסתכל על אישה בוגרת בגלל זה אמרתי זה אפילו משהו הישרדותי בדיוק נסתכל על אישה בוגרת שאומרת לעצמה אני עוזבת את העבודה או לא עוזבת את העבודה גם

מבחינתה יש כאן משהו הישרדותי או אישה השם ישמור שאומרת אני מפרקת או לא מפרקת גם כאן יש משהו הישרדותי זאת אומרת שהחלטה מהגיל הקטן עד לגיל הגדול יותר יש כאן משהו הישרדותי כן ואם אנחנו נחזור לחלבי או הבשרי אם נדע להסתכל לעומק לנקודות הזהירות הדקיקות האלה פחד מההגבלה הוא גם עניין הישרדותי מישהו קופה עליי או לא קופה עליי היה לי משהו מעניין התקשרה אליי השבוע אישה מארצות הברית וביקשה עזרה היא אישה עברה נושקת לגיל 40 אמא למספר יפה של ילדים והיא שואלת אותי היא רוצה להוריד את המטפחת את כיסוי הראש ואת החצאית והיא רוצה שאני שאני אנטח איתה את זה אז אמרתי אוקיי לפני שאני מקבלת החלטה אנחנו נצטרי לעשות עבודת

עומק חזקה אז בואי נסה להבין מה זה כיסוי ראש בשבילך אני חושבת שכדאי שקודם כל תלכי ללמוד מה זה כיסוי ראש לא לא אני לא רוצה אמרתי למה אנחנו רוצים לדעת אם את מורידה או לא מורידה לא לא אני לא רוצה כי אם אני אלמד יכול להיות שאני ארצה להשאיר אמרתי לה יפה אז כבר יש לנו תשובה את לא רוצה להוריד את הכיסוי ראש את רק לא רוצה להשאיר אותו אוקיי ואז אמרתי לה תראי יש אנשים שהם חרדים ויש אנשים שהם לא חרדים מה משותף ביניהם נמרה לי חרדים אמרתי לה נכון שניהם חרדים זה חרדי וזה חרדי בלא אין לו בחירה הוא לא חופשי הוא רק לא חרדי. אני לא רוצה לדעת מה את לא רוצה. אני רוצה לדעת מה את כן רוצה. כשאת תביני מה זה כיסוי ראש

בשבילך, לצורך העניין הגענו אחר כך להבנה שכיסוי ראש זה משהו שנכפע עליה. זאת אומרת כשהבאנו לעומק מה שמניע אותה, מניע אותה הרעיון שהיא לא מוכנה שיכפו עליה. אז מתי קפו עלייך? איך הרגשת? וכולי וכולי. אמרתי לה, תראי, לא מעניין אותי לצורך העניין, זה מאוד אכפת לי, כן, אכפת לי על כל אחת שמורידה, אבל לא מעניין אותי כרגע אם הורדת את הכיסוי ראש או לא הורדת את הכיסוי. אמרת את זה מהמקום הלא שיפוטי לא לא מהמקום שעכשיו תורידי לא תורידי זה לא העיקון ודי כל אחת שמורידה זה באמת כואב לי כי אני יודעת שזה לא נכון אבל עם כל זה חשוב לי אמרתי לה שכשאת תחליטי אם הורדת או לא הורדת את תבחרי את לא תיגררי ללא גם תבחרי

באמת כי את תביני את המניע שלך שעומד מאחורי זה אז אני סומכת על בן אדם שיודע לבחור שהוא גם יבחר באמת אבל קודם כל תהיה בוחר באמת שלו האמת זה עוד פעם זה דבר שיכול להיות שמבחינתנו כי אנשים מאמינים הוא אבסולוטי אבל כשבן אדם רוצה ללכת בדרך מסוימת אה איך כתוב כשבדרך בא אדם רוצה ללכת מול להיכין אותו אבל עוד לפני זה כשאנחנו הופכים להיות אנשים בוחרים בסוף אנחנו נגיע לבחור את האמת כן כשאנחנו מאמינים בדרך של תורה ומצוות שזו דרך האמת אבל קודם כל תהיה בוחר כי אם אתה בן אדם בוחר אתה עומד על דעתך ואתה חותר לראות את האמת שאלה אותי חברה שלי אורה מאוד יפה. חברה שלי היא אמנית. שאלה אותי אמרה לי, "את יודעת מה

