"החיים שלי השתנו מהקצה אל הקצה": עדן שושני על הטרגדיה שהפכה את עולמה

כשהגענו לים אז ממש עמדתי והסתכלתי ימינה לצפון העיר וראיתי שמיים תכלת כזה פסטורלי נקי לחלוטין. הסתכלתי שמאלה וראיתי את דרום העיר. שמיים שחורים כאילו ממש אני זה ישר מפעיל אותי כי גם תמיד הייתי כפעילה חברתית וצפון ודרום מאוד מאוד מאוד מפעילים אותי באופן כללי וזה היה לי רגע מאוד מאוד סימבולי.

נכון. א אבל רצתי קצת וזזתי קצת וכזה זזנו את עצמנו כדי להרגיש יותר טוב ואז אנחנו מגיעים הביתה והתקשר אליי חבר של דין שבאותו רגע הייתי במין כזה למה הוא מתקשר אליי רגע יש לי מרדת אולי הוא מתקשרי להגיד לי מדת אבל זה מוזר למה שהוא מתקשר אליי והטלפון הזה גרם לי להבין שהחיים שלי השתנו מן הקצה ל הקצה גם אם לא הבנתי באותו רגע מה קרה הוא אמר א יש שני אנשים אנשים במעלית של דין, בבניין של דין קלויים ודין וסתב לא עונים לנו כבר כמה שעות את יודעת מה קורה זה באמת לא לא הם אמורים לבוא לפה כאילו עוד שעתיים שלוש ואז אני מבינה מה קרה אני מבינה שכאילו אוקיי יש פה א סכנת נפשות כאילו

כן עדן, עם איזה מצב רוח קמת בוקר? וואי, מדהים האמת.

כן,

ממש קמתי בש :3 הלכתי לים לעשות את הרוטינת בוקר שלי שכוללת כתיבה אה אימון, שחייה. ואחרי אתמול שהיה לי יום כזה אה היום קמתי מרוגשת מאוד

וואי

כן

איזה כיף את יודעת אני כזה חושבת לעצמי זה מחשבה שממש חלפה לי בראש ש אני שואלת את עצמי ואותך אם היה עכשיו יום גשם

והיה לבניין הזה שלנו שאנחנו מצלמים בו מעלית והיית צריכה לעלות בו במעלית הזאת זהו

אני כאילו האם גשם מעלית חורף כל הדברים האלה מעוררים בך טריגר מעוררים בטריגר, לא כמו בעבר א אבל באופן כללי אני מעדיפה לעלות במדרגות ב מאז נגיד

כן

נגיד עכשיו היה טילים מאיראן א כולם ירדו במעלית ל מינוס שלוש של הבית חולים שהתחבנו בו ואני ירדתי במדרגות וכולם אמרו לי והייתי זה בסדר אני מעדיפה מדרגות אני יודעת שזה נראה כאילו מוזר אבל לא יודעת זה גם לא שאני אני מפחדת ממעלית, אני נכנסת למעליות. פשוט יש רגעים שבהם אני אומרת למה קשה לך בחורף? א לפעמים תלוי מתי כשיש ממש סופה ו כמויות גשם מטורפות ו אז כן אז א זה עושה לי משהו זה אני לא יכולה שלא כאילו

כן כן

את רוצה שקודם להכיר אותך או שקודם תספרי את הסיפור שלך בעצם שזה כאילו שזור אחד בשני אין מה לעשות סיפור של מתחיל

כן

מאיפה הוא מתחיל אה מה שאת רוצה

מה שאת רוצה

אני נותנת לך פרי סטייל בראיון הזה.

אוקיי,

לגמרי.

אה, התחלתי לשאול אותי על גשם,

נכון?

אז אולי נדבר על גשם.

בוא נדבר על גשם.

אה, אף פעם לא הייתי כזה פן של גשם. אני חייבת לומר. תמיד הייתי מאוד בענייני קיץ, כאילו

כן, אני ים וקיץ וזה ו

א אבל לא יודעת, דווקא עכשיו מתחיל להיות לי איזשהו שיפט של להתחבר לחורף. כאילו אני אומרת איך זה יכול להיות שאני לא מחוברת לחורף? ואני גם באופן כללי כל דבר שיש לו מעצור מבחינתי אני רוצה לפתור אותו. נגיד פחדתי מכלבים רוב חיי. השנה פתרתי את האירוע אחרי הרבה זמן של כזה לאט לאט ולהגשת לכלבים בעדינות ומלעבור מדרכות וללכת מסביב כדי להגיע הביתה.

