חסד עמוד עולם - הרב עמנואל מזרחי HD

שלום לכם, צופים יקרים. הנושא שלנו היום: עולם חסד יבנה. חסד הוא עמוד העולם. דבר שאנחנו עסוקים בו במשך היום, יש כאלה שרואים זאת יותר או פחות. הנושא הזה- נושא שעומד ברומו של עולם ומאיר את חייו של האדם, היות שכשהאדם עוסק בגמילות חסדים, יש אצל הקב"ה דבר שנקרא 'מידה כנגד מידה,' כשם שאתה מתחסד עם הבריות, כך הקב"ה מתחסד איתך. שמעון הצדיק אומר: "על שלושה דברים העולם עומד", כך מובא ב'משנה' ב'אבות', על מה? "תורה עבודה וגמילות חסדים." "תורה", זה לימוד התורה הקדושה, "עבודה"- בעבר זה היה עבודת הקורבנות של בית המקדש. מיום שחרב בית המקדש, אנחנו מצפים לבנייתו במהירה אז היום זו עבודת התפילה ויש אומרים עבודת

המצוות. וגמילות חסדים, זה החסד שעושה אדם את הסובבים אותו, זה עמוד העולם. "עולם חסד יבנה", בזכות זה, הקב"ה מעמיד את העולם! פלא פלאים! אחד הדברים ששומרים את האדם, שמצליחים את האדם. בפרקי 'אבות', בפרק שני כתוב: "חמישה תלמידים היו לו- לרבן יוחנן בן זכאי," רבן יוחנן בן זכאי, ידוע- הוא היה מקטן תלמידיו של הלל הזקן, והוא היה עוסק- הוא ידע 'מעשה מרכבה,' שידע 'שיחת דקלים' וידע דבר עצומים, והוא חי בזמן חורבן בית שני. היו לו 5 תלמידים קרובים אליו, היו לו המון תלמידים סביבו אבל ה-5 הקרובים האלו הם: רבי אליעזר בן הורקנוס שהיה מרבותיו של רבי עקיבא, רבי יהושע בן חנניה, שגם היה רבו של רבי עקיבא, רבי יוסי

הכהן, רבי שמעון בן נתנאל ורבי אלעזר בן ערך. כאשר הוא בא ושולח אותם ואומר להם: "צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם", אז רבי אליעזר אומר: "עין טובה", שהאדם יש לו עין טובה, "טוב עין הוא יבורך." רבי יהושע אומר: "חבר טוב," חבר טוב, יותר טוב מאח רחוק. רבי יוסי אומר: "שכן טוב," זה גם נאמר על אח רחוק. הכוונה- שכן טוב, יותר טוב מאח רחוק. רבי שמעון אומר: "הרואה את הנולד," "רבי שמעון", זה רבי שמעון בן נתנאל כאן, ורבי אלעזר אומר: "לב טוב." אמר להם רבן יוחנן בן זכאי: "רואה אני דברי אלעזר בן ערך מדבריכם שבכלל דברם דבריכם." זאת אומרת, על לב טוב הוא כולל את כל השבחים שכרגע מנינו. "לב טוב ברא לי אלו-הים

ורוח נכון חדש בקרבי," כך אמר דוד המלך בספר 'תהילים.' ה"לב טוב" הזה, זה הביטוי של החסד שאדם עושה עם הסובבים אותו. עם ישראל ניחן ב-ג מידות, ראשי תיבות גב"ר. יש כאלו אומרים 'אחלה גבר,' הוא צודק! עם ישראל ניחן ב-ג מידות האלו. מה זה גב"ר? ג- גומל חסדים, ב- ביישן, ר- רחמן. זה 3 מידות שנמצאות בעם ישראל, זה טבוע בהם! אחד רואה מישהו נמצא בצרה, הלב שלו מתרקם ישר ללכת לעזור לו, מה קרה? עולם חסד יבנה. פלא פלאים. חסד הוא עמוד העולם, החסד הזה שומר את האדם מהרבה פגעים. חז"ל מספרים במסכת 'תענית' על עניין החסד. שם מובא שב'סורה', 'סורה' זו הייתה העיר של רב, 'סורה'- יום אחד פרצה שם מגיפת דבר, ואילו בשכונה של