ההבדל בין אמנית לאומנית?" לא. מה ההבדל? אז היא אמרה לי המן אומן קודם כל זה אחד שמחכה אומנות של אנשים אחרים. אה באמת. כן. המן זה אחד שמוציא את האומנות מתוכו. הוא מגלה בדיוק הוא מגלה את היכולות שלו והוא מוציא אותם החוצה אל הדף. ובאמת יש אצלנו הרבה מאוד אנשים שהם אומנים. הם לא בחרו בחיים שלהם בדרך תורה ומצוות. הם רק עושים כי אמרו להם לעשות. כן. כן. אחד מה אחת מהבנות שהגיעה אליי הלכה לראות הופעה של איזשהיא זמרת. היא נורא נורא נורא נורא רצתה וזה לא הדרך אמותיה הקדושות ללכת לראות זמרות כאלה ואחרות. כשהיא חזרה שאלתי אותה איך היה אז היא אמרה תשמעי אין לה שירים משלה. אז אמרתי כן. אז אמרתי, "אוקיי, את

יודעת שהיא בעצם אותה זמרת רק מחכה היא יש לה קול מטורף, אבל היא לא עושה שום דבר עצמאי, לכן היא לא מוערכת, היא עושה, היא רק מחכה שירים של אנשים אחרים. וכשהתעורר לי, פתאום התעוררה לי המחשבה שהקדוש ברוך הוא אומר לא ללכת בחוקות הגויים, למה? באמת מפריע לו שאז אנחנו נלך כמוהם, שנתלבש כמוהם,ם, שנראה כמוהם." הקדוש ברוך הוא והרב נוח וינברג מדגיש את זה המון, כן? תהיה בעל חשיבה עצמונית. תיקח את האומנות של תבואה בך. תהיה אמן. אל תהיה אומן. אל תחכה. תיצור משהו משלך. וואי, איזה יפה כל כך. ואז אתה מגלה את הכוחות שבך. והקדוש ברוך הוא אומר, נתתי בכם כאלה כוחות מדהימים. אל תחכו לי אנשים אחרים, תהיו אתם. מה זאת

אומרת? אתה אתה יש בך אלוקות? אתה חלק מהעל. אתה צריך לחכות משהו אחר. יש לך משהו משל עצמך. יש לך תביעת אצבע משל עצמך לגלות אותה בעולם. אתה אל תבזבז את זה על לחכות מישהו אחר. נכון? ואם אנחנו מסתכלים על מה שאמרנו קודם, על זה שיש אצלנו בעולם שלנו המון אנשים שמחכים את ה את העולם החרדי כביכול הם אני אני אומרת למות הרבה פעמים הדים הילדים שלכם לא חרדים הם או בחרדות מתים מפחד ממה יקרה להם אם הם לא יהיו או שהם בעצם עושים את מה שאתם אמרתם להם הם לא גילו את הדרך שלהם בעולם הם לא באמת שומרי תורה ומצוות אבל יכול להיות שהם בגיל של גילוי עדיין שלי וטייה אז בגיל הקטן זה עוד בסדר אבל בגיל הגדול לעשות רק כי אבא

ואמא עושים כי זה מה שאני מכיר מבית כי לא הלכתי וחקרתי את זה אז זה בעיה כמובן שאנחנו לא רוצים שאף אחד יחקור בזמן שהוא חוקר שהוא גם יפר את התורה והמצוות אבל כן אבל שהוא יהיה בטוח שזאת הדרך היפה שלו קודם דיברת על הרב אהרון לוי א בשיחה המקדימה שהייתה לנו ושמעתי אותו פעם אומר שהוא ואשתו באמת שאלו את עצמם באיזו דרך אשתו אני מכירה אותה אישה מדהימה והיא חברה שלי א באיזה דרך הם רוצים ללכת כן כדי לגבש את הדרך שלהם כשהם הפכו להיות זוג זוג באיזה דרך הם רוצים והם בחרו ללכת בדרך של תורה ומצוות שאתה בוחר ללכת בדרך הזאת אז אתה בעצם חדור מטרה והולך קדימה כשחברה שלי דיברה איתי על אמנים או אומנים חשבתי על זה