בדרך כלל בבני ברק קורה. את יודעת שפחות רגילים לכלבים

או בתקווה. תלוי אזה

הבנתי. אבל אה בגלל שכאילו יש את הפחד הזה והוא הוא ממש מפריע גם אני חיה בתל אביב בתל אביב יש המון המון המון חיות ובעיקר כלבים

לא יכול להיות שאני מפחדת מזה זה לא הגיוני לי אז הלכתי ונפגשתי מאמנת ומטפלת שגרמה לי בעזרות הכלב של המילו אה להיפרד מהפחד הזה והיום אני כאילו בחופשיות נע בעולם זה משהו שאני שמתי לעצמי מאז האירוע הנורא הזה מאז אה א שדי נפטר זה כאילו כמו מה עוד צריך לתקן יאללה אני שם בוא נתקתק את זה כאילו יש יש פחד מגשם בוא נעשה שלא יהיה יותר פחד מגשם אז בחורף אני יוצאת עם מעיל דובון לים בחורף שערה ים סוער גשם על הפנים שלי ואני כאילו פותחת ידיים ואומרת אני פה אני מוכנה אני נכנעת הכל בסדר כאילו אני איתך את רואה בעיני רוחכת דין באותם רגעים אני רואה ידים וסתב כן

אה אני יודעת שהוא מסתלבט עליי אה אבל זה בסדר אני נהנית להצחיק אותו גם כשהוא רחוק ממני פיזית אבל הוא מאוד מאוד קרוב לא פיזית כאילו אני מאוד איתו מרגישה אותו עושה כל מה שאני יכולה כדי להתחבר אליו כאילו מרגישה שאני צריכה להשיל ממני המון כדי להיות מסוגלת אה לקיים את החיבור הזה זה

כן את יודעת מה אז נתת לי רעיון בוא נדבר כן על מה שקרה ומשם נצא ככה להכיר אותך יותר כי אני ממש רוצה שיכירו אותך

יש לך אה את מיוחדת ממש

תודה

אמ לפני כמה שנים קרה מקרה האסון הנורא עם דין וסתו

5 וחצי

5 וח שאת היית בערך בת 29 נכון

בדיוק חגגתי יום הולדת 29

יום הולדת

כן

איזה מתנה קיבלת

ממש

וואי איזה דבר

כן זה כן הרבה זמן זמן הרגשתי כאילו זה למה למה לעשות כזה דבר לבן אדם למה כאילו מכל הימים ממש הייתי אומרת את המשפט הזה מכל 365 ימים בשנה למה דווקא ביום הזה כאילו למה

צודקת

והבנתי שאני לא מסתכלת על זה נכון א וזה זה שהוא נפטר במונדת שלי זה לא א למה וזוואה וכאב מה שהלך איתי במשך א הייתי אומרת עד אולי לפני יום הולדת לא זה שלפני גניו הבנתי שבעצם זו המתנה שהוא השאיר לי. הוא כאילו אמר, יש 365 ימים בשנה וביום הולדת שלך אני מחליט לעזוב את העולם כדי להראות לך כמה החיבור בינינו הוא אינסופי. זאת אומרת אנחנו מחוברים לעד לא משנה מה. וברגע שאני עשיתי את השיפט הזה במחשבה שלי,

זה גרם לי להבין המון המון המון דברים חדשים גם עליי, גם עליו, גם על הקשר בינינו, גם על הבריאה, גם על הבורא,

כן? על הדיוק, על מה זה אומר דיוק בכלל? כשאומרים זה הכל מדויק, זה הכל מדויק, זה מדויק כאילו אין יותר מדויק מזה. יותר מדויק מזה ממש

וכמה שנים מפרידות בינך לבינו? הוא היה

אני גדולה ממנו בשלוש וחצי שנים.

אה 26

וסטו החברה שלו 26. איך הקשר שלך עם סתב?

וואי הוא היה מתוק. אני כל הזמן אומרת שאנחנו א כבר התחברנו, כבר נהינו, כבר חיות, אבל אה כאילו זה נקתע בדיוק באיזה רגע שהייתה שם איזה עצמה מאוד מאוד גבוהה בין שתינו. כאילו הייתה היה שם חיבור אמיתי. גם הייתה שפה משותפת, היא גדלה בביצרון, אנחנו מהתקווה, שנינו למדנו, שלושתינו למדנו באותו בית ספר, הם היו ביחד בצופים.

איזה בית ספר?

תיכון חדש בתל אביב.

כן. א הם למדו ביחד ב הם היו ביחד בשכבה והיו ביחד בצופים אבל כאילו כל אחד התנהל בעולמו ופתאום באיזה מפגש משותף של חבורה שלהם שכזה הצטרפה ביחד נדלקו העיניים א של שניהם וזה היה מהמם אז אוטומטית אני מחבקת את כל מי שדין תמיד אני אומרת לו הייתי אומרת לו את רואה זה עוד הזמנים עוד מסתבכים יכולה להבין את את זה לג

אבל הייתי אומרת לו איתך אני מתחילה ב-100 ורק מעלה כאילו אני לא בוא נבחן ונראה וזה 100 שלה הייתה 100% ורק מגבירים אז ממש ככה היה אז בעצם אתם הורים וכמה ילדים א במשפחה

שנינו

אה שני ילדים זאת אומרת בעצם את הגדולה

נכון

ודין האח הקטן יותר

נכון נכון

אוקיי בואי נחזור לאותו יום יום גשום יום קר שער הרע בארץ, נכון?

כן.

אה, אני והבן זוג שלי, האקס שלי, א בדיוק תכתנו לצאת לאכול איפשהו, כזה לחגוג יום הולדת אגיוני. והיה ממש, אני זוכרת אותנו, הולכים בתוך שלוליות ענק. עכשיו תמיד יום הולדת גשום, כאילו זה נתון. ינואר זה תמיד גשום.