רב, לא נגעה המגיפה. כולם היו בטוחים שהזכות של רב, היא זו שהגנה על השכונה שלו, הנה, כל העיר נדבקה באותה מגיפה, ואילו בשכונה של רב... באו מהשמיים, הודיעו לגדולי הדור שם, לגדולי החשובים, אמרו להם, תדעו לכם, הזכות של רב, היא מספקת להציל את כל השכונה ממגיפת הדבר, אבל הפעם זה לא בזכותו אלא יש אצלכם איש אחד... תראו מה הם מגלים להם מהשמיים- יש אצלכם איש אחד שהוא משאיל את ומעדר לקבורת מתים. פעם לא היה חברה 'קדישא,' כל אחד היה קובר את מתו- ואז הוא משאיל את ומעדר, מי שרוצה, מגיע אצלו ואז משאיל להם את זה, זה- הזכות הזו, הצילה את כל השכונה ממגיפת דבר. הזכות הזו של הגמילות חסדים- הוא לא היה חייב, הוא הלך,

קנה מכספו. ואומר, חינם! מי שרוצה, יכול להשאיל ממני. ואז עשה חסד עם הסובבים אותו, הזכות הזו הצילה את כל השכונה ממגיפת הדבר. ממשיכים חז"ל- שם במסכת 'תענית,' 'בדרוקרת', זו עירו של רב הונא שם גם מובא שם, יום אחד פרצה בתוך העיר הזו שריפה, השריפה הזו הגיעה לשכונה של רב הונא, לא נגעה שם! נעצרה שם בצורה פלאית. כולם היו בטוחים שהזכות של רב הונא, היא שהגנה, באו לאותם גדולים בחלום, אמרו להם, תדעו לכם, הזכות של רב הונא, היא מספקת להציל את כל השכונה מהשריפה, אבל הפעם זה לא בזכותו. יש אצלכם אישה אחת, שהיא עושה גמילות חסדים, איזו גמילות חסדים? היא מסיקה את הטבון שלה- לא לכולם היה תנור בבית, לא לכולם היה

תנור, היא מסיקה את התנור שלה ממוצאי השבת עד יום שישי, כל השבוע אומרת לשכנות שלה, מי שרוצה לאפות אצלי חינם, לאפות לבשל- התנור מוסק חופשי, אתן יכולות לאפות ולבשל מה שאתן רוצות. אמרו להם לאותם גדולים, תדעו לכם, הזכות של רב הונא היא מספקת אבל הפעם זה רק בזכות האישה הזאת, היא הצילה את כל השכונה שלה מהשריפה הזאת. מידה כנגד מידה- היא מסיקה- ככה נעצרה... ניצלה כל השכונה מהשריפה. פלא פלאים! אדם עושה גמילות חסדים, הוא לא יודע כמה הוא מגן על עצמו! הוא לא יודע כמה הוא עוזר לעצמו, זה דבר לא ייאמן כי יסופר! זה המושג שאומר, למה שאני אעשה בשבילו? מה, הוא עשה בשבילי שאני אעשה בשבילו? זו לא דרך התורה. דרך

התורה היא "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום," "עולם חסד יבנה"- האדם צווה להידבק במידותיו של הקב"ה. "מה הקב"ה רחום", תהיה אתה גם רחום, שיהיה לך רחמים בלב, "מה הוא חנון", גם אתה תחון את האחרים, "מה הוא גומל חסדים", גם אתה תגמול חסדים. תלך במידותיו של הקב"ה, לא מידות של אדם שהוא שואב אותם מהרחוב או מהיכן שהוא שואב אותן, אלא תשאב את הידיעות שלך, את דרכיה, את הנתיבות שלך מהתורה הקדושה, "בהתהלכך תנחה אותך-" זו התורה הקדושה. כשאדם מונחה על פי התורה, אמות המידה שלו הן אחרות לגמרי, לחלוטין! ואז על ידי כך, הוא זוכה לגן עדן, והוא מושגח גם מידה כנגד מידה מהקדוש ברוך הוא. כשם שהוא עושה שפע טוב, כך הקב"ה

משפיע עליו שפע טוב. זה מידה כנגד מידה יש אצל הקב"ה. דבר פלא גדול מאוד. ה'סטייפלר' זכר צדיק לברכה, רבי חיים קנייבסקי שליט"א- הגאון הגדול, שיבדל לחיים ארוכים- האבא שלו, זה היה ה'סטייפלר.' ה'סטייפלר'- בשכנותו, הייתה איזו אישה אחת, שהיא יום אחד שברה את הרגל. לא על אף אחד מעם ישראל. והיות שהיא הייתה אישה זקנה, לא יכלה לזוז, הייתה לה שכנה כשהיא שמעה את זה, מה היא עשתה? היא לקחה את אותה זקנה לבית שלה, ובמשך חודשים טיפלה בה כאחות תומכת! היא לא עזבה אותה, תמכה בה. וזו עבודה לא פשוטה בכלל, היא לא יכולה לזוז! שמע זאת ה'סטייפלר', אמר, מהיום יש מישהו חדש שמברך כאן בשכונה! יום אחד באה אליו הבת שלו, הבת של