שבתור אנשי אמנה אנחנו חייבים לגלות את הדרך שלנו באומנות של האמונה לא לעשות כי אמרו לנו לא כשאנחנו מחפשים להיות אנשים בוחרים כשאני אומרת אני רוצה שאנשים יהיו בוחרים מתוך מקום מבין שכשאני רוצה השם ישמור לא נוח לי עם דברים שקשורים בעולם המצוות. אני קודם כל מבינה מה זה משמא לי. כי כשאנחנו מדברים על אנשים שקשה להם עם התורה ומצוות, זאת אומרת שיש להם כאב בטן. הם צריכים קודם כל הם לא שלמים עם זה. הם לא עשו את התהליך של החיפוש של ההר הבטן שלהם כואבת. יש להם משהו רגשי שגורם להם לזרוק את זה ולהשליך את זה ולדרוך על זה ולנסות ללכת לכיוון אחר. אז לפני שאתה מקבל החלטה, קודם כל תנקה את הבטן. ואחר כך, כי

כשאנחנו רוצים לפלוט משהו מתוכנו, משהו שהיינו רגילים, כן? ואנחנו רוצים לפלוט אותו, אנחנו מקיים אותו החוצה, כואב לנו משהו בבטן. אז אנחנו צריכים לבדוק מה מפריע לנו, איזה וירוס יהיה שם, שגורם לנו לרצות לפלוט את זה. ואחר כך אפשר לה זה כבר מקום נקי, זה מקום שיכול להכילות, בדיוק. אז אתה הופך להיות בוחר, אתה לא חרדי, אתה חופשי. והמקום הזה של הבוחר זה זה בתחסרה מעט מאלוקים זה ניתנה לנו היכולת בחירה שהיא כל כך עוצמתית וגדולה ש שאנחנו עד כדי כך יכולים לבחור בהפך חס ושלום ממה ש רצון השם זה כוח שהוא הוא אדיר אנחנו לא באמת ממצאים את ההבנה להכיר בכוח הזה באמת אני חושבת כבני אדם זה כמו שכתוב ואילו יהודי היה

יודע מה זה באמת להיות ודי היה שמח ורוקד כל היום אנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו. זה עוד דבר שאנחנו לוקחים כמובן מאליו. אבל הכוח הזה של בחירה הוא עוצמה. אז מצד אחד באמת אפשר להבין למה יש התלבטויות וחששות ובאמת לבחור זה משהו שהוא הוא הרגורל, הוא עוצמתי. נכון. נכון. מצד שני אנחנו נועדנו לבחור, נועדנו להיות בעלי בחירה ובזה שאנחנו משתמשים בכוח הבחירה שלנו אנחנו ממשים את הפוטנציאל שלנו, את הקיום שלנו כאן בעולם. בדיוק ואנחנו צריכים לזכור שזאת לא כלישעה שאומרים לנו שאנחנו ממצאים רק 10% מהפוטנציאל שלנו. זאת לא כלישעה והשאיפה צריכה להיות למצות עוד ועוד ועוד ולהרחיב את התודעה שלנו ולהרחיב את הדברים ש שזה

אגב מה שעשו גדולי ישראל שאמרת קודם אנחנו לא נדבר על גדולי ישראל כי אנחנו לא שם אבל הנה הם הגיעו לשם איך הם הגיעו לשם הם עשו את מה שאת אמרת הם רכיבו את התודעה שלהם הם הגיעו למיצוי של הרבה יותר מ-10% הם לא פחדו להגיע הם לא פחדו מהדרך הם לא פחדו לגוע בדברים כואבים הם לא פחדו להזיז נחשים מכשולים הם הם עשו את הדרך ועל ידי זה הם הגיעו למיצוי של היכולות שלהם. מדהים. אנחנו ניגע בעוד שאלה כי באמת הנושא הוא כל כך מקיף ואפשר לדבר עליו מה מרבה הרבה זוויות וכל שאלה שלכם גם לוקחת אותנו כדי לבחון את זה מעוד נתונים ומעוד נקודה. אה בוא נראה. טל בת 34 רווקה שואלת, "יש לי לב טוב ואני בחורה רצינית, אבל בכל פעם

שמגיע קשר אני קופת. אני לא יודעת להחליט אם הבחור מתאים לי או לא. ואם אני אגיד לא, אולי אני אפספס משהו טוב. ואם אני אגיד כן, אני מפחדת להיתקע. זה פשוט מטיש אותי נפשית. למה כל החלטה נהיית אצלי דרמה? אוקיי, אז פה אני שומעת עוד אלמנט. יש פה את האלמנט של הפומו. ‏Fear of missing out הקיצור שלו fear of missing out הפחד מלפספס דברים שיש בחוץ שהם לא נכנסים בתוך אם החלטתי קיבלתי החלטה זאת אומרת פה אני נסגרת ומה יש בחוץ מה נשאר לא משנה את מוותרת על זה אבל את בחרת במשהו יפה אז אז אצל בני האדם יש זה טבוע חזק מאוד אפורמו באמת כן כן כן אם אם אני נמצא כאן וואו מה קורה במסיבה הזאת ואם בחרתי את זה יכול להיות