כן. אבל א זה היה חריג ונסענו וממש המים הגיעו עד כזה האמצע של הרכב. אני ממש זוכרת את זה שהיינו חצי סירה כזה בתוך ה זאת אומרת זה משהו שגם אני לא הייתי בארץ באותו אני זוכרת ששמעתי על האסון הזה כבר שהייתי בנפל וגם בחדשות דיברו על זה שהמזג אוויר הוא חריג. זאת אומרת, היה איזשהו איזשהי התראת מזג אוויר, איזשהו א או של או שלא. זה היה חורף רגיל.

אה לא לא הייתה התראת מזג אוויר. אה נגיד היום העירייה ממש מטריעה לפני מזג אוויר חריג. לי זה תמיד עושה בגוף, בלב, ב

כן,

כי זה כזה יופי שנזכרנו.

איפה היינו אז?

אה כן, אבל א בסדר, זה לא במקום מאשים, זה פשוט צובט בלב שאם היו יודעים אולי היו. אבל שוב האם והאים האלה זה לא אני כבר לא אני לא משחקת את משחק האם כי אין זה מציאות אז א נסענו בתוך שלוליות מאוד מאוד עמוקות והכל היה מוזר אני הייתי מוזרה הרגשתי לא טוב כאילו משהו משהו לא היה משהו לא הסתדר וחשבתי שזה סתם חרדת יום הולדת כזאת טבעית שקוראת

יש לי קון יום זה קורה בסדר

כן

ובן הזוג שלי היה מאוד מאוד א נחוש כאילו מן טוב לא נעים לנו פה בואי נלך בואי נשנה לאן את רוצה ללכת אז הדבר הטבעי בשבילי זה ללכת לים אמ ובים ממש הרגשתי ממש הרגשתי רע כאילו כל מה שאכלתי לא היה לי טעים כל מה ששתיתי היה לי מגעיל הרגליים שלנו היו רטובות לא היה קפה במסעדה כאילו מקום מאוד א נחשב בתל אביב ולא עבד כלום הפסקת חשמל אין קפה אין שתי ים מלצרים לא יודע מה זה כאילו כאוס כזה

כן

אז א כשהגענו לים אז ממש עמדתי אה והסתכלתי ימינה לצפון העיר וראיתי שמיים תכלת כזה פסטורלי נקי לחלוטין הסתכלתי שמאלה וראיתי את דרום העיר שמיים שחורים כאילו ממש אני זה ישר מפעיל אותי כי גם תמיד הייתי כפעילה חברתית וצפון ודרום מאוד מאוד מאוד מפעילים אותי באופן כללי לי וזה היה לי רגע מאוד מאוד סימבולי,

נכון? א אבל רצתי קצת וזזתי קצת וכזה זזנו את עצמנו כדי להרגיש יותר טוב והלכנו הביתה רגע לנוח לארגן את הבית כי היום אמורים להגיע אלינו להגיע אלינו אנשים

איזה חלק של היום זה צהריים כזה אחר הצהריים כן

א ואז אנחנו מגיעים הביתה ובדיוק התחלנו לראות סרט והתקשר אליי חבר של דין שבאותו רגע הייתי במין כזה למה הוא מתקשר אליי רגע יש לדת אולי הוא מתקשרי להגיד לי מדד אבל זה מוזר למה שהוא מתקשר אליי כאילו הראש שלי כבר התחיל להיות באיזה מין אכן

הטלפון הזה מוזר לך

הטלפון הזה מוזר וגם ובעצם השלמות של אינפורמציה אני לא יודעת אם אני מקווה שאנשים לא חוו את זה מימי חייהם אבל ולא מאחלת לאף אחד לחווות את זה אבל זה ממש כמו שאומרים שאת רואה את סרט נע מול עינייך אז כל האינפורמציה שעד עכשיו הייתה כזה beats and pees כזה של א תמונה פה ווואי יש אנשים ואתם לא מבינים מה קורה בשכונה וכל מיני אינפורמציות כאלה שראיתי בטלפון שלי אבל התעלמתי כי אני כזה גם לא חדשות ולא יש לי יום הולדת אז כזה הייתי בצ'יל שלי

והטלפון הזה גרם לי להבין שהחיים שלי השתנו מן הקצה לקצה גם אם לא הבנתי באותו רגע מה קרה

כן

הוא אמר א יש שני אנשים במעלית של דין בבניין של דין קלויים ודין וסתב לא עונים לנו כבר אה כמה שעות את יודעת מה קורה אז אני אומרת לא אני לא הם אמורים לבוא לפה כאילו עוד שעתיים שלוש ואז אני מבינה מה קרה אני מבינה שכאילו אוקיי יש פה א סכנת נפשות כאילו

כן

וההורים שלי שומרי שבת אז א הם לא היו עם הטלפון ואין להם מושג אז כאילו אם אני מתקשרת אליהם אני יודעת שהם יענו לי ו הם הם גרים ממש קרוב לדין, יותר מאיפה שאני הגרתי. אז הם הלכו ראשונים ושם זה באמת היה אירוע שהוא זה כאילו הרצף האירועים מהנקודה הזאת והלאה היא בלתי נסבלת אפילו לא רק לספר אלא להיזכר. זה כאילו ממש

קשה לך לדבר על זה? כן, אני יכולה לדבר על הרבה דברים, אבל על היום ספציפי מאוד קשה לי לדבר, גם כי אני יודעת מה זה עושה לכל האנשים שסביבי, כאילו לכל קהילה, דין וסתב, לחזור ליום הזה זה יום זה קשה. זה ממש קשה.