ה'סטייפלר,' היא הייתה צדיקה גדולה, אמרה לו, אבא, אני צריכה איזה עניין שתברך אותי. אמר לה, את רוצה ברכה אמיתית? גשי לאישה הזאת, יש לה זכות היום גדולה מאוד בשמים, היא עושה רעש גדול בשמים! לכי תבקשי ממנה ברכה, הברכה שלה יותר חזקה מהברכה שלי! שמעתם דבר כזה? יש לה זכות, היא עושה רעש בשמים במעשה שהיא עושה! מה, היא חייבת לעשות? לא, זו גמילות חסדים. הגמילות חסדים הזו, עושה לאדם- מניבה לו פירות עצומים שאין כדוגמתם. כמה היא שומרת, כמה היא עוזרת לו בכל עניין ופרט. גמילות חסדים- תמיד אדם מצליח בדבר הזה. שנאמר: "עולם חסד יבנה." מי שמאוד ביטא, מי שמאוד פרסם את העניין הזה היה ה'חפץ חיים' מראדין. ה'חפץ חיים'

כתב ספר 'אהבת חסד.' כל הספר הזה, זה כל ההסתעפויות של החסד. אם זה גמילות חסדים או הלוואות לאחרים, עושה גמ"ח של כספים- ודאי בלי ריבית שזה אסור מהתורה, מלווה לאחרים, עושה כל מיני גמ"חים- גמ"חים הכוונה- אם נסתכל בספר טלפונים של העיר בני ברק לדוגמא או העיר אלעד, בפתיחה של ספר הטלפונים, כתוב שם רשימת גמ"חים. ואז שם רואים עשרות- אם לא מאות גמ"חים של כל מיני דברים: גמ"ח כלי עבודה- אדם צריך עכשיו מקדחה, הוא צריך פטיש, הוא צריך זה... מתקשר, סליחה, אני יכול להשאיל? -בכבוד, נותן איזה משכון לשמר, נותנים לו חינם, בלי שום כסף! הוא צריך גמ"ח תספורת- להסתפר, הוא צריך גמ"ח לכל מיני... אפילו יש גמ"ח מוצצים, ויש

גמ"ח חלות לשבת, אדם נתקע- פתאום הגיעו לו אורחים, אין חלות. יש גמ"ח שתייה לשבת, ויש גמ"ח חמין! נתקע, אין לו מספיק אוכל, יש גמ"ח חמין, תמיד שם עושים יותר משצריך, מגיע לאותו מקום. ככה רשימות רשימות. למה? מי שפותח דבר של גמ"ח כזה, בזכות זה, הוא קונה את העולם הבא שלו! מי שרוצה לראות מקורות לדבר, אחד המקורות: ספר 'פלא יועץ,' כותב שם בערך 'חסד', אומר, אדם בקלות יכול לקנות את העולם הבא שלו. מה הוא אומר שם? "יקנה קנה של סיידים." 'פלא יועץ'- אולי לפני 150 שנה, "קנה של סיידים"- מברשת צבע, "קנה של סיידים" וישאיל לרבים. או כגון: מישהו בא, סליחה, יש למישהו לפרוט כסף? הוא אומר, כן כן, כמה אתה צריך? 5 שקלים?

הנה 5 שקלים, פורט לו אותם לשקלים, עשה איתו חסד. הוא חייב לעשות את זה? הוא לא חייב לעשות את זה. הוא עשה את זה, הוא עושה גמילות חסדים. יש כמה אנשים יושבים בבית, פתאום מישהו דופק בדלת, אחד ניגש- הוא גמל חסד, הוא זכה למצווה גדולה מאוד! יום אחד באו, ישבו אנשים- כמה וכמה אנשים סביב, מישהו הגיש שם שתייה, אחד לוקח את הבקבוק שתייה- מוזג, מוזג, מחלק לכל אחד, כל אחד מצוות חסד שנגזרת ממצוות "ואהבת לרעך כמוך" שזו מצווה מהתורה. ועל זה הדרך. כמה גמילות חסדים, אדם יכול לעשות בכל יום, בלי להרגיש כמה הוא יכול לזכות על ידי כך. רק הסתכלות, הבטה על הדבר הזה, הוא עושה גמילות חסדים עם האחרים, הקב"ה עושה איתו גמילות