שהפסדתי המון בחורים אחרים שם ואם א אכלתי עוף יכול להיות שיהיו הרבה רעיונות של חלבי לארוחת הערב ואני עדיין לא אוכל כן זה הפומו מה אני מפסיד כשאני מקבל החלטה ומתכבע בה או כשאני בחרתי כאן ולא הלכתי אחרת אני שומעת שיש כאן איזשהו אלמנט כזה מעבר לזה א אני רוצה שתקרי לי עוד פעם את השאלה כי יש שמה חידוד א היא אומרת אני בחורה עם לב טוב אנחנו צריכים לראות למה למה אני בחורה עם לב טוב, אני בחורה רצינית, אבל כל פעם שמגיע קשר אני קופת, אני לא יודעת אם הבחור מתאים לי או לא, ואם אני אגיד לא, אולי אני אפספס משהו טוב, אם אני אגיד כן, אני מפחדת להתקע וזה פשוט מטיש אותי נפשית. למה כל החלטה נהית? אז הייתי רוצה

לראות את זה ככה מול העיניים, אבל לא משנה, היא אומרת ככה, אני בחורה עם לב טוב ואם מגיע משהו טוב ואני בחורה רצינית ואם ויש עוד חלק בשאלה, כן? לא סתם היא מדגישה את אני בחורה עם לב טוב ואני בחורה רצינית. איך זה קשור? את מי זה מעניין? כי כביכול יש לי שאלה. כן. יפה. אז הקטע של הטוב לב שלה, יש לי תחושה בהמשך להודעה שהקטע של הטוב לב שלה בעצם בא ואומר אני מפחדת שאני לא אקבל מישהו שמתאים לטוב לב שלי. אוקיי? ואני בחורה רצינית אז פה כבר נכנס הרעיון של השכל. פה יש את הרגש ופה יש את השכל. ושתיהם מדברים מאוד מאוד מאוד רציני. הקבלת החלטות, המודל קבלת החלטות של מה שדיברנו על השישה צבעים האלה יכול מאוד מאוד

לעזור לה ודבר נוסף המודל הנוסף שנתנו זאת אומרת המודל הזה יכול לעזור גם ברמה של קבלת החלטות א משנות חיים בזה ככה בד בודאי לשם כך הוא נוצר אבל מעבר לזה גם לעבור למה שאמרנו להחלטה הפסיבית אוקיי אם עכשיו מח יצאה לפגישה היא לא יודעת להחזיר תשובה כן או לא היא אומרת אוקיי אם זה ירד מה אני מרגישה להתחבר למקום או לצורך העניין לצייר את עצמה לדמות את עצמה עומדת איתו תחת החופה בונה איתו חיים וכאילו זה כבר קרן זה מרגיש אף על פי שאני חייבת לסייג את זה כי א יש בנות שהם מאוד מאוד עצורות וקשה להם לדמיין מכל מיני סיבות שלא ניכנס אליהם א קשה להם לדמיין את עצמם חיות עם הגבר הזה וכולי וכולי הם סוגות את עצמם בקטע

של מחשבה כי זה לא צנוע כי זה כי זה אה ואה זה אצל חלק מהבנות זה עובד ולכן א יהיה להם קשה אבל אז לדמיין את זה ממקום טוב א איך את חולקת איתו דברי תורה או איך את זה כדי שתוכי להגיע א למחשבה של האם את רואה את זה באופק או שלא אם זה מתחבר לך אם לך להרגיש בעצם כן מהמם אז אנחנו באמת בשלב הזה ניתן לכם ככה להקל את המודל לראות אם הספקתם לרשום את כל הכובעים ואנחנו נצא ועוד התנחת מוזיקלית לפני שנמשיך הלאה בבקשה כיף לשוב אבל ביחד עם פיני אינורן פיני אינורן בוא נשלום לא פנ שלו פינ שלו לא שלו לא חלקנו חלקינו בסורס וזכינו כדי שתשרה שכינה עשה חלקינו חלקינו בסוי רוסכו וזכינו כדי ששר חינוסו ממלא שלוש את אויבו