את רוצה אבל כן לשחרר לנו קצת א בואי תספרי לי בצורה לקונית מה עבר עליהם. בוא בואי נחשוב ככה כי למי שלא בקי בסיפור הזה, אמרתי אחי, זה כל כך נכנס ללב וכל כך רציתי לראיין מישהו מהמשפחה של סטב או של דין. מה בעצם קרה? יודעת אנשים יושבים מול המסך שאומרים מה קרה

להגיד לך את האמת אני לא יודעת

כאילו

עד היום

כן נעשו המון תחקירים אני יכולה להגיד לך מה הם אומרים ומה הם אומרים ומה הם אומרים אני לא יודעת להגיד מה באמת קרה אני יודעת שהחניון שלהם התמלה במים אני יודעת שהיה רחש בין השכנים שאמרו להוציא את הרכבים מהחניון אני יודעת שהם בכל מקרה תכננו לצאת מהבית לאכול ג'חנון אצל ההורים של סטו בביצרון כאילו ידעתי שכל האירועים האלה קרו במקביל. מה הוביל למה ולמה הם ירדו במעלית? האם זה כי קראו להם? האם זה? אני לא יודעת. אני גם לא חושבת שזה משנה.

א

זאת אומרת היו עוד אנשים חוץ מלבדם שהיו בחניה כדי להוציא את הרכבים. זאת אומרת הייתה התראה תוציאו את הרכבים. זה נשטף.

אני לא יודעת. לא יודעת.

אני יודעת שיש א אנשים שאומרים שזה מה שקרה. אני יודעת שהיו אנשים שם שהיו מחוץ למעלית וניסו להסביר להם שהם מגיעים כוחות הצלה. אני יודעת שהם דיברו איתם. מה הם אמרו להם? אני לא יודעת.

יצא לך לדבר עם מי שראה אותם במעלית. מתחילים המעלית מתמלאת במים ואנשים מבחוץ בעצם רואים את זה שזה גם לחשוב על אנשים שצריכים לראות כזאת סיטואציה והם מדברים איתם. זאת אומרת הם הםכ

אני לא יודעת כמה זמן הם דימו איתם. אני לא יודעת מה הם אמרו להם.

לא נפגשתי איתם אף פעם. א לא האמת שבעקבות הכתבה שיצאה לא מזמן א פנה אליי אחד השכנים

כן

ואמר לי שהוא רוצה לדבר איתי אבל המחשבה הזאתי שיגידו לי כי כרגע אני משלימה לעצמי את הסיפור

כן

אני יודעת להגיד מה קרה וזה מה שאני חושבת שקרה

ולפעמים זה קל יותר

זה לא רק קל יותר אני ממש מאמינה שזה מה שקרה כאילוכן

אה ושוב זה הבחירה בטוב אני יכולה לבחור אני יכולה

אני תאמין מיני לי שחשבתי אלפי פעמים אם לא יותר מה הם עברו בתוך המעלית. המחשבה הזאתי תמיד מובילה ל טופת כאילו היא לא היא לא מובילה לשום מקום חיובי זה רק מפחיד

נכון? זאת אומרת לחשוב על כאב או פחד או רגע אימה ששניהם חוו שם. אני רק אומרת את זה ועולה לי ג'ולה. זה כאילו אי אפשר אי אפשר להכיל,

נכון?

אבל א ולכן אני מעדיפה לדמיין דברים אחרים, כאילו אני יש לי את הלוז שלי של האירוע, מה קרה, איך קרה, למה קרה א ומשם אני מרגישה ש בכל מקרה אני מרגישה שהדרך שלהם ללכת הייתה כזאת שבה הם בוחרים באהבה. זאת אומרת

הם ביחד

הם ביחד והם בוחרים באהבה והם מחובקים והם הם נכנעים הם לא במאבק הם הם נכנעים ואומרים עשינו את שלנו הסתיים הגלגול הזה אנחנו הולכים לאור הגדול באהבה אמיתי זה מה שאני חושבת שהם כאילו הם איזה אצילות נפש לא באימה ולא בפחד ולא

וזה מסתדר לי עם שניהם אגב כאילו זה ממש מתיישב לי מתיישב לי על דין מתיישב לי עם כל הוא היה תלמיד חכם דין אני לא סתם היה תלמיד חכם, כאילו תמיד היינו צוחקים שהוא כזה היה יכול להיות אה

הוא בסיכון לחזור בתשובה.

כן, הוא יודע, הוא זוכר, הוא שומע, הוא עמוק, הוא מעמיק. תמיד היו לנו שיחות מאוד מאוד מאוד עמוקות על נשמה ונפש ומחקר. תמיד אהבנו את זה לדבר על זה בינינו. ו אין לי ספק שהוא הבין מה קורה והוא בחר באהבה ולא בפחד. ואני מנסה ליישם את זה בחיים שלי בכל דבר שאני עושה. להגיד שאני מצליחה תמיד, ברור שלא אבל א לנגד עיניי כל הזמן כאילו אני הולכת לאור זה איך מספרים לאבא ואמא של שני ילדים הבן היחיד שלהם נהרג בנסיבות כל כך קשות אכזריות אם אפשר להגיד על מי מטלת המשימה לספר לאבא ואמא באותו יום אה זה עליי היא הותטלה א כי הם לא ידעו בכלל מה קורה ואני הבנתי מה קורה ואני הבנתי תי שקורה משהו חמור וידעתי שאם אני אתווך