חסדים. זה מידה כנגד מידה. פתאום הוא מרגיש הארה גדולה מאוד מהשמים, מצליחים אותו בהרבה דברים, למה? אתה עושה חסד עם הסובבים? אני אעשה חסד איתך, אומר הקב"ה. כמה שהאדם זוכה מכוח זה. כשתעסוק בצרות של אחרים, הקב"ה יוריד לך את הצרות שלך. אתם שומעים את הדבר הזה? לא ייאמן כי יסופר! כל זמן שתעסוק בצרות של אחרים, הקב"ה יוריד לך את הצרות שלך! אחד אומר, מה, לא מספיק לי צרות, גם אני אתעסק... אתה לא מבין שאתה תעזור לו- יורידו מעליך את הצרות שלך. וזה דוד המלך אומר בספר 'תהילים,' כך מפרשים זאת: "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי," אומר דוד המלך, ריבונו של עולם אני יודע שלכל אחד יש מסכת ייסורים יומית, אני מבקש

להמיר, להחליף את הצרות שלי- מה שרודף אותי, בטוב וחסד 'אין טוב אלא תורה' וגמילות חסדים שאני אעשה עם האחרים. אני רוצה להחליף את הצרות שלי. "אך טוב וחסד ירדפוני"- מה שירדוף אותי, זה טוב וחסד ולא הצרות שלי. דבר פלא גדול מאוד. נכון שזה עול לעשות ככה עם השני, ולעזור לו, זה עול, אבל- "אך טוב וחסד ירדפוני." רק מה, יש דבר מאוד שצריך הגדרה לדבר הזה, "עניי עירך קודמים." אדם עולה במדרגות, חבר שלו, אחד השכנים, אומר לו, סלח לי, אתה יכול לבוא לעזור לי? אני צריך להוריד את הארון הזה למטה. ופתאום אשתו מהקומה העליונה, אומרת לו, מוישה, תבוא לעזור לי, אני צריכה אותך דחוף. הוא צריך להגיד לשכן, אני חייב רגע לעלות

לאשתי, אני צריך לעזור לה, סיים עם אשתו- אז הוא בא לשכן. למה? "עניי עירך קודמים", אתה מחויב לאשתך לפני השני, אתה גם חתמת לה את זה בכתובה. התחייבת לה בכתובה שאתה תעזור לה, תוקיר אותה, תכבד אותה, הרבה הרבה דברים. אתה מחויב לאשתך לפני האחרים אבל כשסיימת, אתה יכול לעזור גם לרבים. "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי." ערב פסח, תיקנו חכמים בערב פסח, דבר שנקרא 'קמחא דפסחא,' אני מעריך שחלק מהצופים שמעו את המושג הזה. מה זה 'קמחא דפסחא'? קמח של מצות. למה? ליל הסדר, "אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם." "והיא שעמדה והיא שעמדה לאבותינו ולנו," ההבטחה שהקב"ה הבטיח לאבות! והנה, שם בהגדה-

הגדה של פסח, אנחנו אומרים: "כל דכפין ייתי ויכול," מה הכוונה 'כל דכפין'? 'כפיא' זה רעב, כל רעב יבוא ויאכל. וכי אתה פותח את הדלת שלך בבית, שכל רעב יבוא ויאכל? היום זה לא מצוי, פעם זה כן היה מצוי. פעם אדם היה יכול למצוא עניים ברחוב ולהכניס אותם לבית. אנשים מחפשים- היו מחפשים את אלו שיכניסו אותם לבית אז הדלת הייתה פתוחה והיה צועק, 'כל דכפין ייתי ויכול.' מי שרעב, יבוא, יאכל, יסב איתנו ב'סדר.' היום זה לא מצוי. באו, תיקנו- מובא בהלכה ב'שולחן ערוך:' "קמחא דפסחא", נותנים קמח של מצות. למה? פעם כולם היו אופים מצות בבית, היום ה'קמחא דפסחא' מתבטא בקניית המצות. מה זה קניית המצות? שאדם דואג שיש לו מצות גם