רזוי וזה שהוסי ריבוי לא שלוש משלו ואופק וזה שלסי ח ירסו מלפוניך השם רק אברסינוס מסים טובים לך בדרכי ישרים לפוניך אלכסי ישורים לבחור קדשנו קדשנו קדשנו קדשנו מקדוש כדי שנזכה לחיים דימים לחיים דואים ארוכים ולחיי אוילו אוהילו מה בואו ריבוינו שלו לא שלא היא לא כדי שנזכר לחים טועבים לחיים תובים וכים ולחיי או לא אומב לא שלו לא ריבוי ושלי לא בואי לו שלי לא ריבוי לא ריבוי שלו לא זה שנזכה לך חיים ולחיי מול חיי בואיל בוא בוא נשלב בואי שלו בוא נשלב כס לחיים לחיים גויים חיי יוב ריבונו שלי לא ריבונו שלי לא ריבונו שלי לא ריבו שלי לא ריבונו שלי ريי חי יום לא שלא שלילו שלילו בדיו שלילו תודה שחזרתם אלינו אז

היום במשיבת נפש אנחנו באמת עוסקים בהתלבטויות בבחירה ביכולת שלנו באמת להסתכל לתוכנו פנימה לבודד את כל הרעשי רקע ולדעת לבחור נכון בסיעתא דשמיא. אנחנו כאן עם הרבנית פרי כהן היקרה שמתוך הקליניקה שלה והניסיון שלה נות לנו ולכם את התשובות לשאלות שאתם שולחים עלינו כאן בשידור חי. אנחנו מדברים על כל הנושא ומקיפים אותו מכמה היבטים ומכמה זוויות כי זה נושא שהוא באמת כל כך משמעותי, כל כך עמוק ורחב. במיוחד בימים האלה שכל אמא עומדת לפני קבלת החלטות והתלבטויות וכל אחד בפני עצמו וגם אנחנו כעם תחשבו גם המנהיגים שלנו כל מי שעומד בפני קבלת החלטות זה דבר שהוא כל כך משמעותי לחיים שלנו הבחירות שלנו שמובילות לנו את

מסלול החיים והם בעצם משפיעות על גורלנו ממש ואפילו לא רק על גורלנו שלנו גם על הצאצאים שלנו, גם על כל עץ הדורות ש שהשורשים שלנו קשורים בו עד כדי כך. אז באמת הנושא של קבלת החלטות הוא לא סתם נושא כבד ומשמעותי, כי לקבל החלטה יש לזה השפעה שהיא באמת מרחיקת לכת. אי אפשר להקל בזה. נכון? ושמעתי רעיון מאוד יפה שנתן לרב פנגר. הוא סיפר שהוא שמע מנוח הרץ, מהרב נוח הרץ א סיפור על טייס שמספר שהוא חזר מלוויה של חבר שלו, אם אני זוכרת את הפרטים נכון, ו הם נשאו במקביל שני מטוסים ואחד החברים קיבל ורטיגו. ורטיגו זה מצב שאתה מקבל איזשהו שחרון א אתה נמצא למעלה ואתה עולה גבוה ופתאום משהו מתחיל להסתחרר לך ואיך יודעים

שהוא קיבל ורטיגו הוא פשוט מתחיל להתנדנד עם המטוס הוא מגיע לשחררון אגב יש את זה גם כן למטה שחרון מעמקים אתה מגיע למטה ואתה כבר מרגיש באיזשהו אתה מרגיש כמו שיכור כזה ואז אתה בטוח שאתה יכול לרדת עוד ועוד ועוד ואז מגיע לת איפה למעלה איפה למטה כן אתה מגיע לשלב שאתה כבר לא יכול לעלות אז מספר רב נוחרת שאותו טייס בעצם רואה את החבר בר שלו מתחיל להתנדנד והוא אומר לו תקשיב תצמד אליי תצמד אליי והוא אומר לו זה בס והוא ככה נצמד אליו כי אתה רואה איזה משהו גדול שנמצא לידך המטוס הגדול שנמצא לידך ואז אתה נצמד אליו אתה חוזר לשפיות והוא נצמד אליו ואז הוא אומר לו זה בסדר אני מסתדר אני כבר אני כבר בטוב אומר לו אתה