להם את זה בצורה כאילו הבנתי שאני צריכה לתווך את זה בצורה שבה הם לא יעבדו את האשתונות בעיקר אמא שלי אז אז אבא שלי אמר לי עזבי כי כזה הוא עזבי הכל טוב מה איזה ואמרתי לו אבא אני אני רצינית איתך אל תיתן לה ללכת לשם לבד כאילו תלכו לשם ביחד אני לא יודעת מה אתם הולכים לפגוש

למה בעצם ללכת לשם זאת אומרת

כי משהו קורה ואנחנו לא יודעים מה קורה והוא לא עונה לאף אחד. עכשיו ברור שגם אני ניסיתי להתקשר ישר עובר למענה קולי מזעזה התחושה של כאילו חוסר שליטה עכשיו אנחנו גרים 100 מטר כאילו הרב שלי גרים 100 מטר ממנו אז מיד הנטייה הטבעית זה לצאת מהבית וללכת לראות מה עם הבן שלנוכ

וידעתי שזה מה שיקרה אז אוטומטית אני לקחתי את עצמי ישר גם לזירת האירוע

כן

וזה באמת היה מחריד מחריד מחריד מחריד מזעזע כבר חיקו שם כל הכתבים כאילו כל העולם ידע לפנינו שזה וזה מה שקורה בעצם

זה היה גם אירוע מאוד חדשות

נכון זה היה בכותרות וב

מאוד

ובין רגע האירוע הזה המאוד מאוד פרטי

זהו את הופכת להיות בו

את בכלל לא מבינה מה קורה את כאילו עוד לא הבנת בכלל שזה מה שקרה עוד לא כאילו זה הלם זה בן אדם שירד במעלית וואט כאילוכן

אנחנו רגילים לשמוע כל מיני דברים

לצערי עכשיו במיוחד אנחנו כבר התרגלנו אותר לפרסום ואנחנו קרבות בעזה ובלבנון ומה הקשר מעליתים אבל מעלית בגלל גשם שריפה זה מה גשם מה קשור וגשם זה כאילו זה ברכה זה זה חיים זהזה זה צמיכה זה כאילו כל הדברים הנפלאים וזה גורם המוות

נכון

אז בכלל עוד להקל שזה הדבר אני זוכרת אותי כועסת על השמש תקופה מאוד מאוד ארוכה של מין איפה היית איך לא נחלצת לעזרתם? כאילו עכשיו את באה, עכשיו אני אתחל גם לההנות ממך בחורף הקר שנעים לי. לא סירבתי לההנות מהשמש כי כאילו היא לא הצילה אותו את אח שלי. זה הזוי. אני יודעת שזה נשמע הזוי, אבל זה כאילו לשם זה הולך. כאילו זה זה מאוד א אני אחסון בסוף זה אסון מסוג הדברים אני חייבת רעידת אדמה אז עם המון המון הרוגים ויש פה אסון טבע מסוים שקורה ואין לך באמת איזה גורם אנושי יש

כן

יש גם רשלנות כאילו עם כל כמה שאני לא בהשמות

כן זה נדבר על זה נדבר תכף אז באיזשהו מקום את הולכת לגרמי השמיים את הולכת ל

יותר קל לדעת אני לא יודעת מי להגיד יותר קל זה לא זה טרמינולוגיה של מילים אבל נכן שמחבל את יודעת הרג א מישהו שיש

יותר קל כמו הגיוני הגיוני יותר מתח פה את מי את הגשם ש ש שהיה ב את אומרת יש רשלנות וואי והיה לך פתאום את ה פתאום היית יצא ממך משהו אחר

כשאמרת את זהמרתי אתזה

כן ממש ממש

כן תראי אני

נראה לי שזה יושב על הרבה הרבה דברים אזה יושב על שנים על גבי ה

שנים של תחושת קיפוח קצת

כן אני לא מתבייש להגיד את זה וא אני גם הראשונה שהייתה שם כדי לנסות להוציא את השכונה מהמקום הזה. זאת אומרת, במשך שנים עבדתי בשכונת התקווה, הייתי שותפה להקמה של מרכז צעירים בשכונת התקווה. א עשיתי את מסיבת הרחוב הראשונה בשכונת התקווה. א היה לי עסק חברתי בשכונה. הייתי לוקחת אנשים ועושה להם סיור ברחבי השכונה. אז ממש הייתי כאילו העגולת הכותרת שלי בחיים הייתה שכונת התקווה. כאילו כל הביצים שלי היו בסל הזה שנקרא שכונת התקווה. שבו גם הקמתי את העסק החברתי שלי, גם א הייתי שותפה להקמה של המרכז צירים, הייתי רכזת תוכן וקהילה ראשונה וכל המהות שלי הייתה לחבר בין אנשים, לשנות את הסטיגמה על השכונה, להביא ויב אחר, להגיד מה

הרגשת שמה הסטיגמה שיש על השכונה שלכם? זה לא שהרגשתי, אני ידעתי את זה, זה שמע הלך לפני לאורך השנים לא בצדק, בי theוי, אבל א הסטיגמה הייתה על אנשים קשים כשי יום ארסים פרחות ברגיל אה חסרי השכלה א חסרי א כלכלה, נתולי משאבים, כאילו מין אה שוליים.