לאחרים. זאת אומרת, הוא -ברוך השם- קנה את הוצאות החג, יפריש משהו קטן לעניים, יש הרבה ארגוני חסד שפועלים לכך, הוא יפריש סכום כסף לאותם עניים, ואז יגיד- 'כל דכפין ייתי ויכול-' אני גם דאגתי. זה אחד הגמילות חסדים שאפשר לעשות, זה מצוות חירות. למה? הוא בן חורין, גם דואג לאחרים שיהיה להם חירות, הכוונה שיהיה להם שולחן מרווח של ליל הסדר. ועל זה הדרך, גמילות חסדים שהאדם עושה, דבר גדול ונפלא. מר עוקבא מחכמי ה'גמרא,' הוא כל ערב יום הכיפורים היה עני אחד שהיה שולח לו 400 זוז, זה סכום גדול מאוד! יום אחד התבגר מר עוקבא, והוא שלח את זה ביד הבן שלו, הבן שלו היה נוהג כל ערב יום הכיפורים... יום אחד הבן הזה בא

ורואה בערב יום הכיפורים, שאותו עני- לכאורה עני- יושב ושותה יין ישן. יין ישן אז היה דבר יקר מאוד, הוא ישר נזעק לאבא, למר עוקבא, אמר לו, אבא, אי אפשר לתת יותר... זה לא עני, זה לא עני, הוא כבר לא עני. הוא שותה יין ישן! אני לא מוכן, לא, אבא, אל תיתן לו יותר! אמר לו מר עוקבא, אה, הוא שותה יין... זאת אומרת, הוא אנין טעם, הוא אוכל ושותה דברים יקרים, מה עשה? לשנה הבאה שלח לו 800 זוזים! אומרים חז"ל, סוף ימיו של מר עוקבא, ביקש לעשות את- ביקש את פנקס הצדקות שלו, ולעשות חישוב- כמה צדקות נתן במשך החיים שלו. עשו חישוב, יצא 7,000 דינרים, סכום גדול מאוד! 7 מיליון, 70 מיליון, סכום גדול מאוד! אמר מר עוקבא את

המימרה הזו: "אורחא רחיקתא וזוודאי קלילי," זה בארמית. "אורחא רחיקתא"- הדרך רחוקה, מה זה "אורחא"...? ניסו לבטא את זה, קח את האצטדיון הכי גדול בארץ, איזה אצטדיון זה? אצטדיון רמת גן- 42 אלף מושבים! היה כנס לפני כמה שנים של 'הידברות' על השבת שם- כנס גדול מאוד, והנה, יעמוד אדם ברמפה הגבוהה ביותר, יסתכל לצד השני לרמפה השנייה, אם יעמוד שם אדם, הוא יראה שם מישהו, הוא לא יכול לזהות מחמת הגודל, תבוא לשם ציפור אחת ב- 1000 שנה, תיקח גרגר חול אחד, תזרוק לאצטדיון, עוד 1000 שנים- עוד גרגר חול, מתי יתמלא עד הסוף? אין בכלל שיעור לבטא זאת. עדיין, אומר שם מר עוקבא, זה לא השעה הראשונה של חיי נצח בעולם העליון!

העולם העליון זה בלי סוף, זה נצח! זה נצחי, זה בלי סוף, בלי גבול! אמר להם: "אורחא רחיקתא" אבל ה'"זווידאי-' המזוודה של המצוות שלי של העולם הזה, היא "קלילא", אומנם 7,000 דינרים פה, זה סכום גדול אבל שם לנצח, זה לא מספיק. הוא לקח את כל הכסף שלו- חצי פיזר לצדקות שונות, וחצי השאיר לבני המשפחה. וזה דבר שאסור לעשות, למה? אדם לא יכול לתת יותר מחומש. יש מצווה לתת מעשה, מעשר- על זה אומרים חז"ל, 'עשר בכדי שתתעשר,' זו ברכה לעושר. אדם משתכר 7,000- נותן 700 מעשר. רוצה להגדיל את זה- על זה אומר הגאון מווילנא "מובטח שיתעשר." אם לא יהיה לו גזלה בכסף שלו, ייתן חומש- 1,400 ייתן! אבל יותר מזה, אי אפשר, שהוא לא יצטרך

אחר כך לבקש... בסוף ימיו של האדם, כולם יזכו לאריכות ימים, אפשר לתת אפילו חצי. חצי השאיר לבני המשפחה, חצי פיזר לצדקות שונות. אמר להם, אני צריך זכויות גדולות שם. אז זה חיים לנצח. עולם חסד יבנה. הגמילות חסדים שהאדם עושה עם סובביו, מטיבות לו, שומרות עליו, מצליחות אותו בכל דרכיו. יהי רצון שלכל הצופים, בעזרת השם, יהיו הרבה חסדים בבית, בחיים, כולם יזכו לאיכות ימים, להצלחה רבה.