בטוח כן כן אני בטוח והוא חותך ימינה והוא צולל וואו ומתרסק והולך אמר הרב פנגר מאוד יפה הוא אמר תצמדו למשהו גדול ואצלנו המשהו גדול הזה זה גדולי ישראל חזק והם נצמדים למשהו גדול לתורה ובעצם הם הם הצינור שלנו להצמד לתורה הם נוסעים אותנו על כנפיהם החזקות והבטוחות והיודעות לאיזה כיוון ללכת בעצם אם אנחנו נשתמש ב בסיפור הכואב הזה אז א זה באמת אחד אחד הדברים שיש לנו את הזכות א להיות בתוך עולם של א שאנחנו מברכים על זה כל יום שהבדילנו מן התועים שבאמת יש לנו את הזכות לעשות דעת תורה והרבה פעמים א לקבל גם שלוות נפש שיש פה משהו שמעימי שעזר לי לקבל החלטה ומכאן זהו אני אני בשלבות נפש כי אני בחרתי כפי רצון השם

לגמרי וצדיק שהולכים אליו לשאול אותו את השאלה, אנחנו צריכים לדעת שגם הוא מקבל הערה וסיעתא דשמיא מכוח התורה שלו, מכוח התפילה שלו באמת להוביל אותנו למקום הנכון. ויש משפט מאוד מאוד חזק על על הנושא הזה של הבחירה, ש לפני שאנחנו מקבלים את ההחלטה, יש בנו את הכוח של הבחירה, הכל פרוס לפנינו, מה שנקרא כמו וז יש את כל המסלולים. אבל אחרי שקיבלנו את ההחלטה אנחנו צריכים לדעת שזה גם מעת השם. זה גם את השם. גם מה ש שההחלטה שנעשתה זה הקדוש ברוך הוא הוביל אותנו לזה ואין לנו מה להתעסק בחרטות, בהלקאה עצמית. עוד יותר מזה, השטן תפקידו זה לבוא ולאכול לנו את הלבכ אחרי מעשה. כן. גם כשאנחנו חוטאים אז כבר חטנו. הקדוש

ברוך הוא אומר, "אוקיי, חטאת, אתה בן אדם, תעשה על זה תשובה, זה נגמר." אבל מה שהכי קשה בכל הסיפור זה הדכדוך שבא אחר כך. זה כבר היצר הרע. הוא בא לדחדך אותנו ואיך קרה לך ולמה עשית וכולי וכולי. היצר הרע התפקיד שלו זה אחרי שהתקבלה החלטה, כן? אחרי שעשינו מעשה לבוא ולומר או יכלת לעשות אחרת, או יכלת לבחור אחרת, אוי איזה קשה זה. זה אומר רבי נחמן מברסלב שיותר ממה שהיצר הרע רוצה להפיל את האדם בחטא עצמו הוא רוצה להפיל אותו בהלקאה בעצבות שבאה בעקבות החטא וזה מה שמפיל את הבן אדם את יודעת א הגיעה אליי איזשהיא בחורה אני כבר מפחדת להגיד מדהימה אבל וואלה היא מדהימה דברים כאלה ועברה דרך מה זה לא פשוטה הגיעה

למחוזות באמת שהשם ישמור באמת באמת כאב הגיע לפרשת דרכים היא לא רצתה להמשיך לבוא לטיפול ואני לא מחייבת אף אחד וזהו וכשהיא אמרה אני אני חושבת שלא היא סיפרה היה לי מאוד מאוד קשה להגיע היום אני לא יודעת אני חושבת שאני לא אמשיך אז אמרתי אוקיי את רוצה לספר לי למה אז היא אמרה לא נוח לי אז אמרתי למה לא נוח לך הגענו לזה שהיא נורא מתביישת אז שאלתי ממי את מתביישת את מתביישת ממני או את מתביישת ממך זה עם רגע גלמו גם מתביישת ממך על דברים שאני מספרת מתביישת מעצמי איך הגעתי למקום הזה באמת היה שם ליפול לשיא הג'יפה כאילו לשיא הג'ורה האפשרית ועשינו שמה תהליך של קבלה לעתיד וזה לא יקרה יותר ואני מוגנת ואני יודעת

והוכחנו שזה לא יקרה וכולי וכולי ויצאנו משם אנחנו עולים ככה את המדרגות מהקליניקה לקומת הכניסה ואז אני אומרת לה אני רוצה עכשיו להגיד לך בכובע אחר אם עד עכשיו הייתי בכובע מקצועי טיפול לי עכשיו אני רוצה להגיד לך בכובע תורני מה שהיה היה זהו וזה מה שרצה השם נכון שהתפקיד שלך לדאוג שלעולם זה לא יחזור כי עברת על המון דברים ועל המון ייסורים אבל גם זה לאחר מעשה זה היה חלק מהתוכנית האלוקית אסור לנו להשתמש בזה בלפני טוב זה חלק מהתוכנית האלוקית טוב אני הולך אני הולך לעשות את התוכנית האלוקית אני אכתה כאן וכאן וזה יהיה חלק מהתוכנית האלוקית לא לפני מעשה אנחנו אנחנו חייבים להימנע ולדאוג שזה לא יקרה. לאחר מעשה