כן. עכשיו יש גם נכון אבל יש בעוד מלא מקומות גם כאילו זה אנחנו חיים וגם במיוחד בתל אביב זה זה שולי החברה זה הפריפריה החברתית של העיר אוקיי אבל תמיד הייתי גם וגם תמיד הייתי גדלתי בשכונת התקווה אבל הבית ספר שלי היה בצפון תל אביב אז תמיד היה לי כאילו מין

חיים כפולים כאלה

מה הזה בין הצפון וגם דין היה כזה

בטח דין לא סתם הוא היה גם בשבט סבר שזה שבט של דרום העיר וכאילו חרת רת על דגלו לחנך נערים ונערות והוא היה מחנך מספר אחת כאילו כשהיינו בשבעה הגיע כל השבט כל שבט הבר הגיע אלינו הביתה כדי לספר לנו להראות לנו דברים שהוא עשה פעולות שהם עד היום זוכרים כאילו דברים שנחקקו כי המהות שלו הייתה זה לא משנה כאילו אנחנו מאוד דומים באופן הזה זה לא משנה מה הדרך

המהות היא להעביר טוב לייצר מרחב של אהבה, להביא מורכבות, לשנות את זווית הראייה, קצת להביא משהו שהוא עמוק יותר, לסגל חשיבה מסוג אחר, כאילו זה משהו ששנינו תמיד כן,

כל אחד בדרכו, אני בעולם הפרפורמנס והוא בעולם החינוך ואז קולינריה, אבל כאילו זאת הייתה הדרך שלנו. אז אחרי שאת משקיעה כל כך הרבה שנים, משאבים, עצבים, כאילו רוצה לדבר בשבח, מעיזה להגיד דברים שלא לא מעיזים להגיד, כאילו מביאה את המורכבות לפני השטח, זה מה שקורה. איך זה כאילו זה בדיוק נתפס? בעצם האסון הזה כשאני חושבת שם מראה על תראו את התשתיות הקלוקלות שיש שלא לא הכלתם כל כך הרבה שנים היו לכם כדי לשפר את הרי דבר כזה לא יכל לקרות בצפון תל אביב לא היה נשתף חניון בצורה כזאת והמעלית לא הייתה נשתפת בצורה כזאת ואת אומרת למה כי אדם שלנו שונה מהאדם שלכם זאת אומרת זה ממש ודווקא לך את אומרת דווקא לך שאת כל כך שמה במקום הזה של לשים את המראה בום זה כזה

כן זה ממש ממש תחושה של

את כאילו הרמת השוק שוב אני לא רוצה להיכנס להאשמות כי זה לא אף אחד זה בורא עולם א בקיצור אנחנו לא מחליטים על שום דבר ובגלל זה אני לא בהאשמות האם לומר ש האם זה סותר את העובדה שיש בי קיבוץ האם להגיד שכשישבו אצלנו נציגים של כל הגורמים לא היינו בתחושה של חוסר עונים ועוזלת יד ואיפה הייתם ולמה אתם באים אלינו עכשיו כאילו מה זה עוזר או לדבר איתנו על זה שזה חריג וזה מזג אוויר למרות ש 55 שנה אמא שלי חיה בשכונת התקווה דאז היום 59

כל חורף זה

כל חורף מה יש בדיחות עלינו שאנחנו בקנו עוברים משכונה לשכונה זה ידוע אז אז אז למה אז לפחות

אז תהיו כנים אז תהיו תהיו לבל אני לא מדברת אני עבדתי איתכם כאילו אין לכם פה מה על זה אני איתכם אני גם רוצה שיהיה טוב לא, גם עליי אל תעבדו. בול כאילו אני פה אני אני גם אני גם אני גם מהצד הזה וגם מהצד הזה וגם מהצד הזה כאילו אי אפשר פה לא להרגיש את כל הרגשות אני גם מבינה אותם כאילו הם גם כאילו במין יש פה הרבה זה מורכבות שהיא באמת באמת גדולה ולכן אני לא עסוקה בהשמות זה לא תפקידי בעולם כאילו יש אנשים אחרים שאולי זה כן

א

מה הם יותר כועסים אבלים

אבלים אבלים

אבא שלי ואמא שלי צריך להפריד ביניהם

אוקיי

כי הגישות שלהם היו מהתחלה מאוד מאוד שונות לתוך ה

בנשים מבוגרים אגב יחסית אה

בגילי ה60 70

כן אבא שלי היום בן 62 אמא שלי בת 59

לא לא כל כך מבוגרים

לא כל כך מבוגרים וגם הם לא מבוגרים ביטיות שלהם כן

א ו זאת אומרת כל אחד לוקח את ה את הסיפור הזה למקום אחר

ממש כל אחד גם בזמן אמת כאילו כאילו גם בשבעה ההתמודדות הייתה שונה לחלוטין אפרופו שאלתך ואז איפה אני כאילו נכנסת שםכ

אה ובכלל כל הדינמיקה המשפחתית השתנתה מלהיות ארבעה מלוקדים מחוברים פתאום נהיה פה איזשהו אה מה קורה עכשיו כזה מה עושים עכשיו שזה כל המרכם משפחתי מתבלבל פתאום

ממש

יש את עדן שלפני האסון

כן

ויש את עדן של אחרי האסון ואת אמרת לי מקודם כזה ממש בקטנה לפני שהתיישבנו שדווקא האמונה התחזקה אצלך

כן

מאז

ממש

שזה מעניין מה שאת אומרת שזה יודעת זה בכלל זאת תופעה מרתקת כי גם יודעת מה שקורה איתנו עכשיו עם

שביעיל לאוקטובר וכל האסון הזה שקורה לנו עדיין

כל עוד יש חתופים בעזה וחיילים

שנלחמים אז באמת ה יש איזה משהו כביכול יש המון פתיות כלפי הקדוש ברוך הוא ואולי כעס ושאלות ודברים לא פטורים אבל להפך אנחנו רואים אני רואה את זה גם בבית התחבד שלנו כל הזמן שאנשים כל הזמן מחפשים עוד איזשהו משהו טוב לעשות מתקרבים מתחזקים ואת אומרת לי הנה אני פתאום מוצאת את עצמי הרבה יותר מאמינה ספרי לי על זה על התהליך הזה שעובר עלייך

אני ממש חושבת אני א יש בעברי טראומה אחרת שהיא לא רק הטראומה עם דין ואני חושבת שבשביל לצאת ממקום כל כך חשוך חייבים לעבור דרכו

אמרת לי מקודם שאת התחלת לברך על כל דבר שנכנס לך לתוך הפה

לא כולם יודעים את זה אז את מוציאה אותי מהארון של הברחות

אז אני מוציאה אותך מהארון ברחות כן לגמרי

שזה היה כזה מפתיע שוואי מעניין אוקיי אני אני מבינה שאני רוצה להתחבר ללב אני מבינה שהלב שלי מדבר ואם ואם שומעים אותי וכנראה ששומעים אותי אז הבורא יודע את רכשי הלב שלי והוא יודע מה הכוונות שלי והוא יודע מה מה האמת שלי ואיפה אני פועלת ומה אני רוצה וולכן אני בוחרת את הדברים שאני מרגישה עליהם משהו. זאת אומרת אני לא יכולה להיכנס ככה פשוט תעשי וזהו. כן אני ח את חיי כמ מסורתית נקרא לזה אבל

יש לה חיבור למקום הזה של ה של המילים

כי את בן אדם של מילים וברכות זה זה מילים ומילים והמחשבה של מה זה ברכה וכאילו גם ברמת המספרים ברכה זה כפול ואני כשאני מברכת אני לא רק מברכת את האפרסק הזה אני מברכת את כל העצים זה מרגש אותי זה כאילו ממש מפעיל אותי אז אז שם יש משהו שאני מאוד מאוד אוהבת או לברך על השתייה או או על המזון או להבין מה זה כל דבר, למה את זה מברכים ככה ואת זה מברכים ככה יש שם משהו שגם בגלל שאני מבינה כבר הרבה יותר ואני מבינה שהאוכל שנכנס אליי לגוף הופך להיות אני ואני הופכת להיות הוא אז יש שם משהו שרוצה במיזוג הזה שהוא יהיה נכון כן

אז א אז שם יש דברים שמרגשים אותי כמו א ההבדל בין עסבי בשמים מיני בשמים מצאי בשמים זה מרגש אותי להבין את ההבדל שאני בעצם בכלל לא חשבתי על זה אף פעם שיש אז מה שמרגש אותי אני כזה אומרת אהבתי לקחתי זה כנל גם לגבי עולם הבודיזם לצורך העניין גם שם להגיד לך שאני מחוברת לזה באותה רמה לא אבל א היכולת להיות באיזה סנטר להתחבר לעצמי להיות מחוברת ל לשורש שלי אני מבינה את זה אבל אני יהודיה בסוף ואני לא רק ודיה אני מגיעה ממסורת של אה

כן

של חיבור אז אני רוצה להעמיק אותו כמה למה? איך? אני לא יודעת עדיין.

בוא נגיד שאת הילדים שלך בעזרת השם שתגדלי 10ה ככה בערך.

למה לא?

תשמעי, אני בת אם אני אצליח להביא

אה ברצות אלוקים גם אתתי יורה הכל קורה. יודע אז אני אומר אני בחסד החסדה.

תרצי שהם יקבלו ככה חינוך שיש בו את המינינג הזה, את המשמעות הזאת של מה זה להיות יהודי.

כן.

כי זה כי זה אני מרגישה שזה ממש מציל אותך באיזשהו מקום.