אין לנו מה לבוא. אסור לאכול את עצמנו. זה מה שהיה צריך לקרות. כן צריכה להיות פה קבלה לעתיד. כן צריכה להיות פה חרטה, כי אנחנו היינו שותפים למשהו לא טוב שקרה בעולם. אבל עם כל זה מה שרצה השם. זה האמונה בתשובה. בעצם כשאנחנו באמת מאמינים בכוחה של התשובה שהיא אחד הדברים הפיליים שבורא עולם נתן לנו כדי באמת להתחיל מחדש. ממש להתחיל מהתחלה. ואם אנחנו באמת היינו תופסים את זה אז לא היה לנו את העלה העצמית הזאתי. כי בן אדם יודע הרגע הזה שאני שאני נוכחת בו, שאני חיה בו עכשיו הוא לא כמו הרגע הקודם שהיה. כל רגע הוא הוא בריאה חדשה בעצם ומהכוח הזה אני יכולה גם להחליט לחדש את עצמי ולברוא בתוכי החלטה לדרך חדשה

ממש. אבל איך אמרנו שמעפר בנו ויש את הקולות השליליים את המקומות הנקודות השחורות שרוצות למשוך אותנו למטה ובאמת שמעתי סיפור נפלא שמביא אותו הרב אלימלך בידרמן שליטה בשם הבית אהרון שהוא פגש ידיד א מילדות אחרי הרבה שנים הוא אמר לו איך אתה נהית בית אהרון אתה נהית כזה גדול ואני נשארתי למטה אז הוא אמר לו אני אגיד לך אתה כל יום בסוף יום כשאתה עושה חשבון נפש על מה אתה חושב? על כל הדברים הלא טובים שעשית. אתה מלכה את עצמך איך נפלתי ואיך חטאתי ואיך לא הצלחתי ואתה עסוק בכל הזמן בלהלקות את עצמך. ואני בסוף יום אני עושה חשבון נפש ואני אומרת ברוך השם הצלחתי להתגבר על הרקן ושמרתי על העיניים שלי שם וברכתי בכוונה

כאן וכל הזמן אני מגדל בעצמי את הטוב ואת הטוב ואת הטוב וככה הצלחתי להגיע בסיעתא דשמיא על המעלות הגבוהות אז באמת זה גם מביא אותנו למקום ש שכשאת בוחרת כשאת רוצה להגיע למצב של בחירה תגדלי בעצמך את הטוב תראי את הטוב שיש בך ומתוך הטוב טוב הזה זה ימשוך עוד טוב ואז אנחנו פותחות בעצם מעגל שבאמת זה לא כלי שעה זה באמת אחר כך יוצר את המציאות שמנהלת אותך אבל בזכות מה בזכות מה שאת בחרת לראות בתוכך את הטוב יש יש שתי דרכים יש את הדרך שאומרת תסתכל כמה הגע לכמה כמה הצלחת כבר כמה עשית ויש את הדרך שאומרת אני אף פעם לא מסתכל מה עשיתי אני מסתכל רק מה עוד יש לי לעשות וזו דרך מאוד שלילית שגורמת ללחץ וגורמת לראקציה

ואכסה לא אתה וואי יש לי כל כך הרבה מה לעשות אבל בדיוק אבל אם אתה מסתכל על כמה כבר עשית יהיה לך כוח להמשיך עוד ועוד ועוד זה נותן מוטיבציה ודרייב א אנחנו נתייחס לשאלה לסיום בקצרה מה דעת איך באמת שלחתם לנו שאלות שקשורות לנושא הזה של בחירה א יש לנו כאן את אביבה שהיא מחדורית הבת שלי בת 12 שואלת אותי כל מיני שאלות אם לעבור חוג אם להיות חברה של מישהי, מה לעשות עם הורה שלא מתייחסת ואני פשוט לא יודעת מה לענות לה. איך אפשר לחנך לבחירה כשאני בעצמי מרגישה עבודה? אז קודם כל, עוד לפני הבחירה, יש פה ילדה חמודה שרוצה קשר עם אמא, להיות שם, להקשיב לה, לשאול אותה מה את אומרת, מה נראה לך, לא לנסות לתת לה תשובות