כן. אני חושבת שגם השביעי באוקטובר אה עוד העמיק את זה א בשבילי כי זה היה עוד טראומה שהיא כאילו היא של כולם אבל היא כאילו מעצימה את הטראומה הקודמת כי פתאום כל שנה זה יום הזיכרון וגם ככה ביום הזיכרון אין אין אותי כאילו אין נכון שאח שלי לא נהרג על א מזבח המלחמה או לא יודעת אבל כאילו בתחושה שלי הוא כן כאילו אני יודעת שזה לא אותו דבר אני אני מבחינה בין השניים אבל כאילו הוא צעיר שנגדעו חייו

העצב הוא אותו עצב

איש שעשה רק טוב כל החיים שלו כאילו באמת איש של חסד כל הזמן הוא היה רק עושה רק אחרי מותו ידעתי את זה גם בחייו אבל את יודעת במותו מגיעים אנשים ומספרים לך ואני בהלה מהדברים שמספרים לי

מה תוצי הכי הרבה שנזכור ממנו

וואו

משהו קטן שאת אומרת זה תיקחו איתכם תזכרו שזה דין שלנו היה לו א הוא הבין איזשהיא אמהות שאם הוא בתדר אנחנו נכון? ואם הוא מחובר אז הכל קורה לטובתו העליונה ביותר. זאת אומרת הוא מחפש סתם זה עכשיו כאילו רק בשביל הדוגמה היא ארצית כאילו היא גשמית אבל זה בכל הדברים אבל נגיד הוא היה צריך מכונת קפה למסעדה החדשה שהוא פתח אני אומר לך הכל טוב זה גיע אליי זה אני לא יודע איך זה יגיע אליי אני משחרר אני יודע שזה מה שאני רוצה זה יגיע רק לדבוק בטוב והוא היה מקבל מכונת כאילו היינו אומר לו אבל איך אבל הוא אומר כי אני כזה מד כי זה נכון כי הוא היה מחובר הוא באמת היה מחובר עוד לפני שכולם התחילו להגיד מחובר ומדויק ולה

לה הוא ידע להגיד אני אני שם זה זה ואני לקחתי את זה ממנו כי אני לא הייתי כמוהו אני הייתי עם טראומה ול היה קשה והכל היה לי קשה ולא הצלחתי ולא הסתדרתי וכאילו הרגשתי שכל דבר הוא מאבק וואצלו הכל היה קל כאילו וזה אף פעם לא היה מושג קנאה כמו השראה

כן

כמו שיחות של דרבון עכשיו גם לא היה קשה הוא היה לו היא head is a fair share of

אבל היכולת לצמוח משם, היכולת לראות באמת אנשים בטוב שלהם לדבר עם אנשים ולראות שהם טובים אני חושבת שחסר לנו את זה באופן כללי כעם כאילו אנחנו יותר נהנים להשתלח או א להגיד למה הוא שונה ממני או למה הוא לא צודק ואני כן ששכחנו קצת מה המהות נראה לי והמהות היא לראות את הלב של הבן אדם וכי אני יודעת שזה נשמע כמו איזה כלי שעה אבל אני ממש יודעת כמה זה עבודה קשה ללכת בעולם יום יום

ובאמת לבחור לראות את הטוב בבני אדם

שמישהו אומר לי משהו אז למה הוא אומר את זה למה הוא נוסע כמו שהוא נוסע אולי הוא צריך להגיע לה אני זוכרת איך אני נסעתי לה אז אולי לתת לו את הכף זכות שאולי זה מה שקורה עכשיו באיזשהו מקום אני מרגישה שאת אה יש לך תפקיד את מרגישה עכשיו את בתפקיד תפקיד קיד שלך הוא קצת דין איננו ואת באיזשהו מקום משהו בנשמה שלו ככה את מרגישה שנכנס בך ואת זאת שממשיכה את דרכו ממש אני אני את יודעת ואני יושבת מולך ואני רואה נשמה עצומה

באמת אבל באמת אני לא אומרת את זה שוב את אומר לא קלישה זה לא קלישה אני רואה זה לא יש בך איזה איזה תוספת נשמה באמת

וואו זה מרגש אותי מאוד שמ זה באמת

ממש

אני חושבת שאני כל מה שאני עושה זה לנסות לקבל את מה שהוא כאילו להגיד לו בוא אני אני פה אני מוכנה כאילו לפעמים זה מפחיד אותי לפעמים אני רואה כל מיני דברים שקורים ואני ניבלת כאילו אני אומרת אוקיי וואו זה אמיתי זה קורה

ואז אני אומרת אוקיי אני מוכנה אני לא נילת אני לא נילת אני פה אני יכולה להכיל את זה כאילו

תראי ואמרתי לך את זה בלי לדעת שזאת אלה חוויות שאת חובה ממש

קיבלת על עצמך דין ואת רוצה

ואת שם עוד שם ממש מה החלום שלך לסיום מה החלום שלי

כן בא לי חלום שלך

חלום שלי האישי

כן אישי

אל תלכי על שלום עולמי

לא אני לא זה לא זה לא האג'נדות א כאילו הלוואי אני מברכת אבל א אבל א חלום שלי

להצליח א לקיים את עצמי א באמצעות השפעה על אנשים זאת אומרת אם זה דרך אומנות שאני אני מחוברת עליה בזה זה זורם אצלי בדם אה כתיבה יצירה ובעזרת השם שתהיה לי משפחה זוגיות אותי

אם תרצי לבוא מקטמנדו אני ברור אני אז זהו זה גם בכוכבית ליד כתמנדו

תודה שמח ברור אבל זה מה שהייתי מייחד כאילו לבנות לעצמי איתה חדש עם אהבה כבסיס אמיתי כמו שגדלתי אני חייבת לחבק אותך זה יואו את פשוט תודה לך באמת תודה לך תודה לך שהזמנת אותי ושאת מקשיבה לי ושאת א נוגעת ממש בלב של כל מי שצופה בך אין ספק צופה כל מי שצופים בך באמת תודה תודה רבה

שהיית איתנו

שמחתי ال