כי האמא היא אחד הורית והיא מתמודדת עם החיים שלה. והיא גם ככה מרגישה שהיא עוספת את השברים מפה ואת השברים משם. והיא דואגת לפרנסה והיא דואגת לילדים והיא דואגת. אין מי שיחבא בלילה את ההורים מכבה לבד ואין מי שיאסוף אותה. היא אוספת את כולם ואין מי שיחזיק אותה. סיכמנו הרי שכולם מתאספים אל הצווא ואת הצווא ואז יש את הראש של הבית והוא זה שמשקה אותה וכולי. אין מי שישקה אותה. כן. היא לא צריכה לחפש את הכוחות האלה האדירים כדי להיות עכשיו הרבנית של הילדה שלה ולתת לה את הכלים ואת הדעת התורנית. אלא פשוט לשבת שם ולהקשיב אצל ילדים. זה מה שהם צריכים. ומפה היא יכולה ללמד אותה לחשיבה העצמונית, לשאול אותה מה את

אומרת, מה את מרגישה, מה את חושבת שנכון לך, למה את אוהבת את החברה הזאת? לעזור לה לגלות בתוכה את ה את היכולת לחשוב, לקבל החלטה. עצם זה ש יושבת ומקשיבה לה הרי מה אנחנו עושים אצל ספת הפסיכולוגת בעל ושלמת לפסיכולוגית הרבה כסף. כן. כן. מה היא עושה? היא נותנת לך להקשיב לרכשי הלב שלך. תמיד אומרת לבנות אומרת לי וואי תודה בואנה לא עשיתי כלום ישבתי שם ופשוט צעדתי בזמן שאתם גיליתם את הדרך שלכם הייתי שם להקשיב את אומרת את זה חצי וצחוק אבל זה כל כך אמיתי היום באמת אנחנו נמצאים במצב שלפעמים בן אדם מוכן לשלם שיקשיבו לו נכון שמישהו יהיה נוכח איתי ברגע וזה חלק מ אפילו בהלכות צדקה כשהרי כתוב שטוב מלבין שיניו

יותר ממש משקה וחו חלב. מה זה מלבין שיניו? זה כל העניינים של הנפש. זה להיות שם בנוכחות, כמו שאמרת, זה להקשיב, זה לתת כתף אוזן כשבת. זאת מ זה ממש חסד וזאת צדקה. וליתי מגיעה אישה לפגישה הראשונה והיא מדברת ומדברת ומדברת ומדברת, מדברת, מדברת, מדבר, נגמר, אומרת לי, "וואי איך נהיה לי יותר טוב? תודה. לא עשיתי כלום. רק הקשבתי. רק וזה מה שאת אומרת לאותה אמא. נתתי לה לעקל את הרגשות שלה. נתתי לה הרי מה זה התבודדות התבודדות ש שאומרים לנו גדולי ישראל לכו תעשו התבודדות מה מה זאת ספת הפסיכולוג את יושבת ואת אומרת ריבונו של עולם אני רוצה כך ואני רוצה כך ואני רוצה כך ואת מספרת לו ואת מאבדת את הרעיונות שלך מול

הפסיכולוג הגדול ביותר עלי האדמות אז בלי להרגיש הולכת ומסתיימת לעוד תוכנית שלנו נכון ש אני לא הרגשתי את הזמן לא יודעת מה איתך היא מוססת לי מוסס לי כן אז א באמת באמת תודה על הזכות על עוד תוכנית שמלאה בתוכן ומעשירה את את הנפש ואת התובנות ואת הידיעות בולם באמת חד משמעי תודה לבורא עולם ותודה לכם גם כן שהייתם איתנו שלחתם שאלות א גם תגובות טובות שזה תמיד מעצים ומשמח תודה רבה לכם שהייתם איתנו בעזרת השם לבשורות טובות לנו ולכל עם ישראל גם בתוכנית הבאה שבוע הבא השלישי בין 73 לת בסיעתא דשמיא בשורות טובות לכולם. תודה לרבנית פרק כהן כמובן ולכם. התוכנית משודרת בחסות. חילול תכירו אתבר המים מחדש נועם שי היברידי כוכב 2022. מהפכה בעולם המקבעות. מקווה מלכות כשר